אחרי תקופה ארוכה של תכנונים, עיצובים ומשחקים, הושק אתמול ווב אנליטיקס ישראל , המרכז העברי הראשון למחקר וניתוח התנהגות גולשים. האתר מיועד לבוני אתרים, בעלי אתרים, וובמאסטרים, אנשי שיווק, מקדמי אתרים  מפרסמים ומנהלי מדיה חברתית – כל מי שרוצה ללמוד ולבחון ולהכיר את גולשיו.

באתר מרכז לימודי שהולך ותופח מיום ליום ובלוג מרכזי שהוא לב האתר, ובו מתפרסמים מאמרים, טיפים וטיריקים (How To's) , הרצאות וובינרים ומרכז מחקר ראשון מסוגו בארץ שיבצע ויפרסם מחקרים על הרגלי הגלישה הישראלים.
הבלוג והאתר מיועד בעיקר לקהל הישראלי ולכן שם דגש על מערכות פופולריות כגון גוגל אנליטיקס (יש גם פורום גוגל אנליטיקס חדש), אבל לא מקפח את השאר.

אנו מזמינים אתכם להכנס לאתר, להרשם לבלוג ולעדכונים (וגם לקבל את הספר – "סודות האנליטיקס") להגיב וליטול חלק בקהילה.

נשמח לשמוע את הערותיכם ותגובותיכם – כל הזמן בדרך לשיפור מתמיד.
ברוכים הבאים לווב אנליטיקס ישראל!

בגרסה האחרונה של גוגל אנליטיקס התווסף דוח חדש המציג לכם את מידת ההצלחה של הפוסטים והתכנים שלכם במדיה החברתית. בעברית פשוטה יותר – כמה הגולשים אהבו את התכנים ושיתפו אותם הלאה.


הדוח הזה תומך בשלוש רשתות חברתיות- פייסבוק, גוגל+ וטוויטר. את השיתופים של גוגל פלוס תראו בתוך הדוח באופן אוטומטי ללא כל מאמץ מצידכם. לעומת זאת, אם תרצו לראות כמה טוויטים או לייקים עשו לכם, תרצו להפשיל שרוולים ולעשות עבודת קוד קטנה.
השינויים שתצטרכו לעשות בקוד הם פר רשת חברתית, כך שאם אין לכם כפתור של טוויטר, אל תבצעו את החלק של המעקב אחרי טוויטר.

שלב א' – מוודאים שמותקן לכם הקוד החדש של גוגל אנליטיקס

כן, הקוד האסינכרוני החדש של גוגל אנליטיקס חייב להיות מותקן לתמיכה מלאה וטובה יותר.

שלב ב' – הוספת סקריפט לשרת האחסון שלכם

1. הורידו את הסקריפט הבא (שם קובץ: ga_social_tracking.js) והתקינו אותו בשרת האחסון שלכם. לצורך הדוגמא, נניח ששמתם אותו בתיקיית  http://www.domain.com/scripts. שימו לב, אם זה יהיה מאוחסן בשרת מוצפן עם SSL (כלומר הכתובת מתחילה ב HTTPS) תוכלו לעקוב אחרי לשוניות שפיתחתם בפייסבוק, אבל זה לפעם אחרת.
2. ממש לפני הקוד של גוגל אנליטיקס באתר שלכם, הוסיפו את הקטע הבא, רק אל תשכחו לתקן לכתובת בה הסקריפט מאוחסן:

<!-- Google Analytics Social Button Tracking -->
<script type="text/javascript" src="http://www.domain.com/scripts/ga_social_tracking.js"></script>

שלב ג' – מעקב אחר פייסבוק

על מנת לעקוב אחרי לייקים של פייסבוק, אני מניח שהטמעתם את הקוד של הלייק באתר שלכם כבר, והוא נראה בערך כך:

<div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=25252525113&xfbml=1"></script>xxx<fb:like href="www.domain.com" send="true" width="500" show_faces="false" font=""></fb:like>

<script type="text/javascript">_ga.trackFacebook();</script>

שלב ד' – מעקב אחר טוויטר

לפני שאתם רצים, אנא וודאו שבאתר שלכם מותקן הכפתור הרשמי של טוויטר ולא של Tweetmeme למשל ודומיו. על מנת לספור את הטוויטים (אבל לא ריטוויט…) הוסיפו את הקוד הבא, באיזור ה Head של האתר, אחרי הקוד של גוגל אנליטיקס.

<!-- Load Twitter JS-API asynchronously -->
<script>
(function(){
var twitterWidgets = document.createElement('script');
twitterWidgets.type = 'text/javascript';
twitterWidgets.async = true;
twitterWidgets.src = 'http://platform.twitter.com/widgets.js';
// Setup a callback to track once the script loads.
twitterWidgets.onload = _ga.trackTwitter;
document.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(twitterWidgets);
})();
</script>

עכשיו כל שנותר הוא להכנס לדוחות ה Social Media בגרסה החדשה של גוגל אנליטיקס ולחכות ללייקים שיגיעו. חשוב לזכור שהקוד הזה מבוסס אירועים (Events) כך שרק מרגע ההתקנה הנתונים מתחילים להיאסף ולא ניתן לראות הקלקות היסטוריות. אגב, אם תרצו לעקוב אחרי Facebook comments, כלומר תגובות שנוצרו בתוך מנגנון התגובות של פייסבוק שהטמעתם באתר – אני עובד על זה ואעדכן את הפוסט הזה ברגע שאוכל.

בהצלחה!

יצא לי להתקל בזה לא מעט פעמים ודווקא היום, במהלך קורס גוגל אנליטיקס שהעברתי, זה צרם אפילו עוד יותר אז החלטתי לכתוב על זה. אולי אקבל תגובה רשמית מגוגל.

אז על מה מדובר?

גוגל אנליטיקס הינה מערכת סטטיסטית מבית גוגל המנתחת את פעילות הגולשים באתרים. בין שפע הדוחות, אפשר למצוא גם דוח הקרוי Map Overlay המציג את מפת המבקרים באתר שלכם לפי המיקום ממנו בוצעה הגלישה. כך ניתן לראות כמה גולשים הגיעו מארה"ב, מקסיקו, סין או כל מדינה ששמעתם או שלא שמעתם עליה. וכן, גם ישראל נמצאת על המפה. וזה נראה בערך כך, מרחוק:

וכך זה נראה שמתקרבים קצת. כאן משהו מתחיל להראות מוזר.

ואם מתקרבים עוד יותר מגלים את המפה הבאה.

מה?

למי שפספס, על פי גוגל, רמת הגולן ושטחי יו"ש אינם שייכים לישראל.
רגע רגע, לפני שאתם רצים לפוליטיקה ואו"ם, וגבולות בינלאומיים והכרה וכיבוש או לא כיבוש, לא על זה באתי לדבר, כי זה לא המקום, למרות שמאד מעניין אותי מה הדעה הרשמית של גוגל בנושא. הפעם אני רוצה לדבר על נושא טכני לחלוטין והרבה פחות הרה גורל.
הנתונים האחרונים שפורסמו מראים כי בשטחי יו"ש מתגוררים כ290,000 יהודים ו 1.5-2.5 מליון פלסטינאים (תלוי מי סופר). ברמת הגולן מתגוררים כ 41,000 תושבים, כמחציתם יהודים.  והשאלות שאני שואל הן א) האם יש למישהו מהם מחשב והוא גולש באינטרנט. ב) אם כן, האם הוא לא נספר בנתוני האנליטיקס כחלק מהתעבורה המגיעה מישראל?
האם אתר חדשות מוביל שמבצע ניתוח נתונים על פי גוגל אנליטיקס, מחמיץ פה למעשה תעבורה אמיתית של עשרות אם לא מאות אלפי גולשים שפשוט אינם "ישראלים"?

לפני שאתם רצים לבדוק בנתונים, אל תשכחו שהגולשים מכל העולם נספרים באתר שלכם לא משנה מה הקואורדינטה שלהם, ולכן בדוחות התעבורה הכלליים, אתם תראו את כולם. בנוסף יש לזכור שהשיוך הגיאוגרפי מבוצע ע"י זיהוי כתובת ה IP של הגולשים, מה שמעורר כמה תהיות:

1. אם תסתכלו בדוחות התעבורה המגיעים מישראל בלבד (למי שעובד עם פרופילים ומנתח פעילות לפי שיוך גיאוגרפי) האם הגולשים מרמת הגולן ומיו"ש נספרים או לא? ולאן ה IP שלהם משוייך בדיוק?
2. לפעמים גוגל אנליטיקס לא מצליח לשייך גיאוגרפית את כתובת ה IP. אז הוא לוקח את הגולשים ומתייג אותם תחת הערך (Not set) במקום למדינה ספציפית. האם מי שנמצא ב (Not Set) כולל גם את הגולשים מרמת הגולן ומיו"ש?
3. וגוגל – מה עם עניין הגבולות?

השבוע נחת לתיבת המייל שלנו מייל מפתיע מגוגל אנליטיקס, בעל הכותרת המפתיעה "Google Analytics Benchmarking Newsletter".
אחרי שנים שגוגל אוספת מידע מכל התקנות האנליטיקס ברחבי העולם, היא משחררת קצת סטטיסטיקות מרכזות.
הבהרה קטנה לפני שממשיכים – בעת התקנת האנליטיקס, המשתמש נשאל אם הוא רוצה שנתוני האתר שלו ישמשו את גוגל (בצורה אנונימית) או שהוא מעדיף לשמור את הנתונים לעצמו. לא הצלחנו לקבוע עמדה רשמית בנושא, אבל  חלק עושים כך וחלק כך. כעת, על סמך האתרים שכן אישרו שימשו בנתוניהם, גוגל הפיקו מסמך בנצ'מארק ראשון בסדרה שתשלח מדי חודש לכל בעלי האתרים ששיתפו את המידע שלהם.

ניתן להתווכח על הנתונים, אבל ללא ספק זהו צעד מאד חשוב מצד גוגל שמשחררת קצת נתונים על מגמות בעולם. זה הרבה יותר טוב ממחקרי ComScore ודומיהם כי זה מתבסס על מאות אלפי אתרים ברחבי העולם מה שמעיד על מובהקות סטטיסטית במובן מסויים, כלומר, זה עדיין לא מחקר מקיף על כל האתרים בעולם, אבל גודל המדגם כל כך גדול שזה כמעט הדבר האמיתי.

מה פורסם ומהן המסקנות?

גוגל קימצו במידע וחלק מהנתונים שפורסמו לא כאלו מעניינים אבל בהחלט מעוררים שאלות ותהיות. הנתונים במסמך משווים בין תקופת נובמבר 09 עד פברואר 10 ואותה תקופה בשנה שלאחר מכן. מוזר שגוגל בחרו דווקא בתקופה של שלושה חודשים הנופלת בדיוק על תקופת החגים בה האינטרנט משתגע גם ככה, אבל אנחנו לא מתלוננים על הנתונים. גם ככה מדובר במסת נתונים כבירה ולכן הצמצום, אבל היה כדאי שיסבירו מדוע בחרו בתקופות אלו דווקא ולמה רק שלושה חודשים, ננסה גם להעלות השערות בהמשך.
פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שהנתונים מבוססים על אתרים מרחבי העולם וכמובן שיש שונות בין מדינה למדינה ולכן גוגל מציינים זאת בגרפים נפרדים.  כדי לא לשעמם, ננסה להיות פופוליסטיים במקצת ולהסתכל על המגמה הכללית של העולם. כמובן שההשערות שלנו הן השערות ואפשר לפטור אותן באמירה "Who Knows".
אז מה בדיוק פורסם?

מדדי התנהגות באתרים

1. מספר הדפים הממוצע שגולש קורא באתר (-0.4%)
2. זמן שהייה ממוצע באתר (-26 שניות)
3. Bounce Rate – אחוז המבקרים שנכנס לאתר, לדף כלשהו, ויצא מיד תוך מספר שניות מבלי לבקר דף נוסף. (-1.2%)

אז הגולשים קוראים פחות תוכן בממוצע ושוהים פחות זמן אבל מצד שני, אחוז הנוטשים ירד! תסריט כזה יכול להיות תוצר של שני גורמים – מנועי חיפוש טובים יותר שמציגים תוצאות טובות יותר ולכן פחות גולשים נוטשים את האתר, וכמובן בעלי אתרים שמעצבים אתרים טובים יותר, נוחים יותר ונכונים יותר שגורמים לגולש להשאר.

הירידה במספר הדפים הנקראים יכולה להיות תוצר ברור של דור ה"קוצים בתחת" שהתרגל לקרוא מהר יותר, מעט יותר ובכך גם להוריד את זמני השהייה באתר.

מקורות תעבורה לאתר

הנתונים האלו פשוט ממתק לעיניים. גוגל טוענים שיש עליה של 1% בתעבורה המגיעה ממנועי חיפוש, וירידה של 1.6% בתעבורה המגיעה מאתרים אחרים (נניח…פייסבוק?) מה שמעורר תהייה במובן מסויים.
הנתון הזה אומר בעצם שהפופולריות של מנועי החיפוש גדלה, אבל כמות התעבורה המגיעה מאתרים אחרים (כל הקישורים שעמלתם לייצר מבחוץ ומרכיב מכובד מעבודת הסושיאל מדיה) פשוט ירדה! נשמע קצת מוזר ואך תמוה, והציפייה הייתה שתהיה עליה בתעבורה מאתרים חיצוניים. אז SEO חשוב, אבל מה עם כל השאר? לגוגל הפתרונים.

ומה עוד?

גוגל פירסמה במכתב עוד כל מיני נתונים לא ממש מעניינים כמו חלוקת הנתונים לפי מדינות שממש יכול להיות חשוב למי שמתעניין בהשוואת זמני שהייה באתר בין ישראל לברזיל. אבל חוץ מזה, שממה. עם זאת, זה רק הניוזלטר הראשון ואמור להגיע כזה כל חודש, אז נחיה ונראה.

גוגל פלוס?

הרשת החברתית החדשה של גוגל, הקרויה גוגל  +(Google+), עלתה לאוויר ועושה גלים ברשת. בין רגע קמו מאות עיתונאים, מומחים ואנשי טכנולוגיה והסבירו באופן רציונאלי או אמוציונאלי למה זה ייכשל/יצליח ולמה לפייסבוק אין/יש מה לדאוג. כולם חושבים שגוגל טועים/צודקים ושזה מה שיקבור/יחייה אותם סופית. אני מנסה להאמין שמישהו בגוגל לא מנסה לקבור את פייסבוק באופן מיידי, אלא לייצר חלופה אלטרנטיבית בעלת פיצ'רים קסומים ואלטרנטיבים שלאט לאט יעבירו את העדר פנימה. כן כן, קסומים.

נתחיל מפרגון קצר – המערכת נראית טוב. הרבה יותר יפה ממה שאפשר היה לצפות וזה גם מאד נוח. ועדיין אין פרסומות שזה אפילו מקל את הקליטה, וכן – הפרסומות יגיעו מתישהו.

איפה מתחילים

אז גוגל פלוס היא הנסיון הרביעי של גוגל להרים רשת חברתית ולמרות שבכיריה הודו בכשלונות אלו ובכשלון שלהם לייצר אלטרנטיבה חברתית ראויה לפייסבוק, יש לומר שאולי העקשנות תשתלם בסוף. באופן ברור ניתן לראות כי גוגל פלוס היא רשת בעלת אסטרטגייה חברתית שונה למדי המבוססת על לקחים חשובים מהעבר (בעיקר בסוגיות הקשורות לפרטיות) ועל מחקרי התנהגות ותקשורת בין אנשים. תוסיפו לזה מחקר עומק ברשתות החברתיות הגדולות בנסיון להבין מה לא עובד שם שיכול להצליח פה, ואולי תקבלו את נוסחת הקסם.

אז מה ההבדל האסטרטגי בין פייסבוק לגוגל פלוס? גוגל פלוס הוא פאזל של מרכיבים ופיצ'רים שעומדים בפני עצמם ויכולים לשמש אתכם באופן ספציפי או בשילוב שלהם (במיוחד בגרסת הסלולר) בעוד פייסבוק סובב תמיד סביב הקיר.

אז מה יש פה בעצם?

מעגלים. או בשם הפחות צבעוני – קבוצות. אתם יכולים לסווג את החברים שלכם לקבוצות באופן קל ומהיר (הממשק מרהיב!) וכל הודעה, מייל, תמונה או סטטוס תוכלו לשייך לקבוצות בכמה שניות. בהחלט יתרון על פני העדכונים של פייסבוק שעל מנת לסווג אותם לקבוצות, אתם נדרשים לעבוד קצת אחרת. מישהו ברשת אמר שגוגל פלוס שומרת טוב יותר על הפרטיות כי התהליך השיתוף מורכב יותר. אני חייב להסכים ולהוסיף שבכל מקרה מדובר בפעולה של שנייה ורבע.

בנוסף, תמצאו את Sparks (ניצוצות) שזה מנוע המלצות לתכנים על פי מה שגוגל חושב שתאהבו ואולי תייצרו מזה שיחה עם חברים. לא נפלתי מהכסא, אבל בסדר.
אגב, בתחתית הפוסט הזה, בצד ימין, תראו כפתור שכתוב עליו +1. זה כפתור השיתוף של גוגל. הקליקו עליו, והפוסט הזה שאתם קוראים עכשיו יומלץ על ידכם בגוגל פלוס וחבריכם יראו שאהבתם את זה.

ללא ספק, הבוננזה הטובה ביותר שגוגל החביאו פה זו היכולת לבצע שיחות וידאו בועידה. אך אל תאמרו ועידה, אמרו זולה, או בשפת המקור – Hangouts. אם פתחתם שיחת וידאו עם כמה אנשים, אנשים נוספים מהמעגל יכולים להצטורף אליה (מוגבל לעשרה משתתפים). זה נראה אולי טריוויאלי אבל זה איום ברור לכיוונה של סקייפ שנרכשה ע"י מיקרוסופט שכאמור גם משתפת פעולה עם פייסבוק. מתחיל להיות מותח. צפו בסרטון, תראו איזה כיף הולך להיות ולמה התכוונתי במילה פיצ'רים קסומים.

מעבר לזה יש את ה"זרם" שזה כמו הקיר של פייסבוק אבל הפעם, במקום זרם אחד גדול, תוכלו לראות זרמים של אותם מעגלים שיצרתם, כלומר רק עודכינם מחברים או ממשפחה.

גוגל פלוס וסמארטפונים

ומה עם סמארטפונים? גוגל שחררו אפליקציה (כרגע רק לאנדרואיד) שעושה את כל אלו כולל שני פיצ'רים חדשים. הראשון, הפחות מוצלח לטעמי, זה היכולת לצלם תמונה שבאופן אוטומטי עולה לאלבום פרטי בגוגל פלוס. הפיצ'ר השני והוא ללא ספק ממתק יקר ערך הוא ה Huddle - צ'אט קבוצתי. זה עובד פשוט נהדר (נבדק על סמסונג גלאקסי). באופן רשמי האפליקציה חסומה להורדה מישראל, אבל אפשר לעקוף זאת, והוספנו הסבר בתגובה הראשונה לפוסט הזה, למטה.

העתיד לא ברור והרשת גועשת. תוסיפו לזה את העובדה שגוגל פלוס פתוחה רק למי שקיבל הזמנה, ויצרתם הייפ מאד מאד גדול עם ציפיות שאולי הפעם זה זה או שמדובר בכשלון החמישי של גוגל. לטעמי בסופו של דבר שתי הרשתות יחיו אחת לצד השנייה בדומה ללינקדאין, טוויטר ופייסבוק, וכל שנותר לכם הוא ללחוץ למטה על כפתור ה +1 ולראות את הקסם מתחיל לעבוד.

יש כמה דרכים לשליפת רשימת האוהדים מדף הפייסבוק שלכם ולייצא אותה לקובץ חיצוני כמו אקסל. זו הדרך העממית יותר ומתאימה גם למי שאינו מפתח (בשאיפה שפייסבוק יום אחד ימציאו משהו יותר נורמלי אם בכלל)

הבהרה: לא אנחנו כתבנו את זה ומי שיודע מי כן כתב, מוזמן לשלוח לנו קישור וניתן את הקרדיט.

כמה הנחיות לפני שממשיכים:

1. ייתכן והקוד לא יעבוד, ייתכן שישלוף רק חלק מרשימת האוהדים, ייתכן ופייסבוק ינטרלו את ריצת הקוד בפעמים הבאות – הכל אפשרי…
2. השימוש בקוד על אחריותכם, כל נזק שייגרם לדף שלכם או של מישהו אחר, הוא על אחריותכם בלבד.
3. הקוד יכול לעבוד רק על דפים שאתם מנהלים שלהם.
4. לקוד יש מגבלה של שליפת אוהדים, כאשר המגבלה משתנה מעת לעת, אבל הצלחנו להוציא גם מדפים המכילים אלפי אוהדים.

אז איך שולפים את רשימת האוהדים בפייסבוק – צעד צעד

1. פותחים את דפדפן הכרום שלכם. ומי שאין לו עדיין דפדפן כזה, מפסיד (-:
2. תעברו לדף שלכם בפייסבוק, ווודאו שאתם ב Wall של העמוד שלכם.
3. בסרגל הכלים של הדפדפן יש כפתור עם ציור של מפתח ברגים. לחצו עליו ובתפריט שייפתח חפשו תחת Tools את הפקודה Javascript console. ואם אין לכם, חפשו אותו איפושהו. זה משתנה בין הגרסאות השונות של הדפדפן.
4. יפתח לכם חלון עם קוד בחלקו העליון וחלונית ריקה בחלקו התחתון.
5. את הקוד למטה, יש להעתיק לתוך האיזור הזה, וללחוץ על Enter.
6. הקוד ישנה את הצבע שלו לכחול וזה אומר שזה רץ. תעזבו את המחשב, תפסיקו לעבוד ואל תגעו בשום דבר במחשב עד שזה מפסיק לרוץ. לכו לשתות קפה ותחזרו אחרי כמה דקות. בינתיים מתחת לקוד שכתבתם, יתחילו להצטבר תוצאות. תגללו את הקוד עד שתראו בסוף הודעה שאומרת כמה תוצאות הופקו.
7. אפשר לסמן את רשימת האוהדים, להעתיק ולהדביק באקסל.

בהצלחה, ואתם מוזמנים לשתף ולהעביר הלאה.

var uri = '/ajax/social_graph/fetch.php?__a=1';
var lastResponse = null;
var usersPerPage = 100;
var totalUsersDownloaded = 0;
var throttle = 3000; 
var startPage = 0;
var endPage = 10;

var getNodeId = function() {
  var metaTags = document.getElementsByTagName('meta');
  for (i in metaTags) {
    var tag = metaTags[i];
    if (tag.content && tag.content.match(/_([0-9]+)_/)) {
      return tag.content.match(/_([0-9]+)_/)[1];
    }
  }
  return null;
}

var OnResponse = function(e) {
  console.log('--- Page: ' + e.payload.page);
  lastResponse = e; // for debugging
  
  for (userId in e.payload.user_info) {
    var userData = e.payload.user_info[userId];
    totalUsersDownloaded++;
    console.log(userId + ',' + userData.title + ',' + userData.subtitle + ',' + userData.pic)
  }
  
  console.log('Downloaded: ' + totalUsersDownloaded + ' of ' + e.payload.count)
  if (e.payload.page <= endPage && totalUsersDownloaded < e.payload.count) {
    setTimeout(function() { downloadUsers(e.payload.page + 1); }, 3000);
  }
}

var downloadUsers = function(page) {
  var nodeId = getNodeId();
  
  if (!nodeId) {
    alert('Sorry couldn\'t find profile ID');
    return;
  }
  
  var data = {
    edge_type: 'fan',
    page: page,
    limit: usersPerPage,
    node_id: nodeId,
    'class': 'FanManager',
    post_form_id: document.getElementById('post_form_id').value,
    fb_dtsg: document.getElementsByName('fb_dtsg')[0].value,
    lsd: null,
    post_form_id_source: 'AsyncRequest'
  }

  var req = new AsyncRequest()
    .setURI(new URI(uri))
    .setMethod('POST')
    .setData(data)
    .setHandler(OnResponse);

  result = req.send();  
}

downloadUsers(startPage);

גוגל השיקו בחודש האחרון גרסה חדשה של גוגל אנליטיקס, וכרגע היא עדיין בשלב בטא ופתוחה לחלק מהמשתמשים. גוגל לא משחררים גרסאות חדשות לאנליטיקס בתדירות גבוהה, ולכן מדובר בבשורה משמעותית,  ובמיוחד לאור השליטה של גוגל אנליטיקס בתחום כלי האנליטיקס בעולם.

הפוסט הרשמי של גוגל מהבלוג שלהם מציין ממעוף הציפור כמה מהשינויים, אבל נסקור כאן את רובם, או לפחות את מה שמצאנו. בגדול אפשר לומר שהגרסה הנוכחית שמה דגש גדול על נוחות עבודה, חסכון בהקלקות מיותרות, וכמה פיצ'רים חדשים וחזקים מאד. חלק מפיצ'רים ישנים וותיקים (כמו לייצא דוחות ל PDF) לא מופיעים בגרסת הבטא אבל גוגל מבטיחים שהם עדיין בפיתוח ושום דבר לא יעלם מהמערכת. אז בואו לא נדבר על מה אין במערכת, אלא מה הדברים החדשים שהולכים להגיע.

אז מה חדש בגוגל אנליטיקס?

1. הבלוג!

טוב, גוגל אנליטיקס רוצים להגדיל את החשיפה לבלוג שלהם ומציגים תקציר של הפוסטים האחרונים בדף הבית של המערכת, לאחר ביצוע לוגאין. יופי.

2. רשימת פרופילים מלאה וכפתורי גישה מהירה

כעת, למי שבבעלותו הרבה אתרים והרבה פרופילים, ניתן לראות את כולם במבט אחד, ללא דפדוף מעיק והקלקות מיותרות. ליד כל פרופיל הוצבו כפתורי גישה מהירה בעזרתם ניתן להגיע לדוח ספציפי באופן מיידי (מסומנים בתמונה במסגרת אדומה). הכפתורים מביאים לדוחות כמות ביקורים (Visitors), מקורות הגעה (Traffic Sources),  תוכן (Content), והמרות (Conversion).

3. ווידג'טים

מעתה גוגל משתמשים בשם הפופולרי Widget לתאר קוביית דוח שניתן להטמיע אותה לתצוגת הדשבורד. רוצים להוסיף את רשימת המדינות לדשבורד, לחצו על Add widget.

אך שימו לב מה קרה – נפתח חלון ובו כל סוגי הווידג'טים שניתן להוסיף, לא לפי סוג הנתונים, אלא לפי התצורה שלהם. כעת תבחרו האם הווידג'ט הוא בתצורת גרף, טבלה, תרשים פאי או סתם מדד מספרי. יתרה מכך, תוכלו לתת כותרת בעברית לווידג'ט הזה ואז הדשבורד שלכם כבר יתהדר בשפת הקודש.

וככה זה יראה אחרי הוספת הווידג'ט:

שימו לב שיש כפתור קטן בצורת גלגל שיניים בפינה הימנית העליונה של כל ווידג'ט. לחיצה עליו תפתח לכם חלון כמו בתמונה הקודמת, ובו תוכלו לשנות את ההגדרות של כל ווידג'ט. תענוג.

4. מולטי-דשבורד!

דשבורד הינו מין תקציר מנהלים המרכז עבורנו נתונים שונים במקום אחד. נורא קל לייצא את הדשבורד וליצור ממנו דוח מרכז בלחיצת כפתור. החל מהגרסה החדשה, גוגל מאפשרים לנו לייצר כמה דשבורדים שונים ובכל אחד מהם להטמיע ווידג'טים כראות עיננו. כל שצריך זה ללחוץ על Add Dashboard, להוסיף דשבורד חדש למערכת וגם לתת לו שם בעברית!

5. דוחות

כל מסכי הדוחות שהורגלנו אליהם השתנו ומעתה הם בתצורה הרבה יותר נוחה שתחסוך לכם עשרות הקלקות. שימו לב לדוגמא לדוח המנתח תעבורה מסלולר (Mobile). המספרים 1-5 מייצגים אזורים עם מדדים שונים, שניתן להקליק עליהם ולראות את ערכיהם כפונקציה של הזמן עבור התנועה מסלולר.

באזור 6, ניתן להחליף את המדדים בקלות, כלומר לא לפי מערכות הפעלה של סלולר, אלא לפי ספק שירות ורזולוציית מסך. הכל מחולל באותו מסך וחוסך איבוד של פוקוס בעת ניתוח הנתונים. באיזור 7, תוכלו לראות כי ליד הערכים בטבלה יש ריבוע סימון (Check Box) המאפשר לכם לבחור עד שני ערכים מתוך הטבלה ולראות אותם על הגרף. כלומר ניתן להשוות על אותו הגרף את התעבורה מסלולרים מבוססי אנדרואיד לעומת התעבורה ממערכות מבוססות אייפון OS.

6. מעקב יעדים אחרי אירועים (Goal tracking for events)

זה ללא ספק התכונה המדוברת והחשובה ביותר שיצאה לאור. גוגל אנליטיקס מפאשר לנו לספור אירועים שונים שקורים באתר שלנו, למשל לחיצה על כפתור מסוים, הורדת קובץ, ועוד. מעתה, ניתן להגדיר יעדים למספרים אלו (Goals) ולעקוב אחריהם. בעבר היינו צריכים להגדיר דפים וירטואליים לשם אותה מטרה, ועכשיו זה נחסך מאיתנו. הפיצ'ר הזה מקל מאד על המעקב ומחזק את נוכחותם של ה Events כחלק ממתודולוגיית העבודה שלכם. אפשר לקרוא על זה עוד פה.

7. ענן מילות מפתח

פיצ'ר חביב וצבעוני שלא נותן מידע שלא ידעתם קודם, אבל זה עדיין פיצ'ר נחמד. קחו את כל מילות המפתח שהביאו אליכם גולשים ממנועי חיפוש, והציגו אותם בתור ענן תגיות. לכל מילה יש גודל מסויים וצבע. ככל שהמילה גדולה וכהה יותר , כך היא יותר חזקה ומביאה יותר תעבורה לאתר.

8. שינויים נוספים

גוגל אנליטיקס שינו כמה דברים בדוחות המותאמים אישית, בתצורה של הסגמנטים, ובעיקר הטמיעו שינויים קוסמטיים מורגשים. מעבר לכך, אפשר לומר שהמערכת הרבה יותר מהירה, הדוחות עולים ומתרעננים במהירות יוצאת דופן, ולא נתקלנו בבעיות של שליפת נתונים. עם זאת, זו עדיין גרסת בטא ונתונים או פיצ'רים שהורגלנו לראות נעלמו לנו בינתיים, אבל אנו מחכים לגרסה הסופית.
במקביל, גוגל השיקו מערכת עזרה חדשה במיוחד לכבוד הגרסה החדשה, והם עונים לכל מיני שאלות של נודניקים כמונו.

גיליתם משהו שאנחנו לא ראינו במערכת האנליטיקס החדשה? נשמח אם תספרו לנו בתגובות ועד אז – חג שמח!

Quickwin מספר 1 – תאימות לדפדפנים

האתר שלכם בן יותר משלוש שנים? העולם השתנה מאז, מגמות טכנולוגיות חדשות, אוכלוסיות חדשות, דפדפנים חדשים ומה לעשות – לא כולם גולשים באקספלורר 6. זה הזמן לבדוק אם הדפדפן שלכם תואם לדפדפנים החדשים. איך עושים את זה? נכנסים לאנליטיקס, קטגוריית Visitors, תת קטגוריה Browser Capabilities והקליקו על הדוח Browsers.

הדוח שייפתח לכם מכיל את סוגי הדפדפנים המשמשים את הגולשים באתר שלכם. שימו לב לא רק לאחוזי השימוש אלא גם למספר הנומינלי. בתמונה להלן ניתן לראות שלמרות שפחות מאחוז אחד מהגולשים גולש באתר באמצעות דפדפן ספארי (הנפוץ בעיקר במחשבי Mac), עדיין מדובר ב4500 מבקרים בחודש, שזה מספר לא מבוטל. חבל לפגוע בחווית הגלישה של קהל זה, לא?

כעת בדקו איך האתר נראה בדפדפנים השונים ובמחשבים שונים ותקנו מה שאפשר. לא תמיד מגיעים למצב של 100% תאימות לכל סוגי הדפדפנים, הגרסאות ומערכות ההפעלה. אבל נסו לשאוף גבוה.

Quickwin מספר 2 – גלישה בסלולרי

לפני חודשיים פרסמנו פוסט בנושא גלישה בסלולר, ורצינו לבדוק מה קרה מאז למספרים. מצאו את הדוח Mobile Devices כמה שורות מתחת לדוח הקודם. הפעם וודאו כי טווח התאריכים שאתם בוחרים הוא גדול ומכיל לפחות שנה אחורה, וצפו בגרף ברזולוציה של חודשים (מסומן בריבוע אדום קטן בצד ימין למעלה):

שימו לב למגמת העלייה החד משמעית. בתוך 13 חודשים מ 250 גולשים בחודש ל 2200, והמגמה תמשיך לעלות בוודאות. אמנם התעבורה הסלולרית מהווה רק 1.6% מסך התעבורה לאתר, אבל עדיין מדובר במספרים גדולים. צפו באתרכם בטלפונים סלולריים שונים. ייתכן ותצטרכו לפתח גרסה ייעודית לאתר המיועדת לסלולר. רק הערה קטנה- אמנם זה מקל על חווית הגלישה בסלולר המוגבל במסך בעיקר או ביכולות טכנולוגיות, אבל יש לא מעט גולשים שמצפים לראות את האתר במתכונתו הרגילה ומעבר לאתר בפורמט אחר עלול לתסכל אותם. לשם כך המהדרין מוסיפים לינק ל Full Version המאפשר לגולש לעבור לאתר בתצורתו הרגילה. לא שזה ירצה את המקטרים, אבל זה פתרון ביניים מוצלח.

Quickwin מספר 3 – הוספת מנועי חיפוש

גוגל אנליטיקס מכיר הרבה מנועי חיפוש,  אבל לא את כולם (הנה רשימה של מנועי החיפוש שהוא כן מכיר). במדינות שונות יש מנועי חיפוש מקומיים שונים וגוגל לא מכיר אותם באופן רשמי.  כתוצאה מכך, כל התעבורה המגיעה ממנועי חיפוש אלו אינה מקוטלגת תחת הדוח Search engines וכמובן שאין אפשרות לדעת מהן מילות החיפוש שהגולש השתמש בהם לפני שהגיע לאתר שלכם. אותה תעבורה יקרה ולא מתועדת, נמצאת בדוח אחר בשם Referring sites.

דוגמא: מנוע חיפוש ישראלי ונפוץ הוא Netex. שימו לב לדוח Referring sites הבא:

בתקופה הנבחרת, Netex מייצר לנו תעבורה משמעותית ואנו חייבים להגיד לגוגל שיתייחס ל Netex כאל מנוע חיפוש ולא סתם אתר מפנה, על מנת שנוכל לדעת מה בדיוק אנשים מחפשים.

על מנת לעשות זאת, יש להוסיף שורה אחת או יותר בקוד האנליטיקס המותקן באתר. השורה מכילה פרמטרים שונים והיא יכולה לבוא בתצורות שונות בהתאם לקוד המוטמע אצלכם באתר, לפיכך לא ניכנס לפרטים ועשרות דוגמאות, אבל מדובר בהטמעה פשוטה יחסית וכמובן שיש לבדוק בסופו של דבר שהנתונים נאספים באופן תקין. שימו לב שלאחר הוספת מנועי חיפוש המהווים מקור תעבורה משמעותי לאתר, תחול ירידה בדוח ה Referring sites ותתבטא עליה בדוח ה Search Engines כמובן, אז לא להיבהל (-:

Quickwin מספר 4 – מה מחפשים אצלכם באתר?

כמעט בכל אתר יש שדה חיפוש. גוגל אנליטיקס מאפשר לכם לתעד את מונחי החיפוש שהגולשים מקלידים בשדה החיפוש. כנסו להגדרות האנליטיקס אצלכם, ולמסך הגדרות הפרופיל. חפשו את האיזור Site search, בחרו Do track, וציינו למטה את פרמטר החיפוש בו מנוע החיפוש שלכם משתמש (אם אתם לא יודעים, שאלו את ה Webmaster).

מאותו רגע והלאה, תמצאו את רשימת החיפושים באתר שלכם תחת הדוח Site Search בקטגוריית Content.

בהצלחה בהטמעה!

לימור שיפוני, מספרת סיפורים ואסטרטגית מדיה חברתית פתחה לפני כחודש בסדרת פוסטים בבלוג שלה, העוסקים בבלוגים ארגוניים.

לאחר פרק המבוא המקיף, לימור סוקרת ומציגה דוגמאות לבלוגים ארגוניים מוצלחים ומה הסיבות שהם כאלה (ומה בכלל ההגדרה של בלוג מוצלח?)
אבל למרות שבלוגים זה נהדר עדיין יש שאלות שצריך לענות עליהן ומנהלים שצריך לשכנע, כי לא מדובר במהלך פשוט. אחת משאלות היסוד היא כיצד מודדים החזר השקעה של בלוגים, כי בסוף השנה בישיבות התקציב רוצים לדעת האם עדיין ניהול הבלוג ויצירת התכנים עדיין עומדים על הפרק ובכלל איך הייתה השנה שעברה מבחינת הבלוג ומה זה נתן לנו בסופו של דבר.

מי ששוכנע ויודע איך למדוד, יכול להתחיל לבנות את תוכנית התוכן לבלוג, או בפשטות, וזאת שאלה מליון הדולר – על מה כותבים? מנסיון מדובר באגוז לא קל לפיצוח ומהווה בדרך כלל חסם משמעותי גם אם פתיר, מבחינת הארגון. שאלות כמו – את מי זה מעניין, מי יקרא את זה, למה לשתף את זה, עולות תדיר, וכאן לימור מפרקת את השאלה לגורמים ברורים יותר. בין היתר היא תספר לכם על איך לנהל כותבים ואיך כותבים בכמה כללים פשוטים.

החלק הטכני לא הוזנח, וסייענו לה בפוסט אורח העוסק בעיקר בפן הטכנולוגי של הבלוגים שמעסיק את הארגונים לא פחות מהשאלות שהוצגו קודם. איזה דומיין לבחור, האם הבלוג יהיה חלק מהאתר או לא? אלו שאלות לא פשוטות בהכרח ורצוי לעשות חשיבה מעמיקה לפני שרצים קדימה.

הסדרה נחתמת בשני פוסטים חשובים. הראשון עוסק בניהול תגובות ודיונים וגם קצת על סיכונים. הפוסט האחרון עוסק בבניית קהל קוראים והפצת תכנים והוא מתחבר ישירות לנושא המדידה ובכלל למה לעשות בלוגים.
סדרה זו היא קריאת חובה לכל המתלבטים, לאנשי השיווק בתוך הארגונים והחברות ולבלוגרים שרוצים לעלות כיתה.  קריאה מהנה!

אתרי אינטרנט רבים ובעיקר אתרי B2B, בונים את האתר בעיקר כדי לייצר מכירות. גם אם באופן עקף או ישיר, לאתר יש מטרה. לשם תמיכה במטרה הזו, החברה משקיעה בשיווק ופרסום אונליין, מדפיסה את כתובת האתר על כרטיסי הביקור והפולדרים, על הדוכנים בכנסים בחו"ל, ואף מאפשרת למתעניינים למלא טופס צור קשר באתר. מאותו רגע והלאה נכנסים אנשי המכירות לפעולה ועם המידע המסופק להם (המינימלי בדרך כלל) פונים ללקוח הפוטנציאלי וחותרים לסגירת עסקה.

ברוב המקרים יש נתק גדול בין האתר והעולם הסטטיסטי העומד מאחוריו לבין אנשי המכירות. זה אותה נקודת חיבור חמקמקה בין השיווק למכירות אך הפעם היא ממוקדת יותר בנקודת תפר מיוחדת במינה.

הנתק בין האתר לאנשי המכירות

מולנו שתי אוכלוסיות עובדים.

הראשונה, אנשי המכירות אשר מקבלים לידים מהאתר. אנו מניחים כי פניות אלו מתועדות במערכות ה CRM במלואן. מה כוללת פנייה כזו? בדרך כלל מה שאפשרנו ללקוח למלא באתר. יש אתרים בעלי טופס מינימליסטי ויש כאלו עם מגילה ארוכה. בכל אופן, ייתכן וקיבלנו שם, כתובת, מייל ואולי גם טלפון. לפעמים הלקוח גם בוחר מוצר בו הוא מתעניין ויש גם כאלו המפרטים בדיוק מה הם צריכים, וזאת בהנחה שמישהו שואל אותם.

אז מה אנשי המכירות יודעים עכשיו? מה שהלקוח "אמר" להם. מבחינתם, מה שקרה עד לרגע מילוי הטופס לא קיים ולא התרחש מעולם.

האוכלוסיה השנייה היא הזרוע המנהלת את האתר. אנו לא מדברים על אותו Webmaster האחראי על תפעול האתר או הזנת התכנים בפועל, אלא על הגוף האמון על יצירת התכנים באתר, על קביעת השפה והמסר ושאמור להיות אמון גם על המחקר השוטף של הנתונים הסטטיסטיים המצטברים והמתעדים את פעילות הגולשים באתר. לעיתים גוף זה הוא חלק מהזרוע השיווקית של ארגון ואחראי גם על הקמפיינים באינטרנט או על פרוייקטי שיווק אחרים באונליין.

אז מה אותם אנשי Web יודעים על הלקוח שזה עתה מילא טופס? מה שהמערכת הסטטיסטית של האתר אמרה להם, וזה לא מעט:

1. המידע המודיעיני - מאיפה הוא בא, מי מקשר לאתר שלכם, איזה קמפיין פרסומי גרם לו להקליק, איזה מנוע חיפוש הביא אותו ועבור איזו מחרוזת חיפוש, מאיזו מדינה הוא (עיר ומחוז), באיזה שפה הדפדפן שלו (דובר רוסית?) ועוד מאות נתונים.
2. המידע ההתנהגותי – כמה זמן הוא שהה באתר, מה הוא חיפש באתר (יש לכם חיפוש באתר?), באילו דפים הוא עיין וכמה זמן, איפה הוא הקליק, באילו סרטוני וידאו הוא צפה, אילו מסמכים הוא הוריד ואיזה טופס התיש אותו.

מבחינת אנשי ה Web, מה שקרה מרגע שליחת הטופס ויציאת הגולש מן האתר – לא קיים ולא התרחש מעולם. יתרה מכך, במידה והמערכת אינה דורשת רישום לצפייה בתכנים, והגולשים לא מזוהים – הרי שהמידע הסטטיסטי יקר הערך הוא למעשה אנונימי לחלוטין ואין מאחוריו אף אדם מזוהה.

אנו טוענים כי יש ליצור חיבור קבוע בין שני גופים אלו. החיבור יאפשר זרימת מידע מגוף אחד לשני ויספק תובנות מופלאות לשני הצדדים.

האם וכיצד ניתן לחבר בין שני גופים אלו?

נסביר זאת בדוגמה אמיתית לחלוטין.

אורי הוא איש מכירות וותיק בחברת B2B המייצרת מערכות מחשוב רפואיות לתחום נישתי. התחרות בתחום עזה למדי ויש כעשרים חברות מתחרות בעולם. מדי יום, אורי מקבל ישירות לתיבת המייל פרטים של לקוחות פוטנציאלים אשר מילאו את פרטיהם באתר החברה. לפעמים אורי פשוט מרים טלפון או שולח מייל לפי הפרטים שסופקו. לפעמים הוא מחפש בגוגל או במקורות אחרים ומנסה לברר כמה שיותר מידע על הליד לפני השיחה. כך או כך, המידע שיש ברשותו מוגבל למדי ונתון לחסדי הלקוח שמילא את הטופס.

שוו בנפשכם כי אורי עומד לקבל, בפעם הראשונה,  מידע נוסף בצמוד לפרטי הפנייה:

• הלקוח חיפוש בגוגל " medical industry software company".
• הלקוח ביקר בדף של מוצר א', שהה בו שש דקות, במהלכן הוריד PDF של מפרט טכני ואף צפה בסרט ההדגמה במלואו.
• הלקוח ביקר בדף ב' למשך דקה. לא צפה בסרטון ההדגמה ולא הוריד PDF.
• הלקוח חזר לדף א' ושהה בדף כשתי דקות.
• הלקוח עבר לדף ה"אודות".
• הלקוח עבר לדף ה"צור קשר" ומילא את הטופס.
• לאחר מילוי הפרטים הלקוח חזר לעיין בדפים אחרים.
• שפת ממשק מערכת ההפעלה במחשב הלקוח – רוסית.
• הגלישה בוצעה מסמארטפון בעל מערכת הפעלה אנדרואיד והגלישה בוצעה מניו ג'רזי.
• זמן שהייה כולל באתר – 13 דקות.

מרשים, לא? מידע זה יספק לאורי הבנה יותר טובה של הלקוח הפוטנציאלי, על הצרכים שלו וגם על מידת התענינותו במוצרי החברה. יש להניח שאורי יתמקד בשיחה על מוצר א'. יתרה מכך, במהלך השיחה אורי לא צריך לשלוח את הלקוח לצפות בהדגמה מכיוון שהוא יודע שהלקוח צפה בה כבר. גם הגלישה באתר עם סלולרי יכולה לומר דבר אחד או שניים על אופי הלקוח. עם זאת, היינו ממליצים לא לציין בפני הלקוח את הידע המופלג שרכשתם מבעוד מועד. גם אם משפטית זה תקין (בינתיים) זה לא בהכרח נעים לשמוע בצד השני.

בואו ניקח זאת שלב אחד קדימה.
אורי קיבל לידיו שתי פניות לטיפול. שתיהן מכילות את אותו המידע מטופס ההתעניינות מהאתר. עם זאת, הנתונים הסטטיסטים על פנייה א' דומים לדוגמא שהבאנו, בעוד לקוח ב' כמעט ולא גלש באתר. באיזו פנייה אורי יטפל קודם? מאחורי איזו פנייה עומד לקוח פוטנציאלי הממוקם טוב יותר בתהליך הפיכתו ללקוח? יש להניח שאור ייעדיף לטפל קודם בפנייה בעלת המידע הנוסף, למרות שלא מן הנמנע אגב, שדווקא הפנייה השנייה היא בעלת סיכויי סגירה טובים יותר.

בואו ניקח את זה עוד שלב אחד קדימה.
כחלק מהמידע שנאסף על הגולשים, ישנן מערכות המספרות לנו גם מהי כתובת ה IP של הלקוח שביקר באתר, ולאיזו חברה הכתובת משוייכת. האם זה לא מידע יקר ערך לאיש המכירות? האם לאנשי המכירות שלכם יש את המידע הזה, היום?

ומה עם הכיוון ההפוך?

נכון, אנשי ה Web רוצים לעזור לאנשי המכירות אבל הם ישמחו לקבל משהו בתמורה. המידע שהם צריכים סגור במערכות ה CRM, ולכאורה לאנשי ה Web לא אמור להיות דבר וחצי דבר עם נתונים אלו. האמנם?

שרית היא אשת Web חריפה והיא עובדת בזרוע השיווקית של החברה. תחת ידיה מנוהלים כמה קמפיינים פרסומיים, ניוזלטר רבעוני ו SEO (קידום אתר) . לפני חודש החברה נכנסה לרשתות החברתיות באופן חלקי ונראה שדברים מתחילים לזוז שם. אז מה שרית צריכה ממערכות ה CRM ומדוע חשוב לספק לה את המידע הזה?

שרית עושה מאמצים רבים לבחינת החזר ההשקעה של הקמפיינים ופעילות השיווק אונליין שמבוצעת בחברה. היא יכולה לומר שבשנה האחרונה התעבורה לאתר שולשה ומספר טפסי ה"צור קשר" שמולאו באתר – הוכפל. אבל לפני ששרית מקבלת תעודת הצטיינות, היא הייתה שמחה לדעת מי מהטפסים יצרו לידים איכותיים ומכירות. מהם שווי הלקוחות (נוכחי ועתידי) שפנו דרך האתר? מה אנו יודעים על החברות המעסיקות את הפונים (מספר עובדים, התמחות, שווי שוק וכו'), איזה מידע איש המכירות יודע עליהם היום שיכול לעזור לה?

נתונים אלו יכולים ללמד אותה מהו ה ROI (החזר השקעה) האמיתי של כל אפיק שיווקי, אלו תכנים מייצרים יותר לידים, אלו אוזרים גיאוגרפיים מניבים יותר תשואה אל מול ההשקעה בפרסום. אלו מילות מפתח (Keywords) מניבות את הלידים האיכותיים ביותר ועוד.

במידה ובאתרים יש מנגון רישום המזהה את הגולשים בדומה לאתרי B2C, הרי שהעברת המידע בין שני גופים אלו היא הכרחית וקריטית לביצוע באופן שוטף. בכל רגע ננסה לבחון האם לגולשים בעלי תכונות CRM-יות מסויימות יש דפוסי התנהגות דומים וכיצד ניתן למנף זאת לטובתנו.

שרית אינה צריכה את הנתונים בשביל לסגור מכירות. שרית צריכה את הנתונים בשביל למקסם את ידיעותיה, לאפשר לה לבצע אופטימיזציה לקמפיינים, לחסוך בכסף המתועל לאפיקים חלשים, להתמקד באפיקים החזקים באמת ובסופו של דבר לייצר לידים איכותיים יותר ויותר.

חיבור מערכות CRM או נתוני CRM למערכות Web Analytics אינו בא לייצר בהכרח מטריית-על של מידע ודשבורדים מפוארים למנהלים, כי אם לאפשר זרימת מידע בין שני מרכיבי הליבה הללו, כל אחת לצרכיה. וכן, זה לא פשוט, אבל זה אפשרי.
וזה עובד.