ליגה ליגה

פרויקט תחילת הקריירה – סיכום 2009/2010: דרג ד’, מקומות 32-25

barakb32 — Mon, 27 Sep 2010 18:16:26 +0000

הקדמה

פרוייקט תחילת הקריירה קופץ לסוף. במקום לטרחן 9 מדדים על פני 32 פרקים בחרתי מדד אחד משולב, דירגתי את כל הקבוצות לפי המדד המשולב ובארבעת הפוסטים הבאים נציג את 32 הקבוצות שסיפקו הכי הרבה כישרון ליבשת (כנגד 32 קבוצות הצ’מפיונס). בסוף הפוסט תמצאו הסבר מפורט על המדד- בשלב זה אסביר רק שהמדד המשולב נועד להשיג 3 מטרות:

- לזהות את הקבוצות שמגדלות הכי הרבה כישרון

- לזהות את הקבוצות שמייבאות לאירופה הכי הרבה כישרון

- לנטרל במידה מסויימת את "אפקט שחקני הבית" שנותן יתרון לא הוגן במדידה לקבוצות שהשתתפו השנה בליגת האלופות

ועכשיו… לתוצאות!

בפוסט הקרוב נציג את מקומות 32 עד 25

מקום 32: מילאן (איטליה)

בסרייה A לא מאמינים בשחקנים צעירים. מעטים מאוד השחקנים האיטלקים שעלו לבוגרים ישר בהרכב של קבוצת צמרת. הרוב התחשלו בליגות הנמוכות – חלק עוד כשחקני נוער וחלק כמושאלים מקבוצות גדולות. לכן אנו מוצאים ברשימת הקבוצות שגידלו שחקנים איטלקיים לליגת האלופות שמות כמו מרסלה (מרקו מטראצי), קייטי (פאביו גרוסו), קומו (זמברוטה) ולומצאנה (בלוטלי) לצד קבוצות מוכרות המתנדנדות בין הליגה הראשונה לשנייה: ברשיה (פירלו ובורלה ממילאן, בוקולי ממכבי חיפה), נאפולי (פביו קנבארו ואיגנציו אבאטה) ופאדובה (דל פיירו ויאקווינטה). גם למילאן אין שחקני בית בהרכב. באופן מפתיע מרקו דונאדל מפיורנטינה הוא שחקן שהתחיל את הקריירה במילאן. בגזרת היבוא, הרוסונרי מחזיקים שני שחקני "יבוא אישי" מברזיל: דידה ופאטו. כאמור, במדד שלנו הם לא נהנים ממלוא התרומה של שני שחקנים אלה, אלא רק בשיעור זהה לתרומה שהם מקבלים מקאקה (ריאל מדריד) – השחקן היחיד שמילאן יבאה והעבירה הלאה לקבוצה ששיחקה בליגת האלופות בעונת 2009-2010.

מקום 31: לה-האבר (צרפת)

בליגה הצרפתית, כמו בישראל, מקובל להתבסס על תוצרת מקומית, אם כי לא בהכרח על שחקני בית. במצב זה, ההצלחה היחסית של הקבוצות הצרפתיות השנה (ליון, בורדו ומארסיי) משפיעה על הדירוג של הרבה קבוצות צרפתיות אחרות. מועדון "הים והשמיים", למשל, סיפק 2 שחקנים למרסיי (סטיב מדנדה וסולימאן דיווארה) ואחד לליון (ז’אן-אלאן בומסונג). הבולט בין יוצאי לה-האבר הוא לסאנה דיארה מריאל מדריד. מעניין לציין שכל 4 השחקנים הם ממוצא אפריקאי (רק דיווארה אינו צרפתי אלא סנגלי) ושכולם שיחקו יותר מ-400 דקות העונה בליגת האלופות

מקום 30: קורינתיאנס (ברזיל)

הקבוצה מסאו-פאולו סיפקה לליגת האלופות 5 שחקנים. אחד באמת השפיע השנה (כריס, קפטן ליון, שאמור להגיע לארץ לשחק נגד הפועל); אחד באמת השפיע בעבר (דקו מצ’לסי); ועל שלושת האחרים עדיין קיימת חובת ההוכחה (בטאו מדינמו קייב, בובו מבשיקטש וז’אן פאוליסטה מאפועל ניקוסיה). זה מספיק כדי להפוך למגדלת הכישרונות הבולטת של סאו פאולו על חשבון סאו-פאולו פוטבול קלאב (קאקה, דנילסון מארסנל ופאביו אורליו מליברפול) וסנטוס (דייגו מיובנטוס, אלכס מצ’לסי ורוביניו שברח השנה מליגת האלופות למנצ’סטר סיטי).

מקום 29: גנואה (איטליה)

הסיבה שהאחות הקטנה של סמפדוריה בולטת מעל כל הקבוצות האיטלקיות היא ההצלחה היחסית השנה של שני השחקנים שהתחילו אצלה את הקריירה האירופאית. הראשון הוא דייגו מיליטו שהוא השחקן בעל ההשפעה הכי גדולה על המדד השנה (הכי הרבה נקודות מדד הושגו ע"י מלך שערי הצ’מפיונס, ליאו מסי, אלא שההשפעה של "שחקני בית" על המדד מוגבלת). הנציג השני של ה"רוסובלו" (כחולים-אדומים) בצ’מפיונס הוא מתיאו פרארי שלא החסיר דקה במדי בשיקטש.

מקום 28: בוורן (בלגיה)

על מנת להימנע מספוילר, נרמוז רק שאת השיטה של בוורן נבין כשנפרסם מי הקבוצה במקום ה- 13.

מקום 27: גנק (בלגיה)

מפתיע שקבוצה בלגית משתחלת למקום כ"כ גבוה בזכות שחקני בית בלבד וללא יבוא (ועוד קבוצה שרונן קצב מכיר כ"כ טוב). התרומה של גנק היא בעיקר להשתתפות של סטנדרד ליאז’ בצ’מפיונס עם סינאן בולאט שלא החמיץ דקה וכבש שער ואיגור דה קאמארגו. השניים האחרים הם דידייה זוקורה מסביליה (וחוף השנהב) וסבסטיאן פוקוניולי מאלקמאר.

מקום 26: באייר לברקוזן (גרמניה)

לברקוזן מצטיינת ביבוא כישרונות והיא הרביעית בטיבה באירופה בתחום זה. את כריס מליון כבר פגשנו כיוצא קורינתיאנס – התחנה הראשונה שלו באירופה הייתה בבייארנה. יבוא נוסף של לברקוזן היה אף יותר משמעותי השנה – לוסיו ששיחק תפקיד מרכזי בזכיה של אינטר בתואר. השחקן השלישי ברשימה הוא הארגנטינאי דייגו פלאסנטה מבורדו ששיחק רק 90 דקות.

מקום 25: טורפדו-זיל מוסקבה (רוסיה)

על סמך נתוני עונת 2009-2010, טורפדו-זיל היא מגדלת הכישרונות הבכירה של מזרח אירופה. למעשה מדובר בקבוצה שלא קיימת יותר. הקבוצה שהוקמה ע"י מפעל "זיל" ב-1997(שייצר את מכוניות השרד ששימשו את בכירי הממשל הקומוניסטי) איבדה את חסותו ב-2003 והתפרקה ב-2004. לא מדובר בטורפדו מוסקבה שהפסידה למכבי חיפה ב-1994, וגם היא על סף פירוק שכן מנהלת הכדורגל המקצועני ברוסיה (המפעילה את שתי הליגות העליונות) לא מאשרת לה לשחק.

בכדורגל הרוסי ניתן לראות את אותה מגמה השולטת בכדורגל הצרפתי והישראלי, של התבססות על סחר שחקנים מקומי. טורפדו-זיל מגיעה למיקומה הנוכחי בזכות שחקנים שסיפקה לשתי קבוצות הצ’מפיונס הרוסיות: לצסק"א היא שלחה את התאומים הזהים וסילי וסרגיי ברזוצקי ואילו בקאזאן משחק אלכסנדר רייזנצב.

*איך מדדנו:

תהליך בניית הדירוג התבצע כך:

מדדנו כל שחקן ששיחק בשנה שעברה בליגת האלופות לפי דקות משחק, שערים ובישולים
שייכנו את הציון של כל שחקן לקבוצה בה החל את קריירת הבוגרים שלו
לשחקנים שהחלו את דרכם מחוץ לאירופה, שייכנו את הציון שלהם גם לקבוצה האירופאית הראשונה שלהם

כיוון שיש קבוצות בהן שחקנים רבים הצליחו רק כיוון שגדלו במועדון, ניסינו לנטרל אפקט זה ע"י הצעדים הבאים:

הגבלנו את התרומה של שחקני הבית של כל מועדון (שחקנים שמשחקים במועדון שבו עלו לבוגרים) לגובה התרומה של השחקנים שהמועדון יצא
הגבלנו את התרומה של שחקני ה"יבוא אישי" של כל מועדון (שחקנים שמשחקים במועדון שבו ערכו את ההופעה האירופאית הראשונה) לגובה התרומה של שחקני יבוא שהמשיכו הלאה

דוגמא

קאקה שיחק 606 דקות במדי ריאל מדריד, כבש שער ובישל שניים – ערכו הוא 786 נקודות מדד
סאו פוטבול קלאב, המועדון בו קאקה התחיל את הקריירה שלו, מקבל בזכות קאקה 786 נקודות
מילאן, המועדון שהביא את קאקה לאירופה מקבל גם הוא 786 נקודות
לארסנל 8 שחקני בית ששווים ביחד 1910 נקודות. השחקן היחיד שהיא גידלה ומשחק בקבוצת צ’מפיונס אחרת הוא אשלי קול (צ’לסי) – 345 נקודות. ארסנל לא נהנית מכל 2255 הנקודות של השחקנים שהיא גידלה אלא רק מ- 690: 345 על אשלי קול ועוד 345 שבאות לידי ביטוי משחקני הבית בזכות אשלי קול
דידה ופאטו הם "יבוא אישי" של מילאן ושווים ביחד 1305 נקודות. קאקה (785) יובא ע"י מילאן והמשיך לריאל מדריד. מילאן זוכה משלושת השחקנים האלה ביחד ל- 1570 נקודות: 785 של קאקה ו-785 שהוא "משחרר" משחקני היבוא האישי.

פרויקט תחילת הקריירה – פרק 4: ליון התופעה הבולטת בליון היא שימוש בשחקנים מקבוצות צרפתיות אחרות. מלך...
פרויקט תחילת הקריירה – פרק 2: באיירן מינכן בפרויקט זה נעבור קבוצה אחר קבוצה, נמדוד הצלחה של שחקנים...
פרויקט תחילת הקריירה – פרק 3: ברצלונה הסיבה היא שחילקנו את השחקנים ל- 4 קבוצות על סמך...

לפרק את הבית / מאת: רועי טיבי

Royi Tibi — Tue, 07 Sep 2010 08:14:41 +0000

לפרק את הבית / מאת: רועי טיבי

אצטדיון רמת גן. מבט עילי

אצטדיון ר"ג- אצטדיונה הלאומי של ישראל. מכיל 41,583 מקומות ישיבה, יש בו שישה חדרי הלבשה מפוארים, חדרי אירוח, אולם מסיבות עיתונאים, חדר תקשורת, אולם כנסים ומסיבות, חדרי שופטים וחדרים לביצוע בדיקות רפואיות ובדיקות סמים. משטח הדשא באצטדיון הוא בין הטובים והמקצועיים בעולם ומבוסס על שימוש בטכנולוגיה מודרנית הכוללת מערכת השקיה תת קרקעית ממוחשבת ומערכת ניקוז תת קרקעית משוכללת. נו באמת? האמנתם לזה? זה מה שהתאחדות הכדורגל בישראל מוכרת לכם ולאירופה, אך האמת רחוקה מאוד מהמציאות. זהו אצטדיון בו היציעים רחוקים שנות אור מהמגרש, האצטדיון היחידי שאם יש בו 30,000 צופים עדיין צעקותיו של מוכר הגרעינים יהיו חזקות יותר, יש בו יציע אחד נמוך וישן שנבנה אי שם בשנות ה-50 שחסרים בו שירותים ומזנון, ותנאי הצפייה בו ברמה נמוכה ביותר ומולו יציע חדש וגבוה שעומד בסטנדרטים האירופים. כל מי שפוקד את משחקי הנבחרת בקביעות יודע שבשיחה מהודו יש פחות דיליי מהזמן שעובר עד שקריאת "ישראל מלחמה" מגיעה אלייך מהצד השני. ובנוסף, הוא מעוטר במסלול אתלטיקה כדי שטובי בנינו האצנים יוכלו להמשיך לרשום הישגים כבירים, או אולי הוא מיועד בכלל לשחקנים המחליפים שמתחממים.

נכון, אז יהיו כאלו שיגידו שאין לנו בית אחר וכי כאשר האצטדיון מלא אז יש אווירה ביתית. עובדה- אנחנו כמעט לא מפסידים בבית. ממוקדמות יורו 1996 ועד היום הפסידה ישראל 3 פעמים בבית- לספרד במוקדמות מונדיאל 1998, לקרואטיה במוקדמות יורו 2008 וללטביה במוקדמות מונדיאל 2010, אכן 3 הפסדים ב 15 שנה זה מאזן מרשים, אך ידוע שסטטיסטיקות הן כמו חצאית מיני, נותנות רמיזה אך מסתירות את העיקר.

ב-15 שנה הצליחה ישראל לנצח שני משחקים בלבד מול נבחרות המתמודדות על העליה בבית- את בולגריה במוקדמות יורו 1996 ואת המשחק שכל ישראלי מתענג עליו ביום העצמאות ה 5-0 על אוסטריה.

לא עדיף לארח בטדי?

לא. ביתי הוא לא מבצרי! אי אפשר להעפיל לטורניר גדול מבלי לנצח בבית, זה כבר לא סטטיסטיקה, זוהי עובדה. תיקו אינה "תוצאה טובה מול נבחרת חזקה" ואינה תוצאה "שמשאירה לנו סיכוי להמשך". עזבו רגע בצד את כל הסיבות האחרות שבגללן איננו מעפילים, אם אתה אנדרדוג והאצטדיון הביתי שלך לא ממש מפחיד את היריבות הבאות לשחק בו, אז סביר להניח שלא תעפיל.

הבעיה היא שחלופות של ממש אין לנו. שני אצטדיונים בלבד ראויים לארח את משחקי הנבחרת- אצטדיון בלומפילד ואצטדיון טדי, כמובן שקריית אליעזר המיושן לא באמת בא בחשבון ויסלחו לי כל הצפונים.

בלומפילד שעבר שדרוג מאסיבי בשנים האחרונות מכיל כ 15,700 מקומות. הוא מצויד במשטח דשא מצוין והיציעים המקיפים את כל המגרש יוצרים אווירה ביתית ומחשמלת. טדי לעומתו מכיל 21,600 מקומות ישיבה. האצטדיון מתהדר בזוויות צפייה טובות מכל מקום בו תבחר לשבת, המיקום שלו מצוין, יש חנייה בשפע וחשוב מכל אווירה ביתית.

עם כל הכבוד לקמפיין הקרוב אין בבית הישראלי נבחרות אטרקטיביות. את מלטה, גאורגיה ולטביה מיותר לארח בר"ג שכן הוא לא יהיה מלא במשחקים אלו ועל כן צריך לעשות את הנדרש על מנת להכשיר את טדי ובלומפילד לארח לפחות את המשחקים הללו. ככל הנראה את ההתאחדות לכדורגל זה לא כל כך מעניין. בהתאחדות מעדיפים לגרוף רווחים מאשר ליצור אווירה ביתית ולכן לא משקיעים שם מספיק מאמצים כדי להוביל מהלך כזה. הם יעדיפו שיהיו עוד 2,000 צופים מול מלטה ואווירת משחק אימון כדי לשלשל לקופתם עוד כמה אלפי שקלים.

נכון לעכשיו אף אחד בהתאחדות לא מרים את הכפפה וכפי הנראה נצטרך לחכות לבניית האצטדיון הלאומי החדש המכיל 60,000 מקומות, שעל פי התחזיות יהיה מוכן למוקדמות מונדיאל 2044 בטרינידד וטובגו. עד אז נצטרך להסתפק ב"מפלצת" הישנה והמכוערת.

כגודל הציפיות / מאת: רועי טיבי החלו משחקיה של נבחרת ישראל בכדורסל במוקדמות אליפות אירופה שתיערך...
זר לא יבין זאת/ מאת: רועי טיבי אין הכוונה להציף את הספורט הישראלי בזרים, אלא לבחור בקפידה...
בזמן שנפשת../ מאת: רועי טיבי חופשה מוצלחת היא חופשה בה אתה מצליח להתנתק מהכל. קל...

לחלום על עלייה

eranlevy — Tue, 07 Sep 2010 08:02:57 +0000

ארבע שנים עברו עליי בגרמניה לפני שזכיתי לראות את באיירן מינכן בלייב. הקבוצה הבווארית על כל הכוכבים שלה – אריאן רובן, פרנק ריברי, מירוסלב קלוזה ובסטיאן שווינשטייגר – הגיעה לברלין למשחק מול הרטה שלי. במשחק הקודם של באיירן בברלין, שנה קודם לכן. לא יכולתי להגיע והחמצתי משחק צמרת מעולה בו ניצחה הרטה 1:2. באותם הימים נעה הרטה בין המקום השלישי לרביעי. תקופה קצרה לאחר מכן עלתה הרטה למקום הראשון ושהתה שם כמה שבועות. את אותה עונה סיימה הרטה במקום הרביעי. שנה מאוחר יותר ובאיירן ניצחה בקלות את הרטה בברלין 1:3. הפעם הגיעה באיירן למשחק כאלופה והרטה כיורדת מהמקום האחרון בטבלה. זה היה אחד המשחקים בעלי החשיבות הנמוכה ביותר (אם בכלל היתה לו איזושהי חשיבות עבור מישהו מעבר לחגיגות האליפות בסיום המשחק) בהם צפיתי בחיי. שבעים וחמישה אלף צופים, הכוכבים הגדולים של הבונדסליגה ואין בשביל מה לשמוח, אפילו לא עם שער השוויון הזמני של אדריאן ראמוס.

ביום שישי, בשעה 18:00, תיפתח עונת 2010/11 של הבונדסליגה השניה. הרטה מארחת את רוט וייס אוברהאוזן שעלתה לפני שנתיים לליגה השניה. את שעת המשחק אני דווקא מחבב. מגיעים ישר מהעבודה, שותים בירה עם החבר’ה הקבועים ביציע, יש אפילו מסיבת פתיחת עונה במתחם האולימפיה שטדיון. ככה צריך לפתוח את סוף השבוע, עם כדורגל. חבל שזה לא יקרה יותר מדי, מפני שהשעה המרכזית למשחקי הליגה השניה היא שבת, 13:30. איך אפשר לשתות בירה בצהרי היום אם קמתי שעתיים קודם? מזכיר לי את משחקי ליגה ב’ ו-ג’ בהם צפיתי בארץ, בשעות מוזרות של השבת. אבל יש מטרה, והיא עליית ליגה, שתשמח מאוד את כולנו, תחזיר את הרטה ברלין לבמה הראויה לה בכדורגל הגרמני ותגאל אותנו ממשחקי הצהריים.

מאיפה באתי ולאן אני הולך?

הירידה של הרטה לליגה השניה הפכה לרשמית במחזור ה-33. הרטה היתה חייבת לנצח את לברקוזן בחוץ כדי שיישאר לה איזשהו סיכוי מעשי במחזור האחרון. זה לא קרה. הרטה סיימה בתיקו והחותמת הרשמית של הירידה הוטבעה. אף פעם בחיי לא ירדתי ליגה, לא בקבוצות בהן שיחקתי ולא עם הקבוצה שלי בארץ. הירידה של הרטה עשתה לי רע. במקום לשחק מול ורדר ברמן, באיירן מינכן, וולפסבורג, שטוטגרט ולברקוזן אצטרך להסתפק באוברהאוסן, גרוייטר פורת’, אינגולשטדט ואוסנברוק. על אוסנברוק דווקא שמעתי, יש לי חבר שחי ועובד שם, והוא מספר שחוץ מעבודה אין באוסנברוק כלום. אבל הוא עובד קשה והרבה, כירורג בכיר, וכדורגל לא מעניין אותו בכלל. אחרים אמרו שזה לא נורא, הרי יש קבוצות בעלות שם בליגה השניה. אי אפשר לזלזל במינכן 1860, בוכום, קרלסרוהה, אנרגי קוטבוס. "שמחת זקנתי", חשבתי באותם ימים, "הרטה באותה חבילה עם כל קבוצות התחתית הפוטנציאליות של הליגה הראשונה, ראש לשועלים, אחלה דיל…".

בסופו של דבר האהדה מנצחת, כמו תמיד. כמובן שקניתי מנוי שנתי, והעונה גם הצטרפתי למועדון חברי האגודה. עכשיו אני משתייך לחמישים ואחד אחוזי הבעלות על המועדון, אני חלק מהרטה, על כל 18,350 חבריה. קיבלתי מהקבוצה תלושי הנחות מפליגות למוצרי נייקי וקניתי זוג נעליים בו אני חושק כבר שנה. הרטה התחזקה מאוד, שמרה על שחקנים חשובים והביאה רכש מעולה. כריסטיאן לל מבאיירן, רוב פרינד ממנשנגלאדבך, ניקיטה רוקוביציה מטוונטה, פיטר נימאייר מברמן, ואלו רק השמות הגדולים. מיכאל פריץ, מנהל הקבוצה, שם כמטרה חזרה לליגה הראשונה כבר בתום העונה. פריץ השקיע מחשבה ברכש ובשחרור, התמקד בשחקנים חופשיים, יצר קבוצה תחרותית גם לליגה הראשונה, השתחרר מחוזים גבוהים (פרידריך, קצ’אר) וסיים את מסע הרכישות והמכירות ברווח של 4,500,000 יורו.

היום אני כבר לא עצוב. הרטה בליגה השניה וזו עובדה. יש עונה שלמה לפנינו, והרמה בליגה השניה ממשיכה לעלות בכל שנה. ברור לחלוטין שתחושת הדכאון התמידית שליוותה אותנו האוהדים בעונה שעברה אחרי אינסוף הפסדים לא תחזור העונה. היום אני מאמין שאם אכן הרטה תעשה את המצופה ותעלה לבונדסליגה תהיה זו שמחה שלא חוויתי אף פעם לפני כן, לא בקבוצות בהן שיחקתי ולא עם הקבוצה שלי בארץ. שתי הקבוצות שלי, הישראלית והגרמנית, התחזקו מאוד במהלך הפגרה. אליפות של מכבי ת"א תשמח אותי מאוד, אבל עלייה של הרטה תביא עימה אושר בל יתואר. אחרי הכל אצטדיון בלומפילד רחוק ארבע שעות מברלין והאולימפיה שטדיון נמצא במרחק עשר תחנות רכבת מהעבודה.

הרטה ירדה ליגה. סוף שתי דקות לאחר סיום המשחק התפכחתי. הגורל היה ברור, לפחות...
זה נגמר, זה עבר שתי עונות בברלין ואין מה להשוות. שתי עונות בונדסליגה, אחת...
בכל אשמה שאלקה תיאורטית היתה יכולה הרטה להפוך עוד עונה למאושרת עבור כולנו....

6 רגעי קסם

Yair Mahat — Thu, 26 Aug 2010 10:12:48 +0000

לכבוד תחילת העונה וחגיגות ה 60 של הפועל באר שבע, החלטתי להיזכר וגם לכתוב לטור פתיחת העונה עם שישה רגעים אישיים שלי מהקבוצה. אחלה החלטה, רק המימוש לא פשוט כלל. מה להביא ? ניצחונות גדולים ? כישלונות מפוארים ? רגעים אישיים קטנים, כאלה שנשארים בתוך בנפש והולכים איתך אחר כך לכל משחק ? לא יודע. בואו נתחיל לדווש אחורה, נראה מה ייצא.

יוסי בניון במדי ב"ש

ילד בן 10 צמוד למקלט הרדיו בבית הוריו. עד אז שידרו משחקים בטלוויזיה פעם אחת בשנה בלבד -בגמר גביע המדינה. איזו חגיגה זו הייתה, 70 אחוז רייטינג ביום רע. רצה הגורל, או טכנאי הערוץ הראשון, ובדיוק בגמר הראשון שלנו הייתה שביתה. ידעו מתי ללחוץ אלה, כבר אז. איזה שביזות, נצמד לרדיו 120 דקות של 0:0, ואח"כ לא מפסיק לבכות לפליאתם הבלתי מוסתרת של הוריו, שמאז ועד היום הקשר שלהם לכדורגל הוא של התעלמות הדדית. תחילתה של ידידות נפלאה, אוהד באר שבע ודמעות. סימביוזה.

יוסי בניון רץ לקהל אחרי הפנדל נגד דוידוביץ’ דקה אחרי שזה כבר לא היה רלוונטי. ילד בן 17 רץ לעבר חמש עשרה אלף איש, ואף אחד לא קם. שקט של אחרי התרסקות, בדממה הכי רועשת שניתן לדמיין. ואז אתה קולט את אלפית השנייה שהוא מבין. קריסה של נער צעיר שהכניס הרגע פנדל שחשב שמשאיר עיר שלמה בליגה, אכזבה ראשונה של הכוכב הכי גדול שיצא מכאן, ומכאן הכוונה למדינה, לא רק הקבוצה. ואתה לא יודע אם הדמעות שיורדות הן עליו או עלינו.

קצת לפני טרום עידן העדכונים הישירים באינטרנט, עידן שבו אתה יכול לצפות בלייב במשחק אימון של באר שבע נגד אא"ק אתונה באוסטריה, או לפחות להתעדכן בזמן אמת בתוצאה ובמהלכים, הייתה תקופה שהודחקה ושרבים מאוהדינו לא מכירים בה – הפרה אינטרנט.
מחזיקת הגביע הגאה הפועל באר שבע יוצאת לעיירה קרקרדה להתמודד מול רודה אחרי 1:4 די משפיל ביתי בראשון. חברי יניב קופץ אליי ואנחנו מזפזפים לשווא בטלוויזיה למצוא אולי איזה ערוץ שמדווח משהו. לפתע מתגבש אצלו רעיון : אולי נצלצל למישהו בהולנד ונשאל … איזה רעיון גאוני, כי הרי בטוח שהמשחק משודר שם ויניב הרי יודע מה הקידומת של הולנד. אז יאללה- יניב מחייג ושואל באנגלית איזה הולנדי אדיב אם יש כדורגל בטלוויזיה כרגע. היום זה למזלנו הוא נפל על מישהו שאוהב כדורגל ושאשכרה חיפש בערוצים אם משודר משהו. ואללה, יש שידור של רודה, איזה קטע. "כמה – כמה ?", שאלת השאלות. כרגע 8:0, עונה הבחור. ואז הגיעה השאלה של יניב, אותה אני מגדיר כשאלה ההזויה/האופטימית ביותר שנשאלה אי פעם : " למי " ? אין ספק, סיפור שצריך לספר.

6 רגעי קסם

אני, חייל משוחרר שלומד במכללה, ואחי הטרום-מגויס עולים לרכבת האוהדים לרמת גן.
אני כל הדרך שותק, מהמתח, הוא שומע מוזיקה. כל הרכבת עידוד ושירים, אנחנו בשלנו. שהרי לא נסענו באמת כדי להביא גביע, לא יעלה על הדעת שננצח במעמד הכי חשוב שאני זוכר שהייתי בו עד אז כאוהד, ועוד את המכביזם – וברמת גן. זה בשביל החוויה , אני אומר לעצמי כל הדרך. תהיה חוויה, אני אוכל להגיד שהייתי בגמר גביע, שראיתי יותר מחמש עשרה אלף אוהדים באדום במעמד הנכבד הזה. לרגע, לרגע אחד לא יכולתי לדמיין שאנחנו מניפים. לא עבר לי בראש הרגע הזה, ולא שלא ניסיתי לדמיין בדרך, ככה על עיניים עצומות… משהו נעצר שם, רגע לפני שאני מדמיין שאנחנו כובשים. משהו חסום. אני זוכר בפירוש את האדישות שאני חש במהלך המשחק, יודע שאין מצב שאנחנו חוזרים עם הגביע, זה הכול פיקציה ובסוף הצהובים יחגגו, אין לי שמץ של ספק בזה. אני לא נותן לעצמי להתחיל לקוות גם אחרי הדקה ה41 ההיא, מנגנון הגנה שפותח עם כל משחק וכל עונה של אהדה לקבוצה.
לקראת הסוף אני זוכר נגיחה של אלי דריקס או עופר מזרחי שמהזווית שלי זה גול. אני זוכר שהכדור טס לרשת ופתאום עובר את הקורה וממשיך. אני עומד המום ולא מצליח לנשום עד הסוף, 5 דקות אחר כך. אני זוכר את התחושה של ההלם, לא יצא לי "יש" בסוף. לא יכולתי לדבר פשוט, זה ניטל ממני.
זה היה הדבר הכי קרוב לנס שראיתי עד אז.

2002. בלאגן במדינה, חוזר ממילואים של 40 בחומת מגן, כשהכול מריח ונראה כמו עתיד של מלחמות, מדים, טילים ואין ספור ימי מילואים. כל כך שונה מהיום. רוצה לברוח מכאן, לעזוב הכול ופשוט ללכת למקום אחר. והיא מדברת איתי על ילדים. אז יש תנאי קטן – בואי נעשה את הטיול שלא עשינו אחרי צבא. יוצאים בספטמבר לחודשיים אוסטרליה ניו זילנד, ככה שייפול על החגים ונפסיד כמה שפחות עבודה. ממש ספונטניות מתוכננת. שפיות זמנית בנופים מגן העדן. קם באמצע הלילה בשקט לאינטרנט של האכסניה באיזה מקום שאלוהים ממש אהב כשברא את העולם, עושה ריפרש לאתר וואן ומביא "יש" אחרי כמעט שעתיים. בלסינג קאקו מנצח את מכבי ת"א בסוף. יום אחרי בטיול בנופים הכי יפים בעולם ואני חושב רק על הניצחון ועל זה שיש או אין באכסניה הבאה אינטרנט (כשהיא התקשרה להזמין מקום מכריח אותה לשאול את זה גם) כדי שאוכל לקרוא את התגובות על הניצחון ואולי אפילו לראות את הגול. מטורף. איך הסכימה להביא איתי ילד, לא ברור.

אפריל 2008. משחק בית מול כפר סבא, משהו כמו 13 נקודות פור על המקום השישי ( זוכרים ? ). שעת בין ערביים נעימה. הופעת בכורה לעומר בווסרמיל, למרות שהתחייבתי שהוא יראה את הקבוצה רק באצטדיון שמכבד את יושביו. אין לי מילה, אבל אם הייתה לי הוא היה מחכה ליום הזה כמו עמוס ברנס לשחרור, לא כולל פיצויים.
מודה שבכבדות האופיינית לי חשבתי בעיקר על מה יקרה אם הוא יצטרך איזה פיפי או משהו מעבר לזה רחמנא ליצלן, או יותר גרוע אם לא ילך והקהל ייזכר שאמא של גיא לוי ( זוכרים ? ) לא מוצאת חן בעיניו וישמיע את דעתו בקול, אבל היה עידוד מקסים, מזג אוויר אידיאלי ו 2:2 עם אחלה שערים וחן עזרא אחד ( זוכרים ).
את הדרך חזרה כבר עשה על הכתפיים שלי, ונרדם עם חיוך והצעיף על המיטה. ככה עובדים מיסיונרים, בנעימות. אני מקווה שגם הוא זוכר את המשחק הראשון שלו ככה, וטוב שלא ניצחנו – שלא יתרגל חס וחלילה.

מאחל לכולנו עונה של חיוכים ופרופורציה.

אה כן, ואף מילה על הגמר ההוא מול רמת גן. לא התאוששתי עדיין.

עקומת צמיחה בין דרבי המגזר (איך פרשני הספורט אוהבים להתענג על הביטוי...
ערב של כיף עבר על כוחותינו בווסרמיל בקריאות הארוכות א-ל-ו-נ-ה א-ל-ו-נ-ה משער 5 הצטמררתי. זה היה נשמע...
אופק חדש ועכשיו שאלה אמיתית – עזורי היה באמת צריך את הפציעה/הרחקה...

בזמן שנפשת../ מאת: רועי טיבי

Royi Tibi — Thu, 26 Aug 2010 09:38:41 +0000

בזמן שנפשת../ מאת: רועי טיבי

חופשה מוצלחת היא חופשה בה אתה מצליח להתנתק מהכל. קל מאוד להתנתק מהעבודה (לחלקנו), מהלימודים (לרובנו), או מדאגות היום יום, אך לחובבי הספורט שבינינו, במיוחד בשל הנגישות התקשורתית הקלה בכל מקום בעולם, לא קל להתנתק מהספורט. אני איכשהו הצלחתי לא להתעדכן ולו בידיעה אחת בספורט (טוב נו רק בידיעה אחת לדייקנים שביניכם) במשך 4 ימים. בסוף החופשה חזרתי הביתה וחיברתי את הימים החסרים.

זה מה שיצא:

5.8.10

נופש באילת

צהריי היום- אחרי נחיתה מוצלחת של המטוס באילת מגיעים למלון ומגלים שכל עם ישראל למעט אוהדי מכבי ת"א נמצאים באילת. ההמתנה בתור הארוך לצ’ק אין מתישה ומייגעת, אך לא משתווה לתור הארוך שיהיה בכניסה לבלומפילד בעוד מספר שעות וכמה מאות קילומטרים מכאן.

19:23- בזמן שאנחנו מתארגנים לארוחת הערב כובש דבאלשווילי את הראשון לחיפה אי שם במינסק.

20:10- בלומפילד שכבר כמעט מלא עד אפס מקום, גועש ורועש, בדיוק כמו חדר האוכל במלון. בינתיים בזמן שהטבח הופך את ביצת העין ההפוכה שביקשתי הופך אנטון פוסטילו את התוצאה במינסק 2-1 לבלארוסים. החיפאים בלחץ?

20:45- למרות שארוחת הערב היתה טעימה, תמיד יש הרגשה של פספוס כי לא הצלחת לטעום מהכל. סיימנו את ארוחת הערב בדיוק בזמן שמכבי חיפה סיימה את דרכה באירופה עם שער בבעיטה חופשית בזמן פציעות.

21:42- צוות הבידור מנסה להקפיץ את אורחי המלון עם שירים של דודו אהרון בריפיט(??), קולואטי לעומתם מצליח להקפיץ אלפי צהובים בבלומפילד עם 1-0 יקר על אולימפיאקוס בדקה ה 42.

22:50- שריקת הסיום בבלומפילד- מכבי ת"א בשלב הפלייאוף בליגה האירופית. אלפי צהובים מיוזעים יחגגו כנראה עד אור הבוקר. החום הכבד והצפיפות בטיילת באילת נותנים אותותיהם והעייפות גוברת. אנחנו בדרכנו חזרה לכיוון המלון.

6.8.10

בוקר- נבחרת ישראל בכדורסל באימון בוקר לקראת המשחק מול לטביה ביום א’. השחקנים עורכים חימום ועושים מתיחות, צוות הבידור של המלון גם הוא מתחיל בחימום עם א-גא-דו בבריכה התחתונה.

15:05- ואוו! איזה חום זה לא יאומן. אנחנו בדרכנו לארוחת צהריים. נהג המונית הנחמד מצביע על הצג ומראה לנו שעכשיו 50 מעלות בחוץ! בינתיים ברקע מודיע קריין החדשות: "כדורגל: הפועל ת"א תפגוש את קבוצת רד בול זלצבורג האוסטרית בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, מכבי ת"א הוגרלה לשחק מול פריז סן ז’רמן מצרפת בליגה האירופית, ועכשיו לתחזית.." מכבי ניצחו את אולימפיאקוס, פששש יפה מאוד. רגע, הוא לא אמר נגד מי מכבי חיפה, יכול להיות שהם לא עלו?

חצי שעה לפני כן בנתב"ג (14:30)- מכבי חיפה נוחתת והאוהדים צועקים לאלישע לוי להתפטר אחרי ההפסד בדקה התשעים במינסק וההדחה מאירופה.

7.8.10

שבת בבוקר יום יפה- ארוחת בוקר, בריכה עם הקטנה, קניות בקניון (בלי מע"מ), ג’ימבורי. לא יוצאים מהמזגן.

צהריים- שנ"צ.

17:00-19:00- ים. אין כמו ים סוף. לא משנה כמה חם בחוץ המים יהיו קרים. בחור בשם אברם מבקש ממני כסף על הכיסאות בחוף, בינתיים אברם אחר עורך הופעת בכורה מוצלחת בתור מאמן ווסטהאם ומנצח את לה קורוניה 5-3 בפנדלים.

21:00- מוצאי שבת. תור ארוך ארוך לארוחת הערב. כנראה שבמלון לא השכילו לחשוב שכל המלון ירד לאכול מיד עם צאת השבת.

21:30- 22:30- אוכלים ארוחת ערב ובינתיים ברחבי הארץ הפועל מפסידה לנתניה, אשדוד מראה לאשקלון שהיא בעלת הבית בדרום, מכבי פ"ת מוכיחה שהיא בעלת הבית במלאבס, יואב כץ מצהיר שהפועל חיפה תסיים במקומות 1-5 לאחר נצחון "ענק" 1-0 על עכו בבית (בגביע הטוטו, כן?), קשטן מנצח עם בני יהודה אך עדיין לא מרוצה ואריאל הרוש עוצר פנדל של מליקסון.

23:30- הולכים לישון. פ.ס.ז’ מנצחת את סנט אטיין 1-3, מכבי ראי הוזהרת, שעתיים קודם זלצבורג מנצחת 2-4, הפועל ראי הוזהרת. אבי לוזון "לא עושה חשבון לאף אחד בישראל".

8.8.10

8:00- הילדה מתעוררת מוקדם ומעירה אותנו. בצד השני של כדור הארץ הרחק בלוס אנג’לס ריאל מדריד עם ז’וזה מוריניו חוזרת מפיגור 2-0 לניצחון 3-2 על הגלאקסי של בקהאם לעיני 89,000 צופים.

11:00- קפיצה אחרונה לבריכה לפני הצ’ק אאוט. גיא לוזון מעביר אימון ראשון בנבחרת הצעירה של ישראל. כנראה שהדוד צדק בכל זאת, הוא באמת לא עושה חשבון לאף אחד בישראל.

צהריים- מעניין… בצ’ק אאוט אין תור. שמירת חפצים, הסתובבויות אחרונות, ארוחת צהריים. ברצלונה מנצחת בסין את גואן בייג’ין 3-0.

18:00- קניות אחרונות. אשתי היפה מודדת עוד כמה שמלות בטיילת. בשלב הזה הכל כבר נראה מוכר- תירס תאילנדי, תמונה עם נחש, מסעדת המפרץ וצרחות של אנשים מכיוון הכדור ההוא שעף גבוה בשמיים.

18:28- יוסי בניון עורך הופעת בכורה במדי צ’לסי במשחק רשמי מול מנצ’סטר יונייטד.

20:00- עולים למטוס בדרך חזרה לתל אביב. חם במטוס הקטן והצפוף ונראה שהמזגן לא בדיוק עובד (הלו זה מטוס לא אוטובוס חצות). הילדה שלי התעייפה מלהילחם בעייפות ונרדמה עליי.

20:37- מתחילים בהנמכה. ברק בדש מנמיך גם הוא את סבלנותם של אוהדי מכבי חיפה כמעט עד לאפס עם שער שוויון בדקה ה 83 בק"ש.

20:50- הקפטן מבצע נחיתה מוצלחת בת"א וזוכה למחיאות כפיים סוערות שמתערבבות עם מחיאות הכפיים להצגה של נבחרת ישראל בכדורסל מול לטביה בצד השני של העיר.

21:30- בבית. היתה חופשה מעולה וקצת חבל שנגמר. פותח טלוויזיה ומתחיל להתעדכן בכל מה שהפסדתי בארבעת הימים האחרונים. וואלה מכבי חיפה באמת הפסידו, ועוד בדקה ה 90. ומה זה לעזאזל מסמך גלנט??

צחוק מעבודה/ מאת רועי טיבי אם לא יהיו שינויים מפתיעים, ימונה גיא לוזון למאמן הנבחרת...
אוהדי פריפריה / מאת:רועי טיבי תקופות מונדיאל מצמיחות "אוהדים" של נבחרות לאומיות אחרות כמו פטריות...
כגודל הציפיות / מאת: רועי טיבי החלו משחקיה של נבחרת ישראל בכדורסל במוקדמות אליפות אירופה שתיערך...

צביעות ישראלית

omrirossert — Tue, 17 Aug 2010 09:50:36 +0000

אז איך אפשר לאמר זאת אחרת. משחק מכריע של אלופת ישראל לשנת 2010 בלומפילד מלא ב-11,000 צופים רק מה חסר? אה כן שידור.

עם כל הכבוד שאני רוכש לספורט 1, כשמגיעים למשחקים האלה אני מצפה שיהיה מי שירים את הכפפה באחד מהערוצים הפתוחים או החצי פתוחים אם אפשר לקרוא לספורט 5 או 5 + בשם הזה. אמאמה, הפועל ת"א היא לא הקבוצה שמייצגת את המדינה ולא רכשה לעצמה קהל בקצוות הארץ כמו בית"ר, מכבי חיפה ומכבי ת"א. לכן זו סיבה מספיק טובה לגופי השידור לא לרכוש זכויות שידור על משחקי הפועל ת"א בערב שמשודרת הדחה כפולה בהישרדות , בערב שיש 1 נגד 101. פיננסית אני מבין את ערוץ הספורט שמצוי בקשיים כלכליים ועובדי הארכיון שלו לא מסיימים את החודש, אך לטווח הארוך זה יפגע באותו ערוץ שמתיימר להיות ערוץ הספורט של המדינה.

בעקבות העובדה שאף גוף לא רכש את השידור, הנושא ירד לחלוטין מסדר היום ובמהלך כל היום עד שעתיים לפני המשחק כל הכותרות המרכזיות באתר ספורט 5 היו על דברים הזויים כמו זימון צעירים לנבחרת במשחק שייערך עוד חודשיים רק לא על הפועל ת"א שמשודרת בספורט 1. ככה זה כשאתה לא רוצה שהגולשים שלך יגיעו לערוץ המתחרה. אנחנו לא רוצים להיות קטנוניים ולהגיד שבשנה שעברה חיפה שודרה לכל אורך הדרך בערוצים הגדולים, אבל מסתבר שמשתלם לשדר את מכבי חיפה ולא את הפועל ת"א.

השעה 10:45 המשחק נגמר הפועל ת"א מנצחת וכל הכותרות באתרים הראשיים, תמונות, ראיונות בחדשות הספורט… עכשיו זה כבר סקסי, הפועל בשלב הבא, בוא נשקיע בבן סהר ראיון ככה, בכל זאת הוא בא כל הדרך מאספניול להפועל ת"א לבנות ולהיבנות. הפועל ת"א תמשיך לשלב הבא ומי יודע אולי גם תעפיל לליגת האלופות, אך בוא לא נגזים בכל זאת זה סה"כ שלב הפלייאוף של הצ’מפיונס וגם ככה אין שם הרבה כסף, מה זה 20 מיליון שקל בימינו ?

זה כל הקסם ? גדשו אלפי חיפאים את האצטדיון המקומי בעיר בציפייה לקרב אמיתי...
מי באמת אשם? מכבי ת"א? מה היא קשורה? כן, אפשר לומר שהיא לא...
חשיבותה של כנות שבוע שלם ניטש ויכוח בין אנשי הכדורגל ותקשורת הספורט על...

כגודל הציפיות / מאת: רועי טיבי

Royi Tibi — Tue, 17 Aug 2010 09:37:29 +0000

כגודל הציפיות / מאת: רועי טיבי

החלו משחקיה של נבחרת ישראל בכדורסל במוקדמות אליפות אירופה שתיערך בליטא בשנה הבאה. הפעם, בשונה משנים קודמות, יש אופטימיות זהירה במחנה הישראלי. התירוצים התחלפו בפתרונות ראויים, במקום משתמטים יש נבחרת מלוכדת והנבחרת נראית כשרונית מתמיד.

נבחרת ישראל. אולי הפעם?

הפעם כבר לא משננים את המנטרה הקבועה- "יש לנו בעיית גבוהים, אבל אנחנו מפצים על כך בלחימה". הפעם יש גבוהים. אמנם הבעיה התמידית בעמדת הסנטר תמיד מלווה את הנבחרת, הסנטר הפותח, יניב גרין, מתאושש מפציעה ושב לאימונים רק לאחרונה, אך את הסגל מעטרים לא פחות מעוד 5 שחקנים מעל 2 מטר בתפקיד הפורוורדים, כאשר כולם בכושר פנטסטי אחרי עונה נהדרת, עמרי כספי בסקרמנטו, אלישי כדיר בגליל, גיא פניני ודייוויד בלות’נטל היו השחקנים הכי יציבים במכבי ת"א העונה.

אפילו התירוץ התמידי שלכולם (אפילו לאירן) יש שחקן ב NBA ורק לנו אין כבר לא עובד. עכשיו גם לנו יש שחקן ב NBA, לא סתם שחקן, שחקן ששיחק ב 77 משחקים, מתוכם פתח בחמישיה 31 פעמים, שיחק בממוצע 25 דקות וקלע מעל 10 נקודות במשחק. כספי אף דורג לתקופה במקום הראשון בדירוג הרוקיז ואף שיחק בנבחרת הרוקיז בשבוע האולסטאר. כל זה בעונתו הראשונה!

אם חיפשתם מישהו שיסחוב את הנבחרת –קיבלתם!

ובלות’נטל- האמת גם אני לא אוהב את הזיגזג שלו עם הנבחרת, אך הוא נכס חשוב שמשדרג את הנבחרת ואפילו יכול לשחק גם כפאוואר פורוורד (עמדה 4) כפי שהשתמשו בו מספר לא מועט של פעמים במכבי ת"א.

על ההתמודדות עם הבעיות בעמדת הסנטר ובעמדת הרכז אמורים לנצח צוות האימון, שהוא הרכב מנצח בפני עצמו, אריק שיבק המנוסה בצירוף עוזריו דן שמיר עם מוחו הקדחתני והלפטופ ועודד קטש אלוף ישראל.

הפעם הציפיות מהנבחרת גבוהות לא רק בגלל הכישרון של הנבחרת הנוכחית, אלא גם בגלל היריבות. אמנם מדובר בנבחרות טובות מישראל על הנייר (לפחות איטליה ומונטנגרו), אך ישראל קיבלה אותן בדיוק בזמן המתאים. איטליה, שלא העפילה לאליפות אירופה האחרונה, היא נבחרת מתחדשת עם מאמן חדש על הקווים, אך בעל ניסיון מועט שיביא ככל הנראה סגנון שונה אליו צריכה הנבחרת האיטלקית להתרגל, מונטנגרו היא ללא ספק נבחרת חזקה. נבחרת חדשה שהחלה לשחק כנבחרת עצמאית באופן רשמי רק ב 2009 לאחר הפרידה מסרביה. נבחרת זו דילגה בקלות לדרג הבכיר שבמאזנה 10 נצחונות מ-10 משחקים, אך חסרונה הגדול הוא חוסר הניסיון בתור נבחרת חדשה בזירה האירופית. לטביה מתבססת בעיקר על קו קדמי חזק בראשותו של אנדריס בייאדרינס, שחקן הפנים המצוין של גולדן סטייט ווריורס, אך היא פחות טובה מישראל. ואחרונה חביבה פינלנד, הנבחרת החלשה בבית.

הרושם שנוצר ממשחקי ההכנה של הנבחרת הוא שהנבחרת הנוכחית אכן יכולה להגיע רחוק. יש לחימה וחשוב מכל יש רעב להצליח. אחרי הכישלון באליפות אירופה האחרונה כולם רוצים להוכיח כי מקומה של הנבחרת הוא בין הנבחרות הטובות של אירופה. כל שנותר לנו לקוות הוא שהאופטימיות לא תזלוג ותהפוך לאופוריה וזלזול.

ולסיום- מחירי הכרטיסים למשחקי הבית של הנבחרת גבוהים מדי לטעמי. משום מה קברניטי איגוד הכדורסל בחרו לנקוב במחירים גבוהים במקום לשווק בצורה נכונה את המשחקים שנערכים בחודש אוגוסט, חופש גדול ובשעות הערב, זמנים נוחים למדי לכל הדעות. במקום לראות היכל מלא בצעירים, סטודנטים ומשפחות תאלץ הנבחרת לשחק רק מול אלו שיוכלו להרשות לעצמם.

זר לא יבין זאת/ מאת: רועי טיבי אין הכוונה להציף את הספורט הישראלי בזרים, אלא לבחור בקפידה...
צחוק מעבודה/ מאת רועי טיבי אם לא יהיו שינויים מפתיעים, ימונה גיא לוזון למאמן הנבחרת...
לפרק את הבית / מאת: רועי טיבי עם כל הכבוד למלטה, גאורגיה ולטביה, מיותר לארח בר"ג שכן...

קולומביה: קלאוסורה 2010 – סיכום מחזור 2

עידן שגב — Tue, 17 Aug 2010 09:14:27 +0000

15 שערים בלבד נכבשו במסגרת המחזור השני בליגה, כאשר שוב שוחקו רק 8 משחקים מתוך ה-9 והמשחק האחרון יושלם ב-29.9 בו תארח אינדפנדיינטה מדיין בקלאסיקו את אתלטיקו נאסיונל. שיא חדש הושג בליגה כשאריאל קארניו מלה אקידד כבש מול ג’וניור באראנקייה כבר לאחר 7 שניות משריקת הפתיחה, במה שגם הפך לשער הניצחון.

לה אקידד-ג’וניור באראנקייה 0-1
שיחזור גמר האפרטורה הוליד את השער המהיר בהיסטוריה של הכדורגל הקולומביאני, כאשר אריאל קארניו הארגנטינאי ניצל את ההגנה הרדומה של ג’וניור וכבש לאחר 7 שניות במהלך קבוצתי של אקידד. ניסיונותיה של ג’וניור להשוות ספגו מכה נוספת כאשר בדקה ה-21 הורחק בלמה, ג’ון ולנסיה, לאחר שפגע בג’ון ויאפארה, הקפטן של אקידד. למרות זאת, היו לג’וניור, שחסרה את ג’יובאני הרננדס החולה, מספר מצבים עד לסיום שאותם לא הצליחו לנצל ובסופו של דבר אקידד שומרת על מאזן מושלם בבית מול הקבוצה מבאראנקייה מאז העפילה לראשונה לליגה הבכירה ב-2007: 5 ניצחונות ב-5 משחקים.

אריאל קארניו חוגג אל מול שחקני ג'וניור ההמומים.

דפורטס טולימה-דפורטס קינדיו 0-2
טולימה התקשתה לגבור באיצטדיונה על קינדיו 0-2 ולרשום את ניצחון הבכורה שלה, למרות שזה לא נראה כך לפחות על פי התוצאה. מה שמאוד עזר למקומיים, היתה העובדה שהם עלו על הלוח כבר בדקה ה-7 כשווילדר מדינה מנצל הדיפה לא טובה של השוער אוטרו וממשיך את הריבאונד פנימה. בדקה ה-54 יכולה היתה טולימה להכפיל את התוצאה כשדייגו צ’ארה הוכשל ברחבה, אבל השוער אוטרו הדף את הפנדל שבעט מאראנגוני. בדקה ה-88 נחתמה התוצאה הסופית כשכריסטיאן מארוגו כבש בסיומה של התקפה מתפרצת.

דפורטיבו טולואה-אתלטיקו הוילה 1-1
קורטולואה מצליחה להשיג את הנקודה הראשונה שלה בטורניר, אבל ספק אם בקצב הזה היא תמצא את עצמה שורדת בליגה. הוילה עלתה ראשונה ליתרון בדקה ה-14 כשמאטוראנה הגבה משמאל, ויז’אגרה הוריד בראש לחורחה וידאל, שהמשיך פנימה וקבע 0-1 לאורחים. טולואה תקפה והגיעה למספר מצבים טובים, אך לא מצאה את הדרך להכניע את לואיס פרננדס. בדקה ה-82 הגיע לבסוף השיוויון המיוחל של המקומיים והמוצדק יש לומר כשברונל היי הוכשל ברחבה והשופט הורה על הנקודה הלבנה. דויד באלאנטה בעט לא טוב למרכז, פרננדס הדף, אבל לרוע מזלו הכדור חזר לבאלאנטה שהמשיך פנימה וחתם את התוצאה הסופית, 1-1.

מיז’ונאריוס בוגוטה-דפורטיבו קאלי 0-1
לא כך קיוו בקאלי לפתוח את הטורניר. לאחר תיקו ביתי מול טולימה, הגיע הפסד בחוץ למיזו’נאריוס כשמשחק קשה לא פחות צפוי להיות במחזור הבא מול אתלטיקו נאסיונל. מיז’וס לעומתה, לא שיחקה במחזור הפתיחה ופתחה ברגל ימין את הטורניר והציגה כדורגל מצויין לפרקים נרחבים. חניכיו של ריצ’רד פאאס ניצחו בזכות שער של עומאר ואסקס בדקה ה-45, גולאסו לחיבור הקרוב. המצטיינים היו בעיקר החלוץ ליונרד פאחוי והשוער חואן אובלאר ולמרות שבשורותיה שיחקו 90% מהשחקנים שהיו שותפים לזוועה בטורניר הקודם, הפעם הציגו כדורגל אחר לגמרי, אך השאלה הגדולה האם תהיה לזה המשכיות, דבר שלא ראינו הרבה זמן מהכחולים.

עומאר ואסקס מקנה למיז'וס פתיחה טובה לקלאוסורה.

אנביגאדו-אונסה קאלדאס 2-1
הבלאנקוס כבר עם 6 נקודות מ-6 אפשריות לאחר ניצחון חוץ בפארקה דל סור על אנביגאדו והם ממוקמים במקום השלישי. אנביגאדו לעומתה טרם צברה נקודה בקלאוסורה ותצטרך להזיע הרבה בשביל לא להכנס למאבקי התחתית. דווקא הכתומים פתחו נהדר ובדקה ה-31 עלו ליתרון מגולאסו אדיר של ניידר מוראנטס, ששלח כדור חופשי אדיר לחיבורים של "נקו" מרטינס. בדקה ה-43 העניינים נראו מסובכים עוד יותר עבור קאלדאס לאחר שהונצואלי ויסקארונדו פגע בכוונה בדייגו טורו. בתוספת הזמן של המחצית הראשונה הגיע השיוויון של קאלדאס. דיאגו אריאס מצא במסירה נהדרת את דיירו מורנו שלא היה בנבדל למרות טענות אנביגאדו והאחרון כבש את השיוויון. הסיום הדרמטי הגיע לשיאו 2 דקות בתוספת הזמן של המשחק כשחואן באנה ודיירו מורנו החליפו מסירות במתפרצת שבסופה באנה כבש מול השוער סוטו וקבע ניצחון חשוב לבלאנקוס ששומרים על 100%.

אמריקה קאלי-אינדפנדיינטה סנטה פה 2-1
במשחק המרכזי של המחזור ניצחה סנטה פה "בחוץ" את אמריקה קאלי באיצטדיון בחירארדוט. אמריקה, שסכנת ירידה ממשית מרחפת מעליה, לא מצליחה לרשום ניצחון בכורה בטורניר לעומת סנטה פה ששומרת על 100% תחת המאמן אוטרו. האורחים גילו עליונות לאורך מרבית שלבי המשחק ועלו ליתרון ראשון בדקה ה-17. חורחה באנגרו לא מגיע לכדור שנשלח לכיוונו של חוליו גוטיארס, הצ’ילאני משתלט על הכדור ולמרות הדיפה של השוער ראמוס, גוטיארס משתלט על הריבאונד ומעלה את סנטה פה ליתרון. בדקה ה-59 מכפילה סנטה פה את יתרונה לאחר חילופי מסירות שבסיומן מוצא אלחנדרו ברנאל בכדור רוחב את עומאר פרז והארגנטינאי לא מתקשה להכניע את ראמוס. ראמוס, אגב, כמעט וכבר בבעיטה חופשית, אבל הכדור נהדף ע"י השוער של סנטה פה, חוליו. התגובה של אמריקה הגיעה מאוחר מדי, בדקה ה-87, כשאדיסון טולוסה כבש מ-20 מ’ וחתם את התוצאה הסופית 1-2 לסנטה פה. המון עבודה צפויה לחורחה ברמודס, מאמנה של אמריקה, שמרוחקת 3 נקודות בלבד מהמקום ממנו יורדים לליגה השניה.

דפורטיבו פריירה-קוקוטה דפורטיבו 2-1
מי שבינתיים עומדת יפה במשימת ההישרדות זוהי קוקוטה, שפתחה את הטורניר במקום האחרון וכבר צברה 6 מ-6 כדי להחלץ עד למקום ה-16 בטבלת הממוצעים. קוקוטה השיגה ניצחון חוץ לא פשוט בפריירה ונמצאת בכושר טוב שעשוי להשאיר אותה בליגה לאור יכולתה והיכולת שיריבותיה מראות. חוסר תיאום בין הבלם הפרגוואי אוסקר דיאס לשוער "פרונו" ולאסקז, איפשר לווילסון קארפינטרו להעלות את קוקוטה ל0-1 בדקה ה-22. בדקה ה-48 השיגה פריירה את השיוויון לאחר בישול אקרובטי של פאריד דיאס לארנולד פאלאסיוס, שכבש מקרוב והכניע את בולאניוס. 5 דקות חלפו וקארפינטרו מחזיר את היתרון לאורחים. פאריד דיאס מבצע עבירה ברורה ומטופשת על הארגנטינאי באריונואבו והסקורר של קוקוטה כובש מהנקודה הלבנה את שערו השלישי בשני משחקים. קוקוטה שניה בטבלה הרגילה, פריירה עם הפסד שני ברציפות.

ריאל קרטאחנה-בויאקה צ’יקו 0-0
למרות ששלטה יותר במשחק, לא הצליחה קרטאחנה לנצח במגרשה את צ’יקו של המאמן גאמרו וסיימה איתה ב-0-0. חניכיו של גאמרו עמדו בצורה מסודרת ולעיתים אף ניסו לעקוץ במתפרצות ובוודאי יסתפקו בנקודת החוץ החשובה. לקרטאחנה זוהי נקודה ראשונה בטורניר לאחר הפסד במחזור הפתיחה, בעוד שצ’יקו משיגה את הנקודה הרביעית שלה.

הטבלה לאחר המחזור השני (טבלת הממוצעים בלחיצה על לשונית ה-descenso)

טבלת המבקיעים

ליגה קולומביאנית – סיכום מחזור 1 לא הפתיחה הכי מרשימה לטורניר הקלאוסורה 2010, לא הרבה צופים...
ליגה קולומביאנית – סיכום מחזור 17 המחזור ה-17 הסתיים הלילה עם תוצאות שמשאירות אותנו למחזור סיום...
ליגה קולומביאנית – סיכום מחזור אחרון לאחר שבשבת נקבע כי טולימה תסיים ראשונה ומדיין שניה, לה...

מכבי קביליו יפו אימון פתיחת העונה 2010-2011

mony39 — Sat, 14 Aug 2010 12:34:37 +0000

מכבי קביליו יפו באימון פתיחת עונה לקראת עונת המשחקים הקרובה בה ישחקו היפואים בליגה א’.

זו תהיה עונתה השלישית של מכבי קביליו מאז הקמתה מחדש, בשתי העונות הראשונות לקיומה סיימה הקבוצה במקום הראשון ועלתה ליגה.

המון אוהדים באו לאימון הראשון כשהמטרה ברורה – ליגה לאומית.

תהנו…

Please upgrade your browser

מכבי קביליו יפו עולה לליגה א’ : חגיגות העליה בסיום הדרבי יפו מנצחת 0-3 בדרבי ומנצלת את התיקו של הפועל אזור...
בני יפו נגד מכבי קביליו : קביליו מנצחת בדקה 96 – תקציר המשחק בני יפו מארחת את מכבי קביליו יפו לדרבי של יפו....
מכבי קביליו יפו נגד בית"ר ר"ג : תיקו 1-1 – תקציר המשחק בית"ר רמת גן מארחת את מכבי קביליו יפו למשחק שסוגר...

פרויקט תחילת הקריירה – פרק 4: ליון

Barak Bester — Wed, 11 Aug 2010 10:00:11 +0000

תזכורת: בפרוייקט זה אנו נעבוד בשלבים הבאים:

נעבור קבוצה אחר קבוצה בשלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות מהאלופה כלפי מטה
2. נמדוד הצלחה של שחקנים לפי דקות המשחק שלהם בליגת האלופות בתוספת בונוס של 90 דקות לגול ו-45 לבישול.
3. נשייך את המדד הזה לקבוצת הבוגרים הראשונה של השחקן ולקבוצה הראשונה שלו באירופה (במידה והתחיל את הקריירה ביבשת אחרת).
4. נדרג את הקבוצות לפי 8 שאלות שיופיעו בהמשך הפוסט
5. נבדוק איזו קבוצה נוספה לכל דרוג לאחר כל קבוצה שנסקור

מבוא:

התופעה הבולטת בליון היא שימוש בשחקנים מקבוצות צרפתיות אחרות. אינטר השתמשה באופן לא משמעותי בשחקנים מ-3 קבוצות איטלקיות זניחות ששתיים מהן משחקות בליגות נמוכות (אודינזה, לומצאנה ומרסאלה), באיירן מינכן השתמשה בשחקנים מ-4 קבוצות גרמניות אחרות, שהיחיד מהם ששיחק באופן משמעותי הוא השוער יורג בוט (אולדנבורג; הקבוצות האחרות הן שטוטגרט, ואטנשייד והומבורג – לא המבורג) ובברצלונה אין אף שחקן שגדל בקבוצה ספרדית אחרת. בליון, מוביל המדד (מלך השערים מירלם פיאניץ’) הוא ממץ, סגנו (השוער הוגו לוריס) מניס ובמקום החמישי והשישי אנו מוצאים שחקנים מ-רן ו-ליל. נאנט, סט. אטיין, לה-האבר,ו-קון משלימות 8 קבוצות המיוצגות בהרכב ליון.

דער יידישע מאמע – קבוצות ששומרות על השחקנים שהן מגדלות

לליון 5 שחקני בית שהבולט בקטגוריה הוא סידני גובו המושמץ. האחרים הם מקסים גונאלונס, למין גאסמה, פרנסואה קלרק וטימותי קולוג’יצ’ק ששיחק 12 דקות. הדרוג:

ברצלונה – 7427
באיירן מינכן - 4939
ליון - 1647
אינטר – 10

החלום האירופאי – קבוצות ששומרות על השחקנים שהן מייבאות

לליון יש יבוא אישי אחד – ססאר דלגאדו מרוסאריו סנטראל הארגנטינאית. הדרוג:

אינטר – 1264
באיירן מינכן – 764
ליון - 721

המקפצה – קבוצות שמגדלות שחקנים בשביל קבוצות אחרות

ושוב מהפך! בפרק הקודם ראסינג קלוב איבדה את הבכורה לאייאקס אמסטרדם. בפרק הנוכחי היא שבה למקום הראשון בזכות עוד חלוץ - ליסנדרו לופז שמצטרף לדייגו מיליטו. מלך השערים של ליון ומוביל המדד הוא מירלם פיאניץ’ שהחל את דרכו במץ הצרפתית – שמתייצבת כרגע במקום ה – 5. במקום הנוסף (4) ניצבת מרסוניה הקרואטית של איביצה אוליץ’ מבאיירן מינכן.

ראסינג קלוב – 2623
אייאקס – 1974
לנגונס – 1414
מרסוניה – 1375

הנמל – קבוצות שמייבאות שחקנים בשביל קבוצות אחרות

גם כאן מהפך(!) אבל מסוג שונה. באייר לברקוזן מדלגת מהמקום החמישי היישר למקום הראשון בזכות הברזילאי קריס (התחיל בקורינתיאנס) שחובר ללוסיו מאינטר (התחיל באינטרנסיונל פורטו-אלגרה). את הקטגוריה בליון מוביל ליסנדרו לופז שהוזכר לעיל והגיע מראסינג קלוב לפורטו (מקום 7)

לברקוזן – 2172
גנואה – 1566
מונאקו – 1519
רומא – 1174

המכללה

בזכות קריס, באייר לברקוזן נכנסת למקום השני

מונאקו – 2531
לברקוזן - 2172
אייאקס – 1974
גנואה – 1566

הדרוג המלא של ליון

מירלם פיאניץ’ (מץ) – 1290
הוגו לוריס (ניס) - 1080
ליסנדרו לופז (ראסינג קלוב, פורטו) – 1057
קריס (קורינתיאנס, לברקוזן) – 1047
ז’אן מקון (ליל) – 963
אנתוני רווייה (רן) – 918
קים קלסטרום (האקן [שוודיה]) – 863
סידני גובו (ליון) – 805
ז’רמי טוללאן (נאנט) – 774

10. מישל בסטוס (פיינורד) – 762

11. סזאר דלגדו (רוסאריו סנטרל, ליון) – 721

12. בפטימבי גומיס (סט. אטיין) – 671

13. מקסים גונלונס (ליון) – 578

14. ז’אן אלאן בומסונג (לה האבר) – 483

15. אדרסון (אר.אס. פוטבול [ברזיל], ניס) – 255

16. למין גסמה (ליון) – 162

17. מתיו בודמר (קאן) – 147

18. פרנסואה קלרק (ליון) – 90

19. טימותי קולוג’יצ’ק (ליון) – 12

דירוגים נוספים

החממה- קבוצות שמגדלות שחקנים לשימושן הפרטי ולהשבחה:

ברצלונה – 8006
באיירן מינכן – 4939
ראסינג קלוב – 2623
אייאקס – 1974

היבואנית- קבוצות שמייבאות שחקנים לשימושן הפרטי ולהשבחה:

ברקוזן – 2172
גנואה – 1566
מונאקו – 1519
אינטר – 1274

הסטאז’ – התמחות כוללת בהתחלות אירופאיות:

ברצלונה – 8006
באיירן מינכן – 5703
3. מונאקו – 2531
4. ליון – 2368

בפרק הבא: צסק"א

פרויקט תחילת הקריירה – פרק 3: ברצלונה הסיבה היא שחילקנו את השחקנים ל- 4 קבוצות על סמך...
פרויקט תחילת הקריירה – פרק 2: באיירן מינכן בפרויקט זה נעבור קבוצה אחר קבוצה, נמדוד הצלחה של שחקנים...
פרויקט תחילת הקריירה – סיכום 2009/2010: דרג ד’, מקומות 32-25 פרוייקט תחילת הקריירה קופץ לסוף. במקום לטרחן 9 מדדים על...