tag:blogger.com,1999:blog-63682553115725412532025-08-30T12:19:58.705-07:00Unknownnoreply@blogger.comBlogger26125tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-79147625243060281962017-02-18T11:38:00.002-08:002017-02-18T11:38:43.118-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> הרבה פעמים אני מעודד אנשים שלא לעשות דברים ב 100%, לא לעשות את הדברים במלוא העוצמה והטוב. אני יודע שאנשים רבים נכשלים מלעשות דברים גדולים וקטנים בגלל שהם שואפים למאה אחוז. זוהי נקודה חשובה וברורה. הפוסט הזה לא עוסק בנקודה זו<br /> <br /> מהצד השני, חשוב לזכור שגם לא כדאי לעשות דברים גרועים: זה נכון שאפשר לעשות דברים מהר או ברמה נמוכה ועדיין הם יעבדו. הבעיה היא כפולה ומכופלת<br /> <br /> <ul style="text-align: right;"> <li>אנשים לא נהנים מהעשיה</li> <li>העשיה גורמת לדברים לא טובים בעולם</li> <li>אתם הורסים איזונים ביניכם לבין עצמכם</li> <li>אתם עלולים לגרום נזק לאחרים</li> <li>(יש עוד כמה דברים, אבל אני חשוב שמיציאתי את העניין)</li> </ul> <div> ברוב המקרים יספיקו 70-80 אחוזים.&nbsp;</div> <div> ברוב המקרים תתרחקו מהשלמות, אבל מהצד השני אל תכנסו לעבודה של 10% זה גם מזיק.&nbsp;</div> <div> <br /></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-74575471156436065222014-07-19T07:04:00.000-07:002014-07-19T07:04:08.801-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> המשפט הידוע <a href="http://xn--4dbhb2fe.blogspot.co.il/2014/07/blog-post.html" target="_blank">בעיות הן הזדמנויות בתחפושת</a> (במקרה זה מתוך בבלוג <a href="http://xn--4dbhb2fe.blogspot.co.il/" target="_blank">השראה</a>) הוא משפט מצוין שמתאים מאוד להשקפת העולם שלי סביב ה<a href="http://www.smallstep.info/" target="_blank">קאיזן</a>.<br /> הרבה פעמים הדבר שעוצר את האנשים באימון אישי, <a href="http://www.xn--9dbhab3bebxu.xn----8hcalragbu4dwci.com/" target="_blank">ייעוץ עסקי</a>, או בכלל בפתרון בעיה או מצב לא נוח הוא לאתר את הבעיה, את אותה הבעיה הקטנה, שאפשר להגדיר אותה באופן כזה שתאפשר לכם להתחיל לפעול ולהתקדם. שימו לב שלעיתים איתור הבעיה היא הנקודה המרכזית.<br /> <a name='more'></a><br /> <br /> דוגמא<br /> <br /> <ul style="text-align: right;"> <li>אם אתם מחפשים זוגיות ולא יודעים איך להתקדם, נסו לאתר את הבעיה הקטנה שעליכם לפתור אותה כדי להתקדם קצת (לפי שיטת הקאיזן). למשל אולי הבעיה היא מילוי פרופיל אפקטיבי באתר הכרויות ואז אולי הפתרון המידי שמישהו שמכיר אותכם ימלא בשבילכם?</li> <li>אם יש לכם בעיה בקידום אתר שלכם, נסו למצוא בעיה אחת קטנה שתוכלו לפתור אותה (ראו לדוגמא אתר <a href="http://www.k.swwg.info/" target="_blank">קידום אתרים</a>)&nbsp;</li> </ul> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-37566896327716606242014-04-13T03:22:00.002-07:002014-04-13T03:24:11.624-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> ישנם אנשים שאנחנו לא בקשר איתם, שאנחנו איבדנו קשר איתם מכל מיני סיבות, או שהקשר השתבש. כל זמן הוא זמן טוב לשפר קשריים חברתיים אבל במיוחד לפני החגים זה קל יותר (פסח, ראש השנה). להלן מספר צעדים &nbsp;לפי שיטת הקאיזןשיעזרו לכם לשפר קשר אם אנשים קרובים או רחוקים שאבדתם את קשר איתם (ראו גם על שיטת ה<a href="http://www.small-step.info/" target="_blank">קאיזן</a>).<br /> <br /> <ul style="text-align: right;"> <li>עשו רשימה של אנשים שהייתם רוצים לשפר את הקשר איתם</li> <li>לאחר מכן נפו את אלה שעכשיו זה לא הזמן המתאים בשבילכם לפעול</li> <li>מתוך הרשימה בחרו כאלה שאפשר להרים אליהם טלפון וכאלה שאפשר לשלוח להם רק SMS</li> <li>חלקו את ימי החג (ואפשר גם אחרי וכמובן לפני), ונסו להחליט מה אפשרי בשבילכם לעשות (זה תמיד קשה רגשית)</li> <li>עברו על הרשימה ונסו לראות מה יגרום לכם תחושה טובה- אתם יכולים להעביר אנשים מרשימת טלפון לרשימת SMS לרשימת מייל</li> <li>עשו זאת - צרו קשר אתם יכולים להתנצל או סתם להגיד שחשבתם עליהם והתקשרתם להגיד שלום</li> </ul> <div> בהצלחה.&nbsp;</div> <div> <br /></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-14731151338610569902012-04-26T14:00:00.001-07:002012-04-26T14:00:36.236-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> אחד הדברים שאנשים מתלבטים בו מאוד (אולי באופן מופרז ) זה נושא ה<a href="http://www.tm.success-small-steps.info/diet" target="_blank">דיאטה</a>.<br /> <br /> <br /> אחד הדברים החשובים בשיטת ה<a href="http://www.smallstep.info/" target="_blank">קאיזן</a> זה צעדים קטנים, צעדים תיאורטיים, צעדים שלא נראים חשובים. בפוסט הזה אני רוצה לתת תרגיל שנתתי לרוב האנשים שבאים אלי לעבוד על דיאטה - דיאטת הרזיה.<br /> <br /> ביקשתי מהם לשאול את עצמם &nbsp;במשך כל השבועיים האחרונים. מדוע אכלתי היום ?<br /> ולכתוב את התשובה.<br /> <br /> כך במשך שבועיים רק תשאלו את עצמכם מדוע אכלתי היום? (וזאת כמובן מעבר לתשובה שהייתי רעב... שגם היא חשובה).<br /> <br /> <br /> תוכלו לקרוא עוד על התרגיל הזה באתר <a href="http://www.tm.success-small-steps.info/" target="_blank">אימון עצמי</a>&nbsp;ב<a href="http://www.tm.success-small-steps.info/diet/monitoring/exercise-why-eating" target="_blank">תרגיל בקרת דיאטה</a><br /> <br /> חשוב שתוכלו לסכם לעצמכם את התשובות... ולראות מה הן אומרות.<br /> חשוב אף יותר, שלא תעשו כלום, כלומר על תשנו כלום, על תשנו כלום בדיאטה שלכם... פשוט רק למדו את עצמכם.<br /> <br /> <div id="-chrome-auto-translate-plugin-dialog" style="background-attachment: initial !important; background-clip: initial !important; background-color: transparent !important; background-image: initial !important; background-origin: initial !important; background-position: initial initial !important; background-repeat: initial initial !important; display: none; left: 0px; margin-bottom: 0px !important; margin-left: 0px !important; margin-right: 0px !important; margin-top: 0px !important; opacity: 1 !important; overflow-x: visible !important; overflow-y: visible !important; padding-bottom: 0px !important; padding-left: 0px !important; padding-right: 0px !important; padding-top: 0px !important; position: absolute !important; text-align: left !important; top: 0px; z-index: 999999 !important;"> <div style="-webkit-border-radius: 10px !important; background-color: #FFFFFF !important; background-image: -webkit-gradient(linear, left top, right bottom, color-stop(0%, #FFF), color-stop(50%, #EEE), color-stop(100%, #FFF)); border: 1px solid #363636 !important; color: #121212 !important; font-size: 16px !important; max-width: 300px !important; opacity: 1 !important; overflow: visible !important; padding: 8px !important; text-align: left !important; z-index: 999999 !important;"> <div class="translate"> </div> <div class="additional"> </div> </div> <img onclick="document.location.href='http://translate.google.com/';" src="http://www.google.com/uds/css/small-logo.png" style="-webkit-border-radius: 20px; background-color: rgba(200, 200, 200, 0.3) !important; cursor: pointer !important; margin: 0 !important; padding: 3px 5px 0 !important; position: absolute !important; right: 1px !important; top: -20px !important; z-index: -1 !important;" /></div> </div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-74556360964526486692011-01-23T10:05:00.000-08:002011-01-23T10:05:41.383-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הרבה פעמים אנשים מגייסים כוח ועושים צעד אחד גדול קדימה - צעד בשיטת הזבנג וגמרנו ואחר כך נשארים עייפים מאוד, כך שהם שוכחים לחלוטין מה<a href="http://www.goals.small-step.info/" target="_blank">מטרות</a> שלהם.<br /> <br /> לעומת זאת שיטת ה<a href="http://www.smallstep.info/" target="_blank">קאיזן</a>, מציעה משהו פשוט למדי: השיטה מדגישה את כמות הצעדים ולא את גודלם.<br /> <br /> חשוב להבין שכמות הצעדים היא חשובה הרבה יותר מגודל הצעד.<br /> למעשה יותר מזה: &nbsp;שיטת ה<a href="http://www.small-step.info/" target="_blank">קאיזן</a>&nbsp;מעדיפה צעדים קטנים - אבל עדיף עיקבים (ולאורך זמן - הרבה).<br /> <br /> ולסיכום קאיזני:<br /> <br /> <ul style="text-align: right;"><li>גודל הצעד הוא לא חשוב</li> <li>כמות הצעדים היא החשובה</li> </ul></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-2769911474512553832010-05-23T05:50:00.000-07:002010-05-23T05:50:33.624-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">בגלל רגישות וחיסיון את הפוסט הבא אכתוב בזהירות ובכלליות.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">מישהו, שהוא מאמן אישי לפי שיטה מסוימת הפנה אלי מישהו.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">הוא ביקש ממני שאני אתקשר לאדם עם הבעיה ואציע לו את מרכולתי.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">הסברתי לו שמניסיוני זה אף פעם לא יצא טוב. מי שצריך עזרה כדאי שהוא יתקשר בעצמו ולא שיתקשרו ויציאו לו עזרה.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">הוא מאוד לחץ עלי, וביקש במלוא לשון של בקשה.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">הוא היה מלא אנרגיות וכאשר הוא שמע את ההסבר שלי הוא אמר לי שאני צריך לבוא לסדנה שלו כי הגישה שלי היא שלילית ולא נכונה&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">הוא מאוד לחץ, מאוד דחף...&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">אני מודה שאני אלרגי לדחיפות הללו. אין לי סבלנות אליהן.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">זה לא שהן לא טובות באופן כללי, אבל לי הן לא טובות באופן פרטי.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">היתה לי את ההרגשה שאני רוצה "להכניס לו". לא עשיתי את זה מתוך ההרגשה שאני מבקש ממנו לכבד את הדרך שלי, אז אולי אני צריך לבקש מעצמי לכבד את הדרך שלו :)</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">בכל מקרה הוא חידד פעם נוספת את ההבדל בין השיטות השונות.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">שיטת הצעדים הקטנים היא שיטה שונה לחלוטין מהשיטה הישירה והאגרסיבית. זוהי שיטה הרבה יותר צנועה, הרבה יותר בקטן.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">וכמו שכתוב בכל הבלוג הזה הרי צעד קטן ועוד צעד קטן ועוד צעד קטן ועוד... יכולים לעשות שינויים מרשימים ביותר.&nbsp;</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">לי זה עובד.</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;">מה איתך?</span></span></div><div style="text-align: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px;"><br /> </span></span></div></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-63062016147343828952010-05-03T15:55:00.000-07:002010-05-03T15:55:35.748-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לעתים, אנחנו רגילים, שאם אנחנו רוצים לבצע משהו אנחנו צריכים לחכות לתנאים האידאלים, הטובים ביותר.<br /> כלומר גם אם החלטנו לכתוב פיסקה אחת, שלוקח לכתוב אותה מספר דקות, אנחנו רוצים להיות נינוחים בזמן הזה, ורוצים שיהיה לנו זמן רב בשביל שאם נרצה לכתוב יותר אז לא נצטרך לעצור באמצע.<br /> <br /> בשיטת הצעדים הקטנים אין שום חובה ושום בקשה לחכות לזמן האידאלי. להפך, הזמן הרגיל הוא הזמן הנכון, הטוב.<br /> אל תחכו לתנאים הכי טובים. פשוט תעשו את הצעד היומי שלכם וזהו.<br /> <br /> כן, צעד קטן לאורך זמן הוא בהחלט &nbsp;מספיק בשביל להגיע להעשגים גדולים<br /> <br /> </div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-47454615771765787202010-05-03T15:23:00.000-07:002010-05-03T15:23:47.423-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אני אתחיל בסיפור שקרה לי.<br /> לפי אימון אישי בעזרת שיטת הצעדים הקטנים, התחייבתי בפני עצמי לכתוב מידי יום פיסקה של כתיבה ספונטנית. אבל איכשהו ראיתי שזה לא נעשה. למרות שמדובר רק בפיסקה.<br /> רק בבדיקה עצמית נוספת גיליתי שבעצם התחייבתי אומנם לפיסקה, אבל למעשה בעיני עצמי ראיתי הצלחה רק אם אכתוב עמוד שלם.<br /> כשגיליתי את זה יכולתי לחזור ולכתוב פיסקה. (שאכן לעתים התארכה).<br /> <br /> אם הצעד שבחרנו לא עובד, הרי יש לבדוק האם הצעד הוא לא גדול מידי, או האם אין בו איזה "תיחמון"<br /> <br /> <br /> </div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-65202504298449601352010-04-04T10:59:00.001-07:002010-04-04T11:02:24.806-07:00לפעמים יש התלהבות עצומה, רצון עצום לעשות דברים, לקחת על עצמנו הרבה מאוד מטלות, התחייבויות וכד'. <div><br /></div><div>זה יכול לקרות בגלל סיבות רבות.</div><div><br /></div><div>במצב זה אני מציע להתחייב רק לדבר אחד בלבד. </div><div>כלומר למרות שרוצים להתחייב גם (למשל) לכתיבה יומית, גם לעבודה עצמית, גם ללימודים מסוימים גם ל.. גם ל...</div><div>אפשר לכתוב את כל מה שרוצים, אבל להתחייב רק לדבר אחר. לא יותר. </div><div><br /></div><div>את כל השאר אפשר לקחת בתור המלצה שלנו לעתיד, בתור רצון לעתיד, בתור אם יתחשק לנו בקרוב (ואולי בהמשך נתחייב רק אליו)</div><div>הרעיון הוא שחשוב לזכור שגישת הצעדים הקטנים, אומרת באמת צעדים קטנים. עדיף צעדים קטנים בדבר אחד. לא לקחת על עצמנו יותר מידי, רק אחד. </div><div><br /></div><div>אחרי שנעשה משהו במשך תקופה (שבוע/ חודש או יותר) אז נוכל לקחת דבר נוסף.</div><div><br /></div><div>מניסיוני, כאשר לוקחים על עצמנו התחייבות להרבה מידי דברים יחד, הדבר עלול להוביל ל"התהפכות הסירה" דהיינו שלא לעשות כלום יותר. </div><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-84704199673094455522010-04-03T03:48:00.000-07:002010-04-03T03:53:44.235-07:00אני מאמין מאוד בכתיבה יומית. אני סבור שהרבה מאוד פעמים היא יכולה להועיל להתפתחות של האנשים.<div>יחד עם זאת זה לא קל לכתוב. ישנם תקופות שזה קשה, ישנם תקופות שזה קל.. אבל בתקופות שזה קשה, מה עושים אז?</div><div><br /></div><div>לפני שאסביר על זה אני רוצה לשתף במשהו שקרה לי. </div><div>כבר תקופה שרציתי לחזור לכתוב יומן אישי ולא עשיתי זאת. לא הבנתי למה?</div><div>מצד אחד זה לא היה הדבר הכי חשוב לי, מצד שני זה כן היה קצת חשוב לי. </div><div><br /></div><div>בגלל שהיו לי "דברים יותר חשובים לעשות" לא התעסקתי בשאלה יותר מידי, לא ניסיתי לכתוב יומן אישי בכוח, אבל.. בכל זאת זה חסר לי.</div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"><br /></span></div><div>אחרי הרבה זמן, התחלתי לחשוב לעצמי מה קורה פה. והבנתי שהייתי תקוע במחשבה על יומן אישי של שלושה עמודים ליום. כלומר איכשהו תפסתי שכתיבת יומן אישי היא צריכה להיות שלושה עמודים ליום כי אחרת היא לא שווה. </div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"><br /></span></div><div>כמובן שמהרגע הזה יכולתי להגדיר לעצמי כתיבה יומית של חצי עמוד ומשהו אחר קרה. </div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"><br /></span></div><div>בנוסף, הרגשתי שיש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות אז למה דוקא להתחייב ליומן האישי, אבל לגבי השאלה הזאת אני אכתוב פוסט אחר. </div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"><br /></span></div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"><br /></span></div><div>אז זהו, ברגע שאיתרתי את האמונה הקדומה שהייתי איתה (שלושה עמודים ביום או שזה לא שווה) הכל הפך להיות יותר פשוט. </div><div>כן, ככה זה עובד :)</div><div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span></div>Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-22132752135308471832010-04-01T07:04:00.001-07:002010-04-01T07:12:32.145-07:00כתבנו כבר ש<a href="http://www.smallstep.info/2009/12/blog-post_03.html">לא כדאי לשתף פעולה על הפרקפציוניזם</a>. הייתי רוצה להרחיב את הנקודה הזאת.<div><br /></div><div>להערכתי, המושלמות היא אחד האוייבים הגדולים של היוזמה, היצירה, העשיה ועוד. </div><div>חשיבת המושלמות עשויה לגרום לנו לא לעשות את מה שהיינו רוצים לעשות. </div><div><br /></div><div>הרבה מאוד פעמים אני מוצא ש</div><div><ul><li>אני לא כותב פוסטים שאני רוצה בגלל שאני יודע שהם לא ייצאו כמו שאני רוצה. </li><li>אני לא עובד עם עצמי בצורות מסוימת מכיוון שאני מוצא שאין לי את התנאים המדויקים שאני רוצה</li><li>אני מתוסכל מעצמי שלא הספקתי דברים ולא מסתכל על מה שהספקתי</li><li>ועוד</li></ul><div>אני מוצא שגם אצל חלק האנשים שאני עובד איתם בטכניקה זאת המלכודות דומות. מלכודת המושלמות, מלכודת הכל או לא כלום</div><div><br /></div></div><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-87665370142120158352010-02-17T01:13:00.000-08:002010-02-17T01:14:21.442-08:00<p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">צעדים קטנים זה לא דבר פשוט במיוחד בעולם בו אנו חיים כשהכול צריך להיות מהר וגם התוצאות חיבות להיות מהירות ומשמעותיות.</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">להקשיב לקצב הפנימי ולפעול לפיו כשלפעמים הקצב הזה שונה מאד ממה שקורה מסביב הוא לא תהליך פשוט וגם לא קל.</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">אני בחורה יצירתית ולמרות שאני מאד אוהבת ליצור וזה עושה לי טוב משום מה תמיד ישנם לפכות מאה סיבות למה עדיף לדחות לאחר כך,כשיהיה יותר זמן פנוי</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">תמיד ישנם דברים הרבה יותר "חשובים" לעשות, צריך לנקות את הבית או להכין אוכל ולעשות קניות, משהוא ביקש עזרה עם משהו וכמובן שאף פעם אין מספיק כסף "לבזבז" על חומרים ליצירה.</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">החלטתי לקחת את זה בצעדים קטנים אחרי שרעיון לפסל מפסיפס התבשל אצלי בראש כמה זמן (מעל לשנה) עשיתי צעד ראשון וקניתי את תחבושות הגבס ליצירה הם שכבו אצלי כמה חודשים, אחר כך חיפשתי את הקרש המתאים ובדיוק לאחותי היה קרש שהיא מצאה ורצתה לעשות משהוא אבל בסוף החליטה שלא והוא עבר אלי.</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">לפני כשבועיים קניתי את שאר החומרים, כרגע עוד לא התקדמתי יותר אבל את הצעדים הראשונים כבר עשיתי יש רעיון ויש חומרים. אני מנסה לא להלחיץ את עצמי שזה לא מספיק כי זה לא גמור ושזה לוקח יותר מדי זמן ואומרת לעצמי כל הכבוד על שאת הצעדים הראשונים כבר עשיתי וכבר התקדמתי לכוון.</span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;"><br /></span></p><p dir="rtl"><span style="font-size:100%;">מזכירה לעצמי שצעד אחד קטן בכל פעם זה בהחלט מספיק בשבילי!</span></p><br /><b><u><br /><br /><br /><br /></u></b>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-9365390629106834612009-12-31T22:01:00.001-08:002010-01-15T05:56:00.661-08:00אחד הדברים המקשים על האנשים להציב מטרות הוא שהם חושבים שמדובר במשהו שמייד מחייב אותם לעשייה. <div>יש להם חלומות שהם אינם יודעים כיצד להגשים אותם (שזה סביר כמובן) אבל הבעיה היא שהם סבורים שהם צריכים לעשות הכל בתקופה הקרובה. </div><div><br /></div><div>למשל:</div><div><ul><li>אנשים רוצים להיות עשירים (ונניח שהם הגדירו מה זה להיות עשיר), הם מבינים שתוך כמה חודשים כנראה שמצבם הכלכלי לא ישתפר ולפיכך הם מקטלגים את זה כחלום</li><li>אנשים רוצים להיות בתוך זוגיות מפרה, טובה וכד'. הם מבינים שתוך מספר חודשים הם לא יצליחו לעשות זאת ולפיכך הם מקטלגים את זה כעוד משהו שלא יתגשם</li><li>...</li></ul><div>אם מתייחסים לשיטת הצעדים הקטנים כדאי לשנות את ההתייחסות למשך הזמן שצריכים להשיג דברים. </div><div><br /></div><div>למשל, </div><div><ul><li>אם רוצים להיות עשירים אפשר להגדיר את זה לתקופה של 10 שנים. </li><li>אם רוצים להרים פרויקט, להיות סופרים, להמציא... אפשר להגדיר את זה לתקופה של 10 שנים ויותר</li><li>אם רוצים להיות בתוך זוגיות מפרה אפשר להגדיר את זה לתקופה של שנה שנתים ולא מייד. </li></ul><div><br /></div><div>היתרון של הגדרת משך זמן ארוך יותר להשגת מטרות יכול לאפשר למטרות להתגשם בעזרת שיטת הצעדים הקטנים ובכלל. </div><div><br /></div><div>אחד הדברים שמשתקים אנשים זה המחשבה שהם צריכים לעשות הכל עכשיו. שימוש במשך זמן ובשיטת הצעדים הקטנים יכול לעזור לשינוי דרך חשיבה זאת. </div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-73136655536522234962009-12-03T06:50:00.001-08:002009-12-03T06:50:48.042-08:00אחד המכשולים לעשייה בכלל ולעשיה בעזרת שיטת הצעדים הקטנים היא מלכודת הפרפקציוניזם.<br /><br />אני מתכוון לרצון שהדברים יעשו בצורה הכי טובה, הכי מושלמת, הכי משמעותית וכד'...<br /><br />למשל:<br /><ul> <li>התחלנו לכתוב <a title="בלוגר" target="_blank" href="http://www.website.onlineisrael.info/" id="l0yv">בלוג</a> ואז התחלנו לקבל משוב מהקוראים שלנו. כתוצאה מכך אנחנו רוצים מאוד שהפוסט הבא יהיה מאוד טוב, דבר שגורם לנו להפסיק לכתוב למשך תקופה ארוכה</li> <li>התחלנו לפסל, הרגשנו שזה טוב, קבלנו תגובות טובות, כתוצאה מכך אנחנו רוצים שהיצירה הבאה שלנו תהיה מעולה - דבר שגורם לנו להפסיק ליצור</li> <li>התחלנו לקבל שיעורים בשיטת אלכסנדר, אחרי כל אחד מהשיעורים הראשונים הרגשנו נפלא, התחלנו לתרגל בבית, ואז אנחנו מפתחים ציפיות מוגזמות מכל שיעור דבר שמפריע לנו ללמוד את השיטה.<br /> </li> <li>התחלנו ללמוד לשיר, נהננו מכך, שרנו הרבה מאוד להנאתינו. בהמשך, כשאנחנו הולכים לשירה מקצועית/ חצי מקצועית אנחנו מפתחים שינאה כלפי השירה שלנו, כי לעיתם הקול שלנו לא יוצא כפי שאנחנו רוצים.</li> </ul><br />דוגמאות לא חסרות.<br /><br />הרעיון הכללי הוא להבין שהרצון לעשות דברים באופן מושלם הוא מלכודת מעכבת בשימוש בשיטת הצעדים הקטנים.<br /><br />ובחיוך אפשר להגיד שהמושלם שייך ל<a title="עבודה עם אלוהים" target="_blank" href="http://www.workwithgod.info/" id="upjn">אלוהים</a>, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בהמשך נשפר את עצמנו.Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-87863950874781094772009-12-03T06:14:00.000-08:002009-12-03T06:17:47.332-08:00כשאנחנו עובדים בעזרת שיטת הצעדים הקטנים חשוב לזכור שלא כל המטלה צריכה להעשות עכשיו.<br />בהבנה הזאת עשוי להיות משהו משחרר. לא הכל צריך לעשות עכשיו. <div><br />כך למשל, גם אם "כל המטלה" היא להחליף את המנורה ואת האהיל שלה, הרי שגם מטלה "פשוטה" כזאת אין צורך לעשות את כולה היום. אפשר לעשות אותה מחר ובימים האחרים. </div><div><br /></div><div>למשל:<br /><ul> <li>ביום אחד אפשר לחשוב על מה רוצים לעשות</li> <li>בימים הבאים אפשר לדמיין את זה נעשה</li> <li>ביום אחר אפשר ללכת לקנות נורה<br /> </li> <li>ביום אחר אפשר להכין את כלי העבודה (אולי מברג, אולי נורה חדשה)</li> <li>וכד'</li> </ul> <div><br /></div> חשוב להבין שגם אם המטלה היא מטלה מאוד קטנה, גם את כולה לא צריך לעשות עכשיו.<br /><br />על מנת להבהיר: כמובן שאפשר לעשות את כל המטלה עכשיו, אבל זה לא הכרחי.<br /><br />למעשה יש מטלות שעדיף שלא ייעשו עכשיו, מכיוון שהעובדה שהן נעשות לאט יותר מאפשרת להן להיעשות טוב יותר. (אכתוב על כך בפוסט אחר בהמשך).<br /><br /><div>יתרון גדול לכך שלא כל המטלה צריכה להעשות עכשיו היא שישנם מטלות אשר מצריכות תקופת דגירה פנימית, מטלות שאם עושים אותן בחלקים הן נעשות טוב יותר מאשר אם עושים אותן בבת אחת.<br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-35042000864847711132009-11-28T10:50:00.000-08:002009-11-28T10:54:11.290-08:00לעתים אחד מהצעדים הקטנים הראשונים יכול להיות לדמיין את הצעד או את המטרה. <div>אני לא מתכוון דווקא על דמיון מודרך שלוקח זמן מסוים. </div><div><br /></div><div>אני מתכוון ל(אחד מה)צעדים כמו: </div><div><ul><li>לדמיין בבוקר לעשר שניות שעושים צעד מסוים</li><li>לדמיין בערב שמה שרצינו הגיע לסיומו </li></ul><div><br /></div><div>הרבה פעמים אנחנו נוטים לזלזל בצעד כזה שולי. של דמיון מספר שניות. </div><div>אבל יש לדעת שלהערכתי הוא עשוי להיות צעד יקר ערך בסדרת הצעדים הקטנים. </div><div><br /></div><div><br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-55428952975228493972009-10-22T06:48:00.000-07:002009-10-22T06:49:16.304-07:00<a title="צעדים קטנים" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/08/blog-post_30.html" id="wa0m">כתבתי בעבר שכאשר לא מצליחים לעשות צעד מסויים אז זה סימן שיש לפרק אותו לצעדים קטנים יותר</a>. במקביל למה שכתבתי הרי שאם לא מצליחים לעשות משהו, ופרקנו אותו לצעדים קטנים יתכן שהבעיה נעוצה במחשבה שלנו שאנחנו צריכים ללכת לפי סדר מסויים של פעולות.<br /><br />כלומר לעתים יש לנו פרויקט גדול (או כזה שנראה גדול), שאנחנו נתקעים בו ולא מצליחים לעשות אותו בשום פנים ואופן.<br />פעלנו לפי <a title="שיטת הצעדים הקטנים" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/" id="s3i0">שיטת הצעדים הקטנים</a> הפרויקט התחיל ללכת אבל שוב נתקענו.<br /><br />יתכן שנתקענו בגלל שאנחנו חושבים שצריך לעשות את הפרויקט לפי סדר מסויים.<br />למשל:<br /><ul> <li>אני חושב <a title="לכתוב" target="_blank" href="http://writingil.blogspot.com/" id="k30b">לכתוב</a> מדריך שעוסק בתחום מסוים, ואז אני מנסה לכתוב אותו לפי הסדר. אבל יתכן שכדאי לכתוב את הפרק ה תשיעי לפני הפרק השלישי. נכון שלכאורה זה עדיף, אבל בהחלט לא בהכרח. לעתים קרובות צריכים שלא לכתוב לפי הסדר.<br /> </li> <li>אני חושב ללמוד על כסף ואז אני חושב שיש סדר מסוים לעשות את הדברים, יתכן שאני יכול להתחיל ללמוד בסדר אחר או ללמוד שלא לפי הסדר.</li> <li>פרויקטים נוספים...<br /> </li> </ul><br />הרעיון הוא פשוט להשאיר מקום לדברים שלא פעלנו בהם, ולהמשיך הלאה. לחזור אליהם בהמשך.<br /><br />נקודה נוספת למחשבה היא שלעתים אנחנו חושביםש אנחנו יודעים איך הדבר צריכים להתנהל, מה צריך להיות, ואז אנחנו לא נותנים מקום ל<a title="עבודה עם אלוהים" target="_blank" href="http://www.workwithgod.info/" id="epmm">אלוהים</a>/ ליקום.<br />אולי אנחנו רק חושבים שדברים צריכים להתנהל באופן מסוים, ובעצם מנקודת מבט עליונה יותר הם צריכים להתנהל בצורה אחרת?Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-57850918811706089142009-10-10T01:18:00.000-07:002009-10-10T01:26:25.053-07:00כאשר יש דברים (פרויקטים) שקשה לעשות אותם כדאי לחפש את הדברים ה"טכניים", אלה שלא מצריכים חשיבה או שיקול דעת, ולעשות אותם בעזרת <a title="קאיזן" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/08/blog-post_27.html" id="dqwr">שיטת הצעדים הקטנים</a>.<br /><br />יש להבין שלכל פרויקט גדול ו/או קשה ו/או מעצבן ככל שיהיה יש צדדים טכניים. צדדים שלא מצריכים חשיבה או שיקול דעת גדולים בכדי לעשותם.<br /><br />יש למצוא את הצדדים הטכנים ולהתחיל לעשות אותם בכדי לקדם את הפרויקט.<br /><br />למשל:<br /><ul> <li>כאשר צריכים לעשות חשבונות מס הכנסה, יש להתחיל בלפתוח את הדף אקסל, ולהתחיל לערוך את העמודות המתאימות</li> <li>כאשר צריכים למצוא עבודה יש להתחיל לקנות עיתונים/ לשים את אתרי האינטרנט המתאימים במועדפים/ לפתוח דף וורד בכדי לעשות רשימה עם מי דיברתי ומתי ולקחים מהשיחה...</li> </ul>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-50756415790750846272009-09-13T10:38:00.000-07:002009-09-13T10:45:11.711-07:00בשיטת הצעדים הקטנים אין צורך לעבוד לפי סדר צעדים מסויים, אפשר לפעול ב"כמה חזיתות", לא לפי סדר, בצורה לא מאורגנת. <div><br /></div><div>הרעיון הוא שלטובת מימוש יעד או מטרה מסוימים יש הרבה דברים שצריכים לעשות, אבל (במידת האפשר) אין צורך לעשות את הדברים לפי סדר לוגי. </div><div><br /></div><div>למשל: כאשר בוחרים לכתוב ספר לפי שיטת הצעדים הקטנים </div><div><ul><li>אין צורך לכתוב את ההקדמה לפי הפרק הראשון, אפשר פשוט להתחיל לכתוב משהו שבסוף אולי יופיע בפרק הרביעי בפסקה השלישית...</li><li>בנוסף, במהלך הכתיבה, אפשר כבר להכין רשימה למי כדאי לפנות בכדי שיקרא את הספר או איזה הוצאת ספרים תסכים להוציא את הספר</li><li>וכד'</li></ul><div>הרעיון הוא שכדאי להעריך כל צעד שהוא ולא להגביל את עצמנו לצעדים שעוקבים זה אחר זה. </div><div><br /></div><div><br /></div></div><div><br /></div><div><br /><div><br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-75246630416517217862009-09-09T06:33:00.001-07:002009-09-09T07:28:03.568-07:00<div><div style="border-width: 0px; margin: 0px; font-style: normal; font-weight: normal; text-align: right;font-family:Georgia,serif;"><div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">הרבה אנשים שרוצים לכתוב נתקעים. לא כותבים:</span></span></div><div><ul><li><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">זה יכול היות </span><a title="כתיבה" target="_blank" href="http://writingil.blogspot.com/" id="k_2j"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">ספר שרוצים לכתוב</span></a></span></li><li><span><a title="מטרות" target="_blank" href="http://www.procrastinator.onlineisrael.info/" id="lpua"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">רשימת מטרות</span></a></span></li><li><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">יומן אישי </span></span></li><li><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">ועוד</span></span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span><div><span><a title="קאיזן" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/08/blog-post_27.html" id="grce"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">שיטת הצעדים הקטנים</span></a><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"> מעולה בכדי להתגבר על קשיים בכתיבה. </span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">הטכנולוגיה האינטרנטית ואפשרויות הבלוגים מקלים עלינו להשתמש בשיטת הצעדים הקטנים ועוזרת לנו בכתיבה. </span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">למשל:</span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אפשר לכתוב פרקים שונים מספר באמצעות כתיבת בלוג (פוסטים), אחד אחרי השני עד לכתיבת הספר.</span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אפשר לכתוב יומן אישי / רשמת מטרות / מאמר וכד' באמצעות הבלוג בבלוגר. </span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אני אוהב להשתמש ב</span><a title="blogger" target="_blank" href="http://www.website.onlineisrael.info/" id="gmre"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בלוגר</span></a><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">, הבלוג של גוגל מכיוון שאפשר לכתוב להשתמש בו באופן דיסקרטי(כמו </span><a title="בלוג דיסקרטי" target="_blank" href="http://www.website.onlineisrael.info/2009/09/blog-post_09.html" id="zte6"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">יומן בלוג אישי</span></a><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"> שלא יפורסם) ואפשר להשתמש בו באופן פומבי.</span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">הרעיון הוא פשוט לכתוב פוסטים עם כל מיני רעיונות אחד אחרי השני.</span></span></div><div><span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">עד לכתיבת המאמר השלם.</span></span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div></div></div><span style="font-size:100%;"></span></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-74682912870689355872009-09-03T07:36:00.000-07:002009-09-09T06:32:40.767-07:00<div><br /></div><div><div><span style="font-size:100%;">כתבתי ש<a title="קאיזן" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/09/blog-post.html" id="p3ix">כאשר דברים שרוצים לעשות לא קורים יש לפרק אותם לצעדים קטנים</a>. כתבתי שם שכאשר יש דברים שנראים שולים שלא קורים זה סימן שיש למצוא את הצעדים הקטנים לעשייתם.</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">אני אתן דוגמא לכך:</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">רציתי לכתוב מאמר על היכן כדאי לפתוח בלוג. רציתי להשוות בין פלטפורמות שונות ולהסביר את היתרון והחסרון. למעשה גם התחלתי לכתוב טויטות בצורת טבלת השוואה. אבל הדברים נתקעו ולא המשכתי.</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">זה לא היה דבר הכי חשוב לעשותו. זה משהו שרציתי לכתוב למען אחרים, כמעין <a title="אלוהים" target="_blank" href="http://www.workwithgod.info/" id="fbzd">תרומה לעולם</a>.</span></div><div><span style="font-size:100%;">זה נדחה, חזר לתודעה שלי, ונדחה, חזר ונדחה....</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">ואז הבנתי שיש פה משהו שאני רוצה לעשותו, שנראה קל, אפילו שולי, אבל לא מפורק לחלקים קטנים.</span></div><div><span style="font-size:100%;">הבנתי שאני מצוי בהמון דילמות קטנות שמשתקות את הכתיבה. למשל:</span></div><div><ul><li><span style="font-size:100%;">לאיזה פרמטרים להתייחס יותר</span></li><li><span style="font-size:100%;">האם לפרסם את זה בבלוג שלי על <a title="בלוגר" target="_blank" href="http://www.website.onlineisrael.info/" id="ndiv">בלוגר</a> או באתר מאמרים</span></li><li><span style="font-size:100%;">באיזה אתר מאמרים לפרסם</span></li><li><span style="font-size:100%;">האם לחלק את זה למאמרים שונים</span></li><li><span style="font-size:100%;">וכד'</span></li></ul><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">כשהבנתי את זה, משהו השתנה בתוכי. הבנתי שעלי להשתמש בב<a title="שיטת הצעדים הקטנים" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/" id="tsw3">קאיזן</a>, בשיטת הצעדים הקטנים ולחלק את המשימה הזאת לחלקים קטנים.</span></div><div><span style="font-size:100%;">במקרה שלי התחלתי פשוט לכתוב כל פרמטר להשואה בנפרד, ולפרסם אותו בבלוג בנפרד.</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:100%;">אסטרטגיה פשוטה זאת עזרה לי להתקדם עם המאמר הנ"ל.</span></div><div><span style="font-size:100%;"><br /></span></div></div></div><div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-47457690414484512032009-09-03T06:48:00.000-07:002022-05-19T11:33:16.950-07:00כתבתי ש<span style="color: rgb(0, 0, 0); font-style: normal; font-weight: normal;font-family:'Times New Roman';"><span style="color: rgb(85, 85, 68); text-align: right;font-family:Arial;"><span style="font-size:100%;"><a title="צעדים קטנים" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/08/blog-post_30.html" id="tj1m">כאשר לא מצליחים לעשות צעד מסוים כמעט תמיד זה סימן שהצעד הוא גדול מידי, שהוא לא פורק לצעדים קטנים</a>.</span></span></span><div><span style="font-style: normal; font-weight: normal; "><span style="text-align: right; "><span style="font-size:100%;"></span></span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family:Arial;color:#555544;"> </span><div>הדבר נכון כמובן גם ל"משימה שלמה".</div><div> </div><div>כאשר רוצים לעשות משהו במשך זמן רב, קטן ושולי ככל ככל שיהיה, והוא לא קורה זה סימן שאנחנו חושבים בצעדים גדולים מידי. </div><div> </div><div>הרבה פעמים חושבים שהבעיה היא שהמשימה לא שולית ולא מספיק חשובה. </div><div>מניסיוני, זה אינו נכון: דבר שאנחנו רוצים לעשות, שולי ככל שיהיה, ולא קורה לאורך זמן, פירושו שאנחנו מנסים לעשות אותו במנות גדולות מידי. </div><div> </div><div>מניסיוני ש"עולים על הטעות", ומפרקים אותה למנות קטנות, כמעט תמיד המשימה השלמה מתקדמת, וזאת למרות שהיא נראתה שולית ולא חשובה. </div><div> </div><div>לדוגמא: <a title="צעדים קטנים" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/09/blog-post.html" id="lgtg">כתיבת מאמר</a></div><div> </div><div> </div><div> </div><div> </div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-30878106143180013612009-08-30T06:32:00.001-07:002009-08-30T06:35:14.511-07:00כאשר אנחנו עושים משהו בשיטת הצעדים הקטנים אנחנו ראוים לתמיכה ואהדה. <div><br /></div><div>רוב האנשים שלימדתי אותם את שיטת הצעדים הקטנים נוטים לתת לעצמם משוב שלילי על כל הצלחה. דהיינו הם עושים צעד קטן ואז הם יורדים על עצמם בצורות שונות. למשל:</div><div><ul><li>הצעד הוא קטן מידי </li><li>זה צעד לא שווה</li><li>הצעד הוא שולי כי הוא לא מקדם אותי</li><li>ועוד</li></ul><div>כדאי לנו לתת ללמוד לתת לעצמנו משוב חיובי על כל צעד קטן שאנחנו עושים. </div><div>למשל אנחנו יכולים להגיד לעצמנו יופי, כל הכבוד, עם כל צעד קטן שאנחנו עושים. </div><div><br /></div><div>(גם היכולת לעודד את עצמנו יכולה להרכש בעזרת שיטת הצעדים הקטנים).</div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-62155645360191811522009-08-30T05:47:00.000-07:002009-08-30T06:13:42.965-07:00כאשר לא מצליחים לעשות צעד מסוים כמעט תמיד זה סימן שהצעד הוא גדול מידי, שהוא לא פורק לצעדים קטנים.<div><br /></div><div>לפעמים נראה לנו שצעד מסוים הוא מאוד קטן, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים לעשות אותו. כאשר דבר כזה קורה, זה סימן שכדאי לחלק את הצעד הזה לצעדים קטנים יותר. כך יגדל הסיכוי שלא נתקע. </div><div><br /></div><div>לא כדאי להסס לחלק לצעדים קטנים יותר, זה נראה שהכל יילך לאט יותר, אבל לאורך זמן הכל יילך מהר יותר. </div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6368255311572541253.post-77506531334927105462009-08-29T10:10:00.000-07:002009-08-29T11:35:08.553-07:00בפוסט זה אסביר כיצד כדאי לסכם סרט ללימודים לפי <a title="קאיזן" target="_blank" href="http://www.smallstep.info/2009/08/blog-post_27.html" id="m2_g">שיטת הצעדים הקטנים</a> (קאיזן).<br /><br />נניח שהדבר שהכי לא בא לנו לעשות זה לסכם סרט, אבל צריך/ אנחנו רוצים וכד'<br /><br />הרעיון הוא לפרק את המטלה למטלות קטנות ביותר. כאשר כל מטלה לעשות ביום נפרד<br /><br /><h3>צעדים קטנים </h3> <ul> <li>יש למצוא את הסרט (האם הוא במחשב, ב DVD) - גם את המטלה הזאת אפשר לפרק למטלות קטנות יותר<br /></li> <li> יש להוריד אותו למחשב/ לטלוויזיה. או לדאוג שהוא יהיה זמין איפה שהוא</li> <li>יש לפתוח קובץ מיוחד (או דף) שיהיה זמין ויהיה הכותרת לסרט</li> <li>כאשר מתחילים לצפות, אפשר בהחלט לחלק את הסרט לדקות ולסכם את הדקות שלו. (ולא לסכם דווקא את כל הסרט) - כאשר מחלקים את הסרט לקטעים בזמן אז יום (בכל כמה שעות) כשאנחנו רואים כמה דקות יש לרשום איפה עצרנו בדיוק</li> </ul><div><h3>לזכור</h3></div><ul><li>חשוב לא להעמיס</li><li>בנוסף, יש להבין שלמרות שהדרך הזאת נראית מסורבלת למדי, הרי שהיא מאפשרת שלאורך זמן הדברים יעשו.</li></ul><div><br /></div><div>בנוסף, כדאי לזכור שאם אחד הצעדים (אחת המטלות) לא נעשה, אז סימן שמדובר בצעד גדול מידי שיש לפרקו לצעדים קטנים יותר.</div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0