לא הספקתי להתעמק יותר מדי בפרשת ההומלס, אבל זה מזכיר לי כלל אחד חשוב מאוד – אף פעם אל תסמכו על אתר שמציע לכם שליחה של הסיסמא במייל במקרה של שיחזור.
אם האתר יכול לשלוח לכם את הסיסמא זה אומר שברוב המקרים הוא שמר אותה בצורה לא מוצפנת במסד הנתונים וכפי שניתן לראות כאן – ההשלכות ברורות.
אגב, אתר הומלס הוא לא היחיד שחוטא בקטע הזה ברשת הישראלית, יש פה כמה אתרים גדולים שעושים דברים נוראיים אף יותר בתחום הזה.

מחשב כף היד הראשון שלי היה הפאלם VX ולאחריו הגיעו הקסיופאה be300, דגם כלשהו של מיו, והאסוס MyPal A636N. אחר כך כבר עברתי לטלפונים חכמים החל מהנוקיה N95 וכלה בסמסונג גלקסי שאני מחזיק בידי כיום. המשותף לכל המכשירים הללו, הוא שבכל פעם התעצבנתי שלמרות שיש להם תמיכה ברשת אלחוטית (לא כולל הפאלם והקסיופאה) אין שום אפשרות לחבר אותם אל הרשת הביתית ולהדפיס ישירות דרכם.

cyprint android printing

השמועות מספרות שחברת HP ניסתה לפתח בעבר SDK (סביבת פיתוח) למחשבי כף יד שתאפשר הדפסה דרך מכשירים ניידים, כך או כך, למיטב ידיעתי, זה מעולם לא יצא אל הפועל והדפסה ממחשב כף יד נשארה בגדר צורך בלתי אפשרי.

מי שכן עלולים להביא את השינוי הם דווקא אפסון שמקדמת את תקן הESC/P-R שפיתחה. תקן זה מאפשר למפתחים לאפשר הדפסה מתוך האפליקציה שלהם ע"י הטמעה של קוד קטן יחסית (כ 100kb עם חתימת זיכרון של כ 30kb בהדפסה של מסמך A4) בתוכה. הקוד מאפשר איתור מדפסת אלחוטית של אפסון ברשת, התחברות ושליחה להדפסה.

נכון לעכשיו שיחררה אפסון סביבת פיתוח עבור ה iPhone ועבור ה Android אבל על פי הכתוב באתר של אפסון ניתן להטמיע את הספריה בכל יישום שרץ על כל מערכת הפעלה כמעט כולל חלונות CE, חלונות מובייל, גירסאות לינוקס למיניהן ועוד. המשמעות היא שניתן יהיה להעניק יכולות הדפסה לכל מכשיר חשמלי חכם למעשה – החל מהסלולר ועד לפלייסטיישן או הטלוויזיה. cyprint למשל היא תוכנה למכשירים מבוססי אנדרואיד המאפשרת הדפסה ישירה של תמונות וטקסטים ישירות מהמכשיר אל מדפסות אפסון תומכות.

השאלה העיקרית העולה כאן היא האם יצרניות המדפסות המתחרות יקבלו את התקן של אפסון וימהרו להטמיע אותן במוצריהן או שמא אנחנו עתידים לראות מלחמת תקנים בדומה למלחמה בה ניצח בגבורה הבלו-ריי.

פעם בכמה זמן מתפרסמת כתבה הנוגעת בהורדות פיראטיות, התגובות, כמעט באופן עקבי ממשיכות לזמזם את אותו הפיזמון השבור והלא רלוונטי. כשדיסק מוזיקה לא יעלה 90 שקלים הפך לכמעט סלוגן תוך התעלמות מהעובדה שניתן היום לרכוש שירים בשלושה שקלים האחד או דיסק שלם בכעשרים שקלים – ללא נ.ז.ק – דרך האינטרנט. גם טיעון ה 35 שקלים כרטיס לסרט ועוד 20 שקלים לפופקורן הוא לא לגמרי לגיטימי, אף אחד לא מכריח אותך לקנות פופקורן והכרטיסים פעמים רבות נמכרים במבצעי 1+1. המזל העיקרי של הקולנוע הוא שעד שעותק באיכות טובה דולף לרשת עובר פרק זמן ארוך מספיק.

אבל מדי פעם אני מרגיש שיש מקום לזעם ולכעס הזה ואני אפילו מצליח להבין מאיפה זה מגיע והראשון למרץ היה יופי של נקודה שהדגימה לי עד כמה תוכנה פירטית לשימוש פרטי זה על סף המקובל.
בשבועות האחרונים התחילה להופיע הודעה מעצבנת עם ספירה לאחור במהדורות החלונות 7 RC המודיעה כי המערכת תתחיל לכבות את עצמה ב 1.3 ויש לשדרג לעותק חוקי של חלונות 7. הכיתוב הזה מעצבן פעמיים – פעם אחת כי אם התוכנה אמורה לפוג בעוד שלושה חודשים אז למה לכבות אותה כבר מעכשיו כל שעתיים. שנית – כי עקרונית אי אפשר לשדרג לחלונות 7 מגירסת ה RC (בפועל כמובן שאפשר ואפילו YNET טרחו לפרסם מדריך קצר בנושא).

אני הבכור מתוך חמישה ילדים, כולנו עברנו את שנות ה 20 ומלבד אחותי שהיא עדיין חיילת כולנו סטודנטים בשלב זה או אחר של לימודינו. מניין המחשבים המשפחתי עומד על כ 12 מחשבים, כולם נרכשו בשנה – שנה וחצי האחרונות. חלקם מריץ XP, חלקם ויסטה וחלקם חלונות 7 בגירסת RC, חלקם עם מערכות OEM כלפטופים וחלקן מחשבים נייחים מורכבים.

ניסיתי לברר כמה יעלה לי לשדרג את כל מערכת המיחשוב לחלונות 7, פעולה פשוטה יחסית – כל שצריך זה מחשבון ולחפש את המחיר באתר של מיקרוסופט ישראל – פעולה שהתבררה כמסובכת למדי – שכן בכל פעם שלחצתי על כפתור "חנות" הועברתי לעמוד עם שני לינקים – לאתר של באג או של אופיס דיפו.

אז מה יש לנו? שתי הגירסאות שמעניינות אותי הן home Premium או Ultimate ומחיריהן בגירסאות שידרוג הן 600 ו 1100 בהתאמה. כל עותק ניתן להתקין על מחשב אחד בלבד והנה לכם הוצאה של 7200 – 13200 שקלים. נכון, אני לא המשפחה הממוצעת, אבל מצד שני זו בדיוק הנקודה.
משום מה הייתי משוכנע שיש למיקרוסופט פיתרון בדיוק בשביל אנשים כמוני, הרי הייתי יכול להיות באותה מידה עסק קטן עם מספר דומה של מחשבים ובטח אפשר לעשות משהו – פניתי אל צ'ט התמיכה של מיקרוסופט ושוחחתי עם הדס (שאו שהוא שם ג'נרי או שהיא הנציגה היחידה כי ב 4 שיחות תמיד נפלתי עליה) – הנה העתק של השיחה.

תודה על שפנית לשירותי התמיכה המקוונת של מיקרוסופט ישראל. נציג יתפנה מיד לקבל את שיחתך, אנא המתן, תודה על הסבלנות. זמן הממוצע להמתנה הוא 0 דקות ו- 30 שניות, מיקומך בתור הוא 1 מתוך 1. תודה על ההמתנה.

הנך משוחח כעת עם 'הדס'
הדס: שרות לקוחות שלום , במה אוכל לעזור ?
ניצן: שלום הדס
ניצן: יש לי שאלה, אני רוצה לשדרג את כל המחשבים שלי לחלונות 7
הדס: כן..?
ניצן: רק שיש לי כ 10 כאלה
ניצן: ואני לא רוצה לקנות עכשיו 10 דיסקים
ניצן: האם יש רישיון גדול? שמאפשר התקנה של כל המחשבים?
הדס: יש באפשרותך לרכוש בחוזה רישוי עסקי
ניצן: אוקיי, ואיפה אני עושה דבר כזה?
הדס: ניצן אם אין לך מנהל תיק לקוח, אוכל לדאוג שמנהל תיק לקוח של מיקרוסופט יצור איתך קשר ויתן לך פרטים לגבי חוזה עסקי לשדרוג של windows 7
ניצן: אני אשמח
ניצן: אין לי, אני פרטי
הדס: אז אשמח להעביר את הפרטים שלך
הדס: מה שם החברה?
ניצן: אני איש פרטי
הדס: ואתה תהפוך לעסק? או שנשאר לקוח פרטי?
ניצן: אין חברה
ניצן: אני לא מתכוון להיות עסק
ניצן: אנחנו משפחה מרובת ילדים
הדס: אם כך אז לא ניתן ליצור חזה עסקי- כי אתה צריך פרטים של עוסק מורשה.
ניצן: ולכל ילד בערך יש מחשב ו/או לפטופ
ניצן: אני גם עוסק מורשה, אבל זה לא בשביל העסק
הדס: אז זהמצריך רכישה של רשיונות פר מחשב.
ניצן: זה בעייתי?
ניצן: אבל זה יוצא המון כסף
הדס: מיד אבדוק את הנושא עבורך, מספר רגעים.
ניצן: תודה
הדס: ניצן אני חושבת שהדבר לא אפשרי מבחינת הרישוי של מיקרוסופט, אבל אני אשמח לבדוק לך יותר לעומק ולוודא כי נציג יחזור אליך טלפונית בהמשך היום אם תרצה..?
ניצן: תודה
ניצן: ** הטלפון שלי **
הדס: אדאג שיצרו איתך קשר.
הדס: שיהיה המשך יום נעים!
השיחה הסתיימה.

כלומר, אם הייתי אומר שאני עסק ושולף את מספר העוסק מורשה שלי (ויש לי) הייתי יכול לקבל רשיונות בתוכנית עסקית שבטח היו עולים לי פחות מהסכום המחושב, אבל אם אני לקוח פרטי – יוק, אאלץ (ככל הנראה) להיכנס אל חנות המחשבים הקרובה לביתי ולרכוש דיסקים כמספר המחשבים שברצוני לשדרג – בערך מדף שלם. בחו"ל ניתן לרכוש רשיון משפחתי המאפשר התקנה על עד שלושה מחשבים, זה אומנם לא מספיק בשביל 10-12 מחשבים אבל מצריך רכישה של 4 יחידות שאני מניח שהן זולות משמעותית מאשר כל יחידה בנפרד. על פי נציגת מיקרוסופט שחזרה אלי בעקבות אותה השיחה – התוכנית הזו אינה זמינה כרגע בישראל.

הנקודה היא שעברנו כבר מזמן את נקודת ה"מחשב אחד בכל בית" ובבתים רבים יש כמות גדולה יחסית של מחשבים. השילוב של המדיה סנטר למשל הוסיף בבתים רבים מחשב נוסף בסלון שלא לדבר על תרומתם של הנטבוקים הזולים שלפעמים אפילו מחולקים בחינם על רכישות גדולות (קנה מזגן קבל נטבוק וכ'). בצורה הזו, רכישה של חלונות בצורה חוקית אינה משתלמת כלכלית. חלונות ויסטה היא מערכת הפעלה גרועה, איטית, כבדה וזוללת משאבים והיא לחלוטין אינה תחליף לויסטה. XP? ובכן היא אכן עובדת אבל מערכת ההפעלה הזו נכתבה בשנת 2000 ובקרוב מיקרוסופט תפסיק את התמיכה בה בדיוק כדי לעודד את המעבר לחלונות 7.

בשורה התחתונה, גם אם הולכים על גירסת החלונות הבסיסית, עדיין מדובר בעלות יקרה מאוד ברגע שיש יותר מ 2-3 מחשבים בבית, ובעבור מחירים שכאלה וגישה שכזו, לא פלא שמשתמשים רבים מעדיפים להוריד עותק פרוץ מהרשת על פני רכישה חוקית של התוכנה.

הערות חשובות.

אם אתם מורים / עובדי משרד החינוך – אתם יכולים להזמין עותק של חלונות 7 אולטימייט בגירסת שידרוג בעברית בעבור כ 140 שקלים (92 שקלים הדיסק ו 45 שקלים המשלוח) דרך האתר של חותם. תוכלו גם להזמין דרכם עותק של אופיס 2007 באותו המחיר.

אם אתם סטודנטים במסלולי הנדסה / מחשבים שונים באוניברסיטאות הגדולות – בררו עם הפקולטה שלכם האם היא נמנית על תוכנית הסטודנטים של מיקרוסופט, אם כן, תוכלו לקבל עותק של חלונות 7 בחינם. אני יודע על הטכניון, על מערכות מידע ומדעי המחשב באוניברסיטת חיפה ומערכות מידע בבאר שבע, בטוח יש משהו גם באחרות – שווה לברר ולטקבטק.

אם אתם לא שייכים לאחד מהמגזרים הללו, אבל אתם סטודנטים או הורים לתלמידים תוכלו לנסות להזמין עותק דרך ארגון ההורים הארצי. עותק שידרוג לחלונות 7 ultimate יעלה לכם 450 שקלים, אופיס 2007 יעלה 250 (ויש גם רשיונות מוזלים לבבילון).

בכל מקרה, אם יש לכם חלונות 7 בגירסת RC ואתם רוצים לשדרג, שימו לב שאתם מזמינים גירסת שידרוג בשפה המתאימה. אי אפשר לשדרג מגירסת RC באנגלית לגירסת ultimate בעברית.

לפני קצת פחות משנה, השיקה אורנג' את חנות הקונספט שלה במרכז לונדון מיניסטורס שבתל אביב. החנות מציעה רכישה של מכשירים, תמיכה, הדרכה ושלל אביזרים היקפיים. כך למשל הוצגה בחנות מצלמת ה ISEE – מצלמה סלולארית אליה ניתן להתקשר בשיחת דור שלישי ולראות את הנעשה מסביב, או את ה zeemote שהוא למעשה ג'וייסטיק המתחבר אל מכשיר הסלולר בתקן בלוטות' ומאפשר לשחק מבלי להתרסק על הכפתורים הקטנים של המכשיר.

כמעט שנה חלפה והנה הזדמן לידי הגאדג'ט החם של פברואר 2010 היישר מבית אורנג' המגיע, כמו כל דבר אחר כיום, מסין.  

פתיחת האריזה

כשקיבלתי לראשונה את האריזה לידי חשבתי שמדובר במוצר שביר שנעטף בהרבה מאוד ריפוד כדי להגן עליו בעת המשלוח, אך לאחר הפתיחה התברר שלא מדובר בריפוד אלא במוצר עצמו. המוצר עשוי מפליז ומגיע בצבעים המוכרים של אורנג' – שחור עם נגיעות כתומות וללא כל חוברת הדרכה.

נוחות שימוש

החפיץ, שנראה במבט ראשון כמו זוג כפפות רגילות לחלוטין מכיל הפתעה קטנה – בכל אחת מהכפפות ניתן להוריד את הכיסוי מהאגודל. על מנת לעשות זאת יש למשוך את הכיסוי לאחור ולחבר את הלולאה שבראש האגודל אל הכפתור הממוקם בתחתית מפרק האגודל. אפשרות הפתיחה בשתי הידיים מראה על הלך חשיבה נכון בנושא השימושיות שכן כך המוצר הופך להיות נגיש גם לשמאליים. בעיית שימושיות ממנה סובלות הכפפות היא בתפעול הלולאה הקטנה. גם אם חושפים את האגודל בשתי הכפפות, קשה מאוד לתפוס את הלולאה בכפתור ופעמים רבות מצאתי את עצמי מסיר את הכפפות, מסדר את האגודלים ואז לובש אותן מחדש.

הגאדג'ט במצב פתוח ובמצב סגור. שימו לב ללולאת האבטחה במפרק כף היד.

אהבתי במיוחד את לולאת האבטחה הקטנה המצויה ליד פרק היד של כל אחת מהכפפות, שכן בתור מאבד כפפות כרוני הארון שלי מלא בכפפות חסרות זוג. כך ניתן לחבר את הכפפות זו לזו כשלא נעשה בהן שימוש – פיתרון מצויין.

התממשקות עם מכשירים

עם הכפפות על ידי, ניסיתי להשתמש במכשיר הסמסונג גלקסי שלי. הצלחתי להגיע בקלות אל מסך שליחת ההודעה ואפילו לשלוח SMS קצרצר מבלי ללחוץ על כפתורים מיותרים. למעשה כל הפעולות שמבוצעות ע"י האגודל התבצעו כרגיל אך פעולות שהתרגלתי לעשות עם האצבע המורה היו בלתי אפשריות.

הקלדה על הסמסונג גלקסי אפשרית גם בקור.

דור 2.ישן

לטובת אלה שעדיין לא שידרגו כי הם רק מחכים שהאיפון יצא כבר בגירסה החמישית וקונים ועדיין תקועים עם מכשיר נוקיה חבוט, החלטנו לבדוק התממשקות גם עם מכשיר נוקיה ישן. ואכן, ללא שום בעיה בכלל, הצלחתי לעבוד בקלות רבה עם המכשיר, כולל ניווט בתפריטים ואפילו כתיבת הודעה.

הגאדג'ט תומך גם במכשירים ישנים

לסיכום

אם אתם מסתובבים הרבה בחוץ בימי החורף הקרים ופשוט חייבים להיות מחוברים למכשיר הסלולר שלכם, אתם פשוט חייבים להשיג זוג שכזה. הכפפות מחממות ביותר ומתפקדות ככפפות רגילות לכל דבר, אבל הטוויסט הוא בהחלט שידרוג משמעותי למוצר. כל הכבוד אורנג'.

יש שלוש סיבות שבגינן פיירפוקס הוא הדפדפן המועדף עלי: add block this, firebug ו Echofon (הלא הוא טוויטרפוקס ז"ל). למרות שכרום ואופרה הם נפלאים, עד עכשיו תמיד חזרתי אל פיירפוקס ולו רק בגלל העובדה שגם ככה פיירפוקס תמיד רץ ברקע. בימים האחרונים הבחנתי כי גוגל מקדמת את העובדה שיש גם תוספים לכרום, הלכתי לבדוק מה יש – זה מה שגיליתי.

טוויטר – Metrist

שתי אפליקציות טוויטר יצא לי לבחון, זו של Brizzly ואת Metrist, אל השניה התחברתי יותר בעיקר בגלל הדמיון שלה לטוויטרפוקס מבחינת צבעים והתנהגות. חסר לי ה"באק-לוג", עושה רושם בינתיים שהתוסף לא שומר יותר מדי זמן אחורה, אבל בהחלט פרק זמן סביר. תגובות שקיבלתם מוצגות גם הן לתקופה ארוכה יחסית לאחור.
האופציה הראשונה, בריזלי, די מזכירה את הישום הוובי שלהם והיא די מציקה שכן היא מתעקשת למשוך כל תמונה משותפת, כמו גם שאין שום אינדיקציה לקיומם של עדכונים. כמו כן, בכל פתיחה של התוסף מתבצעת טעינה מחדש של הציוצים, זה אומנם לוקח מספר שניות קצר, אבל עדיין טיפה מעיק.
כך או כך, לשני התוספים חיסרון משמעותי לעומת האקופון, ואני מניח שהוא נגזר מהדרך השונה שבה כרום מתיחס לטאבים אל מול דפדפנים אחרים, לא ניתן להשאיר את החלונית פתוחה ולדפדף בין הטאבים. ברגע שתדלגו בין טאבים החלונית תיסגר.

פרסומות – AdThwart

AdThwart הוא תוסף שדומה בתפקודו לאד-בלוק-דיס המוכר מפיירפוקס ולמעשה, הוא משתמש באותו מאגר מידע כדי לזהות ולנטרל פירסומות. ל AdThwart יש שני יתרונות משמעותיים על גבי אד-בלוק. ראשית, על מנת להפעיל או לכבות אותו מספיק לסמן צ'ק בוקס ולרפרפש את העמוד (בניגוד לאדבלוק שמצריך לאתחל את פיירפוקס). שנית, את חסימת הפירסום ניתן להגדיר פר אתר ולא פר כל הסשנים הקיימים של הדפדפן בדומה לאדבלוק.

ניתוח קוד – firebug lite

משתמשי פיירפוקס ירגישו עם התוסף הזה בבית שכן Firebug Lite מתנהג ונראה דומה מאוד לאחיו שעל השועל. בפועל מדובר ב Javascript שמוכנס אל תוך קוד העמוד וטוען את הממשק, זה קצת יותר איטי מאשר הפיירבאג המקורי, אבל זה עובד ונחמד ביותר. הדבר שהכי חסר לי זה התצוגה של האובייקט במבנה הקופסאות עם רישום המגדלים והריווחים כמו שיש בפיירפוקס, אבל זה בהחלט בטל בשישים.

בלי שטויות – BugMeNot

אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי זה אתרים שמכריחים אותך לעבור סשן הרשמה ארוך ומייגע (או אפילו קצר ומהיר) רק כדי שתוכל להציץ בתוכם ולהחליט אם מתאים לך או לא. אם אתה בעל אתר ומתעקש להחביא את התוכן בפני גולשים לא רשומים, ככל הנראה יש לך סיבה לכך. בדיוק בשביל מקרים כאלה המציאו את BugMeNot שמאפשר לשתף סיסמאות לאתרים. וכך, אנשים טובים נרשמים, ומעבירים הלאה את הסיסמאות לכל דכפין. התוסף לכרום הוא אפילו יותר איכותי מהתוסף של פיירפוקס שכן בפיירפוקס תמיד תיבחר הסיסמא הראשונה הזמינה בעוד שכאן יוצגו כל המשתמשים הקיימים ביחד עם אינדיקטור של אחוזי ההצלחה בהתחברות.

סינכרון – Xmarks

למרות שגוגל מציעה שירות סינכרון סימניות מובנה בכרום, הרי שהוא מתאפשר רק בין דפדפני כרום עצמם ולא עם דפדפנים אחרים. שירות Xmarks מאפשר ליצור יוזר אחד ולסנכרן את הסימניות (ואף את המשתמשים והסיסמאות) בין כל המחשבים והדפדפנים. זהו כלי מצויין שזמין גם בספארי ואקספלורר (בנוסף לשוא"ש) ומאפשר לדאוג שתמיד תוכלו לגשת אל המועדפים שלכם ללא תלות בדפדפן או במחשב.

עריכת תמונות מהירה – picnik

picnik הוא שירות עריכת תמונות בדפדפן המספק מספר כלים בסיסיים לעריכת תמונה כגון חיתוך, חידוד, הסרת עיניים אדומות, סיבוב וכ'. עד היום כשנתקלתי בעמוד רשת שרציתי לגזור חלק מתוכו נהגתי לעשות פרינט-סקרין, לפתוח את התמונה בגימפ, לחתוך, לערוך, לשמור ולהעלות בחזרה לאינטרנט. די הרבה עבודה בשביל חיתוך מהיר של עמוד רשת. התוסף של picnik מאפשר לשלוח את העמוד הנוכחי אל התוכנה, לערוך אותו ולאחר מכן להורידה או לפרסמה אל טוויטר, פליקר, פייסבוק ודומיהן.

זו רשימה קצרה ומהירה, אני מניח שחפירה מעמיקה יותר תניב תוספים נוספים, אם יש לכם תוספים מעניינים אנא שתפו.

נתקלתי אתמול בידיעה הזו בדמארקר הנושאת את הכותרת היומרנית "לקוח אייפון גולש פי מאה מבעלי מכשירי דור 3". מי שיטרח לקרוא את ה"כתבה" לעומק, עלול לקבל את הרושם החזק שמדובר בהודעת יח"ץ מטעם פלאפון שהועתקה כמות שהתקבלה ולא בכדי. אם בזמנו התעצבנתי על כתבת הנקסוס של שי, הרי שזו מרגיזה אותי יותר ומעבירה את הכתר והשרביט אל אמיתי זיו.

יש פה כמה נקודות שמעצבנות אותי ב"מחקר הזה" – או כמו שהמורה שלי לחשבון ביסודי הייתה אומרת – אי אפשר לחבר תפוחים עם תפוזים. ראשית בישראל יש כ 100 אלף מכשירי iphone פעילים כיום, שבריר של אחוז אל מול כמות מכשירי הסלולר מהדור השלישי הקיימים בארץ. יתר על כן, בעוד שכלל המכשירים מתפזרים על פני כל שכבות הגיל, הרי שהאיפון תחום בטווח גילאים פחות או יותר מוגבל, אני מניח שניתן לצאת בעוד כמה השגות לגבי מעמדם ואורח חייהם.

בוא נקפל את הממוצעים
אני משתמש כיום בסמסונג גלקסי והמכשיר הקודם היה נוקיה N95. בשני המכשירים הייתה לי חבילת גלישת DATA בנפח מאסיבי, וצריכה חודשית ממוצעת של כג'יגה וחצי. היות ואני לא משתמש איפון הרי שאני נספר כמשתמש דור שלישי רגיל ולכן אני נכנס לממוצע של כלל גולשי הדור השלישי. רק שאם הצריכה הממוצעת של שכמותי היא 3.5 מגה בחודש, כמה משתמשים צריך לשים מולי כדי שלקזז אותי אל הצריכה הממוצעת? התשובה היא 600 אנשים שצורכים רק מגה אחד בחודש או 1000 אנשים שצורכים 2 ג'יגה בחודש, או 3000 אנשים שצורכים 3 מגה בחודש.

יחס הכוחות הזה מאוד פשוט להצגה כשמסתכלים על כלל המכשירים, במיוחד בהתחשב במחירן הגבוה יחסית של חבילות הגלישה והעובדה שאין מדרג בין חבילות ה 100 מגה לחבילות ה 5 ג'יגה ומעלה. מי שלא יכול להרשות לעצמו את החבילה היקרה משמעותית יותר, נאלץ להסתפק בחבילת הגלישה בדור השלישי הסטנדרטית שמגיעה כחלק מהשימוש ברשת. ברגע שהולכים אל פלח שוק מוגדר יותר כגון "בעלי האיפון" יחסי הכוחות כבר משתנים. מדובר באוכלוסיה שהיא יחסית צעירה אך יותר מבוססת המורכבת ברובה מאנשים שמשתמשים באינטרנט בעיקר ככלי עבודה. בתוך כל אותם מאה אלף מכשירים המשמעות של אחד שגולש הרבה או אחד שלא גולש בכלל היא פחותה. לצורך העיניין כדי לאזן משתמש שצורך ג'יגה בחודש על ממוצע של 350 מגה בחודש מספיק לנו שני משתמשים שלא גולשים בכלל.

גם ההסתיגות "בעלי מכשירים חכמים אחרים צורכים 30-40 מגה-בייט בלבד" איננה רלוונטית בכלל, שכן אין פה התיחסות למהו מכשיר חכם ואיזו קבוצה באוכלוסיה נדגמה. למשל הסמסונג אומניה שנפוץ מאוד אצל בני נוער הוא דוגמא מצויינת לטלפון חכם אצל קהל שאינו מהווה צרכן כבד של אינטרנט. מה לגבי הנוקיה N95 הישן שלי? האם הוא מוגדר כמכשיר חכם? בקיצור, יש פה איזושהי הסתייגות שלא אומרת כלום, כל המכשירים שמריצים s60 לדוגמא הם מכשירים חכמים אבל בקבוצה הזו נכללים לא מעט מכשירי נוקיה שהגלישה בהם אינה נוחה בכלל.

בואו נדאג לרלוונטיות של נתונים
"בענף הסלולר מעריכים כי היקף צריכת הנתונים בקרב בעלי אייפון יירד בעתיד הקרוב לכ-200 מגה-בייט בחודש. זאת, מאחר שהמכשיר הושק בישראל רק לפני חודשיים"
נתחיל מהעובדה שמדובר ב"מחקר" של חברת פלאפון ולכן לא ברורה לי מאיפה היומרנות לכתוב "בענף הסלולר", אבל מעבר לזאת מרגיז יותר סוף המשפט "מאחר שהמכשיר הושק בישראל רק לפני חודשיים". מה שבעצם נמנעת חברת פלאפון להגיד כאן זה שבגלל שהרשת שלה עברה ל GSM רק לא מזמן, חלקם הארי של מאה אלף המכשירים שהוברחו לארץ בשלוש השנים האחרונות נמצא אצל סלקום ואורנג' ולא ברשת שלה. הסאבטקסט פה הוא יש אצלנו משתמשי איפון, אבל עדיין לא מספיק. אני די משוכנע שאם אורנג' או סלקום היו מפרסמות את הנתונים שלהן המספרים היו שונים במקצת.

וכשאין לנו נתונים נמציא

רצה כותב היח"ץ להדגים את יתרונה של חברת פלאפון על האחרות מבחינת נפח הגלישה, אבל לא הצליח להגיע אל נתוני המכירות של המתחרות. מה עושים, מציצים באתרים של המתחרות ויוצאים בהצהרות כוללניות מספיק שקיים סיכוי סביר שיהיו נכונות. כך קיבלנו את: "רוב חבילות האייפון שמשווקת פלאפון כוללות תעבורת נתונים בהיקף של 10 ג'יגה-בייט בחודש – שמאפשרת למעשה גלישה ללא הגבלה. רוב חבילות האייפון שמשווקת סלקום כוללות תעבורת נתונים בהיקף של 1 ג'יגה-בייט בחודש, ואילו פרטנר מציעה חבילות שונות – החל ב-30 מגה-בייט בחודש ועד 1 ג'יגה-בייט בחודש"

בפועל חברת פלאפון מוכרת את האיפון בשני מסלולים – בייסיק וספיישל, בשניהם חבילת הגלישה היא חבילה של 10 ג'יגה בחודש. על פי האתר של פלאפון לא ניתן לרכוש חבילת DATA קטנה יותר וזולה יותר.
אצל סלקום, חבילות ה DATA נמכרות בנפרד, כאשר יש שתי חבילות גלישה – 1 ג'יגה בחודש בעלות של 60 שקלים או גלישה לא מוגבלת בנפח ב 129 שקלים. אפשר לצאת פה בהצהרת "רוב ה" לגבי חבילת ה 1 ג'יגה כי באמת לרוב המשתמשים אין צורך ביותר מזה.
מי שהערימה את הקשיים הרבים ביותר על ה"חוקר" של פלאפון היא חברת אורנג' המציגה עמוד מחירים מפורט למדי הכולל שלוש חבילות עיקריות – 250 מגה, חצי ג'יגה וג'יגה. בפועל יש לאורנג' גם חבילת 5 ג'יגה בחודש (69 שקלים) שלא צוינה בחבילות, אבל אני מניח שניתן לרכוש בנפרד. כאן כבר קשה לקבוע איזו חבילה היא הנמכרת ביותר ולכן מסתפקים במשפט שהוא נכון תמיד אך לא אומר כלום – "ואילו פרטנר מציעה חבילות שונות – החל ב-30 מגה-בייט בחודש ועד 1 ג'יגה-בייט בחודש"

בפועל פלאפון ניסתה להגיד פה אנחנו נותנים 10 ג'יגה בחודש בעוד שהאחרות נותנות לכל היותר ג'יגה, מצד שני כשאתה מפרסם שצריכת הדאטה הממוצעת למשתמש איפון היא 350 מגה בחודש החבילות הרלוונטיות אצל המתחרות מתחילים להראות זולות יותר. מה שמעלה גם את התהייה למה שלא תספק פלאפון חבילה בעלת נפח קטן יותר ובעלות נמוכה יותר?

איך זה היה צריך להראות

כפי שכבר אמרתי, העמדה של "בעלי האיפונים" אל מול "בעלי הדור השלישי" היא לא רק שלא נכונה אלא גם מטופשת ופוגעת בנתונים. אם רוצים לעשות מחקר שכזה צריך לפלח את הנתונים עוד יותר. כך למשל אפשר לבדוק את יחס צריכת ה DATA ביחס לדגם המכשיר כפונקציה של חבילת הגלישה. כלומר, מבין כל משתמשי חבילת ה 10GB האם משתמשי האיפון צורכים יותר או פחות דאטה ביחס לשאר המשתמשים? או לחילופין מה יחס צריכת הדאטה אצל בעלי איפון לעומת בעלי אנדרואיד או בעלי N97 כתלות בנפח חבילת הגלישה.

מטיילים רשלניים ישלמו ביוקר

לפני חודש בדיוק, שני נערים חצו את הגבול למצריים והקפיצו פה מדינה שלמה על הרגליים, טענתי אז כי כשלא משלמים על מעשי קונדס, אין שום מניעה מלעשות אותם שוב ושוב. לפני שלושה ימים, כמו כמעט בכל שנה, יש הרוגים בשיטפונות בנגב. לא מדובר פה במקרה מצער של קבוצה שנסעה בכביש כשפתאום הופתעו אלא "רודפי שיטפונות" חסרי כל אחריות שחשבו שהם יצליחו לחצות את המים עם הג'יפ. כל שנה כמעט יש איזה חכמולוג כזה שמחליט שזה המבחן עבירות / גבריות האולטימטיבי וכל שנה כמעט מישהו נפגע וכוחות ההצלה מוקפצים.

אישית מעצבן אותי השם שהוצמד לאנשים הללו "רודפי השיטפונות" כאילו מדובר באיזו משימה הירואית ובעלת חשיבות, בדומה לאותם רודפי הסופות בארה"ב. השם הנכון הוא מטומטמים, וכנראה שסוף סוף נפל למישהו האסימון – אנשים לא יתחילו לקחת אחריות אישית עד שלא תלווה עם תג מחיר.

בשעה 9 בבוקר הטלפון מצלצל. הילדה על יד אחת, הבקבוק בשניה והבלגאן חוגג בניסיון התארגנות מאוחרת של בוקר. על הקו שולי (שם בדוי) מבזק שממהרת להסביר לי שכיום אני נמצא בחבילה ללא מסלול שבגינה אני משלם 11.5 אגורות בשעות השיא ו 5 אג' בשעות השפל, אבל יש להם חבילה מיוחדת בלי כל התחיבות שמאפשרת לדבר רק ב 5 אג' במשך כל שעות היממה. כמה זה יעלה לי אני שואל, ושולי מציינת שזה כרוך בתשלום חודשי של 9.90 שקלים בלבד.

אני לא איזה גאון מתמטי, אבל זו לא הפעם הראשונה שמתקשר נציג ומנסה להציע לי "חבילה משתלמת" הכרוכה בתשלום דמי מנוי ואני מניח שהשיחות הללו תמיד נעשות בשעות לא נוחות מתוך הנחה שרוב האנשים יהיו לחוצים ועסוקים ופשוט יסכימו. בפעם הקודמת שזה קרה ביקשתי מהנציגה לחזור אלי בטווח שעות ספציפית בו אשב עם החשבונית, היא התקשרה 3 פעמים מאז ומעולם לא בזמנים שתיאמנו.

ההנחה הזו נשמעת משמעותית, במשך חלק ניכר משעות היום עלות השיחה בין קווים נייחים היא 11.5 אגורות וניתן לצמצם את העלות ל 5 אגורות המהוות חיסכון של 6.5 אגורות לדקה שיחה, זה נשמע כמו חיסכון רציני והאמת, אלמלא הקאץ' של ה 9.90 זה אכן היה חיסכון שכזה, אבל אין כמו מתמתיקה בסיסית כדי לפתוח את הבוקר.

• 9.90 ש"ח הם 990 אגורות
• 6.5 אגורות לדקת שיחה – החיסכון בתוכנית החדשה

ועכשיו לחשבון הפשוט – 990 אגורות לחלק ל 6.5 אגורות/דקה הם – 152.3 דקות, וזה חשבון כל כך פשוט שלא יכולתי כמובן לעשות אותו בלי המחשבון של שולי שסייעה מהצד השני של הקו תוך כדי שהיא רוטנת שהחישוב שלי לא נכון ושיש עוד גורמים ושאני מדבר גם בערב וכ'.

150 דקות, (עיגלתי, בסדר?) הן שעתיים וחצי, וזה אומר שעל מנת לכסות את אותם 9.90 ש"ח עלי לדבר בכל חודש מעל לשעתיים וחצי בשעות השיא לקווים נייחים. פה כבר באה החשבונית לעזרתנו ובמקרה של בזק מדובר בחשבונית שהיא מאוד נוחה וברורה לקריאה. כל שיש לעשות זה למצוא את השורה שנקראת "בין קווי בזק – בשיא" בחשבוניות האחרונות ולראות האם אתם מדברים יותר או פחות משעתיים וחצי בשעות השיא. אם כן – משתלם, אם לא – הישארו בתוכנית הקיימת.

Wheelie: cc-na-sa Woodvines

בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני."
לא הרמתי את קולי, מרטין נימלר

לפני כמה שבועות הסתיים בקול פקק גדול הניסיון של מאבק האופנוענים להילחם בהחלטתו של המפקח על הביטוח להעלות את הביטוח שלהם בצורה דראסטית. התגובות של מי שלא היה אופנוען היו לרוב נגד, הרי עיכבנו אותם, העמדנו אותם בפקק ובכלל לא מעניין אותם המצב שלנו הרי גם אנחנו לא באנו למאבק נגד הביומטרי (טיעון אמיתי שעלה).

"מטה המאבק" החליט על התנהגות מנומסת, וכצפוי המאבק הזה נכשל, הביטוח עלה והמפקח על הביטוח בטח כבר מפנטז על המענק שהוא יקבל כשיתחיל לעבוד בחברת ביטוח זו או אחרת.

הסיפור עם הביטוח של האופנוענים הוא ארוך למדי וטמון בעובדה שיום אחד החליטו חברות הביטוח שאופנוענים ככלל הם בקבוצת סיכון גבוהה ולא משתלם כלכלית לבטח אותם. מאז הועברו כל האופנוענים לפול – גוף שהוקם במטרה אחת, לבטח במחיר מופקע את כל אותם מסורבי ביטוח. הפול ממומן על ידי חברות הביטוח שמשתתפות בו על פי חל'קן היחסי בשוק. למרות דיווחי הרווח העצומים שסגרו חברות הביטוח בשנת 2009, הן כולן ידעו לציין את ההפסדים שנגרמים להם בגלל ההשתתפות שלהם בפול (ולא, זה לא בגלל האופנוענים, זה בגלל הפול שמבטח גם אחרים שאינם אופנוענים). לכן, האינטרס הוא להעלות כל הזמן את תעריף הביטוח של מבוטחי הפול בטענות כאלה ואחרות כדי להקטין את ההוצאות של החברות ואת זה כמובן עושים על ידי הצעה של תפקיד בכיר לאחראי על הביטוח (אחרי תקופת הצינון כמובן, כדי שנספיק לשכוח, כמו ששכחנו לאן הלכו המפקחים הקודמים על הביטוח).

וכך, פעם בכמה זמן, מסמנות חברות הביטוח קבוצה כ"קבוצה בסיכון גבוה" ומחליטות שהן מסרבות לבטח אותה באופן גורף. הקבוצה מנסה להתמרמר אבל עם פקיעת הביטוח מוצאת את עצמה נאלצת לגשת לגופים כגון הפול שיבטחו אותה במחיר מופקע. חברות הביטוח נפטרות מקבוצה שעלולה לעלות לה הרבה כסף במקרה של תביעה בודדת, אבל תהווה הוצאה זניחה יחסית בהתנהלות היומיומית.

קהילת האופנוענים מברכת ומאמצת לחיקה את הקהילה הלהט"בית בישראל שסומנה בתור מטרה החדשה של חברות הביטוח.

בסבב הקריאה היומי נפלתי על כתבת ה"או, אנחנו הראשונים שמכירים מישהו שיש לו נקסוס" ואני חייב להגיד שעבר הרבה זמן מאז שראיתי כתבה כל כך לא מקצועית בכלי תקשורת. "כלכליסט הצליח לשים את ידו על הסמארטפון הראשון שנושא את הלוגו של גוגל ולקח אותו לבדיקה מקיפה ראשונה של כלי תקשורת ישראלי. המכשיר, שעדיין אינו מיובא באופן רשמי לארץ ואינו דובר עברית, מציג ממשק מרשים ואפליקציות מלהיבות – בעיקר לשירותים של גוגל" – כך מציינת כותרת המשנה של הכתבה וכבר פה היא מכילה מספר אי דיוקים. הפישול הראשון, שדי העיד על העתיד לבוא, נגע בהצהרה "הסמארטפון הראשון שנושא את הלוגו של גוגל". אומנם לא עברתי על כל 17 המכשירים שמריצים אנדרואיד אבל אני בהחלט יודע שה Droid של Motorola מתהדר בלוגו של גוגל על גבו. היומרנות השניה והמעצבנת אף יותר טמון בצמד המילים "בדיקה מקיפה" שהתברר כבר מהצפיה בוידאו כזילזול מוחלט באינטיליגנציה של הקוראים.

אחת משתי אפשרויות היא הנכונה – או ששי עינבל חסר כל הבנה בתחום הסלולר, או ששי ענבל הוא מחסידי האיפון – כך או כך במקום בדיקה מקיפה קיבלנו עוד כתבת "זה לא איפון" ותו לא. לכל אורך הכתבה מתעקש לחינם שי להיתפס לפיצ'ר חסר רלוונטיות זה או אחר ולהשוותו אל האיפון. כך למשל אומר שי על הדפדפן "בעל מראה מיושן ולא מושך", לא, באמת, מראה מיושן ולא מושך? מדובר בחלון שרובו ככולו מוקדש להצגה של עמוד Html, מה בדיוק ציפית למצוא פה? חשפניות מרקדות סביב תגיות ה Div? חישוקי מגנזיום על H1? חבוב, זה דפדפן, לא פימפ מיי רייד.

אחד הדברים ששי הקפיד להיתפס אליהם בכל תוכנה ומסך הוא נושא המולטיטאץ, כך למשל, בגלל שתוכנת המפות של גוגל לא תומכך במולטיטאץ' באדנרואיד זה הופך אותה ללא שימושית ולא קלה לתפעול. המשמעות היחידה של המולטיטאץ' על יישום המפות באיפון מתיחס לאפשרות הזום אין ואאוט. אך אויה, במקום ממשק צביטה כמו באיפון, על גבי האנדרואיד הזום אין ואאוט נעשה על ידי שני כפתורים, וזה, רחמנא לצלן הופך את התוכנה ללא שימושית ולא קלה לתפעול.

והנה הקצפת
וכך כותב שי על האיפון – "האייפון קנה את עולמו בין השאר בזכות היותו נגן מדיה משובח. גם היום, שלוש שנים אחרי, גוגל עדיין לא מצליחה להתקרב לקרסולי אפל מבחינה זו. על אף שיפורים ניכרים בתחום החומרה בנקסוס 1 על פני סמארטפונים אחרים, הוא עדיין אינו אלטרנטיבה לאייפון (או לאייפוד טאץ') בבחינת נגן מוסיקה. מלבד יישום הנגן שמכיל ממשק בסיסי מדי, לנקסוס 1 אין תוכנת מחשב כמו iTunes או Nokia PC Suite, המאפשרים לסנכרן שירים וסרטים, ולנהל בקלות רשימות השמעה"

מר שי נכבד, האם יכולת ההבנה שלך על ההבדלים בין ממשק משתמש לחומרה היא כל כך גרועה? אם אתה מתחיל קטע ב"על אף שיפורים ניכרים בתחום החומרה" מן הראוי היה שתשווה בין איכות השמע, ניקיון ועומק הצליל ולא תתעסק ביישום הנגן עם הממשק ה"בסיסי מדי". בכלל, מה זה ממשק בסיסי מדי, אם התוכנה איננה מכילה ממשק קרוסלה זה מה שהופך אותה לבסיסית? אתה רציני? והאם ממשק בסיסי הוא זה שפוסל בעיניך את הנקסוס כנגן מדיה?

אגב, באשר לנושא העברית – אמרנו בדיוק את אותו הדבר גם על האיפון כשזה הוברח לישראל לפני שהוכנסה תמיכה עברית למכשיר, משהו אומר לי שהתמיכה העברית לנקסוס תהיה הרבה יותר פשוטה לישום.

אגב, אם כבר רצית ללכת על ה-לנקסוס אין תוכנת מחשב כמו iTunes המאפשרת לסנכרן שירים בקלות, הרי שניסוח נכון יותר היה יכול להיות משהו בסיגנון "בניגוד לאיפון שכובל את המשתמש למחשבו האישי ומאפשר לו לנהל את השירים אך ורק בעזרת תוכנת האיטיונז, הרי שבשביל לנהל את השירים על הנקסוס תזדקקו לכבל USB ומחשב, כל מחשב". אבל לפי שי, דברים פשוטים כמו היכולת לנהל את השירים שלך בעזרת הסייר של חלונות, העובדה שהמכשיר שלך לא מצפין את המוזיקה שלך, כשאתה יכול להעלות פנימה שירים מכל מחשב שהוא – כל אלו נחותים בהרבה מאיטיונז.

ועקיצה קטנה בסיכום
"הוא בחירה ראויה לצרכן המעוניין בטלפון חכם, אולם בהשוואה לאייפון הוא עדיין נופל בפרטים הקטנים" – אחרי שראיתי את המשפט הזה עברתי שוב על הכתבה וניסיתי לראות שלא פיספסתי את אותם פרטים קטנים. מהם אותם פרטים קטנים לפי שי? העדר מולטיטאץ', העדר iTunes וממשק נגן בסיסי – שנאמר קטנוניות.
מהם אותם דברים שיש לנקסוס ואין לאיפון לפי הכתבה – תמיכה במולטיטאסקינג, התאמה אישית של מסכים, בחירה של צלצול מתוך הנגן, ויג'טים על הפאנלים הראשיים וכמובן סינכרון מלא מול שירותי גוגל, אבל למה להתעסק בדברים הגדולים והמשמעותיים כשאפשר לקבוע שהנקסוס "עדיין נופל בפרטים הקטנים". קטנוניות? צרות? טיפשות? הכל ביחד!

אוקי, איפה הביקורת?
כשגוף תקשורת ישראלי שמנסה לתפוס מעצמו מכניס למשנה של כתבה משפט יומרני כזה: "לקח אותו לבדיקה מקיפה ראשונה" באמת הייתי מצפה לראות בדיקה מקיפה. נכון, אני אומנם מגיע מהתחום של ביקורות מוצרים ולכן יתכן שאני ביקורתי קמעה יחסית לבדיקה המקיפה של כלכליסט אבל אלו הדברים שציפיתי למצוא בסקירה יומרנית כל כך.

א. עיצוב ומבנה - איך המכשיר יושב ביד? איך הוא מרגיש בכיס? האם הוא כבד? האם הכפתורים קלים ללחיצה? איזה חיבורים יש לו? האם יש חריצי הרחבה? האם אפשר להגיע בקלות אל הסוללה כדי להחליפה? האם זה בכלל אפשרי?
ב. מסך ותצוגה – איזו רזולוציה יש למסך של הנקסוס? מה הגודל שלו? עד כמה התצוגה חדה וברורה בתנאי קיצון כגון שמש ישירה?
ג. איכות שמע – השאלה הכי חשובה שאיכשהו התעלמו ממנה במופגן בכתבה של הכלכליסט. למשל הביקורות מציינות שהאיפון, כמכשיר סלולר, הוא מחורבן למדי. איך איכות השמיעה של שיחה? של מוזיקה? האם קל לקיים איתו שיחה במקום רועש? איך הרמקולים שלו? האם אני אשמע אותו מצלצל מהכיס כשאני באוטובוס?
ד. חיבוריות – וויפי? דור שלישי? דור שלוש וחצי? האם אפשר לחבר את המכשיר למחשב ולהשתמש בו כמודם? האם יש לו בלוטות'? אם כן – מאיזה סוג? האם הוא דורש התקנה מייגעת של דרייברים ותוכנות כדי להתחיל לעבוד או שפשוט לחבר למחשב?
ה. מצלמה – איך המצלמה של המכשיר? מה האיכות שלה? איך היא מצלמת בסביבה חשוכה? בסביבה מוארת? יש פלאש? האם מצלמת וידאו? כמה פריימים לשניה? האם באיכות HD?
ו. סוללה – כמה זמן מחזיקה הסוללה? בדיבור? בהמתנה? האם ניתן להחליפה לבד או שהיא נעולה בתוך המכשיר?
ז. קטנות – איך האוזניות שלו? מה נפח האיכסון? האם ניתן להרחיב בעזרת כרטיס זיכרון?

זהו, בערך
אני מניח שיכולתי להמשיך, אבל אין באמת טעם, אני מוכן להמר שהכלכליסט לא הוציאו שקל אחד מהתקציב כדי לרכוש את הגוגל פון בעצמם אלא פשוט הזדמן לידם מכשיר לזמן קצר וזה מה שהם הצליחו לעשות בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותם, ככל הנראה מתוך ההבנה / חשש שגוף עיתונאי אחר יצליח להקדימם. עצוב, אבל כתבות מתחילות להראות כמו טוקבקים – זה לא חשוב מה כתוב בפנים כל זמן שאתה כותב "אני ראשון!!!!!111".