מקור: Pixabay

אנחנו לא יודעים אם שמתם לב, אבל הכל מתייקר בשנים האחרונות. מים, דלק, ארנונה, קניות בסופר, וכן – גם שירותים דיגיטליים. בסוף השבוע האחרון התבשרנו על גל התייקרויות נוסף בעולם הטכנולוגיה שמתחיל מעבר לים, ואם לא יקרה הבלתי-צפוי, נרגיש את האפקט שלו בישראל בקרוב מאוד.

נטפליקס מעלה מחירים שוב. ישראל בדרך?

הראשונה היא Netflix, שהודיעה במפתיע על עליית מחירים נוספת של כל החבילות השונות שהיא מציעה בארצות הברית. הפעם הקודמת שבה נטפליקס העלתה את מחיריה הייתה בינואר 2025. כעת, המינוי הבסיסי ביותר, שמגיע עם פרסומות, יוצע ב-8.99 דולר לחודש (לעומת 7.99), תוכנית הסטנדרט עלתה ל-19.99 דולר (מ-17.99 דולר) ותוכנית הפרימיום קופצת גם היא מ-24.99 דולר ל-26.99 דולר. גם התשלום של משתפי הסיסמאות שרוצים להוסיף עוד בן משפחה שלא גר בבית יעלה בדולר מדי חודש. כדאי לשים לב שלמרות שבארצות הברית היא העלתה את מחיריה שוב ושוב, הפעם האחרונה שבה נטפליקס העלתה את מחירי המינוי שלה בישראל הייתה בתחילת 2022, כך שנצטרך לקוות שברוח החג, החברה תדלג על הדלת שלנו.

במקרה של נטפליקס מדובר בשירות מינוי בתשלום חודשי – מוצר שנולד כדי שחברות יוכלו ליצור לכם בו תלות, לקבל מכם תשלום קבוע מדי חודש, ואז להכות ברגע הנכון עם עליית מחירים עסיסית ולהסתמך על משל הצפרדע המתבשלת בסיר, ובעיקר על כך שכולנו עצלנים מדי מכדי לבטל מינויים כשאנחנו מבחינים שאנחנו לא צריכים אותם ברגע זה. אבל אז הגיעה הודעה דומה מהצד של סוני, שהכריזה על גל התייקרויות בכל קונסולות ה-PlayStation 5 שלה. כן – קונסולה בת 6 שנים שעדיין נמכרת במיליוני יחידות מדי רבעון.

גם קונסולות בנות 6 יכולות להתייקר

צילום: גיקטיים

ה-PlayStation 5 בגרסה הדיגיטלית והזולה ביותר יעלה כעת 600 דולר (עלייה של 100 דולר), ה-PlayStation 5 בגרסה הסטנדרטית יעלה 650 דולר (עלייה של 100 דולר) וה-PlayStation 5 Pro החדש יחסית יזנק ב-150 לדולר למחיר של 900 דולר. בנוסף, גם ה-PlayStation Portal ה"נייד" יקבל תוספת של 50 דולר למחיר של 250 דולר. לדברי סוני, המהלך מתרחש לאור "לחץ נמשך בזירה הכלכלית הגלובלית", ובחברה טוענים שמדובר בצעד הכרחי עבורה, כדי להמשיך לספק חוויות גיימינג באיכות גבוהה לשחקנים ברחבי העולם. בניגוד לנטפליקס, עליות המחירים הללו נצפו גם באנגליה, אירופה ויפן, והן יכנסו לתוקף כבר ב-2 באפריל. פנינו לפלייסטיישן ישראל כדי להבין האם מחירי הקונסולה צפויים להתעדכן גם בישראל בדיוק בתקופת פסח שבה החברה יצאה במבצעים שונים. אם תכננתם לרכוש את הקונסולות הללו בתקופה הקרובה, אולי שווה לכם להקדים את התוכניות שלכם.

The post עליות מחירים בדרך: פלייסטיישן ונטפליקס מודיעות על מחירים חדשים appeared first on גיקטיים.

One More Thing

נדמה שאין עוד משפט שמזוהה כל כך עם אפל במהלך 50 שנותיה. זה המשפט שהגיע רגע לפני כמה מההכרזות החשובות ביותר של החברה, אלו ששינו קטגוריות שלמות מקצה לקצה, ובדרך, גם את ההיסטוריה של אפל עצמה, ולפעמים גם הצילו אותה מפשיטת רגל מפוארת. בסדרת כתבות מיוחדת לכבוד חגיגות היובל ל-Apple, נחזור אל ההשקות, המוצרים, ההחלטות והאירועים החשובים ביותר בכל אחד מהעשורים האחרונים.

עם כל הכבוד ל-iPhone (ועוד נחלוק גם לו כבוד), יש כמה וכמה רגעים בדרך שהפכו את אפל לאחת החברות הגדולות בעולם, וכזו שקובעת את הכיוון של חברות ושווקים שלמים. אחד המכשירים הראשונים לעשות את זה היה ה-Macintosh, שלו נקדיש את הכתבה הראשונה בסדרה. מקינטוש, המחשב שאיכשהו הצליח להיות גם המוקש שכמעט הפיל את אפל, וגם אחת הגאוות הגדולות של החברה וסגירת מעגל שמספרת את הסיפור של אפל כולו.

הסוד השמור הגרוע ביותר בהיסטוריה

העשור הראשון של חייה של אפל, שהוקמה רשמית ב-1 באפריל 1976, היה סיפור סיליקון-וואלי קלאסי. יזמים בגראז' עם חלום ומלחם מנסים ליצור מחשבים חדשים ושונים. אחרי שה-Apple I היה התנעה חביבה, ה-Apple II כבר היה להיט שמכר מיליוני יחידות, אפל הפכה לחברה ששווה מיליארדים בזמנו והחברה גם הונפקה בבורסה. על אדי ההצלחה הזאת, ב-30 בינואר, 1984, סטיב ג'ובס עולה על הבמה, ואחרי שהוא קוטל את IBM על פספוס של הזדמנויות עסקיות כמו רכישת Xerox, הוא חושף לציבור את "הסוד השמור הגרוע ביותר בהיסטוריה". ולא בכדי, ההכרזה הזו מגיעה ימים ספורים לאחר חשיפת המוצר לבעלי המניות, וההקרנה של מה שנחשבת בעיני רבים לפרסומת האיקונית ביותר בהיסטוריה בסופרבול: 1984.

"ב-24 בינואר, Apple Computer תחשוף את Macintosh. ואתם תראו למה 1984 לא תהיה כמו '1984'", חתמה הפרסומת, שבוימה על ידי לא אחר מאשר רידלי סקוט, וריפררה כמובן לספר הדיסטופי של הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול. לאף אחד לא היה ספק מי הוא "האח הגדול" במשחק הזה – IBM, ומי היא אותה אתלטית צעירה ואנרגטית ששוברת את כל החוקים ונלחמת במערכת של פעם: אפל.

זה היה אחרי מחשבי ה-Apple בהם Apple Lisa הרשימו אבל סבלו מתמחור קשוח והיצע תוכנות דל, מה שלא איפשר להם להפוך למחשבים אישיים אמיתיים, שיקרצו לקהל הרחב. צריך לזכור שב-1984 מחשבים אישיים לא היו נפוצים כל-כך עם מעט חברות ששלטו בתחום כמו IBM, קומודור, סינקלייר ואטארי, והם לרוב נתפסו כמוצר נישתי ששייך בעיקר לגיקים ולמדענים. בטח שלא מכשיר לכל בני הבית, אלא אם אתם מתקשרים בMS-DOS.

האמא הרוחנית של המקינטוש. Lisa. תמונה באדיבות אפל

ג'ובס הוזז מהאסון המסחרי, שנקרא "ליסה" על שם הבת שלו, ולקח פיקוד על פרויקט המקינטוש. הפרויקט בכלל נולד ב-1979 במוחו של ג'ף רסקין, שקרא לו על שם סוג התפוח האהוב עליו (McIntosh) וחלם על מחשב זול להמונים, לפני שג'ובס "חטף" את המושכות ושינה את הכיוון למכשיר יוקרתי ועוצמתי יותר. באופן לא מפתיע, ג'ובס לקח את כל מה שהיה מוצלח ב-Lisa, שזה בעיקר היה ממשק משתמש נגיש, מקלדת והמכשיר המשונה הזה שנקרא "עכבר" (שההשראה אליו נחתה במקרה על ג'ובס אחרי ביקור במטה Xerox), וארז את הכל במעטפת הרבה יותר נגישה.

הוא הגיע עם מפרט שכולל מעבד Motorola 68000 שמגיע למהירות שעון בלתי נתפסת של 8Mhz וזיכרון מפנק של 128KB. עם זאת, הזיכרון הזה התברר במהרה כצוואר בקבוק, שכן הממשק הגרפי (ה-GUI) צרך כל כך הרבה משאבים שלא נשאר כמעט מקום להרצת אפליקציות מורכבות, מה שאילץ את אפל להשיק דגם משודרג ("Fat Mac") תוך פחות משנה עם 512K. אבל כמו שאתם מכירים את אפל כיום, המפרט אף פעם לא היה העיקר, ומה שחשוב לא פחות זה כל מה שעוטף אותו. במקרה של ה-Macintosh, זה היה מארז אחד שכולל מסך מונוכרומטי בגודל 9 אינץ' עם כונן Floppy, כשאת כל זה אתם יכולים להרים מהקופסה בעזרת ידית ולהניח על השולחן שלכם. ג'ובס אף התעקש שהמכשיר יהיה שקט לחלוטין ואסר על התקנת מאוורר, מה שגרם להתחממות יתר של רכיבים וזיכה אותו בכינוי המפוקפק "טוסטר". אבל זה כבר לא היה עוד מחשב משרדי בומבסטי, זה היה המחשב האישי האמיתי, למרות שהמחיר עדיין לא היה נגיש להמונים: קצת פחות מ-2,500 דולר – משהו כמו 7,000 דולר של היום.

תגידו שלום למקינטוש הראשון. תמונה באדיבות אפל

במקום מחשב שמצריך מכם תואר בהנדסה כדי לתפעל אותו, קיבלתם GUI שכולל אייקונים, תפריטים, חלונות, פקודות של העתק והדבק, תפריט התפוח המפורסם וכמובן את סל המחזור שנמצא איתנו עד היום. באותו זמן, המתחרה הגדולה IBM הציעה את ה-PC/XT (זוכרים? כפתור טורבו?) וכבר אז ניתן היה לראות את ההבדלים שנשארו איתנו עד היום. בזמן שמכשירי ה-PC אפשרו להוסיף כרטיסי הרחבה שונים – אפל הלכה על גישת ה"גן הסגור" וההרמטי. ביחד עם הממשק הזה שהתחיל להביא את המחשבים אל הקהל הרחב, אפל עשתה בחוכמה, והציעה גם אפליקציות כמו MacPaint ו-MacWrite (הוורד לפני וורד) עם ממשק WYSIWYG (What You See Is What You Get). אגב, באופן אירוני, דווקא מיקרוסופט הייתה אחת ממפתחות התוכנה הגדולות ביותר למקינטוש בראשית דרכו, וביל גייטס עצמו התלהב מהמכשיר וטען שהוא "שובה את הדמיון". ג'ובס מצידו אמר על המקינטוש: "זה המחשב For the rest of us". מתחיל להישמע מוכר?

מהרגע שסטיב ג'ובס הוציא את ה-Macintosh מהשקית והפעיל אותו על הבמה, שוק המחשבים השתנה לחלוטין, וגם אפל. או כפי שהמחשב אמר בעצמו: "הייתי רוצה לשתף אתכם באמרת כנף שחשבתי עליה בפעם הראשונה שפגשתי מחשב מיינפריים של IBM: לעולם אל תסמכו על מחשב שאתם לא יכולים להרים". אאוץ'.

בדרך לקאמבק מפואר

אפילו פתיחת הקופסה היא חווית משתמש. תמונה באדיבות אפל

הגל הראשון של המכירות היה פנומנלי עם כ-70 אלף יחידות שנחטפו ב-100 הימים הראשונים (הרבה מעבר ליעד המקורי של 50 אלף), אבל אז הגיעו הביקורות הראשונות שהלינו על מוצר איטי ובעיקר יקר מדי – והפניקה החלה כשהמכירות צנחו אל מתחת ל-10,000 יחידות בחודש. זה לא עזר למערכת היחסים של סטיב ג'ובס והמבוגר האחראי שהוא הביא מפפסי כדי למנכ"ל את אפל, ג'ון סקאלי. ג'ובס ניסה להדיח את סקאלי עם סכין מאחורי הגב, אך לאחר שסקאלי גילה על התוכנית של ג'ובס, הוא כינס את הדירקטוריון ודרש מהם לבחור בין השניים. הבורד בחר במנכ"ל המעונב על פני המייסד המטורלל, מה שהוביל בסופו של דבר גם להתפטרות ועזיבה של ג'ובס את אפל. יותר דרמה מבפרק של "יורשים".

במידה מסוימת, ההכרזה של ה-Macintosh, כמעט עשור לאחר שהוקמה החברה, היא כזו שהכתיבה את הטון של כל 5 העשורים הבאים של אפל ויצרה כמה תקדימים שמלווה את החברה עד היום: מהפיכה של אירוע הכרזה על מוצרי אלקטרוניקה ממצגת מהנדסים משמימה למופע בידור; קמפייני שיווק בולטים ופרסומות זכירות; קטילה של מתחרים; שליטה כמעט מוחלטת על גבולות הגזרה של החומרה והתוכנה; חוויית Unbox סביב המוצר עצמו; וכמובן, הרבה דגש על עיצוב וממשק. בעיקר, ה-Macintosh הוא סוג של קו מנחה של רוב מוצרי אפל: הם לא חייבים להיות הראשונים בשוק, הם לא חייבים להיות הזולים ביותר, הם לא חייבים להיות העוצמתיים ביותר – אבל הם חייבים להיות ידידותיים למשתמש לפני הכל.

עם הכשלון של ה-Macintosh והיציאה של ג'ובס לגלות, אפל מצאה את עצמה בעשור שחור, אבל כזה שמסתיים באופן צבעוני למדי במלוא מובן המילה עם קאמבק מפתיע, ונגיע אליו בכתבה הבאה בסדרה – מחר.

לא רוצים לפספס? עקבו אחרי ערוץ הטלגרם של גיקטיים.

The post "One More Thing": סיפור ההצלחה של אפל, שכמעט הפיל אותה appeared first on גיקטיים.

כ-35% מהחברות דווקא מאיצות את תהליכי הגיוס שלהן (צילום: Dreamstime)

מאת שירי וקס, מנכ"לית Gotfriends

חברות ההייטק בישראל ממשיכות לגייס עובדים – גם בזמן המלחמה: בדקנו מה מצב הגיוסים בקרב יותר מ-500 חברות עם משרות פעילות פתוחות, והתוצאות מייצרות תמונה ברורה – השוק לא עוצר. אז אם אתם מחפשים עבודה (או סקרנים לדעת מה מצפה לכם שם בחוץ), יכול להיות שדווקא עכשיו מחכות לכם הזדמנויות יוצאות דופן.

הנה כמה מספרים מעניינים:

כ-50% מהחברות שבדקנו ממשיכות לעבוד ולגייס בצורה ממוקדת יותר. זה אומר שהן מתחילות תהליכים בעיקר עם מועמדים חזקים במיוחד, ומעדיפות להתקדם עם מי שכבר עברו שלבי סינון ראשוניים לפני המלחמה.

לעומת זאת, כ-35% מהחברות דווקא מאיצות את תהליכי הגיוס שלהן. המגמה הזו נפוצה בעיקר בקרב סטרטאפים קטנים, אבל לא רק. למה זה קורה? בזמן שישיבות לא דחופות בוטלו בגלל המלחמה, למנהלים התפנה זמן למשימות קריטיות – אחת מהן היא גיוס עובדים. בנוסף, המעבר המהיר לראיונות בזום מאפשר להמשיך תהליכים במהירות יחסית, גם כשאנשים עובדים מרחוק או נמצאים במקומות שונים בארץ.

רק כ-15% מהחברות הקפיאו גיוסים באופן זמני, בשל הקושי לגייס כשהצוותים והמועמדים במילואים או נאלצים לתמרן בין העבודה לאזעקות ולילדים בבית.

המסקנה היא שהשוק אולי עובד בקצב אחר, בתהליכים ממוקדים יותר ועם יותר ראיונות בזום, אבל המשרות קיימות, והגיוסים בהחלט מתרחשים. מחפשים עבודה? ריכזנו לכם 11 משרות פתוחות ושוות במיוחד בחברות שממשיכות לגייס גם עכשיו.

לעוד כתבות בנושא עבודה בהייטק

משרת Security Researcher בסטארטאפ סייבר

החברה פיתחה מערכת סייבר מתקדמת המאפשרת ללקוחותיה לנהל ולנטר פעולות חדירה, תוך הצגת נתונים מדויקים על מטרות שנפרצו ומידע שהופק ממערכות מחשוב, מכשירים ניידים וחשבונות ענן, עם התמחות מרכזית בסביבת Windows. החברה מעסיקה כ-150 עובדים במשרדיה בתל אביב, ומפעילה מודל עבודה היברידי.

התפקיד כולל הצטרפות לצוות מחקר חולשות העוסק ב-Reverse Engineering ובפיתוח משולב ב-C וב-Python, תוך התמקדות במחקר חולשות למערכות Embedded ו-Mobile.

דרישות:

• ניסיון של 3 שנים לפחות במחקר חולשות Low Level ל-Mobile או Embedded

מייל לשליחת קורות חיים

משרת MLOps\DevOps Engineer לסטארטאפ בתחום ה-Medical וה-AI

החברה פיתחה פלטפורמת SaaS למחקר רפואי מותאם אישית, ומשמשת חוקרים לפיתוח מודלים לחיזוי מחלות ותרופות פרסונליות. החברה מעסיקה עשרות עובדים במשרדיה בתל אביב (ישנה נגישות גבוהה לרכבת), ופועלת במודל היברידי.

התפקיד כולל אחריות מקצה לקצה על תכנון, פיתוח ותחזוקת MLOps Pipelines בצוות ה-DevOps, תוך ניהול סביבת Databricks ויישום אוטומציה ו-IaC ב-Python ו-Terraform על גבי AWS.

דרישות:

• ניסיון קודם בתפקידי DevOps ו-MLOps
• ניסיון קודם בפיתוח עם AWS

מייל לשליחת קורות חיים

משרת Senior Python Engineer בחברה מולטי דיסציפלינארית

החברה פיתחה פלטפורמה אוטונומית מתקדמת לנטרול כלי טיס בלתי מאוישים באמצעות השתלטות מרחוק והנחתתם בבטחה, ונוטלת חלק פעיל במאמץ המלחמתי. החברה מעסיקה כ-130 עובדים במשרדיה באזור השרון, ופועלת במודל עבודה היברידי.

במסגרת התפקיד תעסקו בפיתוח Backend בסקייל גבוה בשפת Python, עבודה עם אלגוריתמי RF וסביבת Linux, ודיווח ישיר לראש הצוות כחלק מתהליכי CI/CD.

דרישות:

• ניסיון משמעותי בפיתוח, כולל 3 שנות ניסיון ב-Python
• ניסיון קודם בפיתוח מכל Linux

מייל לשליחת קורות חיים

(צילום: Dreamstime)

משרת Senior Go Developer בסטארטאפ גלובלי

החברה פיתחה פתרון תוכנה מסוג Network Cloud המסייע לחברות תקשורת להגדיל את קיבולת הרשתות ולהפחית עלויות תפעול אל מול שחיקת רווחים בשוק הקווי. החברה מונה כ-450 עובדים גלובלית, מתוכם 250 במשרדיה שבאזור השרון, ופועלת במודל עבודה היברידי.

התפקיד כולל הצטרפות לצוות פיתוח ב-Go שעובד על מוצר חדש בעל ארכיטקטורה מורכבת, עבודה בסביבת Microservices מבוזרת על גבי עננים ציבוריים (AWS/Azure/GCP) ושימוש ב-Docker ו-Kubernetes.

דרישות:

• ניסיון של 5 שנים לפחות בפיתוח Backend
• ניסיון קודם בפיתוח ב-Go

מייל לשליחת קורות חיים

משרת AI Compiler Engineer לחברת בעולמות ה-High Performance Computing

החברה מפתחת את דור העתיד של עולם השבבים באמצעות אלגוריתמיקה פורצת דרך המיועדת למחשבי-על. החברה מונה מאות עובדים בשני אתרים (מרכז וצפון) ופועלת במודל עבודה היברידי המאפשר בחירה בין המשרדים.

במסגרת התפקיד תצטרפו לצוות AI Compiler חדש העוסק בפיתוח ב-++C על גבי Linux, תוך ביצוע אופטימיזציות למודלי AI מתקדמים להשגת ביצועי קצה על גבי ארכיטקטורת החומרה הייחודית של החברה.

דרישות:

• ניסיון משמעותי בפיתוח ב-++C ו-Linux

מייל לשליחת קורות חיים

משרת ניהול מוצר B2B בכירה בסטארטאפ בעולמות ה-Identity

החברה פיתחה פתרון מבוסס Agents המציע גישה חדשנית לניהול זהויות דיגיטליות (Identity) ואינטראקציה מול עובדים בארגונים. החברה מעסיקה עשרות עובדים במשרדיה בתל אביב ונמצאת בשלבי צמיחה משמעותיים.

התפקיד כולל ניהול מוצר B2B בכפיפות ל-Director Product, תוך התמקדות ב-Inbound והובלת ה-Roadmap מקצה לקצה. התפקיד דורש עבודה צמודה עם צוותי הפיתוח והעיצוב, ניתוח שוק תחרותי והפיכת מדדי מוצר להחלטות מבוססות נתונים.

דרישות:

• ניסיון של 3 שנים בעולמות ה-Product Management

מייל לשליחת קורות חיים

משרת Firmware Engineer בחברת Digital Health

החברה פיתחה פתרון טכנולוגי פורץ דרך המשלב מכשיר שמיעה אלגנטי בתוך מסגרת משקפי ראייה, ופונה לקהל יעד רחב בארה"ב הסובל מאובדן שמיעה קל עד בינוני. החברה מונה כ-35 עובדים ופועלת ממשרדיה בתל אביב.

התפקיד כולל פיתוח Firmware בשפות C++/C מעל מערכת ההפעלה FreeRTOS עבור מעבדי ARM, כחלק מצוות פיתוח ייעודי ובכפיפות לראש קבוצה.

דרישות:

• ניסיון של לפחות 4 שנים בפיתוח ב-C++/C
• ניסיון בפיתוח מעל RTOS ובעבודה עם ARM

מייל לשליחת קורות חיים

(צילום: Dreamstime)

משרת Software Architect לחברת Cyber Security גלובלית

החברה פיתחה פלטפורמת ענן מאוחדת המשלבת תקשורת ואבטחה ארגונית (Network Security) במטרה לצמצם מורכבויות IT ועלויות תפעול. החברה מונה כ-700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 400 במשרדיה בתל אביב, ופועלת במודל היברידי.

במסגרת התפקיד תצטרפו לצוות ארכיטקטים הנמצא בכפיפות ישירה ל-CTO, תוך הובלת תהליכים אסטרטגיים, הגדרת ארכיטקטורה ו-Roadmap מקצה לקצה בתחומי ה-Network Security במגוון טכנולוגיות כגון Java ,C ו-Python.

דרישות:

• ניסיון של לפחות 3 שנים בתפקיד דומה
• ניסיון קודם בחברות בעולמות ה-Network Security
• ניסיון משמעותי בפיתוח ב-Python וב-Java

מייל לשליחת קורות חיים

משרת LLM Engineer בחברת סייבר

החברה פיתחה פלטפורמה המאפשרת לצוותי אבטחת מידע להקים ולהפעיל מאות סוכנים חכמים (Micro Agents) לביצוע משימות הגנה ממוקדות. החברה מעסיקה כ-100 עובדים במשרדיה בתל אביב (סמוך לרכבת), ופועלת במודל עבודה היברידי.

התפקיד כולל הצטרפות לצוות פיתוח LLMs לפרודקשן ואחריות על תחום ה-AI במוצר מקצה לקצה – מפיתוח מודלים ותשתיות ועד יישום פתרונות RAG, אופטימיזציה של Chunking, הנדסת פרומפטים ומשימות Text Generation ו-Code Completion.

דרישות:

• ניסיון של 4 שנים לפחות בפיתוח
• ניסיון קודם בפיתוח LLMs ובפיתוח עם Cloud

מייל לשליחת קורות חיים

משרת Payments Data Analyst בסטארטאפ מצליח

החברה פיתחה תשתית נתונים מתקדמת המתממשקת ל-API של משחקים, במטרה לייצר חוויות משחק חדשניות ומעורבות גבוהה בקרב משתמשים. החברה מעסיקה כ-80 עובדים במשרדיה בתל אביב (סמוך לרכבת).

התפקיד כולל ביצוע אנליזות מעמיקות לנתונים פיננסיים בתחומי Payments, Fraud ו-Chargebacks, תוך שימוש ב-SQL ו-Python בסביבת GCP ו-BigQuery.

דרישות:

• ניסיון של שנתיים לפחות בתפקיד דומה
• ניסיון בעולמות ה-Finance
• ניסיון בפיתוח SQL

מייל לשליחת קורות חיים

משרת Software Engineer & Cyber Security Expert בסטארטאפ הנמצא מתחת לרדאר

החברה נמצאת ב-Stealth Mode ומונה כיום כ-15 עובדים בלבד. היא מפתחת מערכות AI בסקייל גבוה, תוך התמחות ב-Training ובאופטימיזציה של LLMs מתקדמים. משרדיה ממוקמים בתל אביב.

במסגרת התפקיד תצטרפו לצוות המייסד ותעסקו בשילוב בין מחקר ופיתוח Security (כ-50/50) סביב מודלי AI, תוך חקירת פגיעויות בליבת המודלים ופיתוח מנגנוני הגנה ו-Security Proof ב-Python בסביבת עבודה טכנולוגית עמוקה.

דרישות:

• ניסיון קודם במחקר Security

מייל לשליחת קורות חיים

The post למה כדאי לחפש עבודה דווקא עכשיו (ובונוס: 11 משרות פתוחות) appeared first on גיקטיים.

ניהול פנסיה חכם לא דורש ידע פיננסי מעמיק, אלא בעיקר מודעות ואחריות (צילום: Dreamstime)

מאת עומר בן יאיר

בואו נודה באמת: כולנו מחויבים לחסוך לפנסיה, אבל כנראה שרק חלקנו בודקים שהכל תקין בהיבט הזה של החיסכון. וכשזה מגיע למשכורות בהייטק, יש כמה סעיפים שעשויים להיות משמעותיים ביותר: לדוגמה, ידעתם שהבונוסים, המענקים והשעות הנוספות שלכם לא בהכרח נכללים בשכר המבוטח לפנסיה?

החדשות הטובות הן שלא משנה אם אתם צעירים או מבוגרים – יש כמה פעולות שעשויות להגדיל את הפנסיה שלכם. הנה 5 צעדים פשוטים שלא בהכרח דורשים מומחיות, אלא רק מודעות ותשומת לב.

1. בחירת קרן הפנסיה

בדקו באיזו קרן פנסיה אתם חוסכים ומהם דמי הניהול שאתם משלמים. אם מדובר בדמי ניהול גבוהים מהממוצע, תוכלו לשקול לעבור בקלות ובהליך דיגיטלי לאחת מקרנות הפנסיה הנבחרות¹, שחוסכים רבים נמצאים בהן כבר היום.

אם אתם חוסכים ותיקים ולא בדקתם את הנושא בשנים האחרונות, ייתכן שאתם עדיין משלמים דמי ניהול גבוהים מהממוצע, שעשויים להצטבר לעשרות אלפי שקלים לאורך זמן.

2. הגדלת החלק שלכם בהפקדה לפנסיה

קרן הפנסיה מורכבת מהפקדות מעסיק והפרשות מהשכר שלכם כעובדים. בדרך כלל, עבור החלק של העובד מפרישים בכל חודש 6% מהשכר לטובת קרן הפנסיה. אבל כדאי לדעת שעומדת בפניכם אפשרות להגדיל את ההפקדות לשיעור של 7%, באמצעות פנייה למחלקת השכר בחברה בה אתם עובדים. העלייה בשיעור ההפקדה עשויה להשפיע על גובה הקצבה העתידית שתהיו זכאים לה בגיל פרישה, בעיקר בזכות עיקרון הריבית דריבית לאורך שנים – כסף שצובר עוד ועוד תשואה. מי שמתחיל מוקדם יכול להרוויח פער של מאות ואף אלפי שקלים בקצבה החודשית מבלי להתאמץ.

3. התאמת מסלול ההשקעה

קרנות הפנסיה מציעות מסלולי השקעה שונים², בין היתר מסלולי השקעה במודל תלוי גיל, במטרה להתאים את רמת הסיכון של המסלול לטווח החיסכון הצפוי לפי גילכם. לדוגמה, מסלול לבני 50 ומטה כנראה יתאפיין בסיכון גבוה לעומת המסלולים האחרים במודל; מסלול לבני 50 עד 60 עשוי להתאפיין ברמת סיכון נמוכה יותר; ומסלול לבני 60 ומעלה עשוי להתאפיין ברמת סיכון נמוכה ביותר במודל. מי שמצטרף לקרן הפנסיה ולא בוחר מסלול השקעה, מצטרף באופן אוטומטי למודל תלוי גיל ומשויך למסלול המתאים לגילו. המודל בנוי כך שמתבצע מעבר בין מסלולים לפי גיל החוסך באופן אוטומטי.

עם זאת, המסלולים האלה לא תמיד תואמים את הצרכים האישיים שלכם. לדוגמה, עובד או עובדת בני 30 עם שנות חיסכון רבות עד הפרישה יצורפו למסלול לבני 50 ומטה כברירת מחדל. אבל הם יכולים לשקול להצטרף למסלול מנייתי, שבו קיימת חשיפה מנייתית גבוהה יותר והוא בעל פוטנציאל לתשואה עודפת לאורך השנים³. לכן, אחת לתקופה חשוב לבדוק את המסלול שבו אתם חוסכים, ולוודא שהוא מתאים לצרכים ולמטרות שלכם.

4. ניהול כספי פיצויים

עברתם למקום עבודה חדש, ואתם מתלבטים אם למשוך את כספי הפיצויים שהמעסיק הפקיד עבורכם בקרן הפנסיה, או להשאיר אותם בחיסכון הפנסיוני על מנת לקבל מהם קצבה בפרישה? לפני שתחליטו, חשוב לזכור שרכיב הפיצויים הוא חלק בלתי נפרד מהיתרה בקרן המשמשת לתשלום הפנסיה בפרישה, ומהווה כ-40% מהחיסכון הפנסיוני. משיכה של הפיצויים בין עבודות עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בסכום הפנסיה שיעמוד לרשותכם בפרישה.

5. בדיקת נושא השכר הלא מבוטח

זהו אחד הנושאים החשובים שאתם צריכים לבדוק בהקשר של חיסכון לפנסיה. רכיבי שכר שונים כמו שעות נוספות, בונוסים ומענקים שנתיים, לעתים קרובות אינם נכללים בשכר המבוטח לפנסיה. מה זה אומר? שהשכר שממנו מופרשים הכספים שלכם לפנסיה נמוך יותר מהשכר הכולל שאתם מקבלים בפועל.

מדובר בהבדלים שעשויים להיות משמעותיים ביותר, בעיקר במקרים של אובדן כושר עבודה או פטירה, שכן סכום קצבת הנכות או השארים מחושב לפי השכר שממנו מתבצעות ההפקדות לקרן הפנסיה. לדוגמה, אם שכר הברוטו הוא 40 אלף שקלים בחודש, ואילו השכר המבוטח שממנו מפקידים לפנסיה עומד על 20 אלף שקלים בלבד. במקרה של פטירה, תשלם קרן הפנסיה לשארים קצבה שנגזרת משכר של 20 אלף שקלים בלבד, והמשמעות היא פגיעה ברמת ההכנסה של התא המשפחתי בהעדר הכנסת הנפטר. בנוסף, הפקדה לקרן הפנסיה לפי שכר נמוך יותר עלולה לייצר פנסיה נמוכה יותר בפרישה ביחס לשכר שקיבלתם טרם הפרישה. כלומר, עשויה להיות ירידה משמעותית ברמת אורח החיים בפרישה לעומת אורח החיים אליו התרגלתם.

במקרים שבהם יש תוספות שכר רבות, אפשר לשקול לחסוך באופן עצמאי ולבצע הפקדות לקרן הפנסיה עבור השכר הלא מבוטח. כך ניתן להגדיל את החיסכון, ובמקביל ליהנות מהטבות מס ומהגדלת הכיסוי הביטוחי על השכר הכולל. ניתן לפנות לחשבי השכר במקום עבודתכם ולבקש לבדוק את סכומי ההפקדה שלכם ואת ההטבות הצפויות בגין הפקדות נוספות, ולפנות לבעל רישיון פנסיוני לבדיקת ההשפעה על גובה הפנסיה והכיסוי הביטוחי.

ועוד כמה טיפים שעשויים לתת לכם שקט נפשי

• עקבו אחר הדוחות התקופתיים שאתם מקבלים מקרן הפנסיה. בחנו את גובה ההפקדות ואת רציפותן, את גובה דמי הניהול ואת התשואה שהניבה הקרן לאורך זמן.
• בדקו שהפרטים שלכם מעודכנים.
• במקרים של שינוי מקום עבודה, הקפידו לוודא שהמעסיק/ה החדש/ה מעבירים הפקדות לקרן הפנסיה שבה אתם חוסכים.

ניהול פנסיה חכם לא דורש ידע פיננסי מעמיק, אלא בעיקר מודעות ואחריות. חמשת הצעדים האלה יכולים לשפר משמעותית את רמת החיים שלכם בעתיד, ולגרום לכך שהכסף שאתם עובדים עבורו היום, יעבוד עבורכם מחר.

הכותב הוא סמנכ"ל מקצועי גמל ופנסיה באלטשולר שחם

פורסם ב-29 במרץ 2026. המידע מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה ו/או חוות דעת ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המתחשב בצרכי הלקוח ו/או תחליף להם. אין באמור התחייבות להשגת תשואות. האמור לעיל כפוף ואינו מחליף את הוראות תקנוני קרנות הפנסיה, הוראות ההסדר התחיקתי ונהלי החברה המנהלת, כפי שיהיו מעת לעת. השימוש במידע הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל.

1. קרנות הפנסיה הנבחרות נבחרו בהליך תחרותי על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי קריטריונים של דמי ניהול נמוכים ותנאים הוגנים לחוסכים.
2.  למידע אודות כלל מסלולי ההשקעה שבניהול החברה ניתן לפנות לאתר אינטרנט של החברה בכתובת www.as-invest.co.il.
3.   אין באמור התחייבות להשגת תשואות.

The post הייטקיסטים, יש מצב שהפנסיה שלכם תהיה נמוכה יותר משחשבתם appeared first on גיקטיים.

בשנת 2021, בשיא ימי הבועה, ironSource הישראלית הייתה אחת ההבטחות הגדולות של השוק המקומי עם הנפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר. שנה לאחר מכן היא התמזגה עם ענקית הגיימינג Unity, במה שנתפס אז כמהלך משלים שנועד לחבר בין מנוע הפיתוח לכלי המונטיזציה. כעת, כשלוש שנים לאחר שהאיחוד הפך לרשמי, נראה שגם מה שנותר מה-DNA הישראלי בתוך יוניטי בדרך החוצה.

מוצר הדגל נסגר, זרוע המשחקים למכירה

Unity הודיעה בסוף השבוע על שורה של מהלכי מיקוד עסקי. המהלך המשמעותי ביותר הוא סגירת ה-Ad Network, מוצר הדגל של איירון סורס לשעבר. המערכת, שתיווכה בין מפרסמים למפתחי אפליקציות עם התמחות בסקטור הגיימינג, תפסיק את פעילותה ב-30 באפריל – בעוד חודש בדיוק.

אבל זהו לא הצעד היחיד. לצד סגירת רשת הפרסום, הודיעה יוניטי למשקיעיה כי החליטה להעמיד למכירה את Supersonic, זרוע הפצת משחקי הקז'ואל של איירון סורס (האחראית ללהיטים כמו Going Balls ו-Bridge Race). ביוניטי מגדירים את המכירה בעדיפות גבוהה, ואף שכרו יועץ חיצוני כדי לקדם את המהלך במהירות.

הניסיון "לפשט" את המערכת

לפי הודעת החברה, הצעדים הללו נועדו "לפשט" את הצעת הערך של יוניטי ללקוחותיה. בחברה מציינים כי לאחר סגירת רשת הפרסום בחודש הבא, ההכנסות מהמוצר ברבעון השני של השנה יהיו זניחות, בהתחשב בכך שיפעל במשך חודש אחד בלבד.

חשוב לציין כי המהלכים הללו אינם מפתיעים כשמסתכלים על התוצאות בשטח – או ליתר דיוק, על היעדרן. ה-Ad Network היה אחראי לכ-10% בלבד מכלל הכנסות המונטיזציה של יוניטי ברבעון הרביעי של השנה שעברה. כיום יוניטי נסחרת לפי שווי של כ-7.5 מיליארד דולר. אמנם מדובר בעלייה לעומת השווי בעת המיזוג ב-2022 (שעמד על 4.4 מיליארד דולר), אך זהו עדיין נתון רחוק מאוד מ-11 מיליארד הדולרים שבהם הוערכה איירון סורס ביום ההנפקה שלה.

The post יוניטי מפסיקה את הפעילות של ironSource הישראלית appeared first on גיקטיים.

יהי זכרו ברוך. תמונה: אפל

מה לא אמרו עליו? שהוא דומה לפח אשפה, מזכיר קצת פומפייה וכמובן, יש לו גלגלים שעולים 700 דולר, אבל כעת, אפל מאשרת כי ה"מק למקצוענים", המק היקר ביותר שלה, שמחירו בארץ יכול להגיע ל-100 אלף ש"ח, הולך רשמית לבית הקברות של מוצרי אפל.

נעלם והוכחד

האתר 9to5Mac הבחין כי ה-Mac Pro נעלם לחלוטין מהאתר של אפל לקראת סוף השבוע שעבר. גם עמוד הרכישה של המוצר הוביל לפתע לעמוד הבית של כל קטגוריית ה-Mac. לאחר פנייה לחברת אפל, נמסר לאתר כי החברה לא מתכננת להציע יותר את ה-Mac Pro בשום תצורה, ובשלב זה, אין לה כל תוכניות לגביו. במילים אחרות? המוצר הזה מבוטל.

מקור: צילום מסך

ה-Mac Pro נולד ב-2006 בתור המק השולחני החזק ביותר של אפל, וכיוון שהוא גם היה מודולרי מאוד, ניתן היה לשדרג אותו כמעט ללא הגבלה. עם זאת, לאורך השנים הוא גם סבל ממשבר זהות כשאפל התעכבה שוב ושוב בהצגת עדכונים משמעותיים ותחזוק שלהם לאורך זמן. ב-2013 הוא קיבל את עיצוב "פח האשפה" האיקוני, ורק ב-2019 הוא קיבל את תצורתו החדשה שרבים כינו פומפייה או Cheese Grater.

קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר. מלבד העיכובים המשמעותיים בעדכונים, ה-Mac Pro היה המחשב האחרון בהחלט של אפל שנהנה מהמעבר הקריטי ממעבדי אינטל למעבדי אפל סיליקון אי שם ב-2023. מאז, הוא ננטש שוב כמיטב המסורת עם מעבד M2 Ultra "בלבד" במחיר מופקע ביחס לחלופות שצצו מאז.

היורש הלא מפתיע

תמונה: אפל

בינתיים, אפל הציגה את מי שהוא ללא ספק היורש הרוחני של ה-Mac Pro, ה-Mac Studio. המחשב השולחני החדש שלה כבר אינו בומבסטי, מגיע בתצורה שנראית כמו Mac Mini שמנמן, וכבר מגיע בימינו עם מעבד M3 Ultra. בנוסף, macOS Tahoe מגיעה עם פיצ'ר חדש שמאפשר לשרשר מקים באמצעות חיבור ה-Thunderbolt, כדי שאלו יוכלו לגשת אחד לזכרון ה-RAM של השני לביצועים עוד יותר עוצמתיים. כשאפל השיקה את האפשרות הזו, רבים תהו האם היא עוד סימן לכך שה-Mac Pro הגיע לסוף דרכו.

עם מותו של ה-Mac Pro, הליינאפ של אפל הוא די ברור: לפטופים? יש לכם את ה-MacBook Neo למשתמשים הבסיסיים ביותר, MacBook Air למי שזקוקים לניידות וקצת יותר כוח, ו-MacBook Pro למי שזקוקים להכי הרבה כח מחשוב נייד. משתמשי הדסקטופ, מנגד, יכולים לבחור ב-iMac אם הם רוצים מחשב All in One, ב-Mac Mini, אם הם רוצים מחשב דסקטופ יחסית נגיש ובסיסי, וב-Mac Studio, למקצוענים שזקוקים לכוח עיבוד משמעותי. כל אחד ברמת המחיר שלו, כל אחד לקהל אחר וכל אחד עם ההתאמות שלו.

אפל אמנם מבטלת מוצרים מעת לעת, אך לרוב מדובר יותר בתצורות מסוימות של דגמים ולא דגם מלא. ביטול אמיתי של מוצרים או משפחות מוצרים הוא אירוע מעט פחות שכיח. המוצר הבולט האחרון שאפל ביטלה היא ה-iPod Touch ב-2022, שגם סימל את הפרידה מכל משפחת ה-iPod.

The post לראשונה מזה שנים: אפל מבטלת לחלוטין מוצר appeared first on גיקטיים.

הרבה טוקנים (על חשבון גיקטיים) שרפנו ביצירה של התמונה הזו. תמונה: גיקטיים

כשעובדים נוחתים במקום עבודה חדש בחברת טק, הם רגילים כבר לטקס האונבורדינג שכולל לפטופ שביקשו, ערימה של חשבונות ארגוניים, ועל הדרך, גרביים ובקבוק ממותג, כדי שכולם ברכבת ידעו איפה אתם עובדים. אבל בעמק הסיליקון נראה שהסטנדרט החדש כולל צ'ק פתוח להתפרע עם סוכני AI – בלי לדפוק חשבון לתקציב. אחד הבולטים להצביע על התופעה הזו הוא ג'נסן הואנג, מנכ"ל NVIDIA, בנאום שנשא בשבוע שעבר, אבל האם ה-Tokenmaxxing כבר עשה עלייה לאקוסיסטם הישראלי?

טוקן-מאקסינג כדרך חיים

בנאום הפתיחה של כנס הפיתוח השנתי של החברה, ציין הואנג שטוקנים – אבני הבניין היסודיות, שבאמצעותן מודלי שפה הענקיים מעבדים מידע – יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי המהנדסים, והוא דייק. ברחבי הרשת ניתן לראות לא מעט איזכורים לכך שטוקנים משמשים בנסיבות שונות. כך למשל בכתבה בניו יורק טיימס, מתוארת תופעה של מעקב של חברות אחרי טוקנים של העובדים, ככלי לניטור היעילות שלהם; מצד שני, בחלק מהחברות זה הפך לתחרות של ממש, עם טבלאות תחרותיות ומספרים דמיוניים של טוקנים שנשרפים (על חשבון החברה כמובן). התופעה זכתה לשם Tokenmaxxing, על משקל Looksmaxxing – תופעה במסגרתה גברים מנסים לשפר ולשדרג את המראה החיצוני שלהם באמצעים קיצוניים.

מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג (צילום: NVIDIA)

השימוש המסיבי הזה בטוקנים מגיע כמובן מהזינוק בשימוש בסוכני AI, שנחשבים ל"זללני" טוקנים כבדים. סשן עבודה אחד של מפתח עם צבא סוכנים שלו יכול להסתכם במיליוני טוקנים תוך זמן קצר. בניו יורק טיימס למשל דווח על מספר מקרים קיצוניים של שימוש בטוקנים: כך למשל מהנדס ב-OpenAI, שצרך 210 מיליארד טוקנים בשבוע אחד – כמות שוות ערך ל-33 פעמים כל התוכן של ויקיפדיה; עובד אחר מ-Anthropic הריץ את "קלוד קוד" בעלויות שהגיעו ל-150 אלף דולר בחודש. אבל בזמן שעובדי ענקיות ה-AI לא חושבים פעמיים על העלות של הטוקנים, עובדים בסטארטאפים אחרים צריכים לשרוף מזומנים מגיוסי הון רק כדי להישאר רלוונטיים במירוץ החימוש הזה. מקס לינדר, מהנדס תוכנה שוודי, אמר כי הסכום החודשי שהחברה משלמת על השימוש שלו בקלוד "גבוה יותר ממה שהיא מוציאה על המשכורת שלי".

המקרה הזה אולי נשמע קיצוני, אבל תומאש טונגוז, שותף בקרן Theory Ventures האמריקאית, הצביע כבר באמצע פברואר על העלויות הנוספות, שמתווספות להוצאות השכר בחברות הטק האמריקאיות. לדבריו, סטארטאפים בוואלי כבר מתייחסים לטוקנים ולעלויות ה-AI השונות כ"מרכיב רביעי לחבילת השכר של המהנדסים". טונגוז בדק נתונים מאתר Levels.fyi, והסביר ששכר שנתי של מהנדס תוכנה בעשירונים העליונים נאמד ב-375,000 דולר. אבל כשמוסיפים לכך 100,000 דולר ב"טוקנים", מגיעים לעלות מעסיק כוללת של 475,000 דולר – מה שאומר שבערך דולר אחד מכל חמישה מושקע כעת ב-AI ובכח מחשוב.

המועמד הישראלי שרוצה להביא Agent מהבית

מבדיקה שערכנו עם גורמים שונים בהייטק המרומי, נראה שהתופעה עדיין לא הפכה לסטנדרט, אבל יש מי שכבר אימצו את המנטליות של הסיליקון וואלי. "אנחנו חד משמעית מזהים שמועמדים רוצים לוודא שיש להם תקציב טוקנים" אומר בשיחה עם גיקטיים ד"ר ירון אינגר, מייסד שותף ו-CTO של חברת Lightricks, שמוסיף, "זה סופר לגיטימי בימינו, compute שקול לידיים שלך בתור חוקר. לכן אנחנו גם לא מגבילים את השימוש בתור חברה". לגישה הזו שותף גם דימה סטופל, מייסד-משותף ו-VP R&D בסטארטאפ הסייבר Minimus, שמספר שאין היום מועמד שלא מתעניין במשאבי ה-AI שהחברה מציעה. "אני מרגיש כרגע שהם מניחים שיהיה להם תקציב נדיב ולכן לא שואלים לגבי כמה טוקנים בדיוק" הוא מספר, אבל לדבריו, היה מקרה מעניין של מועמד ששאל אם הוא יכול להביא Agent משלו במכונה שלו, שיעבוד לצידו בחברה. "זה היה סוג של Bring your own agent" אומר סטופל, "אבל אמרנו שכרגע התשובה היא שלילית בגלל ענייני Compliance, אבל אני בהחלט יכול לראות את זה נהיה סטנדרט בעתיד".

דימה סטופל | מקור: Minimus

סטופל נותן דוגמה לעובד בצוות ה-DevOps של החברה, שהפך ל"כוכב טוקנים": "יש לו כל הזמן כמה סוכנים שרצים על המחשב, והוא פשוט עובר ביניהם ומכווין אותם. הבחור שינה לחלוטין את צורת העבודה שלו והפך למין צוות מפתחים במקום מפתח, כאשר העובדים שלו הם הסוכנים שעובדים יום ולילה" הוא מספר.

תקציב טוקנים: ה-AWS החדש?

בכל הנוגע לניהול התקציב, החברות מציגות גישות שונות. בלייטריקס עוקבים אחרי השימוש כדי להבין דפוסי עבודה, אך לא מטילים הגבלות. אינגר מציין כי "יש שיח ער על זה בחברה. יש ערוצים ייעודיים ב-Slack בהם עובדים משתפים דברים שהם בנו, חדשות, פרויקטים ודרכי עבודה". במינימוס, לעומת זאת, מתכננים לגבש תוכנית הקצאה מסודרת לאחר שיתמקדו בכלי ספציפי.

שירי וקס, מנכ"לית GotFriends. תמונה: עדו לביא

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה GotFriends, מאשרת בשיחה עם גיקטיים שהשיח על "תקציב AI" כבר כאן: "בישראל הטוקנים עדיין לא חלק רשמי מחבילת השכר, אבל בשטח כבר רואים שינוי: יותר ויותר חברות נותנות תקציב AI חודשי (OpenAI, Claude, Gemini או GPU Credits), ובחברות הייטק זה כבר הפך לכלי עבודה בסיסי, ממש כמו AWS". לדבריה, בתפקידי אוטומציה וסוכנים, מועמדים שואלים על גישה ל-API ותקציב להרצת Agents כחלק מתנאי העבודה.

כלי עבודה, לא רכיב שכר

למרות הדיבורים על תקציבי עתק, בישראל עדיין לא ממהרים להכניס את הטוקנים לתלוש השכר. "אני רואה בזה כלי עזר לפיתוח ולא שכר. מבחינתי זה כמו להוסיף לחוזה שהם מקבלים מחשב. היום זה ברור שבארגון צריך להיות כלי AI מסופק כחלק מהחבילה של כלים לעובדים, כמו IDE או עכבר ומקלדת", מסביר סטופל.

אייל רון. תמונה: לינקדאין

גם אינגר מדגיש שאין בהכרח קורלציה בין כמות הטוקנים לערך שהעובד מייצר: "מה שמעניין אותנו זה לראות איך כל עובד נהיה יותר פרודוקטיבי". אייל רון, מנהל מרכז הפיתוח של Rubrik בישראל, מוסיף כי סוכני ה-AI ישנו את התשתית להערכת עובדים: "אנו כבר בוחנים כיום את הדרך הנכונה להעריך תפוקת עובדים בעידן שבו הכלי משמש כמכפיל כוח".

תקציב – כן, טבלת כוכבים – עוד לא

נכון לעכשיו, הניצנים של ה-Tokenmaxxing בישראל קיימים, אך הם רחוקים מהתופעה של עמק הסיליקון. הסטארטאפים הישראליים אמנם נותנים גב לשימוש אגרסיבי בסוכנים כדי לייצר יתרון תחרותי, אך חוסר הוודאות הכלכלי והביטחוני משאיר את השוק בזהירות מסוימת. האם נראה בעתיד מפתחים ששורפים "33 ויקיפדיות" בשבוע גם כאן? ימים יגידו אם המודל של ג'נסן הואנג יהפוך לסטנדרט, או שהצורך בשמירה על ה-Runway ינצח את התיאבון לטוקנים והרצון לגייס עובדים. התקווה כמובן היא שלא נראה כאן מקרה של חוק גודהארט, כלומר, השימוש או השינוי במדד כלשהו הופך למטרה, במקום לאמצעי.

The post האם Tokenmaxxing, סמל הסטטוס החדש של העובדים בסיליקון וואלי, בדרך לישראל? appeared first on גיקטיים.

מקור: Anthropic

סוף השבוע האחרון נפתח בסערה בוול סטריט. זה קרה כשמניותיהן של ענקיות אבטחה דוגמת CrowdStrike, Palo Alto Networks ו-Zscaler רשמו אתמול ירידות חדות של מעל ל-5%. הטלטלה הזו הגיעה בעקבות דליפת מידע רגיש על מודל חדש ועוצמתי של חברת Anthropic, עם השפעות אפשריות על עולם האבטחה, ודלף לרשת, כמה אירוני, בעקבות הגדרות אבטחה לקויות.

יותר מ-3,000 קבצים חשופים

מתברר שגם בחברות ה-AI המתקדמות בעולם, זה יכול לקרות. טעות אנוש בהגדרות של מערכת ניהול התוכן של אנת'רופיק הובילה לכך שכ-3,000 קבצים ומסמכים נותרו חשופים לכל. המסמכים אותרו על ידי חוקר אבטחת ה-AI רועי פז מחברת LayerX, ואלכסנדר פאוולס, חוקר אבטחת מידע מאוניברסיטת קיימברידג'. על פי הממצאים, שפורסמו ב-Fortune, המודל החדש זכה לשם הקוד Claude Mythos, והוא מייצג רמת ביצועים חדשה וגבוהה יותר שהחברה מכנה Capybara.

קפיבארה? רגע, מה?

בואו נעשה שנייה סדר בהיררכיה של Anthropic: עד עכשיו הכרנו את Haiku הקטן, Sonnet הבינוני ו-Opus שנחשב למודל החזק והמתקדם ביותר של החברה. הדרגה החדשה, Capybara, מוגדרת במסמכים כגדולה וחכמה משמעותית מרמת ה-Opus. לפי המידע שדלף, המודל מציג "קפיצת מדרגה" במבחני תכנות, פתרון בעיות ברמה אקדמית ויכולות סייבר, ותיכף נחזור לזה. החברה אישרה כי היא בוחנת כעת את המודל מול קבוצת לקוחות נבחרת ב-Early Access, וכי מדובר במודל המתקדם ביותר שבנתה עד היום.

אבל מה שהלחיץ באמת את המשקיעים הוא תחום הסייבר. במסמכים נכתב כי המודל "מקדים בהרבה כל מודל AI אחר ביכולות סייבר" ועלול להוביל גם לגל של תקיפות, שינצלו פרצות אבטחה, בקצב שיעקוף יכולות הגנה קיימות. ב-Anthropic ציינו כי המודל עלול להפוך לכלי פריצה חזק, המאפשר גם להאקרים פשוטים לבצע מתקפות ברמה של מדינה. החשש אינו תיאורטי בלבד; דוח קודם של החברה כבר תיעד כי קבוצות תקיפה סיניות ניסו בעבר לנצל את כלי ה-AI שלה כדי לחדור לכ-30 ארגונים שונים. על כן, נראה שהחברה חושפת את המודל בהדרגה רק למשתמשים נבחרים כדי לצמצם את הסיכונים.

האנליסטים חלוקים

הדיווח החדש גרם כאמור לירידה – בפעם השנייה בשבועות האחרונים – במניות של חברות הסייבר, אבל האנליסטים דווקא חלוקים בדעתם לגבי המשמעות של המהלך. ישנם כאלו שחושבים כי המודל החדש אכן יערער את יתרונות ההגנה המסורתיים ויחייב ארגונים לשנות לחלוטין את תפיסת הסייבר שלהם. מנגד, יש כאלו שחושבים בדיוק ההיפך, וטוענים כי ככל שהאיום גדל, כך גדלה התלות של ארגונים בחברות אבטחה חזקות, מה שהופך את צניחת המניות הזו אפילו להזדמנות קנייה.

מפגש VIP באחוזה

בנוסף למידע הטכני, ההדלפה חשפה פרטים על כנס מנכ"לים סגור שמתכננת אנת'רופיק באחוזה כפרית באנגליה. נשמע כיף.

The post חוקר ישראלי חשף פרטים על מודל חדש וסודי של אנת'רופיק, ומניות הסייבר צנחו appeared first on גיקטיים.

תמונה: United Airlines

אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל כל הקונספט של טיסה לא מרגיש כמו משהו שמשתפר עם השנים, על אחת כמה וכמה אם אתם טסים במחלקת תיירים, שקי החבטות של חברות התעופה. אבל לראשונה מזה שנים, אנחנו רואים עכשיו חידוש של ממש שעשוי לשפר את החוויה גם לאיכרים, שטסים מאחורי הווילון.

כל השורה שלכם. תעופה עצמית?

תמונה: United Airlines

United Airlines הכריזה על מה שהיא מכנה Relax Row, צורת הושבה חדשה. ביונייטד לקחו חלק ממושבי השלישייה במטוסים שלה, והפכו אותם לשורה ייעודית שעדיין יכולה לתפקד כמושבים רגילים לכל דבר ועניין, אבל הטוויסט מגיע בדמות הדום מתרומם, שיכול להגיע עד לזווית של 90 מעלות. כך, המושבים הופכים בפועל למיטה רחבה. לפני שאתם חוששים מהריבים שלכם עם הנוסעים ששובצו לידכם על מי הכפית הגדולה ומי הקטנה, נראה שיונייטד עומדת להציע את ה-Relax Row כמוצר אחד. כלומר, אתם יכולים לקנות את השורה וליהנות ממנה כשלושה אנשים (למשל שני מבוגרים וילד), זוג מבוגרים או אפילו הייטקיסט אחד שמתפנק והולך לקבל אינספור מבטים מכל המוגלגים שיעברו במעבר לידו.

הנוסעים ב-Relax Row יזכו גם לכמה פינוקים מתבקשים: מזרן מותאם בדיוק לגודל של המיטה החדשה, שמיכה בגודל מתאים, שתי כריות וגם צעצוע וערכה לילדים אם אתם טסים כמשפחה. על פי התמונות שפרסמה החברה, גם החגורה תותאם כך שהיא תתאים למצב האופקי שלכם.

יונייטד תשיק את Relax Row ב-2027 – ולפחות על פי החברה, לא מדובר בקונספט גימיקי נדיר, אלא בכזה שעד 2030 ישולב ביותר מ-200 מטוסי בואינג 787 ו-777 של החברה. על פי יונייטד, השורות החדשות ימוקמו בין מחלקת התיירים למחלקת הפרימיום פלוס, כאשר בכל מטוס יוצעו עד 12 שורות שכאלו. וכן – זה נשמע כאילו יהיו פחות מושבים עבור שאר הנוסעים במחלקת תיירים. הדבר העיקרי שאיננו ברור בשלב זה, זה כמה התענוג הזה יעלה. בינתיים, לפחות על פי יונייטד וההיגיון הבריא, המחירים צפויים להיות גבוהים משמעותית מאלו של כרטיסים סטנדרטיים למחלקת תיירים, אך כאלו שלא מגיעים עדיין למחירים של מחלקת העסקים, המחלקה הרווחית ביותר של חברות התעופה, נזכיר.

הקיווים היו שם קודם

יונייטד היא לא החברה הראשונה בעולם שמציגה את הקונספט המעניין. קדמה לה Air New Zealand הניו-זילנדית ו-All Nippon Airways היפנית, שאיפשרו לנוסעים לרכוש שורות שלמות ולא רק מושב אחד, אך רק מעטות הציעו גם את האופציה של מיטה. במקרה של אייר ניו זילנד, המחירים של כרטיס בשורת מיטה הגיעו גם ל-1,500 דולר. במקרה של יונייטד, מדובר באחת מחברות התעופה הגדולות בעולם שמגיעה ישירות גם לישראל (בימים קצת יותר שפויים), כך שלא מן הנמנע שנראה את ה-Relax Row גם בטיסות של החברה מנתב"ג.

אינטרנט חינמי ומסכי OLED 4K

בזמן שחברות התעופה הישראליות חושבות שלהדביק פרצוף של שף טרנדי תורן על הארוחה שלהן זה חווית טיסה, יונייטד בולטת עם לא מעט שינויים ושיפורים. בין היתר החברה התקינה מסכי 4K OLED עם תמיכה ב-Bluetooth והתחילה להציע אינטרנט חינמי לכל הנוסעים עם Starlink. יתרון גדול נוסף מבחינתנו הוא ההודעה שלה לאחרונה שהיא תתחיל להוריד נוסעים שלא משתמשים באוזניות בטיסה. אבל היי, איזה מגניב הסרטון של ליאור סושרד.

The post ביזנס במחלקת תיירים: ליונייטד יש מושבים חדשים שהופכים למיטה appeared first on גיקטיים.

תמונה: Pocket Casts

בתוך פחות מעשור, עולם הפודקאסטים עשה את דרכו מעולמות הנישה הגיקית הישר אל לב המיינסטרים. אחת הסיבות העיקריות להתפוצצות של הפודקאסטים היא דווקא Spotify, שסביר להניח שהפכה גם לנגן הפודקאסטים שלכם. על פי גורמים בתעשיה עימם דיברנו, ספוטיפיי אחראית ליותר מ-70% מההאזנות לפודקאסטים בישראל וגם ברחבי העולם היא נהנית ממעמד דומה של נגן ברירת המחדל של רבים.

אבל זה לא אומר שהמתחרים מרימים ידיים, ומי שמרכזת את המאמצים בתחום של אחת מאפליקציות הפודקאסטים הטובות והפופולריות בעולם, היא הישראלית יעל רובינשטיין. בראיון מיוחד לגיקטיים, היא מספרת על התחרות הקשוחה, האתגרים שחברת האם הציבה לה ועל הפיצ'ר שהיא לא מוכנה להטמיע באפליקציה בשום אופן.

רכבת ההרים של אפליקציות הפודקאסטים

שנים לפני שספוטיפיי החלה לבצע אופטימיזציה לשוק הפודקאסטים, מאות אפליקציות צד-ג' כבר נאבקו על האוזניים שלכם. בים האפשרויות הזה, Pocket Casts תמיד נחשבה לאחת הבולטות בראש מצעדי ההורדות – למרות שבמשך שנים היא הייתה בתשלום. היא הציעה ארסנל של פיצ'רים ל-Power Users: מדילוג אוטומטי על פתיחים וסגירים, דרך מנגנון קיצוץ שתיקות (Trim Silence) ועד לשיפור איכות הקול וממשק נקי במיוחד.

האפליקציה, שהוקמה על ידי שני מפתחים עצמאיים, עברה מסלול לא פשוט: ב-2018 היא נרכשה על ידי הרדיו הציבורי האמריקאי (NPR) ועברה למודל Freemium. לאחר שנים בודדות היא שוב החליפה ידיים והגיעה ל-Automattic – החברה שאתם מכירים בזכות WordPress.com, WooCommerce ו-Tumblr. וזה לא היה הסוף של רכבת ההרים של Pocket Casts, אבל נגיע גם לזה.

תמונה: Pocket Casts

במקביל לטלטלות שעברה Pocket Casts, ספוטיפיי החלה לצבור תאוצה, תוך שהיא מאמצת גישה שונה לחלוטין משאר השוק. במקום פיד מבוסס RSS פתוח, היא בחרה לנעול את המאזינים בתוך "גן סגור", ללא יכולת לייבא או לייצא רשימות השמעה ובלי הפיצ'רים המתקדמים שמאפיינים נגנים ייעודיים. למעשה, כתבנו לא פעם שספוטיפיי היא אולי נגן הפודקאסטים הגרוע ביותר בשוק, אך עם השקעות של מיליארדים ברכישת חברות כמו Gimlet ו-The Ringer והחתמת טאלנטים כמו ג'ו רוגן, היא הפכה לשליטה הבלתי מעורערת. המצב הגיע לכך שגם מי שנחשב למייסד ענף הפודקאסטים הישראלי, רן לוי, שהכריז ב-2020 על "מלחמה" בספוטיפיי בשל הסכנה ליוצרים, נאלץ לבסוף לחזור בו. כי היום, אם אתה לא בספוטיפיי – אתה כמעט לא קיים.

מהמכללה, לתפקיד בכיר ב-Automattic

יעל רובינשטיין. תמונה באדיבות המצולמת

עוד לפני המהלכים הגדולים הללו, יעל רובינשטיין (או אלי, כפי שהיא מכונה בארה"ב), למדה הנדסת תוכנה במכללת אפקה. לאחר שעברה לארצות הברית, החלה את הקריירה כמפתחת iOS בחברות כמו Credit Karma, עד שב-2018 הצטרפה ל-Automattic. תוך שנה כבר ניהלה את כל תחום המובייל של וורדפרס.

כאשר Automattic רכשה את Pocket Casts, רובינשטיין קיבלה את ההצעה לעבור לנהל את המוצר. "השתמשתי באפליקציה עוד לפני הרכישה", היא מספרת. הצוות שלה מצומצם למדי – כ-15 עובדים בלבד הפועלים במתכונת Remote מלאה מכל העולם. רובינשטיין מסבירה שבצוות רזה כזה היא אחראית על הכל: מהמוצר והעיצוב ועד הפן ההנדסי והעסקי. היא אפילו מטפלת אישית בפניות של משתמשים מישראל ועונה להם בעברית.

הצוות של Pocket Casts בפגישה השנתית

בצמיחה מקבילה

למרות השליטה של ספוטיפיי, אפל ויוטיוב, רובינשטיין טוענת שכמות המשתמשים ב-Pocket Casts רק עולה. "ככל שעולה המודעות לפודקאסטים, וראינו את זה בשנים האחרונות, זה יותר טוב לנו". איך זה יכול להיות? משתמש שנכנס לעולם הפודקאסטים מתחיל להאזין למשל בספוטיפיי, ולאט לאט הוא מתחיל לצבור עוד ועוד תוכניות שהוא מאזין להן באופן קבוע, ומגלה שהנגן של ספוטיפיי לוקה בפיצ'רים שקיימים באפליקציות אחרות, ומחפש דרך לשדרג את חוויית ההאזנה. רובינשטיין טוענת שמשתמשים רבים מגיעים בחיפוש שלהם ל-Reddit, כתבות על המלצות לנגנים אלטרנטיביים וכמובן גם פרסומות. בכל המקרים הללו, Pocket Casts עדיין מככבת בראש רשימת ההמלצות – גם שלנו. המשתמשים שמגיעים ל-Pocket Casts, כך מסבירה רובינשטיין, גם נשארים, כאשר מחצית ממשתמשי האפליקציה פעילים ברמה היומית, ומספר המנויים ל-Pocket Casts Plus "רק עולה כל הזמן". ה-Retention של המשתמשים, כך לדברי רובינשטיין, הוא נקודת החוזקה של Pocket Casts.

המספרים שמאחורי Pocket Casts

אנחנו עורכים עשרות ראיונות בשנה, ובדרך כלל המרואיינים אוהבים לנסות ולהסתתר היטב ברגע ששואלים אותם שאלות קצת יותר ישירות, בדרך כלל בעזרת דיפלומטיות תאגידית מעיקה. במקרה של רובינשטיין, אולי זה האופי של Automattic הפתוחה, אולי זה בכלל הישראליות – אבל היא לא עושה רושם של הסתתרות מאחורי מעטה ארגוני, ובפתיחות יוצאת דופן, משתפת את גיקטיים בפרטים על מידת ההצלחה של Pocket Casts: לאפליקציה יש בסיס של כ-2 מיליון משתמשים, רובם בארצות הברית. מתוך כלל המשתמשים, כ-70 אלף הם מנויים משלמים, ועוד כ-96 אלף הם משתמשי עבר שקיבלו גישה לכל החיים לפלוס, לאחר ששילמו במקור על Pocket Casts לפני המעבר למודל Freemium. חישוב גס מראה הכנסות של כ-2.7 מיליון דולר בשנה ממנויים, בנוסף להכנסות מפרסום באיזור ה-Discover.

לדברי רובינשטיין, רוב משתמשי הפלוס הם לא בהכרח משתמשים שרוצים את הפיצ'רים הייחודיים שנעולים מאחורי חומת תשלום, אלא משתמשים שפשוט רוצים לתמוך ב-Pocket Casts ולשמור עליה בחיים. אפילו כש-Pocket Casts לקחה את אפליקציות הווב והדסקטופ, שהן פיצ'רים של מינוי הפלוס, והפכה אותן לחלק מהאפליקציה החינמית, היא טוענת כי הופתעה שהחברה לא איבדה מנויים משלמים. "להפך, המספר רק עולה כל הזמן", היא אומרת, ואנחנו חייבים להודות שיש משהו מעודד בקהילה שאוהבת את המוצר ומתגייסת כך למענו.

המלכוד שהענקיות יוצרות

עיבוד תמונה: גיקטיים

למרות הנאמנות של הקהילה, המספרים הללו מתגמדים לעומת המספרים שמציגות הענקיות, בהן היא מתחרה: "התחרות בשוק שלנו היא אכזרית. קשה מאוד", מודה רובינשטיין. היתרון המובנה של אפל ויוטיוב נובע מכך שהן מותקנות מראש על המכשירים. "מבחינת הרבה אנשים, אין להם מושג שיש אפשרויות אחרות". בנוגע לספוטיפיי, היא מסבירה: "זה נורא קל לעשות למישהו Onboard. אתה כבר משתמש, בחלק מהמקרים אתה משלם. או שאתה פשוט לא יודע שקיימת אפשרות אחרת".

כל זה לא עוזר כשספוטיפיי ויוטיוב נועלות את הפודקאסטרים, המשתמשים ואת הפודקאסטים עצמם בתוך אקוסיסטם סגור ומפתה. למשתמשים אין דרך נוחה ומהירה להעביר את רשימת ההשמעה שלהם לאפליקציה אחרת כמו Pocket Casts, ועם המעבר של רבים לפודקאסטים מבוססי וידאו, פורמט שבו Pocket Casts תומכת, ספוטיפיי הפרידה בין ה-RSS Feed הקלאסי לבין תוכני הוידאו. כך, אם היוצרים לא משקיעים את הזמן והמשאבים בלהעלות את תוכני הווידאו שלהם גם לפיד המקורי – הם פשוט לא זמינים בגירסת וידאו באפליקציות חופשיות וטובות יותר, אלא רק בספוטיפיי. "באודיו הם (ספוטיפיי) תומכים באינטרפלציה. בווידאו לא. אנחנו מאמינים בפתיחות, זה גם חלק מאוטומטיק. האפליקציה שלנו היא Open Source. אנחנו רוצים שפודקאסטים ישארו כ-RSS", אומרת רובינשטיין. בפעם הבאה שאתם מוצאים פודקאסט שזמין רק בספוטיפיי או ביוטיוב, תזכרו שזה לא חייב להיות ככה.

אנחנו אפליקציה למאזינים כבדים והם לכל מי שיש לו טלפון או מאזין למוזיקה

"אנחנו מודעים לזה שאנחנו אפליקציה שמדברת לחולי פודקאסטים. זה ידבר פחות למישהו שמאזין פה ושם פעם בשבועיים", אומרת רובינשטיין. "רוב האנשים מגלים אותנו דרך רדיט, דרך המלצות מפה לאוזן. אנשים מתעצבנים מעליות המחירים של ספוטיפיי, מבקשים המלצות לאפליקציות ייעודיות לפודקאסטים, ואנשים ממליצים עלינו. יש לנו קהל שהופך לשגרירים שלנו". בעולם שבו ספוטיפיי מנסה להפוך ל-Everything App שעושה גם אודיו, גם וידאו, גם פודקאסטים, גם Audiobooks וגם Reels – פוקט קאסטס שומרת על פוקוס ומסרבת להפוך לעוד ספוטיפיי.

עם כל הכבוד לשגרירים, האהבה של הקהילה ל-Pocket Casts והצוות המצומצם – זה כבר לא פרויקט של שני מפתחים חובבים, והוא צריך להצדיק את עצמו כלכלית

רובינשטיין: "ה-CEO של אוטומטיק עדיין מאוד אוהב את Pocket Casts וממשיך להשקיע בה. הוא לא רוצה שהיא תהיה תלויה רק בהשקעה שלו. לכן אנחנו צריכים להראות גדילה מהצד של המוצר. ב-3 השנים האחרונות הוכחנו את עצמנו, ועכשיו אנחנו בדיוק מדברים על כמה עוד אפשר להשקיע".

וזה מספיק?

רובינשטיין: "לא. אנחנו מוסיפים ערך כל הזמן ומחפשים עוד פיצ'רים להוסיף בלי להפוך למפעל פיצ'רים. אנחנו רוצים לייצר ערך למשתמשים".

אני משער שבסופו של דבר יש בכל זאת Runway (תקציב מוגבל לפעילות כלשהי) גם לפרויקט שכזה?

רובינשטיין: "למזלנו. אוטומטיק ומאט מילנווג (מנכ"ל החברה, ע.ב.) מאוד מאוד תומכים ב-Pocket Casts. אין Runway  שאמרו לנו. זה יכול להשתנות כל יום בהתאם למצב החברה, ויש המון תחרות גם למוצרים שלה. בינתיים החברה תומכת והיא רוצה לראות את פוקט קאסטס מצליחה. זה מוצר אהוב מבחינת המשתמשים ובאוטומטיק. האם נוכל אי פעם להתחרות בספוטיפיי, יוטיוב ואפל? אם אתה שואל אותי בכנות, לא נוכל להתחרות. אנחנו אפליקציה למאזינים כבדים והם לכל מי שיש לו טלפון או מאזין למוזיקה. בסיס המשתמשים שלנו שונה. ה-VP Product של אוטומטיק אומר שאנחנו ה-Real One for the real ones. אנחנו יותר מתחרים באפליקציות המתמחות".

הפיצ'ר שלעולם לא יגיע

תמונה: Pocket Casts

האתגר המרכזי של Pocket Casts כיום הוא ה-Discovery. כלומר, הדרך שבה משתמשים חדשים יכולים לגלות שיש בכלל אפשרות שנקראת Pocket Casts, ושיש להם סיבה לעבור אליה. "זו המלחמה הגדולה שלנו… המרקטינג שלנו מאוד Product Led. אנחנו לא מריצים קמפיינים", היא מציינת. "הייתי רוצה להשקיע יותר במרקטינג. יש לנו שיתופי פעולה עם חברות אחרות. אנחנו מנסים להעלות מודעות דרך שותפויות. אנחנו צוות קטן, שעובד על תמיכה. צריכים להבין איך לעשות את הבאלאנס הזה בין מרקטינג לפיתוח. זה משמעותי לאוטומטיק. ואנחנו תלויים בהם".

למרות שגם רובינשטיין מבינה שהיא לא תצליח כנראה לעצור את הסחף לכיוון Spotify ו-YouTube ולהפוך לנגן המוביל, Pocket Casts הייתה ונשארת אלטרנטיבה מצוינת. בהמשך, החברה מתכננת גם להציג תמלולי פודקאסטים מבוססי AI, אפשרויות להגיב ליוצרים ועוד, אבל לשאלתי, יש פיצ'ר אחד שרובינשטיין טוענת שהיא לעולם לא תציג: דילוג אוטומטי על פרסומות. "כשאתה מאזין לתוכן, הוא לא שייך לנו (ל-Pocket Casts). הוא שייך למי שייצר אותו. אם הפודקאסט 'הקרנף' עושה פרסומות, זה על מנת להמשיך לקיים את הפודקאסט, ואנחנו לא רוצים לפגוע ביוצרים. אנחנו לא ניצור פיצ'ר שבמכוון יאפשר קפיצה מעל פרסומות". רובינשטיין מסכמת: "זה מאוד חשוב לנו שהיוצרים ישארו עצמאיים ולא יהיו תלויים באפליקציות סגורות כמו ספוטיפיי ויוטיוב. זה חשוב לכל האקוסיסטם".

The post הישראלית שנלחמת ב-Spotify בראיון מיוחד: "התחרות בשוק שלנו היא אכזרית" appeared first on גיקטיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר אתמול (ה') לפרסם פרשה ביטחונית חמורה, במסגרתה מואשם רס"ן במילואים מחיל האוויר בכך שהדליף מידע מסווג על מועדי תקיפות באיראן ובתימן לחברו, כדי שזה יהמר עליהן בפלטפורמת ההימורים חיזויים פולימרקט.

"האם ישראל תתקוף באיראן לפני יולי?"

הסיפור מתחיל ביוני האחרון, סביב מבצע "עם כלביא". לפי כתב האישום, הקצין השתתף בתדריכים רגישים ואף חתם על הצהרת סודיות, אבל זה לא הפריע לו להעביר מידע לחברו שניהל חשבון ב-Polymarket. המידע הזה היה שווה המון כסף, או ליתר דיוק – USDC שנהוג באתר. החבר השתמש במידע הפנימי כדי להמר על שאלות כמו "האם ישראל תתקוף באיראן לפני יולי?", ובכל פעם שהקצין עדכן על התקדמות האימונים, החבר פשוט הגדיל את סכום ההימור שלו בהתאם למידע שקיבל. על פי כתב האישום, השיא היה כשבזמן שמטוסי חיל האוויר המריאו בדרך ליעדי התקיפה, הנאשם שלח לחברו הודעת וואטסאפ פשוטה: "זה כבר קורה".

המידע הוכיח את עצמו כמובן והשניים זכו ב-162 אלף דולר בסיבוב הראשון בלבד, אבל הם לא עצרו שם והמשיכו להמר על תקיפות בתימן, ואפילו על שאלות טקטיות כמו מועד סיום המבצע והרוויחו כך עוד עשרות אלפי דולרים. כדי לממש את הרווחים שלהם, השניים פתחו ארנק דיגיטלי והמירו את הזכיות למטבעות קריפטו, מה שאיפשר להם לכאורה לפעול מתחת לרדאר של הרשויות בישראל והמערכת הבנקאית. בסך הכל, נטען בכתב האישום, גרפו השניים רווחים של כ-244 אלף דולר.

על פי כתב האישום, בינואר האחרון, הקצין שוב העביר "טיפ" לחברו על התחממות בגזרה ששמה נמחק מכתב האישום. הוא הבהיר לו שכדאי להם להישאר זמינים, כי להבנתו מדובר בהכנה לתקיפה ישראלית באיראן עוד באותו החודש. החבר מיהר לנצל את המידע והימר בפלטפורמה על תקיפה עד סוף ינואר ועד סוף מרץ 2026. אבל אז הגיע פרסום ב"כאן חדשות" על מהמר ישראלי מסתורי שגורף רווחים באתר, והשניים נכנסו למגננה.

מטוסי חיל האוויר. תמונה: דובר צה"ל

על פי כתב האישום, החלו השניים לבצע פעולות לטשטוש לעקבות הדיגיטליים שלהם: החבר שינה את שם המשתמש שלו ב-Polymarket וביטל את ההימור על חודש ינואר. בהמשך, ככל שהצטברו עוד פרסומים ודיווחים בתקשורת, מחקו השניים את היסטוריית ההתכתבויות והתמונות שלהם, כדי לנסות לפגוע בחקירה עתידית.

הרס"ן במילואים מואשם בהעברת ידיעה סודית, לקיחת שוחד ושיבוש הליכי משפט. הצדיק השני מואשם בשתי עבירות של העברת ידיעה סודית, מתן שוחד, ריגול חמור ושיבוש הליכי משפט.

The post נחשף: רס"ן בחיל האוויר הדליף בפולימרקט את מועד התקיפה באיראן והרוויח מאות אלפי דולרים appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

אוקיי. זה קצת מביך.

רק לפני חודשיים דיווחנו לכם על ההתקדמות האחרונה של הפרויקט המאוד שאפתני של חברת Sony: הרכב החשמלי הראשון שלה. כן, אותה סוני מהפלייסטיישן, הווקמן והאוזניות החליטה שהיא תייצר רכב חשמלי עם קונספט מפתיע. חודשיים אחרי ו-6 שנים אחרי ההכרזה הראשונית – היא מבטלת אותו באופן רשמי.

הרכב הבלתי אפשרי

בשביל להבין את גודל האירוע המשונה הזה, אנחנו נצטרך לקחת אתכם איתנו בחזרה לשנת 2020. אתם יודעים, השנה שאף אחד מאיתנו לא רצה להיזכר בה עד החודש האחרון. רגע לפני שכולנו נסגרנו בבתים והתחלנו למדוד כמה זה 200 מטרים בקו אווירי מהבית, התקיימה תערוכת CES 2020, ובזמן שהיא הפכה למוקד הדבקה עולמי, סוני הספיקה להפתיע את כולם באירוע ההכרזה שלה בתערוכה עם רכב קונספט בשם Vision-S. מאז, סוני הקפידה להפוך את הרכב, ששינה את שמו ל-AFEELA, למוקד ההכרזות שלה בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. בשנת 2024 גם אנחנו קיבלנו הצצה מוקדמת לרכב המטורף הזה:

@geektimecoil המכונית הכי מטורפת שראינו היא של סוני?! #ces #פינטוק #car #sony #ces2024 #ev #רכב #רכבחשמלי #סוני #פלייסטיישן #playstation ♬ original sound – Geektime – גיקטיים

מה לא היה כאן? מערכת מולטימדיה משוגעת שנמתחת לאורך כל הדאשבורד, ומאפשרת לכם לשחק ב-PlayStation 5 מהרכב; מסך בגריל הקדמי שניתן לקסטם עם אנימציות מגניבות; דלתות שנפתחות אוטומטית; ביטול רעשים אקטיבי – דמוי האוזניות המעולות של החברה – מטמע בתוך הרכב; ואפילו יכולות אוטונומיות. הכל היה נראה כמו הרכב הכי טכנולוגי שראיתם בחייכם שחוגג את כל היכולות של סוני. באופן די חשוד, סוני לא נתנה לאף אחד לתאם נסיעות מבחן ברכב המסקרן. לא לאנליסטים, לא לכתבים, ואפילו לא ללקוחות, ששילמו מקדמה על הרכב היקר.

בתערוכת CES האחרונה, שהתקיימה רק בחודש ינואר האחרון (זה רק מרגיש כאילו זה לפני שנה, אבל זה היה לפני חודשיים) סוני עדכנה רשמית כי היא תמסור את הרכבים הראשונים ללקוחותיה עוד בשנת 2026, ואפילו היה לה כבר מחיר: 90 אלף דולר. כמו שאמרנו בינואר, זו קטגוריה מאוד קשוחה בעולם הרכב ובתקופה שבה הצרכנים מחפשים דגמים הרבה יותר נגישים. ובכן, לא נעים להגיד, אבל צדקנו.

גישוש באפילה

Sony Honda Mobility, החברה המשותפת של סוני והונדה שנוסדה לצורך המיזם השאפתני, הודיעה השבוע בהפתעה כי היא מפסיקה את הפיתוח ומבטלת לחלוטין את ההשקה של AFEELA 1, ואם לא די בכך, היא מבטלת את דגם ה-SUV שנכנס לפיתוח והוכרז רק בחודש ינואר האחרון. הסיבה לכך טמונה בהכרזה שהונדה קיימה לפני שבועיים, ובמסגרתה היא הודיעה כי היא משנה את האסטרטגיה שלה בנוגע לרכבים חשמליים. ב-SHM טוענים שבעקבות ההחלטות השונות שהתקבלו, החברה לא יכלה לקבל גישה לטכנולוגיות ומשאבים קריטיים שהונדה הייתה אמורה לספק, ולפיכך, הוחלט כי אין דרך מעשית להעביר את AFEELA לשלב הייצור ההמוני.

הונדה נמצאת במשבר. יצרנית הרכב היפנית הודיעה כי היא מבטלת שני פרויקטי רכב חשמלי מסקרנים אחרים שלה, והודיעה כי לראשונה מזה 50 שנה היא סיימה את 2025 בהפסד. כעת החברה תזנח את החזון שלה למעבר מלא לרכבים חשמליים עד לשנת 2040, ותתמקד ברכבים היברידיים. החברה ציינה כי מדובר במצב "מאתגר באופן קיצוני" וכי הביקוש לרכבים חשמליים צונח באופן משמעותי. בכך, היא מצטרפת לעוד חברות כמו General Motors שהודיעו על שינויי אסטרטגיה בכל הנוגע לרכבים חשמליים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בדגמים יקרים יחסית.

SHM הודיעה כי היא תזכה את כל מי ששילם מקדמה בסך 200 דולר על הזמנה מראש של AFEELA – על אף שלא מדובר ביותר מדי אנשים, כיוון שהחברה הציעה הזמנות מראש רק בקליפורניה. בינתיים, בחברה טוענים כי ימשיכו לבחון את התוכניות העתידיות המשותפות של סוני והונדה, אבל לא ברור האם שיתוף הפעולה הזה יימשך עוד זמן רב. כעת, הרכב הולך לסל המחזור של ההיסטוריה, ויצטרף לבית הקברות של מוצרים טכנולוגיים שלעולם לא יראו אור.

The post ירייה באפילה: סוני מבטלת בהפתעה את הרכב החשמלי המטורף שלה appeared first on גיקטיים.

מקור: וואטסאפ

וואטסאפ הכריזה היום (ה') על שורת פיצ'רים ועדכונים חדשים – בהם כמה נחוצים ומבוקשים מאוד.

מה שהוא כנראה העדכון החשוב יותר של Whatsapp הוא היכולת לעבור בקלות בין מכשירים – מ-iOS לאנדרואיד ולהיפך. מדובר בעדכון לפיצ'ר העברת הצ'אטים הקיים של וואטסאפ, שיאפשר לכם לעשות זאת היישר בתוך הפלטפורמה עצמה ועל גבי Wi-Fi – מבלי שתצטרכו לחבר שני מכשירים בעזרת כבל או להיעזר בכלים חיצוניים.

פיצ'ר שימושי נוסף שמשיקה וואטסאפ היום הוא היכולת לנהל בצורה טובה יותר את האחסון בכל צ'אט בנפרד. כך תוכלו לנקות בקלות את המכשיר שלכם מסרטונים ענקיים, ששכחתם כבר שקיבלתם או מתמונות לא רלוונטיות; ומעכשיו, בתוך כל צ’אט תוכלו לראות אילו קבצים תופסים את נפח האחסון הרב ביותר, ולמחוק רק אותם. 

גם באייפון: 2 חשבונות על אותו מכשיר

מלבד הפיצ'רים הללו, וואטסאפ מביאה ל-iOS פיצ'ר שקיים בגרסת האנדרואיד שלה כבר שנתיים וחצי: היכולת להפעיל שני חשבונות וואטסאפ על אותו המכשיר. הפיצ'ר הושק באוקטובר 2023 באנדרואיד, וכעת מגיע סוף סוף גם לבעלי האייפונים שיוכלו להריץ את חשבון הוואטסאפ הפרטי שלהם לצד זה של העבודה על אותו המכשיר מבלי להיסחב עם מכשיר נוסף.

ובגזרת הפיצ'ר הלא נחוץ והלא זמין עבורנו, וואטסאפ הכריזה על היכולת להשתמש ב-AI כדי להגיב למשתמשים, כשהמערכת תזהה את ההודעה שקיבלתם ותציע לכם תגובות אפשריות. הפיצ'ר החדש הוא חלק מפיצ'רי Meta AI – משפחת פיצ'רי הבינה המלאכותית שמטא מציעה על פני הפלטפורמות השונות שלה. באוגוסט שעבר השיקה לראשונה מטא את הפיצ'ר מבוסס ה-AI כדי לסגנן מחדש הודעות קיימות היישר בתוך האפליקציה והדגישה שהוא לא חושף את המידע שלכם לחברה ולא ישמש כדי לאמן את המודלים שלה. נזכיר כי נכון להיום Meta AI עדיין לא זמינה בישראל ולא ברור אם או מתי יהיו הפיצ'רים הללו זמינים בישראל, למרות שמדי פעם מופיע לנו כפתור שמציג את הגישה לפיצ'רים הללו.

The post וואטסאפ משיקה עדכונים ופיצ'רים חדשים לאייפון ואנדרואיד appeared first on גיקטיים.

תמונה: איליה שיגימגה

אחד האתגרים הגדולים ביותר בניהול מערכי אבטחה רחבים הוא חוסר היכולת לשלוט באמת במאות או אלפי מצלמות בו-זמנית. אירועים קריטיים של פשיעה או טרור מתרחשים לעיתים קרובות ממש מול העדשה, אבל הם מתפספסים פשוט כי העין האנושית לא מסוגלת להיות בכל מקום. חברת Conntour (קונטור) הישראלית, שנחשפת היום (ה') עם סבב גיוס Seed של 7 מיליון דולר, מנסה לפתור בדיוק את הפער הזה באמצעות ממשק שפה טבעית.

את סבב הגיוס הובילה קרן General Catalyst, בהשתתפות Y Combinator, SV Angel ו-Liquid 2 Ventures.

לדבר עם המצלמות

הטכנולוגיה של קונטור מאפשרת לצוותי אבטחה ומודיעין "לדבר" עם המצלמות. במקום להסתמך על הגדרות קבועות מראש, המפעיל יכול להזין שאילתה בשפה טבעית כמו "אדם עם קעקוע על יד שמאל" או "טנדר עם מדבקה אדומה", והמערכת תאתר את האובייקט בזמן אמת או בתוך הקלטות היסטוריות.

הרעיון להקמת החברה נולד מתוך צורך מבצעי שעלה מהשטח. המייסדים, מתן גולדנר (CEO) ותומר קולה (CTO), שירתו כקצינים בסיירת נח"ל ובסיירת גולני בהתאמה. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, הם הוקפצו לשירות מילואים שנמשך כמעט שנה, במהלכו עבדו באופן אינטנסיבי מול מערכי התצפיות בגבול לבנון ובאיו"ש.

מימין לשמאל: תומר קולה ומתן גולדנר, מייסדי קונטור. תמונה: איליה שיגימגה

"במהלך המילואים, היו מספר גדול של פעמים בהן התקבל מודיעין על מחבלים עם תיאור מאוד ספציפי, למשל טקסט מסוים על הרכב, אבל מרוב מצלמות לא היה באמת ניתן לזהות את האירוע בזמן אמת", מספר מתן גולדנר בשיחה עם גיקטיים. "כשחזרנו מהמילואים והחלפנו חוויות, שאלנו אחד את השני מה היה קורה אם רק היינו יכולים 'לדבר עם המצלמות' ולהסביר להן מה המידע שקיבלנו".

איך עושים את זה בלי ערימה של שרתים?

מעבר לרעיון המבצעי, קונטור התמודדה עם מכשול טכנולוגי משמעותי: מודלי AI מודרניים הם כבדים מדי לניתוח וידאו רציף בקנה מידה רחב: "גם אם תיאורטית ניקח GPT או Gemini ונחבר אותם אפילו ל-20 מצלמות אבטחה, זה ידרוש הקמה של חוות שרתים קטנה – משהו ששום לקוח לעולם לא יסכים להעמיד" מסביר גולדנר.

החברה, שהשתתפה במחזור הראשון של תוכנית ה-Startup Fellowship של Palantir, הצליחה לפתח מנוע שמצליח להפחית בצורה דרסטית את כוח העיבוד הדרוש. כיום, המערכת מסוגלת לעבד בזמן אמת מעל 70 פידים באיכות גבוהה באמצעות מחשב בודד שמצויד בכרטיס מסך RTX 4090. היעילות הזו קריטית לא רק לצמצום עלויות, אלא גם לאפשרות של פריסה מקומית מלאה, דרישה הכרחית עבור גופים ביטחוניים ותשתיות רגישות.

המערכת מיועדת לחברות אזרחיות וארגונים ממשלתיים המנהלים מעל 1,000 מצלמות. המטרה הסופית היא לאפשר למפעיל אנושי בודד לשלוט ביעילות באלפי נקודות קצה, ולהפוך תחקור שנמשך ימים ארוכים של צפייה ידנית למשימה שמסתיימת בתוך דקות.

גמישות במקום תפריטים קבועים

"הבעיה בתחום שלנו היא בעיית גמישות", טוען גולדנר. לדבריו, הפתרונות הקיימים בשוק יודעים לזהות רק פרמטרים מתוך תפריט קבוע מראש, כמו צבע חולצה או דגם רכב. "אבל החיים הרבה יותר מורכבים מכך. מה אני עושה אם אני מחפש אדם שהעביר תיק לאדם אחר? או שקיבלתי דוח מודיעיני על טרוריסטים שמשתמשים בטנדר שכתוב עליו 'מנופי עידן'? הכלים הקיימים לא גמישים משום שהם קבעו מה אני יכול לזהות ומה לא".

בוב פלורס, ה-CTO לשעבר של ה-CIA ויועץ לחברה, מחזק את הדברים: "בקהילת המודיעין האתגר אף פעם לא היה מחסור במקורות וידאו, אלא היכולת לחלץ מתוך כמויות הנתונים העצומות את מה שבאמת חשוב. קונטור היא הפלטפורמה הראשונה שאני רואה שמאפשרת לשאול שאלה בשפה טבעית ולקבל תשובה".

קונטור מעסיקה כיום 14 עובדים ממשרדיה בתל אביב.

The post "לדבר עם המצלמה": היזמים קיבלו השראה מהתצפיתניות וגייסו 7 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

צילום מסך מתוך "עמק הסיליקון"

שגוגל הכריזה על אלגוריתם דחיסה חדש שלה, שנקרא TurboQuant. ולמרות הנתונים התיאורטיים המרשימים, התגובות ברשת התמקדו בדבר אחד: הדמיון שלו לאלגוריתם אחר דמיוני מסדרת טלוויזיה מלפני עשור.

במקום צירים, נעבור לזוויות

אם צפיתם ב"עמק הסיליקון", אתם ודאי זוכרים את הפיתוח המרכזי של חברת Pied Piper: אלגוריתם כיווץ מיוחד שמסוגל לצמצם את הנפח של קבצים מבלי לפגוע באיכות שלהם כלל. ברגע השיא, הפיתוח אף מוצג בלייב על הבמה בכנס של TechCrunch, ה"מכה" של הסטארטאפים בעולם. אבל הדמו ההוא, מלפני כמעט עשור, מזכיר את הפיתוח החדש של גוגל.

מלבד כוח עיבוד טהור, אחד הדברים שמודלי AI אוהבים יותר מכל זה את זיכרון ה-RAM שלכם. זאת אחת הסיבות לטירוף במחירי ה-RAM לאחרונה. הסיבה העיקרית לכך היא אופן הפעולה של מודלים. מודלים לא באמת יודעים לבד בעצמם, אלא מבינים את העולם דרך וקטורים, שהם רשימות ארוכות של מספרים שמייצגות מידע. ברגע ששני וקטורים דומים מספיק, כנראה יש ביניהם קשר. אפשר לחשוב על זה כמו פיקסל בתמונה. הבעיה היא שבניגוד לפיקסלים, צריך לאחסן את הווקטורים של השיחה, ולשלוף אותם במהירות. בשביל זה משתמשים במה שמכונה Key-Value Cache. בגוגל מכנים את זה "שליף דיגיטלי" שמאחסן את המידע שנמצא בשימוש רב, כך שהמחשב יוכל לשלוף אותו במהירות בלי לחפש במאגר עצום ואיטי. אבל השליף הזה מתנפח מהר מאוד וסותם את הזיכרון. בשביל להפוך את המודלים ליותר קטנים ויעילים, התעשייה משתמשת בדחיסת נתונים על הווקטורים האלה. רק שפה יש קאץ': כשרוצים לפענח את המידע הדחוס, המערכת חייבת לשמור בצד את מפתחות הפענוח. התוספת של מפתחות הפענוח האלו מוסיפה ביט אחד או שניים לכל מספר, מה שדי הורס את הקונספט של הדחיסה, ומעמיס שוב על הזיכרון.

כאן נכנס לתמונה Pied Piper אה… סליחה… TurboQuant, אלגוריתם הדחיסה החדש של גוגל. בגוגל טוענים שהוא יכול לפתור את בעיית העומס על הזיכרון, ומסוגל לצמצם את הנפח של מודלים ללא פגיעה בדיוק של המשתמשים. בשביל לעשות את זה, גוגל משתמשת בשתי טכניקות. הראשונה מכונה PolarQuant, והיא מסדרת מחדש את המידע הווקטורי, כך שהוא יהיה הרבה יותר קל למיפוי. בגוגל מסבירים שבמקום קואורדינטות פשוטות כמו ציר X, Y ו-Z שמודדות את המרחק בין נקודה אחת לשניה (או וקטור לווקטור במקרה שלנו) על גבי רשת ריבועית, PolarQuant מחליפה את ההוראות לקואורדינטות פולריות חסכוניות יותר. במקום הוראות כמו "לך 3 בלוקים מזרחה ואז 4 בלוקים צפונה", ההוראות יכולות להיות כעת "לך 5 בלוקים בזווית של 37 מעלות".

כך, מסבירים בגוגל, נוצרים שני נתונים חשובים: המרחק (הרדיוס) מסביר עד כמה הקשר בין הווקטורים חזק, והזווית עוזרת להבין את הכיוון או המשמעות. לאור העובדה שדפוס הזוויות ידוע מראש ומרוכז מאוד, המודל לא צריך לבצע נורמליזציה. הוא ממפה את המידע על גבי רשת מעגלית קבועה שהגבולות שלה ידועים, במקום על רשת ריבועית שהגבולות שלה משתנים כל הזמן". בזכות העובדה שהגבולות ידועים מראש, בגוגל טוענים שהשיטה הזאת מבטלת לחלוטין את העומס על הזיכרון שנוצר בשיטות המסורתיות.

בשלב השני, גוגל משתמשת באלגוריתם QJL על גבי כל שאריות הרעש והמידע שלא מופה בשלב הראשון, ובפועל, הוא מתפקד בתור בודק שגיאות מתמטי. כל השגיאות האלה נדחסות לביט בודד שמוודא שאין הטיות או סטיות, מה שאמור להוביל לדיוק טוב יותר של המודל, בלי להעמיס על הזיכרון.

שיפורים אדירים שיכולים להיות בשורה של ממש

בגוגל טוענים שמהבדיקות שלהם, TurboQuant מסוגל לצמצם את השימוש של LLMים בזכרון ה-RAM בעד פי 6. אבל זה לא נגמר פה. במסגרת הבדיקות של גוגל (שנערכו על מעבדי H100 של NVIDIA. לא המעבד של האיכרים שיש לכם בלפטופ, כן?), האלגוריתם הציג זינוק של עד פי 8 במהירות החישוב. ובחדשות העוד יותר טובות, האלגוריתם הזה ניתן ליישום על גבי מודלים קיימים בלי לאמן אותם מחדש. בתיאוריה, TurboQuant יכול להפוך את מודלי ה-AI להרבה יותר זולים להפעלה, והרבה פחות רעבים לזכרון RAM. זה גם יכול להוביל לכך שתוכלו להריץ מודלים חזקים הרבה יותר גם על מפרטים הרבה יותר פשוטים מה-H100, כמו למשל לפטופים או סמארטפונים. אם אתם רוצים לקרוא את המחקר המלא של גוגל, הוא מחכה לכם כאן.

The post גוגל חשפה אלגוריתם דחיסה מרשים, אבל לכולם הוא מזכיר רק דבר אחד appeared first on גיקטיים.

בואו לשמוע מה מציעה לכם תוכנית BITS (צילום: Dreamstime)

לפני שנה בדיוק, כשתוכנית הסטארטאפים BITS יצאה לדרך, המטרה הייתה ברורה: לגשר על הפער שבין פיתוח טכנולוגי פורץ דרך לבין היכולת לבצע סקייל-אפ עסקי וטכנולוגי בענן. היום, התוכנית של של Microsoft, הפועלת בשיתוף Ness, מציינת שנה של פעילות בישראל – והמספרים מדברים בעד עצמם: 80 סטארטאפים כבר הצטרפו לאקסלרטור וקיבלו ליווי צמוד וחיבור ישיר לטכנולוגיות של Microsoft Azure.

רוצים להיות חלק מהנבחרת הבאה של תוכנית BITS? וובינר חשיפה חגיגי יוקדש להכרזה על ההטבות החדשות בתוכנית, ובמסגרתו תוכלו גם לשמוע את הסיפורים של הסטארטאפים שכבר הצטרפו לתוכנית ולהכיר את שיתופי הפעולה המעניינים שהיא מציעה.

הוובינר, "BITS for Startups – Supercharge Your Startup with Resources, benefits & investments", יתקיים ב-13 באפריל (10:00-11:00). ההשתתפות ללא עלות ובהרשמה מראש.

מה מציעה לכם תוכנית BITS?

בעולם שבו סטארטאפים נמדדים במהירות התגובה שלהם לשוק, תוכנית BITS הציעה מודל שונה ממה שהכרנו בתוכניות האצה וקרדיטים. היא מעניקה לסטארטאפים בשלבים שונים – מ-Seed, דרך Round A ועד שלבים מתקדמים יותר – את הכלים הטכנולוגיים והעסקיים הנדרשים ליצירת יתרון תחרותי בעזרת הענן. המעטפת המקצועית מאפשרת לסטארטאפים לא רק "לשבת" על הענן, אלא למקסם אותו – ומהר.

התוכנית מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים, שעברו אופטימיזציה בשנה האחרונה:

• ליווי טכנולוגי Hands-on – עבודה מול ארכיטקטים בכירים על מנת לוודא שהמוצר שלכם בנוי בצורה היעילה והמאובטחת ביותר.
• תמיכה עסקית ומרקטפלייס – סיוע אקטיבי להאצת הצד העסקי ובהגעה לשווקים גלובליים דרך Microsoft Azure Marketplace. התוכנית מציעה הטבות של עד 150,000 דולר, כולל קרדיטים ל-Azure ו-OpenAI.
• מודל כלכלי גמיש: פתרונות שמאפשרים לסטארטאפים לנהל את הוצאות הענן שלהם וגם את הקרדיטים שהם מקבלים בצורה חכמה, מבלי לחנוק את תקציב הפיתוח.

למה כדאי להירשם לוובינר?

הוובינר הקרוב הוא הזדמנות להיכנס לעומק הטכנולוגיות הכי מתקדמות בענן. תוכלו לשמוע את שי רפפורט, מנהל תוכנית BITS בישראל, לצד הרצאות מקצועיות של אנשי טכנולוגיה בכירים בעולמות הענן וה-AI.

במרכז המפגש יעמדו החידושים בתוכנית BITS: חשיפת המעטפת העסקית והטכנולוגית החדשה, ששופרה בעקבות פידבקים מ-80 הסטארטאפים שכבר בפנים. בנוסף, הדוברים יסבירו איך הופכים את המרקטפלייס של מיקרוסופט למנוע מכירות שיכול לחסוך חודשים של ביורוקרטיה מול לקוחות אנטרפרייז.

זוהי הזדמנות לנטוורקינג ומפגש בלתי אמצעי עם מומחי מיקרוסופט ו-Ness, ועם יזמים שכבר עברו את התהליך במסגרת התוכנית. בואו ללמוד איך לנצל את המשאבים של הענן כדי להתמקד במה שחשוב באמת – המוצר שלכם.

לפרטים נוספים והרשמה לוובינר

The post אקסלרטור BITS חושף תוכנית הטבות חדשה לסטארטאפים appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים

דוח הפרה-סיד השנתי של קרן Fusion, שפורסם הבוקר (ה'), חושף תמונה מורכבת עבור היזם הישראלי המתחיל: מצד אחד, הכסף הגדול חזר לשולחן ובכמויות, אבל הוא מגיע עם רשימת דרישות נוקשה מאי פעם ולוחות זמנים צפופים.

תיאבון המשקיעים חוזר, ובגדול

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא הזינוק בתיאבון של המשקיעים. אם בשנת 2024 ראינו זהירות מסוימת ומובנת בגלל המלחמה, הרי שב-2025 הכפיל את עצמו מספר הקרנות שביצעו מעל לשמונה השקעות בשנה. אצל האנג'לים – המשקיעים הפרטיים שמשקיעים מכספם האישי – המגמה בולטת עוד יותר: נרשם זינוק של 400% בכמות האנג'לים שביצעו מעל חמש השקעות לעומת נתוני 2023.

השינוי הזה מתבטא לא רק בכמות, אלא גם בשווי ובגודל הצ'ק. תמחור השווי של הסטארטאפים התחרותיים ביותר בסבבי פרה-סיד עלה ב-17% בממוצע והסתכם בכ-13.5 מיליון דולר. למעשה, מספר הקרנות שהשקיעו בשווי של 15 מיליון דולר ומעלה זינק פי שישה – מ-3% ב-2024 ל-18% השנה. גם האנג'לים הגדילו את הצ'קים: 42% מכלל העסקאות שלהם בוצעו בטווח של 100 עד 250 אלף דולר, זאת לעומת 27% מהעסקאות בטווח זה בשנה הקודמת.

אפקט ה-AI: מהירות היא שם המשחק

השימוש הנרחב בכלי AI דוגמת קלוד קוד או Cursor לא שינה רק את אופן פיתוח התוכנה, אלא גם את הציפיות של המשקיעים. הדוח חושף לחץ הולך וגובר לתוצאות מהירות: 51% מהקרנות מצפות מהיזמים להגיע לסבב סיד בתוך 6 עד 12 חודשים בלבד מרגע סגירת הפרה-סיד – זינוק לעומת 22% מהקרנות בלבד שהחזיקו בציפייה הזו אשתקד.

המגמה הזו מלווה בעוד "מקל" רציני: 68% מהקרנות ו-91% מהאנג'לים מצפים לראות מוצר עובד לפני השקעה; ולמעלה מ-60% מהאנג'לים מצפים גם למכירות ראשוניות. עמית שכטר, Principal ומנהל הפעילות של Fusion בישראל, מסביר: "המסר ברור, משקיעים רוצים לראות הוכחה שצוותים יכולים להגיע לשוק – ומהר. בעידן שבו ניתן לבנות מוצר ראשוני במשאבים מוגבלים, אנו רואים שיותר משקיעים מצפים לעדות מוקדמת לכך שהיזמים כבר יודעים למכור, ולא רק לבנות טכנולוגיה".

מגמה נוספת היא עליית "היזם הבודד". בעקבות האקזיט של מאור שלמה ו-Base44 שנמכרה ב-80 מיליון דולר, 48% מהאנג'לים ביצעו לפחות השקעה אחת ב-Solo Founder. לעומתם, הקרנות נותרות שמרניות ו-75% מהן לא השקיעו כלל ביזמים יחידים.

הדיסקאונט הישראלי

למרות האופטימיות, עולה מהדוח שהסטארטאפים הישראלים עדיין נסחרים ב"דיסקאונט" של כ-40% לעומת ארה"ב. בעוד שבארה"ב עסקאות SAFE נחתמות סביב שווי של 10 מיליון דולר, בישראל החציון עומד על 6.8 מיליון דולר. גם הסטארטאפים החזקים ביותר (הרבעון העליון) מגיעים ל-10 מיליון דולר, מה שבארה"ב נחשב לממוצע בלבד.

הדוח מבוסס על סקירה של 151 עסקאות פרה-סיד מצד 33 אנג'לים ו-181 עסקאות מצד 37 קרנות סיד. פיוז'ן עצמה מנהלת כ-50 מיליון דולר והשקיעה ב-140 חברות כמו ScaleOps ו-Agora, עם אקזיטים בולטים דוגמת Innplay Labs (שנמכרה ב-300 מיליון דולר) ו-DigitalOwl.

הדוח המלא נמצא ממש כאן

The post אפקט Base44: הצ'קים גדולים יותר, אבל מצגת ממש לא מספיקה appeared first on גיקטיים.

מקור: גיקטיים

אנחנו כבר רגילים לכך שכל מה שאנחנו מזינים למודלי השפה הענקיים משמש כנראה לאימון שלהם, אבל עד היום היו כמה פלטפורמות, בהן גיטהאב, ששמרו על איפוק יחסי ולא מיהרו לשאוב את כל המידע שלכם לאימון המודלים הרעבים שלהן. עד עכשיו.

הריפוז הפרטיים שלכם כבר לא באמת פרטיים

פוסט חדש בבלוג של גיטהאב חושף שינוי מדיניות משמעותי עבור מי שנהנו עד כה מהשימוש בכלי ה-AI של פלטפורמת הקוד הפתוח, בלי לדאוג לפרטיות המידע שלהם. בפוסט, שעליו חתום ראש תחום המוצר בחברה, מריו רודריגז, הוא מעדכן כי החל מהחודש הבא תתחיל החברה להשתמש במידע של משתמשים ב-GitHub Copilot, "כולל הקלט, הפלט, קטעי קוד והקונטקסט הרלוונטי (עבור קטעי הקוד הללו)". כדי להצדיק את המהלך, בעמוד ה-FAQ של הפלטפורמה מדגישה גיטהאב כי גם שחקניות אחרות כמו אנת'רופיק, JetBrains ואפילו חברת האם מיקרוסופט – פועלות בצורה דומה.

רודריגז הוסיף עוד "עם שיתוף הפעולה שלכם, תעזרו לנו לשפר את המודלים שלנו כך שיבינו בצורה טובה יותר workflows של פיתוח, תקבלו הצעות של קטעי קוד מדויקים יותר ומאובטחים יותר ותשפרו את היכולת של המודלים שלנו לזהות באגים פוטנציאליים לפני שהם מגיעים לסביבת הפרודקשן שלכם". למה הוא מתכוון ב"שיתוף פעולה"? ובכן, גיטהאב אמנם תשמח לשאוב את המידע הרב שהזנתם כדי לאמן את המודלים שלה, אך היא מציעה למשתמשים גם אפשרות "לברוח" מזה.

כך תמנעו מגיטהאב לאכול לכם את הקוד

למי שפחות בעניין שהמידע שלו ישמש לאימון הכלים של גיטהאב-מיקרוסופט, יש מה לעשות: תוכלו להיכנס כבר עכשיו לאזור ההגדרות של הפלטפורמה, ותחת Copilot ואז Features, לבטל את הסימון של Allow GitHub to use my data for AI model training. אמנם היה עדיף שזה היה מוגדר כ-Opt-in (כלומר, כבוי כברירת מחדל), אבל לפחות קיימת האפשרות להימנע מכך ולא נגזר עליכם לשתף את המידע באופן גורף.

חשוב לציין: כל עוד לא שיניתם את ההגדרות הללו, עם כניסת השינוי לתוקף אתם מאפשרים לגיטהאב להשתמש במידע שלכם – וזה כולל גם ריפוז שמוגדרים כפרטיים. הפלטפורמה מציינת במפורש בעמודי התמיכה שלה כי "אם משתמש בקופיילוט מאפשר את אימון המודלים בהגדרות שלו, קטעי קוד מריפוז פרטיים יכולים להישמר לטובת אימון המודלים".

השינוי החדש יהיה רלוונטי למשתמשים החינמיים וגם למנויים המשלמים בתוכניות Pro ו-Pro פלוס – עבורם תתחיל הפלטפורמה להשתמש במידע (אלא אם בוצע Opt-out) החל מה-24 באפריל. עם זאת, אם אתם משתמשים בקופיילוט כחלק מרישיונות Business או Enterprise מטעם מקום העבודה, אתם יכולים לנשום לרווחה: החוזה שלכם מול גיטהאב אוסר עליה להשתמש במידע שלכם לאימון מודלים, ואין צורך בשינוי הגדרות ידני.

The post גיטהאב: בעצם, אנחנו כן הולכים לאמן מודלים עם המידע והקוד שלכם appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

אמש (ג') אפל שחררה את iOS 26.4, העדכון האחרון למערכת ההפעלה שלה. אם נשים בצד את הבדיחות על 8 האימוג'ים החדשים שהגיעו איתו, יש כאן כמה דברים שאפל תיקנה, ואולי ישמחו אתכם מאוד.

האם בעיית המקלדת נפתרה?

נתחיל במה שלא תמצאו בגרסה החדשה: Siri החדשה. אין כאן את Siri שמתודלקת ב-Gemini, אין כאן את Siri שיודעת לעשות פעולות חדשות ומורכבות. כלום. אולי ב-iOS 26.5 נתחיל לראות ניצוצות, אבל את הדבר האמיתי כנראה נראה ב-iOS 27 בחודש ספטמבר, אם לא לאחר מכן. כעת לבדיחת האימוג'ים המתבקשת: כן, אפל הוסיפה 8 אימוג'ים חדשים. מאוד מרגש. אפשר לעבור לדברים האמיתיים?

גרסת iOS 26.4 אמורה לפתור כמה בעיות שלפחות אותנו, הטריפו בזמן האחרון. הראשונה היא בעיית ההקלדה. לא, אתם לא מדמיינים, משהו קרה למקלדת של אפל בשנים האחרונות וזה הוביל להמון שגיאות הקלדה וטעויות מטופשות. כעת, אפל טוענת שהיא שיפרה את הדיוק של המקלדת לאלו מאיתנו שמקלידים מהר. לפחות בינתיים, זה נראה טוב.

בעיה שנייה, שאנחנו שמחים שמקבלת סוף סוף תשובה, איתנו כבר לא מעט זמן. אם אתם משתמשים ב-Family Sharing, אתם נהנים משיתוף של מינויים והורדות שונות בין בני המשפחה. זה מאוד נוח. אבל עד היום יכולתם להשתמש אך ורק בכרטיס האשראי של מנהל הקבוצה. לא בדיוק אידאלי לכל המשפחות. כעת, בני המשפחה הבוגרים יוכלו בשעה טובה ומוצלחת להשתמש באמצעי תשלום משלהם בעת רכישות. אין לנו מושג למה זה לקח כל כך הרבה זמן, אבל אנחנו שמחים שזה כאן.

עוד שינוי מגניב מאוד יתגלה כמאוד שימושי עבורכם אם אי פעם תצליחו לצאת מהארץ לטיול בחו"ל, ותרצו לשתף את חבילת הגלישה שלכם עם בני המשפחה. כעת, תוכלו לראות בתפריט ה-HotSpot פירוט של אילו מכשירים השתמשו בחבילת הגלישה שלכם, ובעיקר כמה הם ניצלו ממנה. משתמשי Apple Music ישמחו לגלות את העיצוב החדש לאלבומים ולפלייליסטים, ויוכלו גם לראות היכן יתקיימו המופעים הבאים של האמנים האהובים עליהם, ומשתמשי Apple Podcasts יוכלו ליהנות מתמיכה מלאה בפודקאסטי וידאו.

מאחורי הקלעים של iOS 26.4, אפל הציגה שינוי מעניין ל-CarPlay, וכעת ישנה קטגוריה חדשה של אפליקציות שנתמכות בה: "Voice-based conversational apps". או במילים אחרות – אפליקציות AI. כאשר ChatGPT, Gemini, Claude ושאר סייעני ה-AI יעודכנו לאפשרות החדשה, תוכלו לשוחח עימם גם במהלך הנסיעה הישר ממסך המולטימדיה של הרכב שלכם. למקרה שאתם תוהים, לא תוכלו עדיין להחליף את סירי בתור עוזרת ברירת המחדל שלכם.

יש עוד כל מיני שינויים קטנים יותר ופחות ב-iOS 26.4, עם עוד אפשרויות שליטה על האפקטים של Liquid Glass, המראה של כתוביות, תמיכה ב-AirPods Max 2 ועוד ועוד, אבל לפני שאתם לוחצים על כפתור העדכון – זו התזכורת הידידותית שלכם לגבות את המכשיר שלכם.

The post תתחדשו: iOS 26.4 שוחררה ופותרת כמה בעיות מעצבנות באייפון appeared first on גיקטיים.

תמונה: Notch

עם כל הכבוד לטעויות ולהזיות שכולנו מכירים ממודלי ה-AI הגנרטיביים, בסטארטאפ הישראלי Notch (נוץ') מנסים לפתור דילמה קצת מורכבת יותר עבור ארגונים גדולים: איך מכניסים בינה מלאכותית לעולמות שבהם טעות של מילה אחת עלולה להוביל לתביעת ענק או להסתבכות רגולטורית?

במקום לפתח עוד ממשק שיחה גנרי, החברה פיתחה כלי שמחבר בין ה-LLMs לבין מערכות הליבה של הארגון דרך API. המערכת מפעילה סוכני AI אוטונומיים שפועלים בשני צירים מרכזיים. הראשון הוא Conversational AI – סוכנים שמנהלים שיחות רב-ערוציות בוואטסאפ, במייל ואפילו בטלפון; והשני הוא אוטומציה תפעולית, שבה הסוכנים מבצעים עבודה ממשית כמו איסוף מסמכים, חילוץ נתונים מובנים והפעלה של תהליכים עסקיים מקצה לקצה.

לא עוד צ'אטבוט

רפאל ברושי, מנכ"ל ומייסד שותף, מסביר שהערך הטכנולוגי הוא שלא מדובר בעוד צ'אטבוט, אלא בתשתית "שמחברת בין שכבת השיחה, מנועי ההחלטה, מקורות המידע של הארגון והמערכות התפעוליות שלו". כדי להתמודד עם נושא הדיוק, המערכת פועלת תחת מגבלות עסקיות קשיחות ושכבות הגנה שמפרידות בין הגישה לנתונים לבין היכולת לבצע פעולות. "סוכן ה-AI לא מחליף את מנגנוני ההגנה של הארגון – הוא פועל בתוך גבולות מוגדרים היטב: מה מותר לו לעשות, על איזה מידע להסתמך ומתי הוא חייב לעצור ולהעביר את המקרה לאדם", מוסיף ברושי.

מלבד הממשק מול הלקוחות, הפלטפורמה משמשת גם כלי פנים-ארגוני שמאפשר לעובדים לתשאל מסמכים מורכבים ולקבל תשובות המבוססות על נתוני מקור בלבד, "האימפקט המשמעותי באמת הוא אסטרטגי: הארגון מקבל דרך להכניס AI בתהליכים קריטיים, ולא רק כפיילוטים מבודדים. מי שמצליח לחבר בין אינטראקציה, תפעול וציות רגולטורי, בונה יכולת שקשה מאוד לשכפל" אומר ברושי.

Notch הוקמה בשנת 2021 על ידי רפאל ברושי, אלול יעקבי (CPO) ויובל פלד (CTO). החברה החלה את דרכה כחברת ביטוח נישתית, שם חוו המייסדים את הקושי למצוא פתרונות AI שאינם "קופסאות שחורות – לא צפויים וקשים לבקרה". היום (ד') מודיעה Notch על השלמת סבב גיוס Series A בגובה 30 מיליון דולר בהובלת קרן Headline ובהשתתפות Lightspeed ,Illuminate ,Jibe Ventures וזרוע ההשקעות של קבוצת הפניקס. הגיוס, המביא את סך ההשקעה בחברה ל-45 מיליון דולר, מגיע לאחר שהחברה הציגה צמיחה של פי 12 ב-ARR בשנה האחרונה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת מרכז הפיתוח הישראלי, המעסיק כיום כ-50 עובדים, ולהאצת הפעילות בארה"ב.

The post גייסו 30 מיליון דולר כדי להטמיע AI באחד המקומות המורכבים ביותר appeared first on גיקטיים.

תמונה נוצרה בעזרת AI. לא OpenClaw

אם טיילתם לכם אתמול (ג') בערבות ה-X (לשעבר טוויטר), אין סיכוי שלא נתקלתם בפוסט של שאול אמסטרדמסקי, ראש הדסק הכלכלי של כאן 11 ומנחה הפודקאסט "חיות כיס", שיאן תחרות פודקאסט השנה. אבל אם אתם נמנים על הרוב, שנמצא בכלל מחוץ לתיבת התהודה ה-Xוויטרית, הנה תקציר הפרקים הקודמים.

בפוסט הזמין העיתונאי המוערך את העוקבים שלו ל"הצעה חד פעמית", ולמרות הניסוח המאוד פישינגי, הוא היה פוסט רציני לגמרי. רק שעל הדרך, הוא עורר סערה של ממש בקרב קהילת הטכנולוגיה והסייבר בפרט, ובפועל, הוא עשוי ללמד את כולנו לקח חשוב יותר ממה שהוא תכנן ללמד באותה סדנה.

למה כולכם עוד לא עם סוכנים?

הפוסט של אמסטרדמסקי הזמין את עוקביו להצטרף ללא תשלום לסדנה חד פעמית ובה המשתתפים ילמדו להתקין את OpenClaw, אותו פיתוח לוהט של החודשים האחרונים. זהו סוכן AI שרץ על גבי המחשב או השרת שלכם עם הרשאות מלאות למערכת ההפעלה והקבצים שעליה, תוך כדי שהוא מתקשר איתכם דרך אפליקציית הצ'אטים האהובה עליכם, והוא אפילו יכול ללמוד Skills חדשים כדי להשלים משימות. הפיתוח הזה היה כל כך סנסציוני, שתוך פחות מחודש, המפתח שעומד מאחוריו קיבל הצעה מפתה והצטרף ל-OpenAI, ואפילו ג'נסן הואנג, מנכ"ל NVIDIA, הקדיש חלק מנאום הפתיחה בכנס הפיתוח של החברה להכרזה על גרסה חדשה של OpenClaw שמיועדת לארגונים, תוך כדי שהוא משווה את OpenClaw לפיתוחים כמו לינוקס, קוברנטיס ו-HTML.

ההזמנה לאותה סדנה לוותה גם בסרטון מאוד אופייני של אמסטרדמסקי ו"כאן חדשות", שבו הוא מספר על כך שבנה לעצמו בוט בשם "מאו" שהוא משתמש בו לקביעת פגישות, תיעוד ריצות, בניית מסמכי הכנה ועוד. "אני חי בעתיד", הוא אומר, ואז מספר שעד לפני זמן קצר, הוא לא היה יכול לבנות לעצמו את הבוט הזה בגלל ההתעסקות הטכנית המורכבת. אמסטרדמסקי טוען כי תוך שנה, לכולם, כולל אמא שלו, יהיה סוכן בינה מלאכותית משלהם. בסוף הסרטון אמסטרדמסקי טוען שכל הגופים צריכים להיערך לאותו עתיד קרוב, כדי לחסוך לכולנו את הבירוקרטיה המעיקה. "זו קריאת ההשכמה לכולם. עדיף שכולנו נתעורר כבר עכשיו ונהיה חלק מהעתיד הזה, במקום להתעורר עוד שנה וחצי ולהגיד 'אה, זה מה שקרה? מה נעשה עם זה עכשיו?'".

תקשיבו, יש לי הצעה חד פעמית –
רוצים להתקין אופן-קלו אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל אפילו? רוצים שיהיה לכם סוכן AI משלכם שעושה לכם דברים אבל אתם מפחדים שהוא ימחק לכם הכל ויפרוץ לכם לבנק וייתן למוג'תבא את כל הכסף?
אז אנחנו פותחים סדנה חד פעמית שבה נעזור לכם להתקין את זה כמו שצריך > pic.twitter.com/5S6t1dUiqD

— Shaul Amsterdamski (@amsterdamski2) March 23, 2026

אז זהו, שכאן מתחילה הבעיה. בטופס ההרשמה של אמסטרדמסקי, בהחלט היה נראה שהסדנה מכוונת לאנשים עם אוריינטציה טכנולוגית מוגבלת. אחרי הכל, הם האנשים שכנראה יפנו לליווי אנושי וסדנה, שאולי תהיה בסיס לכתבה עתידית. אבל למרות הכוונות הטובות, הפוסט עורר סערה בקרב אנשים עם אוריינטציה טכנולוגית גבוהה יותר, שטענו שבכך שהוא מקדם את השיח על OpenClaw, ומזמין את כולם, כולל כולם, להתחיל להתנסות בו, הוא למעשה מסכן אותם.

בואו נחזור להתחלה

אמסטרדמסקי עצמו נמצא בנקודה מעניינת בזמן האחרון. בחודשים האחרונים הוא מתעסק לא מעט בנושא של Vibe Coding, מספר על ההתמכרות שלו ל-Claude Code, ומשיק אפליקציות משלו כולל פלטפורמת המלצות על בתי קפה בירושלים ומנוע חיפוש ל"חיות כיס" (ג.נ: כותב שורות אלו התארח בפרק של "גורי כיס").

במובן מסוים, כמו שאמסטרדמסקי מצטיין בהנגשת נושאים כלכליים מורכבים באופן ברור ומעניין ב"חיות כיס" וכפובליציסט ב"כאן" וב"כלכליסט", כך הוא מנסה לעשות גם לעולמות ה-Vibe Coding וה-AI. אבל איך אומרים אצלנו בגיקית? עם כוח גדול באה אחריות גדולה.

אמסטרדמסקי עצמו היה קורבן של הטרלה של חוקר אבטחה, שניסה להפיל את אתר בתי הקפה שלו, כדי להוכיח שפיתוחי Vibe Coding הם לא מאובטחים מספיק, והוא כבר הודה מספר פעמים שהוא אכן לא מתעסק או מבין באבטחה ובתכנות, ונעזר בגורמים שונים בקהילת ההייטק הישראלית, כדי לפתור בעיות כאלו ואחרות.

בתוך מבול התגובות שאמסטרדמסקי קיבל על הסרטון שלו, הוא קיבל תגובה של משתמשת שאמרה "אני בקושי יודעת להפעיל לעצמי את המחשב לבד ואפילו אני יודעת שזה רעיון רע". לכך, אמסטרדמסקי הגיב ב"אל תתרשמי מההייטרים דנה. להתחבר לעתיד זה אף פעם לא רעיון רע". הבעיה היא ש-OpenClaw הוא לא עוד משחק Vibe Coding או אפליקציה שבניתם למשפחה שלכם. הוא מגיע עם פוטנציאל הרס לא קטן, ובהחלט עלול להתגלות כרעיון רע.

תמונה: גיקטיים

אני רוצה להחזיר אתכם ליום שבו כתבתי על OpenClaw לראשונה. זה היה ממש עם הפיצוץ שלו ברשתות החברתיות, כשהוא עוד היה ידוע כ-Clawdbot. כבר אז הדגשתי את הקונספט שלו, עם היכולות המורכבות והמתקדמות שלו, ועל ההרשאות הנרחבות שהוא צריך. מה שעוד היה מעניין בהתחלה של OpenClaw, היא ההתנפלות על Mac Mini של אפל בתור סביבה סגורה שבה הבוט יכול לחיות. כבר אז, פחות מ-24 שעות מאז ההתפוצצות של OpenClaw, כתבתי את הציטוט הבא: "נראה שהסיבה העיקרית להתנפלות על ה-Mac Mini היא שמשתמשים שכבר התנסו או חקרו את הנושא של AI Agents מכירים כבר את הסכנות שבתחום, כיוון שאחת לשבוע צץ סיפור על סוכן AI שפשוט מחק למישהו את כל הכונן או עשה נזק בלתי הפיך", ו"אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, אתם גם עלולים לגרום לנזק".

הכתבה הזאת זיכתה אותי בטוקבק שאומר "כתבה לא ברורה. מצד אחד אתה אומר שהיתרון שיש לו גישה לכל הקבצים, מצד שני אנשים קונים מק מיני *ריק* וחדש, כי הם מפחדים שהוא ימחק להם קבצים?? בקיצור סתם מישהו פמפם את זה וגיקטיים החליטו להצטרף". נכון, כבר אז התלהבנו מאוד מהפוטנציאל של הטכנולוגיה עצמה, אבל גם זיהינו את הסכנות הגדולות שבשימוש בבוט עם הרשאות מלאות לכל החיים הדיגיטליים שלכם. ומה קרה רק זמן קצר לאחר מכן? אפילו חוקרת אבטחת AI ב-Meta חשפה ש-OpenClaw פשוט מחק לה את כל תיבת המייל ולא הסכים לעצור בשום אופן, על אף שהיא הגדירה לו כמה וכמה מחסומים בדרך.

אם זה קרה לחוקרת אבטחת AI, שאמורה להיות מודעת לכל הסכנות שבשימוש בסוכני AI, אפשר רק לדמיין מה עלול לקרות להדיוטים טכנולוגיים בוגרי הסדנה של אמסטרדמסקי, שפשוט יתחילו להשתמש ב-OpenClaw בעצמם. על אחת כמה וכמה כשהדוגמה הקלאסית שאמסטרדמסקי נותן היא להשתמש ב-OpenClaw כדי לתקשר עם… הבנק?! אני אשתמש בציטוט האלמותי של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ו ביידן, ופשוט אגיד לכם: Don't. כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש, וכשמדובר במחיקת מיילים זה אולי לא נעים, ואולי הפיך, אבל זו צרת עולם ראשון. כשדברים מתחילים להשתבש מול הבנק, זה כבר יכול להוביל לאסון כלכלי אישי. בדיוק ההפך מהמסר שאמסטרדמסקי מעביר היטב במשך שנים ב"חיות כיס" ובספר המצוין שלו.

הבעיה היא בכל מי שלא יהיה בסדנה

תמונה: גיקטיים

חשוב להבין שאמסטרדמסקי עצמו הוא לא זה שיעביר את אותה סדנה, אלא שני מדריכים אחרים שמגיעים מעולם ההייטק, ואמסטרדמסקי עצמו מבטיח כי "המטרה היא לאפשר לאנשים להתקין OpenClaw באופן הכי בטוח שאפשר. בוודאי שנסביר את כל הסיכונים". עכשיו, זה נחמד וחשוב מאוד לבאי הסדנה – 20 במספר, אבל הבעיה היא כל שאר האנשים שלא יהיו בסדנה. אותם אנשים שיצפו בסרטון של התאגיד, וירגישו שהם נשארים מאחור בזמן שהעולם מתקדם במהירות וכל מה שהם צריכים לעשות זה לשאול את ChatGPT איך מתקינים את OpenClaw. אותם אנשים לא ייהנו מאותן אזהרות והדרכות שבאי הסדנה יקבלו. הם עשויים לרוץ ולהתקין את OpenClaw, להתרשם, לספר לחבריהם, עד שאחד מהם יהפוך לקורבן הבא של מתן הרשאות יתר. כמו לתת לילד בן 10 לנסות לנהוג ברכב. אם תעשו את זה במגרש חניה מוגדר, כנראה שלא יקרה נזק, אבל אם תעשו את זה ברחוב או בכביש, זה כנראה יגמר באסון.

רק תחשבו על כמות הפעמים שקיבלתם מבני משפחה (עם אוריינטציה טכנולוגית נמוכה) סרטונים שאתם ידעתם בפירוש שהם סרטוני AI, אבל הם היו בטוחים ב-100% שהם אמיתיים, או אלה שחשבו ש-MoltBook באמת מעידה על תחילתה של סקיינט. במקרה הזה הם עשויים ליפול בפייק ניוז ואולי אפילו לחוות השפעה כלשהי על הדעה שלהם. עכשיו תדמיינו את אותם אנשים מתקינים את OpenClaw, ונופלים קורבן למתקפות שונות, החל מהזרקת פרומפט, לינק סורר, הסתרת פרומפטים לסוכני AI בתוך דפי רשת תמימים לכאורה או אפילו סתם השתלטות על ה-WhatsApp שלהם שמאפשרת עכשיו לתוקף להשתלט על החיים הדיגיטליים שלהם.

תראו. אנחנו הראשונים לחבק, לדווח ולנסות כל פריצה טכנולוגית חדשה, ואנחנו אף פעם לא נהיה נגד קידמה, גם במקרה של OpenClaw. אבל כמו שאנחנו יודעים להתלהב ולהלהיב, אנחנו יודעים גם להזהיר. אפילו כשאנחנו שולחים אתכם להתקין עדכון iOS חדש, שמיועד לקהל הרחב ועבר QA על ידי האנשים והטכנולוגיות הטובים בתחום – גם אז נזהיר ונציע לגבות. אז כלי ניסיוני שמיועד לקהל אובר-טכנולוגי? על אחת כמה וכמה.

גם אם הפוסט המקורי של אמסטרדמסקי היה לוקה בהקשר אבטחתי חשוב, נראה שבינתיים, התהודה שהוא הוביל אליה עשויה לעשות הרבה יותר טוב מרע. ככל שאנשים נחשפים לסכנות של פיתוחי AI בשלבים מוקדמים יחסית שכאלו, בין אם הוא התכוון לכך או לא, כך הם מגיעים עם יותר מודעות והבנה של הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בטכנולוגיה שכזו.

כן. בעוד פחות משנה, אולי שנתיים, אולי שלוש, סוכני AI בהחלט עשויים להפוך למוצר בסיסי שכל ענקיות ה-AI מציעות, ואנחנו נסתכל על טורים כמו זה שאני כותב עכשיו ונצחק שבכלל חששנו מ"התופעה החדשה". אבל לפחות נכון לעכשיו, סוכני AI הם כלי מאוד עוצמתי, ומאוד מסוכן אפילו בידיים הנכונות. כמו תמיד, יהיו אלו שמצליחים להשתמש בו מבלי לחוות שום כוויה, אבל פוטנציאל הנזק מוביל לכך שהמסקנה הסופית של אמסטרדמסקי בסרטון ובתגובות היא לא מדויקת. "להתחבר לעתיד זה אף פעם לא רעיון רע"? אולי כשאתם קוראים ונחשפים, אבל כשאתם הופכים למשתמש, זה בהחלט יכול להיות גם רעיון טוב, וגם רעיון רע. לפעמים גם לחכות על הגדר זה רעיון לא רע.

The post סערת שאול אמסטרדמסקי ו-OpenClaw: כולם צודקים, וכולם בסכנה appeared first on גיקטיים.

כנס Evolve to AI (צילום: Eclipse Media)

תרשו לי לשאול שאלה פרובוקטיבית: האם יכול להיות שנשים פשוט לא רוצות לדבר בכנסים טכנולוגיים? כדי לחסוך את הבקלאש, אענה מיד: ממש לא. כלומר, בערך. זאת אומרת, זה מורכב. תנו לי רגע לנסות להסביר.

אני ניגשת לנושא הזה אחרי שבמשך שנים בחנתי את רשימת הדוברות והדוברים בכנסי הפיתוח של גיקטיים. יש לנו כאלה בערך ארבעה בשנה, ובכל פעם אני קצת מאוכזבת לראות את מה שנקרא "ייצוג נשי" – כלומר, משמעותית פחות נשים מגברים. ברור לי ולכן שזה לא כי אין מספיק נשים מבריקות, מוכשרות ומנוסות בהייטק הישראלי. אבל אני גם יכולה לספר שזה לא קרה כי לא פנינו לנשים – גם בקריאה כללית וגם בקריאות יזומות וממוקדות מהצד שלנו. אז איפה זה משתבש?

מי רוצה להיות עלה תאנה?

ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתי קינוט שהעבירה אישה בכנס טכנולוגי כלשהו, או אפילו הרצאה סוגרת. לא הצלחתי. אני כמעט לא מצליחה לדמיין את זה. מה שכן רואים כל הזמן הוא גברים שמתהלכים בביטחון על הבמה, מסבירים סוגיות טכניות בקול בוטח; פאנלים גבריים ברובם (שזכו לכינוי ההולם manels); וגם קולות של נשים חכמות ומקוריות, שמספרן אמנם גדל בשנים האחרונות, אבל עדיין מהווה מיעוט.

"אם יש יותר חוקרים מחוקרות באופן כללי, אין פלא שיש יותר דוברים מדוברות בכנסים מדעיים", כותבת פרופ' גתית קוה מהאוניברסיטה הפתוחה במאמרה על סוללות דוברים בכנסים מדעיים. "ואולם", היא מוסיפה, "המצב משקף גם את התפיסה החברתית הרווחת ולפיה דיבור סמכותי בפני קהל מתאים יותר לגברים מאשר לנשים".

בדקתי, רק כדי להיות בטוחה (פחח): נשים מהוות היום כ-34% מהמועסקים בענף ההייטק בישראל – שיעור שכמעט לא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. כדי לסבר את האוזן, זה יוצא חצי ממספר הגברים בענף. הנתונים האלה מעודכנים ל-2026 ומופיעים בדוח האחרון של רשות החדשנות על מצבן של נשים בהייטק בישראל. וזה עוד לפני שדיברנו על נשים ערביות וחרדיות, שמהוות מיעוט זעום בענף (אבל לנושא הזה מגיע דיון נפרד ומעמיק יותר).

פרופ' קוה כותבת עוד כי מארגני הכנסים המדעיים טוענים שהם מזמינים דוברים לפי מומחיותם, ולא לפי מינם. "גם נשים מעדיפות שיזמינו אותן בגלל מומחיותן, ולא כדי שהכנס יהיה תקין מבחינה מגדרית", היא נאלצת לומר את הברור מאליו. וכאן היא מציעה הסבר אפשרי לחסרונן של נשים על הבמה: "מארגני כנסים טוענים שאין מספיק נשים בתחום, או שהם פנו לנשים וכולן סירבו; חוקרות מובילות אכן מדווחות שהן עייפות מלמלא את תפקיד 'הדוברת התורנית' בכל כנס שבו חסרות נשים".

למרות הכוונות הטובות, אפליה מתקנת היא לא ביטוי להערכה מקצועית. ומכיוון שהמצב הנוכחי משקף יחסי כוח מגדריים, אני מציעה להעביר את תשומת הלב לעובדה הנגזרת מכך: במקרים רבים, גם גברים מתקבלים לכנסים על בסיס מגדר ולא בהכרח על בסיס כשרון מקצועי. אבל את זה כבר ידעתן לבד.

נשים מתמחות, גברים מבקרים

נחזור לשאלה החצופה: האם נשים לפעמים פשוט לא מעוניינות לדבר בכנסים? אני מתערבת שהיא נשמעת פחות פרובוקטיבית עכשיו. דיברנו על זה שאף אחת לא רוצה להרגיש שהיא מוזמנת לדבר בכנס רק כי צריך למלא איזו מכסה, אבל יש סיבות אפשריות נוספות למספר הנמוך יחסית של נשים על הבמות הטכנולוגיות.

כנס Geektime Code (צילום: Eclipse Media)

לפני שניגש אליהן, אומר גם אני את המובן מאליו: יש המון נשים מנוסות במגוון מקצועות טכנולוגיים שמתאימות להעביר הרצאות טכניות ומקצועיות בכנסי פיתוח. הן נמצאות בתפקידי פיתוח וניהול פיתוח, R&D, מוצר ותפקידים שונים בשדרת הניהול – לא צריך לחפש בנרות. כן, מספרן נמוך בהשוואה לגברים, בטח ככל שעולים בדרגות, אבל הן שם – עובדות, חוקרות, מפתחות, מגיעות להישגים מרשימים ובעלות ידע נרחב ומעמיק שכולם יכולים להרוויח ממנו.

אבל הן גם עמוסות יותר במשימות, ולכן פחות פנויות להקדיש זמן לקידום עצמי. כשאת נדרשת לעבוד קשה יותר כדי לסלול את דרכך לתעשייה גברית ברובה, לצבור מוניטין, לדרוש הזדמנויות ולהוכיח את עצמך באופן תמידי – יש לך פחות זמן להקדיש לבניית הרצאות ועשיית שם לעצמך.

נשים גם נדרשות לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר – כן, עדיין – ונמצאות תחת עין בוחנת מחמירה בהשוואה לגברים. זה קורה כל הזמן – גברים מרגישים בנוח להעביר ביקורת מקצועית על נשים, גם אם יש להם משמעותית פחות ידע וניסיון בתחום המדובר. אנחנו רואות את זה בכל תחום ובכל מרחב. המנגנון הזה מוביל לתסמונת המתחזה ולהערכה עצמית לא נכונה של היכולות שלנו. אתן מכירות את זה: נשים עומדות ב-80% מהדרישות ונמנעות מלהגיש את עצמן כי אולי הן לא מספיק טובות. גברים יעמדו בחצי מזה ויגישו את עצמם, כי למה לא.

זה מעגל שמזין את עצמו: אנחנו מעריכות את עצמנו בחסר ולכן לא עולות על הבמה, וכך יש פחות נשים בפרונט, מה שמשפיע על התפישה של נשים צעירות – שגם הן מעריכות את עצמן בחסר ולא עולות על הבמה וכך הלאה אל האינסוף.

ובכל זאת, מה אפשר לעשות?

אחוז הנשים על הבמה הטכנולוגית הוא רק קצה הקרחון של הבעיה, ולכן אין פתרון אחד פשוט שיסדר הכל. כעומק הבעיה כך עומק השינוי הדרוש. אבל אם נשטיח את הדיון לכאן ועכשיו, יש דברים שארגונים יכולים לעשות כבר היום כדי לשנות את המצב.

סקר שפרסמה חברת הייעוץ הטכנולוגי ensono מצביע על כך שבמקרים רבים, מחלקות השיווק בחברות בוחרות דוברים לפי המוצר שהן רוצות לקדם – מה שגורם לכך שעובדות (ועובדים) בעלי פוטנציאל נשארים מחוץ לתמונה. המאמר מציע פתרונות כגון שקיפות ופרסום פנימי – הרי מי שלא יודעת על קיומו של הכנס לא תפגין בו עניין ובטח שלא תשתתף בו. פתרון נוסף הוא מימון הכשרות, שכן לפעמים נשים מוותרות על ההזדמנות להרצות בגלל שהן לא משופשפות בעמידה מול קהל.

שירה וינברג-הראל, מומחית מוצר ו-AI ומייסדת בית הספר למוצר Product with Shira, בכנס Geektime Code (צילום: Eclipse Media)

בהמשך לכך, מעסיקים צריכים לקדם הרצאות של עובדות וגם לוודא שיש להן את התנאים המתאימים לעמוד במשימה, לדוגמה – לפנות להן זמן באופן אקטיבי ולא כהצהרה בלבד. בנוסף, רצוי שיפרסמו את השתתפותן בכנס באופן פנימי לעובדים, וגם בנכסי הסושיאל של הארגון – מה שייצור אדוות של השפעה על מעגל הקסמים שהזכרתי קודם.

גם למארגני הכנסים יש הרבה מה לעשות כדי לשפר את אחוזי ההשתתפות. אירועים שמציעים מגוון פורמטים – כמו שיחות, סדנאות ופאנלים – מאפשרים לדוברות לבחור את החליפה שהכי מתאימה להן. לדוגמה, נשים עם מעט ניסיון על הבמה אולי ירגישו יותר בנוח להשתתף בפאנל מאשר להעביר הרצאה משלהן, וכך לצבור ניסיון וביטחון לפעם הבאה. בנוסף, תמיד כדאי לרענן את הרשימות – לא להיאחז בדוברים קבועים עם טריליון עוקבים בלינקדאין, ולבחון ברצינות גם הצעות שמגיעות מנשים שעוד לא הציגו על הבמה.

התיקון לא יכול להגיע רק מצדן של הנשים, או רק מהצד של הפקות הכנסים. אבל הוא יכול להפוך למאמץ משולב שימוסס מחסומים עיקשים ואולי אפילו יהפוך את הקערה על פיה. מספיק לשאוף ל"ייצוג נשי" וכל הבולשיט הזה. אני יודעת שזה לא פשוט, אבל בואו, קחו את הבמה. היא שלכן.

רוצה לעלות על הבמה בכנס Geektime Code 2026? כאן ניתן להגיש הצעות

The post איפה כל הדוברות? למה נשים נעלמות מהבמה של כנסי הפיתוח appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

בפברואר 2024 חברת OpenAI העיפה לכולנו את המוח עם מודל יצירת וידאו בשם Sora, שהוביל לסחרור שלם בעולם ה-AI והקולנוע במקביל. המודל המרשים אפילו זכה לדור המשך שהוצג רק לפני חצי שנה, יחד עם אפליקציה דמויית רשת חברתית. עכשיו, בצעד מפתיע, OpenAI מחסלת את האפליקציה הוויראלית.

נפרדים מהאפליקציה, וממיליארד דולר

OpenAI הודיעה כי היא מוציאה לגמלאות את האפליקציה הצעירה מדי של Sora, מודל הווידאו שלה, שהושקה בחודש אוקטובר האחרון. החדשות פורסמו תחילה על ידי וול סטריט ג'ורנל, ולאחר מכן אושרו על ידי החשבון הרשמי של סורה ב-X שם נכתב: "אנחנו נפרדים מאפליקציית סורה. לכל מי שיצרו עם סורה, שיתפו את היצירות שלהם ובנו קהילה סביבה: תודה. אנחנו יודעים שמה שבניתם עם סורה חשוב לכם, ואנחנו יודעים שהחדשות הללו מאכזבות". בפוסט נכתב כי OpenAI תעדכן "בקרוב" את המשתמשים מבחינת לוח הזמנים להפסקת הפעילות הרשמית של האפליקציה וה-API של סורה, לצד פרסום דרכים לשמירת התוכן של משתמשים בסורה.

הגרסה הראשונה של סורה הוצגה לפני שנתיים, ועשרה חודשים לאחר מכן השיקה OpenAI רשמית את הפלטפורמה של סורה ליצירת וידאו – שהייתה זמינה רק דרך ממשק ווב. הגרסה הראשונה של המודל הכתה גלים, והובילה לגל של כלים שניסו לחקות את ההצלחה כולל שחקניות שונות – בהן לייטריקס הישראלית. המודל הראשון היה כל כך מרשים, שהוא הוביל לכך שמפיק אמריקאי גדול החליט לגנוז תוכניות להקמת אולפני צילום ב-800 מיליון דולר מחשש ש-Sora ייתר אותו.

באוקטובר האחרון השיקה OpenAI את Sora 2 – מודל עם ביצועים די מדהימים בהשוואה למודל הראשון שהיה מרשים בפני עצמו – לצד אפליקציה, שאיפשרה לכם ליצור איתו סרטונים בקלות. האפליקציה זכתה לסיקור אדיר עם ההשקה שלה, בין השאר סביב שאלות של זכויות יוצרים ושימוש בדמותם של אנשים – מתים וחיים – ללא רשותם. למרות מבול הביקורת, הבאזז סביב האפליקציה אפילו סידר ל-OpenAI עסקת ענק עם דיסני בסך מיליארד דולר, שאיפשרה גם את השימוש בדמויות של דיסני (למשל מה-MCU, מלחמת הכוכבים ועוד) בסורה.

כעת, עם החיסול של האפליקציה, דיסני מבטלת את עסקת הענק שעליה חתמה עם OpenAI. "אנחנו מכבדים את ההחלטה של OpenAI לצאת מתחום יצירת הווידאו ושינוי סדרי העדיפויות של החברה לתחומים אחרים", אמר דובר מטעם דיסני ל"הוליווד ריפורטר" כשהוא מדגיש כי החברה תמשיך לפעול מול חברות AI בחיפוש אחרי הסכמים שיביאו את הדמויות שלה באופן חוקי לאפליקציות יצירת וידאו – ובכך יחשפו אותן גם לקהלים נוספים.

למה זה קורה?

אבל למה בעצם ש-OpenAI תחסל את Sora? למהלך יש ככל הנראה כמה הסברים. ההסבר הראשון, וכזה שדווח לא פעם בשבועות האחרונים: מיקוד. OpenAI צריכה להתחיל לייצר הכנסות משמעותיות, ועל פי הדיווחים, בכירים בחברה בהם פידג'י סימו – מנכ"לית תחום האפליקציות של OpenAI ויד ימינו של סם אלטמן – כבר הודיעו לעובדים שהם צריכים לנטוש "פרויקטי צד", כדי להתרכז בפיתוח של מוצרים שהשוק מעוניין בהם. על פי הדיווחים, OpenAI רוצה לשים הרבה יותר דגש על עבודה מול המגזר העסקי, תחום שבו Anthropic – אחת המתחרות הגדולות שלה – רושמת הצלחה והכנסות.

עם זאת, אי אפשר לומר שהמהלך תוכנן זה זמן רב בתוך OpenAI. על פי הניוזלטר Sources של אלכס הית', רק לפני מספר שבועות רמזה סימו כי OpenAI מתכננת להביא את יכולות ג'ינרוט הווידאו של Sora היישר לתוך ChatGPT, מהלך שכמובן לא יקרה כבר. כדי להמחיש את המהירות שבה דברים קורים בחברה, יום לפני ההודעה על חיסול אפליקציית סורה מישהו בחברה טרח לעדכן את מדיניות התכנים של האפליקציה. כעת, מדווח הית' בניוזלטר שלו, הצוותים שעבדו על סורה יעברו לפתח מודלי עולם – מודלים שונים ממודלי שפה קלאסיים, שעוזרים ל-AI להבין איך העולם האמיתי פועל ושימושיים ביותר ליישומי Physical AI כמו תעשיית הרובוטים.

בנוסף, נטען כי סיבה נוספת להחלטה לוותר על סורה היא החומרה. יצירת הווידאו למיליוני או עשרות מיליוני המשתמשים מצריכה כמות אדירה של GPUs, שהחברה מעדיפה לייעד למוצרים שיכניסו לה יותר כסף, כמו למשל המתחרה שלה לקלוד קוד – Codex. וזה עוד לפני שדיברנו על הצורך באימון מודלים חדשים כדי לשפר את המוצר. אחד המודלים העתידיים הללו, Spud, בדיוק סיים את שלב ה-pre-training שלו לפני סם אלטמן והוא בדרך להפוך ל"מודל חזק מאוד". עם זאת, לא ברור מתי החברה צפויה להשיק אותו.

The post חצי שנה הספיקה: OpenAI מחסלת את כלי יצירת הווידאו הוויראלי שלה, Sora appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים

מה זה שמה בשמיים? לא ציפור ולא מטוס – זה כלי טיס בלתי מאויש איראני, שגורם שוב לפגיעה בפעילות השוטפת של דאטה-סנטר של אמזון באיזור המפרץ.

אמזון חשפה אתמול (ג') כי שירותי AWS, חטיבת מחשוב הענן שלה, חוו תקלות שונות ביממה האחרונה אחרי עוד פגיעה כחלק מהמלחמה עם איראן. על פי דובר של החברה, ששוחח עם סוכנות הידיעות רויטרס, הפגיעה בשירותי AWS ארעה כתוצאה מפגיעה של כלי טיס בלתי מאויש בדאטה-סנטר של החברה בבחריין. ברויטרס מדווחים כי למרות שהחברה אישרה את התקלות בשירות ופגיעת הכטב"מ – עמוד הסטטוס של שירותי החברה באזור לא הציג תקלה כלשהי.

על פי הודעת החברה לרויטרס, היא סייעה ללקוחות בהעברתם ל-Regions אחרים עם הפגיעה בחוות השרתים בבחריין עד שזו תחזור לפעילות מלאה. החברה לא מסרה מה היה היקף הנזק של הפגיעה החדשה בתשתיות שלה, כיצד הוא בדיוק נגרם, ומתי השירותים יחזרו לפעול.

הפעם השנייה

נזכיר כי כבר ביום השני למלחמה שירותי הענן של אמזון קרסו במספר אזורים לאחר שאחת מחוות השרתים של החברה באיחוד האמירויות נפגעה כתוצאה מהלחימה באזור. על פי ההודעה הראשונית של אמזון, אחד מה-Availability Zones שלה נפגע מ"עצמים" שהובילו לפרוץ שריפה במתקן. מאוחר יותר הודו בחברה כי אותם עצמים הם למעשה 2 כטב"מים שפגעו במתקן באבו-דאבי וגרמו לשריפה בתוך המבנה. כוחות הכיבוי המקומיים שהוזעקו למקום נאלצו לנתק את זרם החשמל הראשי ואת הגנרטורים כדי להשתלט על הלהבות, מה שגרם להשבתה מיידית של שירותים עבור לקוחות באותו אזור זמינות.

אחרי הפגיעה במתקן של אמזון שיגרה איראן איום על חברות הטכנולוגיה שיש להן נוכחות בישראל, כמו NVIDIA, מיקרוסופט ואחרות – כשהיא טוענת כי תכוון לפגוע במרכזי המחקר והפיתוח שלהן בארץ.

The post מה זה שמה בשמיים? עוד כטב"מ שמשבית דאטה-סנטר של אמזון appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

במהלך 3 השנים האחרונות שמענו לא מעט על ישראליים שחשודים או מואשמים בניהול קשרים עם גורמים איראניים, אבל כזה דבר עוד לא שמענו: הבוקר (ג') הותר לפרסום כתב אישום חדש ובו מתואר מקרה משונה של שני אחים בשנות ה-20 לחייהם מאזור ירושלים, שהתחזו לכאורה לחייל ב-8200, והעבירו מידע שיצרו בין היתר ב-AI לגורמי מודיעין איראניים.

"המוח היהודי ממציא לנו פטנטים"

על פי כתב האישום, אחד האחים גנב לכאורה את פרטי תעודת הזהות ותמונתו של צעיר אחר, ועימם התחזה לחייל ביחידת 8200 כאשר יצר קשר עם גורם איראני באמצעות אפליקציית Telegram במהלך השנה שעברה. כמו במקרים אחרים שנתקלנו בהם, הגורם האיראני, שכונה "דיוויד" הפעיל את החשוד ונתן לו משימות שונות בתמורה למטבעות דיגיטליים. בהמשך, הנאשם שיתף את אחיו בפעילות, וטען בפני דיוויד כי הוא יקשר בינו לבין חייל נוסף ב-8200, ואם יצליח לשכנע אותו לשתף פעולה עם הגורם האיראני, יקבל עד 10,000 שקלים בקריפטו.

במקרה אחר, דיוויד שאל את הנאשם על מידת המעורבות הישראלית בתאונת המסוק של נשיא איראן לשעבר, ראיסי. בכתב האישום מתואר כי בעזרת כלי AI, הנאשם פיברק מסמך צבאי של 8200 שמרמז על מעורבות ישראלית. את המסמך הוא הציג על מסך מחשב במכללה שבה למד, ועשה צילום מסך במלוא מובן המילה, כלומר צילם את המסך עם הטלפון. תמורת ה"תיעוד" הזה, הנאשם קיבלו 4,000 שקלים בקריפטו. בנוסף, הוא דיווח לכאורה לדיוויד כי ישראל תתקוף באיראן במהלך חודש ינואר. על פי כתב האישום, השניים קיבלו תשלומים בשווי כולל של כ-100 אלף שקלים בקריפטו.

לנאשם המרכזי, אחד האחים, מיוחסות עבירות של מגע עם סוכן זר, מסירת מידע לאויב והתחזות. לאח השני מיוחסת עבירה של מסירת ידיעה לאויב בצוותא. בינתיים, הזהות של שניהם לא מותרת לפרסום עד לסוף החודש, אך עורך הדין שלהם טוען כי "המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, כידוע, וכבנים נאמנים לאומת הסטארטאפ הם מכרו לאיראנים מידע שהמציאו באמצעות בינה מלאכותית ובתמורה הוציאו כסף מהאיראנים. כוונתם הייתה לפגוע באויב ולהטעות אותו, והם הצליחו בכך. במקום להגיש את כתב האישום בתיק המיותר הזה, המדינה צריכה להעניק להם פרס ישראל על תרומה לביטחון המדינה".

The post התחזו לחייל מ-8200, זייפו מסמכים ב-AI, וקיבלו מהאיראנים 100 אלף ש"ח appeared first on גיקטיים.

צוות אפווינד. תמונה: Upwind

בתחילת השנה גייס הסטארטאפ הישראלי Upwind Security רבע מיליארד דולר והפך רשמית לחד-קרן. היום (ג') החברה חושפת מחקר חדש ושיתוף פעולה מעניין עם החברה בעלת השווי הגבוה בעולם – NVIDIA. המטרה: פיצוח אחת הבעיות המורכבות ביותר באבטחת מודלי שפה.

להבין מה באמת רוצה התוקף

מחקר חדש של Upwind Security מגלה שלא ניתן לזהות באופן אמין תקיפות נגד מערכות המבוססות על LLM באמצעות שיטות אבטחה מסורתיות, כמו חוקים קבועים, חתימות או דפוסי תקיפה מוכרים. מאחר שהתקיפות הללו נכתבות בשפה טבעית, תוקפים יכולים לעקוף בקלות הגנות שמבוססות על זיהוי דפוסים באמצעות ניסוח מחדש או הסוואה של הבקשה. על פי החוקרים של אפווינד, הכוונה שמאחורי הטקסט – ולא המבנה הלשוני שלו – היא הסמן היציב ביותר לזיהוי פעילות זדונית.

כדי לטפל בבעיה הזאת, חברו בחד-קרן הישראלי ל-NVIDIA ופיתחו גישה חדשה שמנתחת את הכוונה הסמנטית בזמן אמת. המהלך מאפשר לארגונים להגן על יישומי LLM בסקייל, בלי להסתמך על מאגרי נתונים מוגדרים מראש או על חוקים קשיחים. "מדובר בשינוי תפיסה, מאבטחת AI שמבוססת על דפוסים, להגנה בזמן אמת שמבוססת על כוונה, מה שמסייע לזהות גם שיטות תקיפה חדשות שטרם נראו בעבר", אמר בשיחה עם גיקטיים משה חסן, סגן נשיא למחקר וחדשנות ב-Upwind.

שלוש שכבות של הגנה

הפיתוח של שתי החברות מתבסס על ארכיטקטורת אבטחה חדשה רב-שכבתית, שבוחנת כל פרומפט בתהליך בן שלושה שלבים: בשלב הראשון, מודל למידת מכונה קל ומהיר קובע האם התעבורה הנכנסת אכן קשורה לתהליך עבודה של LLM, ומסנן בקשות לא רלוונטיות בפחות ממאית שנייה.

בשלב השני, פרומפטים שמיועדים ל-LLM מומרים ל-Semantic embeddings באמצעות מודל של NVIDIA. כך הם מצליחים להבין את המשמעות וכוונת הבקשה, ומזהים הזרקות פרומפט, ניסיונות לעקוף מגבלות ותקיפות עקיפות. בשלב השלישי, רק מקרים עמומים או כאלה שמוגדרים כבעלי סיכון גבוה מועברים למודל חשיבה גדול יותר, NVIDIA Nemotron, שבודק ומאמת את הכוונה באמצעות מנגנוני בקרה מובנים.

"הארכיטקטורה הזו, שמבוססת על שרשור סלקטיבי של מודלי שפה, מאפשרת לזהות כוונה זדונית כבר בזמן שליחת הפרומפט, בלי להסתמך על מילות מפתח או חוקים קבועים, ובלי לייצר עיכוב משמעותי או עלויות כבדות", מסבירה בשיחה איתנו אביטל הראל – חוקרת אבטחה ב-Upwind Security.

איך נוצר החיבור עם NVIDIA?

חסן מספר כי Upwind עובדת בצמוד לצוותים של NVIDIA כבר כשנה, במסגרת כמה יוזמות שונות. לאחר ההכרזה על שיתוף הפעולה בינואר, שתי החברות הרחיבו את הפעילות המשותפת שלהן סביב מחקר בתחום אבטחת ה-AI והגנה בזמן אמת. הוא מדגיש כי במסגרת שיתוף הפעולה הזה עובדים אנשי אפווינד ישירות עם צוותי המחקר וההנדסה של NVIDIA, ומשתמשים במודלי ה-AI של החברה, בתשתיות ה-Inference שלה וכלי הפיתוח שלה. בנוסף הוא מבהיר כי נכון לעכשיו החיבור בין החברות הוא בעולמות המחקר בלבד, ואפווינד לא קיבלה השקעה כלשהי מאנבידיה כחלק ממנו.

The post אנבידיה משתפת פעולה עם חד קרן ישראלי כדי להגן על מודלי AI appeared first on גיקטיים.

ה-xEngineer הוא ביטוי למעבר מכותבי קוד למתכנני מערכות (דימוי: Dreamstime)

מאת אבירן מורדו, VP Engineering ב-Wix

תעשיית התוכנה עברה נקודת אל-חזור חדשה בשנה האחרונה. לא מדובר בעוד כלי לשיפור הפרודקטיביות או ב-IDE חכם יותר, אלא בשינוי במודל הייצור עצמו. בפעם הראשונה מאז מהפכת ה-open source והענן, עלות ייצור הקוד צונחת באופן דרמטי. מודלים גנרטיביים מסוגלים לייצר, להסביר, לשכתב ולבדוק קוד בסקייל ובמהירות שלא הכרנו.

וכאשר עלות הייצור משתנה, כל מבנה העבודה סביבו משתנה גם הוא: תפקיד המהנדסים, גבולות האחריות והאופן שבו צוותים מאורגנים. זוהי לא מגמה חולפת, אלא טרנספורמציה תעשייתית של ממש. וכן, כדאי מאוד להיערך אליה.

הקוד הוא כבר לא צוואר הבקבוק, וזה משנה הכל

במשך יותר מעשור, מודל ה-Guilds היה אחד הנכסים ההנדסיים החזקים ביותר שלנו ב-Wix. המודל נועד לאפשר לנו, כחברה גדולה, לפעול במהירות ובגמישות של סטארטאפ: חילקנו את הארגון לכמה עשרות "חברות" קטנות (לדוגמה: חברת ה-e-Commerce, חברת הבלוגים), וכל אחת מהן עבדה באופן עצמאי עם צוות פיתוח ולו"ז משלה. הציר השני של העבודה היא הגילדות, שמאגדות את כל העובדות והעובדים באותו תחום מומחיות (לדוגמה, גילדת ה-Backend, גילדת ה-Frontend, גילדת ה-QA). חלוקת הזמן שהגדרנו קבעה כי 80% מהזמן העובדים פועלים בתוך ה"חברה" שלהם על פיתוח המוצר, ואת ה-20% הנותרים הם מקדישים לפעילות בתוך הגילדה לצורך למידה, שיפור מיומנויות וקידום המקצוע.

המודל הזה יצר סטנדרטים ברורים, קהילות מקצועיות חזקות והפרדה שאפשרה סקייל. אבל למרות ההצלחה הגדולה שלו, הוא נבנה לעולם שבו ידע עמוק בהנדסת תוכנה וכתיבת קוד היה צוואר הבקבוק המרכזי. העולם הזה כבר לא קיים, מכיוון שכלי AI העבירו את מרכז הכובד למקום אחר: לא לסינטקס, לא ל-framework – אלא לתכנון, לארכיטקטורה, להחלטות מערכתיות ול-ownership אמיתי של תוצאה.

עד לא מזמן, מפתחים נמדדו לפי היכולת שלהם לייצר קוד במהירות, בצורה נכונה ובסטאק מסוים. עומק ההתמחות היה קריטי, וההפרדה בין Frontend ,Backend ו-Mobile שיקפה את המורכבות האמיתית שטמונה במעבר בין שכבות. אבל היום המודלים החכמים כבר מסוגלים לכתוב קוד ברמה גבוהה מאוד. הם יכולים לנתח קוד קיים, לייצר בדיקות ואפילו לבנות שלדים של מערכות שלמות. זה לא אומר שהאתגר והמורכבות נפתרו – הם פשוט זזו.

השאלה היא כבר לא "מי כותב את הקוד", אלא "מי מתכנן את המערכת"; לא "איך לממש פונקציה", אלא "איך נכון להגדיר מבנה נתונים, גבולות, ארכיטקטורה, חוזים וזרימה מקצה לקצה". כאשר ייצור הקוד הופך להיות מהיר יותר, טעויות תכנון הופכות להיות יקרות יותר – ושם נוצר צוואר הבקבוק החדש.

למה גילדות נפרדות פחות מתאימות לעולם AI-native

מודל ה-Guilds נבנה כדי להגן על העומק המקצועי של המפתחים. אבל בעולם שבו הבינה המלאכותית מורידה משמעותית את עלות המעבר בין שכבות, ההפרדה הארגונית עצמה מייצרת חיכוך מלאכותי.

לדוגמה: כאשר פיצ'ר חוצה Frontend ו-Backend, והמעבר ביניהם כבר לא דורש חודשים של לימוד, ניסיון והתמחות – למה האחריות עדיין מחולקת? כאשר מפתחת מסוגלת להבין ולהפיק קוד גם בשכבה שאינה הסטאק הראשי שלה – למה ה-ownership עדיין מקוטע?

ההחלטה לאחד את הגילדות ליחידה אחת לא נועדה להפוך את כולם לזהים. זהו ניסיון לייצר מודל שבו האחריות זורמת עם האתגר, ולא עם השכבה. אנחנו רוצים שהמפתחים יוכלו להוביל פתרון מקונספט ועד פרודקשן – לא בגלל שהם יודעים הכל, אלא בגלל שה-AI מאפשר להם לעבוד באופן חוצה גבולות, בצורה אחראית ובטוחה.

מודל העבודה החדש: הכירו את ה-xEngineer

הרבה מדברים על כך ש-80% מהקוד ייכתב על ידי AI. זה נתון שמעורר ויכוח, אבל צריך להבין: השינוי הזה לא מוריד מחשיבות המפתחים, אלא דורש מהם צורת חשיבה אחרת. אם בעבר המיקוד היה באופטימיזציה של סינטקס, הרי שהיום הוא עובר לאופטימיזציה של מערכת; אם בעבר היינו "code writers", היום אנחנו נדרשים להיות "system designers".

ה-xEngineer הוא ביטוי לתפיסה הזו, והוא התשובה שהחלטנו לאמץ כמענה למהפיכת ה-AI והשינויים המבניים הנגזרים ממנה. ה-xEngineer הוא לא ג'נרליסט שטחי, אלא מהנדס עם עומק אמיתי בדומיין או בסטאק ליבה, שמסוגל לחשוב מערכתית ולנצל את ה-AI כדי להרחיב את טווח הפעולה שלו. הוא לא מחליף את המומחיות שלו, אלא בונה עליה – וכבר לא מוגבל לה.

בזכות השימוש ב-AI, המהנדס החדש יודע לקחת בעלות על פיצ'רים ומערכות מקצה לקצה, תוך חציית הגבולות בין התפקידים המסורתיים. הוא משתמש בכלים החדשים לאורך כל מחזור הפיתוח: תכנון ועיצוב, מימוש ובדיקות, Refactoring ותחזוקה ועוד.

עכשיו אולי תשאלו: יכול להיות שהגישה הזאת מסכנת את העומק המקצועי? הרי כאשר מאחדים גילדות, החשש הוא שכולם יהיו "קצת מהכל", ואף אחד כבר לא יהיה מומחה באמת. אבל הכיוון הוא הפוך: אנחנו לא מפחיתים עומק, אלא מעלים את הרף.

כאשר ה-AI מטפל בבוילרפלייט, במהירויות ייצור ובחלק מהעבודה הרפטטיבית, מתפנה זמן ומרחב מנטלי לחשיבה עמוקה יותר: לעיסוק בארכיטקטורה, ב-trade-offs מורכבים, בשאלות של סקייל, אבטחה, ביצועים וחוויית משתמש מערכתית. לכן, המעבר ל-xEngineer לא מבטל מומחיות, אלא דורש שהיא תהיה רלוונטית יותר לעולם שבו הקוד הוא כבר לא הנכס המרכזי.

אגב, בנוסף לזרוע ה-AI והנדסת התוכנה, לגילדה המאוחדת יש זרועות התמחות בצד שרת ובצד הלקוח. הציפיה מהמהנדסים היא שיפתחו התמחות בזרוע אחת נוספת לפחות, לצד יכולות השימוש ב-AI.

איך מתכוננים לעתיד הזה, ומהי המשמעות לקריירה בתפקידי פיתוח?

המעבר בין מבני העבודה לא מתרחש אוטומטית, והוא דורש שינוי מחשבתי. קודם כל, צריך להפנים ולהתרגל לכך ש-AI הוא לא כלי עזר צדדי, אלא חלק מה-workflow. מי שמשתמש בו רק כדי לייצר snippets מפספס את הפוטנציאל האמיתי של הטכנולוגיה. היכולת לנהל קונטקסט, לנסח Design ברור לפני מימוש ולהשתמש בכלים אלה כדי לבדוק הנחות ולזהות חורים הופכת למיומנות ליבה.

בנוסף, חשוב לפתח fluency בשכבה נוספת. לא כדי להפוך למומחה עמוק בכל דבר, אלא כדי להבין constraints ולמנוע תלות מיותרת. בעולם AI-native, היכולת להבין איך החלטת Backend משפיעה על Frontend (ולהפך) היא קריטית.

לבסוף, יש לאמץ חשיבה של ownership מקצה לקצה: מעבר מאמירות כמו "זה לא בתחום שלי",  לגישת "איך נכון לפתור את הבעיה הזו בצורה הוליסטית".

המשמעות של כל זה עבור קריירה בתפקידי פיתוח היא גדולה. בעידן ה-AI, הפער לא יהיה בין מי שיודע React למי שיודעת Java, אלא בין מי שמסתמכים על AI כמכונת השלמה אוטומטית למי שמסוגלים להוביל מערכת שלמה בעזרת AI. הערך העתידי של מהנדסות ומהנדסים יימדד לפי עומק ההבנה המערכתית שלהם, היכולת לקבל החלטות נכונות במצבי אי-ודאות והיכולת להוביל פתרון שלם – ולא רק לכתוב קטע קוד איכותי.

אנחנו בחרנו להיערך מוקדם לקראת השינוי המבני והמקצועי שיצרו כלי AI. לא מתוך חשש, אלא מתוך הבנה שהיתרון המצטבר בעידן הזה שייך למי שמאמצים את השינוי לעומק. השינוי הזה הוא לא סופו של עידן ה-Guilds, אלא עוד שלב באבולוציה שלו. גישת הגילדות בנתה את התשתית התרבותית והמקצועית שלנו, והצליחה מעל ומעבר. ה-xEngineer פשוט נשען על ההצלחה שלה. תזכרו: העתיד לא מחכה שנרגיש בנוח לעשות שינוי – אתם צריכים לבחור לצעוד אליו במודע.

The post איך גישת ה-xEngineer עומדת להשפיע על העבודה שלכם? appeared first on גיקטיים.

מקור: notraffic

אחד הדברים המבאסים ביותר הוא פקק תנועה כשאתם מאחרים לפגישה חשובה, תור לרופא או – ברוח הימים האלו – חוששים להיתפס בחוץ בזמן התראה על טיל. זה אפילו מתסכל עוד יותר כשאתם מביטים מסביבכם ורואים שכל הצומת פנוי ממכוניות, אבל "הרמזור הטיפש" מונע מכם נסיעה. הסטארטאפ הישראלי NoTraffic פיתח פלטפורמה שנועדה לטפל בדיוק בזה, ולהפוך את הצמתים המיושנים למערכת חכמה ואוטונומית.

התקנה בשעתיים והצומת הופך לתוכנה

הפלטפורמה של NoTraffic מנהלת את התנועה בצורה אוטונומית לחלוטין. היא משלבת מערכת מבוססת ראייה ממוחשבת שרצה בענן, לצד חיישני Edge שפיתח הסטארטאפ ומותקנים בצמתים מרומזרים ובנקודות מפתח. החיישנים הללו מאפשרים תקשורת V2X (רכב לתשתית) וזיהוי של כלל משתמשי הדרך – ממכוניות ותחבורה ציבורית ועד רוכבי אופניים והולכי רגל. בחברה מציינים כי המערכת ניתנת להתקנה תוך פחות משעתיים בכל צומת מרומזר, ללא הגבלות תשתיתיות מורכבות.

בשיחה עם גיקטיים מסביר טל קרייזלר, מייסד-שותף ומנכ"ל NoTraffic, כי ב-2023 הם השיקו את המוצר הראשון מסוגו בעולם שהופך את מערך הצמתים ל-"Software-Defined Infrastructure". "מדובר בשילוב של חומרה ייעודית שפיתחנו, ועל גביה פלטפורמת ענן שמאפשרת אקוסיסטם שלם של אפליקציות ופתרונות עבור ערים. אנחנו למעשה הראשונים שמביאים את הקונספט הזה לעולם ניהול התנועה, בדומה למה שטסלה עשתה בתחום הרכב", אומר קרייזלר.

לצד החומרה, החברה מריצה אלגוריתמים שפותחו In-house המאפשרים עיבוד AI על מכשירי הקצה ולא רק בענן, מה שמאפשר למערכת לתפקד בזמן אמת גם בתנאי קיצון של שלג, סופות וטמפרטורות גבוהות.

לא מפחדים מהתחרות ב-AI

"אנחנו משלבים AI גם בתהליכי הפיתוח וגם במוצר עצמו", מוסיף קרייזלר. לדבריו, המערכת מייצרת שיפור של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה של כלי רכב והולכי רגל, ומספקת מכפיל כוח למחלקות תחבורה הסובלות ממחסור בכוח אדם. למרות הזינוק האדיר ביכולות ה-Generative AI לאחרונה, קרייזלר לא חושש ממתחרים חדשים שיצוצו פתאום: "התחום שלנו לא מסתכם בתוכנה בלבד, אלא דורש שילוב עמוק של חומרה, תוכנה ואלגוריתמיקה שפועלת בעולם הפיזי. אחד הנכסים המרכזיים שלנו הוא הדאטה הייחודי שנאסף לאורך זמן מהשטח בתנאים מורכבים – זה משהו שקשה מאוד לשכפל".

הצוות של NoTraffic והכלבים "גל" ו"ירוק" | מקור: NoTraffic

כבר היום, המערכת של הסטארטאפ הצליחה לחתוך בעשרות אחוזים את הזמן שבו נהגים מבלים בפקקים בדרכים מרכזיות בארה"ב, השוק המרכזי של החברה. המערכת אף איפשרה ניהול תנועה אוטומטי באירועים המוניים, ללא צורך בהתערבות ידנית של שוטרים בשטח.

90 מיליון דולר לקופה

NoTraffic הוקמה ב-2017 על ידי טל קרייזלר, אוריאל כץ ואור סלע. כיום מעסיקה החברה כ-180 עובדים (100 מתוכם בישראל) והיא פעילה ביותר מ-40 מדינות בארה"ב ובקנדה. היום (ג') מדווח הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס C בהיקף של 90 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן PSG Equity, ולקחו בו חלק גם M&G Investments, Grove Ventures, LifeX, Next Gear Ventures ומיטב בית השקעות.

The post 90 מיליון דולר לסטארטאפ הישראלי שיוציא אתכם מהפקקים appeared first on גיקטיים.

לקראת סוף השנה שעברה הציגה OpenAI חידוש למשתמשי ChatGPT: אינטגרציות עם שורת אפליקציות פופולריות – מהלך שנועד להשאיר אתכם בתוך הממשק של הצ'אטבוט כמה שיותר. עכשיו היא מכריזה על חיבור לאפליקציה נוספת שצפויה לעניין את חובבי ה-Vibe Coding.

החיבור זמין כבר עכשיו

מותג הוייב-קודינג הישראלי של וויקס, Base44, השיק אפליקציה ייעודית שרצה ישירות בתוך ChatGPT. דרך הממשק החדש תוכלו – בדומה לפלטפורמת האם – לפתח אפליקציות באמצעות פרומפטים בשפה טבעית בלבד וללא כתיבת קוד. האפליקציה נבנתה על בסיס ה-Apps SDK של OpenAI, כלי שנועד לאפשר לאפליקציות צד ג' לרוץ בתוך הצ'אטבוט. כדי להשלים את המהלך, ב-Base44 חיברו את שרת ה-MCP (או Model Context Protocol) שלהם, מה שמאפשר את פיתוח האפליקציות עם המוצר המקורי בתוך הסביבה של OpenAI.

כדי להתחיל לעבוד, תוכלו לגשת לאזור האפליקציות בתפריט השמאלי ולבחור ב-Base44, או פשוט להקליד @ ואחריו Base44 כדי להקפיץ את הגישה לאפליקציה. לאחר חיבור החשבון, ניתן לשלוח פרומפטים ליצירת אפליקציות שלמות – כולל תיאור של כלים פנימיים, אוטומציה של תהליכי עבודה ומערכות CRM. בייס44 הופכת את הבקשות הללו לתוצר עובד תוך שניות.

מאחורי הקלעים

האפליקציות שנוצרות דרך הממשק של ChatGPT רצות על ארכיטקטורת ה-Full Stack של Base44. לאחר היצירה, ניתן לבחון את התוצאה ישירות בתוך חלונית הצ'אט, להמשיך לשלוח פרומפטים לשיפור אלמנטים שונים או לעבור לעורך המלא בפלטפורמה של החברה לשינויים מעמיקים יותר.

"Base44 קיימת כדי להפוך את בניית התוכנה לפעולה טבעית", אמר מאור שלמה, מנכ"ל Base44, עם הצגת החיבור החדש. "הבאת Base44 ל-ChatGPT נותנת לאנשים דרך נוספת להתחיל לבנות, ופוגשת אותם במקום שבו הם פותרים בעיות וחוקרים רעיונות".

The post פיתוח אפליקציות בתוך הצ'אט: Base44 מגיע ל-ChatGPT appeared first on גיקטיים.

קבלו 5 שיטות ליישום Cloud repatriation (צילום: Unsplash)

מאת עמיר אסולין, UDS Sales Specialist ב-Dell Technologies

ארגונים רבים מרגישים שהענן הפך למשאבת כספים לא קטנה, ובתעשייה כבר רואים בו מעין מס על הדאטה. על פי מחקרים עדכניים וסקרים שנעשו בקרב מנהלי מערכות מידע, יותר ויותר ארגונים שוקלים לעשות אחורה פנה – בחזרה ל-On-prem. הסיבות העיקריות לכך הן חריגה משמעותית מתחזיות העלות, בעיות ביצועים ולחצים רגולטוריים – ולא חרטה עקרונית על המעבר לענן.

אותם CIOs מתחילים לגלות את גישת Cloud repatriation – אסטרטגיה היברידית מושכלת, המאפשרת מעבר לארכיטקטורת מידע מאוזנת יותר. עיקרה של האסטרטגיה הוא מחשבה מורכבת יותר על ארכיטקטורת המידע (לאו דווקא בגישת Cloud first), והעברה של אפליקציות, נתונים ותשתיות מהענן הציבורי בחזרה לדאטה סנטר בבעלות הארגון, לענן פרטי או לאתר Colocation.

מבחינה ניהולית, הגישה הזאת נתפסת כאופטימיזציה של הפורטפוליו: השאלה היא לא "ענן או On-prem", אלא היכן רצוי למקם כל עומס עבודה ומאגר נתונים. כלומר, היכן הוא ירוץ בצורה מיטבית מבחינת עלות כוללת (TCO), ביצועים, סיכונים ורגולציה.

אז איזה נפח של נתונים כדאי להחזיר לדאטה סנטר הארגוני, עבור אילו עומסי עבודה ותרחישי שימוש, ואיך עושים את זה בכלל?

הכאב האמיתי של ה-CIO: דאטה לא-מובנה בענן

בכל מה שקשור לתפעול בענן, האתגר המרכזי של CIOs לרוב אינו נוגע ל-Micro Services, אלא לדאטה הלא-מובנה (Unstructured Data). הנפח של מידע מסוג זה רק הולך וגדל: קבצים, אובייקטים, גיבויים, וידאו, לוגים, מיילים, מסמכים וכמובן, מאגרים לאימון מודלי AI. לכן, זה המקום שבו גישת Cloud repatriation יכולה לייצר את האימפקט הגדול ביותר. יש לכך חמש סיבות עיקריות:

1. TCO ו‑Data Gravity
דאטה לא-מובנה גדל בקצב ממוצע של 20%-40% בשנה. המשמעות היא ששירותי אובייקטים, Snapshots, שכפול בין אזורים וגיבויים הופכים עד מהרה לרכיב התקציבי הכבד ביותר בחשבון הענן. לדאטה בהיקף כזה יש תכונה ידועה: הוא "מושך" אליו עוד ועוד חישובים ושירותים. וכאשר הוא נצרך באינטנסיביות – אנליטיקה, תצפיות, בדיקות DR או אימון מודלי AI – עלויות Egress (תעבורת נתונים יוצאת) וקריאות API הופכות את אחזקתו בענן ליקרה במיוחד. לעומת זאת, העלות הכוללת על גבי תשתית On-prem אופטימלית עשויה להיות נמוכה משמעותית לאורך השנים.

2. ביצועים, Latency ו‑AI Pipelines
כאשר פטה-בייטים (PB) של לוגים, מדיה או מסמכים נמצאים בענן אחד, הם מעגנים את עומסי העבודה של אנליטיקה ו-AI לאותה הסביבה. כל ניסיון להעביר או לשכפל את הדאטה בין עננים או אזורים הופך למסע יקר ואיטי. בנוסף, ביישומים רגישים ל-Latency ותעבורה (כגון מסחר אלגוריתמי ומערכות תעשייתיות), לרוב עדיף לרכז את הדאטה הלא-מובנה בדאטה סנטר קרוב למחשוב, במקום להסתמך על רשתות ענן מרוחקות.

3. רגולציה, ריבונות מידע וקומפליינס
מגזרים כמו בנקאות, ביטוח, בריאות, אנרגיה והסקטור הציבורי מתמודדים עם הוראות מחמירות לגבי מיקום (Residency), ניהול וגישה למידע רגיש – כולל לוגים, תיעוד תקשורת, הקלטות, נתוני ניטור ומסמכים משפטיים. רגולטורים ודירקטוריונים (בפרט בישראל ובאירופה) מעדיפים שסוגי מידע מסוימים יישבו פיזית באתר שבשליטת הארגון, או ב-Colocation עם חוזים מגבילים, ולא בענן הציבורי.

4. Vendor lock‑in ושירותים קנייניים
שימוש אינטנסיבי בשירותים קנייניים בענן – Serverless, מנועי אנליטיקה, AI מנוהל וחיפוש מבוסס SaaS – קושר את הדאטה למתודולוגיה ול-APIs של ספק מסוים, והופך את היציאה למסובכת במיוחד. כיום, יותר ויותר דירקטוריונים רואים בניידוּת הדאטה וביכולת לצאת מהענן (Exit readiness) סוגיה מהותית של ממשל תאגידי, ולא רק החלטה טכנולוגית.

5. מורכבות תפעולית ופיצול
ארגונים שמנהלים עשרות ומאות חשבונות, Buckets ואזורים בענן, מתמודדים עם פיצול זהויות, מדיניות Lifecycle לא אחידה ושאלות בסיסיות שאינן פתורות, כמו היכן בדיוק יושבים הגיבויים של מערכות שונות. במקרה של אירוע סייבר או פגיעה ברציפות הארגונית, עלול להיות לכך מחיר יקר – Incident Response ו‑Forensics על בסיס לוגים ונתוני ניטור בענן עלולים להיפגע בגלל חלונות שמירה קצרים, מגבלות רוחב פס ועלויות גישה.

אז מה עושים? 3 שיטות ליישום Cloud repatriation

גישת Cloud repatriation מודרנית אינה "יציאה מהענן" – את הגלגל הזה אי אפשר וגם לא צריך להחזיר לאחור. אנחנו מדברים על עיצוב ארכיטקטורה היברידית, שבליבה אסטרטגיית דאטה לא-מובנה חדשה. הנה כמה גישות מובילות ליישום שלה:

גישה 1: Hybrid‑first

הרעיון במודל הפופולרי הזה הוא להעביר עומסים יציבים, עתירי נתונים או רגולציה לדאטה סנטר הארגוני. מכפילי כוח חשובים כאן הם Kubernetes, קונטיינרים ו‑S3‑Compatible Storage. אלה מאפשרים להריץ אפליקציות "קרוב לדאטה" – בענן או On-prem – ולהקטין את תלות היישום בפלטפורמה ספציפית (לפחות במה שנוגע לאחסון).

גישה 2: Data Hubs לדאטה לא-מובנה

יותר ויותר ארגונים בונים "מרכזי מידע" (Unstructured Data Hubs) – שילוב של Scale‑out NAS (אחסון קבצים שמתרחב אופקית) ואובייקטים – במתקנים שלהם או ב-Colocation. הם רואים בענן מעין שכבת Burst (לעומסי שיא זמניים, בעיקר לחישוב ופחות לאחסון) או שכבת Archive (לגיבויים) ולא מקור אמת. בקומה שמעל נפרסות שכבות ניהול מרכזיות: Metadata, חיפוש, סיווג, Lifecycle, הצפנה, Audit ו-IAM. השכבות האלה מנהלות באופן עקבי את העותקים – גם בענן וגם On-prem.

גישה 3: Cloud‑Adjacent ו‑Multi‑Cloud

מודל Cloud‑Adjacent מניח שהדאטה יושב ב-Colocation, שמחובר בסיב אופטי ישיר לעננים שונים. באופן זה, המחשוב וה-Services רצים בענן המתאים לכל Use Case, והדאטה נשאר בשליטת הארגון. אסטרטגיות Multi‑Cloud מוסיפות שכבת Orchestration ו‑Policy על גבי הדאטה הסטנדרטי, כך שניתן לשנות ספקים או לאזן ביניהם ללא צורך בהעתקה של כל הדאטה מחדש.

איך זה נראה במציאות: דוגמאות מהעולם ומישראל

• DropBox – התחילו בתשתית AWS, ולאחר מכן העבירו את רוב נתוני הלקוחות שלהם לתשתית מותאמת אישית ב-Colocation. התוצאה שדווחה: חיסכון של עשרות מיליוני דולרים ושליטה עמוקה יותר בביצועים.
• 37Signals (לשעבר Basecamp) – יצאו מ‑AWS לטובת קלאסטרים ב-Colocation, עם חיסכון מצטבר של מיליוני דולרים והפחתת תלות בענן ציבורי יחיד.
• מוסדות פיננסיים – בנקים וחברות ביטוח שדיווחו על חשבונות ענן בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה, בעיקר בשל אחסון ו‑Egress של דאטה לא-מובנה, עברו למודלים היברידיים ו-Cloud repatriation סלקטיבית של Data Lakes, גיבויים וארכיונים.
• פלטפורמות דאטה ישראליות – חברות בתחום הדאטה מקדמות ארכיטקטורת Data Hub, כלומר: איחוד מידע תפעולי ואנליטי לדאטה מובנה ולא‑מובנה, על גבי תשתיות On-prem/Colocation, תוך שמירה על קישוריות לענן לצורך סקייל ו‑AI.
• Nimbus – עם הקמת אזורי ענן בישראל, ארגונים יכולים לשלב ענן מקומי עם דאטה-האב On-prem ולענות על דרישות של ריבונות מידע, במקום להסתמך על אזורים אירופיים או אמריקאיים בלבד.
• מגזר פיננסי, בריאות ומגזר ציבורי – בנקים, קופות חולים, חברות ביטוח וגופים ביטחוניים מאמצים מודלים שבהם מערכות ליבה ורכיבים רגישים של דאטה לא-מובנה נותרים אצלם, בעוד שהענן משמש בעיקר ליישומים משלימים מתקדמים (Analytics, Mobile, AI).

המלצות פרקטיות ל‑CIOs

זה אולי נראה כמו נצח, אבל רק לפני כמה שנים שכנעו אותנו להגר לענן. כעת, הדרך ההפוכה נראית מעשית אפילו פחות. אז איך עושים את זה? מסגרות עבודה מעשיות רואות ב-Cloud repatriation תהליך איטרטיבי: מיפוי עומסים, הגדרת טריגרים (עלות, סיכון, רגולציה, ביצועים), בחירת מועמדים למיגרציה ואז מעבר מדורג – ולא "יציאה גדולה אחת". פרקטית, רבים מתחילים מגיבויים, ארכיונים או מערכות אנליטיקה ספציפיות, ורק אחרי הוכחת ערך מרחיבים את המהלך ליישומים משלמים וקריטיים לארגון. הנה חמישה שלבים ליישום:

1. להתחיל מהדאטה, לא מהשרתים – למדל את נפחי הדאטה הלא-מובנה, קצב הצמיחה, דפוסי הגישה והסיווג הרגולטורי, ולזהות היכן אחסון ו-Egress בענן יוצרים את עיקר ה‑TCO והסיכון.

2. להגדיר מדיניות לשיבוץ עומסים – להחליט מראש אילו קטגוריות דאטה/עומסים מתאימים לענן ציבורי בלבד, אילו להיברידי ואילו מחייבים On-prem/Colocation (בעיקר מידע רגיש או עתיר נפח לטווח ארוך).

3. לתכנן ניידוּת ואסטרטגיית יציאה – לבחור ארכיטקטורה וכלים המאפשרים Data Mobility (סטנדרטים פתוחים, פורמטים פתוחים, Kubernetes, S3) ולתעד תרחישי יציאה מהענן כחלק מהגשת התוכנית לדירקטוריון.

4. להטמיע תהליך repatriation חוזר – להתחיל בפיילוטים: גיבויים, ארכיונים, מערכות לוגים/תצפית או Data Lake ספציפי; למדוד עלות, ביצועים וסיכון לפני כל הרחבה ניכרת.

5. לבחור שותף תשתיות מתאים – שותף שמציע Stack מלא לדאטה לא-מובנה והיברידי יכול לשמש "אזור נחיתה" אסטרטגי לעומסים שחוזרים מהענן, תוך שמירה על גמישות עננית.

חשוב לזכור: Cloud repatriation איננה נסיגה ובטח לא בריחה מהענן, אלא גשר מודרני ל‑IT רב‑ענני. פורטפוליו האחסון הלא-מובנה בגרסתו המעודכנת מכוון בדיוק לנקודת הכאב של ה-CIO: השאלה היכן לשכן את ה‑PB של קבצים ואובייקטים שמכבידים על חשבון הענן, תוך שמירה על חוויית ענן מבחינת גמישות ו‑OPEX. למעשה, זהו שלב טבעי במעבר ממדיניות Cloud first לאסטרטגיית Cloud smart – כזו שממקמת כל אפליקציה ומאגר נתונים, ובעיקר דאטה לא-מובנה, בסביבה הנכונה מבחינת עלות, ביצועים, ריבונות וסיכון.

The post למה חברות שוקלות לעזוב את הענן פתאום? appeared first on גיקטיים.