בלוג TechNet ישראל

זיכרון דינמי ב Hyper-V Server 2012 R2

TechNet — Mon, 11 Nov 2013 15:32:31 GMT

מאת: בני לקונישוק, מיקרוסופט ישראל

הצורך בזיכרון דינמי

בסביבה וירטואלית ישנה תמיד דרישה להריץ כמה שיותר מכונות על אותו שרת, וכמובן לא לפגוע בביצועים. למכונות אנחנו מקצים מספר משאבים כמו זיכרון וזמן מעבד, כאשר הזיכרון שאנחנו מקצים למכונה הוא קבוע מראש, ללא קשר לעומס על המכונה. למשל, אם הקצנו למכונה 2 GB של זיכרון והיא משתמשת רק בחצי מזה, יש לנו 1 GB של "זיכרון מבוזבז",שיכלנו להשתמש בו עבור מכונה נוספת.

זיכרון דינמי בשרת Hyper-V

Dynamic Memory שהוצג לראשונה ב-Windows Server 2008 R2 SP1 נועד בדיוק לפתור את הבעייה הזו. Dynamic Memory מאפשר למערכת ההפעלה בשרת המארח לשנות בצורה דינמית את כמות הזיכרון שזמינות למכונות, לפי עומס העבודה, מה שמאפשר ניצול אפקטיבי יותר של כמות הזיכרון, וכתוצאה מכך אנחנו יכולים להריץ יותר מכונות על אותו שרת.

Dynamic Memory מתאים במיוחד לשרתים עם עומס עבודה נמוך, או לסביבות מבוססות VDI. עבור שרתים שתומכים בעומסי עבודה גדולים הדורשים שימוש קבוע בזיכרון, כמו שרת Exchange או SQL, השימוש ב-Dynamic memory לא נתמך ולא מומלץ.

כדי לאפשר Dynamic Memory אנחנו צריכים שלושה דברים:

שרת Hyper-V שמריץ Windows Server 2008 R2 SP1 ומעלה
מערכת הפעלה למכונות הוירטואליות:
1. a. Windows 2003-2012 בגרסת השרת
2. b. Windows Vista-7 (בגרסת (Enterprise/Ultimate או Windows 8. בגרסת הקליינט
3. יש גם תמיכה במספר הפצות של לינוקס (בשרת Server 2012 R2)
הגדרות בצד המכונה הוירטואלית
1. לוודא שהמכונה מריצה את הגרסא הכי עדנית של Integration Components
2. לאפשר Dynamic Memory על המכונה הוירטואלית
3. לקבוע את ההגדרות הזיכרון.

איך זה עובד ומה אני יכול להגדיר

אז איך זה עובד? קודם כל חשוב להסביר שהזיכרון הדינמי מנוהל לפי הצרכים של המכונה, למשל, אם קבענו ערך מסוים, זה לא אומר שבהכרח הזיכרון ייקבע לפי אותו ערך. מה שקובע מה יהיו הערכים בפועל זה שילוב של צריכת הזיכרון במכונה ביחד עם ההגדרות שלה.

עוד בגרסת 2008 R2 SP1 יכולנו להקצות לכל מכונה זיכרון מינימום ומקסימום, החידוש ב-2012 זה השימוש החכם שנעשה בזיכרון לאחר שהמכונה עוברת boot.

למשל, נניח שעשינו שבדקנו וראינו שהמכונה הווירטואלית זקוקה ל-1 GB של זיכרון כאשר היא רצה, אבל בזמן Boot צריכת הזיכרון גבוה משמעותית יותר (בגלל הצורך לטעון תוכנות ולהריץ תהליכים) ועומדת על 2GB.כאן בדיוק נכנס הנושא של Startup Memory מול Minimum Memory .

אם המכונה אכן תעבוד בעומס הרגיל, השרת המארח יכול לקחת בחזרה RAM עד לערך ה-Minimum RAM, בהתאם לצריכת הזיכרון בפועל של המכונה. בסביבות קטנות שמריצות שרתים שעובדים בעומס עבודה גדול אולי לא נראה יתרון גדול, אבל בסביבות גדולות עם עשרות מכונות, ואולי אף מאות מכונות שעובדות בעומס עבודה נמוך, הזיכרון הדינמי יאפשר לשרת המארח להשתמש ביעילות במשאבים שלו, ולהגדיל את כמות המכונות שהוא יכול להריץ.

מה קורה באותם מקרים בהם השרת נדרש לספק את ה-Startup Memory , ואין לו כרגע משאבים (בגלל האופטימיזציה הזו)? כאן בדיוק נכנס לפעולה Smart Paging.

במצב בו לשרת אין זיכרון זמין עבור ה-Startup Memory של מכונה (מצב שיכול לקרות רק באתחול של השרת או המכונה הווירטואלית), נוצר קובץ paging file זמני, ל-10 דקות בלבד, שמשלים את כמות הזיכרון שתהיה זמינה למכונה. למה רק ל-10 דקות? כי בסופו של התהליך, המכונה צריכה לחזור לצריכת הזיכרון הרגילה שלה לאחר תהליך ה-Boot

להלן ההגדרות שאפשר להגדיר בשרת המארח:

· זיכרון התחלתי (Startup RAM) – כמות הזיכרון המינימלית שתהיה זמינה לשרת בזמן ה-boot. בזמן תהליך ה-boot יש לעיתים קרובות שימוש בכמות גדולה של זיכרון, ולאחר שהתהליך נגמר אין יותר צורך בזיכרון הזה. ע"י שימוש בהגדרה זו אנחנו יכולים לאפשר לשרת לקחת מהמכונה זיכרון שכבר אין לה צורך בה אחרי ה-boot.

· זיכרון מינימום (Minimum RAM) – ערך זה מאפשר לנו את המינימום ההכרחי לפעולה של המכונה לאחר boot, כאשר מה שקובע בפועל זה עומס העבודה וצריכת הזיכרון של אותה המכונה.

· זיכרון מקסימום (Maximum RAM) - כמות הזיכרון המקסימלית שאנחנו רוצים להקצות למכונה. כמות הזיכרון שזמינה עבור אותה מכונה לא תעלה על כמות זו.

יש עוד שתי הגדרות חשובות

· Memory Buffer כדי להתמודד עם מצבים בהם יש דרישה מהירה לקבל עוד זיכרון Hyper-V ינסה להקצות למכונה הווירטואלית את כמות הזיכרון שהיא צריכה ועוד זיכרון שישמש כ-Buffer. למשל, אם המכונה משתמשת ב-1 GB ,השרת המארח ינסה להקצות למכונה 1.2 GB.

Memory Weight כאשר אין מספיק זיכרון פיזי בשרת עבור כל המכונות הווירטואליות, ההגדרה הזו קובעת איזה מכונות תקבלנה עדיפות על פני מכונות אחרות.

חשוב להדגיש, שבניגוד לסביבות אחרות Hyper-V לא תומך ב-Memory overcommit, השרת מנהל את הזיכרון בצורה דינמית, ויכול לתת למכונות רק את הזיכרון הפיזי הזמין. הסיבה היא ביצועים, כאשר משתמשים ב-Memory overcommit והשרת מגיע למצב שהזיכרון הזמין כמעט נגמר, מתחיל תהליך של Paging בעבודה מול הדיסק, וזה כמובן משפיע לרעה על הביצועים.

לאחר ההגדרות אלו, נוכל לוודא שהמכונה עובדת עם Dynamic Memory דרך מאפייני המכונה הוירטואלית בשרת Hyper-V

אז מה הם ה-best practices בקביעת ההגדרות, וכיצד מנטרים את הביצועים של השרתים כדי לוודא שההגדרות שבחרתם לא משפיעות לרעה על הביצועים בחלק השני של המאמר.

ובנתיים מזמין אתכם להתנסות במוצרים החדשים ששוחררו:

System Center 2012 R2 לחץ כאן

Windows Server 2012 R2 לחץ כאן

Hyper-V Server 2012 R2 לחץ כאן

בני לקונישוק הוא מהנדס בכיר בחטיבת הפרימייר, מיקרוסופט ישראל

מה חדש ב-Active Directory ב- Windows server 2012 R2

TechNet — Mon, 11 Nov 2013 14:35:40 GMT

מאת: שגיא והבי, מיקרוסופט ישראל

לפני שנדבר על החידושים ב-Windows Server 2012 R2 בהקשר של ה-Active Directory בוא נזכר בקצרה בתוספות המרכזיות של ה-Active Directory ב-Windows Server 2012 :

New Promotion Process- בעבר הכנת הסביבה לשדרוג ה-Forest וה-Domain היתה כרוכה בהרצת adprep.exe /forestprep על ה-Schema Master , הרצת adprep.exe /domainprep על Infrastructure Master ו- adprep.exe /rodcprep על Domain Naming Master ( אופציונלי ). בסוף היה צריך לוודא רפליקציה לפני שממשיכים. ב- Windows Server 2012 הכל אוטומטי כחלק מ- Active Directory Domain Services Configuration Wizard. אם תהליך הרפליקציה לא הסתיים בזמן סביר, ה- Wizard יתריע זאת.

Simplified deployment and upgrade preparation- ביי ביי DCPROMO, שלום שלום Server Manager ו- PowerShell.

פשוט מאד, פותחים את ה- Server Manager, לוחצים על Manage, מוסיפים את ה-Role שלנו - Active Directory Domain Services .

( ניתן להריץ גם על מספר שרתים מרוחקים בו-זמנית, על ידי מעבר ל All Servers ! ).

בסוף, לוחצים על הדגל, לוחצים על More… ו - Promote this server to a domain controller וממשיכים ב-Wizard.

או שפותחים PowerShell 3, אפילו לא צריך לייבא את המודלים (Import-Module ADDSDeployment) , ה- PowerShell 3 יעשה זאת עבורנו, ומריצים:

Install-ADDSForest -CreateDNSDelegation:$false -DatabasePath "C:\Windows\NTDS" -DomainMode "Win2012" -DomainName "contoso.com" -DomainNetBIOSName "CONTOSO" -ForestMode "Win2012" -InstallDNS:$true -LogPath "C:\Windows\NTDS" –NoRebootOnCompletion:$false -SYSVOLPath "C:\Windows\SYSVOL" -Force:$true

מכניסים סיסמא ל-Directory Services Restore Mode – וזהו!

Active Directory Recycle Bin User Interface – ב-Windows Server 2008 R2 הצגנו את ה- Active Directory Recycle Bin, אך את ההפעלה של התכונה ושחזור האובייקטים בפועל היה ניתן לבצע רק דרך PowerShell.

ב- Windows Server 2012 ניתן להפעיל את התכונה דרך ה- Active Directory Administrative Center כמו גם את שחזור האובייקטים בפועל.

Fine-Grained Password Policy User Interface –גם ה-FGPP כבר הוצג בעבר (ב- Windows Server 2008) אבל הגדרת FGPP הייתה די מורכבת (http://technet.microsoft.com/en-us/library/cc754544.aspx).

ב- Windows Server 2012 ניתן להפעיל את התכונה דרך ה- Active Directory Administrative Center. על מנת להגדיר Password Policy חדש יש לנווט ל System>Password Setting Container, ליצור Password Settings חדש ולשייך לקבוצות או משתמשים.

· ניתן גם לראות איזה Password Policy חל בפועל על משתמש מסויים, רלוונטי בעיקר שיש מספר Policies שונים. פשוט ליחצו על המשתמש view resultant password setting

Windows PowerShell History Viewer – מי מכם שהוא גם Exchange admins לבטח מכיר את ה-PS History מה- Exchange 2010...

בסעיף הקודם בדקנו את ה- Password policy של משתמש (View resultant password settings) , רוצים לבדוק את ה- password setting של כל המשתמשים בעזרת powershell ולא יודעים מהי הפקודה? פשוט מאד, פתחו את ה Windows PowerShell History והעתיקו את הפקודה ל-PowerShell !

בעצם על כל פעולה שבוצעה דרך הממשק תופיע גם הפקודת PowerShell ב Windows PowerShell History.

Safer virtualization of domain controllers- חזרה מ-Snap או Clone של DC וירטואלי היו הסיבות העיקריות ל-USN Rollbacks ו- Lingering Objects.

( עוד מידע על Lingering Objects תוכל למצוא במאמר שלי : http://blogs.microsoft.co.il/blogs/ilcts/archive/2013/08/04/active-directory-lingering-objects-part-1.aspx ).

Windows 2012 Domain controller על Windows Server 2012 with the Hyper-V או על גרסת ה ESX המתאימה, מאפשר חזרה בטוחה לאחור תודות לערך VM-GenerationID שנמצא ב-RAM של ה-DC הוירטואלי ול-ms-DS-Generation-Id attribute שנמצא ב Active Directory database.

לפני כל כתיבה ל-AD, ה DC משווה בין הערכים. במידה והם לא זהים ה-DC מבין שהוא הוחזר לאחור ומטפל בהתאם על מנת למנוע מצב של USN Rollbacks ואו- Lingering Objects.

יש עוד מספר חידושים ,כגון: Group Managed Service Accounts (gMSA) , Kerberos Armoring (FAST) , Rapid deployment with cloning , Relative ID (RID) Improvements , Dynamic Access Control ועודעליהם תוכל לקרוא ב: http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh831477.aspx#BKMK_actdir_adba

החידושים המרכזיים ל- Active Directory ב-Windows 2012 Server R2:

בשנה האחרונה התמקדו בקבוצת המוצר של ה-Active directory במתן כלים וטכנולוגיה לארגונים על מנת שיוכלו לצעוד בבטחה לטרנד המתפתח בעולם – BYOD.

BYOD – זהו אחד הטרנדים החמים בעולם היום (Bring Your Own Device), עובדים שמשתמשים בסמארטפון לצרכי עבודה או מביאים את הטאבלט הפרטי שלהם למשרד לצרכי עבודה.

מדובר ב- Win-Win Situation לעובד ולחברה.

העובד לא צריך להיסחב למשרד עם הלפטופ המשרדי והטאבלט הפרטי, חלק מהטאבלטים מהירים וחזקים יותר מהציוד שהארגון מספק, העובד כבר יודע איך לתפעל את הטאבלט ולא צריך ללמוד סביבת עבודה חדשה.

הארגונים, מצידם, תומכים ברעיון ומעידים על הקטנת ההוצאות התפעוליות, שכן אין צורך לרכוש מחשבים ניידים יקרים לעובדים.

מסקר פנימי שערכה אינטל בנושא ה-BYOD בחברה, נמצא כי עובדי אינטל שיפרו את הפרודקטיביות שלהם בכ-57 דקות כל יום בממוצע בזכות מהלך זה, והשיפור בפרודיקטיביות של העובדים הוערך עקב כך ב-2.75 מיליון שעות עבודה שנחסכו לארגון.

http://newsroom.intel.com/community/intel_newsroom/blog/2012/09/17/chip-shot-intel-s-employees-achieve-275-million-hour-productivity-gain-in-2012-due-to-byod-program

יועצי חברת גרטנר מנבאים שעד 2016 38% מהמעסיקים יפסיקו לרכוש מחשבים לעובדים ושעד 2017 מחצית מהמעסיקים ידרשו מהעובדים להשתמש במכשירים הפרטיים שלהם לצרכי עבודה.

http://www.gartner.com/newsroom/id/2466615.

Source: Gartner Group, April 4, 2013

האתגר הגדול היה ונשאר, ניהול ואבטחת המכשירים הפרטיים, נושא שמדיר שינה ממנהלי ה-IT בארגונים.

מיקרוסופט זיהתה את האתגר והציגה סט של כלים ב 2012 R2 שיאפשרו למשתמש הקצה להשתמש במכשיר הפרטי מכל מקום על מנת להתחבר לארגון ולמנהלי ה-IT את הכלים והטכנולוגיה הנדרשים על מנת לשלוט בגישה לאפליקציות ולמידע בין אם הם בתוך הארגון ובין אם הם בענן, בהתבסס על שלושה קריטריונים:

1. זהות המשתמש.

2. המכשיר הספציפי של המשתמש.

3. הרשת שממנה מתחבר המשתמש.

המכשירים הנתמכים הם Windows 8,Windows RT, Windows 8 Phone פרטיים, אייפונים, אייפדים ומכשירי Android.

Workplace Join- תכונה חדשה ב- Active Directory המאפשרת לעובד להירשם בצורה מאובטחת עם המכשיר הפרטי לארגון. תהליך הרישום מתבצע עם תעודה המשמשת לזיהוי כאשר המשתמש נכנס למשאבי הארגון.

אפשר להגדיר זאת כתהליך "קל" של צירוף ל-Domain אבל של מכשירי סמארטפון פרטיים.

למעשה על המכשיר מותקנת תעודה user@device שמקושרת לאובייקט של המכשיר ב-AD.

בדרך זו, אנו מאפשרים שימוש בתשתית ה-AD הקיימת לטובת ניהול מכשירים ניידים. דבר המאפשר לנו לשלוט על מלאי המכשירים והמשתמשים בהם ולנטר אותם.

התעודה שהונפקה למכשיר מכילה את זהותם המכשיר והמשתמש והגישה למשאבים תיהיה בהתאם לתעודה שהונפקה.

חשוב לציין שעצם צירוף המכשיר ל-Active Directory לא מאפשר השתלטות על המכשיר בשום צורה. Workplace Join מאפשר רק שליטה על הגישה למקורות המידע ואיפשור SSO.

Work Folders- מאפשר למשתמשים לסנכרן לטאבלט / מחשב ארגוני, קבצים ארגוניים.

אתם בטח שואלים במה נבדל הפתרון מפתרונות אחרים כמו SkyDrive, SkyDrive Pro, folders redirection...

התשובה היא ש-Work Folders מאפשר גישה מהטאבלט ( והמחשב הארגוני ) לשרתי קבצים בארגון ללא היכולת לשתף את המידע ( להבדיל SkyDrive Pro שמספק גישה לקבצים ב- SharePoint ומאפשר לשתף את המידע ).

* מצריך הורדה של האפליקציה.

נכון לרגע זה אין תמיכה לאנדרויד.

Single Sign-On -SSO בהקשר הזה, היא היכולת להפחית את כמות הפעמים שהמשתמש צריך להכניס סיסמא ב- "Workplace Joined" טאבלט, בגישה למשאבים שונים בארגון. מנהל ה-IT יכול לחייב הכנסת סיסמא בגישה למשאבים מסויימים.

לסיכום, כך אנו בעצם מאפשרים לאנשי ה-IT לספק גישה למשתמשים מכל מקום בצורה קלה ומאובטחת.

SPN and UPN Uniqueness- אנו חוסמים כתיבה של UPN ו-SPN כפולים ב- 2012 R2 Domain controllers. אם ביצירת אובייקט חדש, ו/או בעדכון אובייקט קיים ( גם דרך Adsiedit ).

ה-DC יחסום גם שחזור אובייקט מה- Deleted Items שמכיל UPN או SPN שקיים כבר לאובייקט חדש שנוצר ביינתים.

חשוב לציין כי החסימה תתבצע רק בכתיבה ל- 2012 R2 Domain controllers , הגדרת UPN או SPN בחיבור ל-DC ישן מ 2012 R2 תצליח ( והאובייקט ירופלק גם ל 2012 R2 Domain controllers ).

LDAP search enhancements- היכולת לחפש ב–Active directory מהווה אחד משירותי הליבה של ה Domain controller. המון מערכות ואפליקציות מסתמכות על חיפוש ב-AD.

ב- Windows server 2012 R2 שופר ויועל אלגוריתים החיפוש ב-LDAP על ידי מיפוי LDAP search filters לתוצאות שכבר אונדקסו ב Database. כתוצאה אנחנו רואים שיפור ביצועים ותשובות מהירות בהרבה בשאילתות מורכבות.

שימו לב לדוגמא הנ"ל, שאילתת LDAP מורכבת מול Domain controller 2012 הסתיימה תוך 44 שניות. אותה שאילתה אל מול Domain controller 2012R2 הסתיימה בפחות משנייה!

· בקרוב מאד ישחורר תיקון ל LDAP Search ל Windows 2008 R2.

Winlogon ARSO (Automatic Restart Sign-on) – Lock Screen apps- למי שעדיין לא מכיר, ב-Windows 8 ניתן להגדיר אילו אפליקציות יציגו נתונים כאשר המחשב נעול- Lock screen apps .

מן הסתם, על מנת שה- Lock screen apps יופיעו צריך לעשות Login לפני.

על מנת להציג את ה-Lock screen apps ללא צורך ב-Login אחרי Restart של Windows update, הוספנו ב-Windows 8.1/Windows 2012 R2 את ה- Automatic Restart Sign-on ( או בקיצור Winlogon ARSO ).

אחרי ה- Restart מתבצע Login אוטומטי של המשתמש שהיה מחובר + נעילת המחשב.

הסיבה הנוספת ל Winlogon ARSO, מלבד הצגת ה- Lock screen apps היא שישנם עדכונים שהתקנתם מסתיימת רק לאחר ה-Login.

ולמי שלא הספיק להתנסות המוצרים החדשים ששוחררו:

System Center 2012 R2 לחץ כאן

Windows Server 2012 R2 לחץ כאן

שגיא והבי, הוא מהנדס בכיר במחלקת פרימייר במיקרוסופט ישראל (GBS)

זמינות להורדה: מצגות אירוע השקת MS Cloud OS

TechNet — Mon, 11 Nov 2013 14:11:17 GMT

מאת: קרן רייטן, שיווק קהילות טכנולוגיות מיקרוסופט ישראל

בשבוע שעבר התקיים אירוע חגיגי בו הושקו Windows Server 2012 R2 ו- System Center 2012 R2. הגרסאות מהוות יריית הפתיחה לשרשרת ההשקות הצפויות בחודשים הקרובים במסגרת חזון ה- Cloud OS של מיקרוסופט.

למי שלא זוכר, בקיץ האחרון הוכרז בTech-Ed North America על ההשקות של Windows Server 2012 R2, System Center 2012 R2 וכן SQL Server 2014 ו Windows Azure Pack כחלק מתפיסת ה Cloud OS של מיקרוסופט. Cloud OS הינה הדרך של מיקרוסופט לספק לכם פלטפורמה מודרנית לאפליקציות אשר רצות במספר סביבות – בין אם בדטה סנטר הארגוני, בסביבות Hosting או בWindows Azure . מוצרים אלו מהווים פלטפורמה הוליסטית וייחודית בשוק המאפשרת סביבות עבודה מנוהלות, דינמיות, מאובטחות, זמינות ופרודוקטיביות

האירוע המקומי שלנו הובל ע”י מומחי חטיבת השירותים וSTU של מיקרוסופט ומי שלא נכח באירוע מומזן להנות מהמצגות שלהם שזמינות להורידה:

Going Forward with Microsoft Cloud OS- טל שחם- להורדת המצגת

New and Enhanced feastures of Windows Sever 2012 R2- ישראל גופמן ובני לקונישוק- להורדת המצגת

Endless Options with System Center 2012 R2 – יניב שמואלביץ וקובי לוי- להורדת המצגת

Azure Infrastructure Services – Going Hybrid - טל שריד ונועם קינג- לינק יעודכן בקרוב

ולמי שלא הספיק להתנסות המוצרים החדשים ששוחררו:

System Center 2012 R2 לחץ כאן

Windows Server 2012 R2 לחץ כאן

נתראה באירועים הבאים!

המסע מניהול דטה סנטר ארגוני לענן הפרטי

TechNet — Sat, 19 Oct 2013 20:25:00 GMT

מאת קובי לוי, קבוצת הייעוץ והפרוייקטים מיקרוסופט ישראל

לאחרונה ניתן לראות יותר ויותר ארגונים שמתחילים לבחון איך ה"ענן הפרטי" יכול לאפשר להם גמישות רבה יותר מכפי שיש להם היום בכל הקשור לשירותים שמספקת מחלקת ה-IT בארגון.

ריבוי התפיסות של המונח ענן (פרטי, ציבורי, היברידי) מגביר את הדיון ומוביל ארגונים לבחינת מימוש התפיסה אצלם בארגון, אבל, העדר הגדרה ברורה למונח "ענן" מוביל פעמים רבות לשיח שאינו פרודוקטיבי בנושא וכל אחד יכול להבין/להגדיר את תפיסת הענן כראות עיניו, ולראיה גישות שיטות שונות המיושמות על ידי גופים שונים.

במסגרת מאמר זה אנסה לפשט את תפיסת הענן הפרטי.

מהו ענן פרטי?

כדי להקל עלינו להבין את משמעות הענן כדאי לאמץ את התכונות שפרסם המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST - האמריקאי כמובן) . המכון פרסם מסמך המלצות למחשוב ענן (פרטי או ציבורי) כשמטרת המסמך היא להגדיר את אבני היסוד הקיימים בכל סוג של ענן וכן הגדרה שעוזרת להבין את ההבדלים בין סוגי הענן השונים.

- On-demand self-service.

- Broad network access

- Resource pooling

- Rapid elasticity

- Measured service.

"Private cloud - The cloud infrastructure is provisioned for exclusive use by a single organization comprising multiple consumers (e.g., business units). It may be owned, managed, and operated by the organization, a third party, or some combination of them, and it may exist on or off premises."

מה שמעניין בהגדרה (מעל) היא ההבנה שהענן, גם אם אינו נמצא פיזית בארגון (On Premise), יכול להיתפס כענן פרטי בתנאי שהוא מספק שירותים רק לארגון אותו הוא משרת.

ניתן להבין מכך שמחשוב הענן נוגע בכל ההיבטים של IT כפי שאנחנו מכירים אותם היום. תשתיות, ארכיטקטורה, פיתוח, תפעול ופריסה, אוטומציה , אופטימיזציה, ניהול , עלויות ועוד. המטרה של רוב הארגונים היא לנסות לתת מענה לכל אחת ואחת ממטרות הארגון בכל אחד מההיבטים לעיל.
כבר היום ניתן להבחין כיצד השינויים שמתרחשים בטכנולוגיה בענן הציבורי מחלחלים לתוך ארגונים כשהמטרה המרכזית למימוש הפתרון היא קיצור זמנים משמעותי לשירותים הניתנים על ידי צוותי ה-IT על ידי בניית מערכת שירותים שתספק לנו .Infrastructure as a Service

אז מה זה שירות?

ניתן להגדיר כ"שירות" כל פעולה שלקוח ארגוני מבקש מה-IT ושהארגון מעוניין לספק אותו לצריכה אוטומטית. שירות יכול להיות פשוט כמו פתיחת אתר אישי ב-SharePoint , צירוף לקבוצה ב-Active Directory או לחילופין מורכב כמו בקשה להקמת סביבת בדיקות לאפליקציה חדשה שמבוססת על שרת קבצים, שרת Web ובסיס נתונים.

דוגמאות לשירותים שמסופקים על ידי גופי ה-IT:

- הקמת שרת בודד

- הקמת שירות המורכב ממספר שרתים העובדים יחד (לדוגמא שירות יכול להיות deployment של מערכת שלמה לסביבת בדיקות, עומסים, או כל סביבה אחרת)

- הגדלת נפח של אחסון

- ניהול משתמשים וקבוצות

- הוספה / הסרה של שרת ממערכות הניטור

- הקמת או שכפול של בסיס נתונים

- ניהול תיבות דואר ושירותי IM

- הקצאת תשתיות פיתוח (Web , SharePoint )

- ועוד....

Microsoft Private Cloud

על מנת לממש ענן פרטי ארגוני, עלינו להבין אילו כלים עומדים לרשותנו. תפיסת הענן הפרטי של מיקרוסופט מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: Windows Server 2012 & System Center 2012.

משפחת Windows Server וחבילת מוצרי System Center מהווים יחדיו חבילה אחת המאפשרת בנייה ומימוש של ענן פרטי על כל מרכיביו בהתאם לצרכי הלקוח ובכך לאפשר לכל מחלקת IT לבנות ענן פרטי מבוסס על Infrastructure as a Service – IaaS.

השלבים

השלב הראשון יגדיר את השירותים שאותם אנחנו רוצים לחשוף למשתמשים שלנו כ-Self Service ויאפשר להבין ולכמת את התשתית אותה נידרש להקים.

בשלב בא, יש להבין את הטופולוגיה והארכיטקטורה של היישום, במילים אחרות, עלינו לבנות את ה"שירות" (Service) שאותו רוצים לפרוס. שירות שכזה יכול להיות פשוט מאוד (שרת בודד, אתר בודד, בסיס נתונים וכו) או מורכב מאוד (מערכת של שרתים, אפליקציות , בסיסי נתונים , תקשורת ואחסון) . כל זה נועד לאפשר את מיפוי הצרכים של היישום ולקשר אותו למשאבים הבסיסיים שהוא יצרוך מהתשתית.

לאחר מיפוי השירות יש צורך במתן יכולות אוטומציה ובקרת שינויים, שכבה זו תאפשר שבירת ה"שירות" לתתי תהליכים, החל מבקשת ההקצאה לשירות , דרך מעקב של שינוי תצורה ושחרור גרסאות ליישום. תהליכים אלה יכולים לכלול את הקמת התשתית הבסיסית ולאחר מכן קבוצה של בקשות שינוי תצורה ושחרור היישום לצורך מעקב.

עד כאן לשלב זה בנינו את המודל הטופולוגי והתפעולי של היישום , כלומר כבר עתה יש לארגון ידע על איך נראה השירות, אילו גורמים בארגון אחראים על כל שכבה בו (הצבעים באיור מעלה משוייכים לגוף האחראי), מיהם הגורמים המאשרים ואילו צרכי תשתית מוגדרים עבורו.

מעטפת מלאה למימוש ענן פרטי עם System Center 2012

כל שנותר עתה הוא להפוך את אותם תהליכים ידועים במימוש היישום (ידניים/מבוססי סקריפט וכו) לתהליך אוטומטי שיבנה את תשתית היישום, יגדיר אותה ויכין אותה לעבודה. לשכבה זו נכנסים מוצרי System Center הנותנים לנו מעטפת מלאה למימוש הענן הפרטי.
Windows Server 2012 יאפשר את הקמת התשתית (פיזיים ווירטואליים), כלי System Center יגדירו את שכבת הניהול, הבקרה והאוטומציה כך שמרגע שהשירות נפרס (תשתית ואפליקציה) נאפשר הכנסת אותם שירותים, באופן אוטומטי, תחת אותם מנגנוני פיקוח ובקרה הקיימים בארגון לצורך מעקב אחר בריאות וזמינות השירות.

לסיכום, הבסיס העיקרי מאחורי תפיסת הענן הפרטי היא הרחבת יכולות הגמישות של מחלקות ה-IT לצרכי הצרכנים שלה (מחלקות פיתוח, App Owners ועוד) , שימוש בכלים שיאפשרו ניהול הסביבה הפיזית והווירטואלית תוך מתן שירותים אוטומטים ומהירים למבקשי השירות.

בפוסט הבא אתמקד במימוש של שירות לדוגמה וארחיב על הכלים במשפחת System Center.

למידע נוסף:

http://www.microsoft.com/en-us/server-cloud/solutions/virtualization-private-cloud.aspx#fbid=J8JOf_CX7C7

http://blogs.technet.com/b/privatecloud/

להורדה והתנסות:

System Center 2012 R2 לחץ כאן

Windows Server 2012 R2 לחץ כאן

קובי לוי הוא ארכיטקט תשתיות בקבוצת הייעוץ (Microsoft Consulting Services – MCS) של מיקרוסופט ישראל ומתמחה במערכות שליטה, בקרה וניהול ומייעץ לפרויקטים בתחום

אני קורא לזה BI Everywhere , ואתם ?... (חלק II)

TechNet — Sun, 13 Oct 2013 07:56:29 GMT

מאת: יוסי אלקיים, מיקרוסופט ישראל

בפוסט הקודם דנו במשמעות של תהליכי בינה עסקית בפרויקטים שאינם מוגדרים כפרויקטי בינה עסקית.

כאשר הפרויקט מבשיל לדרישות של שאלות עסקיות/ניהוליות מורכבות לפעמים זה מאוחר מדיי או שהיכולת לממש את התשתיות מורכבת כי המערכות כבר בייצור.

לכם חשוב כבר בשלב התכנון להכיר ולהיחשף ליכולות של המוצר וכן לספק מענה הולם לדרישות דיווחיות/ניתוחיות של הפרויקט.

ההמלצה הישירה היא לשלב משאב מתחום הבינה העסקית (יועץ/ארכיטקט/מנתח מערכות ייעודי לתחום) ובכך להפחית סיכונים לשלבים הבאים של הפרויקט.

כאשר נשאל את השאלות ששאלנו בפוסט הקודם יהיה הרבה יותר קל לענות עליהם מאחר וכבר ביצענו היערכות (Assessment) לקראת השלב הזה.

איני טוען כי יש לממש במסגרת שלב א' של הפרויקט , אלא להיערך ולתכנן ואז כאשר הפרויקט מבשיל כל שעלינו הוא "לשלוף מהמגירה" את האפיון של ניתוח המערכות ולוודא שניתן ליישם.

אם הגדלנו ומימשנו את הארכיטקטורה בהתאם נכונה לנו פעילות "שקטה" ורציפה לשלב ב'.

כפי שהנכם מכירים איני יועץ / ארכיטקט למוצרים המוזכרים לעיל אך המעורבות שלי בסיטואציות השונות לאורך השנים הניבה לי תובנה שאיני רואה איך פרויקט כזה מסוגל להצליח אם מנוע ניתוח המידע שלו לא מוכל.

ולכן "יפה שעה אחת קודם" .

להלן כמה דוגמאות וקישורים כללים כדי להמחיש לכם על מה אני מעסיק אתכם כאן בקריאה של שני פוסטים , וכן לאפשר לכם לקיים את הדיון בצורה חכמה , עם שאלות נבונות , לפעמים קשות אך הן לטובת הפרויקט.

CRM & Dynamics Product Family

Microsoft Dynamics – CRM - http://www.microsoft.com/en-us/dynamics/crm.aspx

Microsoft Dynamics CRM 2011 Report Authoring Extension (with SQL Server Data Tools support) http://www.microsoft.com/en-us/download/details.aspx?id=27823

Microsoft Dynamics Business intelligence - http://www.microsoft.com/en-us/dynamics/business-intelligence.aspx

Microsoft Dynamics Developer Centers - http://msdn.microsoft.com/en-us/dynamics/default.aspx

Reporting and Business Intelligence in Microsoft Dynamics AX - http://www.microsoft.com/en-us/download/details.aspx?id=9022

Project Server (EPM)

Project Server 2013 - http://office.microsoft.com/en-001/project/project-portfolio-management-for-the-enterprise-project-server-FX103802061.aspx

If you are plan your Project server BI features you need to Plan for SharePoint 2013

Plan for SharePoint 2013 - http://technet.microsoft.com/en-us/library/cc261834.aspx

Plan for business intelligence in SharePoint Server 2013 - http://technet.microsoft.com/en-us/library/ee683867.aspx

EPM - Business Intelligence & Reporting - http://www.microsoft.com/project/en/gb/business-intelligence-reporting.aspx

EPM - Download Business Intelligence and Reporting Details - http://download.microsoft.com/download/6/C/A/6CA77383-C1C6-4D09-83DB-2313C80199ED/Business%20Intelligence%20and%20Reporting.docx

TFS – Team System Foundation

Creating and Customizing TFS Reports - http://msdn.microsoft.com/en-us/library/ff647430.aspx

Team Foundation Server Data Warehouse - http://msdn.microsoft.com/en-us/library/ms244696(v=vs.90).aspx

SCOM – System Center

Using Data Warehouse Reporting and Analytics in System Center 2012 - Service Manager - http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh519671.aspx

Data Warehouse and Analytics Overview - http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh524258.aspx

Using OLAP Cubes for Advanced Analytics - http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh495576.aspx

Reporting in System Center 2012 Configuration Manager SP1 - http://channel9.msdn.com/Events/MMS/2013/UD-B338

Report Authoring for System Center 2012 - Operations Manager - http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh528528.aspx

Custom Report Authoring for Beginners - http://blogs.technet.com/b/jonathanalmquist/archive/2011/01/03/custom-report-authoring-for-beginners.aspx

יוסי אלקיים הוא יועץ בכיר לתחום הבינה העסקית בקבוצת הייעוץ (MCS) במיקרוסופט ישראל. במסגרת התחום יוסי מוביל כבר למעלה מ 10 שנים פרויקטי בינה עסקית כארכיטקט ויועץ לכלל הסגמנטים בשוק

זיכרון דינמי בשרת Hyper-V- חלק 1

TechNet — Mon, 07 Oct 2013 12:37:03 GMT

מאת מוטי באני, מיקרוסופט ישראל

הצורך בזיכרון דינמי

זיכרון דינמי בשרת Hyper-V

כדי לאפשר Dynamic Memory אנחנו צריכים שלושה דברים:

1. שרת Hyper-V שמריץ Windows Server 2008 R2 SP1 ומעלה

2.מערכת הפעלה למכונות הוירטואליות:

- Windows 2003-2012 בגרסת השרת

- b. Windows Vista-7 (בגרסת (Enterprise/Ultimate או Windows 8. בגרסת הקליינט

- יש גם תמיכה במספר הפצות של לינוקס (בשרת Server 2012 R2)

3. הגדרות בצד המכונה הוירטואלית :

- לוודא שהמכונה מריצה את הגרסא הכי עדנית של Integration Components

- לאפשר Dynamic Memory על המכונה הוירטואלית

- לקבוע את ההגדרות הזיכרון.

איך זה עובד ומה אני יכול להגדיר

קודם כל חשוב להסביר שהזיכרון הדינמי מנוהל לפי הצרכים של המכונה, למשל, אם קבענו ערך מסוים, זה לא אומר שבהכרח הזיכרון ייקבע לפי אותו ערך. מה שקובע מה יהיו הערכים בפועל זה שילוב של צריכת הזיכרון במכונה ביחד עם ההגדרות שלה.

להלן ההגדרות שאפשר להגדיר בשרת המארח:

- זיכרון התחלתי (Startup RAM) – כמות הזיכרון המינימלית שתהיה זמינה לשרת בזמן ה-boot. בזמן תהליך ה-boot יש לעיתים קרובות שימוש בכמות גדולה של זיכרון, ולאחר שהתהליך נגמר אין יותר צורך בזיכרון הזה. ע"י שימוש בהגדרה זו אנחנו יכולים לאפשר לשרת לקחת מהמכונה זיכרון שכבר אין לה צורך בה אחרי ה-boot.

- זיכרון מינימום (Minimum RAM) – ערך זה מאפשר לנו את המינימום ההכרחי לפעולה של המכונה לאחר boot, כאשר מה שקובע בפועל זה עומס העבודה וצריכת הזיכרון של אותה המכונה.

- זיכרון מקסימום (Maximum RAM) - כמות הזיכרון המקסימלית שאנחנו רוצים להקצות למכונה. כמות הזיכרון שזמינה עבור אותה מכונה לא תעלה על כמות זו.

יש עוד שתי הגדרות חשובות:

- Memory Buffer כדי להתמודד עם מצבים בהם יש דרישה מהירה לקבל עוד זיכרון Hyper-V ינסה להקצות למכונה הווירטואלית את כמות הזיכרון שהיא צריכה ועוד זיכרון שישמש כ-Buffer. למשל, אם המכונה משתמשת ב-1 GB ,השרת המארח ינסה להקצות למכונה 1.2 GB.

- Memory Weight כאשר אין מספיק זיכרון פיזי בשרת עבור כל המכונות הווירטואליות, ההגדרה הזו קובעת איזה מכונות תקבלנה עדיפות על פני מכונות אחרות.

לאחר ההגדרות אלו, נוכל לוודא שהמכונה עובדת עם Dynamic Memory דרך מאפייני המכונה הוירטואלית בשרת Hyper-V

אז מה הם ה-best practices בקביעת ההגדרות, וכיצד מנטרים את הביצועים של השרתים כדי לוודא שההגדרות שבחרתם לא משפיעות לרעה על הביצועים בחלק השני של המאמר

מוטי באני הוא מהנדס בכיר בתחום ה Platforms בקבוצת Premier Field Engineer של מיקרוסופט ישראל. מתמחה בביצועים, וירטואליזציה וקלסטרים.

ברכות ל- MVP’s החדשים בתחום ה-IT

TechNet — Sun, 06 Oct 2013 08:30:10 GMT

מאת: קרן רייטן, מנהל שיווק קהילות טכנולוגיות, מיקרוסופט ישראל

בשבוע שעבר התבשרנו על הצטרפות לקהילת הMVPs של מיקרוסופט שני MVPs חדשים מישראל בעולם הIT: אלי שלמה ויניב ארדיטי.

MVP’s חדשים בתחום הIT

מהחודש אלי שלמה, מנהל צוות Microsoft ב-ECI, הוא לא רק מנהל יוזר גרופ Unified Communication , מנהל פורום Lync במיקרוסופט ומומחה Lync וOffice 365 הוא גם Lync MVP. אחרי שנתיים של עבודת קהילה מאומצת, הרבה השקעה, התמדה ומסירות, הוא גם זכה להוקרה רשמית ממיקרוסופט. בתואר המכובד זכה החודש גם יניב ארדיטי- MVP בתחום Dynamics CRM ובאמת מגיע לאלי ויניב שאפו אחד גדול!

MVP’s קיימים בתחום ה-IT שהוענק להם פרס לשנה נוספת

איתי בנימין – SQL
יובל סיני- Security

אודות תוכנית ה- MVP

ה- MVP’s הם מומחים טכנולוגיים מקרב שותפים ולקוחות של מיקרוסופט, אשר לא רק עושים חיל בעבודתם אלא גם מהווים גורם משפיע ומוביל בקהילות ה-IT והפיתוח המקומיות. כל רבעון פיסקלי (יולי, אוקטובר, ינואר, אפריל) מספר מצומצם של מובילי קהילה אשר היו מועמדים לתואר, מקבלים את פרס ה- MVP עבור תרומתם בשנה החולפת לקהילה הטכנית של מיקרוסופט. כל MVP צריך לעבור תהליך מועמדות או Nomination process, כאשר הבקשה למועמדות יכולה להגיע מכל אחד (עצמאית, דרך השלוחה המקומית). קבלה למועמדות ל- MVP כמובן אינה מבטיחה את קבלת ה- MVP. על מנת לקבל את הפרס, נדרשת עמידה בתהליך סינון קפדני. אם אתם רוצים לדעת את כל הפרטים על התוכנית, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שכתבנו בנושא.

ברכות ואיחולים לMVPs החדשים והקיימים ונתראה בסבב הבא!

ביצועים מהירים לאפליקציה שלכם באמצעות Azure Caching Service

TechNet — Sun, 29 Sep 2013 10:56:32 GMT

טל בן שלום, מיקרוסופט ישראל

בפרוס עלינו השנה החדשה שוחררה גרסת "הרצה" (preview) של שירות caching חדש ב- Azure: Windows Azure Cache (תחת הפסקה – "Cache Service Preview").

אכן, כרגע ישנם 3 סוגים שונים של שירותי caching ב- Azure, ומטרת המאמר הבא היא קצת לעשות סדר ולהסביר מה מאפיין כל אחד משירותי ה- cache השונים.

קצת שמות וטרמינולוגיה – ניתן שמות והגדרות לשירותי ה- cache השונים:

Cache Service

· השירות החדש מספק שירותי caching עבור אפליקציות המתארחות ב- Azure (Web Sites, Web/Worker roles, VMs).

· השירות מנוהל, כלומר, ניטור ויציבות באחריות Azure.

· קיים בשלוש סוגי חבילות המגדירות את היכולות והעלות של השירות.

· תשלום לפי סוג חבילה וכמות הזכרון המוקצת.

In-Role Caching

· השירות "רץ" על רכיבי compute (web/worker roles) אשר באחריות האפליקציה ומנוהל ע"י הלקוח (ולא ע"י הפלטפורמה – Azure)

· חינם – העלות היא עבור ה-compute בו "מתארח" השירות.

Shared Cache

· שירות ותיק אשר מספק שירותי caching מנוהלים, כלומר, הניטור והיציבות באחריות הפלטפורמה (Azure).

· תשלום לפי גודל ה- cache (כמות הזכרון המוקצת)

שירותים מנוהלים

כפי שניתן לראות, הן Cache Service והן Shared Cache הינם שירותים מנוהלים, המאפשרים לאפליקציות לקבל שירותי in-memory caching מבלי לדאוג לניהול ה- cache. כלומר, הניטור והיציבות הן באחריות הפלטפורמה (Azure).

אז למה צריך 2 שירותים כאלו?

באמת שאין צורך בשני שירותים כאלו. השירות Cache Service הינו שירות חדש ומשופר, אשר יחליף את השירות Shared Cache.
חשוב לשים לב – השירות Shared Cache יוצא לגמלאות לא יאוחר מה- 29 לאוגוסט, 2014.

אחד ההבדלים המשמעותיים בין 2 שירותים אלו, הוא באופן בו ממומש ה- Cache עצמו, על גבי הפלטפורמה:
ב- Shared Cache, כשמו, ה- cache היה משותף בין מספר צרכנים ובשל כך היו מגבלות על RPS (requests per seconds) ומספר ה- connections שצרכן יכול לפתוח מול ה- cache. מה שהביא למגבלת throughput.

השירות החדש, Cache Service, מספק Cache ייעודי לכל צרכן, כך שהמגבלות היחידות הן מגבלות "גודל" (גודל מקסימלי של ה- cache מוגדר מראש) ומגבלות תשתית של הפלטפורמה (bandwidth), ללא מגבלות throttling.

In-Role Caching

שירות זה במהותו הוא אינו "שירות", שכן כל האחריות עליו היא של הצרכן/אפליקציה. יחד עם זאת, התשתית דואגת ל- deployment של ה- service על גבי ה- web/worker roles, בהתאם להגדרות הקונפיגורציה.

אחד היתרונות הגדולים של שירות זה, הוא התאימות הכמעט מלאה, הן מבחינת יכולות (features) והן מבחינת API עם ה- Windows Server AppFabric caching, שהוא רכיב cache מבוזר לסביבת ה- on-premise.

סיכום

קיימים היום 2 שחקנים משמעותיים המספקים שירות caching - השירות החדש, Cache Service, ו- In-Role Caching.
שני שירותים אלו מספקים יכולות מאוד דומות ליכולות של AppFabric Caching, כולל זמינות גבוהה (High Availability , notifications ועוד), מה שמאפשר מעבר קל ממימוש on-premise למימוש על גבי פלטפורמת Azure.

על מנת ללמוד יותר לעומק על החבילות השונות והיכולות של השירות החדש, ניתן לקרוא ב- MSDN:

· הצגה של שירותי ה- cache ב- Azure: Windows Azure Cache

· סקירה כללית על השירות החדש: Windows Azure Cache Service (Preview)

· רשימת היכולות של השירות החדש: Windows Azure Cache Service (Preview) Features

· הצגת החבילות השונות של השירות החדש: Cache Offerings for Windows Azure Cache Service (Preview)

הפוסט נכתב ע"י טל בן שלום, יועץ בכיר בקבוצת היועצים של מיקרוסופט (MCS ) העוסק בייעוץ בתחומי ארכיטקטורה, פיתוח, Azure ו- ALM.

מה זה Generation2 VM ואיך זה בדיוק עוזר לסביבת ה Hyper-V שלי?

TechNet — Sat, 21 Sep 2013 15:06:53 GMT

מאת: אמיר שינדלר, קבוצת הפרימייר, מיקרוסופט ישראל

המאמר הנוכחי יתמקד באחד החידושים המעניינים הקיימים בגרסא הבאה של Hyper-V עם Windows Server 2012 R2.

כאשר נתייחס ל Generation1 הכוונה היא לסוג ה – VM אשר היה קיים עד כה.
לצורך המחשה, אם נבחן את מנהל ההתקנים בתוך מכונה וירטואלית מסוג Gen1, ניתן לראות כיצד מתבצעת אמולציה של רכיבים שהם לכאורה פיזיים (כמו PS/2 או Serial ports וכדומה). רכיבים אלו חיוניים לתפקוד מערכת ההפעלה בתוך ה VM.

Generation1:

לעומת זאת, אם נתבונן במנהל ההתקנים בתוך Gen2 VM, התקנים אלו לא קיימים.
מערכת ההפעלה, בתצורה מתקדמת זו, מתפקדת באופן מיטבי וללא צורך באמולציה של רכיבי חומרה.

Generaiton2:

כאשר נשתמש ב Gen2 , מערכת ההפעלה בתוך המכונה הווירטואלית למעשה ערה להיותה מותקנת בתוך VM וכבר אינה זקוקה לשכבת אמולציה מיושנת.

להלן הרשימה של התקני Gen1 אשר הוסרו ב Gen2:
1. BIOS
2. COM Ports
3. Floppy Controller
4. DMA Controller
5. i8042 Keyboard Controller
6. PS/2 Mouse
7. PS/2 Keyboard
8. Legacy NIC
9. IDE Controller
10. S3 Video
11. PCI Bus
12. Programmable Interrupt Controller
13. Programmable Interrupt Timer
14. Super I/O Device

הרכיב בראש הרשימה הזו ה – BIOS הוחלף למעשה ב Generation2 ע"י UEFI ווירטואלי או Unified Extensible Firmware Interface

Secure Boot:

רכיב זה מוסיף מספר יכולות מעניינות:
1. אתחול מערכת ההפעלה מדיסק בפורמט של GPT
2. אתחול מערכת הפעלה מדיסק או DVD בחיבור SCSI
3. ביצוע synthetic booting מהרשת או ממערך האחסון
4. ביצוע secure boot או measured boot בסביבה ווירטואלית
5. ביצוע PXE boot ללא צורך בשימוש ב Legacy NIC
6. שיפור בזמן ה startup של מערכת ההפעלה (עד 20%)
7. שיפור בזמן ההתקנה של Windows VM (כ 50%)

יש לציין כי השיפור בזמן ההתקנה והאתחול רלוונטי במיוחד בסביבות VDI דינאמיות.

הערות נוספות:
* רק Windows 8/8.1 או Windows Server 2012/2012R2 תומכים בהתקנת VM כ GEN2
* אין שום בעיה בהרצת מכונות מ Gen1 לצד Gen2 באותו שרת ה Hyper-V
* לא ניתן לבצע המרה מ Gen1 ל Gen2 (או להפך) מאחר ולא ניתן להמיר בין מערכות BIOS ל UEFI

לינקים למידע נוסף:

1. Generation 2 Virtual Machine Overview
http://technet.microsoft.com/en-us/library/dn282285.aspx

2. Measured Boot
http://msdn.microsoft.com/en-us/library/windows/desktop/hh848050(v=vs.85).aspx

3. Secure boot
http://msdn.microsoft.com/en-us/library/windows/desktop/hh848062(v=vs.85).aspx

4. UEFI Firmware
http://technet.microsoft.com/en-us/library/hh824898.aspx

להורדת גרסת ניסיון של Windows Server 2012 R2- לחץ כאן

אמיר שינדלר הוא מהנדס תמיכה בקבוצת הפרימייר בחטיבת השירותים במיקרוסופט ישראל

אני קורא לזה BI Everywhere , ואתם ?... (חלק I)

TechNet — Wed, 11 Sep 2013 06:08:23 GMT

מאת: יוסי אלקיים, מיקרוסופט ישראל

ברצוני לשתף אתכם בתהליך שאני שם לב אשר תופסים תאוצה יותר ויותר בשנים האחרונות.

כמעט בכל פרויקט ובו מנוהל מידע , בין אם פרויקט מחסן נתונים ששאלות עסקיות הן חלק ממנו , פרויקטים של מערכות תפעוליות , פרויקטים LOB למיניהם , ERP , CRM וכו' הם פרויקטים קריטיים עבור ארגון ואיננו רואים איך ארגון מסוגל להתקיים ללא מערכות קריטיות אלו.

עם כל הכבוד למערכות אלו הערך המוסף במערכות כאלה הם לא המסכים היפים והתהליכים האוטומטיים של המוצר אלא היכולת להפיק תובנות מניהול הישויות של המערכות וכן ניתוח המידע ההיסטורי ואיתר מגמות משמעותיות לעסקים שלנו.

לאחרונה אני רואה פרויקטים שהמימוש שלהם הוא יחסית מהיר אך ברוב המקרים הנושא שגורם סיבוך בהטמעה היא ערכת הדיווח ו/או הניתוח החסרה בו.

ואז נשאלות שאלות כגון:

1. האם אני צריך פרויקט BI כדי לאפשר ניתוח מידע וקבלת תובנות וקבלת החלטות הולמת ומושכלת ?

2. האם זה פרויקט BI או לדוגמא CRM ?

3. מי אמון על מודול ה BI ?

4. האם יש לספק המוצר ידע בנושא ?

5. ובדיוק ההפך , האם לספק BI יש את הידע לממש פרויקט TFS למשל ?

ועוד ועוד...

אז השאלות הם משני הצדדים וברוב המקרים אני מוצא את הפרויקט בדילמה ובחיפוש מענה הולם לדרישת הלקוח.

אז החלטתי לספר לכם מעט על יכולות ה BI הפרוסות לכלים השונים וכן מה עליכם ללמוד / להיערך טרם הפרויקט וכן לקחת בחשבון בעת התכנון את שלב הבינה העסקית למערכת שכן היא המקום היחיד המסוגל לספר לארגון ולמקבל ההחלטות מה הסטטוס ולאיזה כיוון "נושבת הרוח".

קחו לדוגמא את המוצרים הבאים:

1. משפחת Microsoft Dynamics

a. CRM

b. GP

c. AX

d. ERP

e. NAV

f. SL

g. ועוד...

2. Microsoft Team System Foundation (TFS)

3. Microsoft Project Server

4. System Center 2007 – 2012

מקווה שלא שכחתי מוצרים אחרים – סליחה J , אבל אלו מוצרים המכילים מנועי BI וכשאני חושב על כך אם חלילה לא היה להם מודולים כאלה , הערך המוסף וכן יכולות ניתוח המידע בהם הייתה בלתי אפשרית וזה לדעתי מוצא את הפרויקט ללא מטרה אמתית אם לא ממשים מערך דוחות מרשים והמספק ראיה כוללת ומסוכמת על המצב וכן על תחקור אירוע לעומק.

כמעט בכל כלי שציינתי לעיל , תמצאו כי הוא מגיע עם בסיס נתונים נוסף שבד"כ הוא סוג של Data Mart ויש מעין Data Collector המזין אותו אחת לזמן השהיה כלשהו (אתם מבינים שי ETL שעושה את זה המגיעים עם המוצר).

בד"כ תמצאו חבילת דוחות בסיסית המגיעה עם המוצר ובחלק מהם גם קיימת קוביית Analysis Services כדי לתחקר ולנתח מידע לעומק.

לחלק מהם יש אתרים המבוססים SharePoint עם יכולות הבינה העסקית של SharePoint המעצים את המוצר וכן את יכולות ה Collaboration שלו.

המלצתי אליכם , לקרוא בתיעוד של המוצר לעומק וכן להתייעץ עם הספק המיישם ו/או קבוצת הייעוץ במיקרוסופט ישראל אודות יכולות אלו ולאפשר לכם להתכונן טוב יותר לקראת הפרויקט.

בפוסט הבא אכתוב מעט על היכולות עצמן של כל כלי וכן קישור לתיעוד לספק לכם את הידע מראש.

בברכת שנה טובה ומוצלחת,

יוסי אלקיים

ניהול עדכונים באמצעות System Center Virtual Machine Manager 2012

TechNet — Tue, 10 Sep 2013 10:15:51 GMT

מאת: לאון שפריצקי

System Center Virtual Machine Manager 2012 כולל כעת פתרון לניהול עדכוני Windows בשרתי Hyper-V. זה אולי נשמע קצת מוזר מכיוון שכבר קיימים פתרונות לניהול עדכונים כמו שרתי WSUS ו-Configuration Manager, אולם פתרון זה מאפשר להפריד באמת בין ניהול עדכוני Windows עבור השרתים הפיזיים לבין ניהול העדכונים בשרתי ה-Hyper-V. הצורך נובע מהעובדה שעדכון אוטומטי של שרתים מארחים (כפי שחלק מהארגונים מבצעים) תגרום לאי-זמינות של שירותים רבים בארגון, מאחר והשבתה של שרת מארח בצורה לא נכונה, תגרום לנפילה של שרתים מתארחים.

הפעלת התכונה

לצורך הפעלת פתרון ניהול העדכונים נדרשים התנאים הבאים:

שרת WSUS 3.0 אחד (ורק אחד) עם 64 SP2 ביט המשמש כ-root . ניתן להתקין אותו על אותו שרת של ה-VMM או על שרת רחוק.
אם אתם מתקינים את שרת ה-WSUS על מכונה שונה מזו של שרת ה- VMM עליכם להתקין את קונסול הניהול של WSUS על שרת ה- VMM.

מרגע שה-WSUS מוכן וה- VMM מחובר אליו, ה- VMM משתלט על ה-WSUS. זה אומר שאין צורך לנהל את ה-WSUS משרת ה-WSUS. ה- VMM לוקח שליטה על ניהול ה-WSUS. ה- VMM גם יוצר לעצמו קבוצה ב-WSUS. אם אתם צריכים לערוך שינויי תצורה ב-WSUS, בצעו אותם מהקונסול של ה- VMM ולא מהקונסול של WSUS.

ניהול ה-Baseline-ים

Baseline הוא בעצם קבוצה של עדכונים המוגדרים כתיקוני חובה בסביבת שרתי ה-Hyper-V.

יכול להיות לכם Baseline אחד או מספר Baseline-ים. ניתן להקצות את ה-Baseline-ים לשרת Hyper-V , לקבוצות שרתים מארחים (Host Groups) או לאשכולות שרתים מארחים (Host Clusters). בנוסף ניתן להקצות Baseline לשרת ספרייה, לשרתPXE , לשרת עדכונים ולשרת ה- VMM עצמו, אולם לא ניתן להקצות Baseline –ים לשרתים רצים או לכאלה השמורים בספרייה.

סריקה ותיקון (Remediation)

מרגע שה-Baseline מוקצה לשרת מארח, יופיע השרת בממשק המשתמש כ-"ממתין לסריקה". לאחר שהשרת המארח נסרק, יהיה סטטוס התאימות (Compliance) שלו הסטטוס המצטבר של כל ה-Baseline-ים שהוקצו לו. סטטוס התאימות של שרת מארח הוא גם ברמת העדכון וגם ברמת ה-Baseline.

תיקון היא הפעולה שמביאה את השרת לתאימות באמצעות התקנת העדכונים החסרים. אם אינכם מעוניינים להתקין את כל ה-Baseline אתם יכולים לסמן מספר עדכונים שהשרת פטור מהם . לצפייה במצב התאימות, לחצו על Compliance בתצוגת ה-Fabric.

עכשיו, מה לגבי תיקון (עדכון) אשכול של שרתיHyper-V ?

בעיקרון, לפני עדכון המארח באשכול של Hyper-V מועבר למצב תחזוקה שבמסגרתו הוא "מפונה" באמצעותLive Migration . העדכונים החסרים מותקנים, המארח יוצא ממצב תחזוקה, ותהליך התיקון ממשיך למארח הבא. ניתן לעדכן את כל האשכול בצורה אוטומטית. קיימת גם אפשרות לבחור רק מארח/ים מסוימים ולא את כולם.

הערה: קיימת תמיכה גם באשכול של שרתיWindows Server 2008 Hyper-V , אולם הואיל ו-Windows Server 2008 אינו תומך ב-Live Migration, המכונות הווירטואליות הרצות באשכול נשמרות לפני עדכון מארח.

ניהול חריגות

חריגות מאפשרות לך להחריג מכונה מסוימת מתיקון או עדכון. פונקציה זו מאפשרת לך להמשיך ולהחיל את עדכוני ה-Baseline על אותה מכונה ספציפית, אולם למנוע עדכון העלול לגרום נזק ליציבות המערכת. כך שלמרות שהתיקון המסומן כחריג לא יוטמע בשרת המארח, השרת עדיין יהיה תואם ל-Baseline.

להורדת גרסת נסיון – לחצו כאן

לאון שפריצקי הוא מומחה מחשוב עם ניסיון של כ-16 שנים. ההתמחות העיקרית שלו וירטואליזציה של שרתים בעזרת טכנולוגיות של חברת מיקרוסופט. לאון משמש כ-Microsoft Regional Specialist בנושא זה משנת 2004. לאחר שחרור מממר"ם בשנת 2000, לאון עובד כמנהל פרויקטים בחברת מלם-תים.

הפי'צרים הקטנים של Hyper-V

TechNet — Sun, 08 Sep 2013 10:46:13 GMT

גיל גרוס, מומחה תשתיות ומנהל טכנולוגי, חברת G-Net

למערכת הHyper-V ישנה רשימה לא קצרה של פ'יצרים ויכולות, חלקם תמיד היו, חלקם חדשים וחלקם יגיעו עם הגרסה החדשה באוקטובר 2013 (Windows Server 2012R2). על חלקם שומעים הרבה ועל חלקם (הקטנים יותר) שומעים פחות. אז בואו נסקור את את הפ'יצרים הללו:

הפיצרים המוכרים והחשובים ביותר:

Live Migration – היכולת להעביר VM משרת Hyper-V אחד לשני ללא שום downtime של הVM. נדרש עבור זה Cluster עם Shared Storage.
Storage Migration – היכולת להעביר את הקבצים של שרתי הVM (קבצי ה VHD וקונפיגורציה) מדיסק אחד לדיסק שני (גם ממקומי לShared Storage) ללא שום downtime של הVM.
Checkpoint – היכולת לבצע צילום point of time ל- VM. מאוד שימושי לפני ביצוע עבודות על שרת, עדכונים, שינוי קונפיגורציה וכו''. במידה והעבודה לא מתקדמת כמתוכנן ניתן להחזיר את השרת "אחורה בזמן" בשני קליקים.
Dynamic Memory – פ'יצר אשר מקצה זיכרון ל VM עפ"י דרישה. VM יעלה עם X זיכרון ובמידת הצורך יבקש ויקבל עוד זיכרון. בהתאם אם ה- VM כבר לא צריך את הזיכרון הוא ישחרר אותו בחזרה ל- Host. מאוד יעיל בסביבות VDI.
Hyper-V Replica – יכולת לשכפל VM's משרת או Cluster ראשי לשרת או Cluster משני. הרפליקציה יכולה להתרחש כל 15 דקות (מR2 כל 5 דקות) ומתאימה מאוד להקמת סביבת DR.

מה מגיע ב-Windows Server 2012R2 ?

VHD(x) Online resize – היכולת להגדיל דיסק ווירטואלי בזמן שה VM רץ וללא כל Downtime. במידה ומדובר על דיסק דינאמי (Thin provisioned) ניתן יהיה גם להקטין אותו בדומה לshrink ב- SQL.
Shared Virtual Disks – יכולת לחבר דיסק ווירטואלי לשני שרתים ווירטואליים במקביל. חובה למי שרוצה להקים Cluster עם מכונות ווירטואליות ולא להשתמש בPass Through Disks.
Enhanced Session Mode – מצב Console חדש. במצב זה לConsole יהיו ביצועים ויכולת מקבילים ל- RDP זה כולל: Audio, Clipboard, הפניית מדפסת מקומית, Smart Cards, USB וPlug & Play. מבחינת אבטחה זה אדיר! ניתן יהיה להשאיר שרתים ללא RDP ועדיין להתחבר אליהם דרך Console כמעט ללא הגבלות.
Automatic VM Activation – בתנאי ששרת ה- Hyper-V רץ עם גרסת Windows 2012R2 Datacenter כל מכונה ווירטואלית אשר יותקן אליו יעבור אקטיבציה באופן אוטומטי.
Hyper-V Replica – קיים כבר מ- 2012 אבל ב- R2 מתווספות היכולות לבצע רפליקציה לשרת שלישי (לא רק שני) ויש עבודה מצד ה- Azure לאפשר רפלקציות ל- Azure ה Public Cloud של Microsoft.
Storage QOS – ניתן להגביל ל- VM את כמות IOPS בו הוא משתמש וע"י כך למנוע מהVM "לחנוק" את מערכת האחסון שלכם.
הגרסה הבאה של VM's בHyper-V. מכונות מסוג דור 2 יוכלו לבצע Boot From SCSI Disk, PXE boot ויתמכו ב- UEFI.
VM Export – היכולת לבצע Checkpoint ל- VM ואז לבצע export של הCheckpoint הצידה/החוצה. מושלם להקמת סביבת בדיקות למערכת ללא צורך בהורדה שלה.
VDI Dedupe – לא בדיוק פ'יצר של Hyper-V אבל בכל זאת שווה תזכורת. ניתן יהיה למקם מערכות VDI על Scale Out File Server ולהפעיל עליהם Dedupe. ה- Dedupe לא רק יחסוך מקום הוא גם יאיץ ביצועים ע"י ביצוע caching ל- deduped blocks. שימו לב – למרות שזה אפשרי זה אינו נתמך לשרתי Production רק לVDI יש תמיכה.

- תמיכה במערכות Linux – תמיכה רבה נוספה למערכות Linux.

- גיבוי שרתי Linux ללא עצירה של ה- VM.

תמיכה ב- Dynamic Memory.
את הרשימה המלאה של חידושים ב2012R2 ניתן למצוא כאן באתר של Technet.

פיצ’רים חשובים גם ללקוחות SMB

Anti Affinity Rules – בעזרת Anti Affinity Rules ניתן לדאוג למצב שVM ספציפי לא יישב על אותו Host כמו VM אחר. למשל אם יש לנו שני שרתי Active Directory נעדיף להפריד ביניהם. כך אם נופל Host לא ייפלו לנו שני שרתי Active Directory.
תמיכה ב- SMB – ניתן לשמורVM's על SMB Share. דבר אשר מקל בdeployments וחוסך את הצורך בIscsi וCSV's.
VM Monitoring – שרת הHyper-V יכול לנטר עבורכם את הServices של ה- VM אשר רצים עליו. במידה וה Service נופל שרת ה Hyper-V יבצע הפעלה מחדש ל- VM אשר נפל לו הService המנוטר. כך למשל עם ה- spooler Service נופל לשרת המדפסות שלכם הHyper-V יפעיל מחדש את השרת לפני שאתם נאלצים להתערב.

כפי שניתן לראות יש כאן רשימת פ'יצרים לא קטנה לא רק עבור לקוחות אנטרפרייז (Shared Virtual Disks, Anti Affinity Rules, Clustering) וגם לקוחות SMB יוכלו למצוא כאן לא מעט פ'יצרים מעניינים:

Checkpoints – שחזור מידי של מכונה לאחר עבודת תחזוקה כושלת.
Hyper-V Replica – שרידות ו/או DR ללא תוספות מחיר או רכישת תוכנות צד שלישיות.
תמיכה בSMB – עבודה עם מערכות אחסון ללא סיבוכיות של Iscsi או Fiber

- Clustering פשוט בעזרת Shared storage מבוסס SMB.

להורדת גרסת נסיון של Windows Server 2012 R2- לחץ כאן

להורדת מסמך על Server Virtualization Windows Server 2012- לחץ כאן

גיל גרוס –מומחה תשתיות, מנהל טכנולוגי ג'י-נט תקשורת בע"מ המספקת פתרונות Systems מבוססי Microsoft ללקוחות במגזר ה-Medium וSmall Enterprise כולל – Active Directory, Exchange Server, Hyper-V ועוד.

הפסקת התמיכה ב- Windows XP ומשמעותה

TechNet — Sun, 01 Sep 2013 12:36:11 GMT

מאת: יובל שיין

כפי שפורסם לא מכבר ב-8 לאפריל 2014 תופסק התמיכה ב- Windows XP. למרות שרובכם וודאי כבר שדרגתם את מערכות ההפעלה בארגונכם, עדין ישנם ארגונים אשר נשארו מאחור ושוקלים מהו העיתוי הנכון לבצע את מהלך השדרוג. לכן, החלטתי לרכז בפוסט זה את הסיבות מדוע לא כדאי להשאר עם XP בארגון ומספר כלים אשר יקלו על תהליך השדרוג.

למה לא כדאי להישאר מאחור?

ראשית יש להזכיר ש-XP הנה מערכת הפעלה בת למעלה מעשור המצויה שני דורות מאחור ובקרוב אף שלושה דורות מאחור. אך הסיבות המרכזיות לשדרג אינן קשורות לגילה המתקדם. על פי ממצאים של חברת IDC, חוסר הכדאיות העסקית נובעת מסיכונים, מפרובוקטיביות של המשתמשים ומעלויות התפעול והתמיכה של ה- IT. המחקר נעשה בארגונים ממגזרים שונים שהעריכו את התמיכה ב XP.

עלויות זמני IT

עלויות ה-IT חושבו על בסיס שדרוג מחשבים, פעילויות אבטחה, פריסת אפליקציות, ניהול עדכונים, שירות תמיכה ועוד.

בטבלה זו ניתן לראות את ההשפעה על מדדים שונים והשינוי שיכול לחול לאחר מעבר ל Windows 7\ 8.1. כך למשל, ניהול עדכונים מהווה 49% מהפעילות התפעולית הדרושה להמשך תמיכה ב Windows XP. מעבר לWindows 7/8.1 יקטין את הזמן הדרוש לניהול עדכונים בכ-82%. במילים אחרות, XP מצריך פי חמש יותר שעות לכל פי.סי. לשנה. אם מתחשבים בכל המדדים יוצא שארגונים אשר יבצעו את המעבר לWindows 7/8.1 יהנו מירידה של 70% בזמן הדרוש לתמיכה במחשבי הארגון.

מימד נוסף אשר מוצג בטבלה הנו ההשפעה על השבתה והטיפול בבעיות אשר מסכנות את המחשבים ומצריכות את התערבות מחלקת המחשוב לשחזור המערכת. המרכיב הדומיננטי במקרה זה הנו תופעות ה- help desk, אשר מהווה 58% מהזמן הדרוש לטיפול בהשבתות. מדדים אלו יכולים להצטמצם בכ-78% עד 84% עם Windows 7/8.1. כאשר מצרפים את כל פעילויות ה- IT יוצא 11.3 שעות מבוזבזות על כל פיסי לשנה עם Windows XP, לעומת 2.3 שעות הדרושות ב- Windows7/8.1. כלומר, הפרש ל 9 שעות עבור כל מחשב בשנה. אם תחשבו על זה הרי שעבור כל 230 מחשבים הארגון צריך להקצות עוד משרה מלאה רק לתמיכה הנוספת של מחשבי XP. ולאחר המעבר לWindows 7/8.1 משרה זו יכולה להיות מוקצית לפעילות בעלת ערך לארגון.

יעילות משתמשים

עלויות הפרודוקטיביות חושבו על בסיס הזמן שמתבזבז על וירוסים ורוגלות, אתחול, השבתה, ופניות לתמיכה.

אחד המרכיבים שמשפיעים על המשתמשים הינו הזמן שבו הם נאלצים להמתין עד אשר הבעיה נפטרת. מרכיב זה מהווה מעל מחצית מהזמן המבוזבז השנתי בעבודה עם XP. מרכיב נוסף הינו זמן האתחול, אשר מהווה 28% מהזמן המבוזבז של המשתמשים.שני המרכיבים יחד מהווים 80% מהזמן המבוזבז. לעומת זאת, משתמשים אשר משודרגים ל- Windows 7/8.1 הזמן ההמתנה לאתחול פשוט כמעט ולא קיים עם ירידה של 94%. בנוסף, בשל העובדה ש Windows 7/8.1 הינו יותר יציב ומאובטח, הזמן המבוזבז לפתרון בעיות יורד באופן משמעותי לפחות משעה עבור כל פי.סי בשנה. בסך הכל יעילות המשתמשים עם גדלה משמעותית לאחר המעבר ל Windows 7/8.1, בעוד משתמשי ה- XP מבזבזים 7.8 שעות יותר כל שנה.

סיכום תוצאות

תוצאות המחקר קובעות שארגונים הממשיכים לתחזק XP לא רק חושפים עצמם לסכנות אבטחה ולבעיות תמיכה, אלא מבזבזים תקציבים אשר יכלו לשמשם במודרניזציה של השקעות ה-IT שלהם:

עלות העבודה של המשך התמיכה בxp גבוהה פי חמש מ- Windows 7/8.1.
ככל שממתינים עם השדרוג כך העלות עולה - עלויות ה-IT צפיות לעלות בכ-25% בשנה הרביעית של המשך התמיכה ובשנה החמישית ב- 29%.
עלות הפרודוקטיביות של המשתמשים עולה בכ-23 אחוזים בשנה הרביעית ו- 40% בחמישית.

בנוסף לכך Windows7 ו-Windows 8 מציעות יכולות שאינן קיימות ב-XP כמו WiFi ו- בלוטות' מובנים, חומרה עם ביצועים טובים יותר, ממשק מתקדם, ממשק מגע, התאמה למחשבי לוח ותמיכה בתסריטי ניידות.

לסיכום, ארגונים משקיעים בממוצע, $712 ל PC כדי להחליף את XP ב Win7/8.1(כולל חומרה ותוכנה) וחוסכים $1,685 על כל PC מהורדת עלויות התמיכה השוטפת ואובדן שעות עבודה בשלוש שנים. חשוב עוד לציין כי מאפריל 2014 לא יהיו עוד עדכוני אבטחה מה ששם את הארגונים שלא עוברים בסיכון גבוה לפגיעות מהתקפות וירוסים וזליגת מידע.

כלים ומשאבים לעזרה בשדרוג

סדרת ה- Springboard של טקנט כולל עצות מעמיקות לעזרה עם המעבר.
כלי ה- MDT של מיקרוסופט יכול לזרז את הפריסה.
מוצרי ה- MDOP כוללים כלים אשר מספקים דוחות compliance אשר יאפשרו לכם לדעת את הסטטוס בארגונכם.
כדאי לשקול שימוש ב- Windows Intune, שמספק ניהול מחשבים ואבטחתם באמצעות הענן, וזכויות שדרוג לגרסאות האחרונות של windows - זהו פתרון מצויין לארגונים הכוללים קבוצות מחשבים המנוהלים חלקית וכאלה שאינם מנוהלים בכלל.

למידע נוסף –

הורדו את ה- white paper של IDC – לחצו כאן

למידע על הסיכונים של שימוש ב- XP לאחר סיום התמיכה – לחצו כאן

לקורס על פריסה של Windows 8 – לחצו כאן

יובל שיין הינו מנהל תחום תשתיות למשתמשי קצה במיקרוסופט ישראל

Hyper-V 2012 Backup - כיצד לבצע גיבויים של Hyper-V תוך ניצול יתרונות הווירטואליזציה

TechNet — Sun, 25 Aug 2013 14:36:13 GMT

מאת: ישראל גופמן, חטיבת הפרימייר, מיקרוסופט ישראל

עולם הוירטואליזציה שינה באופן מהותי את שיטות העבודה והכלים שאנו משתמשים במסגרת ניהול התשתיות. אחד הנושאים אשר מצריך תשומת לב הינו השינוי בשיטות הגיבוי על מנת לשמר את יתרונות החסכון והיעילות של התשתית הוירטואלית.

שיטת הגיבוי המסורתית וחסרונותיה

בעבר, לפני יישום פתרונות הווירטואליזציה, צורת הגיבוי הנפוצה ביותר הייתה גיבוי באמצעות סוכן (Agent) שהיה מותקן על השרת הפיסי והגיבוי היה מועבר דרך הרשת לשרת הגיבוי . כלומר אם היו לנו עשרות שרתים פיסיים (שרתי קבצים ,מדפסות ,אפליקציות ,מסדי נתונים , דואר וכו'), היה צורך בהתקנת סוכן על כל אחד מהשרתים. וגיבוי כל שרת בצורה פרטנית.

לדוגמא לשרתי קבצים היה צורך בסוכן לשרת קבצים ,לשרתי דואר סוכן לשרתי דואר וכו'.

כשיש וירטואליזציה הרי שעל שרת פיזי אחד יכולים להיות עשרות ומאות של שרתים וירטואליים (guestים). אם כן במקרה זה אנו נשאף לכך שנוכל לבצע גיבוי אחד הכולל את כל עשרות השרתים. אך לא די בכך, אלא שנרצה ליצור מצב שנוכל לשחזר כל Guest באופן אינדיבידואלי. כלומר שהגיבוי והשחזור יהיה ברזולוציה של ה- VM Guest הבודד.

הגיבוי בתצורה זו יכול להתבצע בשני אופנים:

Hardware VSS – מדובר בגיבוי מבוסס חומרה, אשר עושה שימוש בכלים המוצעים על ידי ספק תשתית האחסון. גיבוי זה נחשב אמין ומהיר, מה שמקצר משמעותית את חלון הזמן שבו מתבצע הגיבוי ומקצר את הצורך בתהליכים המבוצעים אוטומטית בתהליך גיבוי של שרת Hyper-V (לדוגמא – במידה ומבצעים גיבוי לLUN מסוג CSV יש כתיבה מסוג Redirect IO לחלק מהפעולות המבוצעות על ה LUN ). יש לדאוג שהכלים המוצעים על ידי ספק החומרה יתמכו ב- Hyper-V 2012 עם תמיכה ב- CSV 2.0.

גיבוי בצורה זו מאפשר שחזור של ה-VM Guest בודד כמו גם את כל ה LUN הכולל את כל המכונות שנמצאות עליו.

במידה ומגבים בתצורה שהיא לא Hyper-V aware, כלומר snapshot רגיל ל- LUN בגיבוי מסוג זה מגובה כל תוכן ה LUN ברמת ה block level אך ללא התייחסות לתוכן על הדיסק כלומר אין התייחסות לכך שמדובר על מכונות וירטואליות. ולכן אין ודאות שקבציי ה VHD אכן נמצאים במצב תקין (Consistent).

החומר המשוחזר במקרה שלנו מכונות וירטואליות ימצא במצב הנקרא Crash Consistent . כלומר קיים סיכוי לא מבוטל שהמכונה המשוחזרת לא תעבוד והדיסק הווירטואלי שלה ימצא במצב Corrupt.

בכל מקרה הפעלת מכונה ששוחזרה במצב Crash Consistent תעלה כביכול אחרי נפילה של מערכת ההפעלה ,זאת משום ששהמכונה גובתה ברמת דיסק (קובץ VHD ) ללא שימוש ב VSS .

Software VSS - מדובר בגיבוי מבוסס תוכנה המאפשר גיבוי בצורה קונסיסטנטית של המכונות הווירטואליות, החיסרון בפתרון המבוסס Software VSS הוא שכל החומר המגובה מועבר על הרשת. שיטת גיבוי זו מומלצת פחות אם כי היא נפוצה מאוד בארגונים.

שיטת גיבוי זו תארך הרבה יותר זמן ומנצלת/מעמיסה את רוחב הפס של הרשת. יש לזכור שלחלון גיבויים ארוך יש גם השלכות מבחינת צורת הכתיבה ל LUNים המגובים (Redirect IO).

גיבוי אינקרמנטלי מובנה

על מנת לתת מענה לבעיות שיטת הגיבוי, המבוסס תוכנה, מיקרוסופט מציעה יכולת מובנת, היכולת מאפשרת לספקי תוכנות הגיבוי להתממשק אליה, ולגבות את המכונות בצורה אינקרמנטלית וכך ניתן לגבות רק את השינויים שהתבצעו במכונות באותו יום תוך חסכון בזמן ובמשאבי הרשת. כלומר, מבצעים גיבוי מלא בסוף השבוע וגיבוי איקרמנטלי בכל יום במהלך השבוע. לכן כשבאים לממש פתרון גיבוי מבוסס תוכנה יש לוודא שישנה תמיכה ב- Hyper-V 2012, ב- VHDX וב- incremental backup.

לסיכום

השיטה המומלצת ביותר הינה שיטה מבוססת חומרה (hardware VSS), אך יש להקפיד שהפתרון עונה על הדרישות שציינתי ושהוא consistent על מנת שתהיה יכולת לשחזר guest בודד ללא בעיות של corruption. אם אתם רוצים להשתמש בפתרון מבוסס תוכנה תוכלו לעשות זאת ללא בעיה, אך כאמור יש להקפיד שישנה תמיכה ב- Hyper-V 2012, ב- VHDX וב- incremental backup.

לכן יש לוודא שפתרון הגיבוי הינו Hyper-V aware, שהוא תומך ב- Hyper-V 2012, תומך ב- CSV 2.0 וב- VHDX.

קישורים רלוונטיים:

להורדת גרסת נסיון של Windows Server 2012 R2- לחץ כאן

Server Virtualization Windows Server 2012- לחץ כאן

גיבוי באמצעות DPM – לחץ כאן

ישראל גופמן משמש כ- Senior Premier Field Engineer במיקרוסופט ישראל ועוסק בתחום הוירטואליזציה ו Private Cloud.

עדכון שעון החורף לשנת 2013 ב-SharePoint

TechNet — Sun, 18 Aug 2013 10:24:41 GMT

מאת ענבר ציזר קוברינסקי , מיקרוסופט ישראל

בחודש שעבר עבר בכנסת החוק להארכת שעון הקיץ מתאריך 6.10.2013 עד לתאריך 27.10.2013, משך שעון הקיץ הוארך ל-193 יום.

למנהלי ה-SharePoint שכבר דאגו לעדכן את החווה שלהם בסוף חודש מרץ, המשמעות היא עדכון נוסף של קובץ ה-Timezone.xml.

מיקום הקבצים: הקובץ Timezone.xml נמצא תחת ספריית ה-Config של ה-SharePoint:

MOSS 2007 > C:\Program Files\Common Files\Microsoft Shared\Web Server Extensions\12\CONFIG
SharePoint 2010 > C:\Program Files\Common Files\Microsoft Shared\Web Server Extensions\14\CONFIG
SharePoint 2013 > C:\Program Files\Common Files\Microsoft Shared\Web Server Extensions\15\CONFIG

מבנה הקובץ:

StandardTime - שעון חורף
DaylightTime - שעון קיץ
Month - החודש שבו נערך השינוי
Day - זהו למעשה מספר השבוע בחודש שבו מזיזים את השעון (ולא היום בחודש, כפי שניתן לחשוב). במקרה שלנו, ה-27.10.2013 יוצא בשבוע החמישי של מרץ .
Hour- השעה שבה יבוצע החילוף.
DayOfWeek - היום בשבוע שבו יבוצע החילוף. הפרמטר הזה איננו חובה ותלוי באיזה יום בשבוע יבוצע השינוי. אם השינוי הוא ביום ראשון – אין צורך בפרמטר. את היום בשבוע יש לספור החל מיום שני. במקרה שלנו, שעון החורף השנה נכנס לתוקף ביום ראשון ולכן אין צורך בפרמטר זה.

השינוי עצמו: התאריך המקורי היה כאמור יום ראשון ה-6.10.2013 (השבוע השני של חודש אוקטובר). בתאריך החדש השינוי יבוצע ביום ראשון ה-27.10.2013. יש שינוי יחיד שיש לבצע והוא להחליף את הפרמטר Day.

בקובץ ה-XML יש לאתר את הרשומה עבור ישראל:

MOSS 2007
<TimeZone ID="27" Name="(GMT+02:00) Jerusalem" Hidden="FALSE">

SharePoint 2010
<TimeZone ID="27" Name="(UTC+02:00) Jerusalem" Hidden="FALSE">

SharePoint 2013
<TimeZone ID="27" Name="(UTC+02:00) Jerusalem" Hidden="FALSE" KeyName="Israel Standard Time">

בתוך הרשומה עבור ישראל יש למצוא את ה-StandardTime ולעדכן את פרמטר ה-Day. להלן הערך לפני ואחרי השינוי:

תאריך עדכני – 27.10	תאריך מקורי 6.10
<StandardTime> <Bias>0</Bias> <Date> <Month>10</Month> <Day>5</Day> <Hour>2</Hour> </Date> </StandardTime>	<StandardTime> <Bias>0</Bias> <Date> <Month>10</Month> <Day>2</Day> <Hour>2</Hour> </Date> </StandardTime>

את הקובץ יש לעדכן בכל השרתים בחווה ולאחר מכן לבצע IIS Reset. מומלץ לגבות את הקובץ המקורי לפני השינויים.

אם לא עדכנתם את הקובץ כבר במרץ, תוכלו למצוא כאן את העדכון המלא.

בהצלחה!

ענבר ציזר קוברינסקי היא מהנדסת תמיכת SharePoint במחלקת הפרימייר במיקרוסופט ישראל (GBS)