הפוסט מה הקשר בין ביטחון עצמי , דימוי עצמי וערך עצמי, ואיך הם באים לידי ביטוי בחיי היום יום הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

מרוב עומס המידע אנשים רבים חוששים לאכול,
מפחדים ממאכלים מסויימים או לחילופין מדחקים
את הנושוא ואוכלים בצורה לא מודעת.

ספוילר קצר – יש קשר בין תזונה למצב רגשי.

מסתבר שלחיות בריא ולאכול בריא זה קל ופשוט
ואינו דורש הכנה רבה כמו שחשבתי קודם.
וגם לא מסובך.
בינינו, זה אחד הדברים שהופתעתי לשמוע.

על זה ועוד בראיון ייחודי עם גלית שלגי-לחיות בריא

בנוסף, יצאתי עם משפט חזק שאזכור לעד:
"הגוף שלנו הוא החבר הכי טוב שלנו
ואנחנו בוגדים בו כל פעם מחדש."

מילה חזקה שגלית משתמשת בה "בגידה" –
מעבירה בי צמרמורת בגוף
בכל פעם שאני צופה בסרט זה
(צפיתי בו די הרבה כי לקח זמן לערוך).

לא חשבתי על זה ככה עד אותו רגע.
תמיד אמרתי שגוף שלי הוא "לא פח זבל"
כדי שאזרוק בו דברים לא טובים,
אך בגידה… מיוחד בגידה בעצמי זה הרבה יותר חזק ועמוק.

אני מאמינה שכל אחד יכול להרוויח מהשיחה שלנו,
אפילו אנשים שכבר מקפידים על תזונה מאוזנת ובריאה.
אז לחצו על קישור לצפות
ואל תשכחו לספר לי מה אתם לוקחים איתכם לדרך.

הפוסט ראיון יחודי עם גלית שלגי: הכול על הקשר בין תזונה לרגשות הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

אם יש לכם עסק ומסיבות שונות,
כמו למשל אתגר שנפל עלינו וירוס הקורונה,
אתם לא יכולים להמשיך לפגוש אנשים פנים מול פנים
ומבינים שהגיע זמן להפוך חלק מהמוצרים שלכם לדיגיטליים,
אך בגלל פחדים שונים שקשורים לטכנלוגיה מתקשים לעשות זאת –
זה הפרק עבורכם.

הפוסט איך לנצח את הפחד מטכנולוגיה ובעסק בתקופה משבר הקורונה או בכלל? הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

אם נקשיב לאופן שבו מוצגים הנתונים בתקשורת
נוכל להבין את ההטיה הקוגניטיבית שנוצרת
מעצם המיקוד בנתונים השליליים.
כאשר הפוקוס הוא על חלקי נתונים
מבלי הזכר של תמונה מלאה –
המוח מתמקד רק בנתונים אלה ומתחיל לסנן.

כמו למשל הזכר של מספר החולים
מבלי להזכיר מספר מחלימים
ומבלי להשוות לנתונים דומים של וירוסים אחרים
שנמצאים לרווחה בתקופה זו.

כאשר שמים פוקוס על חולים חדשים
ועל אחוז התפשטות של הוירוס
מבלי לציין את כמות המחלימים
ואת אחוז התפשטות של וירוסים אחרים.

כאשר מדברים על אחוזי תמותה
מבלי להשוות לאחוזי תמותה מוירוסים אחרים הנפוצים.

אחוזי החלמה מול אחוזים ממחלות אחרות.
וכך הלאה.

וכמובן כאשר מתמקדים בסיבוכים האפשריים
מבלי לציין את כמות האנשים שמתגברים עליהם בקלות…

ככה נוצרת הטעיה קוגניטיבית
ומצב בו מסרים חלקיים נכנסים לראש שלנו
ומתחילים לשלוט בחיינו.

זה מה שיוצר לחץ, חרדה ואף פאניקה.

חוץ מזה שלהיות בלחץ, חרדה ופאניקה זה לא כיף בכלל,
התופעות הללו גם מחלישות את המערכת החיסונית
גורמות לאיבוד אנרגיה מטורף
ואז הגוף שלנו הופך להיות פגיע יותר .

אז אם אתם רוצים להתמקד בשמירה על גוף בריא,
על שקט ושלווה נפשיים ולנהל בצורה נורמלית
כמה שניתן את החיים בתקופה זו
אני מזמינה אתם לראות את הסרטון זה
ובו הסבר מפורט יותר.

הפוסט איך לשמור על שפיות בתקופת משבר הקורונה? הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

אתם אחראים על מה שקורה בחיים שלהם.

כאשר אין וודאות ובחירה שבא מהסביבה החיצונית חשוב לייצר אותה בסביבה קרובה שלנו וכמובן שתוכינו.
אתם אלה שנותנים את הטון הרגשי במהלך המשבר הזה.
איך אתם יכולים להיות דוגמה לחיקוי בני משפחה וסובבים אתכם?
מה כדאי לעשות כדי לייצר וודאות?
ומה עוד באפשרותכם לעשות?
כל זה ועוד בסרטון הזה.

קחו את הזמן הזה כדי למצוא את המרכז שלכם,
לקרקע את עצמכם ולעלות תדר ולהיות מנהיגים של חשיבה חיובית ריאלית עבור סובבים אתכם שלך.
יש האומרים שאני מצפה ליותר מדי מאחרים. לא, אני לא מצפה –
אני מודעת יותר למה שאחרים מסוגלים באמת. אני מאמינה באנשים.
אנשים חכמים, טובים, אוהבים יותר מכפי שהספקנים אומרים.
לכן, אל תתנו לפאניקה להוריד אתכם מהמסלול.
תצפו בסרטון שצילמתי עבורכם,
תשתפו לאחרים, תשאלו אותי שאלות,
וכך גם אתם תעזרו לעוד אנשים ותשפיעו.

הפוסט אל תתנו לפאניקה להוריד אתכם מהמסלול הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

כולנו עובדים קשה כדי לבנות חיים טובים יותר,
בריאים וחזקים יותר לעצמנו ולבני משפחתנו.

לרוב זה כולל פעילות ספורטיבית, אוכל בריא ונסיונות להישאר מקורקעים,
לחשוב חיובי, לשמור על איזון בדרך החשיבה וכו'…

חשוב לעשות את כל אלה גם בתקופה המוזרה בה אנו נמצאים היום.
חשוב לזכור שמערכת החיסון שלנו תלויה במיקוד האישי ברגע זה.
(על זה אני מעמיקה בהמשך)

אז בואו נחזק את עצמנו מבפנים,
את הסביבה שלנו, את המודעות ונדאג לשינוי חשיבה,
לחשיבה שמקדמת אותנו למקום הרצוי, חשיבה חיובית ריאלית.

חשיבה זו היא כלי רב עוצמה לשמירה על מערכת חיסון חזקה
וכמובן היא כוללת גם תשומת לב לבניית שגרת יום הכוללת זמן לעצמי,
זמן לעבודה על שינוי הרגלים/תפיסה,
פעילות כושר במסגרת ביתית, לבד או עם הילדים,
תזונה מאוזנת ושינה טובה.

כל אלה מושלמים לא רק בחיי היום יום,
אלא במיוחד בזמן זה של התרחקות חברתית ובידוד.

הקושי בסגירת המקומות הציבוריים מוסיף על הדאגה,
אך הוא גם מאפשר לנו להפסיק את המירוץ האובססיבי
אחר העבודה, הנסיעות, הכסף והשאיפות הלא מסופקות.

כון, המצב הנוכחי מכניס הרבה אנשים ללחץ, פחד וחרדה,
ולכן התמקדתי בפוסט זה בטכניקות שיעזרו לכם להרגיע את עצמכם.

תפיסת העולם של כולנו חייבת להשתנות,
כי תלות בגורמים אלה וחיים בתגובה למה שקורה בחוץ – לא עושה לאף אחד טוב.

את המציאות אנו לא יכולים לשנות,
אך את הדרך בה אנו מגיבים למה שקורה במציאות – דווקא כן.

יש כאן הזדמנות לחשוב מחדש על הדרך בה אנו מנהלים את חיינו,
לנוח ולהיזכר שאנו בני אדם ושיש לנו שליטה על מה שאנו עושים וחושבים.

לכן קוראים אהובים אני ממליצה בחום להישאר מרוכזים.
לקרוא את הפוסט הזה ולהכין את עצמכם נפשית,
מוחית ופיזית לחישוב מסלול מחדש לבניית הרגלי חשיבה חיובי וריאלי.

במה כדאי לנו להתרכז?
1. לייצר מודעות למה שקורה לנו בראש
2. לנהל את המחשבות שלנו. לבחור אותם בקפידה
3. לשמור על רמת אנרגיה
4. ליצור סביבה חיובית

מחשבות על מה שקורה היום:

האם אפשר לא להיות בלחץ וחרדה מול מה שקורה בימים אלה של אי וודאות עם הקורונה?
התשובה לגמרי קשורה לאיך אתם מגיבים למידע שאתם שומעים בתקשורת,
לאיזה מידע אתם חשופים, ומה אתם עושים עם זה.
במשך הרבה זמן אני מלמדת לשים לב למילים שאנו משתמשים בהם
בתקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
כל מי שעבר אצלי תהליך כזה או אחר יודע שיש משמעות למילים,
כי מילים הן פקודות שמפעילות במוח שלנו "תוכנות" שונות.

חשוב להשתמש במילים בחוכמה.
המטרה שלי להביא למודעות שלכם את השנוא על מנת שתשימו לב גם כן ותפעלו מתוך מודעות.
כי המודעות מאפשרת בחירה.
וכאשר אנו בבחירה – אנו מצליחים להתמודד הרבה יותר טוב עם כל מצב.
בפוסט זה אני לא רוצה להיכנס לדיון האם הנחיות של משרד הבריאות הגיוניות או לא,
מוגזמות או חסרות פרופורציה.
המטרה שלי היא לעזור לכמה שיותר אנשים להקטין חרדה, להעלות את המודעות ולהתמודד טוב יותר עם המצב.
שמתי לב שבכל כלי תקשורת בתקופה מעניינת זו משתמשים במילים שחוזרות על עצמן כמו: אסון טבע, מחלה קטלנית, משבר כלכלי, פאניקה המונית, סכנת חיים, בהלת קורונה, מגה-מגפה, פחד, חרדה, לחץ, מלחמה, אויב בלתי נראה ועוד…
מה קורה לכם כאשר אתם שומעים את המילים האלה?
האם עולה לכם דופק?
האם מצב הרוח יורד?
האם אתם מרגישים כיווץ בגוף?
האם אתם חושבים פעמיים אם לצאת מהבית או לא?
האם אתם מתחילים לחשוב כאשר יוצאים מהבית על מחלות או סיכוי גבוהה להידבק?
האם הרגשתם חלשים או הצטננתם ועברה בראש מחשבה אולי נדבקתי בקורונה?

כידוע מצבי לחץ וחרדה משפיעים על הגוף ומשפיעים לשלילה על מערכת חיסונית.
אז מה קורה לנו, איך המוח והגוף שלנו מושפעים מזה?

מילים הן לא רק צליל. מילים הן כוח.
מילים שחוזרת על עצמה בצורות שונות מייצרות הרגלי חשיבה והתנהגות, ממחזרות דפוסים, הרגלים ורגשות שלנו וגורמות לנו להיות בטוחים שמה שאנחנו פוגשים במציאות זהו הגורל שלנו.
כמו שאומרים – נבואה שמגשימה את עצמה.
מילים אחרות מפעילות בגוף שלנו "תוכנות" מסויימות וכאשר אנו חוזרים על פעולה מסויימת שוב ושוב היא הופכת להיות ההתנהלות החדשה שלנו.
שינוי הרגלים יכול להתבצע תוך כדי בחירה והוא יכול להתבצע על ידי שינוי סביבה שלנו.
כמו למשל אם אתם רוצים לאכול בריא יותר, לשים עוגה על השיש במטבח מול עיניים – היה רעיון ממש לא טוב, אבל להניח קערה עם פירות – עשוי לעשות אפקט חיובי.
בדומה לכך, כאשר בכל מקום בתקשורת אנו שומעים שוב ושוב את אותם המילים, מוח שלנו מתחיל להגיב עליהם. בלא מודע הן משפיעות על הגוף הפיזי, על רגשות ועל המחשבות.
אנו מאבדים אנרגיה רבה במצב זה גם בשל אי וודאות וגם בשל התמודדות עם תגובות אוטומיות של המוח למילים שמפעילות בנו את ה"תוכנה" של מצב הישרדות.
במילים אחרות דבר זה גורם לבני האדם לשנות עמדות, רגשות ואמונות. כמו שאנו משתמשים בשפה חיובית ומנטרות שחוזרות על עצמן כדי לחזק דבר שאנו רוצים, עניין זה פועל באותה צורה גם על מנטרות שליליות שאנו שומעים ומשפיע עלינו ממש כמו היפנוזה (רק בניגוד להיפנוזה שנעשית במצב לא הכרתי, זה נעשה במצב הכרתי).
לכן חשוב לשים לב למידע לו אתם חשופים ולמה שאתם אומרים לעצמכם ולילדים שלהם בנוגע למצב בו אנו נמצאים.
כדאי להרבות בשימוש במילים ניטרליות או חיוביות, לעומת מילים עם פרשנות שלילית.
למשל:
במקום "אין ממה לפחד" – להגיד "אתה בטוח"
במקום "תזהר מלגעת הדברים" – להגיד "שים לב להיגיינה או כדאי לשטוף ידיים לעיתים קרובות"

במקום "אנחנו במצב מלחמה עם אויב בלתי נראה" – להגיד "אנו מתמודדים עם אתגר מפתיע"
וכך הלאה (אם אתם לא מצליחים למצוא תחליף למשפטים שאתם אומרים או שומעים – אני מזמינה אתכם לכתוב אותם בתגובה ויחד נמצא חלופה חיובית ריאלית).

למה כדאי למצוא חלופה?
כי המוח של רובינו לא שומע מילים. הוא רואה תמונות, אסוציאציות. והמילה "לא" לא קיימת המשמעות של זה היא כאשר אדם שלא פחד קודם שומע שאין מה לפחד –
המוח מקבל מסר שיש ממה לפחד, כי הוא לא רואה מילה לא. הוא תמונה של עצמו מפחד.
כאשר אומרים לו תזהר מלגעת בדברים – המוח רואה תמונה של נגיעה בדברים ואומר לעצמו לא לגעת.
עכשיו דמיינו לעצמכם לא לאכול עוגה שעומדת על משטח במטבח.
האם ראיתם את עצמכם לא אוכלים אותה? או שראיתם את העוגה?
אני ממשיכה,
כאשר אנחנו רגילים למשהו – אנחנו רגילים לפחד, רגילים להיזהר, רגילים לא להתקרב לאחרים וכולי. ההרגל מתחיל לנהל את החיים שלנו ולקבוע את הערכים שלנו, לחזק את האמונה שלנו שמה שחשבנו קודם הינו נכון.
הרגלים הופכים לגורלך. כי בכל מצב שיקרה לך, תחשוב, תגיד ותעשה את מה שאתה רגיל אליו.
כאשר אדם מאמין שעולם מסוכן, ומסוכן לגעת הדברים ויש ממה לפחד – מנגנון של המוח מתחיל לעבוד על הישרדות.
וכאשר המוח עוסק בהישרדות ובפחד – כל שאר הדברים נפגעים.
דרך חשיבה, בריאות, יצירתיות וכו' נפגעים.
"אם המחשבות שאני רגיל אליהם שליליות, מדכאות, מלחיצות, מבולבלות, לא מאוזנות – כך יהיה גם גורלי".
הכל תלוי בתגובה שלך למילים.
כמו שאני נוהגת להגיד – מחשבות יכולות לשחרר אותך לחופשי או לשעבד אותך יותר ממה שאתה יודע.

אחד הדברים שאני מלמדת הוא ש"מה ששמים פוקוס עליו גדל".
בדיוק כמו שבטח קרה לך כאשר רציתה לקנות מכונית מסוימת או קנית אחת,
פתאום התחלת להבחין בכך שכולם נוסעים על מכונית כמו שלך.
זה קורה כיוון שכאשר אנו מתמקדים בדבר אחד מוח שלנו מסנן את שאר הדברים.
ועכשיו אפשר לעבור לשלב הבא.
אם נקשיב לאופן שבו מוצגים הנתונים בתקשורת נוכל להבין את ההטיה הקוגניטיבית שנוצרת מעצם המיקוד בנתונים השליליים.
כאשר הפוקוס הוא על חלקי נתונים מבלי הזכר של תמונה מלאה – המוח מתמקד רק בנתונים אלה ומתחיל לסנן.
כמו למשל הזכר של מספר החולים מבלי להזכיר מספר מחלימים ומבלי להשוות לנתונים דומים של וירוסים אחרים שנמצאים לרווחה בתקופה זו.
כאשר שמים פוקוס על חולים חדשים ועל אחוז התפשטות של הוירוס מבלי לציין את כמות המחלימים ואת אחוז התפשטות של וירוסים אחרים.
כאשר מדברים על אחוזי תמותה מבלי להשוות לאחוזי תמותה מוירוסים אחרים הנפוצים.
אחוזי החלמה מול אחוזים ממחלות אחרות.
וכך הלאה.

וכמובן כאשר מתמקדים בסיבוכים האפשריים מבלי לציין את כמות האנשים שמתגברים עליהם בקלות…
ככה נוצרת הטעיה קוגניטיבית ומצב בו מסרים חלקיים נכנסים לראש שלנו ומתחילים לשלוט בחיינו.
זה מה שיוצר לחץ, חרדה ואף פאניקה.

חוץ מזה שלהיות בלחץ, חרדה ופאניקה זה לא כיף בכלל, התופעות הללו גם מחלישות את המערכת החיסונית ואז הגוף שלנו הופך להיות פגיע יותר .
אז אם אתם רוצים להתמקד בשמירה על גוף בריא, על שקט ושלווה נפשיים ולהפיק את המקסימום מעצמכם גם בתקופה הזאת מה כדאי לעשות?

השיטה הטובה ביותר והנחקרת ביותר בעולם לטיפול בחרדה היא טיפול מבוסס על הכרה, מודעות והתנהגות (טיפול התנהגותי קוגניטיבי).
הקו המנחה הוא כי אדם צריך לפעול ולחשוב בצורה ברורה ומתוכננת כדי לפתור את בעיותיו.
אתן לכן בפוסט זה מודל שנקרא הכו"ח של פסיכולוג קליני טובי פלד.
חשוב לזכור שטיפול בחרדה אינו דבר קשיח, לכן סדר השלבים מתערבב ומשתנה לפעמים ושלבים שונים מתרחשים במקביל במהלך הטיפול.
לצורך המחשה הבאתי אותם כאן לפני סדר:

1. זיהוי הפחד – להכיר בכך שיש פחד ולזהות במדויק ממה אנו פוחדים. לרוב כאשר אדם שרוי בסיפור של עצמו זה מסביר למה הוא מתנהג בצורה מסוימת.
2. הגדרת הפחד בצורה מעשית – זיהוי התנהגויות וסימפטומים הקשורים בפחד. (איזה מחשבות עוברות בראש, איזה רגשות, איזה התנהגות קוראת כתוצאה מכך)
3. הערכת עוצמתו של הפחד בין 1 ל 10 , כאשר 1 זה עוצמה נמוכה ו 10 עוצמה גבוהה.
4. הערכת התוצאות האפשריות של האיום – מה יקרה לי אם הרע מכל יתממש? מה יקרה לי אם לא אגיב לפחד כפי שאני מגיב היום?
5. הערכות מדויקות – הערכת הסבירות שהאיום יתממש, הערכת משך הזמן בו תמשיך המצוקה וכו'. בעתם התבוננות על עובדות ובדיקת תוצאות אפשריות מול עובדות. לרוב עושים זאת שוב לפי סרגל בין 1 ל 10. כאשר 1 היא סבירות נמוכה ו10 סבירות גבוהה.

איך זה עוזר?
כאשר זיהינו את החרדה והבנו ממה אנו מפחדים שיקרה בתסריט הרע מכל עליו, המוח שלנו מגיב באופן אוטומטי, חקרנו מה הסבירות שהאיום יתממש – אנו בעצם מפזרים את הערפל בעזרת שאלות שמטרתן להפוך איום קונקרטי יותר וברור יותר על ידי הערכת עוצמתו של הפחד .
לרוב גם עוצמת הפחד פוחתת.
זה לא אומר שאין גרעין של אמת מתחת למחשבות שיש לנו בראש.
העובדה היא שנוח שלנו לרוב לעצים את העובדות , מגדיל אותם ומייצר קטסטרופה ואנו מאמינים לסיפורים שלו.
לכן , הדרך הטובה ביותר היא בדיקת עובדות, בחירת מקורות מהם אנו צורכים מידע וכמובן תשומת לב להיגיינה אישית (דבר שחשוב תמיד)
מקווה שעזרתי קצת לפזר ערפל בפוסט זה
ואם מצאתם אותו עוזר, אל תשמרו לעצמכם.
דברים טובים כיף לחלוק עם חברים.

הפוסט האם ניתן להשאר שלווים מול המציאות בימי קורונה? הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

המציאות שלנו באמת מורכבת ולכן דאגות הן חלק מהחיים שלנו, זה הפך לדבר טבעי.
אך יש מצבים בהם דאגות אלה מתחילות לפגוע בנו,
מרוקנות אותנו מאנרגיה שחשובה לנו מאוד,
עוצרות אותנו מלהתקדם ובכך מייצרות יותר ויותר תסכול וכאב נפשי.

האם יש צורך במצבים מסוימים להיעזר באיש מקצוע כדי להחזיר לעצמנו את האיזון,
להרגיע את הראש ולהכניס קצת יותר שקט לחיים?

כן, דאגה זה דבר טבעי כאשר היא עוסקת בדבר ממשי שקורה בפועל בהווה.
דאגות הן חוויות רגשיות שמלווה אותנו כאשר יש משהו שמצריך מאיתנו תשומת לב ו/או פתרון בזמן הקרוב.

למשל: יש כרגע מישהו חולה וצריך לטפל בו
או יש בעיה בעבודה שצריך לפתור.
או שיש סכום משכנתא שירד החודש ויש לדאוג להרוויח מספיק כדי שהיה כיסוי.
או לשלם חשבונות בזמן
או להתארגן לקראת חופשת החנוכה עם הילדים…
כל הדאגות הללו נוגעות במה שקורה כאן ועכשיו וזה בסדר שהן מעסיקות אותנו.

הבעיה היא שבפועל, רובנו דואגים להרבה דברים שלא קשורים למה שקורה עכשיו.
חלק גדול מהדאגות שלנו מופנות לעתיד הרחוק, למשל:
איך ילד שלי הסתדר כשיגדל, אם עכשיו הוא לא יודע לעשות…
איך אהיה בקשר עם הגרוש שלי בעתיד כשתהליך הגירושין קשה
ועוד.

דאגות אלו מנתקות אותנו מהמציאות של מה שקורה עכשיו ומשאירות אותנו בשליטה של משחקי המוח, שממחזר חוויות מן העבר.

מה הכוונה?
אם בעבר קרה משהו לא נעים ויש לי זיכרון חזק מכך,
כאשר אחשוב על סיטואציה דומה עתידית – המוח שלי יקפיץ באופן אוטומטי את האפשרות היחידה ששמורה בזיכרון מניסיון העבר והוא יעלה רגש דומיננטי.
ואם נמשיך שיח בנושאים הקשורים לעתיד שלנו לאורך זמן – המוח יתחיל להשתולל ויחבר אירועים נוספים שלא בהכרח קשורות להתנסות ממשית שלנו ולמצבים שליליים.

זאת אחת הסיבות מדוע יש לשים לב להבדל ולדעת שאלה לא דאגות אלא חרדות.
לדאגות מן העתיד לגבי דברים שונים יש שם ייחודי – חדרה מוכללת.

כמעט כל אחד ואחת מאיתנו מכירים מישהו שסובל מחרדה או סובלים ממנה בעצמנו.
כשזו מופיעה, היא יכולה להיות בעלת סימפטומים משתנים וזאת כיוון שישנם סוגים שונים של חרדות.

אסביר קצת על מה היא חרדה מוכללת, כיצד היא בא לידי ביטוי, איך מזהים אותה ומה נוכל לעשות אם אנחנו, או מישהו בסביבתנו סובל מהחרדה שהוצגה.

בשפה מקצועית חרדה מוכללית נקראת GAD Generalized Anxiety Disorder.

כשמה כן היא, חרדה מוכללת יכולה לפגוש אותנו במצבים שונים ביום יום.
היא מתייחסת לגורמים רבים שיכולים ליצור אצלנו דאגות.
זאת אומרת, אדם אשר חווה חרדה מוכללת יכול לחוות דאגה שמגיעה מסיבות שונות ומגוונות.

מאפייני החרדה או איך להבדיל בין דאגנות יתר לחרדה מוכללת?
אנשים אשר חווים חרדה מוכללת חוששים ממה שעתיד לבוא.
הם חוששים מקטסטרופה שאולי תקרה יום אחד, עם או בלי קשר לניסיון העבר והמצב הנוכחי. המחשבות הבלתי פוסקות על העתיד מטרידות אותם, מעלות את סף החרדה, מכניסות לסטרס גבוה ויוצרות סרטי אימה בראש.
כל זה מרחיק את אלו שסובלים מחרדה מהאפשרות לחיות חיים שקטים וליהנות מהיום יום.

סימני אזהרה – סימפטומים שיש לשים אליהם לב
כיוון שאפיון של החרדה בא לידי ביטוי בדאגה מתמדת, האנשים שסובלים ממנה יחושו תשישות, מתח גבוה והתגובות שלהם יהיו "אוטומטיות".
זה קורה בשל מחסור באנרגיה בגוף ובמוח, אנרגייה שנדרשת לצורך בניית תגובה מאוזנת-פרופורציונלית. התגובות הללו מפעילות סכמות של דאגה שמופעלות במצב של הישרדות והן לא תואמות לסיטואציה האמיתית.
הסימפטומים שיכולים להתלוות לחרדה:
[list type="pin"]

מתח רב בשרירים
קושי בהירדמות
שינה קלה
חוסר אנרגיה
תופעות פיזיולוגיות נוספות

[/list]

אז מה עושים? מהו הפתרון והטיפול המומלצים?
הפתרון הטוב ביותר עבור אנשים שסובלים מחרדה מוכללת הוא ליצור גמישות מחשבתית. ללמוד להחזיר את המיקוד המחשבתי למה שקורה כאן ועכשיו. דבר זה מאפשר למוח לחזור לשליטה.
כל זה יכול לקרות רק לאחר תרגול ולאחר הבנה מעמיקה של איך המוח מגיב לאירועים השונים. כיוון שהמוח שלנו גמיש יש לנו יכולת לחזק את ה"שרירים" המוחלשים הספציפיים של המוח וליצור גמישות מחשבתית.
בנוסף לכך, ברגע שמי שסובל מהחרדה מבין איך הוא מגיב ביום יום ואיך הוא יכול להגיב וחווה התנסות זאת בפועל – המצב משתנה. הוא מצליח לנתב את התגובות למקומות אחרים על ידי אימוץ של טכניקות להרגעה ובסופו של דבר החרדות פוחתות. כל זה מוביל גם להעלאת רמת האנרגיה והחיונית.
ברגע שהם עולים, קל יותר לשלוט במה שקורה מסביב.

שיטת נאו CBT
שיטת נאו CBT נותנת פתרון לטיפול בחרדה מוכללת.
היא משלבת בין ידע משיטת ניאו-הומנולוגיה ובין טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).
בשיטה זו אנו לומדים כיצד לנהל בעצמנו את האנרגיה שלנו.
אנו מתחילים לנהל את המחשבות שלנו ולשנות את ההתנהגות לכזו שמקדמת אותנו.
בעזרת השיטה אנו לומדים כיצד להחליף את הרגשות משליליים לחיוביים והכי חשוב, מתאהבים בשפה חדשה ונהנים מאד.

שיטת ניאו CBT שונה ב 180 מעלות מכל הטיפולים הקונבנציונליים שאתם מכירים.

הערך המרכזי של השיטה היא לתת לך את המקום. היא תלמד אותך כיצד ליצור מוטיבציה פנימית להעצמה אישית. תיתן לך כלי עבודה אישיים שיאפשרו לך להתקדם, לבנות ציר פנימי חזק וביטחון עצמי.
במקום לתת לך עצות, השיטה תיתן לך יכולת להתמודד עם החרדות בצורה טובה ולאורך זמן, מה שיגרום לכך שתהיה לך יותר אנרגיה וזאת על חשבון הדאגות והמחשבות שלא מקדמות אותך.

אני רוצה להיות כנה, שיטה זו לא מתאימה לכל אחד,
אין לי שום דרך להבטיח לך שכל הדאגות שלך יעלמו לגמרי כבר בתחילת התהליך.
אבל מה שכן – אני יכולה לעזור לך להרגיש יותר בטוח, שקט ונוח עם מה שקורה בחייך ועם עצמך.
בכך תהיה לך אפשרות להתמודד טוב יותר עם אתגרים, עם הדברים שמדאיגים ומטרידים אותך. הלימוד ייתן לך כלים לקחת פיקוד על חייך.

אם נראה לך שזו הדרך המתאימה לך
כדאי לך לשלוח לי הודעה בווצאפ בקישור הזה
ונקבע שיחה ראשוניה לא מחייבת.

מירי

הפוסט אמרו לכם שאתם סתם דואגים? אולי אתם סובלים מחרדה… הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

הפוסט מהי חרדה וכיצד לטפל בה? הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

חג פסח לרוב תופס את כולנו בלחץ, אי שקט וחרדות. חגים ערוכים מוצאים אותנו מהשגרה.
חלקנו חולמות על מנוחה. רוצות לשים את הכול בצד ולהיעלם מכל המוכר והידוע.
ואלה מכן שיוצאות לחופשה בחג הזה והכול טוב ויפה – פוסט זה לא מיועד לכן.
תתנתקו, תנוחו. תעשו כייף.
(את יותר ממוזמנת להעביר אותו למי שנשארת עם כל החגיגות והבלאגן בבית).

פוסט זה מיועד לאלו שיודעות מראש שיש להן הרבה עבודה בחג, בין הבישולים, למפגשים משפחתיים, לילדים.
אספתי כאן את הידע הרלוונטי שאני מאמינה עשוי לעזור לך לעבור את החג פסח במלאות אנרגטית, שקט נפשי, רוגע ושמחה.

איך נשמור על אזושהי שגרה בחגים?
איך נשמור על שקט נפשי ואיזון ונוריד את סף הדאגות והחרדות למינימום?
איך נשמור על הגזרה עם כל האוכל הטעים שיש בחג?
איך נמצא זמן לעצמנו בין כל המשימות, מבלי לדאוג יותר מדי ולהיכנס לחרדות מיותרות?

כל ההכנות לחג, הבישולים, התכנונים בנוגע איפה ואיך נעביר את החג.
כל ענייני המשפחה והחברים מעלים את הנושאים שבחיי היום יום אנחנו פחות נוגעות בהם.
ולא תמיד זה נוח או נעים.

גם לי זה קורה.
לרוב מה שמעלה אצלי את החרדה, אלה מספר נושאים:
1. מה לעשות עם הילדים בחג? איך לחלק את הזמן איתם בצורה נכונה על מנת שלא ישבו כל היום מול המסך?
2. איך לחלק את הכוחות שלי כהורה ולהישאר עם אנרגיה בסוף היום ולא להוציא אותה על הילדים.
3. האם אצטרך להקפיא את העסק שלי לשבועיים או שאצליח לעבוד?
4. איך אוכל למצוא זמן להתאמן ולשמור על השגרה, דבר שלי מאוד חשוב בתקופה הזאת.
5. איך אצליח לשמור על אכילה מאוזנת ובריאה כאשר יש את כל המצות ודברים טעמים של החג?

ויש עוד אחד והכי מעניין והוא:
איך אצליח לשמור על תשוקה מינית בזוגיות שלי, כאשר אני לא בטוחה שהיה לי כוחות פיזיים או נפשיים לאחר ימים ארוכים שכאלה בחג, כשלי אין זמן לעצמי?

אז בימים אחרונים לא ישבתי במנוחה ואספתי את העצות הכי טובות שלי וגם פניתי לכמה נשות מקצוע להתייעץ וחשבתי שעצות קצרות וממוקדות שאספתי יכולות לעזור גם לך.
אם את בעניין,
מצרפת כאן את הטיפים ואת מוזמנת בזמנך הפנוי לשמוע ולקרוא.

אספתי כאן את הטיפים הכי שווים שלי עבורכן להתנהלות מיטבית בחג.

* בסרטון איך ומה לעשות כדי שאת החג הזה נעבור בנינוחות ושקט נפשי, שנצליח לשמוח יותר ולהתרגז פחות, ושהיה לנו הרבה יותר שמח ונעים ופחות דאגות וחרדות.
טיפים של מירי בלנק – טיפול בחרדות, ביטחון ודימוי עצמי, זוגיות (liCBT ונאו-הומנולוגיה)

* כמה כולנו דואגות לארוחת החג, איזה אוכל היה על השולחן, מה להכין, האם יספיק לכולם, האם היה לנו מה לאכול?
ביקשתי מעבנל גזית המהממת – מאמנת אנשים ומשפחות לתזונה נבונה לצלם עבורכן טיפים לאכילה נכונה ונבונה במהלך החג.

* ואם אתן רוצות גם מתכונים שווים, אז הינה לכן טיפים פשוטים וקלים לפסח בריא יותר, מזין יותר, לא משמין ואפילו טעים יותר עם מתכונים שווים של ד״ר איילת רוזנפלד Ph.D בעלים ומנכ"ל "משפחה בריאה" ו- "אישה יפה – נשים מנהיגות עסק" ומחברת הספר "מתחילים לאכול נכון".

הכול בקישור הזה: http://www.healthyfamily.co.il/pesach-tips

* אני מאמינה שלרוב הילדים קשה לשבת במקום אחד בארוחות חג ארוכות ובכלל קשה להם להעסיק את עצמם לאורך הזמן.
אנחנו לרוב מבקשות מהן להירגע, לאסוף את עצמם , להיות בשקט – דברים שהם לא יכולים לעשות בכוחות עצמם בקלות.
אז ביקשתי מנטלי בריקמן – מאמנת להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז להורים,ילדים ונוער לתת לנו כמה טיפים שווים שיעזרו לנו להתנהל בצורה מיטבית יותר מול הילדים בחג זה.

* ודבר נוסף וחשוב לא פחות, שרבות מאיתנו שמות בצד בתקופות לחוצות, זה תשוקה מינית בזוגיות.
ביקשתי משירי לופוביץ – יועצת זוגית, מומחית לתשוקה מינית נשית, מייסדת ומנכ"לית של המרכז "רוצים השניים" לתת לכן עצות שוות לטיפים לשמירת גחלת התשוקה המינית בזמן החג והחופשה בפאן הזוגי ובפאן אישי ואתן רוצות לשמוע אותה.

אז זהו לחג זה,
אשמח לשמוע ממך, מה את לוקחת מהטיפים שאספתי עבורך לחג זה?
מה חסר לך והיית רוצה שאשתף אותך בפעם הבא?
איך את מתכווננת את עצמך לחג הזה ומה את מאחלת לעצמך?

שתפי אותי ובכך תהפכי את המשאלות שלך למציאות.

נ.ב. רוצה ליישם את כל הטיפים והרבה יותר מזה יחד? הקליקי כאן.

הפוסט איך לעבור את החג פסח עם ראש שקט, שמחה, אנרגיה טובה וללא חרדות (לנשים בלבד) הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.

בנוסף לכך, אני ממליצה לך לאתגר את עצמך לקרוא את המשפטים הבאים, כל אחד במשך כ 10 דק' בבוקר במשך החודש הקרוב ולראות כיצד זה משנה את האופן שבו אתה חושב ומכין את עצמך להצלחות חדשות:

1. אתה לא אותו אדם שהיית לפני שנה, לפני חודש או לפני שבוע.
אתה תמיד גדל. חווה דברים ללא הפסקה. אלה החיים.
כאשר תעבור את החוויות הקשות יותר, תראה שהן אלה שמאפשרות לך להביט לאחור עם הכרת תודה על כמה רחוק הגעת.

שאלה: על איזה דבר מורכב או קשה שעברת בשנה האחרונה אתה יכול להיות אסיר תודה?

2. האושר הוא להרפות ממה שאתה מניח שהחיים שלך אמורים להיות עכשיו, ובכנות להעריך אותם על כל מה שהם. אז תירגע. אתה בסדר. יש לך מספיק. אתה עושה מספיק. תנשום עמוק … עזוב את ההתעסקות בשלילי, ופשוט תחייה עכשיו ברגע זה.
לאחר כל אלה, תאפשר לנוכחות המחודשת הזאת שלך להיות הדלק של הצעד הבא שלך.

שאלה: מי היית ואיך היית רואה את הסיטואציות בחיים שלך אם יכולת להוציא מהחיים שלך את המחשבות השליליות שמלאות את ראשך?

3. כאשר פרח לא לצומח כראוי, אנחנו מתקנים את הסביבה שבה הוא גדל, לא את הפרח עצמו.
הדבר הזה נכון גם לגביך. אתה לא יכול לרפא את עצמך באותה סביבה שבה אתה "חולה". הבן זאת, כבד את זה, ועשה כמיטב יכולתך להקיף את עצמך באנשים ומצבים שדוחפים אותך להיות הכי טוב של עצמך. אם אין בסביבה שלך אנשים כאלה, כדאי לך לקבל עזרה מקצועית (לשיחה ללא עלות של 20 דקות איתי).
פחות דרמה = פחות בלגן.

שאלה: איך הסביבה היומיומית שלך השפיעה עליך בשנה האחרונה?

4. חלק גדול מהחיים שלך הוא תוצאה של הבחירות שלך.
אם אתה לא אוהב חלק כלשהו מהחיים שלך, הגיע הזמן להתחיל לבצע שינויים ובחירות חדשות. תתקדם בקצב שנכון לך ותן לפעולות שלך לדבר בעד עצמן בשנת 2019.

שאלה: מה אומרות הפעילויות שלך מהשנה האחרונה על הדרך בה אתה מתעדף את הצמיחה האישית שלך?
איזה סוג של התקדמות,אתה רוצה לעשות בחיים שלך בשנה הקרובה?

5. קום. בצע את השיחה. תצא לדייט הזה. תתחיל בעבודה הזו. אל תפחד מדחייה, מאבק או כישלון.
אין בושה לנסות לעשות את המיטב שלך. לחיות, ללמוד ולגדול באמצעות כל סיכון שאתה לוקח לקראת צמיחה פנימית והגשמה.

שאלה שעליך לשאול את עצמך: מהו הסיכון האחד הקטן שאתה מאמין ששווה לקחת בשנת הקרובה? מהו השלב הראשון?

6. שום דבר גדול לא קורה בין לילה. התקדמות אמיתית לוקחת זמן. אל תוותר רק בגלל שעוד לא ראית את התוצאה הרצויה שלך. אתה חייב להאמין ולהמשיך לעשות גם כאשר התוצאה הרצויה עוד לא מופיעה לנגד עיניך.

שאלה: מהו הדבר הגדול שהשגת בעבר, שפעם היה נראה לך כבלתי אפשרי?

7. החיים לא רוצים לתת לך כאב. הם לא מתעללים בך, אף אחד לא עשה לך עין הרע. דברים קורים בחיים, יש עליות ויש מורדות. החיים בעיקר רוצים שתגדל ותתפתח.
מאבקים חוזרים אינם עונש, הם הזדמנויות להפגין כוח והתקדמות. כל אחד יכול לדבר על כמה חזק הוא, אבל החיים מחייבים אותך להוכיח את זה. להוכיח שאתה מוכן לרמה הבאה! ואתה מוכן ואתה לא מתרגש ממורדות שבדרך.

שאלה: במה אתה מוכן לבצע שינויים חיוביים?
למה הדברים שאתה רוצה שיקראו בהמשך שווים את המאמץ הנוסף הזה?

מה עכשיו?
בחר לחיות את האמת שלך.
המשאלה הגדולה ביותר שלי בשבילך היא שאתה תצליח למנף את היומן האישי שלך להיות ההנחיה שלך כדי שתוכל לחיות את החיים שלך לא כמתבונן, לא כאסיר לאמונות הכוזבות שלפעמים משאירות אותך במקומך.

במקום זאת, לחיות בעולם הזה, ביום הזה, בכל יום בחיים שלך כמשתתף פעיל.
בכל בוקר, שאל את עצמך מה הוא הדבר שחשוב לך שיקרה ביום הזה , ולאחר מכן תמצא את האומץ, החוכמה וכוח הרצון לבנות את היום סביב התשובה שלך.

זו החלטה שלך.
בחירה שלך!
אתה בוחר עכשיו.

במקום :
להתלונן…
להאשים…
להיות תקוע בעבר …
להתנהג כמו קורבן …
להרגיש לא בטוח …
להרגיש כעס …
להרגיש שנאה …
להיות תמים …
להתעלם מהאינטואיציה שלך …
להתעלם מעצות טובות …
לוותר…

תבחר אחרת. זה הזמן . אין זמן אחר!

אבל, תן לי גם להזכיר לך שאתה לא לבד. דורות של בני אדם בעץ המשפחה שלך בחרו. בני האדם בעולם בחרו. כולנו בחרנו בזמן זה או אחר.
כולם עומדים מאחוריך עכשיו ולוחשים:

"בחר להיות נוכח.
בחר להיות חיובי.
בחר לסלוח לעצמך.
בחר לסלוח לאחרים.
בחר לראות את הערך שלך.
בחר לראות את האפשרויות.
בחר למצוא משמעות.
בחר להוכיח שאתה לא קורבן.
בחר לשחרר את אמונות שווא וסיפורים.

בחר למצוא כוח האמת – האמת שלך, כך שתוכל לקחת צעד אמיתי קדימה כל יום במשך השנה."

(הערה: בניתי את סדנת המקפצה הטובה ביותר שלי, לאחר עבודה של שנים מדהימות בקליניקה וליווי של מאות מטופלים שלקחו את הכלים והידע והתאימו אותו לחיים המשתנים שלהם. כדאי לך להצטרף לאחת הסדנאות ולייצר קפיצה חיובית בחיים עם כלים שעובדים).

עכשיו תורך…
הגיע זמן לייצר שינוי, אז אשמח לשמוע ממך עכשיו.

איזו הנחיה מהפוסט הזה מהדהדת לך היום, ולמה?
איזה מהמשפטים אתה הולך להתחיל להגיד לעצמך במשך 10 דקות כבר מעכשיו ולמה?
תרצה לשתף אותי בעוד משהו?

השאר תגובה למטה ושתף את המחשבות שלך.

הפוסט איך להצליח בכל תחום תוך 30 יום הופיע לראשונה ב-מירי בלנק - טיפול בחרדה, דיכאון , ביטחון ודימוי עצמי ויציאה מקיבעון.