כאשר אנחנו רואים טבלאות תמחור באתרי אינטרנט, זה נראה לנו בסיסי ופשוט – בסך הכל טבלה מעוצבת. במקרים כאלו, המעצב והמאפיין עשו, ככל הנראה, עבודה טובה. אך טבלה כזו עלולה להוות אתגר לא קטן: יש לרכז הרבה נתונים במקום אחד, ליצור הפרדה ברורה בין המסלולים השונים, להציג את היתרונות של מסלול אחד לעומת השני ואת הערך שלו למשתמש. בנוסף, אסור לשכוח את צרכיו של בעל האתר והמטרות העסקיות שלו.

דן אריאלי, בספרו "Predictably Irrational" מסביר כי מכיוון שקשה לנו למדוד ערך מוחלט של דברים, אנו מודדים את ערכם היחסי  אל מול אחרים. ולכן, אומר בריאן אייזנברג במאמר שלו "designing effective pricing tables", התפקיד שלנו כמעצבים ומאפיינים הוא להציג את המוצר או השירות כבעלי ערך גבוה באופן משמעותי ביחס לצפי הצרכן. המשתמשים בוחנים את ערך המוצרים המוצעים להם בהשוואה למוצרים בהם נתקלו בעבר ולמוצרים אחרים המוצעים באתר.

אז איך מתמודדים עם המשימה הזו?

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לתכנן ולעצב טבלאות תמחור מוצלחות.

1. לא יותר מדי ולא פחות מדי

חשוב לכלול את כל הפרטים שיבדילו בין מסלול למסלול ויבהירו למשתמש מה היתרונות של כל אחד,
אך אם רשימת המאפיינים ארוכה מדי, תשומת הלב של הגולש מתפזרת ואתם עלולים "לאבד" אותו עוד לפני שבחר באחת האופציות.

זו, למשל, דוגמא לטבלה ארוכה מאוד: כאשר המשתמש מגיע לתחתית הטבלה, הוא כבר לא זוכר את תחילתה. מקור: צילום מסך מאתר clickz.com

הטבלה הזו של Shopify, מצליחה להציג לא מעט נתונים ויחד עם זאת לשמור על תשומת הלב של המשתמש. מקור: צילום מסך

על מנת למנוע שימוש בטבלה ארוכה ועמוסה, הוסיפו באתר הזה כפתור נוסף המעביר את הגולש לדף מפורט יותר עבור כל חבילה. אך גם פתרון כזה עלול להיות בעייתי כיוון שריבוי כפתורים עלול לבלבל את המשתמש ואף לגרום לו לא לרכוש אף מסלול בסופו של דבר.
מקור: צילום מסך מאתר Domainthenet

2. הדגישו את ההבדלים ולא את המשותף

בדרך כלל, המשתמש מגיע לדף התמחור לאחר שקיבל מידע ראשוני על המוצר או השירות והוא מבין באופן כללי מה מציעים לו. בשלב זה הוא רוצה להבין מה ההבדל בין המסלולים ומה הוא מקבל בתמורה למחיר בכל אחד מהם. לכן, רצוי תחילה להציג את ההבדלים במסלולים ורק אחר כך, במידה ויש מאפיינים זהים שחשוב לכם להראות, להציג גם אותם.

המאפיינים השונים מופיעים בראש הטבלה והמאפיינים הזהים מוצגים בהמשך ומסומנים ב-V בלבד.
מקור: צילום מסך מאתר compuber.net

3. הדגישו אפשרות אחת

נוכל לכוון משתמשים לבחירה בין החבילות השונות, אם אחד המסלולים יהיה מודגש יותר מהאחרים ויסומן כ"הכי משתלם" או "הכי פופולרי". הדגשה של אופציה אחת על פני אחרת יכולה לכוון את הבחירה לכיוון האופציה המועדפת על-פי המודל העסקי של האתר. עם זאת, הדגשה ויזואלית בלבד אינה מספיקה כדי לשכנע את הגולש לבחור בחבילה. על-מנת לשלב בין המטרות העסקיות לבין צרכי המשתמש, יש להסביר בצורה ברורה מהו הערך המוסף ללקוח והיתרונות של המסלול המודגש.

מסלול "זהב" מודגש ביחס לאחרים ומסומן כ"Most Popular”. מקור: treehouse.com

4. אל תחביאו את המחיר

מחיר הוא אחד הדברים שהגולש מחפש תוך כדי הסריקה הראשונית של טבלת המסלולים על-מנת להבין את ההבדל בין החבילות המוצעות. עם זאת, אנחנו מעוניינים שהמשתמש לא יפספס את רשימת היתרונות והאפשרויות שניתנות לו תמורת אותו מחיר. לכן, המחיר צריך להיות בולט וברור מצד אחד, אך לא "משתלט" מצד שני. בדוגמא למעלה, למשל, המחיר גדול מדי (תופס יותר ממחצית השטח) כאשר מאפייני המוצר מוצנעים.
מומלץ לסדר את המסלולים השונים על פי המחיר: כלומר, מהנמוך לגבוה או הפוך.

בטבלה הזו, המחיר אמנם מופיע בפונט מודגש וקל למצוא אותו כאשר סורקים את הדף, אך הוא אינו האלמנט העיקרי והגדול ביותר בטבלה. מקור: צילום מסך מאתר theresumator.com

5. אל תשכחו את הקריאה לפעולה

לעתים אנחנו כל כך עסוקים בלייצר טבלה ברורה ויפה שאנחנו שוכחים את החלק העיקרי. נניח שהגולש  השתכנע ובחר את אחד המסלולים. מה עכשיו? הכפתור שיעביר את המשתמש לשלב הבא – הזמנה או רכישה של החבילה שבחר, צריך להיות בולט וברור. רצוי גם להבהיר לגולש מראש מה יקרה אחרי הלחיצה על הכפתור: האם הוא יועבר לביצוע תשלום או לדף יצירת קשר?

זו דוגמא למקרה בו כפתור הקריאה לפעולה אכן נשכח. במידה והלקוח מעוניין לרכוש את החבילה, עליו לחפש באתר איך לבצע את הרכישה או ליצור קשר. מקור: צילום מסך מאתר SmartSMS

6. תמכו בהצעה על ידי הוכחה חברתית

המלצות וחוות דעת של גולשים אחרים יכולות להוות גורם מכריע בהחלטה איזה מסלול לבחור. אפשר ורצוי גם להוסיף אופציה של יצירת קשר, קבלת תמיכה או קישור לשאלות נפוצות.

מתחת לטבלת המחירים מופיע טלפון בו ניתן ליצור קשר, המלצה של משתמש ורשימת שאלות נפוצות. מקור: צילום מסך מאתר scribe

7. התחשבו בכל הגולשים

המחשבה על התאמה לדפדפנים ומכשירים שונים צריכה ללוות את תהליך התכנון והבנייה של האתר כולו, אך מכיוון שטבלת המסלולים היא חלק חשוב מאוד באתר, כדאי להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. מה יקרה לטבלה שלכם אם הגולש יצפה בה במכשיר נייד? האם הרוחב שלה יכול להשתנות בהתאם לגודל חלון הדפדפן? באתר codecanyon תוכלו למצוא ערכת טבלאות רספונסיביות. כאן תוכלו לצפות בסרטון המראה איך הטבלאות נראות ברזולוציות שונות:

מקור: צילום מסך מאתר codecanyon

8. הימנעו מרעש מיותר

בעלי האתר רוצים להציג את כל הפיצ'רים של המוצר בכל המסלולים ולהדגיש את כולם. מצב זה עלול לגרום לעומס ויזואלי וקוגניטיבי על המשתמשים. כמאפיינים ומעצבים חשוב לבנות היררכיה בדף, להדגיש את היתרונות והמאפיינים של כל מסלול מבלי לגרום לעומס צבעוני רב מידי שיגנוב את תשומת הלב מהנתונים החשובים.

9. הישארו נאמנים לעיצוב הכללי

יש לזכור שטבלאות השוואת מחירים, חשובות ככל שיהיו, הן עדיין חלק מהאתר. אם אתם משתמשים בצבעים בהירים ובולטים ובאייקונים מיוחדים, שימו לב שהטבלאות משתלבות עם העיצוב הכללי של האתר ואינן נראות כאילו נלקחו מאתר אחר.

10. השתמשו באימג'ים כדי להמחיש רעיון

בעצם, טבלאות תמחור הן סוג של אינפוגרפיקה. אחד הכללים החשובים ליצירת אינפוגרפיקה מוצלחת, הוא להשתמש בויז'ואל על מנת להמחיש את הנתונים ולהעביר את המסר ולא רק לקשט את התוכן. הכי קל להסביר את זה בעזרת דוגמא:

גודל העיגול משתנה בהתאם למחיר וגודל החבילה. מקור: צילום מסך מאתר mailermailer

עכשיו, כשאתם יודעים איך ליצור טבלאות מוצלחות ויעילות, הנה כמה כלים שיכולים לעזור לכם בביצוע:

תוסף לוורדפרס

התוסף Pricing Table לוורדפרס מאפשר ליצור טבלאות תמחור על ידי הוספת קוד קצר אל תוך דף או פוסט בתוך אתר הוורדפרס. הוא כולל 2 תבניות עיצוב ותומך בכמות בלתי מוגבלת של מסלולים.

 מקור: צילום מסך מאתר התוסף

עיצובים מוכנים

ברשת קיימים הרבה מקורות בהם תוכלו למצוא עיצובים מוכנים מראש ל-Pricing Tables. לעתים הם מגיעים כחלק מערכת עיצוב או ערכת UI ולעתים בנפרד. הנה כמה דוגמאות והפניות:

 
באתר Best UI PSD תמצאו את ערכת העיצוב הזו וטבלאות נוספות להורדה בחינם

את העיצוב של הטבלה הזו תוכלו להוריד בחינם באתר duckfiles.com

בבלוג designshareblog.com יש אוסף גדול של טבלאות תמחור ואלמנטים נלווים נוספים כמו תגים ותגיות מחיר למיניהן (ניתן להורדה בחינם).

אם בוחרים להשתמש בערכת עיצוב מוכנה, חשוב במיוחד לשים לב לשני הסעיפים האחרונים: לא להגזים באלמנטים ולשמור על הקו העיצובי של האתר. ברוב המקרים, אם אתם מורידים עיצוב מוכן, תקבלו קובץ PSD אותו ניתן לערוך ולשנות בהתאם לצורך שלכם – אל תשכחו להתאים אותו לאתר או לדף בו הטבלה שלכם תהיה מוצגת.

 אם אתם מכירים עוד מקורות טובים לעיצובים או טיפים נוספים ליצירת טבלאות תמחור, שתפו בתגובות!

מקורות וקריאה נוספת:
http://www.smashingmagazine.com/2008/10/13/pricing-tables-showcase-examples-and-best-practices/

http://www.clickz.com/clickz/column/2166117/designing-effective-pricing-tables

http://uxmovement.com/content/7-useful-design-strategies-for-a-successful-pricing-table/

http://uxmovement.com/content/useful-techniques-for-user-friendly-tables

פורסם במקור בבלוג של Anders Ramsay. תורגם על-ידי אנה בולייבסקי

לאחרונה אני נתקל בדיונים רבים על ההבדלים בין חוויית משתמש בשיטת Agile לבין חוויית משתמש בשיטת Lean. אני מודה באשמה, השתמשתי במונחים הללו בצורה חליפית, שכן נראה לי כי שניהם מדברים על תהליכים דומים. עם זאת, לאחר שנתבקשתי לאחרונה להשתתף בפאנל מומחים בנושא Lean UX , חשבתי שזאת תהיה הזדמנות טובה להראות כי שני אלה, לדעתי, בעצם אינם זהים.

זאת השקופית בה השתמשתי להסביר את השוני בין שתי השיטות (הוספתי את כל המצגת בהמשך):

חוויית משתמש מסורתית – זה לא שהיא פשוט נעלמה

נראה לי שקל להניח כי רק בגלל שאנו מאמצים גישה שהיא Agile או Lean לתהליך העבודה שלנו, כל שיטות ה-UX המסורתיות והעקרונות הרווחים פשוט נעלמים בדרך פלא. דבר לא יכול להיות רחוק יותר מן האמת. ככל שחוויית המשתמש הופכת לגורם קריטי וקבוע בהצלחת המוצר (כלומר, אם יש לך 10 אפליקציות לבחירה שבעקרון עושות את אותו הדבר, באיזה לדעתכם יבחרו האנשים?), כך כל מה שמעצבי UX הטיפו אליו במשך שנות אור בנוגע לשמישות ועקרונות עיצוב, ראויים וחשובים מתמיד.  עיצוב טוב הוא עיצוב טוב, וזה לא משנה אם אנו חיים ביקום Agile, Lean או [הכניסו כאן מונח חדש כרצונכם]. ההבדל היחיד המשמעותי באימוץ השיטות הללו הוא באיך, וזוהי  בדיוק המהות של ההבדל בין השיטות .

חוויית משתמש בשיטת Agile  - שיתוף פעולה וביצוע

Agile נוצר על-ידי מפתחים בשביל מפתחים כדי לפתור בעיות של מפתחים. כפי שאמר ווארד קאנינגהאם (Ward Cunningham), אחד החתומים המקוריים של מניפסט ה-Agile: "Agile הוא מזון חם המוגש במהירות". בסופו של דבר, Agile עוסק בפיתוח של תכנה פועלת באיכות ובמהירות גבוהות. בעולם של Agile זהו המדד האולטימטיבי להצלחה. עם זאת, דבר משעשע קרה בדרך אל מניפסט ה- Agile. התברר כי בניית תכנה טובה במהירות דורשת שיתוף פעולה יעיל ביותר בין הישויות הלא-בינאריות הנקראות אנשים. בלי לדון בעיצוב חוויית המשתמש, חשיבת Agile מציעה שינוי פרדיגמה מהותי בנוגע לדרך בה יש לתקשר ולהתנהל בתוך צוות הפרוייקט.

עם כל זה שיש בהחלט דברים רבים שמעצבי חוויית משתמש יכולים ללמוד מחשיבת Agile בנושא תכנה (למשל כיצד לעשות אוטומיזציה לכל מה שאפשר לעשות לו אוטומיזציה), הכדאיות האמיתית לעוסקים בחוויית המשתמש נמצאת בחלק של שיתוף הפעולה. שיטות Agile  כגון Design Studio וCross-Functional Pairing מסייעות לעוסקים בחוויית המשתמש להמיר מסמכי אפיון איטיים וכבדים בעיצוב אינטראקטיבי. במילים אחרות, תהליך אפיון חוויית משתמש בשיטת Agile מאפשר למעצבי חוויית משתמש להמיר שיטת עיצוב ממוקדת מסמכים בשיטת עיצוב ממוקדת שיתוף פעולה. לשינוי הקטן הזה יש משמעות גדולה מאוד עבור מעצבי חוויית משתמש שעובדים עם צוותי Agile, מכיוון ששינוי זה מאפשר להם לשלב את שיטת העבודה שלהם עם זאת של מפתחי Agile.

חוויית משתמש בשיטת Lean – מדידה ומתן תוקף להתאמה לשוק/מוצר

מגניב, אז עכשיו יש לנו את מכונת ה-Agile הזאת המאפשרת לנו להיות יעילים ביותר בפיתוח תוכנה. אך האם מישהו עצר לבדוק האם אנחנו מעבירים את התכנה הנכונה? חוויית משתמש בגישת Lean  מדגימה לנו  ששלב ה-shipping, המהווה את גולת הכותרת של עולם ה-Agile הוא למעשה רק ההתחלה. בזמן ששיטות Agile מסייעות למעצבי חוויית משתמש לשנות את דרכי העיצוב והתקשורת הישנות, Lean UX מסייע לנו להפוך גישות ישנות למדדים של איכות בפרויקט.

במודל המסורתי, מחקר הוא משהו שעושים לפני שמתחילים ליצור את המוצר על-מנת לברר מהם החומרים מהם נבנה את המוצר. בגישת Lean אנו בונים ומלקטים נתונים בנוגע למה שבנינו באופן רציף. הדוגמא הטיפוסית ביותר לכך היא עמוד נחיתה, שנוצר ומושק ממש בתחילת הפרוייקט, הרבה לפני שהפרויקט ה"גמור" יוצא לאוויר העולם. אנו הופכים את מה שפעם נתפס כשטויות שיווקיות, לניסוי ממשי של ההיפותזה אשר בבסיסה עומדת השאלה: האם משתמשים יאהבו את הרעיון שלנו כמו שאנחנו אוהבים אותו. לאחר מכן, הנתונים שנאספו מתוך אותו עמוד הנחיתה (שיכול גם להתפתח לאתר גדול ובוגר האוסף מידע) מוזנים חזרה אל תוך תהליך עיצוב המוצר.

אך עמוד נחיתה הוא רק דרך אחת בה ניתן להשתמש ב-Lean UX. דפוס מקובל אחר הוא ליצור פרוטוטייפ פשוט. כן, לצאת מהבניין, מתוך הקיוביקלס הנוחים שלכם והמשרדים וממש לקחת את הרעיון שלכם למקום בו נמצאים המשתמשים שלכם. אנחנו, במודל הזה, לא מבצעים מחקר לפני או אחרי שהמוצר נבנה, אלא במהלך התהליך בו המוצר מתעצב ונבנה. בזמן שבמודל Agile , בנייה היא עיצוב היא בניה, במודל Lean  בניה היא מחקר היא בניה, וקל לראות כיצד שני אלה שלובים זה בזה. כמו עם Agile UX מודל זה מאפשר לשלב בקלות רבה יותר מחקר יחד עם שיטת העבודה של צוותי Agile מכיוון שהוא מתמשך ולא נקודתי.

בשורה התחתונה: בשיחות יום יום, בין אם אנו משתמשים במונח "Lean"  או " Agile" או מה שזה לא יהיה, זה לא באמת חשוב. מה שיותר חשוב הוא ההבנה כיצדLean   ו-  Agile יכולים לסייע לנו בהפיכת חוויית משתמש מסורתית לפרקטיקה יותר הוליסטית.

אה, והנה המצגת השלמה מתוך הרצאת הפתיחה בת העשר דקות שנתתי בפאנל בנושא Lean UX.

התוכנית המלאה של כנס UXI Live 2012 (ב-20-21/6) מפורסמת באתר, אתם מוזמנים להציץ. המחיר עולה ביום שני 14/5 בחצות וכבר 429 איש רשומים!

לתוכנית המלאה

בהמשך כאן תמצאו את רשימת ההרצאות והפעילויות שנוספו.

מה נשתנה?

חוץ מהפתעה אחת שאנחנו שומרים ליום ההרצאות בכנס, חשפנו היום באתר את כל ההרצאות והתכנים החדשים שהוספנו, מקווים שתהנו מהם!

 הרצאות

הצטרפה שלומית טסה מחברת SIT שתיתן לנו מבט חדש על חשיבה יצירתית בהרצאה: "מה הקשר בין נרות לחדשנות?"

הצטרף יעקב גרינשפן שירצה על ההשפעה (המצוינת) של עולם האפליקציות ל-consumer על עולם האפליקציות העסקיות בהרצאה: "צרכנים בעבודה: איך ליישם UX מהעולם הצרכני בעולם העסקי"

קבוצות שיחה

הצטרפו לכנס מנחי קבוצות שיחה מצוינים: רוית בר-נור, עדי רוזן, ישי כהן, רן לירון ומורית רוזן. במסלול השיחה בכנס תוכלו להצטרף, בפעם הראשונה ב-UXI Live, לקבוצות שיחה בנושאים שונים ולדבר על הנושאים שמעניינים אתכם עם משתתפים אחרים בכנס.

פאנל מומחים

הצטרפו לכנס גם משתתפים בפאנל המומחים על מתודולוגיה שינחה אורן שמיר: איריס שור, חן שקדי ועדי רוזן.

המחיר עולה ביום שני 14/5 בחצות

אל תפספסו את אירוע ה-UX הגדול ביותר של השנה!

בפוסט על גיוס מאפייני חווית משתמש נגעתי בנושא תיק העבודות והזכרתי כמה אפשרויות ליצירת פורטפוליו או נוכחות ברשת שיכולים לעזור למגייס להכיר קצת את המועמד ולהתרשם מהיכולות שלו לפני הזמנתו לראיון.

מאפייני חווית משתמש, במיוחד כאלה שאין להם רקע בעיצוב, לעתים לא ממש יודעים איך ליצור את הפורטפוליו, מה להציג בו (האם את התוצאה הסופית, או את תרשימי הזרימה?) ובאיזו פלטפורמה להשתמש לצורך העניין.

לכן, חשבתי שכדאי להרחיב יותר בנושא ולהציג את האפשרויות העומדות לרשות אנשי חווית משתמש ליצירת תיק עבודות עם דגש על מה שחשוב למגייס.

אבל קודם, קורות חיים

עוד לפני שהמגייס רואה את תיק העבודות שלכם הוא רואה את קורות החיים שלכם. ואם ניקח בחשבון את העובדה שמגיעים אליו עשרות אם לא מאות קורות חיים, כדאי להקדיש תשומת לב גם להם.

מתוך דוגמאות שצירפתי לפוסט הקודם, אפשר לראות שגם במסמך הרשמי והסטנדרטי הזה
יש מקום ליצירתיות.

קורות החיים של מיכאל אנדרסון. מקור: theportfolio.ofmichaelanderson.com

בסמשינג מגזין התפרסם לפני כמה שנים פוסט שלם שהוקדש לנושא קורות החיים. הנה כמה טיפים מתוך הכתבה:

1.   עמוד אחד בלבד.
המגייס מרפרף על המון קורות חיים ועם כל אחד נוסף הסבלנות שלו הולכת וקטנה. לכן, עדיף להעביר את כל המידע החיוני בעמוד אחד, גם אם זה אומר לוותר על חלק מהפרטים בשלב זה.

2. פשוט וברור.
אתם אנשי קריאטיב ומאוד חשוב לכם להראות את זה. עם זאת, כדאי לזכור שבנוסף ליצירתיות, מגייס מצפה למצוא במסמך הזה פרטים על ההשכלה והניסיון שלכם, מקום מגורים, גיל, פרטי קשר ועוד פרטים בסיסיים חשובים. אתם בהחלט מעוניינים להקל עליו ולמסור לו אותם בצורה פשוטה וברורה ככל הניתן.
(ובינינו, אם אתם לא יכולים להציג את קורות החיים שלכם למגייס כך שיהיה לו נוח לצרוך את המידע הזה, מה זה אומר עליכם כעל מאפיינים?)

3. לא חייבים לכלול כל פרט.
לא כל עבודה בה עבדתם רלוונטית למשרה הנוכחית. גם פרטים כמו ציונים, פירוט יתר של התמחויות, במיוחד אם אין להם קשר ישיר למשרה המדוברת עלול להיות מיותר ומייגע עבור המעסיק הפוטנציאלי.

4. ניתן להדפסה.
למרות שכל תהליך העברת קורות החיים נעשה יותר ויותר באמצעות דוא"ל ומערכות ממוחשבות, ישנם מעסיקים רבים שמעדיפים את הדרך המסורתית ומדפיסים את קורות החיים. אפשרו להם לעשות זאת מבלי לבזבז את כל הצבע במדפסת.

דוגמא לקורות חיים מעוצבים אך ברורים ופשוטים. מקור: סמשינג מגזין

עכשיו, כשהמעסיק הפוטנציאלי התרשם מקורות החיים שלכם, הגיע הזמן להציג לו גם תיק עבודות מרשים.

לפני שניגשים ליצירת תיק העבודות

לפני שתתחילו לפתוח פרופילים באתרי-פורטפוליו או להקים אתר אישי, כדאי שתפעילו את יכולות האפיון והתכנון שלכם ותבהירו לעצמכם את הנקודות הבאות:

1. מה רוצים להגיד?
איזה רעיון או מסר אתם רוצים להעביר למעסיק באמצעות תיק העבודות?
לכל אחד את החוזקות והחולשות שלו – חשבו מראש אילו יכולות ומיומנויות אתם רוצים להדגיש.
באמצעות תיק העבודות המגייסים יכולים להכיר אתכם קצת יותר, להבין את אופן המחשבה והעבודה שלכם לפני שמחליטים להתקדם לשלב הראיון. לכן, תכננו מה אתם רוצים לספר על עצמכם דרך הפורטפוליו והובילו את הסיפור על ידי חלוקת המידע והצגתו בשלבים.

2. למי פונים?
אכן, קהל היעד שלכם ישתנה מפעם לפעם וככל הנראה לא תוכלו לשנות את תיק העבודות בהתאם לכל תפקיד עליו אתם מתמודדים.
עם זאת, סביר להניח שאתם פונים למשרות בעלות מכנה משותף כלשהו בהתאם להתמחות וההעדפות שלכם. תחקרו ותבררו מה חשוב במיוחד למעסיקים אלה ואילו תכונות ויכולות הם מחפשים במועמד. אם יש כמה קבוצות כאלה, שווה לשקול ליצור תיק עבודות מותאם לכל קבוצה או לחלק אותו כך שכל מגייס יוכל למצוא את מה שמעניין אותו.

מה מחפש המגייס?

קודם כל, אתם כבר יכולים לקבל מושג על כך מתוך הדיון עליו כתבתי בפוסט הקודם.
בנוסף, ב-Quora מצאתי בדיוק את השאלה הזו:

הנה כמה נקודות מעניינות שעלו מהתשובות:

•  למעסיק חשוב שלמאפיין תהיה הבנה עסקית, מעבר לידע באפיון וחווית משתמש. על מנת לספק פתרונות טובים, מצפים מהמאפיין להיות בעל ידע בסיסי בתחום או אפילו יותר חשוב, להיות מוכן ומסוגל ללמוד מהר את המאפיינים של העסק והתחום.

• הכלי או התוכנה הספציפית בה אתם משתמשים לא כל כך משנה, אבל אם אתם יודעים להוציא מהכלי הזה את המירב – בהחלט תקבלו נקודות זכות.

• אחד הדברים שחזרו גם בדיון שלנו וגם בתשובות ב-Quora, הוא התשוקה לתחום. הרבה מעסיקים מאמינים שכדי לעסוק בחווית משתמש צריך "לחיות את זה", כלומר, לקרוא חומרים, להתעדכן ולאהוב את התחום והם מחפשים עדויות לכך באתרים האישיים ובתיקי עבודות.

את כל התשובות תמצאו כאן.

קדימה, לעבודה

אחרי שעשיתם חושבים ויש לכם מושג טוב יותר מה צריך להיות בפורטפוליו שלכם, תוכלו לבחור מבין כמה אפשרויות ליצירת תיק עבודות:

אתרי שיתוף עבודות

ישנם כמה וכמה אתרים המאפשרים לפתוח חשבון, לרוב בחינם, ולהעלות עבודות, לצרף להן תיאור, לפלח לפי נושאים ועוד.
המשתמשים האחרים במערכת יוכלו לצפות בתכנים שהעליתם, להגיב ואף לשתף אותם.
דוגמאות לפלטפורמות כאלה הן: dribble, Design:Related , Carbonmade, Behance Network

דף מתוך פורטפוליו באתר Behance. מקור: צילום מסך

קובץ PDF

הרבה מגייסים מעדיפים את האופציה היחסית פשוטה הזו מכיוון שהיא אינה דורשת מהם
לעבור בין הרבה מסכים, לנווט בתוך פלפוטרמה שאולי לא נוחה להם ומרכז להם את כל המידע בקובץ אחד שניתן למצוא בקלות בעת הצורך.
ניתן להיעזר בתוכנות עיצוב כמו אינדיזיין, אילוסטרייטור או פוטושופ כדי ליצור מסמך PDF. גם התוכנה החינמית GIMP מאפשרת ליצור קבצי PDF ויש גם כלים בעזרתם ניתן להמיר קובץ מסוג אחר לפורמט PDF.

דף מתוך הפורטפוליו של Abby York. מקור: Slideshare

מערכות המיועדות לבניית אתרי פורטפוליו

אם אתם רוצים להיות קצת יותר מתוחכמים וליצור ממש מיני-אתר משלכם הכולל את העבודות שלכם, תוכלו להיעזר בכלים הבאים:

Prosite

המערכת מאפשרת לכם ליצור אתר פורטפוליו עם אפשרויות התאמה אישית מתקדמות יחסית ואף להשתמש בשם דומיין משלכם. תוכלו להתנסות וליצור את האתר בחינם, אך על מנת "להעלות אותו לאויר" תצטרכו לשלם 11$ בחודש.

מקור: צילום מסך

Wix

הפיתוח הישראלי הזה מציע ליצור אתר בחינם או בתשלום חודשי נמוך ללא צורך בתיכנות באמצעות מערכת ניהול פשוטה. הכלי הזה קיים כבר זמן מה, אך לאחרונה משך אליו תשומת לב רבה עם המעבר ל- HTML5.

מקור: צילום מסך

אתרים אישיים על בסיס בלוג

אם בא לכם ממש להשקיע וליצור בלוג מקצועי שלא רק מציג את העבודות שלכם אלא גם נותן במה לרעיונות ולידע שלכם, הכלים הבאים יאפשרו לכם לפתוח בלוג ללא צורך בידע טכני:
בלוגר
וורדפרס
טאמבלר

בלוג המבוסס על מערכת טאמבלר. מקור: www.stevemathew.com

אופן העבודה עם שלושת הכלים האלה הוא די דומה: פתיחת חשבון, יצירת בלוג והתקנת תבנית עיצוב על פי בחירתכם. תוכלו לבחור בין תבניות חינמיות לבין תבניות מושקעות יותר בתשלום.

כפי שאתם רואים, האפשרויות רבות ולא חייבים ידע טכני או עיצובי על מנת ליצור תיק עבודות מרשים.

כאן אולי המקום להתייחס לשתי התנגדויות נפוצות של מאפייני חווית משתמש ליצירת פורטפוליו:

האחת, נושא הסודיות. לעתים מאפיינים חותמים על הסכמי סודיות שאינם מאפשרים להם לחשוף את העבודות שביצעו עבור לקוחות אחרים.
ג'ייסון (שם משפחה לא צוין) בפוסט שלו The portfolio rant טוען שה"תירוץ" הזה לא תקף כיוון שמעסיקים בדרך כלל מכבדים את הפרטיות של חברות אחרות וגם לא כל כך סביר שהפתרון המסוים אותו מציג המועמד בתיק העבודות יתאים לחברה אליה פונה. בנוסף, קל יחסית להסוות את פרטי העסק בתיק העבודות ועדיין להציג את הרעיון והתהליך.

ההתנגדות השנייה היא חוסר ההבנה. מאפיינים, בניגוד למעצבים, לא תמיד יכולים להציג מוצר מוגמר וחוששים שתרשימים וסקיצות לא יהיו ברורים ללא הסבר מלווה.
מגייסים רבים ציינו שחשוב להם לראות תהליך, אופן החשיבה ופתרון בעיות ולאו דווקא את המוצר המוגמר. יתרה מכך, הרבה יותר סביר שפרויקט שיסקרן את המגייס יגרום לו להזמין את המועמד לראיון, מאשר היעדר תיק עבודות כלל.

כך שאם אין לכם עדיין פורטפוליו, נראה שאין זמן טוב מההווה להתחיל ליצור אחד.

אסיים בציטוט (תרגום חופשי) מתוך מאמר של וויל אוונס ב-uxmag בו הוא מציע להתייחס לכל נושא הקריירה כאל משימת אפיון: "דמיינו איפה אתם רוצים להיות בעוד כמה שנים ותתחילו לתכנן משם אחורה, איך להגיע לנקודה הזו".
את המאמר המלא תוכלו לקרוא כאן.

אשמח אם תשתפו אותנו בתיקי העבודות שלכם ואם אתם מכירים כלים נוספים שיכולים לעזור ביצירת פורטפוליו, תוסיפו בתגובות.

מקורות וקריאה נוספת:
http://notura.com/2011/04/5-simple-steps-towards-a-ux-portfolio/

http://betteruxportfolios.wordpress.com/2011/05/11/the-portfolio-rant-part-1/

http://www.ghostinthepixel.com/?p=371http://www.quora.com/What-do-clients-employers-recruiters-look-for-in-a-UX-portfolio

http://www.smashingmagazine.com/2009/02/26/10-steps-to-the-perfect-portfolio-website

רוצים לזכות בכרטיס במתנה לכנס UXI Live 2012 ופרסום של עבודה שלכם בכנס? אם יש לכם כשרון עיצובי וקצת זמן פנוי כדי לעצב גלויה מעולה על חוויית משתמש, כדאי לכם להמשיך לקרוא.

התחרות מתקיימת באתר Pixel Perfect Magazine ובשיתוף פעולה עם אתר Design Awards, איגוד המעצבים וכמובן – איתנו   הגלויות הזוכות יודפסו ויחולקו בכנס ויש עוד צ'ופרים גם למי שרק מגיש ולא זוכה.

הדדליין להגשה – 9/5/2012 – אל תפספסו את ההזדמנות!

לפרטים המלאים באתר פיקסל פרפקט:
http://www.pixelperfect.co.il/posts/uxi-live-2012-contest

העולם הפיננסי נמצא ברשת כבר מזמן, אבל הכניסה שלו לעולם הסמארטפונים והטבלטים מכניסה בו הרבה שינויים וחידושים. כמו בכל עולם תוכן, ישנם סטנדרטים (פחות או יותר) לממשק; כמו בכל עולם תוכן, תמצאו כאלה שנצמדים לסטנדרטים ואחרים שמחפשים כיצד לחדש ולפרוץ קדימה, כיצד ליצור חוויות חדשות ומעניינות יותר.

במפגש הקרוב שלנו, מפגש מס' 11, נארח מרצים שעוסקים באפיון חוויית משתמש לעולם הפיננסי. נכיר את האתגרים הייחודיים לעולם הזה דרך עיני הבנק, הרגולטור וספקי שירותי אפיון ופיתוח לעולם זה ודרך פרויקטים אמיתיים שבוצעו בתחום. נסתכל על האסטרטגיה והמגמות בתחום וגם על פרטי הממשק.

המפגש יתקיים ביום ראשון, ה-6/5/2012 במכללה האקדמית תל אביב יפו, באודיטוריום של בניין ווסטון, בקומה 1.
התכנסות משעה 18:00, הרצאות משעה 18:30 (הוראות הגעה)

המפגש בתשלום ונדרשת הרשמה מוקדמת. מספר המקומות מוגבל.

לתשומת לבכם: לא ניתן לשלם יותר באתר, ניתן להגיע ולשלם במקום האירוע. יש מקום באולם.

תודה גדולה למתחם ליזמות במכללה האקדמית ת"א-יפו, שמארחים אותנו!

המפגש בחסות:

cc by 401k

תקציר ההרצאות

18:40 חוויית בנקאות אחרת – אפליקציית בנק הפועלים באייפד

מרצה: גיל פארן, מנהל  תחום חוויית המשתמש באגף בנקאות ישירה, בנק הפועלים

לילה. שרועים על הכורסה, טאבלט ביד. הכל בניחותא, היה יום מפרך בעבודה… מה לסיטואציה הזאת ולבנקאות? האם חוויית הבנקאות בטאבלט דומה לסמארטפון, למחשב השולחני, ללפטופ, או שמא מדובר בחוויה מסוג אחר?

היום כבר ברור שהטאבלטים מהווים ערוץ מרכזי אצל מספר הולך וגדל של משתמשים. בהרצאה נתעמק בפרויקט החדשני של אפליקציית בנק הפועלים לאייפד – תכנון הקונספט, מאפייני הממשק והעיצוב המותאמים לטאבלט, תהליכי עבודה בין גורמי המפתח ותובנות עיקריות מהפרויקט. לבסוף, ננסה להבין כיצד מוצאים את האיזון בין חוויה עשירה לבין מידע פיננסי מובהק.

גיל פארן מנהל את תחום חוויית המשתמש באגף בנקאות ישירה של בנק הפועלים. התחום מתמקד במגוון אתרי הבנק – הפרטי, העסקי, השיווקי, הבינלאומי ועוד, וכן באפליקציות הסלולריות. לגיל ניסיון עשיר בתכנון ועיצוב ממשקים לערוצי האינטרנט והסלולר בארץ ובחו"ל.

19:15 איפה הכסף? אתגרים והזדמנויות באפיון אפליקציות פיננסיות

מרצים: ניצן אביטוב, מנכ"ל UXpert, ודן ליכטנפלד, מנכ"ל Ideo Mobile

ההרצאה תכלול סקירה של עקרונות ודוגמאות "מהשטח" להיבטי האפיון והפיתוח של אפליקציות פיננסיות בעידן מסכי המגע. מעבר ממערכות מידע "אפורות" למערכות שמספקות חווייה, כלים לניהול פיננסי ומידע שיווקי ומכירתי, בסביבה של ריבוי ערוצים וריבוי מכשירי קצה.

ניצן אביטוב, מנכ"ל חברת UXpert. החברה עוסקת באפיון, עיצוב ופיתוח חוויית משתמש לאפליקציות ואתרי אינטרנט עבור לקוחות בארץ ובעולם. בעל תואר אקדמי בכלכלה ובניהול ונסיון עשיר במגוון תפקידי פיתוח, עיצוב, ניהול מוצר וחוויית משתמש. חבר צוות UXI.

דן ליכטנפלד, מנכ"ל אידאומובייל. החברה עוסקת בפיתוח ערוצי המובייל של ארגוני פיננסים ובריאות מובילים בארץ ובעולם. לדן כ-20 שנות ניסיון בייעוץ, פיתוח וליווי פרויקטים של פיתוח ערוצים מקוונים בארגונים. הוא יועץ אסטרטגי מוכר בפרט בסקטור הפיננסי וליווה מספר בנקים בהגדרה של ארכיטקטורות רב-ערוציות.

20:20 האתר החדש של בנק ישראל: UX בשירות הממסד הפיננסי

מרצה: אלון בן-נון, יועץ חוויית משתמש עצמאי

בשנה הנוכחית יעלה לרשת האתר החדש של בנק ישראל. את ההחלטה לערוך שדרוג יסודי במבנה מערך המידע הארגוני ולהציבה בסדר עדיפות גבוה, הוביל הנגיד פרופ' סטנלי פישר ואף מינה לצורך ניהול המשימה את אחד מיועציו הבכירים. את תהליך השינוי, שהחל בשנת 2009 בצל המשבר הכלכלי הגואה, ליווה אלון, שיספר על הרפתקאותיו ותלאותיו של יועץ חווית משתמש קטן שנקלע ללב ההתרחשות הפיננסית הגלובלית.

אלון בן-נון הוא מחלוצי תחום חווית המשתמש בארץ (עוד מהעידן בו יובשו ביצות דיגיטאליות). כיום פועל כיועץ עצמאי במתן שירותי מחקר ופיתוח של אינטראקציה דיגיטאלית לגופים וארגונים בולטים במשק.

20:55 בנקאות פרטית דיגיטלית – מגמות וטרנדים בחווית הלקוח

מרצה: שי רוזן, מנהל תחום האסטרטגיה והייעוץ בריל קומרס

ההרצאה תעסוק בתיאור המגמות העדכניות של שירותי הבנקאות הדיגיטלית למגזר הפרטי ותראה כיצד הופכים הבנקים מספקי שירות אדישים לשחקני D2C אינטרנטיים תחרותיים ומקצועיים. בין הנושאים שיכללו בהרצאה: מגמות בשימושים בשירותי בנקאות פרטית באינטרנט; חווית לקוח מלאה בבנקאות דיגיטלית – משלב חיפוש המידע ועד שלב סגירת העסקה; מגמות בחווית המשתמש; בנקאות דיגיטלית כמסחר אלקטרוני; בנקאות דיגיטלית במובייל.

שי רוזן, מנהל תחום האסטרטגיה והייעוץ בריל קומרס, מתמחה בפיתוח אסטרטגיה לפעילות דיגיטלית, פיתוח קונספט וחווית משתמש לאתרי אינטרנט ואפליקציות סמארטפון מובייל. משמש כיועץ לחברות מובילות בשוק הישראלי. בעל נסיון מעשי עשיר עסקי וטכנולוגי בניהול פעילויות אינטרנט ומובייל מסחריות שונות ומגוונות.

תוכנית האירוע

18:00 התכנסות

18:30 דברי פתיחה
ד"ר אייל בנימין, ראש המתחם ליזמות, המכללה האקדמית ת"א-יפו
ברק דנין, יו"ר ארגון חוויית משתמש ישראל

18:40 בנקאות פרטית דיגיטלית – מגמות וטרנדים בחווית הלקוח
שי רוזן, RealCommerce

19:15 חוויית בנקאות אחרת – אפליקציית בנק הפועלים באייפד
גיל פארן, בנק הפועלים

19:50 הפסקה

20:20 איפה הכסף? אתגרים והזדמנויות באפיון אפליקציות פיננסיות
ניצן אביטוב, UXpert, דן ליכטנפלד, Ideo Mobile

20:55 האתר החדש של בנק ישראל: UX בשירות הממסד הפיננסי
אלון בן-נון

21:30 סיום משוער

במקרה או לא, ובתיאום עם חג הפסח, יצא גם שהפוסט שלי מדבר על סדר בדיוק בזמן שכולם עסוקים בסידור הבית וארונות הבגדים. אבל אל תדאגו, לא נדבר על ניקיונות אלא בשיטות לסידור תוכן. סידור תוכן או בניית ארכיטקטורת מידע היא אחד האתגרים הראשונים באפיון חוויית משתמש לאתרי אינטרנט ולמערכות נוספות.

באתר תדמית או בלוג, חלוקת התוכן נעשית, בדרך כלל, על פי תבנית מקובלת ונפוצה: דף ראשי, צור קשר, פירוט שירותים, אודות.

תבנית של אתר פורטפוליו. מקור תמונה: wptheming

באתרים בהם כמות התוכן קצת יותר גדולה, צריך להקדיש מחשבה לאופן סידור התוכן, ומי שידלג על השלב הזה יגלה את הצורך לעשות זאת כאשר האתר כבר פעיל והמשתמשים מתקשים למצוא את דרכם אל התוכן המבוקש.

ישנן כמה דרכים לסידור תוכן באתר. על-מנת להחליט באיזו מהן כדאי להשתמש ועבור אילו מצבים, צריך, כמו תמיד, לחשוב על קהל היעד, הצרכים והרגלי השימוש שלו.

האופנים השונים בהם ניתן לארגן את התוכן צריכים להתאים לאופן בו מחפשים המשתמשים מידע באתר שלכם. שיטות "מדויקות" מחלקות את המידע ליחידות ברורות וייחודיות והן עובדות מצוין במקרים בהם המשתמש יודע מה הוא מחפש. ספר טלפונים הוא דוגמא קלאסית לכך. אם אתם יודעים את שם המשפחה של האדם אותו אתם מחפשים, יהיה לכם קל לנווט בתוך המערכת ולהבין איפה למצוא את המידע המבוקש.

הנה כמה שיטות מדויקות לסידור תוכן:

סדר אלפביתי

אנו נחשפים בגיל צעיר לשיטת מיון זו ואולי זאת הסיבה שהיא נראית כבחירה הטבעית בהרבה מקרים. אכן, כמו שציינתי קודם, השיטה הזו עובדת היטב כאשר המשתמשים יודעים בדיוק מה הם מחפשים ויודעים להגדיר את זה באופן ברור ואחיד. אם זה המקרה, ובחרתם להשתמש בשיטת הא'-ב' לסידור התוכן, הנה כמה דגשים שכדאי לקחת בחשבון מפיה של דונה ספנסר שהתפרסמו ב UXBOOTH :

1. לעתים כדאי לכלול ברשימה את אותו התוכן פעמיים בשמות שונים אם קהל היעד עשוי לקרוא לו בשני שמות שונים. לא כדאי להגזים ולהכפיל את הרשימה, אבל כאשר הדבר הכרחי, יש לכלול רשומה יותר מפעם אחת.
2. חשוב שהתוכן יופיע ברשימה כפי שהמשתמש מכיר אותו. גם אם זו אינה הגדרה נכונה ומדויקת. אם רוצים ללמד את המשתמשים את המושגים הנכונים, אפשר להציג אותם לצד המושגים המוכרים להם.
3. בדרך כלל, אין צורך לכלול דפי תוכן בודדים בתוך הרשימה, אלא רק נושאים או קטגוריות. אבל זה, כמובן, תלוי בתוכן וסוג האתר.

סיווג נושאים לפי א'-ב' באתר דפי זהב. מקור: צילום מסך

סדר כרונולוגי

גם שיטת סידור זו היא די אינטואיטיבית וקלה להבנה אם משתמשים בה במקרים המתאימים. מדריך שידורי טלוויזיה הוא דוגמא טובה למקרה כזה. התוכן בו מופיע בסדר כרונולוגי, כלומר, על פי תאריכים. שיטה זו עובדת טוב בארכיונים, מגזינים ובלוגים או כאשר רוצים להציג אירועים על ציר זמן.

הארכיון של People Magazine. מקור: צילום מסך

מיון על פי אזור גאוגרפי

עוד שיטה "מדויקת" לסידור תוכן מתבססת על מיקום גאוגרפי. על פי דונה ספנסר, קהל היעד שלכם צריך לרצות לקבל אינפורמציה באופן כזה, ויותר חשוב, הוא צריך להבין ולזהות את המפה בה המידע מוצג.
בנוסף, חשוב להבדיל בין שימוש במפה לצורך הצגת נתונים לבין שימוש במפה לצורך ניווט. מפה לצורך ניווט צריכה לכלול אזורים מעטים יחסית עם חלוקה ברורה, מפה לצורך הצגת נתונים תהיה בדרך כלל מדויקת ומפורטת יותר.

פריסת תחנות הרכבת באתר של רכבת ישראל – ניווט על גבי מפה. מקור: צילום מסך

בשיטות ה"מדויקות" יש הפרדה ברורה בין הקטגוריות, אך מה אם המשתמש אינו יכול להגדיר במדויק מה הוא מחפש? או שקיימות מספר אפשרויות להגדרת החיפוש? לשם כך משתמשים בשיטות ה"לא-מדויקות".

מיון על פי נושא

שיטה נפוצה מאוד הקיימת כמעט בכל אתר היא חלוקה ומיון של תוכן על פי נושא או תחום. עם זאת, סידור התוכן לפי נושאים, כך שיהיה ברור ונגיש לכל קהלי היעד שלכם, יכולה להיות משימה מאתגרת למדי.
כדי להצליח במשימה, תצטרכו להכיר את המשתמשים שלכם, אילו נושאים בתחום שלכם מעניינים אותם ובאילו מושגים הם משתמשים על מנת להגדיר את הנושאים הללו. מיון כרטיסיות לדוגמה, הוא כלי יעודי אשר עוזר לנו במשימה זו.

סרגל הניווט של ynet על פי תחומים ונושאים. מקור: צילום מסך

מיון על פי קהל יעד

לעתים, כאשר לאתר יש כמה קבוצות שונות של קהלי יעד, קשה לחלק את המידע באמצעות נושאים, כיוון שקהלים שונים עשויים להגדיר את אותם הנושאים בצורה שונה. במקרים כאלה ניתן להשתמש בשיטת מיון לפי קהלים, אך צריך לוודא שאתם יכולים לחלק את המשתמשים שלכם לקבוצות בעלות גבולות ברורים ושכל משתמש יכול לזהות בקלות לאיזו קבוצה הוא משתייך כל פעם. כמו תמיד, כדאי לבסס את ההחלטות שלכם על מחקר מקדים, בניית פרסונות, ולתקף אותו במבדקי שמישו עם אותם קהלי יעד.

השיטה הזו מתאימה בעיקר לאתרים, בהם חלק גדול מהגולשים הם מבקרים חוזרים שיודעים לזהות את עצמם עם קבוצה מסוימת.

זוכרים את דפי המוצר המותאמים לגולש של Dell? הניווט הראשי של DELL מתבסס על קהלי היעד השונים. מקור: צילום מסך

חלוקה על פי משימות

שיטה זו יעילה במקרים בהם ישנה כמות מוגבלת של משימות עיקריות אותן המשתמשים ירצו לבצע. ניתן לראות חלוקה כזו בעיקר באפליקציות, תוכנות וכלים שונים, ופחות באתרים מבוססי תוכן.

עם זאת, שימוש במשימות לצורך ניווט במערכות מורכבות המציעות מגוון אפשרויות הוא לא בהכרח בחירה טובה. או שהניווט יהפוך למורכב מדי בגלל ריבוי משימות, או שיהיה קשה מאוד לחלק את המשימות לקבוצות, כיוון שכל משימה, בדרך כלל, תשתייך ליותר מקבוצה אחת.

תפריט Hootsuite מבוסס משימות. מקור: צילום מסך

ישנן, כמובן, עוד שיטות למיון וסידור תוכן וכמו שציינתי בהתחלה, פעמים רבות משתמשים בשילוב של כמה שיטות על מנת לשפר את חווית המשתמש והנגישות לתוכן.

כאן תוכלו לקרוא את המאמר המלא של דונה ספנסר על שיטות למיון תוכן,
והנה עוד כמה מקורות לקריאה נוספת:

http://docstore.mik.ua/orelly/web2/infoarch/ch03_02.htm

http://www.nathan.com/thoughts/unified/6.html

http://www.vanseodesign.com/web-design/organizing-information/

http://sixrevisions.com/usabilityaccessibility/information-architecture-101-techniques-and-best-practices/

אילו שיטה או שיטות אתם מוצאים כיעילות ביותר?

תמונת האצבע המפנה לכתבה מאת: Double-M

בפעם השלישית החודש שנאלצתי לשחזר את סיסמת הסקייפ שלי התחלתי לחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. פעם זה היה קל. היתה לי רק סיסמה אחת לזכור. זאת של ההוטמייל. אחר כך הצטרפו אליה הסיסמה של אינטרנט זהב והפורומים של תפוז. זה כבר היה קצת יותר מידי אז כתבתי את כולם במחברת. אחר כך הצטרפו הג'ימייל, הבנק, פייסבוק, טוויטר, וורדפרס, לינקדאין, יוטיוב, דרופבוקס. אני רק מתחמם. בעבודה הייתי צריך סיסמת כניסה למחשב, לשרת, למערכת סאפ, למערכת ניהול נסיעות. המחברת כבר לא הספיקה יותר.

אוקי, אמרתי לעצמי, מעכשיו אני עושה סיסמה אחת לכל השירותים שאני משתמש בהם. תאמינו לי שהייתי עושה את זה אם זה היה אפשרי, אבל הבנק רוצה שמונה סימנים עם אות אחת גדולה לפחות, ספק האינטרנט רוצה 6 סימנים עם ספרה אחת ואוניברסיטת תל אביב רוצה שאענה על שאלות אבטחה מוזרות במיוחד.

מקור: אתר אוניברסיטת תל אביב

לאדם הממוצע יש בין 7 ל-25 חשבונות להם הוא נדרש להיכנס כל יום. לאור העובדה הפשוטה הזאת לא נותר לי אלא להודות שמי שמנהל את העולם הם מומחי אבטחה שקבעו שאנחנו צריכים לבחור סיסמאות מורכבות ברמה כזאת שבלתי אפשרי לזכור אותן. הם גם אלה שקבעו שנצטרך להחליף את הסיסמה הבלתי זכירה הזאת לפחות אחת לחודש.

כך לפחות חשבתי בעודי מנסה למצוא כל מיני קומבינציות מקלדת בלתי אפשריות לפיצוח שרק אני אזכור. עד שגיליתי שסיסמאות לא שמישות הן סיסמאות לא בטוחות. כן, אנשי אבטחת מידע אינם אמורים להיות האויבים שלנו. סיסמה כמו "this is fun"  הרבה יותר בטוחה בפני נסיונות פריצה מסיסמה בלתי זכירה ולפיכך בלתי שמישה כמו "J4fS!2".

גם עכשיו, שגיליתי לכם את הסוד הזה, עדיין זכירה של 25 סיסמאות שונות היא לא עניין של מה בכך. הצורך לזכור סיסמאות הוא מטרד עבור כל המשתמשים באשר הם. איך אני יודע? איך עוד תסבירו את העובדה ש 9.8% מהאנשים בוחרים באחת משלוש הסיסמאות האלה: 123456, 12345678 או password.

מטומטמים, אתם בוודאי אומרים לעצמכם (אם אתם לא מאותם אנשים בעצמכם), אלה הסיסמאות הראשונות שכל האקר מתחיל עובר עליהן כשהוא מנסה לפרוץ לחשבון כלשהו. הסיסמאות האלו כל כך נפוצות שמיקרוסופט החליטה שכל משתמשי הוטמייל שיש להם סיסמה מטופשת כזאת, יחויבו לשנות אותה.

אבל מה לגבי השאר? המצב לא מעודד כל כך: 1000 הסיסמאות הנפוצות ביותר מכסות 91% מהאוכלוסייה. תגדילו ל 10,000 סיסמאות? אתם מכסים 98.8% מהאנשים. ולטיפוסים הגרפיים שבינינו, ככה זה נראה.

מקור: http://xato.net/passwords/more-top-worst-passwords

אז אם הסיסמה שלכם מופיעה כאן, כדאי אולי שתחליפו אותה. ואם אתם שייכים ל 1.2% מהאנשים שאין להם אחת מהסיסמאות האלו, אז בוודאי נתקלתם במצב בו שכחתם את הסיסמה. תרגישו טוב עם עצמכם! אתם לא לבד. שחזור סיסמה היא הבקשה מספר אחת לתמיכה טכנית ברשתות פנים ארגוניות.

אבל גם אם לא אכפת לכם כל כך מהעומס על מרכזי התמיכה הטכנית בארגונים, בוודאי תבינו את ההשלכות של נסיונות שיחזור סיסמה על אתרי מסחר אלקטרוני. ניתוח בסיס נתונים של אתר מסחר אלקטרוני גדול מצא של- 45% מכלל המשתמשים יש יותר מרישום אחד במערכת, 160,000 איש מבקשים שחזור סיסמה כל יום והפרט המעניין ביותר הוא ש 75% מהאנשים המבקשים שחזור סיסמה מעולם לא משלימים את תהליך הקניה שהחלו בו.

אז מה (לא) לעשות, דוקטור?

מסיבות שטרם הצלחתי להבין, הנטיה הנפוצה של אתרים להתמודד עם היכולת המוגבלת של משתמשים לזכור סיסמאות היא לסבך אותן עוד יותר. כללים דרקוניים לבניית סיסמה נפוצים גם בשירותים שרמת האבטחה הנדרשת בהן אינה גבוהה במיוחד. ואם זה לא מספיק אז שלוש טעויות בהקלדת הסיסמה עולות למשתמש בחסימה מהשירות והתייצבות עם תעודת לידה בפני פקיד סיסמאות ראשי. אתם מזהים את הדפוס הזה? זהו דפוס בנקאי ידוע ששורשיו טמונים בנוהג הארור לבלוע את כרטיס האשראי דווקא ביום בו הבנק סגור.

מקור: http://usablyauthentical.blogspot.com/2012/01/your-password-will-expire-in-10-days.html

אז לכל אותם אנשי אבטחה אני רוצה לצטט מהבלוג של Dana Chisnell: "ככל שהדרישות לבניית סיסמה יותר קשות, הסיכוי שהמשתמש ירשום את הסיסמה על דף נייר גדל גם הוא. ואם הוא לא רשם, אז הסיכוי שהוא יאלץ לשחזר את הסיסמה גדל."

ומה בכל זאת אפשר לעשות?

• פשוט להיפטר מהסיסמה. אתרי מסחר אלקטרוני שנפטרים מהצורך בסיסמה מעלים את אחוזי המכירות שלהם בצורה דרסטית.
• אי אפשר להיפטר ממנה? לפחות אפשרו שמירה של הסיסמה בדפדפן, וכך, גם אם המשתמש בחר סיסמה מוזרה, או טוב מכך, אם בחרתם אחת כזאת בשבילו, לפחות הוא יצטרך להקליד אותה פעם אחת בלבד.
• ומה אם אתם חייבים שהמשתמש יקליד את הסיסמה כל פעם מחדש? נסו להשאיר את שדה הסיסמה גלוי ולאפשר הסתרתו כאופציה בלבד. הסתרת שדה הסיסמה לא עוזרת לאבטחה ומקשה על המשתמש להבין האם טעה בהקלדת הסיסמה או שבאמת אינו זוכר אותה.
• אפשרו כניסה עם כתובת אימייל. זה פריט ייחודי וכולם זוכרים אותו. המשתמש הקליד כתובת אימייל שלא נמצאת אצלכם בבסיס הנתונים? הציעו לו להירשם איתה.
• אפשרו הרשמה וכניסה לשירות עם פייסבוק, טוויטר, גוגל. לרוב המשתמשים יש חשבון בלפחות אחד מהם ועל הדרך תרוויחו אולי עוד כמה פרטים על המשתמש.

 יש לכם עוד עצות? פגשתם בפתרון מעניין הקשור לסיסמאות? שתפו אותנו בתגובות.

מקורות:

http://uxdesign.smashingmagazine.com/2011/08/22/new-approaches-to-designing-login-forms/

http://www.smashingmagazine.com/2008/07/08/web-form-design-patterns-sign-up-forms-part-2/

http://xato.net/passwords/more-top-worst-passwords

http://usablyauthentical.blogspot.com/2011/09/random-factoids-ive-encountered-in.html

http://www.nngroup.com/reports/intranet/portals/

http://www.uie.com/articles/three_hund_million_button/

http://www.telegraph.co.uk/technology/microsoft/8640230/Hotmail-users-to-be-forced-to-change-123456-passwords.html

http://vivekgirotra.com/why-the-password-this-is-fun-is-10-times-more

http://usablyauthentical.blogspot.com/2011/09/random-factoids-ive-encountered-in.html

כנס UXI Live 2012 יתקיים ב-20-21/6/2012 בכפר המכביה.

יהיה כיף… תציצו ותגלו לבד למה.

כמו בשנה שעברה, דאגנו למרצים נהדרים מהארץ ומחו"ל וביניהם:

• Kim Goodwin, מי שכתבה את הספר הנהדר Designing for the Digital age ועבדה ב-Cooper Design במשך שנים רבות.
• Stephen Anderson, אחד המרצים המבוקשים בתחום ה-UX בכנסים בעולם, כתב את Seductive Interaction Design.
• Rachel Hinman, חוקרת ממעבדות המובייל של Nokia ב-Palo Alto, California. רייצ'ל כותבת בימים אלה את הספר The Mobile Frontier
• שיר אלוני, Co Founder ב-Novia, אחראי על אפיון מערכות רבות עבור חברת Better Place
• ליאור יאיר, מנכ"ל משותף בנטקראפט
• טל פלורנטין, מנכ"ל UX Vision
• יורם רוזנר, מנכ"ל 5IVE

הרשמה מוזלת לזמן מוגבל: 30% הנחה רק עד 16/4

ההרשמה המוקדמת מוזלת גם השנה, אך לזמן מוגבל: 30% הנחה, רק עד 16/4. לאחר מכן המחירים יעלו. אל תפספסו את ההזדמנות והירשמו עכשיו.

לחברי UXI – הנחה של 40%/50% (סטודנט/רגיל), רק עד 16/4. להצטרפות כחבר ב-UXI.  קוד ההנחה נשלח אליכם בדוא"ל. לא קיבלתם? כתבו אלינו: members@uxi.org.il

למידע נוסף והרשמה

נתראה בכנס!

לפני זמן קצר הסתובבה ברשת חידה. בכותרת היה כתוב: "ילדי גן יכולים לפתור את זה תוך 5-10 דקות, מתכנתים תוך שעה ואנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה… תראו בעצמכם"

להלן החידה (יש למצוא את הקשר בין המספרים בטור השמאלי לימני ולהשלים את המספר האחרון במקום סימני השאלה):

מקור תמונה: צילום מסך מפייסבוק

אני מקווה שאני לא הורסת לכם ואתם כבר יודעים את הפתרון לחידה הזו. (אם לא, אל תקראו את המשפט הבא) התשובה מסתתרת בגוף השאלה – ילדי גן לא יודעים לעשות פעולות חיבור אבל יודעים לספור. המספרים בטור הימני משקפים את כמות העיגולים שבמספר המקביל בטור השמאלי.

החלטתי לפתוח את הפוסט עם החידה הזו כיוון שלדעתי היא ממחישה היטב כמה קשה לנו להסתכל על משהו בעיניים של ילד. אך זה בדיוק מה שעלינו לעשות כאשר אנו באים לעצב ו/או לתכנן אתר המיועד לילדים.

בדרך כלל במושג "ילדים" אנו מתייחסים לכל קבוצת הגילאים בין 0 ל-16 פחות או יותר. אכן, כאשר מפלחים קהל יעד של מבוגרים, מקובל להגדיר קבוצות גיל של 10-15 שנים. למשל, גברים בגילאי 30-40. אך אם המשימה שלכם לעצב אתר, אפליקציה או מוצר וירטואלי אחר הפונה לילדים, תצטרכו לעשות פילוח הרבה יותר מדויק.

לכן, החלטתי לחלק את המאפיינים, הטיפים וההמלצות בפוסט זה לפי גילאי הילדים להם מיועד האתר (או האפליקציה).

1-3 פעוטות (בליווי הורים)

ילדים בגילאים אלו לא ישתמשו בעצמם באתר או אפליקציה, אלא בליווי מבוגרים או אחים גדולים. לכן, חשוב לקחת בחשבון גם את החלק המיועד להורה שצריך לבצע במקביל כמה פעולות – להחזיק את הילד, לשתף אותו בפעילות ולנווט באתר או האפליקציה (ולעשות את כל זה מהר כי לילד אין סבלנות רבה). הניווט, מצד אחד, לא אמור להפריע לילד לצרוך את התוכן ומצד שני להיות מספיק נגיש ובולט למבוגר שמנחה את הפעילות.

הכפתורים והאזורים היוצרים אינטראקציה צריכים להיות גדולים ובולטים. זה בעצם נכון לגבי כל המשתמשים ובמיוחד לילדים.

אם מדובר באפליקציה לטלפון או טאבלט, הילד וודאי ירצה (ובצדק) להיות שותף פעיל: לגעת במסך וללחוץ על כפתורים. אם כפתורי התפריט וההגדרות המיועדים להורים נמצאים באופן קבוע על המסך, הילד ילחץ עליהם בטעות שוב ושוב, מה שיגרום לתסכול. במקרה כזה, שווה לשקול שימוש בכפתורים מתוחכמים יותר. למשל, בלחיצה ראשונה הכפתור ישנה את צבעו ורק בלחיצה השנייה ייפתח התפריט. אם הילד ילחץ עליו בטעות ולא יקרה כלום, הוא כניראה לא ילחץ שם שוב ולא יגרום לפתיחת התפריט.

Thomas & Friends דוגמא לתפריט "מותאם להורים" – גרירה של החץ הצהוב למטה, פותחת תפריט. מקור תמונה: itunes

גילאי 4-6

אפליקציות ואתרים המיועדים לילדים בגילאי 4-6 יכולים להכיל רקעים מורכבים יותר מבחינת צבעוניות וכמות הפרטים הגרפיים כדי לעורר סקרנות ורצון לחקור. שימוש באלמנטים המזכירים את הסביבה הטבעית של הילד כמו עצים, בית, שמיים, דשא, חיות בית, עוזרים לו "להרגיש בבית" ולהתחבר למשחק או הפעילות באתר.

האפליקציה Field Flier – רקע של עצים, אגם וחיות. מקור תמונה: itunes

הילדים ירצו לחקור את כל מה שיש על המסך וכנראה גם ללחוץ על כל דבר, עם זאת, גם באתרי ילדים (אולי אפילו יותר) חשוב לשמור על היררכיה ברורה של התוכן ולהבליט אלמנטים לחיצים. אפשר להשיג זאת על ידי הגדלה של האלמנטים האלה, הוספה של צל, קו מיתאר וחצים. סאונד ואניצמיה גם הם אמצעים מצוינים למשיכת תשומת לב, הדגשה והסברים. בייחוד כאשר המשתמשים שלכם לא ממש יודעים לקרוא.

האתר של ברני – הכפתורים זזים במעבר עכבר וברני מסביר מה עושה כל כפתור. מקור תמונה: צילום מסך

אם החלטתם להשתמש באייקונים וסמלים, היו זהירים: המטאפורות שמאוד ברורות לנו, לא תמיד ברורות ומובנות לילדים. הילדים יצפו לקבל אחרי לחיצה בדיוק את מה שמופיע באיור.

האתר הפופולרי NickJr. – האייקונים של המשחקים, הוידאו והיצירה ברורים כיוון שהם מוכרים לילדים מה"עולם האמיתי" אבל לא בטוח שאייקון הבית מתקשר אצלם באופן טבעי כמו אצלנו ל"דף הבית". מקור תמונה: צילום מסך

אמנם ילדים בגילאים אלה כבר לומדים לקרוא והם כנראה יהנו מלזהות אותיות ומילים, אך כיוון שזו פעילות שהם נדרשים לבצע במסגרת הלימודים, ב"זמן המשחקים" שלהם ייתכן והם יעדיפו לשחק ולא לקרוא. לכן, אם רוצים למשוך ילדים להשתמש באתר או באפליקציה, רצוי לאפשר להם לבצע פעולות אינטראקטיביות כמו ציור, צפייה בסרטונים, שמיעת מוזיקה או סיפורים ומשחקים שונים.

אפליקציה של Toca – סלון יופי. אולי כדאי להחביא את המספריים אחרי שהילד משחק באפליקציה הזו. מקור תמונה: צילום מסך

אם יש באתר או באפליקציה חלק שדורש תשלום, קהל היעד שלכם מתחלק ל-2: הילדים, שהם המשפיעים וההורים, שהם המחליטים והמשלמים. הילדים יחפשו את הפעילויות והמשחקים, ההורים, ירצו לוודא שהתוכן אכן מתאים לילד שלהם, תורם להתפתחות שלו ולא פחות חשוב, יכול להעסיק אותו למשך זמן מה (אם האפליקציה משמשת כבייביסיטר, יש סיכוי גדול יותר שההורה יהיה מעוניין לשלם עבורה). בנוסף, כמו בכל אתר מסחר אלקטרוני, צריך שהמשתמשים ירגישו בטוחים לבצע תשלום ושהתהליך יהיה פשוט ומהיר. (עוד על עיצוב דפי מוצר במסחר אלקטרוני, בפוסט "כך תיצרו דף מוצר מוצלח ותשפרו את תהליך הרכישה”). לאחרונה הושמעה ביקורת רבה של הורים שנאלצו לשלם עבור מוצרים שהילדים שלהם רכשו תוך כדי משחק באפליקציה. זה מעצבן מאוד ואפשר להבין את ההורים האלה. אם מציעים מוצרים או אפשרויות מתקדמות בתשלום, וודאו שהתהליך הזה אינו נגיש לילדים תוך כדי המשחק ושההורים מבינים היטב מה הם קונים.

זהירות – פרסומות!

דעתם של הילדים מוסחת בקלות. המבוגרים רגילים לפרסומות ובאנרים ולמדו להתעלם מהם. הילדים, לעומת זאת, לא תמיד יודעים להבחין בין תוכן האתר לבין הפרסום. המפרסמים אולי יהיו מרוצים מהטראפיק שהאתר שולח אליהם, אך, המטרה היא להשאיר את הגולשים הצעירים אצלכם, לא?

לא מפתיע שקשה להבדיל בין הפרסום לתוכן האתר – גם בבאנר (למעלה) וגם באתר מופיעה אותה הדמות. תמונה מתוך האתר .nickjr

הילדים נותנים אמון במה שמציגים להם ולא מפעילים את המסננים שאנחנו רגילים להפעיל. כמו שכתבה עמית כנעני בפוסט שלה כאן באתר: “אחת החוויות הכי עצובות שלי כהורה היתה היום שבו תמר רצה אלי בהתרגשות מהמחשב לספר לי שיש לי סיכוי לזכות ברבע מיליון דולר כי אני הגולש ה1000 באיזה אתר משחקים מתועב. ברגע הזה התמלאתי עצב ופחד – קשה לתאר את התחושה, האמון הזה שהיה לה במה שהיא ראתה במחשב שבר את ליבי.”

גילאי 12-16

אם יש משהו שטינייג'רים לא אוהבים הוא שמדברים אליהם "מלמעלה". אם קהל היעד שלכם הוא בטווח הגילאים האלה, חשוב להימנע מנימה מחנכת או מטיפה. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לקבל פידבק מילדים בגיל המתאים כבר בשלבי התכנון של האתר.

Alertbox ערכה מחקר בו 38 ילדים בגילאי 13-17 נתבקשו להיכנס ל-23 אתרים שונים, לבצע פעולות מסוימות ולשתף בחוויות שלהם. בנוסף, נתבקשו המשתתפים לבצע משימות שדרשו כניסה לאתרים אחרים, לפי בחירתם. המחקר הזה אמנם נערך ב-2005, אך ניתן ללמוד ממנו הרבה גם לגבי אתרים ואפליקציות של היום:

ישנה דעה רווחת שילדים מתבגרים מעולים בטכנולוגיה. המחקר הראה שהמתבגרים הם לא בהכרח אשפי אינטרנט שיכולים למצוא את דרכם בכל אתר שיראו להם. רק 55% מהמשתתפים הצליחו למלא משימה ספציפית שניתנה להם באתר מסוים (האחוז בקרב מבוגרים היה גבוה יותר – באזור 65%). עורכי המחקר מעלים כמה סיבות לכך: קשיים בהבנת הנקרא, חוסר היכרות עם אסטרטגיות מחקר מתוחכמות ורמה נמוכה במיוחד של סבלנות.

ההנחה שגולשים צעירים נמשכים יותר לאתרים עשירים בגירויים ויזואליים אומתה במחקר, אך עם זאת, האתרים שהמשתתפים דירגו גבוה ביותר בסולם ההעדפה האישית היו אתרים בעלי עיצוב פשוט ונקי יחסית. האתרים בעלי העיצוב הצעקני דורגו נמוך יותר ברוב המקרים.

המתבגרים אמנם משתעממים מהר ורוצים גירוי מתמיד, אך מצד שני, כאשר האתר מורכב מדי והם אינם מצליחים להבין במהירות איך להשתמש בו, הסבלנות שלהם פגה מהר מאוד והם מעדיפים לעבור הלאה.

כמו הילדים הקטנים יותר, גם המתבגרים מעדיפים לעשות דברים מאשר לצרוך תוכן באופן פאסיבי. על פי אותו המחקר, הפעילויות הפופולריות באתרים היו: חידונים, טפסים למתן פידבק או שאלות, סקרים והצבעות, משחקים, שיתוף תמונות ותכנים אחרים, הודעות מיידיות וצ'אט, אפשרויות ליצירת תכנים אישיים.

האתר Stardoll מציע מגוון פעילויות ומשחקים הקשורים לאופנה ובגדים. הגרפיקה של הדמויות מושקעת, אך העיצוב של האתר עצמו נקי ולא צעקני. מקור תמונה: צילום מסך

בקיצור, לא קל בכלל לעצב לילדים.

בכל פרויקט עיצוב קשה למעצב לעשות צעד אחורה ולהעריך באופן אובייקטיבי את היצירה שלו. קשה במיוחד לעשות זאת כאשר ההערכה צריכה להיות מנקודת מבט שונה לחלוטין משלנו. יכול להיות שלמעצבים-הורים קצת יותר קל להבין את הראש של הילדים. בכל מקרה, מומלץ מאוד לעשות טסטינג ולבדוק את תגובות קהל היעד. לפחות לשכנע אותו להשתתף יהיה קל.

שתפו אותנו בנסיון שלכם – מה היה החלק הקשה ביותר בעיצוב לילדים?

מקורות וקריאה נוספת:

http://inspirationfeed.com/inspiration/websites-inspiration/designing-a-child-friendly-website-examples-and-practices/

http://www.uxmatters.com/mt/archives/2011/10/effective-use-of-color-and-graphics-in-applications-for-children-part-i-toddlers-and-preschoolers.php

http://uxmag.com/articles/designing-experiences-for-young-kids

http://uxi.org.il/pages/11327

http://www.smashingmagazine.com/2009/11/27/designing-websites-for-kids-trends-and-best-practices/

http://www.useit.com/alertbox/teenagers.html

בחנות מקוונת, דף המוצר הוא בעצם דף המכירה, המקום בו הגולש מחליט האם לפתוח את הארנק ולהוציא את כרטיס האשראי (או את ססמת הפיי-פאל). למרות זאת, הדף הזה, הכל כך חשוב, לעתים לא מקבל מספיק תשומת לב ואינו מותאם לצרכיו ורצונותיו של הקונה הפוטנציאלי. כאשר מעצבים דפי מוצר, חשוב להכיר את מגוון המשתמשים אשר אליהם האתר פונה, ולהתאים עבורם את דפי המוצר.

במצב אידיאלי, היינו רוצים ליצור דף מוצר שונה עבור כל גולש המותאם להרגלי הקניה שלו באתר. בינתיים זה לא אפשרי לכן מומלץ ורצוי להתאים את מבנה ותוכן דף המוצר לסוגי משתמשים שונים.

הכרת סוגי המשתמשים והגדרת קהל היעד הוא שלב שלא ניתן לדלג עליו באף אתר או מוצר, וודאי שלא בתכנון אתר חנות ודף מוצר בפרט.

ג'ניס רדיש, מומחית שמישות באינטרנט שהתארחה במאמר ב- Smashing Magazine המדבר על דף מוצר מותאם לגולש, מציעה כמה טיפים שיעזרו להכיר את קהל היעד:

• אספו את הפניות המגיעות מטופס "צור קשר" באתר או תגובות אחרות. מתוך המידע הזה, נסו ליצור פרופילים של הפונים השונים. תוכלו לגלות קווים חוזרים באופן הרכישה, יכולות טכניות, רמת השכלה והעדפות אחרות.

• דברו עם נציג שרות לקוחות או מכירות. אל תצפו מהם לתאר את ה"קונה המושלם" או "הקונה הממוצע". במקום זאת, שאלו אותם שאלות ספציפיות, למשל: תארו 3-4 אנשים שיצרו קשר, אילו תלונות או בקשות חוזרות על עצמן?

• ערכו סקר קצר באתר. רצוי לשאול שאלות הקשורות למשתמש (כמו, למשל, "האם מצאת באתר את מה שחיפשת?”) וכדאי שיהיו קצרות ופשוטות.

בתכנון דף מוצר אנו אמנם מכוונים לקבוצות משתמשים, אך התייחסות לאדם מסוים המייצג את הקבוצה עוזרת בתהליך קבלת ההחלטות כיוון שאז אנו שואלים "איך האדם המסוים הזה יגיב ל-X?" ולא "איך הקבוצה תגיב?".

הדוגמא של DELL

בואו נסתכל בדפי המוצר של מחשבי DELL. שימו לב לתמונות בדף המוצר והנקודות המודגשות.

המחשב בדוגמא מיועד לגיימרים והכל מותאם לקהל היעד הזה. התוכן והשפה, האימג' ומבנה הדף.

לעומת זאת, הנה דף מוצר של מחשב אחר באותו האתר:

מקור: צילומי מסך מתוך אתר Dell

שימו לב – אפילו צבע הרקע של הדף שונה!
אפשר בטעות לחשוב שהגענו לאתר אחר. אבל לא, זה אותו האתר, פשוט המוצר הזה מיועד לקהל אחר לגמרי ולכן – נראה בהתאם.

כל כך הרבה פרטים בדף אחד

לבעל החנות חשוב להעביר המון פרטים בדף המוצר – מחיר מיוחד, משלוח מהיר, יתרונות המוצר, פרטים טכניים ומגוון אופציות שונות לגבי המוצר. אה, ורצוי גם מוצרים קשורים. הניגוד בין הרצון ליצור דף מוצר ברור ו"נקי מהפרעות" לבין הרצון לכלול עוד ועוד מידע לגבי המוצר, מתבטא, לעתים, בדף מסורבל, מלא בכוכביות ועיגולים מודגשים כמו "חדש" "במבצע" "משלוח חינם" שמפריעים להתמקד במוצר ובפרטים החשובים.

הדרך להימנע ממצב כזה היא לקבוע היררכיה ברורה של התוכן. המשתמש אכן צריך הרבה מידע אודות המוצר, אך הוא לא צריך את כולו בבת אחת. המידע החשוב וההכרחי לקבלת החלטה יופיע ראשון, המידע שאותו יצטרך הגולש בשלב מאוחר יותר, יכול להופיע בהמשך הדף או אפילו בטאבים או קישורים נוספים.

מקור תמונה: צילום מסך מאתר rei.com

אבל מהו המידע החשוב ביותר?

כמו שראינו בדוגמא של DELL, סוג המידע שהופיע בדף המוצר היה מותאם משתמש – בדף המוצר הראשון, הודגשו הפרטים הטכניים הקשורים ליכולת המחשב לתמוך במשחקים וגרפיקה ובדף המוצר השני, כמעט ואין פרטים טכניים, הדגש הוא על תמונת המחשב והצבעוניות וחוות דעת של גולשים אחרים.

כאשר אתם יודעים מיהן קבוצות קהל היעד שלכם, תוכלו ליצור דפי מוצר שונים על פי ההעדפות והצרכים של אותם המשתמשים.

לסמוך או לא לסמוך?

אחד הנושאים שחשובים כמעט לכל סוגי המשתמשים שלכם הוא אמון ובטחון במיוחד בתקופה של פריצות ומתקפות סייבר מתוקשרות. המשתמש צריך להרגיש מספיק בטוח ולסמוך על האתר כדי למסור את פרטי התשלום והפרטים האישיים שלו.

כדי לעורר אמון אצל הקונה הפוטנציאלי, רצוי לכלול בדף המוצר את האלמנטים הבאים:

• התחייבות
  אתרים רבים מאפשרים לקונה להחזיר את המוצר ולקבל את כספו חזרה במקרה של חוסר שביעות רצון. בעל החנות אמנם לוקח סיכון מסוים בהבטחה זו, אך הוא גם זוכה בכמה וכמה לקוחות נוספים. התחייבות לשביעות רצון מעבירה, בעצם, את הסיכון על המוכר.

• חוות דעת ותגובות גולשים
  אם המשתמש מתלבט לגבי טיב המוצר, ה"הוכחה החברתית", כלומר, המלצות ותגובות של אנשים אחרים יכולות להוות גורם מכריע בהחלטה.

• שקיפות לגבי משלוח ועליות נוספות
  אנשים לא אוהבים להיות מופתעים בהוצאות נוספות בשום מצב. מאוד לא מומלץ להציג ברגע האחרון עלות נוספת בגין משלוח, למשל.

אחרי הלחיצה על "קנה"

גם אם התאמתם את דף המוצר לסוג קהל יעד ובניתם היטב את ההיררכיה בו, תהליך הרכישה לא מסתיים בדף המוצר. עם הלחיצה על "קנייה" לא רק שהצרכן לא מקבל את המוצר, המוצר אפילו לא נשלח אליו.

יכול להיות שבעתיד הלא רחוק, הטכנולוגיה תאפשר תהליך אוטומטי (למשל, באמצעות זיהוי קולי או טביעת אצבע) לזיהוי את המשתמש, איתור  פרטי התשלום שלו והשלמת את הרכישה באופן מיידי, אך נכון להיום, הגולש צריך להזדהות ולמסור את פרטי האשראי והמשלוח על מנת להשלים את הרכישה. תהליך זה, הנקרא צ'ק אאוט (check out), הוא תהליך אשר בו צריך להוביל את המשתמש באופן זהיר ומבלי לאבד אותו אל עבר התשלום המיוחל.

גוגל יצרו סרטון מעולה שממחיש היטב את הסיבות לכך:

תהליך הצ'ק אאוט

למרות שעדיין לא ניתן לזהות את המשתמש ללא קבלת מידע שמוזן על ידו, מטעמי אבטחה והגבלות טכנולוגיות אחרות, יש כמה וכמה דברים שאפשר לעשות על מנת לשפר את חווית הגולש ולעזור לו להשלים את תהליך הרכישה במהירות ובקלות ככל הניתן.

1. הרשמה לאתר
   כל מי שקנה פעם באינטרנט, יסכים איתי שאחד הדברים המתסכלים ביותר ברכישה אונליין, הוא הצורך להירשם לאתר לפני השלמת הרכישה. אמנם יש פרטים הכרחיים שהמשתמש חייב למלא על מנת לשלם על המוצר ולקבל אותו, אבל ככל שתהליך זה יהיה קצר וידידותי יותר, כך עדיף.
   כל שדה נוסף, במיוחד כזה שעלול להיראות לא רלוונטי בעיני המשתמש, יגרום לו לטעות במילוי הטופס ואף להחליט שהמוצר אינו שווה את הטרחה. ככל שתשאלו פחות שאלות, כך יגדל הסיכוי שהמשתמש יסיים את תהליך הרכישה.הנה דוגמא לטופס הרשמה קצר המכיל שדות הכרחיים בלבד:על מנת לקצר את תהליך ההרשמה, ניתן להשתמש בשירותים של גוגל או פייסבוק כדי להירשם לאתר מבלי שהגולש יצטרך ליצור פרופיל חדש בכל אתר בו הוא קונה משהו.
2. זמינות המוצר
   אם יש הגבלה במלאי של המוצרים, רצוי ליידע את המשתמש על כך. גם לא תקבלו לקוח מאוכזב שכבר החליט לרכוש וקיבל הודעה שהמוצר חסר במלאי, וגם תעודדו רכישה על ידי הגבלת כמות.

   
   מקור תמונה: אתר overlockers.co.uk

3.  עריכה ותיקונים
   אם משתמש שטעה והוסיף במקרה לסל מוצר כלשהו פעמיים או התחרט לגבי מוצר, יצטרך לעבור תהליך ארוך ומייגע על מנת לתקן את הטעות, סיכוי רב שאותו גולש לא יגיע לשלב התשלום. לכן, כדאי לוודא שעריכה, הוספה ומחיקה של הפריטים בסל הקניות יכולה להתבצע בקלות.
   בנוסף, תצוגת המוצרים בסל הקניות צריכה להיות ברורה ומובנת כדי שהצרכן יוכל לזהות בקלות את פרטי ההזמנה שלו ולוודא שהם נכונים. מומלץ גם לכלול תמונות קטנות של המוצרים.
4. תמיכה בזמן אמת
   תוכלו להקטין את אחוז הנטישה של התהליך על ידי התייחסות לשאלות נפוצות הקשורות לרכישה, משלוח, אבטחה וחיוב. צ'אט אונליין ו/או הצגת מספר טלפון יסייעו גם הם בהשלמת התהליך.
5. צימצום הפרעות
   כאשר הגולש כבר נמצא בתהליך הצ'ק אאוט, פריטים נוספים, מבצעים ופרסומים שקשורים לאתר מהווים בדרך כלל גורם מפריע. רצוי להציג לגולש רק את הניווט והתכנים הקשורים  לרכישה שלו.
6. אפשרות לחזור
   כפתור "חזור" הוא אחד הכפתורים אשר נעשה בהם הכי הרבה שימוש בדפדפן.
   בהמשך לסעיף 3, ייתכן שהגולש ירצה לשנות משהו בשלב קודם. לעתים בחנויות, לחיצה על כפתור "חזור" בדפדפן מובילה לדף שגיאה, מה שבהחלט לא תורם לחוויה חיובית.רצוי לאפשר לגולש לחזור לשלב קודם באמצעות כפתור "חזור" ואף לשמור במערכת את הפרטים שהוא כבר הזין כדי שיוכל לחזור לאותו טופס ולא יצטרך למלא אותו שוב. אופציה נוספת היא הוספת כפתורי ניווט המסמנים באיזה שלב נמצא המשתמש כעת ומאפשרים לו לעבור בין השלבים.

לא רק במחשב

קהל משתמשי סמרטפונים ומכשירים ניידים אחרים גדל במהירות. יותר ויותר רכישות מבוצעות באמצעות הטלפון והטאבלט ומרבית החנויות המקוונות עוד לא ממש מותאמות לביצוע קניות מפלטפורמות אלו. מעבר לנושא של התאמת הממשק עצמו למכשירים ניידים, שזהו תחום נפרד, אחד האתגרים ברכישה דרך סמרטפונים הוא אופן התשלום.

אפילו אם נשים בצד את חוסר הנוחות שבהקלדת מספר כרטיס האשראי באמצעות מסך מגע קטן, לתשלום בכרטיס אשראי חסרונות אחרים: אנשים עלולים לחשוש להוציא את כרטיס האשראי שלהם בפומבי (שלא נדבר על זה שלא כל כך נוח להחזיק את המכשיר הנייד ואת כרטיס האשראי במקביל וגם להקליד) ובנוסף, הרבה משתמשים צעירים, למשל, אינם מחזיקים כלל בכרטיס אשראי. עם זאת הם מהווים חלק נכבד מאוד מצרכני תוכן, משחקים ואלקטרוניקה.
חברות שונות כבר מציעות פתרונות העוזרים להתגבר על הבעיה. גוגל, אמזון ואייטיונס מציעות כלים לתשלום וירטואלי מהיר באמצעות התקשרות לחשבון פיי פאל או חשבון דומה.

Google Checkout במכשיר אנדרויד

החסרון העיקרי באופן תשלום זה הוא הקשר לספק מסוים, אצלו גם לקונה וגם למוכר צריכים להיות חשבונות פעילים.

פתרון נוסף הוא תשלום באמצעות הטלפון עצמו. כלומר, הוספת הוצאות הרכישה לחשבון הטלפון. כך, לא רק משתמשים שאין להם כרטיס אשראי, אלא אף משתמשים שאין להם חשבון בנק, יכולים לבצע רכישות דרך הטלפון שלהם באמצעות טעינת הטלפון בקרדיטים מראש. השיטה הזו נפוצה דווקא במדינות מתפתחות בהן השימוש בכרטיסי אשראי פחות פופולרי. מגבלת השיטה היא נושא האבטחה. אם בעבר איבוד טלפון היה איבוד של פרטי אנשי קשר, היום איבוד טלפון משמעו איבוד הכסף שבארנק האלקטרוני המקושר לטלפון.

לסיכום

תהליך רכישה אונליין מורכב מהמון פריטים, החל ממבנה ועיצוב דף המוצר, ממשיך בסל הקניות ותהליך הצ'ק אאוט ועד התמיכה ושירות הלקוחות שאחרי. כך שיש הרבה מקום לשיפור מתמיד.

מה אתם יכולים להמליץ מהנסיון שלכם לשיפור תהליך הרכישה באינטרנט?

פורסם לראשונה ב-7 לאפריל  2010, בבלוג של Cennydd Bowles. תורגם על ידי עפרה שני.

כאשר סיימתי את לימודיי האקדמאיים כל עולם העסקים עורר בי גיחוך. ראיתי אנשים שבדרך כלל נחשבים לאינטליגנטים, עסוקים ב"עשיית עסקים", תוך שהם מתעלמים לחלוטין מחוסר העניין שהלקוחות שלהם מראים. הציניות שלי החזיקה עד שגיליתי את עולם עיצוב חוויית המשתמש והבנתי שישנם אנשים נוספים החולקים איתי את השקפת עולמי.

על פי השקפה זו, ראיתי את תחום חוויית המשתמש כהפסקה מרעננת מהגישות הכמעט פורדיסטיות (מלשון פורדיזם, על שם הנרי פורד) שנתקלתי בהן, במסגרתן עסקים ניסו ליצור מחדש את השוק הכלכלי וייצור יעיל נראה חשוב יותר מהביקוש.

המחשבה שלי היתה אולי תמימה, אבל אני עדיין עומד על שלי. אחד הדברים שמלהיבים אותי בעיצוב ממוקד משתמש הוא שמדובר על יותר מגישה עיצובית. העקרונות הבסיסיים של גישה זו נותנים במה לאלו שבעבר נהגו להתעלם מהם, אותם אלו שכיום מהווים חלק מכלכלת הרשתות שלנו.

ההצלחה של עיצוב ממוקד משתמש הובילה לדרישה במיומנויות עיצוב חוויית משתמש, מגמה שממשיכה גם בשנים האחרונות. המונח "חוויית משתמש" הפך למילה טרנדית שכל חברת בניית אתרים ומעצב גרפי מתהדרים בה, למרות שלעתים הם מתקשים לנסח בבהירות מה משמעות המונח. לא מדובר רק במעצבים; אני פוגש גם מפתחים ואנשי אפיון, מומחי קידום אתרים ואנשי שיווק שממהרים להוסיף את צמד המילים הנחשק "חוויית משתמש" לקורות החיים שלהם.

למרבית האנשים האלו יש אמפתיה אמיתית וידע בנוגע לכישורים המגוונים הנדרשים לעיצוב חוויית משתמש, אך לחלק גדול מהם עדיין אין. אני מקבל את אותם אנשי מקצוע בברכה לתחום ומקווה שכולנו נוכל ללמוד האחד מהשני. עם זאת, אני קצת מודאג מההרחבה של המונח "חוויית משתמש" לפעילויות שנתפסות אצלי כנוגדות את הערכים של התמקדות במשתמש. במיוחד אני מודאג בנוגע לטכניקות עיצוב ששמות דגש על שכנוע. למרות שטכניקות שכנוע קשורות בדרך כלשהי לנושא חוויית המשתמש, יש להן את הפוטנציאל לפגוע בצורה קשה בתעשייה שלנו.

מודל פוליטי של עיצוב

מעצבי חוויית משתמש מסנגרים לרוב על העיצוב כגורם המניע לשינויים התנהגותיים. ג'סי ג'יימס גארט תוחם זאת כהרחבה לויכוח הקלאסי של ארכיטקטורת מידע נגד עיצוב חוויית משתמש, כשארכיטקטורת המידע משפרת את הדרך בה אנשים חושבים ועיצוב חוויית משתמש מנסה להניע משתמשים לפעולות מסוימות.

כשאני מנסה למצוא הגיון במאבק הזה, המודל הגולמי שאליו אני תמיד חוזר לקוח מהזירה הפוליטית. עיצוב ממוקד משתמש, הוא עיצוב מתחשב ומכיל, ולכן מתאים לצד השמאלי של הקשת הפוליטית. עיצוב שמטרתו שכנוע הוא עיצוב ממוקד ותחרותי, ומתאים לצד הימני.

בדיוק כמו בפוליטיקה, השקפת העולם של אדם אחד היא עניין של העדפה ומרבית העמדות המרכזיות נחשבות למקובלות. הבעיה נמצאת בדעות הקיצוניות. בוא נקרא להן, עיצוב ממוקד משתמש רדיקלי אל מול עיצוב ממוקד שכנוע בצורה קיצונית.

עיצוב ממוקד משתמש

תחת ההגדרה המחמירה של עיצוב ממוקד משתמש, נמצא עיצוב בו ההעדפות של המשתמש עולות על כל שיקול אחר. כאן אנחנו מוצאים לדוגמה, את השקפת העיצוב של נאוטו פוקאסאווה: "התמוססות להתנהגות". עיצוב בגישה זו, הוא פעולה נייטרלית מבחינה אתית שתפקידה להגביר ולשחרר את משתמשי הקצה. בגלל הניסיון לבטל ערכים כמו נאמנות למוצר או המלצה מפה לאוזן, התוצרים של גישה זו הם בלתי מוחשיים ומסורבלים וכתוצאה מכך מאוד קשים למדידה.

עם זאת, בדיוק כפי שקורה במשוואה הפוליטית, עיצוב ממוקד משתמש קיצוני הוא לא ריאליסטי מבחינה כלכלית ובלתי אפשרי לעבוד איתו. בקיצוניות זו, יכול להיווצר מצב של סטטוס קוו עיצובי שיכפה מגמות קיימות ולא יאפשר התפתחותן ויישומן של מגמות עיצוביות חדשות, דבר שעשוי לחזק את ההאשמות, הקיימות כבר כיום, כנגד עיצוב ממוקד משתמש.

עיצוב ממוקד שכנוע  

עיצוב שמטרתו שכנוע לא לוקח חלק בנייטרליות האתית של עיצוב חוויית משתמש. במקום זאת, הוא עושה שיפוט חד שקובע כי צורות התנהגות מסוימות עדיפות על פני אחרות. אנחנו צריכים רק להעיף מבט באוצר המילים של עיצוב ממוקד שכנוע כדי לראות זאת. הכתבה הידועה של ג'ון קולקו בג'וני הולנד עוסקת בתרומת העיצוב ל"התנהגות ההמון, אשר עוזרת להגדיר את התרבות בחברה שלנו".

בעוד אני מכבד את האינטלקט של ג'ון, אני חושב שזו רטוריקה מסוכנת שנודף ממנה ריח מתנשא בסגנון: "אל פחד, אנחנו נוביל אתכם לארץ המובטחת". עיצוב ממוקד שכנוע מתייחס לאתיקה כגורם מפריע. למרות מספר מקרים מרתקים של שינוי התנהגות שהוביל להשפעות חיוביות בתחומי הסביבה, בריאות וכו', לרוב, שכנוע נוטה ליישומים קצת פחות נעלים.

האם יש למעצב חוויית המשתמש פריבילגיות להכתיב התנהגות מבוקשת? ומאחר ואנחנו להשכרה, האם זה אומר שאנחנו פועלים בצורה אתית כשאנחנו משפיעים על המשתמשים לפעול באג'נדה המרפדת את כיסינו, תהיה אשר תהיה.

 ללא תלות במקור המימון, הדפוס הנפוץ שאני מזהה בעיצוב ממוקד שכנוע הוא שהערכים שלו הם כאלה המעלים על נס את הטכנולוגיה: מדע עדיף מאמונה, פעולה עדיפה מתהייה, התקדמות טובה מסטטוס קוו. ערכים אלו נראים לי פוטוריסטים למדי ועשויים לקיים את חוק גודווין. אני חושש שגישות רדיקליות בעיצוב לשם שכנוע עשויות ליפול באותם מכשולים אוטוקרטיים.

עיצוב לשם שכנוע הוא טכניקת שיווק, חוויית משתמש היא לא

נאבקתי במשך חודשים להגיע להבנה מגובשת של שני הצדדים ה"פוליטיים" האלה ואני יכול לסכם את הניסיון בקביעה שאני לא יכול להגיע להבנה המתבקשת. אני מאמין שעיצוב לשם שכנוע אינו חלק מתחום עיצוב חוויית משתמש. זו דרך שיווקית. עיצוב שמטרתו שכנוע מתעדף את המטרות העסקיות על פני המשתמש, והערכים של העיצוב הזה לא עומדים בקנה אחד עם אמפתיה, שהוא הערך המרכזי בחוויית משתמש. אני לא טוען שלעיצוב לשם שכנוע אין ערך חשוב ומפתה לעסקים. אחרי הכל, הוא תואם לדפוסים העסקיים המוכרים של שיווק, דבר שמאפשר לתוצרים שלו להיות מוחשיים יותר לעומת התוצרים המוחשיים פחות של הערכים האלטרואיסטיים של עיצוב חוויית משתמש: קצב שיחה, כניסות וכו'.

 אני מסכים עם דעתו של פיטר דרוקר שלעסק יש רק שתי פונקציות: חדשנות ושיווק. תחת מודל זה, חוויית משתמש היא חדשנות. היא חושפת את הצרכים של הקהל ומספקת ליוצריה את הידע לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים שיספקו צרכים אלו.

זו, לבסוף, הסיבה למה אני לא מסכים עם קביעתו של ג'וש פורטר שחוויית משתמש היא בעצם שיווק. ההסתייגות שלי היא לא עם ההגדרה שלו לשיווק, אלא לחוויית משתמש. בכל הנוגע לעיצוב לשם שכנוע הוא צודק, אבל המשוואה שהוא מציג לא רלוונטית לעיצוב ממוקד משתמש ועיצוב חוויית משתמש.

דעות וטיעונים בלתי ניתנים לפיצוח

כמובן שאני מסתכן בכניסה לשני ויכוחים בלתי פתירים בעליל: סמנטיקה ופוליטיקה. אין לי לא את הזמן ולא את הכוונה להיכנס לדיון הפוליטי או להיכנס לתוך הסבך של הגדרת התחום הבלתי מוגדר של חוויית משתמש. אני גם מודע לגמרי לכך, שכמו כל מודל, המודל שאני מספק הוא פשטני. הוא מתעלם מהמורכבות של אוטוריטריות אל מול ליברליזם ומתעלם מהאפורים ששוכנים בין השחור והלבן. אני מעלה את המודל הזה כדרך להדגיש את הטריטוריה המסוכנת שאליה אני מאמין שאנחנו מתקדמים. כל מה שאני מבקש הוא שהקהילה המקצועית תשקול את הנושאים האלה בצורה זהירה ותגיע למסקנותיה. אני אפילו אשמח אם מסקנות אלו יהיו שונות ממסקנותיי שלי.

אלו שעושים שימוש בטכניקות של שכנוע מוזמנים לעשות זאת. אבל הדגש שלי ממשיך להיות על הרצון ליצור מוצרים טובים יותר על ידי הקשבה ולא על ידי ניסיון ליצירת שינוי התנהגותי. לעיתים אני אעשה שימוש בטקטיקות מארגז הכלים של עיצוב לשם שכנוע, כמו שאני עושה עם כל כלי אחר מתחום השיווק, אבל אני עושה זאת רק לאחר ששקלתי במלואן את ההשלכות האתיות של השימוש. אני מקוה שאחרים ינהגו כמוני.