בארה"ב יום אשפוז יכול להגיע ל10,000$ ואז לתקרת יום האשפוז יש משמעות.

המחירים די זהים בין החברות למעט מבצעים כמו של קופות החולים.

אם לא מדובר בטיול שדורש תוספת איתור חיפוש וחילוץ, אין הרבה הבדל בין החברות.

לי יצא להיות בחופשת סקי כשאחד החברה שבר חוליה בגב והיה צריך פינוי במסוק לבית חולים והטסה באלונקה לארץ, הביטוח היה דרך איסתא, והמהירות שבה הם הגיבו ושירתו אותנו גרמה לכך שאפילו לא היינו צריכים לשלם ואז לקבל החזר, אלא הם יצרו קשר עם בית החולים, גם לגבי סידורי תשלום וגם קשר רפואי.

שים לב שיש לך כיסוי גם תחת ביטוח משלים (שאני מתאר לי שאתה עושה בכל מקרה).

רוב הביטוחים האלו עולים שלושה-ארבעה ש"ח ליום, חלקם מכסים יותר ימי אשפוז וחלקם מכסים יותר טוב ניתוחים, וכמובן יש הבדלים בהשתתפויות עצמיות, וכולי וכולי. כיון שהמחיר כ"כ נמוך, אני פשוט לוקח הכל. אני לוקח את כל הפוליסות איתי בתיק, ואם יקרה יום אחד משהו שמצריך הפעלה של פוליסה, אני אקח את מי שמכסה יותר טוב את הברדק שאליו נקלעתי, או לא מציב תנאים על המוסד שאליו הובהלתי, או סתם מגיב יותר מהר לנסיונותי לתפוס אותו בטלפון…

בהקשר של הביטוח עצמו:
הכיסוי שתתן לך הפוליסה של כרטיס האשראי הוא בערך 50% מהכיסוי של קופת החולים (למעט אם יש לך כרטיס יוקרתי). אם תתקשר להזמין אותו, חברת הביטוח המספקת את השירות תנסה למכור לך ביטוח משודרג, הדומה לביטוח של קופ"ח ובאותה עלות.
בכל מקרה – הביטוח מסופק על ידי אותן חברות ביטוח, ולא על ידי אף קופת חולים/חברת כרטיסי אשראי וכו'.

יש חשיבות לגובה הכיסוי אבל בד"כ ההבדל המשמעותי ביותר הוא אם יש או אין תקרה ליום אשפוז. אז אם יש לך ביטוח של מיליון שקל ותקרה ליום אשפוז של 1000$ לא בטוח שהסכום יספיק לך בארה"ב או אירופה

פוסט מעולה. זה ממש מגניב לכתוב באופן שמאפשר גם לאנשים שלא מבינים בתחום להתמצא קצת בסטטיסטיקה (והאיורים גאוניים)

טל גלילי, דבר ראשון, לא התכוונתי לפגוע בך אישית.

עם הדעה שלך, לאומת זאת, אני לגמרי לא מסכים.
וביחס לתגובתך לתגובה שלי אני יכול לאמר לך כי סיכוי קטן מאחד יכול להראות על דבר אחד, ודבר אחד בלבד: הטיה במחקר ובקבוצת הביקורת, ומזה אפשר להסיק, ויסכימו איתי מדענים רבים בכל העולם, כי כל תוצאות המחקר הן תוצאות חסר!

גם עורכי המחקר הבינו את זה ופרסמו את נספח שתיים המנסה לתקן את ההטיה בצורה מתמטית.

ומשום שלא התייחסת לבעיות אחרות במחקר אמנה אותן כאן:

בעיות במחקר:

1. המחקר מגדיר "משתמש רגיל" כאדם שמדבר בסלולר 30 דקות בחדוש למשך חצי שנה.

מה הבעיה ?

משתמש רגיל, ממוצע מדבר בעולם שעתים בחודש ובארץ יותר מ 11 שעות בחודש!

2. המחקר מגדיר "משתמש כבד" כאדם שמדבר בסלולר כ 30 דקות ביום.

מה הבעיה?

רוב האנשים שאני מכיר הם משתמשים כבדים לפי הגדרה זו.

3. איסוף הנתונים בוצע על פי מילוי טופס שאלות על הרגלי השימוש.

מה הבעיה?

חוסר דיוק בנתונים, אדם שמרבה בשימוש נוטה להמעיט ואדם שלא עושה שימוש נוטה לתת אומדן יתר.

4. לא נבדקה חשיפה של ה"לא משתמשים" לקרינה ממקורות אחרים.

מה הבעיה?

במקרה שהם כן נחשפים אבל במחקר הם נחשבים לקבוצת ביקורת, והם כן פיתחו גידולים, הדבר יעלה את אחוז החולים בקבוצת הביקורת המשמשת כייחוס לקבוצת המשתמשים.

5. אנשים שמתו במהלך המחקר הושמטו מהמחקר למרות שאיסוף הנתונים הושלם.

מה הבעיה?

נו באמת, ברור שפעולה כזו תוריד את אחוזי החולים בקרב המדברים בסלולר (אם אכן הסלולר הוא גורם למחלות) .

6. מתוך פרסום ב YNET : "החוקרים סיכמו כי "סיכון מופחת הקשור בשימוש בטלפונים ניידים בצורה סדירה נצפה עבור גליומה ועבור מנינגיומה. ממצא זה משקף קרוב לוודאי הטיית השתתפות או מגבלות מתודולוגיות אחרות". "

מה הבעיה ?

שוב מתוך הפרסום ב YNET: "לדברי סדצקי, "הרי אף אחד לא חושב ששימוש בסלולרים מגן מפני גידול במוח. הסיכון המופחת מוסבר על ידי הטיית משתתפים"." ואני מוסיף ומסביר כי הכוונה היא כנראה שתכנון המחקר בוצע בצורה כזו שהתוצאות יראו על סיכון נמוך יחסית למציאות.

לכן לפי דעתי המצב האמיתי עוד חמור פי כמה ממה שמראות התוצאות הסופיות של מחקר האינטרפון כפי שפורסמו

על דבר חשוב מאוד אף אחד לא דיבר כאן, והפליא אותי לראות שיש פה תגובות שקטלו בלי רחמים את הפוסט היפה, אבל שכחו גם הם לציין את העובדה שאמנם במחקר הישראלי נמצא סיכון מוגבר מובהק, אבל הוא היחיד מבין 13 המדינות שמצא תוצאה כזו – כל מרכזי המחקר במדינות האחרות מצאו OR נמוך מ-1, לעתים אפילו מובהק! ד"ר סדצקי נמצאת בדעת מיעוט.

בעיה נוספת וחשובה היא בעיית הזיכרון (הטיית זיכרון): הרי איך התבצע המחקר? שאלו את הנחקרים על דפוס השימוש שלהם בסלולריים כמה שנים אחורה. החוקרים ביצעו מחקר נוסף, מעין "מחקר-בת" כדי לבדוק עד כמה דיווח הנחקרים אמין, והם גילו שיש בעייה רצינית של דיווח בשל הטיית זיכרון, ובאופן מפתיע (או לא) נמצא כי בישראל הבעיה הזו היתה הכי חמורה, כלומר הדיווח של הנחקרים הישראלים היה הכי פחות אמין! למשל, קאפא משוקלל לכל המדינות היה 0.49 (ר"ס 95% 0.44-0.55)ובישראל היה 0.28). יצאנו שקרנים.
 

רעות והשאר.
האתר שלי מאוכסן כרגע במקום שעושה בעיות עם משלוח מיילים. אני כעת בתקופה מלאת פעילויות ולא אספיק להעביר את האתר לאיכסון חדש.
על כן אני מציע שמי שמעוניין לקבל את הקבצים, מוזמן לשלוח אלי מייל אל
tal.galili@gmail.com
ואני אשמח לשלוח לו אותם.

(בחודשים הקרובים אני פשוט אעביר את האתר לאיכסון אחר, ואז לא תהיה הבעיה הזו)

היי טל,

תוכן החומר שפרסמת נשמע טוב.. אשמח לקבל קישור לחומר

(לא קיבלתי מייל…)

איך ניתן להגיע לסיכומים? הם נראים לי מעניינים עבורי.