האם לגו אדוונצ'רס יקבלו שחקן חיזוק מנינטנדו? The Legend of Zelda – גרסת הקוביות

החיבור בין Nintendo לחברת Lego מעולם לא קסם לנו יותר מאשר למראה פרויקט העיצוב של Michael Inglis, בן 18 מסקוטלנד, שעיצב עבור תחרות LEGO CUUSOO, סט לגו ב-3D על פי סדרת משחקי נינטנדו: The Legend of Zelda. מדובר במשחקי אדוונצ'רס בכיכוב גיבור הסדרה, לינק בדרך להצלת זלדה הנסיכה. סדרת המשחקים האגדית הזו קיימת כבר מעל 25 שנה (ב-2011 יצא Skyward Sword), והם משוחקים רק על גבי קונסולות של נינטנדו, לכן הפרויקט של אינגליז מפתיע כשהוא מציע אפשרות לשחק בדמויות ובאביזרים בגרסת לגו. הפרויקט זכה במעל 10,000 תומכים בתחרות, מה שאומר שהחברה אמורה לשקול ברצינות שת"פ עם נינטנדו ולהוציא את זה לחנויות (פרויקט מקסים אחר יוצא השנה LEGO-Minecraft). תפסנו אותו לשיחה.

תודה שהסכמת להתראיין. קודם כל רצינו להגיד, שכחובבי Zelda נשמח לראות את הפרויקט שלך בחנויות. האם תוכל לתאר לנו איך הגעת לרעיון וכמה זמן לקח לך לעצב את הפרויקט?

במשך שנתיים עבדתי על עיצוב הדמויות מתוך כוונה ליצור סרטון סטופ-מושן. נעזרתי בחברת Shapeways כדי ליצור מודלים בתלת-ממד, כששמעתי על התחרות, ועל הצלחת minecraft התאמתי עיצוב תוך שעתיים. בנוסף, לקח לי כ-60 שעות לעצב את הסט, משום שהייתי צריך למדוד ולעצב כל פיסת לגו בתוכנת 3D.

האם אתה בעצמך משחק בזלדה ואם כן, מה המשחק האהוב עליך ביותר?
אני משחק מגיל צעיר, ומעריץ מושבע של הסדרה, במיוחד The Legend of Zelda: Majora’s Mask – שם אני אוהב את אפיון הדמויות והנושאים האפלים. אני חושב שהנחת היסוד של המשחק – שהירח נופל בגלל שד אחוז דיבוק – הוא באמת אפל ומטריד. יחד עם "אלמנט הזמן", זה משחק שלא דומה לשום דבר אחר.

שמנו לב ש"Triforce symbol" חסר בעיצוב (!)… האם אתה מתכוון להשלים עוד פריטים בסדרה?

בסט הראשוני באמת פספסתי את לבנת triforce אבל מאחר שזה סמל חיוני, הוספתי אותו על היד של Ganondorf. חוץ מזה, בהמשך אעצב עוד חלקים שנחוצים להשלמת הסדרה.

אילו מעצבים/יוצרים מספקים לך השראה?
אני שואב את ההשראה שלי ממשחקי וידאו, עיצוב דמויות ונשקים. כרגע אחד המשחקים שמלהיבים אותי הוא Xenoblade Chronicles, היוצרים עיצבו שם מאות כלי נשק, שאני מת לעצב חלק מהם ל- LEGO CUUSOO. אגב, חשבתי לתכנן ללגו את Skyrim אבל לא נראה לי שזה ריאלי, לאחר שראיתי שבלגו דחו הצעה מסוג זה.

לבסוף, האם יש סיכוי שנראה את לגו זלדה בחנויות?
לאחר גיוס תמיכה של מעל 10,000 איש, לגו העבירה את הפרויקט לשלב הדיונים. ב-4 ביוני יתחיל תהליך בדיקת היתכנות למימוש הפרויקט, אישורים מנינטנדו ושאר ביורוקרטיות. זה תהליך של כמה חודשים, ונשאר לנו רק לחכות ולראות.
פליקר, יוטיוב 

Issey Miyake נכנס למעבדת המחקר שלו ומשם מנפיק עיצובים מרהיבים ונבונים

מאז שמסר את מלאכת העיצוב בבית האופנה שלו בטוקיו לידיים אחרות, איסי מיאקי, מעצב אופנה, פילוסוף, מהנדס, אמן, ואגדה עבור דורות של מעצבים – מתמקד בפרויקטי מעבדה שעוסקים בעיצוב אקולוגי וחכם.

בשבוע העיצוב האחרון במילנו שיתוף פעולה של מיאקי עם חברת התאורה האיטלקית artemide הניב ליין נפלא של גופי תאורה בשם in-ei (ביפנית – צל, צללית)

הסדרה בעלת מקורות יפניים מובהקים כוללת תשעה גופי תאורה בעלי נפחים גאומטרים מורכבים, העשויים יריעת טקסטיל בודדת, ללא תפירה או חיבורים. החומר החדשני ממנו עשויים האהילים מזכיר במראהו האורגני נייר אורז, אך מופק מסיבים פלסטיים ממוחזרים, בתהליך חסכוני באנרגיה וידידותי לסביבה. הטוויסט טמון בדינמיות הנפחים ובאפשרות לכווצם ל דו-ממד על ידי פסי קיפול המהונדסים בשיטתיות מרהיבה. שקיפות החומר עם מורכבות צורנית, יוצרים משחק רב שכבתי בין אור וצל, ואפקט זרימה.

כמו תמיד אצל מיאקי, אין מדובר בחוויה אסתטית בלבד, כי אם בקונספט מהודק, פרי מחקר מעמיק. זהו שלב נוסף במחקרו שעוסק ביחסי בגד-גוף-טכנולוגיה, שכבר מזמן חרג מגבולות האופנה

בליין 132 5 השתמש בטכניקה דומה והציג קולקציית בגדים שפותחו בעזרת אלגוריתם מתמטי שקבע מראש קווי גזירה וקיפול. התוצאה: חולצות שמתקפלות למעין פרחי לוטוס גאומטרים, מעילי שכמיה עתירי בד וחצאיות קפלים שמקבלות את צורתן המלאה כשהן נלבשות, בעוד שבארון, הקפלים שמיוצבים בחום "זוכרים" את מיקומם במבנה ונוטים להתקפל לשם מעצמם. גם bao bao, סדרת תיקים צבעונית, בנויה בגריד צפוף של קווי קיפול המעניק למשטח גמישות, ורסטיליות ולוק אופ-ארטי.

עכשיו הבנו למה התהליך חשוב כמו המטרה: סטודיו גליתרו הלונדוני במפגן דיזיין-ארט משובח

טים סימפסון הבריטי ושרה ואן גמרן ההולנדית נפגשו במסגרת לימודי התואר השני ברויאל קולג' שבלונדון ומשם המשיכו לעבוד יחד וביססו את סטודיו גליתרו הלונדוני, שכיום הוא שם דבר בסצינת ה-design art. השניים מצטיינים ביצירת קונספטים מרגשים במקביל לעיצוב אובייקטים ייחודיים. שני מוטיווים נשנים בעבודותיהם: האחד, העיסוק בתהליך העבודה, בו הם מנסים לייצר ריגוש וסקרנות לגבי אופן העשייה שלהם, ומוטיב שני הוא יצירת מכונות ייצור המותאמות ספציפית לכל פרויקט. למכונות עצמן יש בדרך כלל ניחוח אלגנטי שמתבטא בעיצוב אסתטי ובתנועות ליריות אנושיות כמעט. סדרת Blueware שכוללת ואזות אהילים וארונות מעוטרים בצביעה כחולה על גבי פני שטח לבנים ממוסכי עלים שאספו הצמד, היא דוגמה טובה לרצינות וליסודיות שהם מגלים כלפי כל פרויקט.

מלבד הקפדה על האובייקט, הוא גם מלווה בסרטון מושקע ובמדריך בוטני מקסים, שהוצע למכירה לקהל מצומצם (חמישה עותקים בלבד). הפרויקט מעורר השתאות בשימוש בטכניקה פשוטה וכה אלגנטית

כל פרויקט שלהם זוכה לתיעוד תהליך העבודה בסרטון וידאו (לעיתים קרובות הוא כמעט מהווה את היצירה עצמה), לדוגמה, תיעוד ייצור נברשת Big Dipper, שלאחר כמה טבילות בחבית שעווה נוזלית, נחשף שלד ראשוני עשוי שכבות שעווה שעליו מתגבש אט אט האובייקט.

כך, מוצר שעבר לנגד עינינו תהליך מרגש, עומד כעת בפני עצמו כאוביקט אסתטי שנתמך בחומריות הנהדרת של השעווה

פרויקט נוסף ששווה התעכבות הוא Bench Mould – ספסל גבס שנוצר בטכניקה הנפוצה בעיקר בתחום המידול, במיוחד בהקשר לתעשיות הקרמיקה למיניהן. תהליך העבודה נעשה בגבס במצב ביניים שבו הגבס מתחיל להתקשות ומרקמו הופך למעט שמנתי, בעזרת פרופיל מתכת מעצבים השניים את הגבס תוך כדי סיבוב מתמיד של השבלונה. ניכר בשניים שהם מאוהבים בתהליך עצמו ומצליחים ליצר מיצג מסקרן וערוך היטב, בדרך ליצירית ספסל מקסים.

תנועת Occupy, ממזרתם הרוחנית של דני ורוזה האדומים, עושה חללים פוליטיים בביאנלה השביעית בברלין

אווירת מרד הסטודנטים וילדי הפרחים של שנות ה-60 מציפה את חללי KW – מתחם לאמנות עכשווית בברלין, כאילו התרחשו האירועים המכוננים אך אתמול. כתב יד צפוף כובש את כל קירות ותקרות המסדרונות ומוביל אותנו במסרים הולמים על פני שלוש קומות.
בכל החללים, יוצרים ואקטיוויסטים משדרים: עשייה, חתרנות, רדיפת צדק, אמנות, מהפכה, אמירה. איך יודעים? הם לבושים בהתאם. אבל יש גם פמפלטים, כרזות, מיצבים, גרפיטי, תערוכות אמנות, סדנאות, פינות עיון, עלונים, הדמיות, וידאו ארט ודגלים (הרבה מהם).
אכן, פעילות פוליטית חברתית אמנותית לפניכם, והיא מוגשת בחסות Occupy, תנועת מחאה בינלאומית, שנוגעת בכל מה שרע בחברה: כיבוש, הון מנוול, אטימות ממסדית, רוע אנושי, ועוד חולות רעות שיש לצאת כנגדן.
“אמנות משנה מציאות", מכריז אוצר הביאנלה ארתור זמיבסקי. מכל העוולות, קצת חבל שהם לא בחרו להילחם בבנאליות. וגם בנטייתם לנימוס בורגני… שהרי מהפכה לא באמת יכולה להתקיים כשמחלקים לכם מילון בשפת סימני ידיים המלמד איך לתקשר "שקט" ו"לא מסכימים" (לידיעת מנהיגי "צדק חברתי" בארץ).

עם זאת, לפני שנתבוסס במדמנת הציניות, נציין שאווירת החופש ורוחות השינוי הנישאות באוויר מצליחות להדביק באופטימיות, במיוחד לנוכח כמה פרויקטים מרגשים:

האמן חאלד ג'ראר יצר חותמת דרכון למדינת פלסטין, ובשמחה מחתים לכל המבקרים הרבים המושיטים ניירות, כרטיסי ביקור, דרכונים, שקיות וכל דבר אחר שעל גביו ניתן להתעטר בחותמת היפהפייה (הוא מחתים גם בצ'רלי פוינט ובשאר מקומות סמליים בעיר).
בחלל חשוך, שדות עציצים מקבלים את פני המבקרים. זהו פרויקט רחב היקף שבו שתילים קטנים הם שגרירים. בעציצים נובטים "שתילי זיכרון" שנאספו מזרעים באדמת אושוויץ, וכעת הם מפוזרים בכל העולם ונשתלים כאקט משמר. ב"ברלין-בירקנאו" כל אחד רשאי לקחת עציץ, להירשם ולקבל תעודת נוטע. את העציץ עליו לשתול במרחב הציבורי. פעולה זו מבטיחה על פי היוצר, האמן הפולני Łukasz Surowiec, לשמור על זיכרון השואה באופן אחר ממה שהורגלנו אליו – לא הקפאת המוות כי אם שגשוג החיים.
יש גם קריאה לשלטון נשי (באמצעים "גבריים"), יוזמה של האמנית יעל ברתנא להצטרף לתנועת המחתרת היהודית בפולין (עם "כרטיס מועדון" מלבב), קריאה לקץ לשליטה על העם הפלסטיני, תיעוד מקרי אלימות וניצול במקסיקו ובעולם, ראש קלקר אימתני מתריס של ישו, סרטון בבימוי האוצר, שתחילתו משעשעת כשחבורת מבוגרים משחקת תופסת בעירום, והמשכו מצמרר, ועוד.

KW, אירועי הביאנלה השביעית לאמנות ברחבי ברלין. עד 1.7.2012.

מכירה מיוחדת של שמלות לבנות וחגיגיות, עד 119 ש"ח. סטודיו שסק, הסביונים 60, גני עם. עד 24.5

פסטיבל אמנות רב-תחומי ובינלאומי במוסררה, ירושלים. 22-24.5, 19:00 עד 23:00

מקלעת בית הכיסא: אמנות השימוש באוריגמי

כל מי ששוטט בערים אירופיות גדולות נתקל במבנים האטומים הפזורים בהן ומציעים בתי שימוש בתשלום, אבל המבנה הרבוע שניצב בפארק עירוני באוסטר, שווייץ, יוצא דופן: חזיתו עשויה מ-295 פסי אלומיניום מקופלים שהוצמדו זה לזה, נצבעו בגוונים שונים של ירוק, ובמבט מרחוק נראים כמו עבודת אוריגמי בגודל טבעי.
האחראים ליצירה הזאת הם צמד האדריכלים השוויצריים פביו גרמציו ומתיאס קוהלר ממשרד Gramazio & Kohler, שתכננו גם את הביתן השוויצרי בביאנלה ה-11 לאדריכלות בוונציה.

עומק הקיפול והצבעוניות השונה של כל פס יוצרים חזית שצורתה משתנה בהתאם לזווית השמש ולנקודת המבט של הצופה

הם מציינים כי בדומה לביתן הרפלקטיווי בקופנהגן, גם הם התבקשו למזער את הסיכויים שהמבנה ישמש מוקד משיכה מפתה מדי לאמני רחוב: "המטרה שלנו הייתה ליצור מבנה שהחזית שלו תהיה בעלת עומק כלשהו, כזה שיהפוך אותו בלתי מושך לציירי גרפיטי", הסבירו.
גרמציו וקוהלר, שמתמחים בתכנון ממוחשב, משלבים תכנון ושיטות בנייה מסורתיים עם מה שהם מכנים "ייצור דיגיטלי", מערכת יחסים שבאה לידי ביטוי גם בפרויקט הזה.

מה ל-Camper, חברת נעליים פונקציונלית עם טוויסט, ול-Bernhard Willhelm, מעצב אופנה פרוע ואוונגרדי?

זו השנה הרביעית שבה מתקיים פרויקט Camper Together, שבמסגרתו מזמינה חברת הנעליים הספרדית קמפר מעצבים מובילים ממגוון תחומים לעצב עבורם, מחנויות קונספט מושקעות ועד מהדורות מוגבלות של נעליים.
בין המשתתפים בפרויקט אפשר למצוא שמות מרשימים כאחים קמפנה, שעיצבו את חנויות קמפר בברלין ובלונדון, מעצב המוצר חיימה חיון, שעיצב סדרה צבעונית של נעלי גברים בהשראת נעלי ג'אז (הסדרה הפכה לבסט סלר), מעצבת האופנה Veronique Branquinho ועוד.
לרשימת המעצבים מחליק ברנרד וילהלם בקלילות למשבצת הילד הרע של הפרויקט, והאמת, את התואר הוא הרוויח ביושר, כשכבר בתחילת דרכו כמעצב עצמאי ב-1999 (אחרי שעבד אצל ולטר ואן בירנדונק וּויוויאן וסטווד) סימן עצמו כאאוטסיידר, כשבחר נגד כל המוסכמות להשיק את קולקציית הבכורה שלו על גבי מסכי וידאו ולא בתצוגת אופנה, כנהוג בתעשייה.

גישתו החתרנית מאפיינת את עיצוביו ומתבטאת בנפחים מפתיעים, הרבה צבע ובאופן כללי אי-ציות לשום טרנד או מגמה

וילהלם שואב השראה מעולם הפופ והצעצועים, ויצר בעבר קולקציות בהשראת ארוחות ילדים של מקדונלד'ס, שחקני כדורגל אמריקאיים ומשחקי מחשב.
הקיץ רקח עבור קמפר קולקציה, שכהרגלו ממקססת בצורה מופלאה בין עולמות מנוגדים: סנדלי גלדיאטור שנושאות סממנים מעולם ההייקינג, כמו שרוכים צבעוניים פלורסנטים, נעליים צבעוניות בהשראת נעלי כדורסל בעלות סוליה מזוגזגת מפתיעה, וגולת הכותרת – וריאציה וילהלמית נהדרת לסנדלי שורש המוכרים, בצהוב ושחור ספורטיבי, שמסתמנים כלהיט של הקולקציה וכבר אזלו בחנויות.