בימים האחרונים לקוחות של החברה שניסו לקבל החזרים על מכשיר זר שהם מעוניינים לצמד לרשת, גילו כי ההחזרים שמציעה להם החברה נמוכים מאלו שהם אמורים לקבל.

על פי תקנות משרד התקשורת (PDF) מנובמבר 2009 אתם יכולים לקנות טלפון בכל חנות, להגיע איתו לכל מפעיל ולקבל עליו החזרים. אם המכשיר נמכר אצל אותו מפעיל סלולרי אתם מקבלים בדיוק את אותו ההחזר לפי אותם התנאים של לקוחות שרכשו את המכשיר. אם המכשיר לא נמכר ברשת, ההחזר נקבע לפי מדרגות שונות כאשר לכל חברה יש את המדרגות שלה.

בביקור במרכז השירות של סלקום ברמת גן בשבוע שעבר, התברר כי ההחזר על מכשיר חדש נמוך מזה שמקבלים לקוחות שרוכשים אותו דרך החברה. לא עזרו ההסברים לנציגת השירות שהתעקשה ש"המערכת לא טועה", "אם זה מה שהמערכת אומרת אז זה מה שיש", "לא יודעת מה אומר החוק. מה לפתוח לך פה תקדין?" ועוד שלל תירוצים וטענות מדוע לא נרכש המכשיר דרך החברה (במחיר מופקע). גם הצגת הפרטים על ההחזר באתר של סלקום לא עזרה.

בסופו של דבר רק בעזרת שני נציגים נוספים התברר כי לסלקום יש שתי מערכות שמציגות נתונים שונים. אחת מהמערכות היא מערכת סימולציה, והשניה היא מערכת הבילינג של אמדוקס. במערכת הסימולציה מופיע ההחזר הנכון והמלא, אך במערכת הבילינג מופיע החזר נמוך יותר.

מטריד לחשוב שבחברה בסדר הגודל של סלקום יכולה לקרות כזאת תקלה במערכת הבילינג שמשפיעה על כל כך הרבה לקוחות. נראה כי בקרת האיכות או הבחינה של המערכות הללו פשוט לא קיימת, וכמובן באופן לא מפתיע היא תמיד מתרחשת לרעת הלקוח ולא לטובתו. לא מפתיע כלל לגלות כי נציגי השירות של חברות הסלולר  (ואני בטוח שזה נכון לכל החברות) לא בקיאים כלל בתקנות של משרד התקשורת, ולא מוטרדים כלל כי המערכת מציגה להם משהו שסותר את החוק.

משרד התקשורת והשר העומד בראשו עושים עבודה מאומצת בשביל לשכלל את שוק התקשורת. חבל שבסופו של דבר, החברות מרשות לעצמן להתעלם מהן בגסות.

ידידי, עורך הדין קלינגר כתב היום בהתפעלות על מאמצי השר מיכאל איתן בכל הקשור לממשל זמין. קשה לי להיות שותף להתפעלות הזאת כאשר אני בוחן את המהלכים שנעשים עד עתה. למעט שחרור מאגר התמונות של מדינת ישראל חזרה לאזרחיו, אני לא מוצא שום יתרון משמעותי למשל בפרויקט שמרכז מידע על שעות הקבלה של משרדי הממשלה.

כדי להפוך את המידע לנגיש באמת אין צורך להשקיע בתהליכי פיתוח חדשים. הבעיה של הרשויות בישראל היא העובדה שהן עדיין לא הפנימו שהן עובדות בשבילנו ומכאן שהמידע הוא שלנו, לא שלהן. אפשר לקדם מספר פרויקטים שיקדמו את חופש המידע בישראל בצורה מהירה יותר. אספתי כמה דוגמאות:

1. פרסום הפרוטוקולים של ועדת השרים לחקיקה – הפרוטוקולים של אותה הוועדה שלא אישרה את פרסום התמונות חסויים. למה? לכנסת הפתרונים. אין שום סיבה שהפרוטוקולים לא יציגו את תהליך החשיבה שנעשה לפני ההצבעה בוועדה. אני מהמר שאנו נגלה שהשרים אפילו לא ידעו על מה הם הצביעו, כי הדיון בתוכן ההצעה ארך דקות ספורות בלבד. אתר לשיתוף הציבור בהחלטות ממשלה נראה אולי יפה בעיתונים, אך אם הפרוטוקולים של הדיונים בהן מתקבלות ההחלטות חסויים, הרי שהפרוייקט הופך לחסר משמעות.
2. פרסום המידע של רשויות מקומיות – אחד האוצרות הגדולים של מידע במדינת ישראל הוא הרשויות המקומיות. מדובר במידע שרלוונטי לחיי היום היום שלנו. החל מכמה אנחנו משלמים ארנונה, דרך ההשקעה של הרשות שלנו בחינוך ועד לסעיפי הוצאות הקשורים לגינון ושיפוץ רחובות. לפי החוק הרשויות המקומיות במדינת ישראל הן חייבות לפרסם תמצית תקציב ואת הפרוטוקולים של ישיבות מועצה באתר האינטרנט שלהן. כמה מהן עושות את זה? שאלה טובה. עמותת שבי"ל פרסמה לאחרונה דו"ח שמרכז את הפעילות או חוסר הפעילות של הרשויות המקומיות. עתה רק צריך לחייב אותן לעשות זאת.
3. פרסום שמות נישומים ששילמו כופר לרשות המסים – למרות שהרשות נענתה לבית המשפט לפני מספר ימים אני מוצא מקום לציין זאת בכל מקרה. רשות המסים בישראל עשתה דין לעצמה ונטלה לה 18 חודשים כדי לפרסם את רשימת שמות הנישומים ששילמו כופר, זאת לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה נגד ההחלטה. האם גם כאן היה צורך בהערכות טכנית מיוחדת וחיבור מערכות מורכב? כלל לא. פשוט זלזול מלא בהחלטות בית המשפט. זו לא הפעם הראשונה שרשות המסים עושה דין לעצמה. רק לאחר התערבות של בית המשפט נאותה הרשות לפרסם את נתוני המידע לגבי נדל"ן בישראל. מידע שיכול לסייע בידי רבים כדי לקבל החלטות שקולות ברכישת דירה למשל.

טוב יעשה השר איתן אם במקום להשקיע את משאבי המדינה בפרויקטים חדשים, יאכוף את הוראות החוק הקיימות על הגופים היום. כאשר יבינו ויפנימו האחראים ברשויות המדינה כי המידע הוא שלנו, הם ירצו להתחיל לפרסם אותו בעצמם.

לפני כמה חודשים החלטתי להעביר את חשבון הדואר שלי לאירוח ב Google Apps. תאגיד המידע הגדול בעולם מאפשר לך לקבל בחינם שירות דואר המעולה תחת הדומיין שלך, ובדרך להנות גם מכלים אחרים כמו Docs, Calendar  ואחרים. אבל החוויה של גוגל היא צבאית במהותה עם פתרון אחיד לכולם. אם אתה רוצה לראות את ההודעות שלך בצורה אחרת מתצוגת השיחה, להוסיף חתימה לדואר היוצא עם תמונה קטנה, או למיין את ההודעות לפי גודל  - אתה בצרה. אין לך שום אפשרות לעשות את זה דרך הממשק של גוגל.

למרבה המזל גוגל מאפשרת לך לגשת להודעות גם באמצעות IMAP. ההודעות והתיקיות שלך נשארות על השרת ואתה יכול לגשת אליהן מכל תוכנה, טלפון סלולרי או הממשק של גוגל. אבל באיזו תוכנת דואר להשתמש? שנות השלטון הארוכות של אאוטלוק בתור תוכנת דואר אלקטרוני לא השאירו אף אפשרות ראויה לטיפול בדואר אלקטרוני.

Thunderbird של מוזילה למשל התגלתה כשימושית בעבודה מול Gmail, אבל מכיוון שהיא לא כוללת כלי לניהול לוח שנה (התוסף Lightning רחוק מלהיות כלי כזה) פוסלת אותה על הסף. התוכנה היחידה שהתגלתה כמסוגלת לעבוד מול Gmail בצורה מושלמת היא Zimbra Desktop, שנמצאת עכשיו בגרסת בטא לקראת השקת גרסה 2.0 במאי. הסתבר לי שהדרך היחידה לשדך בין אאוטלוק ל Gmail היא באמצעות התוסף של גוגל לשירות הפרימיום, וגם איתו נתקלתי בבעיות תאימות שונות.

מה שהשאיר אותי עם אאוטלוק 2007, שהשידוך בינה לבין ה IMAP  של גוגל הוא שידוך מהגיהנום. אאוטלוק לא יודעת לזהות את התיקיות המיוחדות של גוגל כמו למשל תיקיית ה Spam או ה Trash. אם עובדים במצב לא מקוון, לא ניתן להעביר הודעות בין תיקיות. אבל החלק הבעייתי מכל הוא המהירות שבה היא מתקשרת עם גוגל, שמעלה חשדות שאחד המתכנתים בסיאטל הכניס טיימר שסופר 5 שניות לפני כל פעולה, לא משנה מה משך הפעולה באמת. גם גרסת הבטא של אאוטלוק 2010 שבה הובטח כי קישוריות ה IMAP שופרה לא הביאה עמה שום בשורה. התוכנה מציגה שיפור של 10% בביצועים במקרה הטוב.

אאוטלוק היא תוכנה שאני מנהל איתה יחסי אהבה שנאה כבר יותר מעשור. כמו כל אהבה גדולה, אי אפשר בלעדיה – ואי אפשר איתה. הדבר שמתסכל אותי יותר מכל הוא העובדה שמאז גרסת 97' לא התרחש שינוי משמעותי באופן העבודה הבסיסי של התוכנה. אז קיבלנו 20 הודעות ליום והיום 200, והכלים נשארו אותם הכלים.

אין ספק הממשק עבר כברת דרך ארוכה (בגרסת 2010 הופיע סוף סוף ה Ribbon של תוכנות אופיס האחרות), ונוספו אפשרויות לדגלונים, קטגוריות, צבעים, חוקים, מענה אוטומטי, קיצורי דרך וכל מיני טריקים אחרים. אבל הקיצורים הללו ממשיכים להפיל את האחריות לטיפול בדואר על בני האדם במקום על המחשב. לא תמיד כל פרויקט ניתן לטיפול על ידי אותם החוקים, או כולל את אותם האנשים, או מגיע דרך אותו חשבון דואר.

למעשה החידוש היחיד באאוטלוק 2010 שתפס את עיניי הייתה אפשרות ניקוי התיבה מהודעות שחוזרות על עצמן במידה ומדובר בדיונים ארוכים. אבל אפשרות חדשה כמו כמו Quick Steps מתגלה כשם יפה מאוד לקיצורי מאקרו, ומאוד מאכזבת כשהיא מגיעה אחרי שלוש שנים מהגרסה הקודמת. חידוש כמו הקישור לרשתות חברתיות (Linkedin ופייסבוק) היה נחמד אם לא היה העתקה של Xobni מלפני שלוש שנים.

דואר אלקטרוני היה אמור להיות חכם יותר כבר ממזמן וראוי לכלי יותר חכם מאאוטלוק. שידוך עם רשתות חברתיות אמור להפוך את הדואר האלקטרוני לכזה שיודע מי אויב ומי ידיד, מי הבוס ומי החבר ובעיקר ממי אתה רוצה לראות את ההודעות שלך. בשנה הבאה יחגוג הדואר האלקטרוני יומולדת 40. העובדה שהוא עדיין לא התחיל אפילו את גיל ההתבגרות, משאירה אותי מתוסכל במיוחד.

תודה לכל מי שהגיע אתמול לאסיפת איגוד האינטרנט הישראלי.

בניגוד לעשור האחרון בהן הצעות הוועד אושרו כמעט פה אחד על ידי קבוצה אחידה של פחות מ-20 איש, התקיים סוף סוף דיון אמיתי בסמכותו ובתפקידיו של איגוד האינטרנט הישראלי בנוכחות למעלה מ-80 נוכחים. רובם ככולם הגיעו בעקבות המאמר שפרסמתי ב YNET וגרר אחריו תגובות רבות. גם אם הגעתם כי הסכמתם עם הטענות במאמר, וגם אם הגעתם כי שללתן אותן לחלוטין – עצם העובדה שהגעתם כדי לבחון ולהשפיע, היא מבחינתי ההישג הגדול ביותר. למי שלא הצליח להגיע תוכלו לקרוא על האסיפה בדה מרקר וב YNET.

מאז פרסום המאמר פנו אליי מספר אנשים שהיו מעוניינים לתמוך ולסייע בפעילות. אתמול הופתעתי לגלות אנשים רבים נוספים שמוכנים להרתם לשינוי. ביניהם אפשר למצוא נציגים של חברות רישום, נציגים מספקיות אינטרנט וגם חברי וועד מכהנים שסובלים מהקיפאון המתמשך באיגוד. את כולם אני מזמין לפרסם את הרעיונות והדעות שלהם, כדי להמשיך ולשנות את האיגוד.

הדיון מבחינתי לא תם. בין הדברים שהוועד התחייב לבחון הם פרסום חלק מהדיונים בוועד לגבי קבלת החלטות, פרסום מרכיבי העלות לשמות מתחם ואפשרות להקמת וועדה שתבחן בצורה מסודרת שינויים בתקנון. אעקוב אחר ההבטחות האלה כדי שיבוצעו בזמן סביר. על הנהלת האיגוד מוטלת עתה חובת ההוכחה כי היא אכן מוכנה לחשיפה ולביקורת. נכון לכתיבת שורות אלו, אפילו את הדוחות הכספיים של האיגוד מהשנים הקודמות עדיין לא מציגים לציבור, אלא רק לחברי האיגוד.

חברי הוועד מיהרו גם להשמיע אתמול טענות שהסתכמו ב"אל תבקרו, בואו תעזרו לנו". זאת הייתה טענה מוצדקת אם היה מדובר בארגון התנדבותי לחלוטין. אבל בפועל מדובר במונופול החולש על הכנסות של שמונה מיליון שקלים בשנה מכספי כלל הציבור בישראל. ככזה הם מחוייבים קודם כל לדיווח שקוף, הוגן ובחינה מדוקדקת תמידית ובלתי תלויה. עידוד ההתנדבות היא מטרה ראויה, אך לא מציבה את המתנדבים מעל לביקורת.

האסיפה של אתמול הייתה רק הצעד הראשון. בעקבותיה יגיעו חברים נוספים, ייבחרו חברי וועד שיחליפו חברים שמכהנים שנים ארוכות ברציפות, ובעיקר, יגיעו רעיונות חדשים כיצד הארגון צריך להתנהל. אז הנה התרומה שלי לאיגוד בשלב הזה: לפחות חסכתי הקמה של עוד וועדה שתחשוב איך לגייס מצטרפים חדשים.

לאחר פרסום המאמר ב YNET, הפרסומים הרבים ברשת ובעקבות הפרסום בהארץ, פנו אליי במהלך השבוע האחרון נציגים של שני גופי תקשורת גדולים והתעניינו באסיפה הכללית שתתקיים ב-15 לספטמבר. המלצתי להם להגיע, והצעתי להם לתאם זאת עם משרד יחסי הציבור של האיגוד. להפתעתי חזרו אליי הנציגים עם תשובות זהות: האיגוד מסרב לסיקור תקשורתי באסיפה.

אני מוכרח להודות שהופתעתי. בתחילת השבוע פנה אליי מר רימון לוי, נשיא האיגוד, והציע לי להפגש עימו על מנת כדבריו להסביר "עובדות ופירושי עובדות שאינם נכונים". הודיתי לו על ההצעה, אך הסברתי לו שאין שום תועלת במפגש בינינו. איגוד האינטרנט הישראלי מופקד על משאב ציבורי, וככזה הוא מחויב בדין וחשבון לכל הציבור בישראל. לא רק לפעילים באינטרנט, לא רק למפתחים, לא רק לבעלי אתרים ולא רק לחברי האיגוד – לכלל הציבור. על מנת להציג לכלל הציבור את הדיונים, אמרתי לו כי אני מעדיף שההסברים יוצגו בפורום רחב ככל האפשר, כמו לדוגמא באסיפה הכללית. זוהי הדרך היחידה לשתף את הציבור בהחלטות ובדרכי קבלת ההחלטות, בארגון השולט על נכס בעל חשיבות לאומית.

כדי להבהיר את הדברים פניתי גם למשרד יחסי הציבור של האיגוד וזאת הייתה תגובתם: "האסיפה פתוחה רק לחברי האיגוד. מי שלא חבר איגוד שירצה להיכנס – תינתן לו אפשרות להירשם כחבר איגוד בדוכן שיהיה בכניסה לאסיפה ואז הוא יוכל להיכנס". אני מוכרח להודות כי גביית כסף מנציגי תקשורת המגיעים לסיקור אירוע ציבורי היא ללא ספק צעד כלכלי מבריק וחסר תקדים בישראל, אך בכל הנוגע לדרישות הבסיסיות שלי מהאיגוד לשקיפות ולדיון ציבורי פתוח – הוא שוב מקבל ציון נכשל.

היום נשלח אימייל לחברי איגוד חדשים שהצטרפו בעקבות הפרסומים בימים האחרונים. אני שמח על האימייל שמראה שבהנהלת האיגוד האינטרנט הישראלי מבינים שעליהם להשתנות ולתת דין וחשבון לקהילת האינטרנט בישראל. מן הראוי לציין כי במערכת YNET פנו ביום ראשון בבוקר למשרד יחסי הציבור של איגוד האינטרנט הישראלי, והציעו להם את האפשרות לפרסם מאמר תגובה. עד לפרסום מכתבו של נשיא האיגוד לא התקבלה כל תגובה מהאיגוד.

אתייחס למספר נקודות עקרוניות שעלו במסמך התגובה של מר לוי, מבלי להכנס לפלפולים משפטיים על ניסוח סעיף כזה או אחר בתקנון.

1. דוחות כספיים – האיגוד צריך להציג את הדוחות שלו באתר שלו באופן חופשי. הקהל שמממן את האיגוד לא צריך לגשת לרשם העמותות בשביל לקבל אותם.

2. ISOC הקים את רשם RIP בשנת 2002 מתוך התפיסה שארגונים שרוכשים דומיין מסוג ORG המיועדים לעמותות ומלכ"רים חולקים את השקפותיו של ISOC. בדוחות הכספיים שלו מציין ISOC בפירוש כי תרומות חברות מסחריות ותרומות החברים מאפשרות לו להמשיך ולפעול. מכיוון שבמאמר ב YNET הובן אחרת, אני מתנצל על כך.

יש לציין כי ISOC אינו מקבל את כל רווחי הדומיינים באשר הם מכל הסוגים כמו שהחליטו באיגוד האינטרנט הישראלי, אלא רק דומיינים של ארגונים ללא מטרות רווח, שהם בדרך כלל המשתמשים העיקריים בדומיין מסוג ORG. למעוניין בדומיין מסוג ORG יש ברירה, אך לישראלי המעוניין בדומיין אין ברירה. הוא חייב לתמוך בפעילויות החברתיות של האיגוד בין אם ירצה ובין אם לאו. לא בכדי הפרידו את גוף רישום הדומינים לגוף חיצוני ובלתי תלוי, כמו במקרה של RIP וכמו במדינות אחרות. זאת כדי למנוע בלבול זהויות וניגודי אינטרסים בין פעילות חברתית לפעילות שאמורה להיות טכנית מקצועית בלבד.

3. לגבי הטיסות לחו"ל  – יכול להיות שאנחנו מסתכלים על דוחות כספיים שונים, אך בדוחות לשנת 2008 נכתב בבירור תקציב של 13,844 שקלים בשנת 2007 ו-4,845 שקלים בשנת 2007. ב-2006 עמד הסכום על 26,361 שקלים. ב-2001 (על פי מסמך נפרד שקיבלתי, הדוחות אינם זמינים) עמד הסכום על 100,769 שקלים לטיסות לחו"ל. מכיוון שהספרות הללו הן לא אפס, ומכיוון שהשנים 2006-2008 ו 2001 היו בעשור האחרון, אני מציע לנשיא האיגוד לקרוא שוב את הדוחות הכספיים של העמותה. לפי תקנון האיגוד מחוייבים הנוסעים לחו"ל בהגשת דו"ח מפורט על הנסיעה לוועד האיגוד, אשמח לעיין בדוחות הללו כדי ללמוד כיצד מקדם האיגוד את ישראל בחו"ל.

4. בחירות לוועד – סעיף 19 ג' 1 המוצע בתקנון מתאר כי הבחירות הבאות יתקיימו ב 2011. מכיוון שהיום אנחנו ב-2009, והבחירות הן ב-2011, מדובר בשנתיים שלמות שצריך לחכות חבר חדש שהצטרף לארגון בשביל להבחר לוועד.

5. מענקי מחקר – נשיא האיגוד מפנה לכתובת באתר האינטרנט של האיגוד שמציגה מחקרים רק מ-2007, לא מ 2008. אני ביקשתי לראות את דוחות המעקב על המחקרים הללו כפי שהתחייב בחלוקת הכספים המקורית.

נשיא האיגוד מתעלם במופגן מכמה סעיפים אחרים שציינתי כמו: פירוט הפרוטוקולים של ישיבות הוועד, הסיבות בהן הוא תומך להארכת מועמדתם של היועץ והמבקר, פירוט הספקים שעובדים עם האיגוד, העבודה שנעשית מול רשמים בינלאומיים ועוד. נוח לזרוק לחלל האוויר מדינות כמו ויאטנם ומיקרונזיה, לא ברור לי למה לא לשאוף למודלים שעובדים בהצלחה במדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה.

אפשר להמשיך ולהתפלפל בפרטים טכניים וסעיפי תקנון, אך מאז פרסום המאמר והפרסומים באתרים שונים זרמו אליי אימיילים, שיחות טלפון, הודעות, מסמכים ותלונות של עשרות גורמים. ביניהם בלוגרים, מפתחי אתרים, בעלי דומיינים, מנכ"לים של חברות בתחום האינטרנט, גורמי מקצוע בתחום התקשורת ואחרים. כולם הופתעו לגלות את הסכומים וההתנהלות, כולם מדהמו לגלות כי לא יוכלו להשפיע גם אם ירצו. הדיון הוא לא על מחירי דומיינים או סעיף קטן ג'. הדיון מבחינתי הוא קודם כל על שקיפות, פתיחות וחופש בחירה, ואני שמח להיות Internet Enabler שהתחיל דיון ציבורי אמיתי מזה שנים ביעודם של מיליוני השקלים שזורמים לכיסי האיגוד.תגובת איגוד האינטרנט הישראלי 2009

בעקבות המאמר ב YNET לגבי התנהלותו של האיגוד והמסמכים שריכזתי כאן בנוגע להתנהלות האיגוד בשנת 2008, ניסחתי מספר המלצות שאני מתכוון לעלות לסדר היום באסיפת האיגוד הקרובה. ההצעות הללו נוסחו לאחר שיחות רבות עם חברי איגוד בעבר שהסכימו לחלוק איתי מהנסיון שלהם בשינוי איגוד האינטרנט הישראלי. אם יש לכם הערות, הצעות ושיפורים, אתם מוזמנים להציע אותם בתגובות. שימו לב, שהמועד האחרון למשלוח ההצעות הוא יום ג', ה-1 בספטמבר. בנוסף אפשר לעיין גם בכל מסמכי איגוד האינטרנט הישראלי 2002-2009.

שמות מתחם

1. פתיחת שם המתחת העליון il. לרישום – יש כיום מגמה גוברת לסיומות חדשות בשל המחסור בשמות מתחם פנויים עם הסיומות המוכרות. בישראל הגוף היחיד שנהנה משם המתחם העליון היא הממשלה עם הכתובת gov.il. על האיגוד להתחיל בבדיקות והכנות הטכניות הנדרשות, על מנת לאפשר רישום דומיינים חדשים בשם המתחם העליון.
2. עלות רישום דומיין בישראל – אבקש מהנציג הרלוונטי באיגוד להציג את עלויות הרישום הנגבות מהרשמים המוסמכים בעבור רישום דומיין חדש וחידוש דומיין קיים.
3. הפחתה מיידית של עלות הדומיין הישראלי - על פי הדוחות הכספיים משנת 2008, חלקים גדולים מתקציבי האיגוד זורמים לפעילויות שאינן קשורות לרישום דומיינים. ניתן לקצץ כ-20% מעלות הדומיין מבלי שתפגע מערכת הרישום, ויש לבצע זאת בהקדם. זאת על מנת למנוע מבעלי האתרים לשלם על פעילויות שמעולם לא הסכימו להן.
4. הגברת העבודה מול רשמים בינלאומיים - ישראלים רבים הם בעלי שמות מתחם בינלאומיים ומעוניינים במגוון גופים שיאפשרו להם רישום של מגוון סיומות.אבקש מהוועד להציג את הפעילויות שנעשו עד היום על מנת לשכנע רשמים בחו"ל לרשום גם את הדומיינים הישראלים, וכן תוכנית פעולה כדי להגדיל את מס' הרשמים בחו"ל שמבצעים רישום כזה.
5. אפשרות לפרטיות על פרטים אישיים - אבקש להציג את פעילות האיגוד עד כה בנוגע לאפשרות של הסתרת פרטים אישיים בשמות מתחם. כמו כן, אבקש לאשר תוכנית פעולה להוספת האפשרות הזו בהקדם.
6. הצגת דו"ח מצב מפורט על דומיינים בעברית – אבקש מהוועד להציג את הפעולות שנעשו עד היום בנושא שילוב דומיינים בעברית, סקירת המצב בעולם וכן התוכניות של האיגוד לעתיד.

מנהל תקין

1. פרסום פרוטוקול ישיבות הוועד - אבקש מהוועד להציג בתוך 14 יום את פרוטוקול הישיבות של חברי הוועד מהשנתיים האחרונות.
2. פירוט הכספים לחברי הוועד - אבקש להציג את הכספים שהגיעו לחברי הוועד מהאיגוד (כולל החזר הוצאות) מפורטות לפי כל סעיף, וכספים שהגיעו לחברות ועסקים שבבעלות חברי הוועד בשנת 2008 ו 2009.
3. פרסום של דוחות כספיים רבעוניים– בשנים האחרונות קיבל על עצמו האיגוד החלטות בעלות אופי כספי משמעותי שנוגעות גם לשנת 2009. אבקש להתחיל הצגת דוחות רבעוניים באופן קבוע וכן הצגת דוחות כספיים זמניים לשנת 2009.
4. הקדמת פרסום הדוחות המלאים של שנת 2009 למרץ 2010 – המצב הנוכחי בו דוחות כספיים מתפרסמים תשעה חודשים לאחר סיום שנת הכספים אינו מאפשר בקרה יעילה בזמן אמת על הוצאות האיגוד. אבקש להקדים את פרסום הדוחות למרס 2010 וכן לקבוע את חודש מרס כחודש הקבוע לפרסום הדוחות הכספיים.
5. בחירת רו"ח ויועץ משפטי – אבקש לדעת מתי מונו בעלי התפקידים הנוכחיים, ומתי נערך לאחרונה מכרז על אספקת שירותים אלו. כמו כן, אבקש מנשיא האיגוד להסביר את העלייה הניכרת בתשלום הוצאות משפטיות וכן את הסיבות לכך שהוא ממליץ על המשך כהונת המבקר והיועץ.
6. מימון משלחות לחו"ל – אבקש מהוועד להציג בתוך 30 יום את הפירוט המלא של הטיסות שמימן הוועד לחברי האיגוד, חברי הוועד או אחרים במהלך שנת 2008 ו-2009 וכן הדוחות המלאים לנסיעות אלו (מטרות הנסיעה, מה הושג בפועל וכו').
7. פירוט ספקים ועלויות – אבקש מהוועד להציג בתוך 30 יום את רשימת הספקים שעובדים עם האיגוד למעלה משנתיים וכן לדעת מתי מתכנן האיגוד להציג מכרז חדש לכל תחום בו עוסקים הספקים הללו.
8. פירוט מענקי מחקר - אבקש מהאיגוד להציג בתוך 30 ימים את פירוט מענקי המחקר שהוענקו בשנתיים האחרונות. אבקש לראות פירוט של תוצאות המחקרים (פרסומים, מאמרים וכו') וכן פירוט לגבי מחקרים שבוטלו והכספים שהושבו לאיגוד.

הצעות לשינוי התקנון

1. ביטול השינוי המוצע להפיכת חברים חדשים לידידי האיגוד – הצעה זו תיצור חוסר שיויון מהותי במעמדם של חברי האיגוד, תקשה על גיוס חברים חדשים ועומדת בניגוד גמור לאופיה הפתוח והדמוקרטי של רשת האינטרנט. יש להמשיך ולהקפיד כי כל חבר חדש יאושר בתוך 14 יום ויוכל להנות מכל הזכויות כחבר איגוד מלא.
2. שמירת מספר חברי הוועד הנוכחי – אבקש מנשיא האיגוד להסביר את ההצעה מאחורי העלאת מספר חברי האיגוד, במיוחד לאור המחסור במועמדים במהלך הבחירות לוועד בשנה הקודמת.
3. קיצור כהונת חבר הוועד לשנה – אבקש מנשיא האיגוד להסביר את הרצון להאריך את תקופת הכהונה בוועד לשלוש שנים במקום שנתיים כיום. מהלך כזה ימנע מחברי איגוד חדשים את האפשרות להבחר לוועד.
4. ביטול הצורך בהצגת שלושה מכתבי המלצה מחברי העמותה כדי לבחור ולהבחר לוועד – מועמד יציג את כישוריו ויכולותיו ויבחן בצורה שווה על ידי כלל חברי האיגוד. החיוב בשלושה מכתבי המלצה מונע אפשרות מחברים חדשים להבחר לוועד.
5. מימון משלחות לחו"ל – הצעה לשינוי תקנון: בכל מקרה של משלחת לחו"ל יישלח רק חבר ועד/איגודאחד, וזאת לאחר שיציג אישור ממארגני הכנס בחו"ל, כי נדרשת נוכחות פיזית ולא ניתן להחליפה בכל דרך אחרון.

עדכון:

ההצעות נשלחו היום 31.8 בשעה 14:00. למעוניינים אתם יכולים לשלוח הצעות נוספות עד מחר למשרדי האיגוד בפקס 03-9700901

בשל מגבלות אורך לא התפרסמו ב YNET כמה מהתהיות הנוספות שעולות מהדוחות הכספיים של האיגוד. כמו למשל עלייה של 50% בהוצאות ליעוץ משפטי, מימון מחקרים שביניהם אפשר למצוא 225,000 ₪ עבור מחקר בנושא "שיטות ממוכנות ממוקדות משתמש להערכת איכות המידע בוויקיפדיה", או עלותו של הכנס השנתי שמגיעה ל 450 אלף שקלים.

אבל הבעיה של איגוד האינטרנט היא לא בעיה של מחיר. את השינוי בתעריפי האיגוד, הפסקת פעילויות שאינן קשורות לרישום דומיינים, או כל פעילות אחרת ניתן היה לעשות באמצעות דיונים פנימיים באיגוד. אבל כאשר ראיתי את השינויים המוצעים בתקנון שכוללים את ההצעה למנוע זכות הצבעה מחברים חדשים, הבנתי כי באיגוד לא ממש מעוניינים בדיונים פנימיים.

האסיפה הכללית השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי תתקיים ב-15 בספטמבר, בשעה 15:00 במרכז לארץ ישראל יפה. מכיוון שבשנים האחרונות לא מגיע מספר החברים הנדרש לקיום האסיפה בשעה הנקובה, היא נדחית באופן אוטומטי לשעה 16:00 ואז מתקיימת האסיפה בכל מקרה. באסיפה, למרות מספר החברים הזעום, מתכוונים להצביע על שינויי התקנון ועל אישור הדוחות הכספיים ללא הסברים נוספים.

כשתגיעו איתי לאסיפה הבאה, אני בטוח שנוכל לשנות את האיגוד כך שהוא יחזור לשרת את קהילת האינטרנט ובעלי הדומיינים, בצורה הטובה ביותר האפשרית בהמשך היום אעלה גם הצעות שאני מתכוון להציג באסיפה הקרובה.

מומלץ לעיין במסמכים הבאים מתוך אתר האיגוד:

דוחות כספיים 2008 איגוד האינטרנט הישראלי

במהלך פשוט הוכיחה יצרנית הסוכריות סקיטלס שלא צריך לעשות הרבה בשביל לפצח את הנוסחה לשיווק נכון באינטרנט.

החברה הסירה את עמוד הבית הרגיל שלה והשאירה ריבוע קטן שמאפשר לדלג בין אתרים כמו ויקיפדיה, פליקר, יוטיוב, פייסבוק טוויטר ואתרים נוספים.

המסר של סקיטלס הוא פשוט: Interweb the Rainbow, מסר שמשחק עם הסיסמה הקבועה של החברה Taste The Rainbow (”טעם את הקשת”) ומתייחסת לקשת הצבעים של הסוכריות. המסר פשוט מצביע על העובדה שזה לא ממש משנה איזה מידע החברה תציג על עצמה באתר שלה, מה שקובע בעיני הגולשים הוא מה כותבים עליה באתרים שונים, איך מצלמים את הסוכריות והחוויות של החברים של הגולשים ברשת כמו פייסבוק.

סקיטלס הוכיחה שלא צריך להתאמץ במיוחד בכדי להבין את הכלל הבסיסי של שיווק באינטרנט והוא שקיפות מלאה מול כולם: לקוחות, ספקים ועובדים. לא צריך גם להפוך את כל עמוד הבית שלכם בשביל לאמץ את אותו העקרון. מידע רב ככל האפשר על הפעילות, המוצרים או התוכניות שלכם, יכול להביא אתכם בדיוק לקהלים שחיפשתם.