כן, אני יודעת שזה זבל. פשוט הייתי במצב פיתה שבכלל לא שמתי לב שהסרטים המצוירים שהן רואות זה בערוץ הילדים ואחר כך כבר נשארו שם מכח האינרציה (זה תמיד הכח החזק ביותר בחיינו).

את הקישור שנתת פתחתי כשיש לידי ילדות. אני בטוחה שזה עוד יתנקם בי… (באמת יש לי פה יותר נייר אלומיניום מזמן להשתמש בו) תודה.

ראשית: אם אתם עוברים בסביבה, כלומר בול הצד השני אליו אתם מתכוונים להגיע, אבל שוין – נשמח מאוד לארח אתכם לכמה ימים או כמה שבועות. שנית: אני אוסרת על הילדים לראות ערוץ הילדים, הוא מלא בזבל ששום שקית זבל לא תוכל לו. פעם הבאה: לוגי ואם הפעם הבאה תהיה בטעות בקנדה: pbs kids וגם התכניות לילדים ב cbc מתוקות נורא אם נפלתם על שעת ה preschool (היתרונות של לגור מרחק יריקה מקנדה, זה כמו לקלוט ירדן באייטיז) ועוד אתר לאמהות לפיות http://www.filthwizardry.com/

אה, שאלת ברצינות… שוק החלפות – אפשר למצוא לך משהו קרוב יותר (בסדר, גילינו שיבנאל קרובה לך. אבל אם את כבר באה – אני מעדיפה אותך סולו). יש בכל שבת אחרונה בחודש בנהלל (גדול, ותיק, רב תחומי). יש בתל אביב מדי פעם. אצלנו זה שוק לבגדים, ספרים וצעצועים בלבד. ומתוכנן ליום שני הקרוב.

מגניב ביותר מאוד.

שוק החלפות? איפה? מתי?

גם אני חשבתי שיקח יותר זמן. איזה מגניב זה הפתעות טובות, הא?

נשיקות בחזרה.

קולולולולו לכם! חשבתי שזה יקח יותר זמן לפי התורים שהצטברו בכניסה מתי ואיפה השוק החלפות? חייבים לקחת או אפשר רק להביא? נשיקות

וואו, איזה כיף לכם!

לא, את לא טועה וההריון לא אשם. לפני שלושה ימים עוד חשבנו על אוגוסט (עם אופק בספטמבר) אבל פתאום הגיעו הזימונים, הרבה לפני שציפינו. וכך חזרנו לתכנית המקורית.

היום הסתובבתי עם דלי גדול ומבט חסר סנטימנטים בחצר ובבית והעפתי לפח מליון דברים. בצהרים הגעתי לאוטו שלנו שהוא, כמו שבטח לא ידוע לך כי לא זכית לראות, סוג של ערימת קומפוסט על גלגלים. אין לנו פח באוטו, האוטו הוא הפח. אז עברתי כיסא כיסא ופיניתי ממנו ומתחתיו ומצדדיו לשני דליים – אחד לאשפה (עטיפות של שוקולדים, שאריות מזון שאפילו התרנגולות לא יזהו ככאלה וצעצועים שבורים) ואחד להחזרה הביתה (בעיקר טקסטיל וכלי אוכל. טונות כאלה). בסוף הגעתי אל קודש הקודשים, אל חיריה של בקעת יבנאל – אל הבגאז'. שם יובל נוהג להוביל עצים, קצורת יבשה של דשא, מיכלי דלק לא סגורים טוב ועוד כלמיני דברים שמשאירים אחריהם שאריות. שם מצאתי שקיות ותיקים ובגדים קצת מעופשים ורטיבות דביקה על כל הרצפה. הרמתי את הרצפה כשאני חושפת את הגלגלספייר ששכב, אלוהים יודע למה, בתוך שלולית עמוקה. יש לנו ויכוח פנימי מאין המים (בתקווה שאלה אכן מים), האם מלמטה – בגלל אטם שלא אטם או מלמעלה, בגלל בקבוק פתוח. כך או כך – הגבר של הבית בא להוציא את הספייר ואני הבאתי את העזרים לייבש ובעוד אני מטבילה וסופגת מצאתי אות חיים בתחתית הבגז'. מצאתי שם נבטים של שעועית!

קנדה. בטח שיהיה, אחרת איך נזכור?

אמצע מאי? חשבתי שאמרת לי באוגוסט… נו טוב לפחות יש לי הריון בשביל להאשים אותו על אבדן הזיכרון…