‫Niv Calderon‬

מורה שעשה את שני אלו כנראה לבד כבר יבין שכדאי לו לפתוח דף פייסבוק לכיתה (אם הוא מחנך) או למקצוע שהוא מלמד (למורה מקצועי) ולהעשיר את הידע של התלמידים בדרך הזו בצורה שהיא בעצם השפה שלהם.

מה המורה כן יכול לעשות ברשתות חברתיות?

1. אחרי שפתחת דף פייסבוק לכיתה/למקצוע, לימדת שיעור ניקח רגע נושא לדוגמא: ועידת ואנזה, סיימת שיעור, את התרגול, או חומר הקריאה לבית אתה תיתן בדף הפייסבוק, אתה גם יכול להחליט שאתה מעריך אותם בהתאם לרמת התגובות שהם יכתבו.

מה הרווח: אתה מתרגל איתם את החומר בכלי שהם מיומנים בשימוש בו, הוא נוח להם, הוא כמו בית עבורם. אתה מעלה את רמת התוכן אליו הם נחשפים ברשת, אתה מלמד אותם בצורה עקיפה איך מנהלים דיון חיובי, מפרה ומעשיר ברשת, אתה מאפשר לתלמידים שחושבים לאט יותר, עם קושי בשליפה, שלא מרגישים בטוח להתבטא מול הכיתה להתבטא בעמוד הפייסבוק.

מה ההפסד: יש פה סוג של כניעה של מערכת החינוך למה ששולט כרגע, זה זרימה לעולם של התלמיד במקום לנסות לשנות בו משהו, זו האמירה הסופית שאתה לא בא לשנות אנשים ולא כל איש חינוך בשל לה.

2. העלאת שאלת דיון חופשית, כל נושא, לא לימודי בהכרח. מסוג הנושאים שחשוב לדון בהם אבל בלחץ להספיק את החומר אין למורה זמן לעבוד עליהם לעומק בכיתה.

3. חינוך מיני, בני נוער לא פעם מתביישים לגשת לשאול הורה/רופא פנים אל פנים, הודעה פרטית ברשת חברתית יכולה לתת מענה הולם ללא מעט מצוקות, שאלות, התלבטויות.

4. הרשת עוזרת לשיתוף ילדים עם מוגבלויות בחברת בני גילם – חרשים למשל או ילדים הסובלים מחרדות חברתיות. עבודה עם ילדים אוטיסטים- אוטיזם היא לקות שאדם שאובחן ככזה, או כנמצא על ספקטרום אוטיסטי מתקשה עד לא מסוגל ליצור תקשורת עם זולתו, להביע רגשות כלפי זולתו. השימוש ברשת חברתית מקל עליהם הרבה מהתחומים שהלקות פוגעת בהם (למשל קשר עין) ומאפשרת להם חוויות תקשורת בסביבה יותר נוחה.
סרטון לדוגמה:

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

5. כולם היום חיים גם ברשת, אחד התפקידים החינוכיים וערכיים שיש למערכת החינוך היא נתינת כלים לשימוש נבון ברשת. אין דרך ללמד את זה בלי להשתמש בכלי עצמו.

6. רשת חברתית היא הזדמנות לתרגול שפות נלמדות, הרבה פעמים לתלמיד אין אפשרות לתרגל את השפה בסביבה טבעית וחופשית, לא בשיעור מלאכותי. מורים לאנגלית (לדוגמה) יכולים ליצור לתלמידים שלהם קבוצת פייסבוק שמשוחחת באנגלית על נושא שמעניין את חבריה, קבוצה בה הם ישוחחו עם בני גילם דוברי vאנגלית (למשל כיתה שמקבילה בגיל מארה"ב), המורה יכול לתת חלק מההערכה הסופית לתלמיד על מידת ההשתפות שלו בקבוצה, מידת השיפור של השפה (את התיקונים וההערות לשלוח כהודעה פרטית) ויש לו כבר כלי מעניין ואפקטיבי יותר לתרגול שפה.

7. אי אפשר בלי "צייר-משהו" שפרצה אל חיינו בסערה, האמת, גם לי היא קצת שיפרה את האיות באנגלית. אז למה לא לשחק מול התלמידים שלך?

8. כמו שפעם מייל היה חידוש מסעיר שפרץ לחיינו, ככה גם רשת חברתית, היא תיהפך להיות שכיחה עד שכולם יהיו בה ואולי לשם שינוי, פה המקום של המחנך להיכנס בזמן ולא באיחור אופנתי של עשור.

9. לא הצעתי שאף מורה ינהל שיחות אישיות מידי, בהיבט של שבירת דיסטנס שבעיני הוא הכרחי מול תלמידים שלו. אבל אני יודעת שיש לא מעט אנשי חינוך שמאמינים גם בזה ויכולים להשתמש ברשת חברתית גם כדי פשוט להכיר טוב יותר ולהתחבר אל התלמידים שלהם.

חנה אלבג היא מחנכת, מורה לחינוך מיוחד וכותבת את שחיטה כשרה וגם בסלונה

המשך יבוא

ולסיום: עוד חומר קריאה

Tweeting for Teachers: how can social media support teacher professional development?

‫להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג'- עיתונות‬

‫Niv Calderon‬ — Wed, 04 Apr 2012 07:08:37 +0000

בתור עורך מדור עסקי ספורט של כלכליסט, אני עוסק לא מעט בסוגיות שמעלה שימוש במדיה חברתית על ידי ספורטאים וקבוצות כדורגל – כפי שניתן לקרוא במאמרים רק רשת ו- ציוצים ספורטיביים לא במגרש שלנו. ולכן אני אתמקד יותר בסוגיית העיתונאי/פרשן במדיה החברתית.

אחת מהחובות של העיתונאי היא להיות מקושר לכמה שיותר אנשים, ולהיות בקשר ישיר עם קוראיו. גם כדי לקבל ביקורת על העבודה שלו וגם כדי לדעת מה מעניין אותם יותר – מאחר שלכתוב על דברים שלא מעניינים אף אחד זו משימה חסרת משמעות. בנוסף, בניגוד לעיתונאים רבים אחרים, אני מאמין שהמחוייבות הראשונה שלי היא לקוראים ולא למקורות.

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

המדיה החברתית מאפשרת קיום קשר קל ומהיר עם הרבה אנשים וקשר ישיר ולעיתים אישי עם הקוראים. כתוצאה מכך, העיתונאי חשוף ליותר סיפורים, ביקורות, רעיונות, דעות וגם, בסופו של דבר, מקורות. אם הוא עיתונאי טוב, הוא לומד מהדברים הללו. אם הוא עיתונאי טוב, הוא יכול להפוך טיפ שקיבל מעוקב בטוויטר או חבר בפייסבוק לסיפור מדהים.

אתייחס עכשיו לעניין הפרשנות. אני כותב לא מעט מאמרי פרשנות אבל בניגוד להרבה עיתונאים וותיקים יותר – אני נוהג להתייחס ברצינות גמורה להערות של הקוראים. זה, ללא ספק, הופך אותי לפרשן טוב יותר ומודע יותר לטעויות שאני עושה.

בכלל, פרשנות ללא דיון אחריה היא קצת עקרה. המדיה החברתית עוזרת לייצר דיון סביב פרשנות, מה שעוזר לחדד את הפרשנות ואולי גם להפוך אותה ליותר משמעותית.

פרשנות ודיון על כדורגל, למשל, היא משהו שחסר מאוד במדיה המיינסטרים אבל זה משהו שחי, קיים ובועט ברשתות החברתיות בישראל. דיון על כדורגל, אגב, הוא לא עניין חסר משמעות. הכדורגל המתוחכם והיפה בעולם של ברצלונה כיום הוא תוצאה, בהרבה מובנים, של שיחות בתי קפה שערכו אינטלקטואלים מזרח אירופאיים בבתי הקפה של וינה ובודפשט (אפשר לקרוא את הקשר במאמר שלי) . היום הדיון עבר לטוויטר ופייסבוק. זה לא רע ועדיין אפשר לדבר על כדורגל בבתי קפה אבל היום אפשר להכניס לתוכו הרבה יותר אנשים והרבה יותר מוחות – מה שאומר הרבה יותר רעיונות, מה שיוביל להתפתחות מהירה יותר.

כן, המדיה החברתית עוזרת להתפתחות העיתונות. וגם הכדורגל.

אוריאל דסקל הוא עורך מדור עסקי ספורט בכלכליסט

עוד בסדרה:

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

המשך יבוא

‫להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג'- החדש‬

‫Niv Calderon‬ — Sun, 01 Apr 2012 09:05:41 +0000

אתם חברת מדיה!

בשנים הקרובות, אתם לא אחראים רק על למכור את המוצרים והשירותים שלך. אתם חברת מדיה ומוטל עליכם לשעשע, לידע ולחנך אנשים עם "תוכן טוב".

מה זה אומר לכם? איך כתיבת הבלוג שלכם יכולה לספק ערך עסקי יותר מאשר בלוג או אתר אחר? מהן הדרכים הטובות ביותר לשתף מידע מעניין ברשתות חברתיות שונות? קריאה מתמדת, הרצאות ומצגות שפותחות לכם אופקים זה חשוב, ממש חשוב, אבל אין תחליף להתנסות אישית. מי שמתעסק במדיה חברתית חייב להשתמש בפלטפורמות חברתיות, ללא יוצא מהכלל.

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכללa>

פייסבוק-

בידקו מי החברים שלכם. נסו להבין עם עצמכם איך אתם מִתְחַבְרִים בפייסבוק. נסו להבין את המדיניות שלכם שמכניסה או לא מכניסה אנשים לחייכם. אם לא שאלתם את עצמכם את השאלה הזו- תשאלו. אם עדיין לא עשיתם את זה, תמקצעו את עצמכם בכל מה שנוגע ל נהלי הפרטיות של פייסבוק, שחקו באופציות, קיראו את הנהלים האחרונים. צרו לעצמכם רשימות אם לא עשיתם את זה עדיין, בידקו אם זה משפיע על ההתנהגות שלכם ברשת. לימדו להכין תמונת כותרת, אורלי מלמדת איך בונים עמוד טוב. בידקו אם תמונות הפרופיל שלכם משרתות את האינטרסים שלכם. הבינו עם עצמכם מה אתם רוצים שהפייסבוק שלכם ישדר- שבו רגע ותחשבו על זה בלי לבהות במסך- בלי לבהות במסך. מתוך ההבנה הזו הכניסו תכנים חדשים ונקו תכנים או אנשים שלא נכונים לכם. שתפו תכנים מעניינים והשתתפו בתגובות של החברים שלכם.

בונוס: בידקו מי מבין החברים שלכם בפייסבוק הוא אדם שכשאתם מגיבים אצלו מתרחשים אצלכם פעולות יוצאות דופן. אם אתם יודעים על מה אני מדבר, נסו לאפיין את אותו אדם- מה הוא עושה ואיך הוא מתנהג בפייסבוק שדברים "יוצאי דופן" קורים אצלכם כשאתם באינטראקציה אצלו. בידקו אם גם אתם יכולים להפוך ל"משפיענים" כאלה.

אם אתם לא מנהלים אף דף או קבוצה פיתחו כאלה. פתחו דף בנושא שאתם אוהבים, הובי, תשוקה אישית, מושא הערצה, רעיון. לנהל דף יעמיד אתכם בפני לפחות חלק מהאתגרים שתצטרכו להתמודד איתם בעבודה מסחרית. בשביל ללמוד מה אתם צריכים בדף גשו לדפים אחרים שאתם עוקבים אחריהם, השוו בין דפים, קחו את הטוב מכל העולםמות ונסו לחקות אותם בדף החדש שיצרתם לעצמכם. אתם תתמודדו עם אתגרים בתחום העיצוב, התוכן, ההנעה לפעולה, ההגעה אל ההמונים והויראליות. הנה דף שהקמתי לאחרונה, הוא מראה את ההיסטוריה של ישראל בתור טיימליין. זה פרויקט משותף שלי עם עוד כמה חברים- אנחנו מוסיפים אירועים היסטוריים. יש לנו מעל 1000 שנה של היסטוריה יהודית וישראלית לכסות. זה חתיכת דבר. אתם מוזמנים לעשות לייק וגם להצטרף לחבורה שלנו כדי לתרום את חלקכם במאמץ.

בלוג-

אין דבר כזה שאין לכם בלוג בלפחות פלטפורמה אחת. אם לא, צרו לכם בלוג. וורדפרס.קום, בלוגר.קום, טאמבלר.קום, פוסטרס.קום- כל אלה יספקו לכם פלטפורמות חינמיות. כיתבו.
אתם חייבים לפחות להתנסות בכתיבה אם לא יותר מזה. כל בלוגר ותיק יאמר לכם שהוא לא צפה את מה שיקרה לו בגלל הבלוג שלו, לבלוגים בעולם שלנו יש נטייה לשנות לאנשים את החיים. אני לא מגזים. אם תנהלו את הבלוג שלכם כמו שצריך הוא ישמש לכם כרטיס ביקור אפקטיבי למדי. הכניסו את עצמכם לאיזשהו משטר כתיבה, גם אם קשה לכם. לימדו לכתוב ולהביע את עצמכם בתחום שמעניין אתכם- זה יעזור לכם להבין מה זה בלוגינג וימתג אתכם בטווח הארוך כמביני עניין וכמשפיענים. אם לא תלמדו להביע את עצמכם לא תוכלו להיחשב בעיני אחרים כמי שמבינים בתחום הזה. כשאתם פותחים בלוג זיכרו לכתוב עמוד "אודות", זה אחד העמודים החשובים בכל אתר שהוא. תנו לאנשים ליצור איתכם קשר בדרכים הפשוטות ביותר. הזמינו את הקוראים לשמור איתכם על קשר ברשתות אחרות. כתיבה קבועה בבלוג יחד עם נוכחות במדיות אחרות תייצר לכם קהל קוראים לאורך זמן.

טוויטר-

טוויטר זו חיה רעה, באמת. אם אין לכם טוויטר כדאי שתלכו לעמוד בפינה. בחושך. עם הפנים אל הקיר. בישראל יש כמה אלפי צייצנים אדוקים. מעבר לזה, בטוויטר משתמשים מובילי דעה כמעט בכל תחום ויותר ויותר אנשי תקשורת מתחזקים חשבונות פעילים. אם תשאלו את מדורי הברנז'ה הם יגידו לכם שמאז שבר רפאלי פתחה טוויטר הם כבר לא שולחים צלמי פפראצי כי היא עושה להם את העבודה באינסטגרם שלה. טוויטר יותר משהוא רשת חברתית הוא כלי להעברת מידע מהעולם אליכם ומכם אל העולם. בשביל להתחיל ולהבין איך טוויטר עובד אתם צריכים לעקוב אחרי אנשים, רק כך הפיד שלכם יתחיל לזוז. אם תעקבו אחרי מעט אנשים הפיד יזוז לאט ואם תעקבו אחרי יותר צייצנים הפיד ירוץ מהר יותר. תוך זמן קצר ואם תשקיעו, תוכלו להבין מי נגד מי ואיך דברים עובדים. לי יש 4770 עוקבים בטוויטר היום. באופן תיאורטי זה אומר שכל ציוץ שאני מוציא מגיע אל כולם ושגודל המשדר שלי הוא לא קטן בכלל במושגים ישראלים. ועם זאת, מה שאמרתי הוא נכון רק בתיאוריה, כי במציאות לא כל העוקבים שלי נמצאים אונליין כשאני מצייץ ועל כן הציוץ שלי לא מגיע אליהם. יתרה מזאת, כשהם יכנסו לחשבון שלהם, מאות או אלפי ציוצים חדשים של אנשים אחרים כבר שטפו להם את הפיד. אז- טוויטר זה בעיקר כלי לתקשורת מיידית ואם אתם רוצים להגיע עם הציוצים שלכם למקסימום אנשים, כדאי שתצייצו את אותו ציוץ כמה פעמים ביום או לאורך מספר ימים באופן רצוף. אל תדאגו, זה לא יספים לחברים שלכם- סביר להניח שהם לא יקבלו את כל אותם שידורים חוזרים.

יוטיוב-

אם אתם בעסק הזה ההגיון אומר שצריך להיות לכם טלפון חכם. יש לכם טלפון חכם, תתחילו להסריט איתו דברים. תסריטו את עצמכם, את העבודה שלכם, את הלימודים, הפגנות ועצרות, מסיבות, חתונות, טיולים, בישולים. המטרה היא שתקבלו ניסיון ממשי בלייצר וידאו ולהעלות אותו לרשת. אתם לא יכולים לדעת איך סרטון יתפוס או לא יתפוס צפיות למרות שישנם כללים על מנת לייצר ויראליות.

שימו לב לסרטון הזה- הוא מצולם רע, הוא לא ברור והוא צולם תוך כדי המולה. ועם זאת, בשעתו הוא היה עדכני ומסקרן (השריפה בכרמל) ויש לו מעל 41 אלף צפיות ומעל 300 תגובות

מצד שני, שימו לב לסרטון הזה, הוא צולם בערב יום כיפור בתוך קהל של מתפללים- אתם לא תאמינו מה אנשים מחפשים.

פינטרסט-

פינטרסט היא פלטפורמה חדשה לשיתוף תכנים שנכון להחודש אחראית ליותר טראפיק באתרים מאשר טוויטר וזה כשהיא עדיין סגורה בהזמנות ובת פחות מצי שנה. יותר מכך, העיצוב של פינטרסט (שנלקח מעיצוב תוצאות החיפוש בגוגל תמונות) התברר ככל כך מוצלח עד שזה נהיה טרנדי לחקות את העיצוב של פינטרסט. אבל מילה אחת ברצינות, חברות פרסום רבות מתחילות לחשוב בכיוון של קמפיינים שיווקיים בפינטרסט. מאד פשוט להבין איך להשתמש בפלטפורמה, תחקרו אותה, אולי אפילו תאהבו להיות בה בעצמכם.

גוגל+

גוגל פתחה רשת חברתית כדי להתחרות בפייסבוק. אני לא חסיד שלהם אבל במקצוע הזה אתם צריכים שיהיה לכם פרופיל כדי שלפחות תוכלו לומר שאתם לא חסידים של המוצר. כך או כך, הרעיון מאחורי הפלוס של גוגל הוא שאתם מחברים את החברים שלכם במעגלים ואז בוחרים את מי לשתף ומתי. פשוט וקל. אם אתם רוצים לקרא הרבה ולעומק על גוגל פלוס, כריס ברוגן מדבר על גוגל פלוס ועושה עבודה לא רעה בלספק את הסחורה. אתם מוזמנים להתחבר איתי שם.

לינקדין-

לינקדין היא רשת חברתית לעסקים או במילים אחרות, כל אחד שיש לו קורות חיים רוצה שיהיה לו פרופיל ברשת הזו. וכמו שכל אחד רוצה שיהיה לו פרופיל שם, כך גם כל חברה שמכבדת את עצמה. אופציית הקבוצות המקצועיות היא טובה מאד ואתם יכולים להשיג הרבה מאד מידע על אנשים ועל חברות. יש קבוצות רבות שמתעסקות בחיפוש עבודה ממוקד מקצוע וקבוצות מקבוצות שונות בכל תחום מקצועי שתוכלו לחשוב עליו. רוצים ללמוד לחפש עבודה ברשתות חברתיות?

עוד בסדרה:

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

שאלות?

המשך יבוא

‫להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג'- חלק ב‬

‫Niv Calderon‬ — Wed, 28 Mar 2012 13:38:01 +0000

הפוסט הקודם התעסק בלחבר אתכם אל מקורות ידע טקסטואלי, מצגות בתחומים שונים הקשורים לעבודה במדיה חברתית ובלוגים מרכזיים וחשובים שכדאי שישבו אצלכם בניוזפיד כדי לחבר אתכם למה קורה בתעשייה, מה לוהט וטרנדי ולאן הכל הולך. בפוסט הזה אני רוצה להציג לכם כמה הרצאות מעניינות שיתנו לכם הרבה חומר למחשבה, אתם בטח לא תיצפו בהם בפעם אחת, אבל טוב שתדעו שהם כאן. וידאו הוא אחד התחומים החשובים ביותר במדיה החברתית. יוטיוב ושאר אתרי סטרימינג לסרטים משמשים הן כבנק עצום של ידע והן כאמצעי הפצה שלא לומר רשת חברתית. בגלל שנושא סדרת הפוסטים הזו היא מדיה חברתית לאוטודידקטים, שכן היא באה לחסוך מכם ללכת לשלם על תכניות לימוד בנושא מדיה חברתית, קבלו כמה הרצאות שיחדדו אצלכם את ההבנה של איך כל העסק הזה עובד:

אנשי מדיה חברתית והון חברתי
ג'ף פולבר, יזם, משקיע ואחד מהאנתרופולוגים החשובים ביותר בתחום המדיה החברתיתמדבר באחד מארוחות הבוקר הראשונות שלו בארץ על אנשים שחיים אופליין ושבאותו זמן חיים אונליין. כמו כן, כמה מילים ממנו על הון חברתי 2.0- סרטון משנת 2009, רלוונטי גם היום

החזר השקעה ROI
גרי ויינרצ'ק הוא איש עסקים שמתעסק ביין. האמת היא שהוא גם סוג של גורו שיווק במדיה חברתית. אבל מעל הכל הוא איש עם אישיות ססגונית ברמות אחרות וכשתצפו בהרצאה שלו אתם תבינו על מה אני מדבר. גרי מדבר בהרצאה הזו על החזר ההשקעה שמקבלים במדיה חברתית ואיך צריך להבין את זה. רמז- זה לא כמו בעולם הכלכלה הישן.

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

קהילה

הארפר ריד עובד ב- Threadless. בהרצאה שלו הוא נותן 5 טיפים לניהול נכון של קהילה כמו שהיא מנוהלת על ידם (17 דקות) . בעקבות ההרצאה שלו, לקחתי את החומרים שהוא הציג ובניתי מהם הרצאה קצת שונה, מש-אפ עם תכנים שאני מעביר בהרצאות שלי- השם אותו שם, אבל התכנים מעמיקים יותר וארוכים יותר, אם בא לכם להתעמק (56 דקות ורצוי עם אזניות)

ויראליות

קטע מתוך ההרצאה שלי מדבר באופן ספציפי על איך לייצר ויראליות, איך צריך לגשת לזה מבחינתכם

חשיבה עסקית מאחורי המדיה החברתית- פאנל מומחים

Consumer Trust

כריס ברוגן שכתב את Trust Agents מדבר על הצורך של החברות העסקיות בלהשקיע בצרכנים שלהן בעידן המדיה החברתית

כשרבים מדברים עם רבים

יובל דרור בהרצאה שנותנת פרספקטיבה על המתרחש בימים אלה

עוד בסדרה:

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

המשך יבוא

אלברט איינשטיין

‫להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג'- חלק א‬

‫Niv Calderon‬ — Tue, 27 Mar 2012 07:17:46 +0000

מדיה חברתית היא כבר מזמן מקצוע וקיימת היום דרישה בשוק לאנשים ש"נושמים" את זה או ש"שרופים" על זה. בכל אופן, אם אתם רוצים להפוך את מה שאתם עושים ממילא למקצוע, כדאי לכם לפתח את היכולות שלכם. ההבדל בין מי שמבין מדיה חברתית למי שלא מבין, נמדד הרבה פעמים ביכולת שלו לתפוס קונספט או לפצח איך לגרום למשהו להפוך להיות ויראלי. היום, כשכולם נמצאים בפייסבוק, צריך לבוא עם ערך מוסף לכל ראיון עבודה שתלכו אליו. הפוסט הזה מיועד לאנשים שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום המדיה החברתית אבל גם לאנשים שרוצים להרחיב את ההשכלה שלהם, שהרי ככל שעולמכם רחב יותר, כך תפיסת המציאות שלכם בתחום תהיה עמוקה יותר.

אני בדעה שבשביל להתעסק במדיה חברתית לא צריך ללכת ללמוד את זה. אם אתם תעבדו אצל מישהו, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא לא הלך ושילם למישהו שילמד אותו, הוא התנסה ופיתח יכולות לבד. בתור אחד שהתחיל להתעסק בזה לפני 5 שנים כמקצוע ממש, לא היה לי מי שילמד אותי, אז למדתי לבד, תוך כדי עבודה, כשעוד לא היה בכלל שוק בארץ. איך אתם יכולים ללמוד לבד?

ברשת ישנם מוקדי ידע עצומים בכל תחום שאתם יכולים לחשוב עליו. החומר מספיק מעניין בשביל לעבור עליו לבד. בנוסף, לא צריך לבלוע את הכל מיד, מספיק לעשות את זה בביסים קטנים.

מצגות

מצגות יכולות ללמד אתכם בכל נושא שתבחרו. יש כיום שני אתרים מרכזיים שמרכזים לתוכם פרזנטציות ופידיאפים בתחום, סליידשר וסקריבד.
הנה כמה דוגמאות למצגות בתחום המדיה החברתית, אם אתם רוצים נושאים נוספים, תשתמשו בחיפוש, המידע יישפך עליכם:

פלנינג:
סקריבד: סושיאל מדיה פלנינג / סליידשר: סושיאל מדיה פלנינג

טרנדים:
ללמוד את העבר, ההווה והעתיד של הטרנדים החברתיים ייצרו אצלכם את היכולת לחזות ולהגות כך שתוכלו לשפר את הדיוק העצמי שלכם אל מול שוק מלא מתחרים
סקריבד: טרנדים במדיה חברתית / סליידשר: טרנדים במדיה חברתית

אנגייג'מנט:
אנגייג'מנט זה אחד הדבר שאתם ממש רוצים להבין. מה גורם לאנשים להגיב ולפעול, על איזה לחצנים צריך ללחוץ כדי לייצר אפקט פסיכולוגי, איך מייצרים תנועה ועוד
סקריבד: אנג'ייג'מנט במדיה חברתית / סליידשר: אנג'ייג'מנט במדיה חברתית

גיוס כסף:
ענף מתפתח ביותר בתחום המדיה החברתית הוא גיוס התרומות באמצעות המדיה החברתית, בעיקר לארגונים ללא מטרות רווח, לקמפיינים ולפוליטיקאים
סקריבד: גיוס תרומות במדיה חברתית / סליידשר: גיוס תרומות במדיה חברתית

ניהול משברים:
מדיה חברתית והכניסה של הסלולר לכל מקום בחיינו מחייבים אותנו בתור מקצוענים, אם לא להתמחות בזה, לפחות להרחיב את האופקים שלנו בתחום. אגב, הנה פוסט שלי בנושא המשבר של שטראוס עלית ופוסט בנושא התנהלות המדינה במצב משברי
סקריבד: ניהול משברים במדיה חברתית / סליידשר: ניהול משברים במדיה חברתית

מדיה חברתית לארגונים:
יותר ויותר ארגונים מבינים שהם צריכים לייצר אסטרטגיה ופעילות. הנה מצגות שילמדו אתכם על צרכי הארגון
סקריבד: מדיה חברתית לארגונים / סליידשר: מדיה חברתית לארגונים

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

בלוגים:

בלוגים הם אולי מוקד הידע החשוב ביותר שלכם כדי לספוג עוד ועוד מידע עדכני. בלוגים על פי רוב יהיו עדכניים יותר מעיתון ויהיו עדכניים יותר מאתרי חדשות ואם אתם רוצים ללכת עם זה הלאה- רוב אתרי החדשות יקחו ידיעות מבלוגים. זה ככה בענייני טכנולוגיה, זה ככה בעוד תחומים. את הבלוגים אתם יכולים צרוך בכניסה ישירה, בר.ס.ס, בפייסבוק או במייל. שאר האופציות: טוויטר וגוגל+ לא מספיק טובות, אלא אם כן יש לכם רשימה מסודרת בטוויטר של בלוגים שאתם עוקבים אחריהם ואם אתם מבלים כמה שעות בגוגל+ כמו השעות שאתם מבלים בפייסבוק. אז בתור אנשי מדיה חברתית אתם רוצים לעקוב אחרי הבלוגים הבאים:

ג'יגה אום של אום מאליק הוא אולי אחד מאתרי הטכנולוגיה האינטליגנטיים ביותר. הוא עושה יותר טורי דעה ומומחים מאשר חדשות, נותן לכם מאמרי עומק, אבל קצרים. אם תרדו לסוף העמוד תמצאו עוד שישה בלוגים שהם חלק מרשת "אום נטוורק", למעשה בלוגים שנקנו על ידי אום מאליק בתחומים הבאים: אפל, קלינטק, פס רחב, קוד פתוח, קולבורציה וטכנולוגיות ענן

טק קראנץ', אולי בלוג הטכנולוגיה החשוב ביותר בשנים האחרונות שהוקם על ידי מייקל ארינגטון ונקנה על ידי AOL הוא כנראה ה- ynet של אנשי ההיי טק. טק קראנץ' מפרסם בממוצע 20 ידיעות חדשות ביום. אולי לא הכל יעניין אתכם, אבל אם תקדישו 10-20 דקות ביום לאורך תקופה, יתחיל להיווצר אצלכם זכרון טכנולוגי אקטואלי ותתחילו לקבל תחושות בטן בנוגע לכיוון אליו הולכת התעשייה. גם להם יש מדורים שונים אליהם אתם יכולים להירשם כדי לפתח מומחיות בנושא ספציפי שמעניין אתכם.

מאשבל גם הוא בלוג חשוב, יתעסק פחות בטכנולוגיה ויותר במדיה חברתית דווקא, גם לו יש מדורים שונים. התחושה בקריאה שלו היא שהוא מוכוון לאנשים צעירים יותר, אם לא בגיל אז לפחות במהות. בלוג חשוב למדי.

פאנדו דיילי הוא בלוג חדש ששם לו למטרה לספק חדשות מאחורי הקלעים של סיליקון ואלי. הנה הסיפור של שרה לייסי.

דה נקסט ווב וריד רייט ווב שידועים יותר בשמות הקיצור שלהם: TNW RWW הם שני בלוגים חשובים נוספים שמסקרים את עולם האינטרנט והטכנולוגיה, שווה לשים עליהם עין אם אתם רוצים להכנס לתחום ולהיות מעודכנים מכל כיוון שהוא.

אול פייסבוק הוא בלוג שכפי שאתם יכולים להבין משמו, מתעסק רק ברשת החברתית. אתם תקבלו חדשות, מידע פנימי, רכילות, מדריכים למשתמש והכל- רק על פייסבוק.

אול ת'ינגז דיגיטל, או בשמו החדש AllThingsD הוא בלוג נוסף, מיזם תוכן יומי בנושא חדשות, פרשנויות וטרנדים בתחום הדיגיטל.

אתם רוצים לדעת שכמעט בכל נושא שהוא ישנם בלוגים מקצועיים, לא רק לטכנולוגיה. חפשו בלוגים שמתעסקים באופנה, מוזיקאים, בלוגים של אמהות, בלוגי בישול, פוליטיקה, עשה זאת בעצמך ועוד. ככל שתיחשפו לסוגי בלוגים רבים יותר, כך תוכלו לדעת מה מעניין אתכם ומה לא, איפה אתם חזקים ואיפה כדאי לכם לפרגן לחברים אחרים בתחום.

עוד בסדרה:

עשו מנוי במייל כדי לקבל עדכונים על פוסטים נוספים בסדרה ובכלל

המשך יבוא

portrait by Martin Schoeller

‫תחשבו כמו פרח‬

‫Niv Calderon‬ — Sun, 18 Mar 2012 12:33:52 +0000

איך באים פרחים לעולם?

בפרחים, כדי שיתרחש תהליך של הפריה, צריך שגרגרי האבקה ייפגשו עם ביציות כדי ליצור זרעים שמהם יצמחו צמחים חדשים. האבקה של הפרחים נמצאת על האבקנים, הביציות נמצאות בתוך שחלה שהיא חלק מהעלי. מפגש של האבקה עם הביציות מתרחש בתוך העלי, ויוצר זרעים. הזרע מתפתח בתוך פרי שנוצר לאחר ההפריה (ערך מתוך האינציקלופדיה של ynet). אם לא הבנתם, מספיק שתציצו בתמונה וכבר תבינו איך.

פרח ביולוגי

לפני כמה שנים כתבתי שניו מדיה מצריכה סוג חדש של מרקטינג, ובשביל לייצר מרקטינג אפקטיבי לניו מדיה צריך לחשוב בצורה חדשה. חדשה לגמרי. בואו נדבר רגע על ההיסטוריה של המרקטינג או יותר נכון, בואו נדבר על האבולוציה של המרקטינג. בתחילת המאה ה- 20 השיווק היה בעיקרו ישיר. אחר כך הגיעה התחרות כי היו הרבה בתי עסק. אחרי מלחמת העולם השניה היו לחצים סביבתיים אחרים לגמרי והרבה עסקים מתו- השיווק הפך מישיר ללא-ישיר. הפצה הפכה להיות הכלי שעוזר לעסקים לגדול ולהתרחב, וכך במקום למכור ישירות ללקוח, עסקים רבים החלו למכור את המוצרים שלהם דרך עסקים אחרים ומנקודת מבטו של העסק הוא יכול להיחשב מצליח אם העסקים שמוכרים את מרכולתו מצליחים בכך.

בואו נקפוץ לרגע לאינטרנט. בהתחלה היה האתר. בשנים האחרונות ועם התפתחות הרשתות החברתיות הבינו עסקים ביתר שאת שעליהם להיות איפה שהלקוחות שלהם נמצאים. הם עברו מחשיבה של "אתם בואו אלינו" לחשיבה של "אנחנו נבוא אליכם". חברות טכנולוגיות יצרו את השלב האבולוציוני הבא כשפתחו את ה- API שלהן לעסקים אחרים על מנת שיבנו שירותים ומוצרים על גבן.

API מוגדר בוויקיפדיה כ: An application programming interface (API) is a source code-based specification intended to be used as an interface by software components to communicate with each other. An API may include specifications for routines, data structures, object classes, and variables.

במילים אחרות, ובעיקר בעברית למי שמכם שהוא לא טכנולוג- חברות תוכנה (כמו גוגל, פייסבוק, אפל וכו') פותחות דלת ומייצרות ממשק עבור מפתחים חיצוניים, כדי שישתמשו במידע או בפלטפורמה שלהם ע"מ לבנות אפליקציות חדשות תוך שימוש במידע ובפלטפורמה של אותה חברה.

פרח טכנולוגי

בצורה זו, חברות הטכנולוגיה מפתחות למעשה את השלב הבא באבולוציה העסקית, הן חושבות כמו פרח: ראשית, הן מייצרות את האבקנים, כלומר את התוכנה שלהן ואת ממשק הגישה אליה. בהמשך, בעקבות הטכנולוגיה החדשה, נוצרות חברות חדשות ולעיתים תעשיות חדשות, "דבורים" שמפיצות את האבקנים הטכנולוגיים מפרח א' (החברה המקורית) אל הרבה מאד פרחים אחרים (משתמשי קצה) או דבורים נוספות (עוד חברות טכנולוגיה).

תסתכלו על התרשים הטוויטרי- טוויטר איפשרה למפתחים לשאת את הקוד הגנטי שלה לכל מקום ובכל צורה שהם יבחרו: כך נוצרו ממשקים שונים כמו טוויטדק וסיסמיק, חברות שמספקות שירותים מתקדמים לעסקים כמו הוּטסוט וקו-טוויט ושירותי שיתוף כמו טוויטפיק וביטלי.

שורה תחתונה:

לא כל חברה היא חברה טכנולוגית. זה לא צריך למנוע ממנה "לחשוב כמו פרח", לפתח את הממשק שלה, לפתוח את הדלת, את החלון או את הקיר עבור לקוחות או מפתחים או עסקים אחרים, שירצו להשתמש במידע שיש לאותן חברות בשביל לשאת את המטען שלהן הלאה. כל מה שצריך לחשוב עליו זה איך המידע או התוכן שלכם הוא האבקנים ומיהן אותן הדבורים שישאו עבורכם את המטען הגנטי של החברה שלכם. זה יעזור לכם להבין איך מייצרים ויראליות, איך לבנות מודלים עסקיים ואיך לשווק בניו מדיה.

הוספתי כאן למטה סרטון קצר מהרצאה על קהילות שהעברתי לא מזמן בבר אילן, הסרטון הוא באנגלית וכדאי לצפות בו עם אזניות. חוץ מזה, בלינק הזה יש מצגת מעולה על האבולוציה של המרקטינג.