בישיבה האחרונה של מועצת עיריית תל אביב-יפו נדונה הזכות להפגין בכיכרות העיר המרכזיות ללא תשלום (ורגע אחרי שראש העירייה הצהיר כי אין דמוקרטית יותר מתל אביב-יפו, לא עלתה להצבעה הצעה הנוגדת את עמדתו שלו), הועלתה הצעה לקידום קמפיין לשתיית מי ברז בעיר, ונקבע כי יתקיים דיון עתידי בנושא הדינמיקה בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר.

*      *      *

ביום שני, 9 באוגוסט 2010, התקיימה ישיבת המועצה מס' 26, האחרונה לפני יציאת המועצה לפגרה עד אחרי החגים. הישיבה הייתה קצרה יחסית, אך עשירה בהתנגחויות והתנגדויות.

הישיבה החלה באיחור של כרבע שעה, ללא חברי סיעות "רוב העיר", "הירוקים", "חזית דתית מאוחדת" ו"יאפא". רוב חברי המועצה החסרים הגיעו במחצית השעה הראשונה של הדיונים, למעט עומר סיקסיק מ"יאפא", שלא היה בישיבה כולה.

בשלב השאילתות, שאלה יעל בן-יפת מה העירייה עושה למניעת מפגעי רעש בעיר. ראש העירייה השיב כי אין לו סמכויות (למרות שחזר וביקש סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים), וכי האחראית לאכיפה היא משטרת ישראל. רחל גלעד-וולנר קבלה על מיעוט המצילים בעיר, שגורם לסגירת חופי רחצה, וראובן לדיאנסקי תהה לגבי ההגנה על עצים בעיר, לאחר כריתות העצים הוותיקים ברח' טיומקין.

כמו בכל ישיבה, גם הפעם הועלו בישיבה ארבע הצעות לסדר של חברי המועצה:

הראשונה, של סגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), ביקשה לקרוא לעירייה לעודד את הציבור לשתות מי ברז, באמצעות פרסום נתונים על איכות המים בעיר, עריכת קמפיין ציבורי, וגם הפסקת שתיית בקבוקי המים המינרלים בישיבות מועצה. ראש העירייה הבטיח כי בישיבת המועצה הבאה ישתו מים רגילים "עם לימון ונענע". נחכה ונראה…

לבקשת סגן ראש העירייה, ההצעה עברה לדיון בוועדת ההנהלה (נזכיר כי לוועדת ההנהלה – לא שקופה, לא פתוחה לציבור וחורגת מהגדרת תפקידה בחוק – תור ארוך של הצעות קודמות לסדר, שמחכות לדיון). בעד הצעתו של ויסנר הצביעו כל חברי המועצה, למעט חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, שהתנגדו לה בשל הדרישה להעביר את הדיון לוועדת הנהלה סגורה ולא משתפת.

ההצעה השנייה לסדר הייתה של חבר המועצה שמואל מזרחי (תל אביב1). מזרחי טען כי אין התאמה בין מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזורים שונים בעיר. לדבריו ברחוב משה דיין הוכשר שביל אופניים על הכביש, אך דווקא שם יש פחות הולכי רגל ופחות רוכבים, ואילו ברחוב אבן גבירול, שעתיר בתנועת הולכים ורוכבים, הוכשר שביל על המדרכה, ללא כל הפרדה מהסביבה, ומתקיים מגע מתמיד ושלילי בין הרוכבים והולכי הרגל.

מזרחי ביקש לקיים דיון בנושא בוועדת ההנהלה העירונית. לאור הסתייגויות חברי האופוזציה מקיום דיון בנושא זה בוועדה סגורה, הציע ראש העירייה לקיים באופן חריג דיון פתוח של ועדת ההנהלה. אנו תוהים – אם מדובר בדיון שבו ינכחו גם כך כל חברי המועצה – מדוע לא לקיים אותו במועצה עצמה? (נזכיר שעד כה, במשך 26 ישיבות מועצה, לא התקיים במועצה אפילו דיון אחד בהצעה לסדר…)

"שביל אופניים" ברחוב אבן גבירול

הצעה נוספת לסדר הייתה של חבר המועצה בנימין בביוף (ש"ס), תחת הכותרת "שיתוף נציגי ציבור דתיים בפרויקט ששת" (שהוא פרויקט עירוני לשיקום ושיפור תשתיות, כאשר סדר העדיפויות נקבע יחד עם תושבים). חבר המועצה טען כי אין התייחסות בפרויקט לשיפוץ בתי כנסת ומקוואות, וביקש להזמין אותו, ונציגות דתית וחרדית, לכל הדיונים בנושא בשכונות הדרום. חברי מועצה רבים הזכירו לבביוף דיוני ששת פתוחים לכל, וכי לא צריך להזמין אוכלוסיות מיוחדות. ראש העירייה חולדאי גם הוא ציין כי "לפני כל פרויקט יש פגישות עם ועדי השכונות ולא חוסמים אף אחד מלבוא". חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגיבה לדבריו וציינה כי לא מתקיים שיתוף ציבור מספיק, וכי התושבים בשכונות לא יודעים על התהליך ולכן לא מנצלים את ההזדמנות להשפיע על שיקום שכונת מגוריהם.

ההצעה האחרונה לסדר הייתה הצעתו של יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שמחה כנגד גביית תשלום על הזכות להפגין בכיכרות מרכזיות בעיר (כיכר רבין, רחבת מוזיאון תל אביב ורחבת הסינמטק). גולדרינג הדגיש כי לעירייה "אסור להטיל מעמסה כספית על המבקשים לממש את זכות הביטוי", וציין כי יש לגבות תשלום על שימוש בכיכרות אלה לאירועים מסחריים, אבל לא לאירועים פוליטיים. ראש העירייה רון חולדאי, מנגד, טען כי תל אביב-יפו "מאפשרת לכל אחד להפגין בשטחה". הוא ציין כי ניתן להפגין בחינם ברוב רחבי העיר, למעט "שלושה מקומות שבהם ההוצאות הנגרמות לעירייה גדולות מאוד". הוא חזר ואמר כי לא הייתה עיר דמוקרטית כמו תל אביב-יפו בשנות כהונתו, וביקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום. חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ) העלתה הצעה אחרת, וביקשה לקיים דיון בהצעה זו, בוועדה לשיפור פני העיר.

מסיבות שלא הובהרו, ושאת מניעיהן ניתן רק לנחש, מנכ"ל העירייה בחר להביא להצבעה רק את הצעתו של חולדאי להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא העלה להצבעה את הצעתה של חברת המועצה זנדברג. חברי המועצה של עיר לכולנו יצאו מן הדיון במחאה, וחברת המועצה זנדברג התרעמה גם היא: "אנחנו כבר שנתיים במועצה, וכל פעם מצביעים בנוהל אחר".

לקריאה נוספת:

• שידור ישיבת מועצת העירייה ה-26.
• מי משלם על הפגנה בכיכר רבין, ומי מפגין בחינם? יואב זיתון. 6 באוגוסט 2010. Ynet.
• לא נהיה חותמת גומי: חברי המועצה של עיר לכולנו מסרבים להשתתף בישיבות ריקות מתוכן. אתר תנועת עיר לכולנו
• יום שישי, 14:00 עד 14:20 – אבן גבירול. בלוג תל אביב על אופניים.

*      *      *

אתם מוזמנים למפגש חירום בנושא תוכנית המתאר העירונית.

יום א', 22 באוגוסט, בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

*        *      *

בארבע השנים האחרונות מקדמת עיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר מקומית לעיר. השלב הנוכחי בקידום התוכנית הוא הצגתה בפני מליאת הוועדה המקומית העירונית, הכוללת את כל חברי מועצת העירייה. בחודשים האחרונים פועלת העירייה להשלמת גיבוש התוכנית ולהשגת הסכמת חברי מועצת העירייה, על מנת להעביר את התוכנית לאישור הוועדה המחוזית.

ב-21 ביולי 2010 התכנסה מליאת הוועדה המקומית לדיון ראשון בנושא תכנית המתאר. באותה הישיבה הוצג מתווה המפגשים הצפוי. נאמר כי צפויים בסך הכול חמישה מפגשים, וכי הצפי לסיום התהליך, ולהפקדת התוכנית לאישור הוועדה המחוזית הוא ינואר 2011 – כלומר, בממוצע מפגש לחודש. תגובת חברי הוועדה הייתה כי מספר המפגשים מצומצם מדי, ואינו תואם לסדר גודל התוכנית ולחשיבותה.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי אמרה אז כי "מדובר בתוכנית מסובכת ומורכבת, שלא הוצגה לנבחרי הציבור בעירייה. מי שחושב שניתן לגזור תוכנית על עיר בהיקף של תל אביב-יפו בחמש פגישות של ארבע שעות – טועה ומטעה. אלא אם כן הם רוצים שנאמר אמן לכל דבר. תוכנית המתאר היא מורכבת ומסובכת וההשלכות שלה על העיר הן מורכבות, לא דבר שניתן להצביע לו בהינף יד" (TheMarker, מאי 2010). סגן ראש העירייה פאר ויסנר אמר אז כי "יש לשתף את הציבור כדי לא ליצור תוכנית שלבסוף כולנו נתחרט עליה ונאחר את הרכבת" (TheMarker, פברואר 2010).

אולם למרות ביקורת זו (ואולי דווקא בתגובה צינית לביקורת…), החליטה העירייה דווקא על עריכת שלושה מפגשים בפרק זמן של שבועיים (!) להצגת חלקים מן התוכנית לחברי המועצה. מפגשים אלו לא פורסמו לציבור (אנו מזמינים אתכם לנסות ולמצוא באתר העירייה אזכור שלהם…), ונקבעו בתקופה שבה מרבית הציבור אינו פנוי להשתתף בהם. גרוע מכך, גם חלק ניכר מחברי מועצת העירייה לא יהיו נוכחים, ובעיקר אלו שהביעו ביקורת כלפי התהליך.

אנו מוחים על מהלך בזק שכזה, המעיד על חוסר רצון לעריכת דיון רציני בתוכנית, ועל הימנעות משיתוף אמיתי של הציבור. התרעה כה קצרה, ועריכת הדיון בזמן בו חלק ניכר מן התושבים ומחברי הוועדה אינם נוכחים, תאפשר קידום רעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם רצונות הציבור ונבחרי הציבור.

כידוע, החברה להגנת הטבע והפורום הירוק השתתפו בתהליך שיתוף הציבור מראשיתו. חשוב מאוד להביא את קולו של הציבור גם בשלב מתקדם זה של התכנון. ולכן, לקראת הדיונים הבאים (שיעסקו בתוכניות לצפון ולמזרח העיר) נערוך מפגש חירום של הפורום הירוק בנושא תוכנית המתאר. המפגש יתקיים ביום א', 22 באוגוסט בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

אנו קוראים לכם להגיע למפגש ולישיבות מליאת הוועדה!

• יום ג', 24 באוגוסט – דיון בתוכנית לצפון העיר, בשעה 16:00 באולם המועצה בבניין מינהל ההנדסה, ברח' פילון 5.
• יום ב', 30 באוגוסט - דיון בתוכנית למזרח העיר.
• יום א', 5 בספטמבר – דיון בתוכנית למרכז העיר.

פרטים על מיקום הדיונים ושעת ההתכנסות יישלחו כשבוע לפני קיומם. בהמשך ייקבע גם מועד לדיון בדרום העיר וביפו.

לקבלת עדכונים על מועדי המפגשים, כתבו לחברת מודוס שמנהלת את הליך שיתוף הציבור – nurit@modus.org.il
לפרטים נוספים, פנו אלינו בחברה להגנת הטבע, בטלפון 03-5660960 והמשיכו להתעדכן בבלוג.

מתוך מצגת תוכנית המתאר (חלופת בנייה מקסימלית לשכונת נווה שרת)

לקריאה נוספת

שני פוסטים של יואב לרמן בנושא -

• כמה מילים על תוכנית המתאר (אפריל 2010)
• על המפות החסרות, ההנחות השגויות והשאיפות הצנועות של תוכנית המתאר (אוגוסט 2010)

מה קורה בוועדת ההנהלה?

את סיפורה של ועדת ההנהלה העירונית הבאנו כאן, לראשונה, בפברואר 2010. ברשימה שפרסמנו אז, תחת הכותרת "מה קורה בוועדת ההנהלה". קבלנו על כך שוועדת ההנהלה (המורכבת מ-14 חברי מועצה – ראש העירייה, סגניו וחברי קואליציה נוספים) מנהלת דיונים מכריעים בנוגע לעיר ולעתידה מאחורי דלתיים סגורות, ללא השתתפות של הציבור או התקשורת, וללא כל נציגות לסיעות האופוזיציה, המייצגות קולות חשובים של תושבי העיר.

בהתייחס לחוסר השקיפות של ועדת ההנהלה, כתבנו אז כי -

בדומה לשאר הוועדות העירוניות שמפעילה מועצת עיריית תל אביב-יפו, גם הפרוטוקולים של ישיבות ועדת הנהלה אינם מפורסמים לציבור, והישיבות סגורות לציבור ולתקשורת. עובדה זו, בשילוב העובדה כי ההחלטות אינן חוזרות לדיון במועצת העירייה, פירושה כי אין לציבור כל יכולת לדעת מה קורה בישיבות ועדת ההנהלה. אילו החלטות נפלו? אילו התקבלו? באיזה אופן? האם חברי המועצה שתמכו בהחלטה והעבירו אותה לוועדת ההנהלה הצביעו בעדה גם בישיבה הסגורה?

במרץ 2010 התפרסמה בעיתון "העיר" כתבתה של חן שמש, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"בית קברות להחלטות מועצה". באפריל 2010 פורסמה במקומון של ה-Jerusalem Post כתבתו של ג'סי פוקס, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"מועצת צללים" של מועצת העירייה – וכמקום שבו מתקבלות "ההחלטות האמיתיות". תגובת דובר העירייה לשאלות הכתב על ועדת ההנהלה הפתיעה אותנו מאוד, משום שטענה כי הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה זמינים לעיון הציבור – "כל אזרח, כולל חברי מועצה, לרבות חברי אופוזיציה, רשאי לעיין בפרוטוקולי הישיבה".

מכתב שכתבנו למנכ"ל העירייה ולממונה על חופש המידע בעירייה בראשית מאי 2010, בבקשה לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה, לא הניב תשובה. ורק לאחר סדרה מתמשכת של טלפונים חוזרים, והעברה מאדם לאדם, ובתום יותר מחודשיים ממועד הפנייה הראשונה, נאמר לנו כי נוכל לעיין בפרוטוקולים, שאותם יביאו במיוחד אל הארכיון העירוני.

מה גילינו מעיון בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה?

בראשית יולי הועמדו לרשותנו הפרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה העירונית, מראשית תקופת הכהונה של מועצת העירייה הנוכחית ועד לסוף מרץ 2010. עיון בפרוטוקולים העלה כמה נקודות חשובות.

ראשית, ראינו כי ועדת ההנהלה העירונית כמעט ולא התכנסה. בין פברואר 2009 למרץ 2010 התכנסה הוועדה 9 פעמים בלבד.

שנית, גילינו כי רוב-רובן של ההצעות לסדר שמועברות לדיון ממועצת העירייה לוועדת ההנהלה (את הרשימה המלאה ריכזנו כאן), כלל לא עולות לדיון בה. מתוך 14 הצעות לסדר שהועברו לדיון בוועדת ההנהלה עד מרץ 2010, רק אחת עלתה לדיון בהנהלה, וגם היא – שנה אחרי יום העברתה להנהלה. שאר ההצעות כלל לא עלו לדיון, אלא "נעלמו" בדרך.

נושא נוסף שראינו הוא כי בשונה מהגדרתה החוקית של ועדת ההנהלה, הקובעת כי "תפקידה של ועדת ההנהלה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית" (סעיף 147 בפקודת העיריות), ועדת ההנהלה דווקא עוסקת לא מעט בנושאים שמצויים בסמכותן של ועדות אחרות.

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו רואים בעבודתה של ועדת ההנהלה, שדיוניה מתפרסים על פני תחומים רחבים מאוד שאמורים היו להידון במועצת העירייה או בוועדות העירוניות, תרומה נוספת לריקון הוועדות העירוניות מתוכן. גם חברים במועצה התריעו על תופעה זו:

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו סבורים כי ועדת ההנהלה היא דוגמה נוספת להחלשת מועצת העירייה, ובפועל – לריקונה  מתוכן. במקום לקיים דיונים במועצת העירייה, שנציגי הציבור החברים בה מייצגים מגוון רחב של קולות, ושהיא זירה הפתוחה לציבור, הדיונים בשאלות עירוניות חשובות מועברים לזירה סגורה והומוגנית – שבה לא נשמעות דעות אופוזיציוניות, ושאליה הציבור אינו חשוף. מאחורי דלתיים סגורות, והרחק מעיני הציבור והתקשורת, נבחרי הציבור יכולים לבטא עמדות ששונות מאוד מהעמדות שהם מציגים לראווה.

אנו מזמינים אתכם לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית – אותם הפרוטוקולים שהוסתרו מעין הציבור עד כה – ולהגיב על מה שתקראו בהם.

*   *   *

הפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 1 – 1 בפברואר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 2 – 10 במאי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 3 – 12 ביולי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 4 – 22 בספטמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 5 – 7 בדצמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 6 – 10 בינואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 7 – 21 בפברואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 8 – 1 במרץ 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 9 – 23 במרץ 2010

*   *   *

ביום שני, 9 באוגוסט, תתקיים הישיבה ה-26 של מועצת עיריית תל אביב-יפו. גם הפעם, העירייה לא פרסמה מראש את סדר היום, ואנו מלקטים את המידע על הנושאים שיעלו בה מהתקשורת ומאותן הסיעות שמפעילות אתרי אינטרנט ורשימות דיוור ומעדכנות את הציבור על פעילותן במועצה. [עדכון: סדר יום חלקי פורסם באתר העירייה ביום א' אחר הצהריים, יום לפני הישיבה]

*   *   *

בישיבה תועלה בין השאר שאילתה המתבססת על מאבק שהובילה לאחרונה החברה להגנת הטבע. מדובר בשאילתה של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), בנושא כריתת עצים ותיקים ברחוב טיומקין 12.

ביום 8.7.2010 נכרתו, בחצר בניין המגורים שברחוב טיומקין 12, שני ברושים בני כ-80 שנה אשר הגיעו לגובה של כ-18 מטר, וזאת במסגרת עבודות לבניית בית דירות במקום.

כיום, אין לחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לארגוני הסביבה ולציבור הרחב שום אפשרות לדעת על תכניות בנייה המאיימות לפגוע בעצים ותיקים שמחובת העירייה להגדירם כ"עצים לשימור".

ברצוני לשאול: מהם הקריטריונים אשר על פיהם ניתנים היתרים לכריתת עצים בכלל ועצים ותיקים בפרט וכיצד מפרסמת העירייה לציבור את רשימת העצים המיועדים לכריתה?

שאילתות נוספות שעליהן ישיב ראש העירייה בישיבת המועצה עוסקות במדרכות העיר, במתקני מחזור ובשילוט בעיר:

יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגישה שאילתה בנושא מחסור במתקני מיחזור בפלורנטין:

בתשובה שקיבלתי לאחרונה בנוגע להיעדר מתקני מחזור בפלורנטין, עלה כי העדר מתקני המחזור בשכונה נובע מאחר וברחובות אלו מותרת החנייה משני הצדדים וכי הצבת מתקני מחזור עלולה לצמצם באופן משמעותי את מקומות החנייה, וכן עלולה לגרום להתהוות מטרדי אשפה במרחב הציבורי. מאחר ומתקני המחזור העירוניים מותאמים למדרכות גדולות כמו שיש בצפון העיר – הדבר אינו מפתיע. מדוע אין מתקנים בגודל המתאים למדרכות קטנות ולרחובות הצרים של דרום העיר.

גם חבר המועצה אהרון מדואל עסק בנושא מדרכות העיר והפגיעה בהן, והגיש את השאילתה הבאה:

לאחרונה הציבה העירייה שלטי איסור חניית דו גלגלי בשדרות העיר. מתי מתכוון ראש העיריה להסדיר מספיק מקומות חניה עבור הרכב הדו גלגלי בכדי שלא יצטרכו להצטופף על מדרכות העיר הצרות ממילא.

חברת המועצה רחל גלעד-וולנר הגישה שאילתה בנשא המחסור במצילים בעיר. נושא נוסף שיעלה במועצה הוא הצעה לסדר בנושא הזכות להפגין בכיכר העיר, בקריאה לאסור על גביית תשלום ממפגינים.

הישיבה תתקיים מחר, יום ב', בשעה 18:00 באולם במרכז עינב (רח' אבן גבירול 68). כדאי מאוד להגיע!

לקריאה על ישיבת המועצה הקודמת – רמזורים ירוקים, עסקים ירוקים, ושאלות על קלון ומוסר בישיבת המועצה האחרונה.

* * *

ישיבתה ה-25 של מועצת עיריית תל אביב-יפו עמדה בסימן מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) למשרת ממלא מקום ראש העירייה, הממונה על תחום הגמלאים ועל השירותים החברתיים. מינויו של וולוך, אשר הורשע בעבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, ועבירות לפי חוק הכניסה לישראל, כאשר מסר מידע כוזב שאפשר כניסתה לארץ של צעירה ממולדובה לבקשתו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, עורר סערה בקרב חלק מחברי המועצה, שהתנגדו למינוי כל עוד שאלת הקלון בפרשה נדונה בבית המשפט. פרט לנושא זה, עלו במועצה שתי הצעות לסדר בנושאים סביבתיים – מתן עדיפות להולכי רגל ברמזורים, וקידום הפחתת פליטות גזי חממה בקרב המגזר העסקי בעיר. שתי ההצעות עברו להמשך הדיון בוועדת ההנהלה העירונית (שעדיין לא דנה בהצעות לסדר שהועברו אליה כבר לפני שנה וחצי…).

*           *

מדוע סוגיות בטיחות בדרכים לא מועברות לדיון בוועדת בטיחות בדרכים?

סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת איכות הסביבה, פאר ויסנר (הירוקים), הגיש הצעה לסדר שמטרתה קידום עדיפות להולכי רגל ברמזורים בעיר. ההצעה, שלוותה בנאום מבולבל מעט, הציגה כמה דרכים לסייע להולכי רגל בעיר – לתת עדיפות להולכי רגל ולא לרכבים, לשפר את הצל במעברי החציה, לעודד "רצף ירוק" במעברי חציה שנקטעים על ידי אי-תנועה. ויסנר הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הנהלה, ולחייב את הוועדה (שמצויה בעיכוב משמעותי בדיון בהצעות לסדר שהועברו אליה) לדון בנושא תוך הצעה חודשים. כל חברי המועצה הצביעו פה אחד בעד הצעתו של ויסנר.

אנו תוהים מדוע הנושא, הנוגע ישירות לשאלות תחבורה ובטיחות בדרכים, לא הועבר לוועדת תנועה וחניה, או לוועדת בטיחות בדרכים – שתיהן ועדות עירוניות שאמורות לעסוק בנושאים אלה בדיוק, ואשר יושבים בהן נבחרי ציבור, מומחים ואנשי מקצוע. העברת הדיון לוועדת הנהלה (שכוללת חברי קואליציה בלבד, ואשר על פי חוק אמורה לדון בנושאים שאין ועדה אחרת שמוקדשת לעניינם) היא ביטוי נוסף לאופן שבו הנהגת העירייה מעקרת את המועצה ואת ועדות המועצה מתוכן ומכוח.

האם העירייה תתגייס ל"יירוּק" עסקים?

סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגישה הצעה לסדר שכותרתה "עידוד וקידום פעילות עסקים ירוקים בהתאם למדיניות עיריית תל אביב-יפו". להבי, שהחלה את דבריה באמירה כי המגזר העסקי הוא המקור הראשי לפליטות גזי חממה בעיר, המשיכה וציינה כי לדעתה העירייה צריכה למלא תפקיד מרכזי ב"יירוּק" עסקים.

להבי סיפרה כי היא מובילה מהלך לקידום שיתוף פעולה בין העסקים לעירייה לצמצום פליטות גזי החממה. למהלך שותפים גם המשרד להגנת הסביבה, שותפות תל אביב-לוס אנג'לס, ארגון מעלה, והארגונים הירוקים (ובהם גם החברה להגנת הטבע). לפרויקט תקצוב ראשוני של 80,000 ש"ח (מחציתם מתקציב העירייה, מחציתם תרומות דרך שותפות תל אביב לוס אנג'לס). עד כה התקיים מפגש אחד בהשתתפות נציגי עסקים גדולים בעיר, ובו הובעה נכונות של כל המשתתפים להוביל מהלך משותף, לעידוד צמצום הפליטות של גזי החממה, ולגיבוש מדדים להקטנת טביעת הרגל האקולוגית של עסקים.

להבי ציינה כי היא מביאה את הנושא בפני המועצה בשל הצורך בהתגייסות עירונית כוללת למהלך (למשל – הנגשת מידע סביבתי, יחד עם מנהלת הידע העירונית; קידום שאטלים מתחנות רכבת למרכז העיר – יחד עם אגף התנועה; פתרונות מחזור – יחד עם אגף תברואה, חטיבת התפעול ואיגוד ערים דן לתברואה). להבי ביקשה כי הנושא יוגדר כ"מועדף" בתוכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלה. היא ביקשה לקיים בוועדת ההנהלה דיון בנושא, תוך חודשיים. נציגי עיר לכולנו ביקשו להעביר את הדיון לא להנהלה אלא למועצת העיר. בהצבעה הוכרע על עריכת דיון בהנהלה בנושא.

איפה ראה ראש העירייה "טבע במיטבו"?

בנאומו במועצה, דיווח ראש העירייה רון חולדאי כי רשות נחל הירקון (שבה שותפה עיריית תל אביב-יפו, יחד עם 15 רשויות נוספות), פועלת כבר 10 שנים לביצוע תוכנית גאולת הירקון – לשיקום הנחל וטיהור המים הזורמים בו. מי הקולחין שזורמים לירקון ממכוני טיהור המים שלאורכו מטוהרים והופכים מגורם מזהם למקור מים איכותי. המים עוברים גם דרך מערכת של "אגנים ירוקים" – בריכות אקולוגיות, המסננות מהמים פסולת אורגנית, מתכות ועוד. לדברי חולדאי, המים בירקון מגיעים לרמה המתאימה להשקיית גינות לחקלאות. במסגרת התוכנית נשאבים חלק מהים באזור שבע טחנות  ומועברים לשימוש חקלאי. עם השלמת התוכנית, תוך כשלוש שנים, הירקון יהפוך למערכת סגורה וחסכונית. ראש העירייה עדכן כי סייר בנחל וראה בו מערכות חיים שלמות, כולל דגים ומקומות קינון של צבים רכים – "טבע במיטבו".

איך מבלים יחד ראש העירייה ומהנדס העירייה?

חבר האופוזיציה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא היחסים של ראש העירייה עם מהנדס העירייה, בה תהה האם הם נפגשים ומשוחחים באופן קבוע. הרקע לשאילתה היה העובדה כי ראש העירייה מייצג את תל אביב-יפו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לעתים, אך לא נוכח בישיבות הוועדה המקומית בעיר. ראש העירייה דיווח כי רק אמש צפה במשחק כדורגל יחד עם מהנדס העיר חזי ברקוביץ', וכי הם נפגשים מדי שבוע. חולדאי הדגיש כי הוא לא מגיע לישיבות הוועדה המקומית – וכי האציל את הסמכויות לסגנו, דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית. הוא סיפר עוד כי מתחילת הקדנציה נכח בסך הכל ב-3 ישיבות של הוועדה המחוזית, אולם הוא "יודע בדיוק מה הנושאים שעולים שם, ומתואם לגבי כל הישיבות, ונחשב לחבר מוערך בוועדה המחוזית".

מי תמך ומי התנגד למינויו של נתן וולוך לממלא מקום ראש העירייה?

הדיון הסוער ביותר במועצה התקיים בנושא מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) לממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק גמלאים ורווחה בעירייה. חברי מועצה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לא חסכו במילים על המינוי, על האופן שבו קודם, ועל השפעתו על דימוי מועצת העירייה:

ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות):

"מינויו של נתן וולוך [...] נעשה ממש כמו מבצע סודי, שאפילו צה"ל יכול ללמוד ממנו. הכל בשקט, בדיסקרטיות, בחדרי חדרים, בסודיות כמעט מוחלטת. ראשי סיעות לא ידעו, חברי מועצה לא חשדו, רק מתי מעט ויחידי סגולה היו בסוד העניינים. מתכנני המבצע כנראה החליטו – בואו נעשה את זה בשקט ומהר. לא ניתן לאף אחד זמן להתכונן. [...] ההחלטה להביא היום את מינויו של נתן וולוך לתפקיד מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק רווחה וגמלאים, בזמן שתלוי ועומד נגדו ערעור בבית המשפט המחוזי בשאלת הקלון, היא שערורייתית. זו סתירת לחי למערכת התביעה בישראל, זלזול באינטליגנציה של הציבור וצפצוף אחד ארוך ומתמשך על עקרונות של מוסר וערכים במערכת הציבורית בכלל והעירונית בפרט."

תמר זנדברג (מרצ):

"אנחנו, סיעת מרצ, לא נוכל לתמוך במינוי [...] בית המשפט העליון נתן דעתו על המרכיב הערכי-מוסרי בסוגיה, בפסק דין מ-1996: "נבחר הציבור הינו שליח ציבור [...] משלו אין לו ולא כלום, וכל אשר ברשותו ובהחזקתו – משל הקהל והקהילה הוא. הגינות, יושר לבב וטוהר מידות הינם סימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו. [...] רק כך יוכל פרנס לנהוג כראוי קהילה שבחרה בו לנהגה, ורק כך יזכה נבחר הציבור באמון הציבור". אנחנו בסיעת מרצ  סבורים שראוי שנאמץ את העקרון הזה בכל פעולה ופעולה, ובפרט כאשר הנושא שאנחנו עוסקים בו כרגע זה נושא הרבב שדבק בנבחר הציבור, ובית המשפט שהרשיע".

נח עפרון (עיר לכולנו):

"בפוליטיקה – או שאתה בונה אמון או שאתה הורס אותו. אין מצב ביניים. האדמיניסטרציה הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, היא בית חרושת לחוסר אמון, לציניות. אדוני ראש העירייה, אתה והקואליציה שלך מזמינים ציניות וחוסר אמון, אתם זורעים ציניות וקוצרים ציניות. [...] והחזרת נתן וולוך לתפקידו כסגן ראש העירייה וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו תכרסם עוד יותר באמון הציבור ותחזק עוד יותר את הסברה שפוליטיקה ופוליטיקאים אינם מצייתים לנורמות האתיות והמשפטיות התופסות בהקשרים אחרים. ואסור לנו לעשות זאת. אסור לנו להפר ולחלל את אמון הציבור ככה".

בתגובה לביקורות אלה השיב ראש העירייה, רון חולדאי:

"אני אמרתי בגלוי ולא במסתרין, וכך גם עשינו את ההסכם הקואליציוני, בידיעה שאנחנו ממתינים להכרעת בית המשפט, שאם נתן יצא ללא קלון הוא ימונה להיות סגן ראש העיר וממלא מקום. שום דבר לא הוסתר. שום דבר לא ציני [...] אני חושב שנהנגו בדרך הנכונה, מפני שכשהוגש כתב אישום נתן עזב את תפקידו והוא עמד לבחירות כאשר הוגש נגדו כתב אישום. ואמרנו שאם ייפסק ללא קלון נחזיר אותו לתפקיד. ואני יודע להסביר לבני, כי אני עומד ישר וזקוף, כי הייתי הגון עם עצמי וידעתי שבחיים אין מלאכים, אבל יש צורך גם לעבוד ולנהל, ולכן אני לא צריך להצטדק בפני אף אחד על כך שאני ממנה היום, ומבקש ממועצת העיר[ייה] למנות מחדש אדם ששירת את הציבור לאורך שנים".

בהצבעה שהתקיימה לאחר הדיון, אושר מינויו של וולוך לממלא מקום ראש העירייה. שמונה עשר חברי מועצה הצביעו בעד – חולדאי, ספיר, דיין, אגמי ומזרחי (תל אביב1), גלעדי ומסלאוי (ליכוד), אבי-גיא וטיומקין (גמלאים), וייצמן וזמיר (רוב העיר), לוברט וגפן (חזית דתית), בביוף וזעפראני (ש"ס), ויסנר, להט ותמיר (ירוקים). עשרה חברי מועצה הצביעו נגד – מדואל, גלעד-וולנר, גולדרינג, בן-יפת ועפרון (עיר לכולנו), לדיאנסקי (לתת לחיות), סיקסיק (יאפא), להבי, זנדברג ומשהראוי (מרצ).

*           *           *

לקריאה נוספת: הפרוטוקול המלא של הישיבה.

ב-21 ביולי 2010 קיימנו מפגש של הפורום הירוק, שהוקדש לדרום העיר וליפו. אדר' שרון רוטברד, המוביל קבוצת תושבים המגבשת תוכנית לאזור, כחלופה לתוכנית המתאר העירונית, הציג כמה מהרעיונות הראשוניים של הקבוצה. בדיון על התוכנית הציע אחד מחברי הפורום להיעזר בידע המקומי של התושבים, ולפנות אליהם בבקשה לפרט את הנושאים הבוערים בשכונות מגוריהם – שירותים חסרים, אזורים לטיפול, הזדמנויות, אתרים לשימור ועוד.

אימצנו את ההצעה בשמחה ובתודה, וגיבשנו שאלון קצר. תוכלו לענות על השאלון בתגובות לפוסט הזה, או למלא את טופס השאלון ולהחזיר אותו (עד לסוף חודש אוגוסט) למייל tlv5@spni.org.il או לפקס 03-5669972.

*      *      *

שם: ________________________________

שכונת מגורים: ________________________

רחוב: _______________________________

1. האם אתם שבעי רצון מאיכות הגנים והפארקים שבשכונת מגוריכם? (גודל הגינות, צפיפות האנשים / ילדים בשעת שיא, איכות הגינון, המתקנים, הבטיחות, או כל נושא אחר)
2. האם ישנם עצים ותיקים בשכונות מגוריכם הראויים לשימור וטיפול מיוחד?
3. האם שכונת מגוריכם נוחה להליכה ברגל ורכיבה על אופניים? (האם המדרכות רחבות דיין? האם מוצל במהלך היום? האם תאורת הלילה מספקת? האם יש שבילי אופניים? היכן רוכבים רוכבי אופניים בשכונה?)
4. האם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית? אם כן, האם התחבורה הציבורית נוחה ומזמינה? האם מספר הקווים, התחנות והתדירות מספקים?
5. היכן והאם בכלל ישנם קשיי תנועה בשכונתכם? (בהתייחס לעומס תנועה, יציאות וכניסות מהשכונה, חניות, או כל נושא או בעיה אחרת בתחבורה ובנגישות)
6. האם ישנם בשכונתכם מפגעים הדורשים טיפול? (שטחים שבהם נערם זבל, עזובות ושטחים מוזנחים, סמטאות חשוכות ומזמינות פעילות לא רצויה, מעברים חסומים, פלישות ועוד)
7. האם ישנם שטחים בעלי פוטנציאל הנדרשים לשימור וטיפוח? (פינות חן, אתרים לשימור, אתרי טבע, נקודות מפגש ועוד)
8. מהו אופי הבנייה הרצוי בשכונתכם? (גובה המבנים, מרפסות, רווחים בין בניינים, גינות של בניינים, בניינים משופצים או מוזנחים, רכבות / בלוקים / בתים פרטיים, וכל מאפיין בולט אחר)
9. האם ישנם שימושים מעורבים בשכונה שבה אתם גרים (מבנה מגורים אשר בקומת הקרקע יש מסחר / עסקים)? מהי עמדתכם לגבי תוספת מבנים עם שימושים מעורבים בשכונה?
10. נשמח לכל מחשבה אחרת, רעיון, הערה והתייחסות.

לנוחותכם – קישור לטופס השאלון (בקובץ word).

תודה!

*      *      *

בתקופה האחרונה נושא התחבורה בתל אביב-יפו עולה לכותרות כמעט מדי יום – סביב הדיונים בעתיד הרכבת הקלה, והיוזמה למערכת הסעת המונים המתבססת על אוטובוסים. הוועדה העירונית לאיכות הסביבה עסקה גם היא בנושא "משבר התחבורה בתל אביב-יפו", בישיבתה האחרונה, בראשית אוגוסט. בימים הקרובים נביא בבלוג עדכון מהישיבה עצמה, אך בינתיים, אנו מביאים לעיונכם את חומר הרקע שנשלח לחברי הוועדה טרם הדיון – שלוש הצעות של יו"ר הוועדה, סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים), לשיפור מצב התחבורה בעיר.

*    *    *

מייל ששלח יו"ר ועדת איכות הסביבה, סגן ראש העירייה, פאר ויסנר, לקראת ישיבת הוועדה:

ישיבת ועדת איכות סביבה – תחבורה לא מזהמת בעיר תל אביב

בהתאם לתוכנית העבודה של הוועדה, נושא הדיון היום הינו נושא שהוא תמיד הנושא המרכזי בעיר: נושא התחבורה.

כיום נכנסים לעיר כל יום כחצי מיליון כלי רכב. הרכב הפרטי בתוספת התחבורה הציבורית המזהמת מהוות את עיקר זיהום האוויר הקיים כיום בעיר. זיהום האוויר שנוצר על ידי תחבורה הינו החלק העיקרי בזיהום הקיים בעיר (יש להדגיש כי הזיהום מתחבורה ציבורית מהווה כמעט כרבע מזיהום האוויר).

אין ספק כי הפתרון הדרוש הינו תחבורה ציבורית טובה ויעילה בעיר. דבר שיימנע את השימוש ברכב הפרטי. אמנם הצגתי בעבר תוכנית להפעלת קווי אוטובוסים בשיטת אורך ורוחב וכן סגירת מרכז העיר על ידי אגרת גודש.אך, עד שחזון הרכבת הקלה יהפוך למציאות ועד שנושא האוטובוסים יטופל כראוי, אני מציע כי הוועדה תמליץ על שלוש דרכי פעולה שיביאו לשיפור בזיהום האוויר וכמו כן יהוו התחלה של תהליך לטיפול בבעיה.

1. הועדה תמליץ כי מהיום כל הרכבים שירכשו על ידי עיריית תל אביב או ישכרו על ידה בצורה כזו או אחרת יעמדו בתקנים הבאים: תקן זיהום נמוך (רמה 2-3);תצרוכת דלק של מינימום 15 קילומטר לליטר;העדפת רכב היברידי (לא מזהם במצב עצירה)

התוצאה: דוגמא לתושבים והרמת דגל הורדת הזיהום על ידי העירייה.

2. תנאי לקבלת רישיון להפעלת תחנת מוניות יהיה הפעלת תחנה הכוללת מוניות היברדיות – (יש לבדוק מה היכולות שלנו לנושא ההגבלות או לחילופין עידוד)

התוצאה: לא עוד מוניות מזהמות ומרעישות שגודשות את העיר.

3. המלצה להפעלת פיילוט (3 חודשים) לקווי תחבורה ציבורית שיופעלו על ידי העירייה ללא תשלום לנוסעים בארבע צירים ראשיים בשיטת אורך ורוחב (אבן גבירול, דיזינגוף, אלנבי, ארלוזרוב).הקווים יופעלו על ידי מיניבוסים בתדירות גבוהה שיהיו כלי רכב לא מזהמים ולא מרעישים (יתכן היברידים)

התוצאה: קידום המהלך מול חברות האוטובוסים כי בתל אביב יעברו רק קווים עירוניים ולא יחצו את העיר אלפי אוטובוסים שבאים מערים אחרות. השגת פתרון תחבורה יעיל שיראה את הדרך לאזרחים ולשלטון המרכזי.

כמובן שישנם עוד פתרונות רבים , אך אני מציע כי במקום לדבר נעבור למעשים ונמליץ על שלושת הפעולות הללו לביצוע מיידי.

לעיון במצגת שנשלחה לחברי הוועדה כחומר רקע נוסף לקראת הדיון – תחבורה בתל אביב-יפו (הוועדה לאיכות הסביבה).

*    *    *

ביום שלישי, 27 ביולי 2010, התקיים בעירייה כנס בנושא "הטבעת הירוקה" – הצעה ליצירת טבעת ירוקה סביב תל אביב, שתהווה חלק ממחרוזת שבילים ירוקים רציפה שתחבר בין הערים המרכזיות במחוז תל אביב.

התוכנית להקיף את ערי מחוז תל אביב ב"טבעת ירוקה" מקודמת על ידי האדריכלים אילן אברמוביץ ודני גרינהאוז. הכנס בעירייה אורגן על ידי סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) ועל ידי חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים), ראש רשות תנועה, תחבורה וחניה, במטרה להציג את התוכנית ולבחון דרכים לקידומה. בכנס השתתפו נציגים מהרצליה, קריית אונו, אור יהודה וערים נוספות, וכן נציגי ממשלה, ארגונים וחברי מועצת עיריית תל אביב-יפו. בכנס השתתפה גם כרמית קניגסברג-אוחיון, המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, והיא מדווחת כי האווירה בכנס הייתה חיובית, שיתופית ומרחיבה, וכי התאפשר לכל משתתף לעלות על דוכן הדוברים ולהשמיע את עמדתו.

מיטל להבי פתחה את האירוע והציגה את הטבעת הירוקה, שתקיף את העיר תוך מעבר באתרים הבאים:

• פארק הירקון
• נמל תל אביב
• בריכת גורדון
• טיילת החוף המרכזי (שדרוגה הוא מהלך תכנוני בצנרת העירונית)
• פארק צ'רלס קלור
• נמל יפו
• פארק מדרון יפו
• טיילת בת ים (עיצובה יצא לתחרות אדריכלית)

בנוסף הוזכרו גם צירים ירוקים החוצים את העיר:

• ציר מקווה ישראל – קריית שלום – יפו
• בית הבילויים – פארק דרום – חירייה
• נתיבי איילון (כציר מזרחי רעיוני הנדרש עבודה תכנונית)
• ציר בן גוריון ברמת גן (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף – הקבוע בתוכנית המתאר של מחוז תל אביב, תממ 5)
• ציר גהה (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף).

כמו כן הוזכרו חסמים לרציפות הטבעת הירוקה:

• הדולפינריום
• בית הקברות המוסלמי ביפו
• מחלף וולפסון
• פלישות בקריית שלום
• מכשולים הנדסיים / כלכליים / סטטוטוריים באיילון

המפה והתמונות - מתוך כתבה ב"הארץ" (צילומים - ניר קידר, אלכס ליבק, ניר כפרי, שי פוגלמן, אלון רון)

חבר המועצה ד"ר משה טיומקין הציג את הפן התחבורתי של התוכנית. הוא ציין כי כיום מקודם פרויקט השכרת אופניים לאורך הטבעת הירוקה בתל אביב-יפו ומחוצה לה, וכי הצפי הוא כי בעוד שנה יהיו פזורות ברחבי העיר בין 60 ל-70 תחנות להשכרת אופניים. טיומקין ציין כי בשל העומסים ההולכים וגוברים בכבישי הגישה אל תל אביב-יפו מדרום, מצפון וממזרח, האופניים הופכים לכלי תחבורתי בעל פוטנציאל משמעותי ליוממים, ולאמצעי נוסף להקטנת העומסים על הכבישים.

בין הדוברים הנוספים בכנס היו גם ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, יואב אטרי, מחברת חפ"ץ ניהול פרויקטים, משה בלסנהיים, מנהל רשות איכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, רינת קרן, נציגת לשכת התכנון במשרד הפנים, דבי אדלאר מחברת נ.ת.ע, ערן שחורי מעמותת ישראל בשביל אופניים ואחרים נוספים. כל הדוברים הביעו תמיכה בתהליך, וחלקם אף הציעו הצעות קונקרטיות לסיוע וקידום הנושא.

גם אנו בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע תומכים במהלך שהוצג. לתפיסתנו, מהלך כזה מגדיר מחדש את סדר העדיפות התחבורתי במטרופולין ומוביל לתהליכים ברורים לקידום העדפה לרוכבי אופניים, תחבורה ציבורית והולכי רגל – כל זאת כחלק מן המהלך לחיזוק העירוניות, חיזוק איכות החיים בעיר, והגדלת הנגישות לקבוצות כלכליות וחברתיות שונות וקידום ראייה תכנונית וסביבתית כלל-מטרופולינית.

לקריאה נוספת:

• הטבעת הירוקה: פארקים שחוברו להם יחדיו / כתבה של צפריר רינת ב"הארץ", 6 בינואר 2010.
• ההזמנה לדיון בנושא הטבעת הירוקה במטרופולין תל אביב.

*    *    *

ביום רביעי, 21 ביולי 2010, התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו. מבין הנושאים שעלו לדיון, שניים רלוונטיים לענייני סביבה ותחבורה.

מגנים על אקליפטוס ותיק בדרום העיר

לוועדה הוצגה תוכנית לאיחוד שלוש חלקות במגרש המצוי בין הרחובות ידידיה פרנקל 76 ומסילת עולים 3-5, (בין רחוב העלייה לרחוב צ'לנוב). מדובר שתוכנית ותיקה ייעדה לבנייה, אך שאינו בנוי כיום, ומשמש כמגרש חניה. יזמי התוכנית מבקשים להקים על המגרש בניין, שזכויות הבנייה שלו עולות ב-10% על כלל זכויות הבנייה הקיימות בשלוש החלקות. תושבי השכונה מתנגדים לתוספת זכויות הבנייה וכן לירידה מתוכננת למרתף החניה של הבניין החדש, הצפויה לעבור בין שני בניינים.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הציע שהירידה למרתף החניה תוסט לרחוב מסילת העולים וכי השטח שבין שני הבניינים יהפוך לשצ"פ, וכן שיישמר ככל הניתן עץ האקליפטוס הוותיק הנמצא בחניה. סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הציעה כי המתחם, הסמוך לשכונת פלורנטין, ייבדק כאפשרות לרכישה לטובת שצ"פים לשכונת פלורנטין.

הוועדה קיבלה את הצעתו של פאר ויסנר: הפיכת חלקה 122 לשצ"פ (מעבר בין בניינים), ובחינת הצוות המקצועי לגבי השארת העץ במקומו והסטת הכניסה לרחוב מסילת העולים.

• לקריאה נוספת: ניתוח התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר (ינואר 2009 – מאי 2010)

האם טובת הרכב הפרטי עולה על טובת התחבורה הציבורית?

הוועדה דנה בהתנגדויות לתוכניות לשיקוע צומת קרליבך (צומת מעריב) וצומת החשמונאים (באזור רח' המסגר). התכנית שנדונה הציעה לשקע את רחוב יצחק שדה בואך קרליבך, ואת חשמונאים בואך המסגר, והציעה כי הכביש המשוקע יתאים לרכב פרטי בלבד. הוסבר כי מטרתו הרשמית של השיקוע אינה להוסיף נתיבי תחבורה וקיבולת רכב פרטי, אלא להרחיב מדרכות לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים, וכן לייצר נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) עם זכות תנועה מוגברת.

לב הדיון נסב סביב השאלה האם פעולת שיקוע כביש לטובת כלי רכב פרטי היא ראויה, והאם בהזדמנות זו של חפירת מנהרה, וארגון מחדש של צומת מעריב ושל התנועה ברחוב המסגר, לא כדאי כבר לחפור מנהרה לטובת תחבורה ציבורית – זו הייתה עמדתם של חברי הוועדה פאר ויסנר (הירוקים) ואהרון מדואל (עיר לכולנו), או לחילופין להרחיב את המנהרה לצורך הגברת קיבולת התנועה – עמדתו של שמואל גפן (חזית דתית מאוחדת). כמו כן, נשמעו התנגדויותיהם של בעלי השוק הסיטונאי, שביקשו כי מהמנהרות ייצאו כניסות תת-קרקעיות ישירות אל החניה שלהם, שחלקה ציבורית וחלקה פרטית, וכי שיפועי הכניסה והיציאה מן המנהרות יוזזו הרחק מתחום המגורים, לכיוון מוסדות הציבור. הצוות המקצועי של העירייה אמר כי לגבי הכניסות אין בעיה, אך חברי הוועדה ובראשם פאר ויסנר ומיטל להבי התנגדו להזזת שיפועי הכניסה למנהרות לכיוון מוסדות הציבור (הכוללים בין היתר בית ספר). כרמלה עוזרי (צדק חברתי) ואחרים ביקשו לראות תוכנית מקיפה המראה השלכות גם על המרחב הרחוק יותר. הוחלט לשוב ולדון לאחר ניתוח והצגה מפורטת של התכנית.

• לקריאה נוספת: מובלעת בגין – מחשבות על צומת קרליבך-יצחק שדה וצומת קרליבך-החשמונאים. (פוסט בבלוג "הרחובות של ג'יין")

*      *      *

בשבועות האחרונים נאבקה קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע למען מניעת כריתת שורת ברושים ברחוב טיומקין, במסגרת שיפוץ בניין ברחוב וחפירת חניון תת-קרקעי תחתיו. הסיפור החל ב-8 ביולי 2010 בבוקר, כאשר קבלנים כרתו שני ברושים בני שמונים שנה ברחוב טיומקין 12. נוכחות ערנית של החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו ושל תושבים במקום הביאה לעצירת כריתתו של ברוש שלישי. החברה להגנת הטבע הגישה ערר לפקיד היערות הארצי, ישראל גלון, כנגד הכריתה, בתקווה כי ניתן יהיה להציל את העץ השלישי ולשמר לפחות ברוש אחד בשכונה שבעבר נקראה "שכונת הברושים".

בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה המצער, עם החלטתו של פקיד היערות הארצי לאפשר את כריתת הברוש האחרון שנותר במגרש. יחד עם זאת, פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, לא חסך במילים על התנהגות עיריית תל אביב-יפו בפרשה. אנו מביאים לעיונכם דבריו במלואם (ההדגשות – שלנו). בנוסף, אנחנו ממליצים לכם לפנות אל חברי מועצת העירייה ואל פקיד היערות העירוני, על מנת למחות על היחס העירוני המזלזל כלפי עצים ותיקים. לנוחותכם, מצורפים בקישורים נוסח מוצע למכתב זה, וכן רשימת כתובות של כל חברי המועצה.

כריתת הברושים ברחוב טיומקין (צילום: מוטי מילרוד)

*     *     *

18/7/2010

אל: גיא נרדי, החברה להגנת הטבע

הנדון: החלטה  בערר על כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב יפו

1. ביום 8 ביולי 2010 הוגש ערר על החלטת פקיד היערות של עיריית תל אביב-יפו בעניין רישיון כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

2. רקע עובדתי:

א. המדובר בתוכניות לבניית בית דירות ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו. בשולי המגרש בין טיומקין 12 לטיומקין 10 יש / היו 3 עצי ברוש נאים בני כ- 80 שנה וכן עץ תמר בחזית במבנה.

ב. הנושא נדון בוועדת תכנון החל משנת 2005. הצורך לעקור את הברושים נבע בגלל בעיית חנייה. הנחית אגרונום העירייה מיום 23 במאי 2006 הייתה כי אם הוועדה תאשר את התוכנית עצי הברוש לא ישרדו. ביום 16 באפריל 2006 פנו השכנים בהתנגדות לעקירת העצים לוועדת התכנון המקומית  וביום 24 באוקטובר 2006 התקבלה החלטת ועדת הבנייה המאשרת את המבנה והחנייה ואת כריתת הברושים.

ג. בשנת 2009 הוגשה שוב התנגדות של השכנים לעקירת העצים  וב-4 בפברואר 2010 ניתנה החלטה סופית של הוועדה "לכבד הסכמים קודמים בדבר הבנייה, החנייה, כריתת העצים ונטיעת עצים חלופיים".

ד. היתר כריתה ניתן על ידי פקיד היערות של תל אביב-יפו ביום 1 ביולי 2010 ובו התניה לפיצוי נופי בסך 24,616 ש"ח בלי קביעה היכן יינתן הפיצוי הנופי.

ה. ביום הכריתה, לאחר שנכרתו שני עצי ברוש, עוכב המשך התהליך על ידי שמואל קצ'לניק [פקיד היערות של תל אביב-יפו ומנהל האגף לשיפור פני העיר] בעקבות פניית תושבים וערר שהוגש על ידי אדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע.

3. ב-14 ביולי 2010 התקיים תהליך ערר באתר ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

4. החלטתי התקבלה לאחר הביקור בשטח ולאחר שעברתי על כל החומר הכתוב שהועבר לי על ידי נציג היזם, החלטות ועדת התכנון, המלצות אגרונום חיים גבריאל ואגרונום יצחק הל-אור, הערות התושבים בדיון ומכתבים שהגיעו לאחר מכן, פניית גיא נרדי ומכתביו.

5. החלטה:

א. שלושת עצי הברוש שהיו במקום והעץ שנותר היו במצב טוב. הם מהווים חלק מההיסטוריה של שכונת הברושים ומהווים גם הפרדה אסתטית בין המבנים בטיומקין 10 וטיומקין 12. מיקומם של העצים בגבול המגרש אפשר מלכתחילה השארתם במקום, ותכנון המבנה החדש והחנייה תוך התחשבות בעצים. זו מטרת צו אילנות מוגנים.

ב. אגף גנים ונוף בעיריית תל אביב-יפו באמצעות אגרונום העירייה חיים גבריאל היו צריכים לעמוד על דעתם ולדרוש מלכתחילה השארת העצים ותכנון המבנה תוך התחשבות בעצים ולא רק לציין שאם התוכניות יישארו כפי שהם אין אפשרות להשאיר את העצים. וזה במיוחד לאור העובדה שבתל אביב-יפו מנהל אגף גנים הנו גם פקיד היערות ותפקידו להגן על העצים כשניתן. המלצה על כריתת שלושה עצים נאים, בריאים והיסטוריים כדי לאפשר עוד כמה חניות אינה על פי רוח הצו ושמירת אילנות.

ג. גם היזם לא גילה נכונות לשימור העצים. ובנייר ההמלצה של האגרונום יצחק הל-אור יש הכוונה מקצועית ברורה כיצד לשמר עצים. אלא שהיזם לא קיבל המלצה זו והחליט לממש את 100% השטח התת-קרקעי לחניה ולא לשמר את העצים.

ד. החלטתי - למרות הנ"ל, ולאור העובדה שנעשה הליך תכנון מסודר וממושך, והתקיים דיון על העצים תוך התייחסות של אגף גנים, והתנגדות תושבים ולמרות שלא נראה שהיה רצון אמיתי לשמר את העצים, מאחר והחלטת ועדת תכנון ובנייה הייתה לאשר את הבניה בתנאים אלו, אני מאשר בצער את מתן רישיון הכריתה שניתן על ידי פקיד היערות שמואל קצ'לניק, בהתאם לתנאים החדשים המופיעים בהמשך להחלטתי. אני מקווה שבעתיד נראה מצד כל הגורמים –  הרשות, ועדת תכנון ובנייה והיזמים רצון אמיתי לשימור עצים בתהליכי תכנון.

ה. תנאים להיתר ולהחלטה

• ערך חליפי – הערך החליפי של העצים שיכרתו [ברושים] חושב על ידי עיריית תל אביב-יפו ב-22,600 ש"ח בלי לציין היכן ימומש ערך זה. ערך זה מקובל עלי והוא ימומש כעצים בוגרים שיינטעו בחצר הבניין על פי התוכנית המצורפת בחזית המבנה ומאחוריו.
• מאחר ועומק ערוגת השתילה הנו 1.18 מ' יש צורך להגביה את הערוגה לעומק של 1.70 מ' באישור אגרונום העירייה.
• אחד העצים בחזית יהיה תמר מצוי או תמר קנרי אשר יועתק כעץ גדול ויהווה החזרת הנוף של עץ הדקל שהיה במקום והועתק לגליל. שאר העצים וגודלם יאושרו על ידי פקיד היערות בתל אביב-יפו.
• במידה ועלות העצים הבוגרים שיועתקו לאתר תהיה קטנה מהסכום שנקבע, יינטעו עצים נוספים עד להשלמת הסכום במרחק שלא יעלה על 500 מ' מהאתר ובאישור פקיד היערות.
• העצים שישתלו במסגרת הפרויקט ובסביבתו יהוו כחלק מהתחייבות למתן טופס 4.

על סמך התחייבות היזם להחלטה זו תאושר כריתת הברוש שנותר בשטח.

בשולי הדברים:

אני קורא לפקיד היערות שמואל קצ'לניק, מנהל אגף גנים ונוף, להגיע להידברות עם מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה גיא נרדי בנושא הגנה על עצים, לשתפם וליידעם על החלטותיו כדי להימנע בעתיד ממקרים דומים. וכן מקווה כי ועדת התכנון והבנייה תשקול בעתיד שיקולי הגנה על עצים. במיוחד כאשר העצים נטועים בשולי המגרש וניתן למצוא פתרון להשארתם.

בברכה

ישראל גלון, פקיד היערות

*     *     *