סחבק

חדש מסחבק

2009-10-25T01:05:00.004+02:00

20 Essential Infographics & Data Visualization Blogs | Inspired Magazine

Posted: 24 Oct 2009 07:49 AM PDT

In the tradition of Inspired Mag's huge lists, here goes a new one – all the blogs with cool data visualization eye candy in the same place!

Top 10 Web Collaboration Tools (That Aren't Google Wave) - Collaboration - Lifehacker

Posted: 07 Oct 2009 09:12 AM PDT

Lest ye forget, there are plenty of web-based collaboration tools that don't require learning a new way of speaking. Here are a few of our (mostly free) favorites.

Internet Alchemy » Linked Data Spam Vectors

Posted: 23 Sep 2009 08:44 AM PDT

One of the defining characteristics of a successful information system is its level of exploitation by spammers. Successful systems will attract those who wish to hijack that success for their own ends, most often by the use of deception. I think we can safely say that the Linked Data web is not yet successful because it has not attracted that level of spam attack. With the Google and Yahoo's adoption of RDFa I think we'll see that change in the next twelve months. In anticipation of future attacks I thought it would be a useful exercise to try and predict some of the possible vectors for introducing spam into a Linked Data system. Some of the spam vectors are going to be traditional, rooted in the existing web. However, some are going to be new, made possible by the open world aspects and low cost integration possibilities provided by Linked Data.

XML.com: What Is RDF

Posted: 23 Sep 2009 04:50 AM PDT

Editor's Note: "What Is RDF" was originally written by Tim Bray in 1998 and updated by Dan Brickley in 2001. Recently it seemed like time for another update, particularly to relate RDF and the Semantic Web to the cutting edge of web development. We've republished the original in a new location and offer the following update. I'll leave to you, dear reader, the task of deciding how well Joshua Tauberer has accomplished the task of updating a classic. -- Kendall Grant Clark

Smarter Cities

Posted: 08 Oct 2009 10:37 AM PDT

A collaborative intelligence project for building a planet of smarter cities

Rhizomik

Posted: 23 Oct 2009 06:52 AM PDT

The Rhizomik initiative is inspired by the rhizome metaphor when working with knowledge from a scientific, technological but also philosophical point of view. This metaphor has accompanied us in our research about knowledge in many different fields, fundamentally Semantic Web, Human-Computer Interaction, Web Science, Complex Systems and Cognitive Science

לינקים 2

2009-09-22T01:13:00.003+03:00

challenge.semanticweb.org

Posted: 21 Sep 2009 03:05 AM PDT

The Semantic Web Challenge offers participants the chance to show the best of the Semantic Web.

Google Wants You to Be Able to Leave if You Want | WebProNews

Posted: 21 Sep 2009 03:03 AM PDT

Data portability is an important issue for users and businesses alike

IBM - Data Analysis - United States

Posted: 20 Sep 2009 10:22 PM PDT

Entries tagged with “Semantic Web” from O'Reilly Radar

Posted: 20 Sep 2009 10:21 PM PDT

חדש מסחבק

2009-09-15T01:12:00.012+03:00

אסופת לינקים יומית לקוראי הבלוג היקרים:

The Semantic Web - my personal (unofficial) FAQ - Web Science - the World of the World Wide Web - James Hendler's blog on Nature Network

Posted: 14 Sep 2009 09:39 AM PDT

I spend a lot of my time fielding questions from various people on what the Semantic Web is (and isn't) and about its status – below are some of the questions I get asked the most, and my answers. This has no official status of any kind (I have been involved in some of W3C's official FAQ activities, but this is not to be taken as related).

Nodalities » Blog Archive » Trends and Barriers

Posted: 14 Sep 2009 09:39 AM PDT

Data Lifecycle « Web of Data

Posted: 14 Sep 2009 09:38 AM PDT

טכנולוגיה, רגע של פרספקטיבה

2009-08-18T23:00:00.005+03:00

הרבה פעמים בעודנו עוסקים, שלא לומר טובעים, בבעיות טכנולוגיות / עסקיות כאלו ואחרות, קל לנו לאבד קצת פרספקטיבה על בעיות אמיתיות ומקומה של הטכנולוגיה בכל הסיפור הזה. הרבה יותר קל לנו להתמקד באיך להביא חתיכות מידע ממקומות שונים, או איך לקנפג את הצ'ופצ'יק של הקומקום כדי שישרוק לנו בדיוק בסולם הנכון.
ובסופו של דבר, גם כשאנו מתעסקים בתפקיד הטכנולוגיה בעולמנו, אנחנו נוטים לנתח ולהגג על כל גרעפס של גורו או מנכ"ל כזה או אחר. גם אם אנו מרחיקים לכת ומעיזים לנחש טרנדים כאלה או אחרים, אנו נוטים להסתכל מספר שנים מועט, עשרות לכל היותר, קדימה.

זו הסיבה שההרצאה של ג'יל טרטר עוררה אצלי ענין. ב 21 דקות בהן היא חולקת את החזון שלה מעל בימת TED, הצליחה גב' טרטר להחזיר אותי לפרספקטיבה על תפקידה של הטכנולוגיה בחיינו. דווקא משום שההרצאה כלל לא עוסקת בפן הטכנולוגי, אלא מזכירה אותו בדרך אגב ומביאה אותנו להבנה של "למה לעזאזל אנחנו עושים את זה".

מעבר לכך, מעניין לראות שגם הרשת זוכה לאזכור חולף, אם כי בעקיפין. בזכות הדברים האלה אנו זוכים במוטיבציה משמעותית במחקר ופיתוח של טכנולוגיות רשת (דקה 18:25). הרשת בכלל, והסמנטית בפרט, היא יותר מעוד דרך לשווק וליצר פרסומות. יש בשביל מה לעבוד, וזה לא תמיד בצבע ירוק.

שווה להשקיע 21 דקות מהחיים כדי לקבל קצת פרופורציות וזריקת מוטיבציה (קטנה, מהצד, לא כואב...).

- סחבק

הרשת בת 20

2009-03-15T10:26:00.003+02:00

ככה בקטנה, עבר לו יום השנה ה 20 להצעה המקורית של ה Web.

אומנם 20 שנה עברו, אבל מעניין לראות שכבר בהצעה המקורית נכללו רבים מהרעיונות שאנו מעבדים רק כיום - קישוריות של מידע על "דברים" שונים, לא רק מסמכים.

וכנראה שאין מישהו שיכול לתת פרספקטיבה יותר טובה על הקשר הזה מהאדם שהתחיל את הכל, כתב את ההצעה המקורית וממשיך לדחוף אותה כיום.
כאן בהרצאה בכנס TED בחודש שעבר:

אותם רעיונות ממשיכים להתפתח גם היום.

.חתיכת היסטוריה, ופיסת עתיד

- סחבק

הפניה: אימוץ הרשת הסמנטית: BBC כמקרה בוחן

2009-03-08T13:03:00.002+02:00

עוד פוסט בעוגיות. הפעם על אימוץ הרשת הסמנטית במקרה של ה BBC .
מוזמנים לקרוא, לחשוב ולהגיב.

- סחבק

הרשת הסמנטית: מחקר

2009-02-25T17:28:00.005+02:00

במסגרת שיטוטיי הקבועים ברחבי האינטרטט, נתקלתי במאגר מרשים ביותר , 128 מאמרים נכון לרגע זה, של מאמרים בנושא הרשת הסמנטית. הרשימה ממוקמת ב Mindswap - אתר שעוסק במחקר על הרשת הסמנטית באופן קבוע.
רוב המאמרים, אם כי לא כולם, הם מאמרים אקדמים במהותם (peer reviewed), ועוסקים בנושאים טיפה איזוטרים לפעמים, או ברמת פירוט שלא מענינת את המיישם או הקורא חפץ החיים.

עם זאת, יש כמה מאמרים שנראים מענינים לכל מי שעוסק ומתענין בנושא, גם אם לא בצורה אקדמית רשמית:

Metcalfe's law, web 2.0, and the semantic web , James Hendler and Jennifer Golbeck, Journal of Web Semantics, 2008.
Embracing web 3.0, Ora Lassila and James Hendler, IEEE Internet Computing, May-June 2007, pp.90-93.
Semantic web research trends and directions in Proceedings of the first international conference on pattern recognition and machine intelligence, premi 2005, Jennifer Golbeck and Bernardo Cuenca Grau and Christian Halaschek-Wiener and Aditya Kalyanpur and Yarden Katz and Bijan Parsia and Andrew Schain and Evren Sirin and James Hendler, 2005
Visualization of semantic metadata and ontologies. in Proceedings of information visualization 2003 IV03, P. Mutton and J. Golbeck, London, UK, July 2003.
`Organization and Structure of Information using Semantic Web Technologies' in Handbook of human factors in web design, Golbeck, Jennifer and Alford, Amy and Hendler, James, 2003
The semantic web, Berners-Lee, Tim and Hendler, James and Lassila, Ora, Scientific American, May 2001
N3logic: a logic for the web, Tim Berners-Lee and Dan Connolly and Lalana Kagal and Yosi Scharf and Jim Hendler, submitted for Publication

ענין הוא כמובן דבר סוביקטיבי, אז ראו זאת כרשימה שלי.
מאמר מס' 6, אגב, אמור להיות מוכר לכל מי שמתענין בנושא מזה זמן מה.

מעבר לכך המאמרים עוסקים בנושאים שונים סביב הרשת הסמנטית: אמון, אינטגרציה עם רשתות חברתיות, הסקה, מענה לשאילתות, אינטגרציה ופיתוח אונטולוגיות, חיפוש, כלים, ביצועים, אפליקציות של טכנולוגיות של הרשת הסמנטית, כלים לפיתוח אונטולוגיות ושירותי סמנטים.

יש מה לקרוא, אשמח לשמוע תגובות והמלצות קריאה נוספות.

- סחבק

הרהורים על מלחמה

2009-01-20T00:05:00.003+02:00

מי שעוקב אחרי כאן יודע שאני לא מרבה לעסוק בענייני אקטואליה. מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שזה לא בגלל שלא איכפת אלא בגלל שבד"כ אין לי כ"כ מה לחדש.

ובכל זאת, קשה מאוד להישאר אדיש למה שעבר במדינה הזו בשבועות האחרונים ואם כאן זה המקום הציבורי שלי להגיד את מה שאני חושב, אז כאן זה יהא. כי בכל זאת ישנם כמה דברים שצריכים להיאמר, ולא רק בפינת הקפה בעבודה, או בסלון מול הטלוויזיה.

1. ראשית, תמכתי ביציאה למבצע הצבאי ברצועת עזה - "עופרת יצוקה". יותר מכך, עודי מאמין שהמבצע הנ"ל עדיין מוצדק מהבחינה הישראלית. ישנן פעמים שעימות הוא בלתי נמנע ועם כל הכאב והמחיר, לפעמים צריך להתעמת מול אויב לא פשוט. אנשי החמאס ומשלחיהם הם בני מוות לא משום שהם נלחמים את מלחמת החופש שלהם, אלא מפני שהאידיאולוגיה המוצהרת שלהם, דבריהם ומעשיהם מוכוונים רובם ככולם להשמדת ישראלים באופן הכי מרושע שניתן. אנשי החמאס, משלחיהם ותומכיהם נגועים בקנאות קיצונית שאף אדם נבון, הומני וחפץ חיים לא יכול להשלים איתו. ישראל, כמדינה וכחברה, לא יכולה להשלים עם קו שכזה ועם המעשים האלימים שבהם נוקט החמאס. כמו רוב הישראלים, אני מאמין באמת בצדקת המבצע הזה, בבחינת "הקם להורגך, השכם להורגו".

2. מהיום הראשון של "עופרת יצוקה", כמו כל ישראלי טוב, עקבתי באדיקות אחרי החדשות. אין לי חס וחלילה שום תלונה מעשית על עבודתם של אנשי החדשות. איני מומחה במדיה ובעיתונאות ולכן גם אין לי מה לומר בנושא. עם זאת, מה שהציק לי מהיום הראשון בנושא הסיקור החדשותי בכל העיתונות הישראלית הייתה החד צדדיות הכ"כ סוחפת של התקשורת. ברורה לי התחושה והרצון להתגייס למען הרגש הלאומי ברגעים לא פשוטים, ואני גם מכיר בחשיבות הנושא. ובכל זאת, היה חסר לי אותו קול שיבוא ויאמר בריש גלי - יש אולי דרך אחרת. היתה חסרה לי הדיעה המנוגדת, הפולמוס. למעט איים בודדים פה ושם, לא שמעתי או קראתי כמעט אף קול בתקשורת הממוסדת שקרא נגד הלחימה. הקונפורמיזם היה כמעט מוחלט. המקום היחיד שפה ושם נראו ניצנים של משהו קצת שונה, ועדיין ישראלי, היו הבלוגים. גם כשנשמעו פה ושם קולות קצת לא קונפורמיסטיים הם נתקלו בתגובות לא ענייניות ואפילו בהמיות. כל מי שקרא איזשהו אתר חדשות או בלוג שעסק בנושא יודע על מה אני מדבר. למען ההגינות ראוי לומר שחלק, לפעמים ניכר, מהתגובות היה גם עניני למרות הדעות המנוגדות. אבל התחושה הכללית היתה של קול קצת "אחיד מדי".

כבנים לתרבות יהודית, שמקדשת את הלימוד והפולמוס, עושה רושם שרובנו ככולנו שכחנו את משמעותו של הויכוח ואיך לנהל אותו. אין לי שום דבר נגד סולידריות, ובעיתות כאלה היא גם מחממת את הלב, אבל הרושם שהתקבל לפחות אצלי הוא שרובנו קצת שכח את עצמו בתוך הסולידריות, עד כדי אובדן זהות וחשיבה עצמאית.
ברור לי שהתקשורת העולמית, והתקשורת מהצד השני היא גם כן מגויסת ומוכוונת אינטרסים לרוב. אבל גם ציטוט כמעט עיוור של דובר צה"ל נראה לי כחד צדדיות מוגזמת. אם נסתכל באל ג'זירה או בבלוגים שנכתבים ע"י ערבים נגלה תמונה שהיא בבירור לא הוגנת, אבל היא כ"כ שונה ממה שאנחנו רואים כאן, שברור לי שהאמת היא איפושהו באמצע.

ואני לא אומר את כל זה מתוך הזדהות עם צד זה או אחר, או מתוך תמיכה בעמדה כזו או אחרת. אני אומר זאת דווקא משום שאני רוצה לחיות בחברה שבה כל דיעה וכל קול זכאים ויכולים להישמע. אני רוצה להאמין שאני חי בחברה שתדע להוקיע מתוכה את הקולות המסוכנים אבל שתיתן מקום לכל קול. חברה שלא מסוגלת להתמודד עם הקולות החריגים שבה היא חברה פחדנית שלא יודעת להתמודד ביושרה מול דיעות ורעיונות חריגים וגם מול שקרים. קל לנו כאנשים לפטור דיעות חריגות בחוסר פטריוטיות או בטענות לשקר, הרבה יותר קשה להתמודד מול טענות קשות בצורה ענינית. אבל הסכנה היא במדרון התלול שגישה כזו מוליכה אותנו אליו. מדרון של סתימת פיות וקונפורמיזם מוחלט. אם אנחנו כ"כ צודקים, ישרים והגיוניים, נוכל גם להתמודד עם טענות קשות, גם אם הן יהיו מאוד לא נעימות. מול שקרים צריך להתמודד עם האמת, לא בהתעלמות או סתימת פיות.
והנה, בחסות הלחימה כבר הצלחנו לפסול מפלגות שלא מסכימות עם הנרטיב הלאומי שלנו. וזה עבר די בשקט, למרות שהסיפור לא גמור.

3. אפרופו תרבות, זכויות מוסריות והתנהגות. טוהר הנשק תמיד היה מושג בעייתי, ואין לי מושג מה בדיוק קרה בעזה. אני באמת מאמין שחיילי צה"ל, רובם ככולם, לא מעוניינים לפגוע באוכלוסיה אזרחית. עם זאת, אני לא זר לחלוטין לסיטואציות של לחימה (למרות שאני רחוק מלהיות רמבו מי יודע מה), ואני מכיר את החשש הקיים ואת הצורך להשתמש בכל הכוח הדרוש ע"מ לשמור על עצמך ועל החיילים שלך. אני לא מכיר את הסיטואציה שהובילה למקרה הזה; יתרה מזאת, ביום אחר ובנסיבות קצת שונות, אותו מט"ק שירה היה יכול להיות בקלות אני. ובכל זאת, הקולות האלה מציקים לי. לא בגלל שהם צודקים או לא, אלא שהם מראים לאן הגענו ומה יחסנו לכאבו של האחר, גם אם הוא אויבנו; בבחינת "בנפול אויבך אל תשמח". יש מקום לשמוח על הפסד האויב במערכה, יש יותר ממקום לשמוח על חזרת רוב החיילים בשלום. אך היום שבו נשמח ונהיה מרוצים מהסבל שנגרם לאלה שממולנו יהיה היום שבו נאבד הרבה מעצמנו.
אני לא יכול לדבר בשמם של אחרים, אך ברור לי שעם תופעות כאלה, של שמחה לאיד, של "מגיע להם", לא אוכל להשלים. ולא מפני שאני יותר מוסרי מהאדם שלידי. אלא מפני שיבוא היום שבו ארצה ללמד את ילדיי חמלה מהי. חמלה כבסיס לאנושיות והבנה של מקומי בעולם. וכשאצטרך ללמד חמלה, אצטרך גם לדעת מהי. חמלה לא כנקודת תורפה, אלא כבסיס לאנושיות שבי.

הרבה יותר מדי דם נשפך בשבועות האחרונים. עוד הרבה דם כנראה ישפך. הרבה חיים שנהרסים. לפעמים זה מוצדק, לרוב לא. לא משנה מה אנחנו חושבים על זה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לומר את זה תמיד. ותמיד להבין את המשמעות של דם שפוך. דם הוא דם הוא דם. וכשהוא לא פועם בלב, זה אף פעם לא מאורע משמח.

ובל נשכח עוד בחור אחד שעוד מחכה לחזור הביתה. אין מחיר שהוא יקר מדי.

- סחבק

הפניה: חיפוש סמנטי - הווה ועתיד

2009-01-05T22:44:00.003+02:00

עוד פוסט שלי בעוגיות. קצת מחשבות על חיפוש סמנטי ואופציות המימוש של הרשת הסמנטית.

- סחבק

האמת האבסולוטית והרשת הסמנטית

2008-11-25T00:21:00.003+02:00

פוסט קצת פילוסופי ומשעשע על משמעות של הבעת עובדה כלשהי ברשת: האם ברגע שהבעתי אותה יש צורך לחזור עליה על מנת שתהיה נכונה? האם העובדה שאני חוזר על עובדה מסוימת שוב ושוב עושה אותה יותר נכונה מעובדה אחרת?

מעבר לפן המשעשע (מה היה אומר אפלטון על URI?) עולה כאן בכ"ז נקודה מעניינת: אם הרעיון ההנדסי שעומד בבסיס הרשת הסמנטית הוא למנף את הרשת לצורך אינטגרציה של מידע ובנית שירותים על בסיס אינטגרציה כזו - גישה שאמורה להיות כלכלית יותר מכתיבת תוכניות אד-הוק - האם זו גישה שיכולה להוכיח את עצמה כשאני רוצה באמת להביע אמת אחת מסוימת שאחרים יכולים להתייחס אליה?
ז"א, האם ברגע שכתבתי שעט נתון הוא כחול - כולם יכולים עכשיו להתייחס אליו ככזה? או האם יש צורך שאנשים אחרים יחזרו על העובדה הזו על מנת שהיא תתקבל כאמיתית.
יתרה מזאת, האם כשאני אומר שמשהו הוא כחול זה אומר שאתם יכולים להתייחס אליו ככחול גם כן? האם ה"כחול" שלנו הוא אותו צבע כחול?

כוחה של רשת האינטרנט כרשת מסמכים נעוץ בעובדה שאני יכול כמשתמש מן השורה לפרסם מסמך כלשהו, לתת לו URL, ואז כולם יכולים להסתכל על אותו מסמך, ולכולם ברור מהו המסמך המדובר. אין צורך לשכפל אותו על מנת לצרוך אותו. האם אותה עובדה נכונה גם כשאנחנו עוברים לטפל בעובדות של העולם הפיזי?

אבל עם כל הכבוד לפילוסופיה, ויש כבוד, אני לא בטוח שהשאלה רלוונטית. כדאי לזכור שבסופו של יום, הרשת הסמנטית היא פרויקט הנדסי במהותו, שנועד לייצר טכנולוגיה שמשרתת את הצרכים האישים, כלכלים וחברתים שלנו. טבעה של טכנולוגיה כזו שהיא תיבנה בהתאם לדרישות של המשתמשים בה - אנחנו. ולכן, הטכנולוגיה צריכה לתמוך במנגנונים שלנו להחלטה על האמת, בעיתיים ככל שיהיו.
באופן עקרוני, אני לא פוסל את האפשרות שטכנולוגיה תוביל לשינוי תפיסתי ולשינוי הדרך שבה אנו עושים דברים, מספיק להסתכל על המצאות כמו הגלגל ואבק שריפה כדי להבין את זה. אבל כשאנחנו מדברים על הצורה שבה אנו מתקשרים מידע בינינו, נדרש פה שינוי הכרתי של ממש, וזה כבר גדול על הטכנולוגיה.

מי יודע, אולי ביום שאני אוכל להקיש URL באוזן, לגלוש עם האף ולפרש XML עם הגבה - אולי אז אני אוכל לדבר באופן מעשי על הבעת אמת אחת ויחידה בעזרת RDF.
עד אז, נמשיך להתווכח.

- סחבק

Blog Day 2008

2008-08-31T23:52:00.002+03:00

ככה, דקה לפני שזה נגמר, ושלא תגידו שסחבק לא תומך ביוזמות אינטרנטיות חובקות עולם, הנה הרשימה שלי ליום הבלוגים 2008:

שורו הביטו וראו. כמו שהיא כותבת - הרבה טכנולוגיה, קצת רגש, וההיפך.
Coding Horror. בגלל האהבה האדירה שלו לעשיה התכנותית. הנה בן אדם שכ"כ אוהב את מה שהוא עושה, שהוא מצליח להדביק בזה גם אחרים. חוץ מזה, הוא גם מעניין.
תקריב. סחבק עבדכם הוא גם חובב צילום. בעוונותי לא יצא לי זה זמן רב לצלם (דווקא תירוצים יש מספיק). זה הבלוג שעוזר לי להרגיש שאני עוד איכשהו בעניינים.
מחשבות פוליטיות. האמת, יחסית עייפתי מפוליטיקה. אבל במדינה כמו שלנו, אי אפשר שלא יהיה לך איכפת. והנה אחד שנותן עוד נקודת מבט, לא בהכרח אובייקטיבית, אבל מנוסחת היטב, ושונה ממה שאני מקבל מהתקשורת המרכזית, אז זה תמיד מרענן. יותר מזה - זה חשוב.
Nodalities. בלוג מסחרי, של חברת Talis, שעוסק באופן בלעדי בהתפתחויות של הרשת הסמנטית בעולם. הרבה חדשות וסיקורים יחסית מעמיקים, ביחוד לאור העובדה שמדובר בנושאים לא טריוויאלים שמתפתחים במהירות.

- סחבק

תיוג חברתי, אונטולוגיות והתעלה שבינהם

2008-08-29T11:00:00.002+03:00

פעם, בעבר הרחוק (ז"א 2005), folksonomy היה הבון טון של כל גיק רשת ממוצע. זה היה העתיד - ככה נסמן מידע ברשת.זה הגיוני, זה מועיל ואפילו בריא.

במסגרת מגמת הווב 2.0, כל חצי אתר שמכבד את עצמו, כולל סחבק, שילב תיוג של תוכן איפושהו.

ואז מה? נשארנו עם המון המון תגים, בכל מיני אתרים ומסדי נתונים, שמתייגים כל מיני פיסות תוכן ומידע. אבל כשרצינו לקשר בינהם לא יכולנו לעשות כמעט כלום בנידון. מדובר גם ברמה הבינאישית - רצוני לייחס פיסת מידע שאני תייגתי לפיסת מידע אחרת, מאתר אחר, שמישהו אחר תייג; וגם ברמה האישית - הצורך שלי לחבר בין פיסות מידע שונות מאתרים ושירותים שונים, שכולם תויגו על ידי.

כמו שגל מור איבחן, זה לא אומר בהכרח שזה לא נכון, אבל הערך המובטח/מצופה עדיין לא הראה את עצמו. במקביל, עם עליית הטרנד של הרשת הסמנטית , מגיעות האונטולוגיות שאמורות לתת מענה לתיוג וקיטלוג מידע באופן שניתן לחלוק אותו בצורה חד משמעית בין שירותים ממוחשבים שונים.

והנה, בפעם הראשונה, מופיע שירות שמחבר למעשה באופן יעיל בין שני העולמות. שירות Meaning Of A Tag - MOAT מאפשר לאתרים ושירותים שונים לבקש רשימה של תיוגים שכבר נעשו בעזרת תג מסוים במקומות שונים ומאפשר לכלים הנ"ל להציע למשתמשים לבחור מתוך המשמעויות הקיימות לתג שהוקש. בצורה כזו המשתמש נמנע מלהמציא תגים חדשים, אבל יותר מכך - הוא מחבר את התוכן שהוא תייג ברגע זה עם תוכן ממקום אחר. פשוט מפני ששניהם תויגו אותו הדבר. כעת, לא רק שפיסות המידע תויגו ע"י אותו התג (אותה מחרוזת תווים), אלא שגם אנו יודעים שהכוונה היא לאותה המשמעות, במובן האונטלוגי שלה - אותו URI.

MOAT מאפשר לנו לחבר אונטולוגיות שונות עם תיוג פשוט באתרים שונים ובצורה כזו ליצור רשת שתחבר בין פיסות המידע הזו, על פי המשמעות שאנחנו נתנו להן - רשת סמנטית.

ההמלצה למשתמש מתבצעת בתוך כלים שונים שמתקשרים לשרתים של MOAT ושואלים אותם על משמעויות קיימות לתג נתון. ההתממשקות לכלים הנ"ל מצריכה תכנות מסוים, כהרחבות לכלים השונים. כך שממשק המשתמש נקבע על פי הכלי המתשאל, ונעשה בהקשר שלו.

בסה"כ עושה רושם שמדובר בכלי יחסית לא גדול, אבל אחד כזה שמאפשר לגשר בין אונטולוגיות לפולקסונומיות, ובכך באמת ליצור רשת של סמנטיקה שמחברת בין פיסות מידע שונות, במקומות שונים. ימים יגידו אם הנסיון הזה יצליח, אבל עושה רושם שזו הדרך ליצור "רשת סמנטית להמונים".

- סחבק

אורורה והעתיד שלנו

2008-08-08T16:58:00.007+03:00

מוזילה, ביחד עם AdaptivePath (אותם חבר'ה שטבעו את המושג Ajax), שחררו מספר סרטונים שמציגים את הקונספט של הדפדפן החדש שהם עובדים עליו:

Aurora (Part 1) from Adaptive Path on Vimeo.

יש מספר סרטונים, שווה להציץ בכולם.

מעבר לממשק המענין מאוד (שקשה לי לומר אם הוא טוב יותר או לא), מענין לשים לב ל 2 נקודות:
1.
על פי החזון המוצג בסרטונים האלה, בעיקר בשני, הרשת הולכת להיות הרבה יותר נפוצה וזמינה ממה שהיא היום. כמו שקווין קלי חוזה, הרשת תהיה יותר ויותר זמינה - יותר בקלות, מיותר מכשירים, וליותר אנשים. זה אולי לא נראה משמעותי או מענין כ"כ, אבל אם ניקח בחשבון את המניעים הכלכליים לפיתוח טכנולוגי, העובדה הזו יכולה להיות משמעותית.

2.
מה שאותי יותר ענין היה לבחון את האינטראקציה שנעשית בין האפליקציות והאתרים כפי שנראה בסרטון. למי שתוהה איך תיראה חווית השימוש שלנו ברשת בעידן הרשת הסמנטית - זו ההתחלה. מהרגע שאוכל להעביר פיסת מידע מאתר לאתר או מהאתר לשולחן העבודה שלי, ומשם למקום אחר, באותה קלות שבה אני לוחץ על קישורים - שם נתחיל לראות את הערך שבישום טכנולוגיות של רשת סמנטית. ע"מ שאתרים ושירותי רשת שונים יוכלו באמת להתחיל לעבוד בצורה כזו, המידע חייב להיות מועבר בסטנדרט ידוע ומקובל (ע"ע RDF). וזה יהיה יותר קל, אינטואיטיבי ומוחבא מהמשתמש אם בנוסף לדפדפן שלי גם מערכת ההפעלה תתמוך בתיאור מידע כזה.
ד"א, כבר היום אנחנו רואים תוספים לשוא"ש, שמתחילים להראות תכונות של דפדפנים "סמנטים": אני יכול להתקין למשל את Operator, וכשאני גולש לאתרים הוא מציע לי מידע רלוונטי ממקורות שונים - מפות, לשמור כרטיסי ביקור וכו'. והכל, מתוך המקום שבו אני נמצא - לשירות שכלל לא מודע לאתר הנ"ל.

ולסיום חידה (חצי רלוונטית): מי הייתה אורורה?

- סחבק

הפניה (עם שדרוג): 5000 יום

2008-08-04T22:43:00.003+03:00

והפעם, הפניה עם שדרוג: קווין קלי במצגת קצרה על מה לדעתו מחכה לנו ב 5000 הימים הבאים (ומעבר) ברשת.

והמחשבות שלי בנושא כבר נכתבו כאן.

- סחבק

Big O, Little o

2008-05-27T23:22:00.002+03:00

ג'יימס הנדלר מנסה לעשות קצת סדר בראש שלנו על מהי אונטולוגיית רשת (Web Ontology) ועל הדרך מחדד את ההבדלים בין שתי הגישות להבעה של אונטולוגיה: פתיחות להרחבות מול כוח הבעה גדול יותר. כצפוי, הגישה שנוטה לכוח הבעה גדול יותר מיוצגת יותר ע"י OWL, שהיא השפה ה"כבדה" יותר. והגישה הנוטה לפתיחות וקלות הבעה מיוצגת ע"י RDFS - השפה ה"קלה" יותר.

אבל ג'יימס הנדלר טוען אפילו משהו חזק יותר: שתי הגישות אינן סותרות אחת את השניה אלא משלימות אחת את השניה. ז"א, בבואנו לתאר תחום ידע כלשהו (knowledge domain) אנחנו נוטים לחשוב עליו, כמהנדסים, במונחים מאוד אבסולוטים ולרוב פרטניים. לשם כך אנחנו לרוב נרצה שפה שנוכל להביע בה כל רעיון אפשרי בתחום הידע שאותו אנו ממדלים.
אם מטרתנו אינטגרציה של מקורות מידע שונים, מטרה נפוצה בהרבה תרחישים של הרשת הסמנטית, אזי הפתיחות יותר חשובה לנו. אבל בעולם סגור יחסית, כוח ההבעה יקבל משקל רב יותר בבחירת הטכנולוגיה.
ההבדל הזה במטרות גורר הבדל בגישות שנוקטים בעת פיתוח השפות של RDFS ו OWL. ג'ים הנדלר מזהיר מפני האפשרות שהשפות יתרחקו אחת מן השניה עד לרמה שבה לא נוכל לעבור בקלות בין אחת לשניה. ז"א, התרחישים לשימוש בטכנולוגיות של רשת סמנטית הם שונים, ולכן הטכנולוגיות מתפתחות בכיוונים שונים במקצת. אבל באותה עת כדאי לזכור שאנחנו לא בהכרח מדברים על דברים שונים בתכלית, ולמרות שמבחינה מעשית נבחר, ובצדק, בשפה אחת שתתאים יותר למטרה שלנו, נרצה תמיד לשמור היכולת שלנו לשתף פעולה עם מערכות שמשתמשות בטכנולוגיה קצת שונה.

- סחבק

התוכן שלי ואני

2008-04-16T08:44:00.001+03:00

הנה דיון מעניין שהתעורר לפני כמה ימים בנושא הבעלות על התוכן שמפורסם ע"י בלוגרים וערכו. הטענה הבסיסית של סטיב הדסון ושרה פרז הוא שמכיוון שווקטורי ההפצה של בלוגים הם כ"כ מפותחים (RSS למשל) קשה לעקוב אחריהם ולכן ליצור ערך מותג גבוה לבלוג שלך. ז"א, מהרגע שפרסמתי תוכן כלשהו בבלוג שלי, ובד"כ זה בא עם RSS, יכולים אנשים אחרים לקחת את התוכן הזה ולהשתמש בו ולפרסם אותו. גם אם ישמר הלינק לפוסט המקורי הרי שצריכת התוכן לא נעשית דרך הבלוג שלי באופן ישיר, ולכן יורד ערך המותג של הבלוג שלי.
שרה פרז עוד מרחיבה ואומרת שכל תוכן שאנו יוצרים (וידאו, מוזיקה וכו') הופך למצרך (commodity) ועלינו לדעת להתמודד עם הטרנד הזה - לא להילחם בו אלא לעבוד איתו. הנושא הזה כואב בעיקר לבלוגרים שמרוויחים באופן אקטיבי מהבלוג שלהם (סטייל סקובל וארינגטון ), אבל גם לבלוגרים אחרים.
עד כאן העובדות על קצה המזלג, בשביל הטיעונים המלאים הייתי ממליץ ללכת לקרוא את הפוסטים המקוריים.

באף אחד מהפוסטים המקושרים למעלה, לא ראיתי תשובה מוחצת לבעיה שהועלתה. אני גם לא בטוח שישנה כזו תשובה, חוץ מלהתאמץ ליצור תוכן יותר איכותי שיתבלט מעל ההמון. אין ספק שזו הופכת להיות בעיה קשה יותר, בעיקר בעולם שבו צריכת התוכן הופכת לזולה יותר ויותר. אבל יותר מזה, אני לא לגמרי סגור על הבעיה. ההנחה הבסיסית בדיון הזה היא שעלינו להפיק ערך ממשי ומוחשי מהתוכן שאנו יוצרים, בעוד שהטכנולוגיה הקיימת מפריעה לנו. ז"א, עצם העובדה שקל יותר להפיץ, ולכן לצרוך, את התוכן שאני מפרסם בבלוג גורמת לכך שקשה לי יותר לעקוב אחרי כמות הקוראים שקוראים או עושים שימוש בתוכן שלי. עבור בלוגרים שכותבים לשם פרנסה, גם אם לא מלאה, זו אכן בעיה אמיתית. המודלים הקיימים של ספירת כניסות, קליקים וכו' לא עומדים במבחן המציאות הזו של הפצת התוכן. בלוגרים "מקצועיים" כאלה יצטרכו למצוא כנראה דרכים יותר יצירתיות להפיק ערך מוחשי מהבלוג שלהם, ובמקרה הזה אני נוטה להסכים עם שרה פרז - אין זה הוגן להלין על תעשיית המוזיקה והקולנוע שנאבקת בשיניים כדי לשמר את מנגנוני ההפצה הישנים (ע"ע DRM וכו') ובאותו זמן לבכות על אתרים שמאפשרים לצרוך את התוכן שלנו ולהגיב עליו, שלא דרך הבלוג שלנו.

אבל רובנו לא כאלה.
רובנו היינו רוצים לקבל קרדיט כזה או אחר על יצירותינו, בייחוד אם שחררנו אותן תחת Creative Commons, אבל אנחנו לא מרוויחים או מתפרנסים מהבלוג שאנו כותבים. יש שורה שלמה של תועלות וסיבות לכתיבת בלוג, ורובן לא ממשיות או מוחשיות בצורה שמתרגמת לאיזשהו ערך אמיתי. רובנו כותבים על מנת להשמיע את דברנו, והיינו רוצים שיקראו אותנו, ויגיבו לדברינו, אבל דווקא כאן הייתי נוטה לראות יתרון בהפצה חופשית ככל הניתן של התוכן שאני מפרסם או כותב. גם אם הדיון עצמו לא קורה תחת הגג של הבלוג שלי. גם אם לא כל מי שקורא את מה שאני כותב מגיב דווקא כאן, הערך שאני מחפש לתוכן שלי הוא לא הקרדיט אלא למה שהתוכן אומר לאנשים (בתקווה שהוא מדבר למישהו). דווקא מנגנונים שיפיצו את התוכן שלי, הם מקדמים את המטרה של הבלוג שלי - לאפשר לי להשמיע את דבריי לעולם, בצורה נוחה, בכל דרך הוגנת שניתן. כל עוד אף אחד לא לוקח קרדיט לא הוגן על התוכן שלי, אני לא רואה בעיה שהדברים שאני כותב או מצלם ישמשו במקומות אחרים, בייחוד אם הם תורמים לאיזשהו שיח נרחב יותר או ליצירת תוכן חדש, בתקווה שיהיה גם איכותי. "ערך המותג" שלי, אם ישנו כזה, הוא יותר מאשר סך הכניסות לבלוג שאני כותב.

נכון, קשה יותר לכמת אותו ולהפיק ממנו ערך ממשי כלשהו, בעיקר כספי; אבל ערך הדברים שאני כותב ומפרסם נמדד לדעתי בדברים הרבה פחות מוחשיים כמו התרומה שלי לתוכן בכלל ולשיח הכללי.

- סחבק (תורם תוכן)

יאהו מחפשים

2008-03-16T08:50:00.003+02:00

אחרי שטעמנו ממה שגוגל מבשלת לנו בנושא האפליקציות הסמנטיות, עושה רושם שהחבר'ה מיאהו לא נחים ומתכננים איזשהו אייס משלהם, בעיקר סביב נושא החיפוש (גם לאור ההודעה על פתיחת מרכז הפיתוח בחיפה שמתרכז, איך לא, בטכנולוגיות חיפוש).

יאהו כבר הודיעו בעבר שהם פותחים את החיפוש שלהם לבעלי אתרים. עכשיו הם יוצאים בהודעת המשך שעיקרה הוא התמיכה של מנוע החיפוש של יאהו בסטנדרטים של הרשת הסמנטית.
ז"א, בעלי אתרים שיפרסמו תוכן משלהם בעזרת RDF, RDFa או microformats, יוכלו לתרום באופן אוטומטי מידע נוסף, עשיר יותר, לתוצאות החיפוש של יאהו.

נשים לב שמבחינת יאהו יש כאן רווח שהוא מעבר ליחסי הציבור הטובים: אם המהלך הזה יתפוס, ויותר ויותר אתרים יתחילו לפרסם מידע שמנוע החיפוש יוכל להבין - יאהו למעשה יוצרים מנוע חיפוש הרבה יותר חזק, תוך שימוש במידע שנתרם ע"י הקהילה שמסביבם. זו בדיוק המשמעות של מנוע חיפוש סמנטי מבוזר שכזה - הוא יודע להבין את מה שאחרים כתבו, ולא מה שיוצרי המנוע כתבו. יאהו מרוויחים מנוע חיפוש יותר חזק בלי ליצור את התוכן בעצמם. אנחנו מרוויחים מנוע חיפוש יותר טוב.
נשים לב שבשלב הזה, התמיכה היא עבור סכימות מסוימות (למשל Dublin Core, FOAF וכו'), ולא עבור אונטולוגיה כלשהי. המשמעות של זה היא שעל מנת שמנוע החיפוש של יאהו יבין את המידע שלי - אני חייב לתאר אותו באמצעות אוצר המילים הנתמך. על פי ההצהרה שלהם, הם מתכוונים לפתח את הנושא בהמשך, כך שעוד סכימות/אונטולוגיות יתמכו - שווה לחכות.
הנקודה הזו היא חשובה מפני שמנוע חיפוש סמנטי אמיתי יצטרך להבין את המידע שלי גם אם תיארתי אותו בעזרת אוצר המילים שלי, וקישרתי אותו לאוצר מילים ידוע. לדוגמה: אם אני מחליט ליצור מושג שלי בשם Human, אף אחד לא יבין שמדובר באדם אלא אם כן הוא ילך ויקרא את התיאור שלי למחלקת הישויות Human. אם לעומת זאת אני אומר שה Human שלי הוא אותו דבר כמו ה Person של FOAF, ע"י שימוש ביחס מוכר (נאמר owl:sameAs ), אז כל מנוע הסקה שמכיר את Person של FOAF ידע גם להכיר את ה Human שלי, ולזהות שמדובר באותו סוג של ישות.

יהיה מעניין לראות כיצד הנסיון הזה יבשיל. בפעם הראשונה יש לנו כאן נסיון למנוע חיפוש שיעשה שימוש במידע שמפורסם בעזרת טכנולוגיות של רשת סמנטית. האם זה יהיה הקטר שיצעיד את הרשת הסמנטית קדימה?

הפניה: Lookup, Don't Search

2008-03-09T18:01:00.002+02:00

בהמשך לדיון באפליקציות של רשת סמנטית שכבר התחלתי בעבר, ומתוך נאמנות לרוח ה"אי-שכפול פוסטים שכתבתי במקום אחר", הריני מתכבד להפנותכם לפוסט רלוונטי, כנראה גם מעניין, על דוגמה מעניינת לכיוון של שילוב יכולות סמנטיות באפליקציות.

שם.

- סחבק

הרשת הסמנטית מבחינה עסקית

2008-02-18T08:34:00.004+02:00

ברנרד לון מ Read Write Web כותב על 11 דברים שצריך לדעת על הרשת הסמנטית . עיקר הפוסט מסתובב סביב האספקטים היותר עסקיים של הרשת הסמנטית, ומעניין לקבל נקודת מבט כזו ממישהו עם נסיון בתעשיה.
אני לא אחזור כאן על כל הדברים שנכתבו, אתם יכולים לקרוא לבד את הפוסט המקורי, אבל בכל זאת, יש לי מספר הערות.

ראשית, הרוח הכללית שנובעת מדבריו די תואמת את השקפתי שאימוץ של טכנולוגיות של הרשת הסמנטית יהיה משהו שיביא לשיפור ניכר בחיינו המקוונים, אבל לא יהיה פה שום פיצוץ או מהפכה נראית לעין. כמו שטענתי בעבר, אני קצת בספק אם נראה פה איזשהו killer app סמנטי שישאיר אותנו עם הלשון בחוץ. יהיה יותר קל לכתוב אפליקציות עם סמנטיקה, יהיה יותר קל לאחד מידע בין מקורות מידע שונים, אבל אני קצת בספק אם נראה פה משהו מקביל לתופעת הווב 2.0 על כל הרשתות החברתיות ושאר נגררותיה (שימו לב במיוחד לנקודות 4,5,8).

שנית, אני נוטה קצת לא להסכים עם הקביעה שטכנולוגיות של רשת סמנטית מסמנים את סופם של מסדי הנתונים הרלציונים. אולי אני עוד אתבדה, אבל מסדי הנתונים הטבלאים ימשיכו להיות לדעתי עמוד השדרה שעליו תשען כל התשתית של הרשת הסמנטית. הודות להשקעה הגדולה שנעשתה בהם והיעילות הגבוהה שהם הגיעו אליה, אני בספק אם נוכל לוותר עליהם כ"כ מהר, אם בכלל. מה שכן, אני מסכים שכנראה לא נראה עוד התפתחויות משמעותיות בתחום הזה.

מעניין לראות, ולשקול, את מה שיש לברנרד לון לומר על הטכנולוגיות החדשניות באמת (תיוג), על המאבק בין מנועי החיפוש (נקודות 8,9) ואת הגדרתו ל Web 3.0 (נקודה 1).

יאללה, לרוץ לקרוא.

- סחבק

קצרים

2008-01-24T08:08:00.000+02:00

כמה נקודות שעברו על מסכי בימים / שבועות האחרונים וגרמו לי להפעיל עוד איזה תא אפור על הדרך:

1. בהפרש של יומיים, שתי ידיעות על הגישה של מיקרוסופט לפתיחות. זה רק אני שרואה את הסתירה פה?

2. מרשל קירקפטריק אסף בשבילנו את הפידים והאתרים לעקוב אחריהם בשנה הקרובה. המון המון פידים, מרוכזים יפה ב OPML-ים נוחים. עכשיו נותר רק לקרוא.

3. ה 10 בינואר (אני יודע, אני קצת מאחר) היה יום הולדתו ה 70 של דונלד קנות' - אמן התכנות הראשון. אני בספק כמה מהמתכנתים בימינו מכירים את האיש ופועלו, אבל הוא תרם למקצוע שלנו הרבה יותר ממה שרוב המתכנתים הבכירים ביותר יעשו אי פעם. מזל טוב.

4. אפרופו אנשים שהטביעו את חותמם עלינו, ב 11 לינואר הלך לעולמו סיר אדמונד הילרי - האדם הראשון שטיפס על האוורסט (ביחד עם נורגיי הנפאלי). לכל אחד מאיתנו האוורסט שלו, הוא מאלה שהראו לנו שניתן גם לטפס עליו.

5. וחזרה אלינו: חוק הטוקבקים עבר בקריאה טרומית. מעבר לזה שזה חוק מיותר, הוא עוד יזיק לנו. מצד שני, לך תספור 50000 גולשים באתר.

6. בקטנה: בלוגר הוסיפו תמיכה לעברית. עכשיו אפשר להשאיר פה תגובות בקלות בשפת הקודש. זהו, אין תירוצים.

- סחבק

סמנטיק קילר ?

2008-01-13T09:42:00.000+02:00

אלכס איסקולד מנסה לבחון מהי ה killer app של הרשת הסמנטית, ולא מוצא תשובה מניחה את הדעת.
הסקירה מאוד מעניינת, וחושפת בגדול את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות של הרשת הסמנטית ( בדומה למה שכתבתי כאן ), אבל הראיה היא לדעתי מאוד שיווקית. הטענה הבסיסית של איסקולד היא שאת משתמשי הקצה לא מעניינת המתמטיקה שמאחורי הטכנולוגיות, וזה נכון. אבל לעניות דעתי ההנחה הבסיסית שלו, לפיה קיים איזשהו מוצר או ישום מסוים שיתן את אפקט ה'וואו' היא לא מדויקת.
הערך הגדול של הרשת הסמנטית הוא בקישוריות ובחיבור בין חלקי מידע ואפליקציות שלא היו מחוברות קודם לכן. האם יש מוצר אחד שיגרום לאנשים להתפעל ממנו בצורה כזאת? לדעתי לא. את הערך האמיתי למשתמשי הקצה אנחנו נראה כשהאפליקציות היומיומיות שלנו יתחילו לדבר אחת עם השניה, ולא מובטח שניפול מהכיסא - פשוט יהיה לנו הרבה יותר נוח לעבוד. לכן הדוגמאות שמר איסקולד מונה בפוסט שלו, ביחוד הדוגמה של ה shortcuts, הן לדעתי הדוגמאות שיביאו את הערך, אבל הטכנולוגיה לא תהיה בהכרח בקידמת הבימה, והאפקט יהיה של שיפור ניכר, אבל לא בהכרח מיידי ודרמטי בחווית המשתמש שלנו.
ככל שיותר מידע יהיה חשוף ומקושר באופן סמנטי, היתרון יהיה יותר ויותר ברור, אבל זה לא בהכרח יקרה בבת אחת.
למען האמת, אני לא בטוח שאנחנו רוצים איזו דרמה כזאת, אחרת אנו יכולים לצפות לעוד בועה חסרת פרופורציה. גם היום, בשיחות מקוונות ולא מקוונות, ניכר חוסר ההבנה את המשמעות של טכנולוגיות של הרשת הסמנטית. לעתים קרובות, כשאנשים מבינים שאין בעסק הזה קסמים, ניכרת גם האכזבה מהטכנולוגיה.
באופן אישי אני בדיעה שאין צורך ליצור הייפ מיותר. שימוש בטכנולוגיות האלה הוא לדעתי בעל פוטנציאל גדול מאוד לפתרון, אבל כדאי לקחת בחשבון שלא בהכרח יהיו קפיצות דרמטיות בחוויות שלנו כמשתמשים של הרשת.

- סחבק

האינטרנט - איום או הבטחה

2007-12-24T23:24:00.000+02:00

התגלגל אל דפדפני הלינק הבא ליוטיוב שמראה סרטון קצר ובו מעין תיאורית קונספירציה סביב facebook והפרטיות שלנו.
אין לי כלים כדי לבדוק אם הדברים הנאמרים הם נכונים. מעבר לבדיקת ה privacy policy, אין לי דרך לבדוק כוונת זדון כלשהי מצד פייסבוק, ולמען האמת גם אין לי ענין מיוחד.

מה שכן, הסרטון הזה העלה אצלי שתי נקודות בנוגע לחיינו באינטרנט.
ראשית, הטכנולוגיה החדשה מביאה איתה הרבה הבטחות, אבל גם לא מעט איומים. בנקודה הזו אין ממש חדש מבחינת ההסטוריה האנושית - כמעט כל התקדמות טכנולוגית משמעותית מביאה עימה הבטחה וגם איומים חדשים, ולא חסרות דוגמאות. כחברה אנחנו נדרשים לאיומים האלה על מנת להגן על עצמנו, אבל אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים: ביטול היתרונות שבטכנולוגיה בשם הגנה על החברה מהאיומים שהיא מביאה זו חוכמה קטנה מאוד. תארו לכם שכל המכוניות היו מוגבלות לקצב של 5 קמ"ש באופן גורף, בצורה מכנית, מפני שאנחנו רוצים למנוע תאונות דרכים.
כך גם באינטרנט: הרשת מביאה איתה חופש עצום ונגישות גדולה בהרבה מכפי שהיה בעבר - נגישות למידע ולאנשים. הנגישות הזו טומנת בחובה גם איומים מסוימים שעלינו ללמוד להתמודד איתם. ע"ע כתבת הפדופילים המדוברת של ערוץ 10, וגם האיום על פרטיותנו כאזרחים. האיומים האלה הם חדשים ואמיתיים, כמו תאונות דרכים במקרה של רכבים, אך יש להשיב עליהם באמצעים טכנולוגים מתאימים. כמו שאף אחד לא חושב ליצר רק מכוניות עם הילוך ראשון כך זה יהיה טיפשי "לסגור את האינטרנט" באמצעים טכנולוגים, ולמנוע בצורה מבוקרת מאנשים את חופש המידע והפרטיות שהאינטרנט נותן להם. ישנן מספר דרכים טכנולוגיות להתמודד עם איומים בעולם המקוון, למשל פרוטוקול PICS לחסימת תוכן, ו TOR לשמירה על אנונימיות. אלה פתרונות טכנולוגים שעולים בקנה אחד עם רוח הרשת, ולא מתנגשים בה. אין לי ספק שה"רעים" בסיפור הזה ימצאו דרכים גם לעקוף מנגנונים כאלה, ע"ע המלחמה היומיומית הניטשת בין הספאמרים למינהם והמסננים בתיבות הדואר האלקטרוני שלנו. אבל על כל איום חדש, או שכלול של איום קיים, התשובה צריכה להיות כזו שלא תבטל את היתרונות הטמונים בטכנולוגיה באופן גורף.

הדור שגדל כיום, גדל עם האינטרנט כדרך חיים. מסנג'ר, אימייל, פייסבוק, בלוגים, סלולרי וכו' - הם חלק בלתי נפרד מחייהם של בני נוער רבים. כמו שאנחנו לא הכרנו את הימים שבהם נהגו בעגלות ממקום למקום, כך הם לא יכירו את הימים שבהם חיכית לתחזית מזג האויר ברדיו או שהיית צריך לשאת אסימונים וטלכרט כדי להתקשר למקום כלשהו. כמו שאנחנו לא חושבים לבטל את המכוניות כדי להפחית את תאונות הדרכים (לפחות לא ברצינות) כך האינטרנט ושלל האינטראקציות שהרשת מציעה לא יעלמו כדי להגן על הילדים או על הפרטיות שלנו. באותו אופן שאנחנו לא מרשים לילד קטן לחצות את הכביש לבד, כך הוא גם לא יגלוש לבד באינטרנט - עם החופש באה האחריות. מכיוון שהחופש לא ילך לשום מקום, האחריות והאמצעים להתמודד עם האיומים צריכים לגדול.

מה שמביא אותי לנקודה השניה: חופש הביטוי והמידע שלנו באינטרנט הם גדולים מאוד. הווב (ה Web להבדיל מה Internet), נוצרה סביב עקרונות של חופש ושיתוף. הרעיונות האלה, כרעיונות חברתיים, עומדים בבסיסה של הרשת.
וזה דבר נפלא. כ"כ נפלא שמישהו יכול לפרסם באתר כמו פייסבוק סרטון שטוען שפייסבוק הם חברה מרושעת שמעוניינת לנצל אותנו למטרות רווח ולהפר את פרטיותנו. העובדה הזו לא הייתה מובנת מאליה עד לא מזמן, ולמעשה יש מקומות שהיא אינה כך עד היום, גם באינטרנט. אני לא מכיר כיום שום צורת מדיה אחרת שמאפשרת לי להתבטא בכזו חופשיות על כל דבר וענין, כולל על בעלי השליטה במדיום. זה אומנם בעיקר בגלל שאין ממש כאלה, כרגע. אבל יש גם כאלה שמנסים לשלוט בגישה שלנו לאינטרנט באופן גורף.
כחברה בריאה עלינו להגן על החופש הזה בדבקות, ולהתנגד לכל צעד שיגביל את החופש הזה, כאזרחים וכ"נתיני רשת". על כל איום, ויש כאלה, עלינו לענות באמצעי הטכנולוגי המתאים כך שיענה על האיום מבלי שיפגע בחרויות של האנשים שאינם מזיקים. ברור לי שזו אמירה כללית משהו וההבדל הוא בפרטים, אבל אנשים רעים, וממשלות רעות, תמיד יהיו; והם תמיד ינצלו את הטכנולוגיה. עלינו לשמור את החירויות על מנת שנוכל להינות מפירות הטכנולוגיה. רשת האינטרנט מאפשרת לנו שיתופי פעולה והחלפת מידע בצורה מהירה ויעילה הרבה יותר ממה שניתן היה לפני 15 שנים. הטכנולוגיה פותחת בפנינו אפשרויות רבות של אינטראקציה והחלפת דעות ורעיונות. זה יהיה לא נכון לאבד את כל הדברים הנפלאים האלה בגלל הבורות שלנו או חוסר הבנה של הטכנולוגיה.
אי אפשר להתעלם כמובן מהמתח התמידי בין חופש הביטוי והאנונימיות שמביאה איתה הרשת לבין הסתה והיכולת לפגוע בשמם הטוב של אנשים - זהו מתח שהיה קיים במידה מסוימת גם קודם, אך אין ספק שהרשת העצימה אותו מעצם הנגישות של הכלים להפצת הסתה ו/או דברים פוגעניים אחרים.
איני מכיר פתרון בי"ס לבעיה הזו, כמו שאין לנו פתרון בית ספר נגד תלונות שווא במשטרה. לחלק מהבעיה נמצא אולי פתרון בעתיד, וגם כיום קיימים פתרונות חלקיים. יתכן גם שנצטרך לחיות עם חלק מהבעיות, כמו שלמדנו להסתכל ימינה ושמאלה כשאנו חוצים את הכביש.

חופש הביטוי הוא לא החופש לפגוע. עלינו רק לשים לב שכשאנחנו שומרים על עצמנו, אנחנו גם לא פוגעים בעצמנו על הדרך.

- סחבק

הערה: למען הסר ספק - איני תומך, ולו ברמז, בפדופיליה בכל צורה שהיא, באינטרנט או מחוצה לה. כל פגיעה או עבירה שנעשית, ברשת או מחוצה לה, וביחוד כאשר מעורבים בה ילדים וחסרי ישע אחרים, היא מתועבת וראויה לכל גינוי וענישה כקבוע בחוק ולפעמים אפילו יותר. חופש ונגישות אינם תירוץ, הסבר או אפילו נסיבות מקלות לפגיעה או ניצול תמימותם של אחרים.

הפניה: הנדסת אונטולוגיות

2007-12-20T10:25:00.000+02:00

קצת על בניית אונטולוגיות - איך זה נראה, למה, מדוע וגם קצת על הבעיות.
שוב - כתבתי שם, יכול לעניין, אבל חבל לשכפל.

- סחבק (מפנה)

כלים מתוקים לרשת הסמנטית

2007-12-16T08:26:00.000+02:00

למי שעוד לא מכיר, ומעוניין ללכלך את הידיים בקצת רשת סמנטית אז הנה רשימה לא קטנה של כלים מסוגים שונים שסובבים סביב הרשת הסמנטית.
הרשימה מוגשת בצורה נוחה לעיון. ניתן לבצע חיתוכים שונים לפי רשימת קטגוריות שונות. יש הסברים וכמובן לינקים למקומות רלוונטים.

הרשימה מתעדכנת אחת לכמה זמן וכבר הגיעה למספר המרשים של 650 (!) כלים שונים, שווה לעקוב ולהתרשם.

באתר עצמו יש מספר כלים נוחים לעיון, ובעיקר ליצוא של המידע בצורות שונות: RDF (כמובן), HTML, JSON, גליון נתונים (Tab separated) וכו'.
לדעתי היה קצת יותר נוח אם היה להם ממשק REST כך שהייתי יכול להצביע בלינק ישירות לדף קטגוריות מסוים. אבל זה כבר קטנוני.

- סחבק

שנה הולכת, שנה באה

2007-12-10T20:27:00.000+02:00

עוד שנה בפתח, וכרגיל במקומותינו, זוהי שעת הסיכומים, אבל יותר מזה - התחזיות.
מכיוון שסחבק לא ממש ניחן בכישרון נבואי, אני משאיר את עבודת התחזיות לאחרים. וכרגיל, כדאי לשמוע מה יש למקצוענים לומר בנושא, בעיקר בכל מה שנוגע לטכנולוגיה ועסקים.

באופן טבעי, סחבק מתעניין בכל מה שנוגע לרשת האינטרנט, ותוכנה בכלל. מעניין לראות שרישות ושיתוף פעולה בין מכשירים ותוכנות הוא מוטיב שחותך לרוחב את רוב התחזיות והאיזורים הנסקרים. חיבוריות ורישות הם שם המשחק בחלק גדול מהמקרים, אבל זה לא חדש.

דבר אחד אני מרשה לעצמי לומר בזהירות (בעיקר מכיוון שאני לא מסתמך פה על שום מידע מוצק): עושה רושם שכל תנועת הווב 2.0 מתבגרת, לפחות בפן השיתופי/מרוכז משתמש שלה. הגיקים הבינו את זה כבר מזמן, עכשיו הגיע תורם של השאר. אפליקציות שיתופיות יצוצו יותר ויותר, ושיתוף פעולה בין אנשים יתחיל להיות עניין מובנה ובלתי נפרד בכל תוכנה עסקית ואישית. הדור שגדל עכשיו לתוך האינטרנט מתרגל לראות את השיתוף באינטרנט כדרך חיים. אני בדיעה שאין מנוס מהתחזקות התופעה. בשנים האחרונות היינו עדים להתבססות טכנולוגית והבשלה רעיונית - מה המשמעויות של שיתוף, ואיך נכון לעשות את זה; כעת עושה רושם שזה נכנס למיינסטרים.
יש לנו עוד עניינים לפתור, גם מבחינה טכנולוגית (בעיות הזדהות למשל) ולדעתי נראה גם התפתחות נוספת של רעיונות סביב נושא השיתוף.

- סחבק