tag:blogger.com,1999:blog-15419328106192629442012-01-26T07:00:12.186+02:00סבא שלי היה רב... לא תמיד ידוע בדיוק, מי היה הסבא? מתי הוא חי? ואיפה בדיוק הוא ממוקם בעץ המשפחה? בבלוג אפשר להיעזר בבניית אילן יוחסין, במהלך עבודת השורשים, או סתם מחקר גנאלוגי. המצטטים, ראוי להם שיזכירו את מקור הציטוט.בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.comBlogger189125toladothttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-24889735770960005022012-01-23T21:14:00.002+02:002012-01-24T13:23:22.102+02:002012-01-24T13:23:22.102+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/QNNaLn2Dw1pBEmxZRCRNqb-fV64/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/QNNaLn2Dw1pBEmxZRCRNqb-fV64/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/QNNaLn2Dw1pBEmxZRCRNqb-fV64/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/QNNaLn2Dw1pBEmxZRCRNqb-fV64/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> ביום כ"ט טבת שנת תצ"ב לפני מאתיים ושמונים שנה, נפטר בלבוב הגאון רבי ישעיה הלוי הורוביץ ראב"ד לבוב. בספר מצבת קודש (ח"ב גאוני ק"ק לבוב, סי' נג), כתוב כך: נוסחת מצבת הרב הגאון הגדול מוהר"ר ישעי' הלוי הורוויץ ראב"ד ומגיד משרים פה לבוב: יום א' ער"ח שבט תצ"ב לפ"ק נתבקש הרב הגאון מוהר"ר ישעי' במוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ לישיבה של מעלה, וישעי' לא משה מתוך האוהל, הורה בהוראות מופלאים בישראל, היה <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/mB6zljlV1pM" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2012/01/blog-post_23.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-74731962276240999292012-01-17T09:16:00.004+02:002012-01-18T15:41:31.201+02:002012-01-18T15:41:31.201+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com4 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/uRfDO_xYs_3s0PIajgwvytAebWc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/uRfDO_xYs_3s0PIajgwvytAebWc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/uRfDO_xYs_3s0PIajgwvytAebWc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/uRfDO_xYs_3s0PIajgwvytAebWc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי. ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/pSXqYoNZGpY" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2012/01/blog-post_17.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-51106676684676552242012-01-11T09:07:00.000+02:002012-01-15T09:06:29.319+02:002012-01-15T09:06:29.319+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNEEf74TVQzl6nxLORX4hE2MRwc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNEEf74TVQzl6nxLORX4hE2MRwc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNEEf74TVQzl6nxLORX4hE2MRwc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNEEf74TVQzl6nxLORX4hE2MRwc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש, בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/q3h5sbxpnyk" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2012/01/blog-post_11.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-19465016651103455112012-01-05T18:21:00.001+02:002012-01-23T21:25:59.657+02:002012-01-23T21:25:59.657+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hNPlC2Eqx4s0doH_M-sQR95a3Yw/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hNPlC2Eqx4s0doH_M-sQR95a3Yw/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hNPlC2Eqx4s0doH_M-sQR95a3Yw/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hNPlC2Eqx4s0doH_M-sQR95a3Yw/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/XFAQpHjZyhk" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2012/01/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-43213707846844603912011-12-31T23:56:00.002+02:002012-01-07T22:17:21.340+02:002012-01-07T22:17:21.340+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/EN0LSg7GU--FpyRPW-haX7GTGqM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/EN0LSg7GU--FpyRPW-haX7GTGqM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/EN0LSg7GU--FpyRPW-haX7GTGqM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/EN0LSg7GU--FpyRPW-haX7GTGqM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון. רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/Wotvb0w_bAQ" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post_31.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-72488019556615461362011-12-25T21:08:00.001+02:002012-01-11T22:57:13.045+02:002012-01-11T22:57:13.045+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com6 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/b2stPuz7cqogRLp7CKgasPfaiJ8/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/b2stPuz7cqogRLp7CKgasPfaiJ8/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/b2stPuz7cqogRLp7CKgasPfaiJ8/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/b2stPuz7cqogRLp7CKgasPfaiJ8/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו, רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/xQIPv_Y4pac" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-31536840572037728852011-12-19T21:45:00.002+02:002011-12-19T23:09:36.248+02:002011-12-19T23:09:36.248+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mB0nnwPoVPPWbqXmJ49Ky1T879U/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mB0nnwPoVPPWbqXmJ49Ky1T879U/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mB0nnwPoVPPWbqXmJ49Ky1T879U/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mB0nnwPoVPPWbqXmJ49Ky1T879U/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר'<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/R-3IxTXN17Y" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post_19.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-56917557261947377452011-12-13T14:15:00.000+02:002011-12-13T14:24:07.809+02:002011-12-13T14:24:07.809+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LTyb7EYJ52fpH6j60i_zx1XxLKc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LTyb7EYJ52fpH6j60i_zx1XxLKc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LTyb7EYJ52fpH6j60i_zx1XxLKc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LTyb7EYJ52fpH6j60i_zx1XxLKc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות. אילן היוחסין של <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/9q-9DbZzczA" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post_13.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-60656372103053195942011-12-07T14:23:00.001+02:002011-12-13T15:12:36.338+02:002011-12-13T15:12:36.338+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ijYMw9pDpDtmAjFmfs0Mk4tiFAY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ijYMw9pDpDtmAjFmfs0Mk4tiFAY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ijYMw9pDpDtmAjFmfs0Mk4tiFAY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ijYMw9pDpDtmAjFmfs0Mk4tiFAY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> שלושים יום עברו מאז פטירתו של הגאון הנודע רבי דב בערל שוורצמן ראש ישיבת בית התלמוד זצ"ל. ר' דוב בער נולד בנעוועל שברוסיה, בשנת תרפ"ב לערך, אחר כך עלו הוריו לארץ ישראל והוא עמהם, בבחרותו למד בישיבת כנסת ישראל - חברון ונחשב לאחד מטובי הבחורים, ככזה, נבחר בשנת תש"ו על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד להיות חתן לבתו היחידה. בהיותו בארצות הברית הרביץ תורה בכמה ישיבות. <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/TDK9etrT0yI" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post_07.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-1300263831237742962011-12-01T13:58:00.001+02:002011-12-07T14:39:03.195+02:002011-12-07T14:39:03.195+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/aozSV1XYLmCEthTFzmbyidQgi_E/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/aozSV1XYLmCEthTFzmbyidQgi_E/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/aozSV1XYLmCEthTFzmbyidQgi_E/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/aozSV1XYLmCEthTFzmbyidQgi_E/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> הזכרנו במאמר הקודם, את עץ המשפחה של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, אומנם, עדיין לא השלמנו את מלאכת המחקר על משפחתו, ונותרו כמה נקודות שעדיין לא נגענו בהם. תחילה, נחזור ונפרט בקצרה את יחוסו של ר' ראובן בן אחר בן. ר' ראובן היה בנו של ר' שמשון גרוזובסקי דיין במינסק, בן ר' יצחק גדליה משגיח בת"ת במינסק, בן הגאון ר' נחום אב"ד לובאטש, בן ר' משה אב"ד זיטל. לר' משה היה בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא. <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/7aEVUXX7MF8" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/12/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-21983588689069322092011-11-29T13:19:00.001+02:002011-12-19T22:49:46.207+02:002011-12-19T22:49:46.207+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com6 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HdKFlLcCg0QbvrCUgBJV6s1EMeM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HdKFlLcCg0QbvrCUgBJV6s1EMeM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HdKFlLcCg0QbvrCUgBJV6s1EMeM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HdKFlLcCg0QbvrCUgBJV6s1EMeM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/vfgpQUDo5Zw" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_29.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-58090439784182108632011-11-24T09:13:00.001+02:002011-12-07T14:36:40.891+02:002011-12-07T14:36:40.891+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RxJo_d4K6gvjRjKjiY3YOyr-6r0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RxJo_d4K6gvjRjKjiY3YOyr-6r0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RxJo_d4K6gvjRjKjiY3YOyr-6r0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RxJo_d4K6gvjRjKjiY3YOyr-6r0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> המושב קוממיות התעטף הבוקר באבל עם היוודע דבר פטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל מנדלזון רבו של הישוב. מאז פטירת אביו הגאון רבי בנימין מנדלזון, מילא ר' מנחם מנדל את מקומו כגאב"ד קוממיות במשך למעלה משלושים שנה. ואף המשיך את דרכו בחיזוק קיום מצוות השמיטה כהלכתה. לפני ימים אחדים לקה באירוע מוחי, ואושפז בבית חולים להתאוששות, הלילה הלך לעולמו. והוא בן כשבעים וארבע שנים. עשיתי עבודה על <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/sFoddOr1cBk" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_24.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-19598715140762618372011-11-20T21:40:00.001+02:002011-12-11T10:16:42.765+02:002011-12-11T10:16:42.765+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com1 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RWnUI84vYVu2GC0RuW-3f4GRzmM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RWnUI84vYVu2GC0RuW-3f4GRzmM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RWnUI84vYVu2GC0RuW-3f4GRzmM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/RWnUI84vYVu2GC0RuW-3f4GRzmM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו. רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/MBe27iUEgFA" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_20.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-49031666418616405012011-11-18T11:43:00.001+02:002011-11-27T10:14:10.023+02:002011-11-27T10:14:10.023+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/6ItjSevn36vtCSSGxYD8veY1wPo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/6ItjSevn36vtCSSGxYD8veY1wPo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/6ItjSevn36vtCSSGxYD8veY1wPo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/6ItjSevn36vtCSSGxYD8veY1wPo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> אילן היוחסין שפרסמתי במאמרי על הרב שך היה קטן ומצומצם מאד. על פי הוספות רבות שקבלתי, בין בתגובות כאן בבלוג, ובין בתגובות במייל, ערכתי מחדש את המאמר על משפחתו של הרב שך, ואני ממליץ גם למי שקרא אותו כבר, לשוב ולקרוא מחדש, יש בו פרטים רבים שלא ידעתי קודם לכן. ובזאת אני מודה לכל אלו שהוסיפו מידיעותיהם, הן על משפחת שך, והן על משפחת לויטן. שבת שלום ומבורך לכל קוראי הבלוג ומחפשי שורשים באשר הם. <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/hbgCfl5xKlY" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_18.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-59962468292849493182011-11-14T06:43:00.001+02:002011-11-29T14:12:06.079+02:002011-11-29T14:12:06.079+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com9 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/06ErOZ2tNtuOFZh7fVNZaZ8CyBI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/06ErOZ2tNtuOFZh7fVNZaZ8CyBI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/06ErOZ2tNtuOFZh7fVNZaZ8CyBI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/06ErOZ2tNtuOFZh7fVNZaZ8CyBI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.   רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן. על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/HqL2u6Uh6aA" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_14.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-3905194964169346782011-11-08T08:39:00.001+02:002011-11-18T12:24:28.728+02:002011-11-18T12:24:28.728+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com1 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HOL7bwOAcKdXNrqXTEUMSHibv_0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HOL7bwOAcKdXNrqXTEUMSHibv_0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HOL7bwOAcKdXNrqXTEUMSHibv_0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HOL7bwOAcKdXNrqXTEUMSHibv_0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> האצבעות ממאנות לכתוב, את הבשורה המרה והנוראה, איך הושברנו ברגע אחד, כאשר הגיעה הידיעה המרה, על הסתלקותו של הגאון הגדול הצדיק, רבינו נתן צבי פינקל ראש ישיבות מיר. הלב בוכה ומסרב להאמין, כיצד נסתלק גדול מחזיקי התורה בדורנו. הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל מוקדם עדיין לכתוב, כאשר המיטה עדיין מונחת, והמת טרם נספד ולווה בכבוד הראוי לו ולתורתו. מי יורנו דרך בלימוד בהבנת הסוגייא בחילוקי שיטות <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/0SgULAkhRpI" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post_08.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-23344777183730788832011-11-06T08:40:00.000+02:002011-11-18T12:23:41.574+02:002011-11-18T12:23:41.574+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e3Zhcgs5W3b4w-BGTV1hfPaUBpU/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e3Zhcgs5W3b4w-BGTV1hfPaUBpU/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e3Zhcgs5W3b4w-BGTV1hfPaUBpU/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e3Zhcgs5W3b4w-BGTV1hfPaUBpU/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> רבי אליעזר שולביץ שריד תלמידי היראה של רבינו ישראל סלנטר, הקים את הישיבה בלומזא, ואת הישיבה בפתח תקווה. במאמר הקודם הצגנו עץ משפחה של רבי אליעזר שולביץ, הזכרנו את מה שנודע על אבותיו ואת בניו. במאמר זה נספר על צאצאיו הנוספים. חתני רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, הם שימשו בהנהגת הישיבה עוד בחייו, וכל שכן לאחר מותו. ואלו הם. א. חתנו הבכור הוא הרב הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל. ראש ישיבות <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/Jd9H1ytr2uY" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-379587562300913962011-10-31T15:37:00.005+02:002011-11-18T12:23:22.341+02:002011-11-18T12:23:22.341+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/NcwcvrGmUkeqCb21NUVOEdOzKXI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/NcwcvrGmUkeqCb21NUVOEdOzKXI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/NcwcvrGmUkeqCb21NUVOEdOzKXI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/NcwcvrGmUkeqCb21NUVOEdOzKXI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות. רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/XF-0VH6rG5w" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post_31.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-90970312346781560672011-10-25T19:41:00.001+02:002011-11-18T11:46:55.170+02:002011-11-18T11:46:55.170+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/kOGNSBykzd93iZPsh_afU6mZEXY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/kOGNSBykzd93iZPsh_afU6mZEXY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/kOGNSBykzd93iZPsh_afU6mZEXY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/kOGNSBykzd93iZPsh_afU6mZEXY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p>  לרגל מלאות מאתיים ושבעים שנה לפטירתו של רבי אלעזר מבראד אב"ד אמסטרדם, בעל המעשה רוקח, הנני מביא כאן מאמר מעניין מחוקר היוחסין הנודע, רבי יונ"ה הק', שאומנם לא דן על פרטי יחוסו, אלא על שנת לידתו, אבל על פי המתברר במאמרו, יתכן שיש שינוי בפרטי יחוס משפחתו, ועוד יבא הזמן והמקום המתאים להרחיב בזה. באיזה שנה נולד המעשה רוקח ? תמונתו של רבי אלעזר רוקח, כפי שנחקקה על גבי מטבע שהונפק לכבודו הרב <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/ubm6tLjaOoM" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-8694311774638718952011-10-20T20:39:00.001+02:002011-11-22T09:48:35.925+02:002011-11-22T09:48:35.925+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com2 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KArVbFmdIft950JNGf8dc1PGnDE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KArVbFmdIft950JNGf8dc1PGnDE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KArVbFmdIft950JNGf8dc1PGnDE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KArVbFmdIft950JNGf8dc1PGnDE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו. הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/b-U2sUB3YXA" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post_20.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-30523854846857478982011-10-12T09:53:00.002+02:002011-11-15T08:53:58.695+02:002011-11-15T08:53:58.695+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/W5GFg0pLO5Btpm6lkObDGJTHRPI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/W5GFg0pLO5Btpm6lkObDGJTHRPI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/W5GFg0pLO5Btpm6lkObDGJTHRPI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/W5GFg0pLO5Btpm6lkObDGJTHRPI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> במאמר זה, אין אני בא להספיד או לכתוב את יחוסו של אחד מגדולי ישראל, אף שהבלוג מוקדש בדרך כלל לתולדות רבנים ומשפחותיהם, אחרוג הפעם ממסגרת זו, ואכתוב על משפחה יחסית פשוטה, שאומנם יש לה יחוס לגדולי ישראל. בירושלים נפטר בשבוע שעבר ביום ה' תשרי תשע"ב, יהודי יקר מחסידי קארלין ושמו ר' אהרן חיים הויזמן. ר' אהרן עסק שנים רבות בהנצחת פועלם של אדמורי חסידות קארלין, של חסידי קארלין בירושלים, ושל בני <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/bqX-U4weCJw" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post_12.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-90091246207693951992011-10-08T19:42:00.002+02:002011-10-26T19:31:31.719+02:002011-10-26T19:31:31.719+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WOqhX5X4yJVPxFdixP_UMDfHkkg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WOqhX5X4yJVPxFdixP_UMDfHkkg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WOqhX5X4yJVPxFdixP_UMDfHkkg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WOqhX5X4yJVPxFdixP_UMDfHkkg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בערב יום הכיפורים שעה ומחצה בטרם התקדש החג, נסתלק בחטף לבית עולמו הגאון הצדיק רבי דוד צבי הופמן מרבני העיר פתח תקוה. שנים רבות כיהן רבי דוד צבי כאחד מרבני העיר מטעם המועצה הדתית, תחת שרביטו של הגאון רבי ברוך שמעון סלומון, ותפקידיו היו כרב הפוסק בענייני המקוואות וכרב האחראי על החברא קדישא בעיר, ותיקן תקנות רבות למען תושבי העיר. גאונות המפליאה, יחד עם ענוותנותו המיוחדת גרמו לו שהיה אהוב על כלל <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/MHZmpDB55JM" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post_08.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-46429716634361532862011-10-04T13:57:00.000+02:002011-10-26T19:30:30.008+02:002011-10-26T19:30:30.008+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com3 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iRQQ4wUfKM2QmjaCqzMxc-ctGGM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iRQQ4wUfKM2QmjaCqzMxc-ctGGM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iRQQ4wUfKM2QmjaCqzMxc-ctGGM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iRQQ4wUfKM2QmjaCqzMxc-ctGGM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין. כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן<img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/u4Bfp1Uv_G0" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/10/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-44659592007567925302011-09-28T05:38:00.002+03:002011-10-11T07:12:51.480+02:002011-10-11T07:12:51.480+02:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com0 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4mivYtjQjUVA0beRJoDa8ZXW44A/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4mivYtjQjUVA0beRJoDa8ZXW44A/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4mivYtjQjUVA0beRJoDa8ZXW44A/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4mivYtjQjUVA0beRJoDa8ZXW44A/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> בירושלים נפטר הלילה הגאון הגדול רבי מנשה קליין בעל משנה הלכות גאב"ד אונגוואר, והוא בן 88 שנים. המנוח הדגול, רבי מנשה, נולד לאביו רבי אליעזר זאב מארליווע הי"ד, בחודש ניסן תרפ"ג, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, ובתחילת המלחמה נתמנה על ידי רבו לכהן כרב באונגוואר. בימי השואה סבל ונתייסר רבות במחנות המוות תחת ידי הנאצים ימח שמם. לאחר המלחמה נסע לארצות הברית, שם נתקרב במיוחד <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/3WXXPx8w40E" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/09/blog-post_28.htmltag:blogger.com,1999:blog-1541932810619262944.post-85596705599369004672011-09-23T01:56:00.001+03:002011-09-25T08:36:41.214+03:002011-09-25T08:36:41.214+03:00בנימין מפתח תקוהhttps://profiles.google.com/112468230982213176894noreply@blogger.com3 <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J9H2TUeSyMH_AmrTx_J1lRJRt2U/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J9H2TUeSyMH_AmrTx_J1lRJRt2U/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J9H2TUeSyMH_AmrTx_J1lRJRt2U/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J9H2TUeSyMH_AmrTx_J1lRJRt2U/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p> יושב ראש יד לאחים, הגאון רבי שלום בער ליפשיץ, נפטר הלילה שבע ימים, לאחר מחלה קשה. רבי שלום בער, נולד ברוסיה בשנת תרפט, בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל, והשתכנו ברמת גן. למד בישיבות חבד ופוניבז', שם התחיל לעסוק בעניני ה'פעילים', שלימים התוסדו כארגון הפעילים 'יד לאחים'. משנת תשל כיהן כרב שכונה ברמת גן, ומשנת תשמ"א, במשך כשלושים שנה, כיהן כרב חסידי חבד ברמת גן. בעת האחרונה חלה, והלילה נפטר בבית <img src="http://feeds.feedburner.com/~r/toladot/~4/Y8VX61AMY28" height="1" width="1"/>http://toladot.blogspot.com/2011/09/blog-post_23.html