קיפודים

גוונים וגיוונים

2012-05-13T23:31:00.001+03:00

*
הפוסט הקודם, שפורסם מזמן (מדי) והאנגרי בירדס בפרט זכו לשלל תגובות משמחות ומאוד משעשעות ועל כך אני מודה מכל הלב. בין היתר נשאלתי ע"י דליה, האם דלת הכניסה לביתנו נצבעה עצמאית? (תזכורת – זו הדלת המדוברת…)

אז אכן, הדלת היא דלת רב בריח רגילה שיש עליה איזשהו ציפוי מקורי בצבע דמוי עץ (החומר מזכיר משהו פלסטי). על הציפוי המקורי מרחתי חומר מקשר, עליו צבעתי בצבעים אקריליים (תערובת של מה שהיה בבית – שאריות של צבעי קיר) ומעל כל זה מרחתי שכבת לכה קריסטלית. הצבע מחזיק מעמד כבר שנים רבות ללא פגע!

בהזדמנות זו אספר לכן שפניתי לבעלת הבלוג שבו התפרסמה במקור גזרת ה angry birds על מנת לבקש את רשותה לכתוב הדרכה ברורה בעברית, אבל היא לא ענתה לי. אף על פי כן, אני מקווה שבפוסט הבא אצליח להעלות כאן הדרכה מסודרת לטובת כל מי שהתלהב מהן – הן באמת מלהיבות!

מפעל נעלי האצבע שלי פורח ומשגשג והפעם בחרתי לפנק דווקא את עצמי. החלטתי שבעבור 9.90 ש"ח לזוג אני יכולה להרשות לעצמי מבחר נעלי אצבע בשלל צבעים, בכדי שיהיה לי מגוון - וזה הדגם הסולידי בהשפעת הים… :-)

תובנות: את רצועות הבדים תופרים במכונת התפירה, אבל כל השאר (חיבור הרצועות לנעלי האצבע, ורקמה אם רוצים) מתבצע בתפירה ביד, מה שהופך אותו לפרויקט מעולה להעביר ערב נחמד עם חברות – זה מה שאני עשיתי בזמן שישבנו וקשקשנו - ניצול זמן מיטבי!

והפעם בתוספת כפתורים -

באותו ערב הספקתי לסיים גם זוג נוסף שחשקה בו נפשי -

וכאן שני הזוגות יחדיו בתוך סלסלה סרוגה מחוטי כותנה.

את הסלסלה סרגתי משאריות החוט שהותיר אחריו הפינגוין, ותפרתי לה ביטנה מבד שנקנה מזמן מזמן אצל נתנאלה וסוף סוף נמצא לו ייעוד -

קצב העבודה בסטודיו שלי הולך וגובר, וניתן לומר שאני מרגישה שכבר גיבשתי לעצמי איזו דרך…

בחצי השנה האחרונה אני מערבבת צבעים וגוונים כל פעם מחדש על מנת להגיע לדקויות הצבעוניות החביבות עלי, ובתנור האחרון כבר הייתי מרוצה למדי מחמשת הגוונים הבסיסיים של ליין הכלים הזה -

מהתנור הזה נשלפו לא מעט כלים פוטוגניים למדי -

וכל כך נהניתי מלערבב את הספלים בסל ולמצוא בכל פעם זוית חדשה לצילום שאני (שוב) נאלצת להלאות אתכן בתוצאות -

עוד תוצרים מאותו ליין הם פעמוני חמאה, הפעם בצרור -

ולקינוח – כלי שבו השתעשעתי בעיטור קצת אחר, ועליו ניתן לראות את כל חמשת גווני הפייבוריט המתגבשים שלי -

נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה -

השבוע בימים שלישי עד חמישי יתקיים ברעננה יריד "כד וחומר". היריד מתקיים מדי שנה, מומלץ מאוד לכל חובבי הקרמיקה על כל סגנונותיה - פרטים ניתן למצוא כאן.

אמנם כותרת הפוסט היא "גוונים ומגוון", אבל גיוון אמיתי אמור להגיע בפוסט הבא, מכיווני עשיה אחרים, ובינתיים שיהיה לכולנו שבוע צבעוני, שמח ופורה!

*

LOVE BIRDS

2012-04-25T20:19:00.002+03:00

*
על היצורים התפורים האלה אין צורך להרחיב את הדיבור. מסתבר שהן להיט! הזדמנות הפז לתפור אותן היתה יום ההולדת השלישי שחגגנו השבוע לעדידי - צעיר אחייני הדרדסים. ומכיוון שאין מצב להביא מתנה לדרדס הקטן ולקפח את הדרדס הגדול – נולדו להם שני ה ANGRY BIRDS האלה - וכמה שהיה כיף!

ההדרכה מכאן, הן תפורות מפליז וממולאות באקרילן, ולצהובה יש גם זנב!

את הגזרה המקורית הגדלתי על מנת שתהיה להן נוכחות, ובשביל לקבל פרופורציה בצילום (וגם כי הלוקיישן היה מגניב…) צילמתי אותן על סף דלת הכניסה לביתי – עם ההבעה הזאת אפשר להעסיק אותן בתור סלקטורים!

הציפורים הכעוסות התקבלו בכל כך הרבה שמחה אצל בן השלוש ובן החמש (וחצי!) שכמעט נמחצו מרוב אהבה. דיווחים עדכניים מהשטח מספרים על כמה לילות של חיבוקים הדדיים עד כדי כך שיש מצב שהציפורים הופכות מ ANGRY BIRDS ל LOVE BIRDS… תסתכלו על התמונה הבאה ותגידו בעצמכם אם אין כאן פוטנציאל לנשיקה אסקימוסית ולשלום עולמי -

חייבת לציין שכמות האנשים שראתה את היצורים הצבעוניים הללו וביקשה שאתפור להם גם – הפתיעה אותי… (וזה כולל גם את בניי החיילים! :-)). פניתי לבעלת הבלוג שפירסמה את ההדרכה במקור על מנת לבקש את רשותה לתרגם ולהעלות הדרכה מצולמת – אעדכן בהמשך!

אחי הצעיר בהחלט "סידר" לי אחיינים נפלאים, וגם גיסה מקסימה במיוחד, שעל הדרך קיבלה ממני מתנת יומולדת מעט מאוחרת – זוג נעלי אצבע משודרגות, על פי ההדרכה מכאן. זו מתנה נהדרת ומשמחת לקיץ ובפרט כשבתחילת הענוה ניתן למצוא בחנויות כפכפים בסיסיות בשלל צבעים נפלאים… לשמחתי גיסתי סובלנית לצבעים בדיוק כמוני!

הפעם הוספתי קצת רקמה בחוטים מצבעים שונים… נותן טויסט חמוד ומשדרג…

על מנת להפוך את המתנה למפנקת – תפרתי לנעלי האצבע גם שקית בד תואמת -

ובתוספת השבשבת הצבעונית - ענבל שמחה מאוד!

ולא נסיים בלי קצת תמונות של קרמיקה… לרפרטואר הכלים שלי נוספו גם צלחות (בגודל בינוני… בקרוב נגיע גם לגדולות יותר, אני עובדת על זה!) -

ובגלל שאני כל כך מרוצה מהצילומים תיאלצו לצפות בעוד כמה…

כנ"ל -

וגם קעריות -

הרבה קעריות -

טוב – ממש ממש נהניתי מהצילומים!

בהזדמנות זו (ותודה לכל מי שהתעניינה :-)), דיווחים מהמקרר של אחי הגדול מוסרים שהחמאה הפסיקה לשייט בזכות הזיזים מהפוסט הקודם...

ותודה שהגעתם עד הלום… שיהיה יום עצמאות שמח!

*

שובו של הצבע

2012-04-17T20:34:00.003+03:00

*
את הפרידה מפסח והחזרה לשגרה חגגנו במוצ"ש במסגרת קומונת צומת צבעים בחגיגה אותנטית מסורתית... דווקא לא מימונה, כי אם חינה, ואם נדייק אז "קומונחינה". את הסיבה למסיבה סיפקה לנו חברתי היקרה סמדר (המון מזל טוב אהובה!).

כמיטב המסורת (המתהווה… למען האמת זו היתה קומנחינה ראשונה מסוגה EVER!) ציינו את הארוע, בין היתר, בהענקת מתנות קטנות לכלה המיועדת, ועבורי זו היתה הזדמנות משובחת לחזור לשולחן העבודה לצורך הכנת מתנה בעלת נופך אישי מאוד, אבל עם הרבה קריצות – ממש כמו שאני אוהבת!

החלטתי להשתמש בבבושקות עץ לא מעובדות (כן, כן…אני יודעת שאלו מטריושקות!) שחיכו לגאולה בארון שלי, ולעבד אותן עם צבעים אקריליים שהגעגועים אליהם רק הגבירו את ההנאה שלי מהעבודה על המתנה!
אחד הדברים שחיברו אותי בפעם הראשונה לסמדר היתה שיחה על חיבתנו המשותפת לשירים עבריים ולחשיבותן של המילים, ולכן היה לי ברור שבמתנה הזו יש מקום לשירים שסמדר אוהבת ומשפטים שיש להם משמעות עבורה…

את הגדולה משלושתן הקדשתי לסמדר ורועי עם מילות המפתח "יש בי אהבה והיא תנצח" מתוך השיר שסמדר פרסמה בבלוג שלה כשכתבה על הטבעת :-). הבבוקשה השניה הוקדשה ליהלי המתוקה, הבת של סמדר, שהיא בהחלט ציפור קטנה עם שתי גומות ומנגינה.

את התמונות הדפסתי על נייר רגיל במדפסת ביתית, ריססתי אותן עם ספריי פיקסטיב על מנת לקבע את הצבע, ואח"כ הדבקתי אותן עם דבק מפיות על העץ. מרחתי גם דבק מפיות על פני התמונות בכדי שאח"כ הן לא תיפגענה מהלכה (ספריי).

הבבושקה הקטנה הוקדשה לעתיד לבוא (To be continued), ומכיוון שהיא ניתנת לפתיחה, הבטחתי לסמדר למלא אותה בבוא העת… (פולניה הקטנה זה כאן!)

כרטיסי ברכה זה לא הצד החזק שלי ולכן ניצלתי את התחתית על מנת להפוך את המתנה כולה למזכרת שלמה ומוקדשת מהארוע, שהיה עבורי גם ארוע מכונן – החינה הראשונה שבה השתתפתי בחיי! :-) (ותודה גדולה להגרי על ההזדמנות והארגון, למיקוש על עריכת הטקס המרגש ועל הטבעה נדיבה של חינה על כף היד שלי... יש לי מזכרת איכותית עד היום – כולל הריח!)

עוד מתנה אישית שהוכנה מזמן-מזמן מסרתי סוף סוף במהלך פסח… כבר סיפרתי כאן פעם שמשפחתו של אחי הגדול חובבת חמאה ומאתגרת אותי כל פעם בגאד'גטים חדשים שקשורים לתחום ההתעניינות הזה… זה התחיל מצלחת קטנה ופשוטה לחמאה, המשיך במילוי הדרישה לכלי עם פעמון, על מנת שהחמאה לא תתייבש, והמשיך בדיונים סוערים סביב שולחן שישי בערב שנועדו לפתור את הבעיה הנוספת שגילה האחיין המאתגר שלי: כשהוא מגרד את החמאה עם הסכין – היא משייטת לו בצלחת!

ים של רעיונות בשיטת "למה שלא…" העלו האחיינים שלי סביב שולחנות הדיונים המרתקים של יום שישי (למה שלא תכניסי מקלות מברזל בחימר לפני שאת שורפת? למה שלא תעשי חורים קטנים ונתקע בהם קצוות של שיפודים? למה שלא תדביקי שפיצים? וכולי וכולי…) עד שבסופו של דבר נשברתי תחת הלחץ והגיתי את כלי החמאה המשודרג -

נראה לי שאין צורך להסביר – הוספתי לצלחת הקטנטנה נקודות שפיציות מחימר, ותודה לאחייני האהוב והמאתגר, שלא ינום ולא ישן עד שהוא ישיג את מה שהוא רוצה… יותמי – הכל בזכותך ובשבילך!

מכיוון שהכלי נמסר כמתנה אישית ליותם, הוא נצבע בצבעים "גבריים" ובסגנון צעיר. בשביל הטויסט הוספתי על מכסה הפעמון את הכיתוב המבריק THE BUTTER THE BETTER שהגתה חברתי לחוג החימר, ליאת (תודה)!

ועוד כמה כלים שסיפקה לי בטן התנור -

קערות במידות גדולות – לפירות, להגשה או לכל שימוש אחר…

תודה על פרגוניכן הנפלאים גם כשמידת הצבעוניות בפסוט הקודם היתה נוגה מעט, וכעת, משחזר הצבע לבלוג – מאחלת לכן המשך שמח וצבעוני!

*

סוף אתגר קנווסון, ומה שיוצא

2012-04-09T18:45:00.000+03:00

*

מכיוון שתנופת היצירה שלי בשבועות האחרונים היתה מוגבלת למדי, שמחתי מאוד עם כל מייל שהגיע תחת הכותרת אתגר קנווסון. אם אני לא יוצרת, אז לפחות תרמתי את חלקי (הצנוע, יש לומר) בהנעה ובהנאה של חברות אחרות :-)

נהניתי לראות ואף התרגשתי לקרוא את המיילים המצורפים (ובכלל, תמיד כל כך כיף לפגוש את הסמויות פה!).
מכיוון שאת שתיים מן המשתתפות אני מכירה אישית, העברתי את מלאכת השיפוט לידי חברותי הטובות, המוכשרות והמכובדות – חגית (היבואנית הרשמית של הקנווסון לאזורנו) והילה (כי איזה בונוס זה להגיד שההגרלה נערכה בחסות עו"ד, גם אם זו לא היתה הגרלה...).

אני גאה להעלות כאן את הצילומים של כל אחת משבע העבודות שההשתתפו -
אביה בן צבי היתה חרוצה והכינה שני קנווסונים. "חוף ים פרטי" - מקסים ורגוע, והשני, לדלת חדרה של בארי התינוקת הקטנה עם השם היפהפה - מזל טוב!

גם תמר סלוצקי הכינה שני קנווסונים – לאחד היא קראה "דובים" (ואני מאוהבת בצוללת הצהובה!)

והשני, קנווסון שהוכן כמתנת חתונה, נקרא ציפורים ופאותיו מלאות בזוגיות ואהבה…

מימין, מיכל שוורץ עם קנווסון רגוע באוירת נחל סתווית, ומשמאל, עדי ברש בירם עם קולאז' יצירתי ומעניין של ציור, חרוזים נותני צבע ונפח, וסליל חוט. איכשהו הצבעים והתוכן אפילו מחברים לי אותו לפסח!

במקום הראשון זכתה פה אחד היצירה של דפי חברתי המסטיקית (מתברר שגם סוכריות יושבות עליה טופי!). דפי הפכה את הקנווסון לטלויזיה ובה משודרת הסדרה זהבה ושלושת הדובים (בסצנה הזאת זהבה בדיוק הלכה רגע להכין קפה…). הרבה משחקי מילים יש ביצירה המקסימה הזו, אני בטוחה שתקראו עליהן גם בבלוג של דפי :-)

תודה גדולה לחברותי השופטות ותודה ענקית לכל מי שהשתתפה. המתנה העיקרית כאן היא העשיה וההנאה, ולדפי יש גם קערה נלווית :-)

אמנם, כפי שקיטרתי כבר, היצירה לא היתה בשיאה בשבועות האחרונים, ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ואולי בחד-גוניות היחסית של התוצרים יש בכדי להעיד על התקופה המדשדשת :-)

זוג קנקנים לבנבנים למדי, עם נגיעות בז' מינוריות -

בפוסט הזה יש הרבה צדפים, לא?

נרתיק זערורי וייצוגי לפלאפונו החכם והחדש של הינשוף (לא שהוא משתמש בו, אבל הייתי חייבת!). שימו לב להתאמה הבלתי אפשרית בין הגוף לסגירה – זה עלה לי בדם ויזע!

הבד האלמותי נקרא גם "נס פך השמן". הזמנתי רק מטר אחד והינשוף כבר זכה ממנו לציפית, כיסוי למחשב וכיסוי לפלאפון :-)

והצצה לבטנה המנוקדת ולסגירה הסקוצית -

מאותה משפחת גוונים, אבל עליז, שמח ומשמח, ילדתי עוד ארנב טילדה, והפעם בסגנון רומנטי ביותר!

באחד משיטוטי מצאתי שארית פיסת פליס קשיח באפור כהה וידעתי שהיא תהיה לי לארנב. הבגדים מבד תחרה אוף-וויט, ונגיעת הבד הורדרדה היא פיסת בד יקרה ללבי שקיבלתי מאהובה מוכשרת בטירוף, והתקמצנתי עליה בחירוף נפש עד לרגע שבו החלטתי לתפור ארנב שישאר אצלנו…

ובכל זאת בלי טיפת צבע אי אפשר… בתוך קערה טורקיזית -

ועם פיסת גינה פורחת -

לקראת סיום כמה מילים לגבי הפוסט הקודם – איזה כיף היה לקרוא את העניין שהבעתן בנושא שריפת הראקו! שמחה שההסברים היו מעניינים ומובנים (אם כי שטחיים, עשיתי לכן ראקו-לייט :-)). הפינגוין, עדיין דוגר על המדרגות ומוסר לכולכן שהוא אוהב אתכן בחזרה! :-)

מקווה שהפוסט הבא יהיה צבעוני יותר, ומאחלת לכל קוראותי וקוראי (הבודדים) חג אביב שמח!

*

שריפת רקו (RAKU) וחיות אחרות

2012-03-31T18:29:00.001+03:00

*

לפני הכל – אתגר קנווסון מסתיים היום בחצות והעבודות המקסימות שקיבלתי יועברו לשיפוט חיצוני אצל חברות טובות, מוכשרות ואוביקטיביות (מכיוון שאני מכירה אישית חלק מהיוצרות). התוצאות יפורסמו בפוסט הבא :-)

רקו (RAKU) הוא סוג של שריפת חימר. מבלי להכנס כעת להסברים מעמיקים מדי ברמה ההיסטורית והכימית, אציין רק שזו טכניקת שריפה יפנית, במהירות גבוהה לטמפרטורה נמוכה (1000 מעלות), שלאחריה עוברים הכלים בעודם לוהטים למיכל ובו נסורת, שם הם נסגרים בתוך מצב של בעירה בתנאי חוסר חמצן מה שיוצר השפעות, או "רדוקציות", על החימר והגלזורות ולכן תוצאות שריפת הרקו מיוחדות, ובלתי צפויות.
הסטודיו שבו אני לומדת, מתכונן כבר כמה חודשים לשריפה כזו. מכיוון שמדובר בהפנינג חד פעמי ובתנור קטן אחד, כל אחד מאתנו הוגבל להכנת שלושה כלים לשריפה.
אני התחלתי את התהליך בתכנון שלוש הכלים שיתאימו לי לרקו, ואימון על כלים בשריפה רגילה (שנוצרו תחת ההשפעה הברוכה והמתמשכת של הסמינר בתל-חי בדצמבר).

למרות שלא נראה כך – גם הבקבוק המרובע התחיל וסיים את תהליך העבודה - על האובניים. בהמשך, ומכיוון שהצורה שלו מזכירה לי בקבוקי דיו ישנים, התפרעתי עליו עם טפטופי צבע כחול, קובלט.

כאמור, אחרי מספר חודשים של הכנות, הגיע יום שריפת הרקו. הייתי מגדירה אותו כל"ג בעומר של הקרמיקאים – בילינו אותו ביום הפנינג סביב האש, העשן והחביות. היה גם אוכל. משובח.

אלו הכלים המצופים בגלזורה מחכים בתוך התנור, שהוא למעשה תנור מאולתר מחבית מצופה בידוד מתאים. השפיץ הבולט לתוך התנור משמאל, הוא החיישן של הטרמוסטט.

את החום יוצר מבער מחובר לבלון גז. כשהטמפרטורה בחבית מגיעה ל 1000 מעלות, הכלים נשלפים החוצה.

בעודם לוהטים, הם נזרקים היישר לתוך חבית מלאה נסורת, מה שיוצר התלקחות. זו ההזדמנות לזרוק עליהם עלים יבשים, בלוטים וכל מיני חומרים אורגניים שהתלקחותם על הכלים והגלזורות יוצרת אפקטים מעניינים על התוצר הסופי.

את החבית הבוערת סוגרים במכסה על מנת ליצור תהליך "חיזור", קרי, יניקה של החמצן מהחרס והגלזורה וממתינים כך כ 20 דקות, בהן נוצרים האפקטים והרדוקציות על הכלים.

מחבית הנסורת, ובעודם בוערים, עוברים הכלים היישר לחבית מלאה במים.

ומשם – לקרצוף ונקיון…

ולמדף העבודות :-) אלו שלוש הכלים שיצרו לי מהשריפה הזו -

כפי שציינתי, התוצאות בלתי צפויות – אני שלטתי על החלוקה לאזורים הלבנים והטורקיזיים, אבל כל מה שנוצר על הגלזורות מעבר לכך הוא כמעט ולא בשליטתי, כולל האזורים המוזהבים (לו זה היה תלוי בי, הבקבוק הלבן היה מקבל יותר סדקים, כתמים וקרקלים).

היה יום הפנינג נפלא. בילינו 8 שעות בצליית כלים, בכל מחזור נולדו שישה כלים חדשים כשכולנו מחכים להם בסקרנות ומתח כמו חבורת יולדות נרגשת, וזו ההוכחה החותכת שגם אני הייתי שם :-)

ולעניין אחר, אחרי כמה חודשים של בילוי על הפינטרסט שלי, הושק סוף סוף "פרויקט הפינגוין". בעוד כל חברותי עוסקות בסריגת שטיחים מחוטי כותנה, אני חגגתי על השאריות והצלחתי לשנורר מספיק חוטים בצבעים שחור, לבן וחמרה בשביל לסרוג את היצור המשעשע -

מכיוון שצורת הסריגה האמיגורומית יצרה מרווחים קטנים בין חצאי העמודים לא יכולתי למלא אותו ישירות בחומר מילוי (שהיה מציץ בין החורים), ולכן תפרתי לו ביטנה בצורת כדור שחציו העליון שחור וחציו התחתון לבן ואותה מילאתי בשאריות בדים, בשביל לתת לו משקל.

הוא שוקל כמו ילד בן ארבע :-)

לא כל כך ידעתי מה לעשות עם הגוש החדש והדי-דבילי, ולכן הנחתי אותו באופן זמני על המדרגות. בינתיים, ב 24 השעות בהן הוא רובץ שם, נוצרה בינו לבין הינשוף מערכת יחסים מפותחת ולכן הוא כנראה ישאר נטוע במקומו כדייר זמני על בסיס קבוע…

וצילום אחרון בחברת בני דודיו הננסיים.

mixed media ואני…

2012-03-19T23:43:00.002+02:00

*

באחד מערבי השבוע שעבר השתתפתי בסדנת קנווס mixed media אצל חגית, משחק מילים. הרעיון בסדנא הוא לקחת קנווס אחד ותמונה אחת ולהפליג אתם כיד הדמיון עם מגוון של חומרים וטכניקות בכדי לקבל תוצאה של קנווס אישי וייחודי.
כמו בכל סדנא אצל חגית, גם הפעם ספגתי עולם ומלואו של השראה, יצירתיות וזווית ראיה מעניינת ובלתי צפויה.
כל התהליך כולו היה התנסות חווייתית במגוון חומרים מעניינים, שאת חלקם לא הכרתי קודם, והתוצאה היא "בובות", קנווס במידות 20X20.

היה מרתק לראות סביב שולחן העבודה איך כל אחת לוקחת את הקנווס שלה לכיוון אחר, ואת שלל העבודות המרתקות שכולן הוציאו תחת ידיהן…
אני יצאתי מאוהבת, גם מהתהליך וגם מהתוצאה (בחגית אני מאוהבת כבר מזמן… :-))

התמזל מזלי, וחגית היא לא רק מורה נפלאה אלא גם שכנה, חברה, ובנאדם נדיב להפליא, שהסכימה לקבל אותי גם למחרת לכמה שעות של בילוי משותף, במהלכן יצרתי עוד קנווס, כי מלכתחילה רציתי קולאז'.

בקנווס השני, "מדרגות" כבר ידעתי טוב יותר מה אני עושה ולאן אני חותרת והוא זרם לי מתחת לידיים בהנאה אינסופית של מריחה והתעסקות עם גזרי נייר והתאמת צבעים -

חגית, בסבלנות רבה מצאה לי את הבמבי הזה (כי אני רציתי דוב… :-)) ואני התאמתי את הצבעים שלו ל"בובות" על מנת ליצור קולאז' -

את כל העבודות של חברותי לסדנא תוכלו לראות בבלוג של חגית. שם יש גם פרטים על סדנאות נוספות שהיא מקיימת, ואני כאמור ממליצה בלב שלם ואוהב לכל מי שמחפשת חוויה נפלאה ומלאה בהשראה והעשרה לרוץ ולהרשם! הכלים הנפלאים שתקבלו מחגית הם מעבר ליצירה החד-פעמית שתיצרו בסדנא, אלא הם אלו שספגתם לתוככם וילכו אתכם הלאה…

וחזרה ל"בובות ומדרגות" - מי שמכיר את הבית שלי יודע שמרוב מדרגות, בובות ושטויות אחרות, קצת קשה למצוא בו פיסת קיר פנוי… אבל האמת היא שאני כל כך אוהבת את הקנווסים האלה, שהצלחתי למצוא להם מקום ראוי שממש תפור עליהן :-)

ואם בדברים תלויים עסקינן, קצת מעולם הקרמיקה שתמונות ממנו נזנחו לאחרונה – שלט שהכנתי לשער הבית של חברים יקרים שלנו. הצילום מעוות משום מה – השלט במציאות בהחלט מלבני :-)

צולם ונמסר בעיצומו של מזג אויר קשה צילום…

ולמי שפספסה במקרה, זה המקום להזכיר את ההדרכה ואתגר הקנווסון מהפוסט הקודם, (אתגר יצירתי ונושא פרס :-))

סנונית מקסימה וראשונה כבר נחתה בתיבת המייל שלי וזיכתה את היוצרת שלה (וגם אותי…) בהמון הנאה!

לכל מי שביקשה הקלות כי אצלה בבית משתמשים בסבון נוזלי - פה המקום לחשוף פרט מביך ואפל: אני אישית בכלל מכורה מאז ומעולם ל"נקה 7" פושטי ונטול קופסא :-) קופסאות ה DOVE שייכות לטעמם היוקרתי של גברברי הבית… :-)

ולמי שבכל זאת אין - כל קופסא קטנה בגודל קרוב לזה תהיה טובה לצורך העניין, אבל תמיד אפשר להיות יצירתיים ובאותה שיטה של בניית הקנווסון אפשר, יש מאין, לבנות את כל הקופסא מחתיכות קרטון של קורנפלקס!

הנאה מובטחת - מוזמנות להציף לי את התיבה בקנווסונים :-)

*

הו אילנה (וגם טילדה ואתגר קנווסון)

2012-03-12T21:58:00.001+02:00

בסוף הפוסט - הדרכה ליצירת מסגרת מיניאטורית (קנווסון מקופסת סבון), ואתגר נושא פרס… :-)

כשאני מכינה מתנה אני משתדלת בד"כ להכנס לראש של מקבל המתנה ולהכין אותה על פי טעמו ועל פי אהבותיו. בהיותי בעלת משפחה מורחבת מאוד מגוונת, זכיתי גם בגיס צבעוני, יחיד ומיוחד מאוד, שמעריץ כבר שנים את הזמרת אילנה אביטל. במשך שנים הוא גם אוסף חומרים שקשורים אליה ומתייק אותם בקלסר משרדי גדול ובנאלי. לפני כמה חודשים הוא הוזמן להתארח בתכנית טלויזיה (ועל הדרך גם להתחבק עם הו אילנה...!) ואני, שראיתי מהספה בבית את הקלסר המרופט שאתו הוא הגיע לשידור החלטתי בו ברגע שאני מכינה לו קלסר ייעודי. זה לקח כמה חודשים ואוטוטו יומולדת עד שהתיישבתי סוף סוף להכין.

בבחירת הצבעים והתכנים - ניסיתי מאוד להכנס לראש שלו ולטעמיו על מנת ליצור כיסוי לקלסר שהוא ישמח בו – בד הבסיס הוא בד קנווס שקניתי פעם בשוק בברצלונה עם הדפסה של עיתונים (בספרדית :-)) שמייצג גם את תכולת הקלסר: קטעי עיתונות ותמונות.

מדף הפייסבוק שלו "גנבתי" והדפסתי על בד תמונות שלו בעבר עם אילנה, כולל זו באולפן הטלויזיה… את האפליקציה עם שמה ואת המסגרות לתמונות גזרתי מדוגמאות של בדי ריפוד בשלל צבעים שחברה יקרה תרמה לי פעם (נשיקות…)!

בשביל לגוון הוספתי גם בד משבצות שחור לבן, וסרט בד ממוספר ומדליק שקניתי במסטיקים -

בצדו האחורי של הכיסוי הוספתי הקדשה מודפסת קצרה שלא צולמה, ובכל אופן הקלסר שהוכן ונמסר באהבה, התקבל בשמחה והרבה התרגשות!

מתנה נוספת שמסרתי לאחרונה היא ארנב טילדה (כן, כן, עוד אחד…!!!) שהכנתי באהבה לאורי התינוקת היפהפיה של דקלה – הג'ירפה חסרת הבלוג. אז אמנם אורי נולדה כבר מזמן, אבל היי, לפחות הספקתי להכין לה את מתנת הלידה לפני הבת-מצווש!

גם כאן השתדלתי להתאים את הצבעים לטעמה של האמא המקבלת :-)

מתנצלת אם אני חוזרת על עצמי בעניין ארנבי הטילדה, אבל אני פשוט מאוהבת בהם ונהנית להכין אותם כל פעם מחדש, אני משתדלת לפחות לגוון לעצמי את החומרים והביגוד, והפעם הארנב עשוי מפליז אפור/תכלכל מהסוג היותר קשיח ששמחתי למצוא בנחלת בנימין (סוג הפליז הזה פחות רך ונחשב פחות איכותי אבל הוא נפלא לבובות ממולאות מהסוג הזה…)

והפעם גם צילום מהגב, כי אני מתה על האיקס בכתפיות של הטוניקה הארנבית שלו ואף פעם לא יוצא לי לצלם אותו מאחור (ותודה לינשוף על האחיזה התומכת והמסוקסת…)!

וכפי שמבטיחה כותרת הפוסט -

הדרכת קנווסון זעיר מקופסת סבון (ואתגר נושא פרס בסופה!):

לפני שני פוסטים הצגתי את הקומיקס התלת מימדי "קנווסון" (כל הזכויות על השם שמורות לחגית :-)) מקופסת סבון, וקיבלתי כמה וכמה בקשות לצלם הדרכה ולתת כיוון למיני פרוייקט. מכיוון שממילא נשארתי עם חצי ברווזון גומי שחוט החלטתי לשנס מתניים וברווז, ולכתוב הדרכה קטנה לפרויקט זריז, קליל וכייפי שנותן דרור להמון אופציות יצירתיות. חייבת לתת קרדיט להדרכה המצויינת הזו של נילקי, שממנה למדתי פעם את העקרון.

מתחילים מקופסת סבון קטנה - מסמנים מסגרת כחצי ס"מ מהשוליים וחותכים את המרכז החוצה.

מודדים את עומק הקופסא (3.5 ס"מ) ואת המידות של החור שיצרנו (5X7 ס"מ). כמובן שאני מסבירה את העקרון – לכל קופסא יש את המידות שלה…

עומק הקופסא (3.5 ס"מ) יתחלק לשניים- 2 ס"מ עומק הקנווסון ו 1.5 ס"מ לגב.

מחתיכת קרטון אחרת חותכים רצועות מתאימות ויוצרים באמצעות מסקינגטייפ מסגרת גמישה במידות של החור (5X7 ס"מ) בגובה של 2 ס"מ.
בנוסף, יוצרים חמישה גילגולי קרטון, מעין "רגליים" בגובה של 1.5 ס"מ.

שופכים שלוליות של דבק פלסטי בארבע הפינות ואחת במרכז (שימו לב לא לעבור מחוץ לקו האדום המסומן בתחתית – הדבק צריך להיות מתחת לחור שחתכנו בקופסא…). מעמידים בשלוליות הדבק את הרגליים המגולגלות.

כשמתייבש שופכים דבק פלסטי גם מעל הרגליים ומניחים עליהן בצורה מדוייקת ומקבילה לחור את חתיכת הקרטון שהפרדנו קודם.

כשמתייבש מניחים את המסגרת הגמישה וממקמים אותה בדיוק ברווח שבין הגב לחזית-

מחזקים את הכל ברצועות מסקינגטייפ -

כעת, באמצעות דבק פלסטי מדולל במים (!!!) מצפים את הכל בשתי שכבות של גזרי עיתונים, רצוי עיתון מנייר מעט עבה.

כשמתייבש אפשר לצבוע בצבעים אקריליים, אם רוצים לשמור על שקיפות יש לדלל את הצבעים במים.

מכיוון שלא הייתי מרוצה מהצביעה, עיטרתי בסופו של דבר את הקופסא עם מפיות כך שהצבע והמפיות משתלבים ולא נותר זכר לכיתוב העיתון.
כמובן שכאן השמיים הם הגבול וזה הזמן להתפרע ברעיונות עיטור שקשורים לתוכן הקנווסון שאתן מתכננות.
כשהכל מתייבש רצוי לצפות את העבודה בשכבת לכה (ספריי) – שגם מחזקת את כל המסגרת והופכת אותה לקשה וכמעט פלסטיקית.

הברווזון שלי הפך ל TOILET DUCK לטובת דלת שרותי האורחים…

עציץ הפרחים הקטן עשוי מ… פקק של שפופרת קטנה של משחה רפואית שריססתי בספריי צבע. הפרחים הם פרחי בד קטנטנים שחיברתי לחוטי ברזל דקיקים והם עומדים בעציץ בתוך שלולית דבק גומי שהתייבש סביבם.

וצד שני…

אתגר קנווסבון ספונטני :

תוך כדי כתיבת ההדרכה, החלטתי לשתף אתכן, הקוראות, בחדוות היצירה. לצורך עידוד העשייה אני תורמת קערת קרמיקה בתור פרס ראשון (אם כי הפרס האמיתי הוא עצם היצירה, וגם הקנווסון שישאר אצלכן)!

עד סוף החודש (31 במרץ) אתן מוזמנות לשלוח לי למייל ykipodim@gmail.com צילומי קנווסונים שהכנתן לפי ההדרכה הזו. זה כמובן לא חייב להתבסס על ברווז (להיפך, אני אשמח לראות רעיונות מקוריים!) וגם לא על קומיקס, אלא כל רעיון של "התרחשות מיניאטורית תלת מימדית בתוך מסגרת מקופסת סבון".

לשם תזכורת – אלו שתי העבודות שלי.

את העבודות שלכן אני אעלה כאן בעוד כשלושה שבועות והעבודה המקורית והיפה ביותר לטעמי תזכה את היוצרת שלה בקערת קרמיקה מעשה ידי (אני לא מצרפת תמונה כי אתן לזוכה אפשרות בחירה...).

אם ארגיש (מטעמים אתיים או אחרים) שאני לא מצליחה לשפוט לבד , אגייס חברות נוספות מתחום היצירה שיעזרו לי לשפוט את העבודות שלכן בעילום שם...

יאללה – זה אתגר קליל וכייפי, ויש כמעט שלושה שבועות להכין אותו - אתן מוזמנות להשתתף בהמוניכן!

יצירה בחברה (טובה)!

2012-02-28T22:48:00.002+02:00

*
סופ"ש שעבר, בסימן סערה התקבצנו, חברותי לקומונת צומת צבעים וגם אני, לסופ"ש יצירתי בצפון. זו הזדמנות נוספת לומר תודה ענקית לקשת ולהילה על הרעיון המעולה וההפקה המתוקתקת – אתן פשוט מדהימות!
סיכום משובח +תמונות והסברים על כל מה שעשינו ומה זה בכלל סופ"ש יצירתי, אפשר למצוא אצל קשת כאן, ומכיוון שהיא סיכמה את זה ברמת הקולקטיב הכי טוב שרק אפשר, אני אסתפק בלהעלות את יצירותי התפורות מהסדנאות שעברנו יחד.

אתחיל מהסוף – אחרונה חביבה, הסדנא המקסימה של מיכלפ האלופה, לתפירת בית בד משאריות, וזה הבית הקטן והצבעוני שלי -

תפירת הבית היא התעסקות נפלאה - מצויינת לבזבוז שאריות בד אהובות (אפילו כאלה שנשאר מהן רק טלאי קטן קטן...), לא גוזלת הרבה זמן ומאוד כייפית (ולכל מי שהתיאור הזה עשה לה חשק – הדרכה אפשר למצוא כאן).

במהלך הסופ"ש זכיתי ליטול חלק בהשקה של מוצר גאוני – המתגהצ(א)ות של "תוצרת הארץ". דפי ורחלי, שהשילוב המעולה ביניהן מוליד לעולם היצירה הישראלי הפתעות נפלאות, פינקו אותנו בסטים של מתגהצ(א)ות, וגם בהפתעה אישית – תוויות שמיות. אני לא התאפקתי וניסיתי מיד לגהץ ולרשום את הבית על שמי בטאבו – קלי קלות (ועמיד בכביסה…)! אפשר להזמין במסטיקים.

עוד מעולם התפורים, עברנו יחד סדנת תיק קלאץ' בכיכובה של הילה בגרסת תיק רגיל ותיק מוקטן. אני הלכתי על הגרסה המוקטנת והוספתי לו ידית, כך קיבלתי תיק מאוד נוח לשימוש כשצריך לזרוק אליו משקפיים מספריים ועוד ספרון מחטים וללכת לסדנא שלישית עליה אדווח בהמשך.

התיק שלי נתפר מקנווס גס בניחוח מסעות – מתחת לכפתור (שנועד לקישוט בלבד) הוספתי ריבוע עור – מאוד אוהבת את תוספת טלאי העור בסגנון הזה…
אם חשקה נפשכן בתיק קלאץ' שכזה, בדיוק היום פרסמה הילה הדרכה נהדרת – כאן (ולמי שמתעצלת לתפור לעצמה, יש שם גם בלוגולדה!)

פנים התיק שלי מכותנה, וממנו מציץ – כרטיס סקראפי למהדרין!
אני לא מתיימרת לעסוק בנייר, אבל במסגרת ההשקה של האותיות המתגהצות עסקנו כולנו בסקראפ, וגם אני חטאתי… ולו רק כדי לראות איך האותיות הנהדרות מתגהצות היטב גם על נייר (ולא - הוא לא נשרף! :-))

וכמעט בהמשך לסופ"ש, התקבצנו יומיים אחריו לסדנת פיסול בובות גרב בהדרכתה המקצועית מאוד של אנה פרוג. לאחר שראיתי תמונות של עבודות של אנה הייתי מאוד סקרנית לקראת הסדנא. היכולת לפסל תווי פנים ופרצופים מלאי הבעה מתוך גרב ניילון – נראתה לי מרתקת, ואכן כך היה.

אנה הביאה לכל אחת מהמשתתפות קיט חומרים נדיב מושקע שכולל ה-כ-ל (כאמור, הגעתי רק עם המשקפיים, המספריים והמחט!), וכל אחת מאתנו יצרה במהלך הסדנא בובה אחת (ולקחה הביתה חומרים לבובה נוספת). אני יצרתי בובה תינוקת זהובת שיער, אבל לצערי קצת הרסתי אותה בבית. מאוד רציתי לאבזר אותה בעיניים חתיכיות מסוג safety eyes אבל בהיותי חסרת כל הבנה בסיסית בגרבי ניילון (מישהו באמת גורב את הדבר הסינטטי הזה על הרגל???) מסתבר שכל חור קטן יוצר רכבת והבובה שלי צולקה לנצח מסביב לעיניה היפות. אני מתנחמת בעובדה שאף אחת לא מושלמת… :-)

כדי לפצות אותה על עגמת הנפש תפרתי לה מיד שידוך - בן זוג חתיך ותכול עיניים שנראה קצת כמו האבא הקיבוצניק שלה (והפעם הדבקתי את העיניים ולא התעקשתי לחורר לו את הפרצוף…). כדי לצ'פר אותו על הכלה הפגומה סרגתי לו צעיף תכלת קטנטן בשתי מסרגות :-)

וכך נראה הרומן הרומנטי מודל 2012 -

אמנם יופיין של הבובות שלי מוטל בספק, אבל בתור חובבת תפירת בובות בכלל, למדתי המון מהסדנא של אנה, ועוד יותר מהנסיונות והטעויות שעשיתי בעקבותיה בבית. מדהים איך כל קפל וכל קמט נותנים לבובה תווים אחרים, אופי אחר ותחושת גיל אחרת - מרתק ומומלץ!

וכדי לגוון את הפוסט - קצת קרמיקה.

לא פעם אני נשאלת לגבי הכלים שאני מכינה ומידת עמידותם. אז רק לשם הבהרה: כל הכלים שלי נשרפים לטמפרטורה גבוהה, מה שאומר שהם עמידים ביותר לחימום ולאפיית מזון בתנור בכל טמפרטורה (וניתן להשתמש בהם גם במיקרוגל ולהכניס אותם למדיח…).

את תאוות עיוות ומעיכת הכלים יצקתי הפעם לתוך זוג קומקומים מיוחד –

באופן לגמרי מכוון יש לקומקומים גומות חן וקימורים מעניינים, וסיומת "חצאית" בתחתיתם ובעיני הם הקומקומים הטובים ביותר שהכנתי עד היום -

לקומקומים הצטרפה גם שישיית כוסות תה ייחודיות בהתאם – הכוסות בגוון טורקיז ירקרק, הקומקומים בגוון טורקיז כחלחל…

כל כוס על קימוריה וגומותיה יחידה ומיוחדת ויחד הן יוצרות קומפוזיציה שלמה ומעניינת -

כדי לחמם קצת את האווירה לקראת הסופה שכבר מורגשת בחוץ (הקומקומים נהדרים לחליטת תה!) ומכיוון שמדפי הסטודיו שלי מתחילים להיות עמוסים, אני מייעדת את שני הקומקומים ושש הכוסות למכירה. הם מאוד מיוחדים ואני מאוד אוהבת אותם, אשמח אם ימצאו להם בתים חמים ואוהבים, יחד או לחוד - כסט שלם או בנפרד (פרטים אצלי במייל ykipodim@gmail.com)!

תגובות לפוסט קודם -

תודה לכל המחמאות על השל. מכיוון שהוא פריט מאוד אישי, הן יקרות לי כפליים! תודה גם לכל המחמאות על המעבר החד שעשיתי למידות קטנות ;-)

לשאלות ובקשות להסברים על הקומיקס התלת מימדי והנפח הפנימי שנתתי לקופסת הסבון - מכיוון שחציו השני של הברווז השחוט מחכה על שולחני לעיבוד נוסף של אותו רעיון, אני מקווה מאוד שבפוסט הבא אעלה הדרכה בנושא, ועד אז - שתעבור עלינו סופה קלה!

קומיקס תלת מימד

2012-02-21T23:53:00.001+02:00

*
ינואר הקרררר והגשום גרם לי לוותר לעצמי על הרבה שעות עבודה עם בוץ רטוב בסטודיו לטובת ישיבה מול התנור בבית (אין מה לומר – צ'יפרתי את עצמי והתפנקתי :-)). כדי שהמצפון יהיה נקי והידיים לא תהיינה חסרות תעסוקה, ביליתי כמה וכמה ערבים חמימים עם מסרגה וצמר ביד!

מעט מאוד סוגי צמר מדברים אלי ויכולים לגרום לי להתחיל (וגם לסיים) פרוייקט סריגה, וצמר גולן של ויטלגו הוא אחד מהם. מחליף צבעים ולא אחיד, צמר שלא לגמרי סגור על עצמו עם צבעוניות מאוד מיוחדת שמזכירה לי שלכת במקומות שונים בעולם. רצה הגורל ואלונה ארובס החליטה להפטר פעם מכמה חבילות בודדות ובמסגרת החלפה פרטית שערכנו בינינו קיבלתי ממנה כמה צבעים מפתיעים, ובתוספת האפור שהיה לי מקודם, נוצר לי אוצר צבעוני שממנו החלטתי לסרוג לעצמי משהו -

יצאתי לדרך עם ארבע החבילות הקטנות והחלטתי לסרוג לעצמי של. מעולם לא היה לי של משולש מהסוג הנשי, העוטף והמתנפנף (זה תמיד נראה לי אלגנטי מדי בשבילי), ועל כן החלטתי לתקן את המעוות ולסרוג אחד כזה, יחיד ומיוחד, שיתאים למלתחה הפרטית שלי.
היה צורך בהרבה אלתור, החלפת צבעים, תכנון (ומצד שני חוסר-תכנון) בכדי להגיע לתוצאה הזו -

באופן מכוון החלטתי להחליף בין החבילות והצבעים תמיד באמצע שורה כדי ליצור "גושים" של צבע, מה שאומר שבסך הכל התעסקתי המון עם החלפת חוטים, קשרים, ולאחר סיום הסריגה עם הרבה עבודה של הסתרת כל הקצוות. אני לא בטוחה שכולם באמת מסתתרים, אבל בסה"כ סגנון הצמר והסריגה ממילא סלחנים לטעויות…

כשכבר כמעט סיימתי לסרוג את כל השל וחיסלתי את כל חוטי הגולן שהיו לי, נפלה עלי ממש מהשמיים חבילת צמר ורוד-מחליף-צבעים, בלתי קשורה בעליל לכלום אבל מצד שני כל-כך מוסיפה שהחלטתי לאלתר ממנה שלושה פרחים שיפארו את השל המטורף שלי…

השל זיכה אותי בבוק צילומים מפואר באדיבות וסבלנות הינשוף…

בסופ"ש האחרון נזקקתי לשלל מתנות קטנות ומפנקות מהסוג שמשדר אהבה ותשומת לב, ומצד שני לא היה לי יותר מדי זמן להכין אותן.

לעזרתי נחלצה ללין - אמנם אין לי אחוזים אבל אני חייבת להתפעל בקול רם מקרם הגוף הקטנטן והסבונים "במידה הנכונה" שמצאתי שם, שנכנסו לי מעולה כתוספת תשומי לספלים, או לשקיות בד פשתן דקיק שתפרתי להם -

שקיות אלו חולקו באהבה לכמה בנות נפלאות שהיו אחראיות לסופ"ש היצירה הנהדר שעבר עלי – אבל עליו ועל מעלליו אני ארחיב בפוסט הבא…

ועוד דבר קטן שחילקתי בסופ"ש היה החלפה קטנטנה - החלפת קנווסון. הרעיון המעולה והמעורר של חגית היה לקחת קופסת אריזה של סבון, לקבל השראה מהקישור הזה, ולזרום כיד הטובה על כנפי הדמיון… (זה לפחות מה שאני עשיתי!).

האמת היא שקצת קשה לי להסביר איך קופסת ה DOVE שיצאתי ממנה הגיעה להיות "קומיקס תלת מימד" ציני נוסח שנות ה 80 אבל אני אנסה… מכיוון שאת ההחלפה הכנתי למיכלפ', ומכיוון ששתינו ילידות אותה שנה, הרשיתי לעצמי להתפרע עם המקורות התרבותיים האהובים עלי משנות התבגרותי העליזות – דודו גבע, הברווז והקומיקס. השיר המוזר "גבר שר אצלי באמבטיה" היה להיט חזק כשמיכלפ ואני היינו חיילות, ובימים אלו עושה קאמבק מה שגרם לי פתאום להזכר בו (מה גם שהמילה "סבוניה" מפארת את שורותיו...!).

את קופסת הסבון הפכתי למסגרת תלת-מימד, כלומר – הענקתי לה נפח פנימי ואח"כ עבדתי עם שכבות נייר, דפי תווים, צבע אקרילי, החתמת פצפצים, מפית מנוקדת וספריי לכה על מנת להגיע למסגרת הרצויה. בהמשך (ואני מצטטת את זהר יקירתי…) "רצחתי" ברווז גומי והדבקתי את חציו תוך יצירת דיאלוג בינו ובין כדור הבריכה (כדורון קלקר פיצפון מצופה בפרוסות לבד).

כאן מצולם כשמאחוריו, מציץ מעל העיתון "יוסף ממחלקת המים של העיריה"- גיבור נעורי שהדיאלוגים שלו עם הקקטוס עליהם גדלתי, היוו את מקור ההשראה החזק ביותר לקומיקס התלת מימדי שלי…

וכדי שתבינו שמדובר בהחלפה ממש ממש קטנטנה -

אפשר לסכם שמדובר באחת ההחלפות שהכי נהניתי להכין מאז ומעולם, תודה חגית על הרעיון הנפלא, ותודה למיכלפ שהבינה את ההומור האינפנטילי שלי :-)!

וואו - תודה!

2012-02-11T19:17:00.002+02:00

*
את התגובות לפוסט הבלוגולדה הקודם אפשר לסכם במילה אחת – ריגשתן!
תודה ענקית לכן על ההיענות ועל מבול התגובות, אבל לא פחות מזה – תודה על האיכות. הכתיבה והתגובות, המיילים שלכן, השאלות והתשובות הם כולם חלק מהדו-שיח האנושי והקסום שאני מרגישה שמתקיים בינינו - הרחבתן את לבי…

שמחתי לראות כאן המון מגיבות חדשות ש"השתבללו" עד היום. עם חלקכן יצא לי גם קצת להתכתב ולהכיר את האדם שעומד מאחרי הכינוי, תודה! מוזמנות להמשיך להגיב :-)
שמחתי ללמוד מהתגובות כמה השראה מהווה הבלוג לעשייה בכלל ולקרמיקה בפרט. זו זכות גדולה עבורי להיות צעד בדרך להגשמת חלומות – בהצלחה!
שמחתי לראות מגוון של דעות – בעוד יש כאלו שהכדים היפניים ה"מעוכים" לא דיברו אליהן בכלל, ישנן גם לא מעט שהתאהבו בהם. עושר הדעות והטעמים, כמו גם עושר המגיבות מרחיב את הלב והדעת!
שמחתי לראות כל כך הרבה התעניינות שקשורה בטכניקה של הכדורים ויצירתם על האובניים (כולל שאלות של מבינות!). כדי לא להאריך את הפתיח הזה עד אין סוף אני אתייחס לסוגיית כדורי החימר בסוף הפוסט.
תודה גם לשבלוליק על העדכון - שמחתי לקרוא! ;-)

אז אחרי הפתיח הארוך (אך המתבקש) - נעבור לסיכומים...
טכנית, הפוסט קיבל 154 תגובות, אבל היו גם כמה כפולות בטעות, אז לאחר ניכוי קולות הימאים נותרנו עם 149 תגובות שהן כמעט 150. כמו שהבטחתי – בנוסף לפרס הראשון, על כל 50 תגובות הוספתי קערית שמוליקיפודית, כך שיש סה"כ ארבע הגרלות.

במקום הראשון – סט לסבון ומברשות שיניים – גל (היה שווה לצאת מההשתבללות ;-))

ועוד שלוש שיזכו בקעריות (עם קצת סבלנות כי הן בשלבי הכנה…) -

מימס (לנכדים…;-) ?)
חגית (כולל פתק החלפה…)
חלי טרשל (כנ"ל)

אנא צרו אתי קשר למייל ykipodim@gmail.com כדי שנראה איך אני מעבירה לכן את השלל…
עד כאן לעניין זה!

אני אתחיל בדובון מהסוג שכבר העליתי כאן לא מעט, אבל לטעמי הוא המתוק מכל אלו שתפרתי עד היום -

הדובון, כמו כל אחיו לפניו שייך לכיס של כרית, והכרית, שהפעם נוספה לה גם אפליקציה, שייכת לרביד, התינוקת הכי טריה במשפחתנו המורחבת - נכדה ראשונה ומתוקה לגיסתי ולגיסי…

למי שחדשה בסביבה – יש כאן הדרכה מצולמת לכרית כיס

והאפליקציה…

ולדובון קצת אחר…

חברתי היקרה וטובת הלב קשת, מארגנת פרוייקט של תרומה לקהילה – בובות גרב שיעברו לקראת פורים לילדים במקלט לנשים מוכות. אני נרתמתי למשימה (ותודה לעופר עיני על ימי החופש שהוא ארגן לי השבוע!) והחלטתי לנצל את ההזדמנות להגשמת חלום קטן – תפירה "משוחררת" ויצירתית בלי הקפדה יתרה על סימטריה… הרעיון התאים לי היטב לדובון הגרביים החצי-מאולתר שהשתדלתי לתת לו מראה "מרופט" -

כל החלקים עשויים מחלקי גרביים למיניהן, למעט הבטן שעשויה משרוול של סוודר. למען האמת גם אותה ניתן היה ליצור מגרב, אבל אהבתי את הדוגמא של הסוודר אז עיגלתי קצת פינות. הדובי יצא, לטעמי, מזמין חיבוק ממש כמו שהתכוונתי!

אם אתן רוצות להצטרף לפרויקט של קשת ולשמח ילד לקראת פורים עם בובת גרב מעשה ידיכן, או אם סתם בא לכן לראות את קוף הגרב המשגע שקשת תפרה אתן מוזמנות להכנס לבלוג של קשת, יש גם הדרכה לקוף גרב.

ותודה לכל החיילים שלי שדואגים לאבד כל פעם רק גרב אחת!

מזמן לא השתתפתי בהחלפות, ולכן כשהילה הגתה את רעיון ההחלפה המאתגרת מזמן מזמן – קפצתי על המציאה והצטרפתי. הרי כל הרעיון של להשתתף בהחלפות הוא להתאתגר, לא?

הרעיון מאחורי ההחלפה ה"מאתגרת" הוא שאת החומרים אני מקבלת מהמוחלפת שלי… שצריכה להעביר לי 5 חומרים שונים ועלי להכין עבורה משהו תוך שימוש בלפחות ארבעה מהם (ואפשר להוסיף קצת תוספות).

אני קיבלתי מ…הילה את החומרים הבאים – פיסת לבד כחולה, בד צהבהב עם ציורי ילדות, סרט צהוב, כפתור צהוב וצפרדע ירוקת הראש -

ומה עשיתי מהן? על פניו לא רעיון כל כך מקורי כשמדובר בהילה, שהיא ממש חתיכה ולא פילה (אבל לפחות בבלוג היא כן!) – קודם כל תפרתי פיל לבד תכלכל, שעיניו חרוזים שחורים, וחתיו מלבד לבן מגולגל ותפור.

מהבד הצהבהב תפרתי מנשא/כיסוי לפיל, לשם האותנטיות התאילנדית הוספתי סרט פומפונים, ומאותה סיבה נקשר לצווארו פעמון על שרוך עור. הכפתור הפך לתחליף מושב לפיל התאילנדי…

הגזרה לפיל מכאן אבל הכנסתי שיפורים, כמו למשל הכפלת שכבת הלבד באוזניים כדי שיעמדו זקופות, ואם כבר אז כבר - הוספתי לבד חום שיהיה יותר מעניין…

הפיל צולם בתנאי מזג אויר קשים בשבת גשומה, אני לא אוהבת לצלם צילומי פנים, אבל לא היתה ברירה ולכן החלטתי לנצל את הבית כרקע אותנטי לפיל האקזוטי -

לסיום, כפי שהבטחתי, עוד כמה מילים בסוגיית הכדורים:

הכדורים נוצרים בעבודה מגוש, כלומר, מניחים על האובניים גוש חימר אחד גדול וממרכזים בכל פעם רק מעט מחלקו העליון ממנו מכינים כדור, וכך עובדים כדור אחרי כדור - בכל פעם חותכים ומורידים אותם מהגוש הגדול. כמובן שהצד התחתון של הכדור מקבל את צורתו הסופית והיפה רק לאחר עיצוב "צד שני".

בכל כדור שיורד מהאובניים יש לחורר חור קטן עם מחט, אחרת הכדור יתבקע בזמן הייבוש (לאויר שכלוא בו לא יהיה לאן לברוח בזמן שהחימר סביבו מתכווץ). כמובן שיש להקפיד לשמור על החירור הקטן הזה גם לפני הכנסת הכדור לתנור בכל השלבים.

למיכליקה – מכיוון שכדורים חלולים הם ממש לא כבדים ולכן אין שום בעיה מבחינת משקל לתלות אותם. נתת לי רעיון מעולה - תודה!

לאפרת משה רבנו (יש לך אחלה כינוי!) – עוד רעיון מצוין הוא להפוך את הכדורים למלחייה ופלפליה… אבל מה ששובר אותי בדרך זה בעיקר למצוא חניה בדרום תל-אביב ליד "בית השעם" :-)

לדפנלולה – לאחר שמגיעים לצורה קערתית (החלק התחתון של הכדור) עם מספיק עודף בשוליים, מרימים את העודף תוך כדי סיבוב, מדקקים את החימר ודוחפים אותו למעלה ופנימה עד שהוא נסגר. זה קצת מתסכל בהתחלה ודורש קצת מיומנות. כדי להשתפר אני ממש התאמנתי על זה בעקשנות לאחרונה והנה תוצאות האימונים, מכמה סוגי חימר שונים – בדרך לשריפה ראשונה.

שוב תודה לכן על המנוע שאתן!

ברכות לזוכות…

מקבץ קרמיקה חלק ב' (ובלוגולדה!)

2012-01-29T22:26:00.000+02:00

*

לפני הכל תודה-תודה-תודה על כל התגובות המפרגנות בפוסט הקודם. אני מעריכה ומוקירה כל אחת מהתגובות ומהמגיבות גם אם אין לי יכולת טכנית להגיב באופן אישי. התגובות שלכן מעודדות, מצמיחות ולעתים אף נותנות לי כיוון, בפרט כשלי עצמי קשה לראות את התוצרים שלי באופן אובייקטיבי. לעניין זה אני חייבת לציין שמידת האהבה שבה התקבלו סלי הקרמיקה – הפתיעה אותי. תודה!!!

מתוך רצון כנה להודות לכן על הליווי המפרגן והמתמיד, שאינו מובן מאליו - הפוסט הזה יסתיים בבלוגולדה (אבל אל תרוצו ישר לסוף, יש דברים מעניינים בדרך :-))
לשרכי ולכל מי ששאלה – אני לומדת אצל איילת המקסימה כאן, ולעינת – אני לא מעבירה סדנאות קרמיקה, אבל כשתהיי בארץ את מוזמנת לבקר בכיף! )

כפי שכבר ציינתי כאן, השתתפתי בחנוכה בשלושה ימי סימפוזיון קדרות. מכיוון שהתבקשתי לספר קצת יותר – אני ארחיב מעט: מדי שנה עורך איגוד אומני הקרמיקה בישראל בשיתוף עם מכללת תל-חי סימפוזיון קדרות בן שלושה ימים. בכל סימפוזיון שכזה מתארחים שלושה אומני קרמיקה מעניינים ובולטים מהעולם ומציגים את תהליכי העבודה שלהם. משתתפי הסימפוזיון עוקבים מקרוב ברמה המעשית אחר עבודתם של המאסטרים (המשתתפים אינם עובדים אלא רק צופים). המאסטרים עובדים על הבמה באודיטוריום או בכיתות אמן סמוכות וניתן לעבור ביניהם – להתרשם, ללמוד, לרשום, לצלם, לשאול שאלות… עבורי זו היתה הפעם הראשונה בה השתתפתי בסימפוזיון וקיבלתי המון העשרה - הן ברמה הטכנית והן מבחינה רעיונית.

אחד האומנים שהתארח בסימפוזיון הוא הקדר האירי Marcus O'Mahony שעבודותיו מתאפיינות בחזרה לכלים "בראשיתיים" - אי-דיוק, קווים פחות עדינים, מכות ודפיקות בדפנות הכלים… התיאור אולי לא נשמע מלהיב, אבל מרקוס הותיר בי חומם עמוק!

כחלק מה"השפעה המרקוסית" יצרתי סט של שישה כדים, שבאופן מכוון "חיבלתי" בהם, אם כי, בינתיים, די בעדינות.

מכיוון שהכדים הזכירו לי כלים יפניים מסורתיים, העברתי על הגלזורה מריחות והשפרצות מכחול של צבע טבעי כחול (קובלט) שנותנות תחושה קלה של קליגרפיה יפנית.

ניתן לראות כי בכדים ישנם שקעים שנוצרים ממש ב"עבודת יד" כאשר הכלי חצי יבש, על ידי מכות קטנות ומעיכות קלות שמוסיפים עניין לתוצאה הסופית.

את ששת הכלים צילמתי בהמון קומפוזיציות (חסכתי לכם את הרוב :-)) ובפרט נהניתי מההתאמה שלהם לציור שבמקרה תלוי אצלנו בבית…

לפני כמה וכמה פוסטים העליתי כאן צילומי ספלים שהכנתי בהזמנה עבור משפחה נחמדה בהשראת ספרי ילדים כבקשתם. בדרך עקיפה הגיע הצילום לעיניה של ורדה (תודה שבלוליק :-)), אמה של הסופרת מירי רוזובסקי, וזו הזמינה ממני עבור בתה ארבעה ספלים של "רוני מקרוני" – סדרת הספרים שכתבה מירי.

מצד אחד רציתי שהספלים יראו כמו סדרה, ולא ייצרו במטבח משפחת רוזובסקי "בלאגן בעיניים", ומצד שני - לא רציתי ליצור עבורם ארבעה ספלים זהים.
הפתרון (שלא הצטלם טוב) היה לאפיין כל ספל בצבע אחר ולתת לרוני מצב-רוח בצבע המתאים ("יש לי מצב-רוח כחול" הוא חלק מהטקסט באחד מהספרים בסדרה).

אלו צבעי הספלים (משמאל למטה – ירוק סרבן צילום :-))

וזהו צידם האחורי – כשמות הספרים בסדרה…

את ורדה פגשתי השבוע והספלים החליפו ידיים. ורדה מאוד שמחה בספלים ואני מקווה שיתקבלו באותה שמחה בבית הסופרת – כבוד! :-)

ובסגנון אחר לגמרי – זהו כדור קרמיקה חלול שנוצר גם הוא על אובניים -

למען האמת לא יצרתי אחד אלא כמה וכמה, שעוטרו בחומרים שונים ובגלזורות שונות, וחלקם נותרו חשופים. החימר בבסיס הוא חימר אדום -

לפרקטיות שבינינו – תפקידם של הכדורים הוא לנוי בלבד -

צילמתי אותם בתוך ערימת קערות טריה בצבעים תואמים -

ולמי ששרדה עד הלום, וכפי שהבטחתי – בלוגולדה.

במה זוכים? בסט של שני כלים לאמבטיה מסדרת שמוליקיפוד: לסבון ולמברשות שיניים. נחמד גם בתור כלי לעפרונות :-)

איך זה נראה מזוית אחרת? (גם בכלי למברשות שיניים יש חורי ניקוז…)

איך משתתפים? משאירים תגובה (לא לשכוח לוודא ששמכן מופיע בה…).

עד מתי? עד 10 בפברואר בחצות.

במידה וכמות התגובות תעבור את ה 50, אוסיף גם קערית מאותה סדרה. על כל 50 תגובות נוספות- כנ"ל…

מה אם לא מצליחים להשאיר תגובה? זו ההזדמנות לכל מי שלא מצליחה להשאיר תגובה בבלוגר ללמוד לעשות זאת – מנסיוני, אם מגיבים כאנונימי (ולא לשכוח לרשום את שמכן בגוף התגובה!) לא אמורה להיות בעיה (או שיש בעיה בדפדפן ואפשר לנסות לעבוד עם דפדפן אחר… גוגל כרום שולטטט). אם ממש לא מסתדר להשאיר תגובה -תשלחו לי תגובה במייל (הוא מופיע בפרופיל שלי למעלה...) ואני אעדכן אותה בעבורכן.

בהצלחה (ומבטיחה בלוגולדות נוספות בקרוב...)!

*

מקבץ קרמיקה חלק א'

2012-01-20T23:02:00.002+02:00

*

שבועיים שקטים בבלוג לא מעידים במקרה הזה על חוסר פעילות - אפילו הקור לא ריפה את ידיי, אלא העסיק אותן בעיקר בסריגה (המשך יבוא…). יחד עם זאת חלפו ויצאו מהתנור המון עבודות שסוף סוף מזג האויר שהתבהר אפשר לי לצלם, השלל יחולק לכמה פוסטים.

נתחיל בחגיגת יום ההולדת של אורית - מונגר, אלופת העוגיות והעוגות המוווושלמות. החלטתי לפנק אותה במשהו מתוק שלא יהווה תחרות למתוקים המושלמים שלה ושמוליקיפוד נחלץ לעזרתי -

מכיוון שלא מגישים צלחת ריקה תפרתי לחגיגה גם כמה תותי לבד, שהולכים מצויין עם הקוצים של שמוליק…

תותים :-)

וכך נמסרה המתנה באהבה לאורית (ארוזה כמובן…!)

לכלת יומולדת אהובה אחרת הנושאת את אותו שם הבטחתי כבר מזמן ספל ורוד ואופטימי בסגנון צרפתי, והצלחתי השבוע סוף סוף לקיים -

והנה הבפנוכו שלו מתוך סשן צילומים חורפי באווירה פריזאית סתווית…

ובסגנון קצת אחר – אלו סלים מחימר. הסלים מתחילים את דרכם ככלים סימטריים על האובניים, ובהמשך אני מעוותת ומשחקת אתם על מנת לקבל יציבה ותנועתיות שמדמות נייר או בד. טבילה בגלזורות בלבד יצרה נזילות בלתי צפויות ומעניינות.

להעמקת המראה ה"גס" והתעשייתי הטבעתי בנקודות החיבור של הידיות צורות של אומים וברגי פיליפס-

והסל שקיבל את הכינוי – מה שיותר עמוק יותר כחול!

זהו השימוש החביב עלי לסלי החימר -

פרחי בר בכלל וכלניות בפרט -

היצירה הינשופית בהשראת akio takamori, פסל יפני אמריקאי מרתק שנחשפתי אל תהליכי העבודה שלו כשהשתתפתי בסימפוזיון קדרות של שלושה ימים שנערך בסוף חנוכה במכללת תל-חי.

הרעיון הוא הרמת גוף גלילי על האובניים והפיכתו בהמשך ליצירה פיסולית ע"י השקעות, הבלטות וצבע…

אמנם בינתיים רק השתעשעתי במשחק של השראה, אבל זהו בעצם הנסיון הראשון שלי בפזילה לעולם הפיסול, ואפילו יצא ממנו משהו שימושי ומשמח (בוודאי עבור הינשוף שקיבל אותו במתנה!)...

בפוסט הבא – מקבץ קרמיקה חלק ב' ו…בלוגולדה, אפשר להתחיל להתאמן בלהשאיר תגובות - יש למה לצפות!
;-)

שבת שלום ושלווה...

*

תה עם ג'ינג'ר

2012-01-03T23:25:00.001+02:00

*
בשבוע שעבר חגגנו יומולדת לחברה אהובה מאוד, מוכשרת מאוד וצנועה מאוד. שרון חוגגת יומולדת בקריסמס, ולכן מי מהחוגגות הגתה רעיון מבריק – להכין לה עץ קישוטים והפתעות קטנות. אמנם ההגדרה היתה בפירוש שאין צורך להצמד למנהגי החג, אבל לא יכולתי להתאפק – אם כבר קריסמס אז עד הסוף!

חלקי בעץ המקושט כלל בובת איש ג'ינג'ר קטנטן מלבד, מחופש לסנטה קלאוס עם כובע פליז מאולתר, כולו תפור ביד כמובן, וכך הוא נראה תלוי על העץ ליד ביתי – הברוש הלימוני הפך לאשוח מייד אין תאילנד…

מכיוון שלא הייתי מרוצה מהצילומים הביתיים של ננס הלבד, ביקשתי משרון צילומים יותר איכותיים שלו – בצילומים הבאים באדיבות שרון הוא נראה הרבה יותר מפתה!

"מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני…

…עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני!"

שרון אף פינקה אותי בתמונה של ג'ינג'ר וחברים – כולם מעשי ידי ונמסרו לשרון בנסיבות שונות בעבר (הגמדים בהחלפה לפני שנים, הפטריה במשחק חטיפות). תודה, יקירתי על ההשקעה בקיבוץ החפצים לכדי צילום מקסים ומשעשע :-)

יומולדת דורשת גם מתנה, כ-מ-ו-ב-ן. מכיוון שאני לא מתיימרת לתפור לשרון כלום וכלי קרמיקה כבר העמסתי עליה מספיק, החלטתי לזרום עם חיבתה של שרון לתה, אם כבר יש בבית ספלים מתוצרת קיפודים, למה לא לצרף אליהם קופסת תה?

הקופסא עצמה נרכשה באקוורל, ואני רוצה לציין את מבחר הגדלים של קופסאות התה שיש להם במלאי – מרשים!

החלטתי ללכת על מראה רגוע (יחסית :-)) ורומנטי למדי…קופסת העץ צבועה, משוייפת ומיושנת בקצוות.

את הציור של הילדה ורודת הלחיים מצאתי ברשת (תודה חגית על העזרה בחיפושים) והדפסתי. עם תוספת מסגרת מנייר אורז ובעזרת מכחול, הפך הציור לחלק בלתי נפרד מהקופסא.

הכיתובים נעשו באמצעות שבלונה וחותמת בהתאמה, הוורדים – ממפיות והבלינגים מפוזרים בא-סימטריה חיננית (אני מקווה…)

לא קיפחתי את פנים הקופסא,

שנמסרה לשרון כך -

ביום ראשון בערב העברתי וובינר בנושא קרמיקה. במסגרת הסדנא הוירטואלית העברתי הסבר קולי מלווה במצגת על תהליך הכנה של כלי קרמיקה.
כל מי שפספס/ה ורוצה לדעת יותר על איך הופך אחד מגושי החימר שמימין לקערה שמשמאל מוזמן לצפות במצגת, ללוות את התהליך ולהאזין להסברים ולשיחה שקיימתי עם המאזינים באונליין, באתר של סודות מחדר התפירה כאן.

ההצעה פתוחה גם למי שסתם רוצה לראות אותי בתנועות וירטואוזיות מהסוג הזה-

תבואו - אומרים שהיה מעניין :-)

*

הארנב הכי מחובק בשכונה

2011-12-26T21:16:00.003+02:00

*

ולפני הכל – webinar !

webinar הוא מעין קורס, או ראיון רדיו אינטרנטי בשילוב מצגת תמונות, בו המאזינים יכולים גם לשאול שאלות (ולקבל תשובות כמובן…) תוך כדי הראיון.

ביום ראשון הקרוב בשעה 21:00, אני אתארח ב webinar אצל נחמה שור מ"סודות מחדר התפירה". הנושא הוא "קרמיקה", ואני אציג ואסביר את התהליך הקסום שבו הופך גוש חימר אפרפר לכלי קרמיקה מעוטר.

ההרשמה ל-webinar היא בחינם - ע"י לחיצה על הקישור כאן. לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם הוראות להתקנה של תוכנה קטנה שתאפשר לכן להשתתף ולשמוע - וגם כמובן לשלוח שאלות.
כל מי שתרשם תקבל במהלך יום ראשון תזכורת לגבי ה webinar.
מומלץ להתקין את התוכנה מראש מאחר וה-webinar מתחיל בזמן ואין אפשרות לטפל בתקלות טכניות.
למי שבמקרה פספסה את הwebinar בשידור חי (או למי שתעדיף על פניו את האח הגדול רחמנא ליצלן…:-)) - ניתן יהיה לראות את המצגת ולהאזין ל webinar בחינם למשך כמה ימים נוספים ולאחר מכן ההקלטה תהיה פתוחה רק לחברות מועדון "סודות מחדר התפירה".

מזמינה את כולם להשתתף!

ואם בקדרות עסקינן, אז כמה כלים באוירה סתווית הצטרפו השבוע אל מדפי הסטודיו. בהם קערת פירות גדולה, מעוטרת רק בגלזורות שהשילוב ביניהן הוליד את הצבע הטורקיזי היפהפה שבמרכזה -

ובזוית שמש קצת אחרת -

ביום שצילמתי היתה רצפת החצר מכוסה בעלי שלכת צהובים של עץ הרימון, מה שהזכיר לי ממש ים של עלים -

את הסירה המקסימה קיבלתי מזמן-מזמן בהחלפה מהפיה לולית -

בראש השנה תרם לי ערן המון פתיתי קלקר בתוך פוף ענק וישן שהפך מיותר בחדר החדש שלו (חדר של גדולים!). בהמשך התברר לי שלא מדובר בתרומה אלא בהחלפה פרטית - איש העסקים בן השבע ביקש בתמורה לערימת פתיתי הקלקר – נחש "כמו בבלוג שלך". לקח לי קצת זמן להשלים את חלקי בעסקה, ולכבוד הנר החמישי של חנוכה הגיע הנחש סוף סוף לידיים של ערן המרוצה :-)

מכיוון שערן כבר גדול, הנחש נתפר בצבעוניות גברית שמותאמת לחדר שלו. הפעם השקעתי בצילום האפליקציות. ערן חובב דינוזאורים :-)

זוכרים את הארנב ממעבר יונקים שחיכה כאן בסבלנות?

היה שווה לו לחכות בכדי להגיע באותה הזדמנות לידיים המחבקות של הארנבת מיכל -

האהבה שמיכל מרעיפה על בובות בכלל, ועל אלו שאני תופרת לה מדי פעם בפרט תמיד מרגשת אותי מחדש. את הבובה עם השיער הורוד תפרתי למיכל לפני שנתיים, ולהפתעתי מיס סלוקומב הקטנה שורדת ואהובה עד היום, ומיכל שבינתיים פיתחה העדפות משלה גם עשתה לה custom – ציירה לה אף, קצת שערות וקעקועים – כמה נחת :-)

בקורס הצילום אצל דנה למדתי שאחת התכונות הרצויות אצל צלמים היא היכולת לבחור בין התמונות ולסנן. במקרה הזה – פשוט לא יכולתי :-)

(והבהרה למי שחדש כאן – לא מדובר בילדים הפרטיים שלי, ולמרות זאת הם משגעים ;-))

ובנימה אופטימית זו -

נותרו עוד מקומות בודדים לסדנת קיפודי לבד ב- 12 בינואר 2012 בשעה 20:00 פרטים כאן.

אל תשכחו להאזין ולהשתתף בוובינר :-)

המשך שבוע הפלא!

מקבץ

2011-12-20T23:46:00.002+02:00

*

מזמן מזמן כאן הכנתי לעצמי תיק יעודי לשאת כלים משיעורי הקרמיקה הביתה, מה שעורר את קנאת חברי לסטודיו בו אני לומדת. לפני חודש חגגנו בשיעור יומולדת לחבר לאובניים, ואני תפרתי לו תיק ייעודי משלו - מבוטן ומרופד היטב.
מכיוון שמדובר בבחור עם חוש הומור נפלא (בין יתר האיכויות :-)) הרשיתי לעצמי להשתמש בקנווס קומיקס שקניתי פעם בשוק בברצלונה, ובתור בד סגירה שארית מבד קנווס אדום מנוקד איתו ריפדתי כאן את הכסא בחדר העבודה שלי.

יצא תיק משעשע :-)

בשל הריפוד המסיבי התיק עומד בכוחות עצמו. גזרתו היא ריבועית (35X35X20)- כמו תיק קניות, אבל יש לו סגירה כמו של תיק בנטו – כך ניתן להעמיס בו המון כלים ולא לחשוש שיפלו או יישברו.

ידידי המקדר שמח שמחה גדולה ויומיים לאחר מכן קיבלתי ממנו בקשה לתפור תיק נוסף - עבור החברה שלו שראתה את התיק בבית וחמדה אותו לעצמה :-)

על מנת לשמור על שלום בית – נרתמתי, וזה מה שיצא...

על הרקפות היפהפיות – אחראית גיסתי היקרה (תודה!), ואת הכסא צבעתי פעם בצבעים לא-קונבנציונאליים ושפשפתי מכל הכיוונים :-)

וקצת כלים, או לפחות אלו שעברו תחת ידי לאחרונה:

כלי תכלת לחמאה עם פעמון -

תואם לקערות תכלת בינוניות בגודלן -

קערות גדולות -

וסדרה נסיונית של פטריות קטנטנות שמאוד נהניתי לצלם עם במבי הדוגמן האולטימטיבי :-)

ממש ממש נהניתי לצלם…

מכל זווית אפשרית :-)

והנה הן בהשוואה לפטריות גינה בגודל "רגיל" -

ואשאיר משהו לפוסט הבא…

מועד נוסף לסדנת קיפודים מלבד – 12 בינואר 2012 בשעה 20:00

זהו פרוייקט כייפי וממכר שמתאים לכל אחת (ואחד - נראה אתכם ;-)). התפירה היא ידנית ועם חוטי רקמה - הידע הבסיסי הנדרש הוא יכולת להחזיק חוט ומחט.

מחיר הסדנא 120 ש"ח והוא כולל את כל החומרים, שתיה וכיבוד קל – אין צורך להביא אתכן כלום למעט מחט ומספריים, ואלו התוצרים -

הסדנא תתקיים, כאמור, בתאריך 12 בינואר 2012, יום ה', בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא.
מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. הסדנא מיועדת למקסימום 10 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה (חלק מהמקומות כבר תפוסים).

לגבי כלים למכירה – מכיוון שאני מכינה כמויות קטנות ועל פי הזמנה, אין לי חנות מקוונת. להזמנות ניתן לפנות אלי במייל.

מודה מקרב לב על כל תגובותיכן החמות והאוהבות לפרשנות שלי למסיבת הבדים של נונה. מכיוון שנונה נגעה בנפשי – זה יקר לי שבעתיים.

ולכל מי שהגיעו עד הלום אני מאחלת חג אורים מתוק, דל קלוריות (במידת האפשר) ושמח!

מסיבת הבדים של נונה

2011-12-14T19:29:00.005+02:00

*
לפני מספר חודשים פרצה לחיי בסערה ג'ינג'ית חיננית ומלאת עוצמה אורית גידלי, (קצרה יריעתי מלתאר… רוצו להתרשם בעצמכם!) התמזל מזלי בכלל והתזמון המופלא בפרט, להכיר את אורית אך מעט לפני יציאתו של ספר הילדים הראשון פרי עטה לחנויות. כך יצא שזכיתי לחוות אתה לפחות קמצוץ מהצירים האחרונים שלפני הדפסת הספר.
על נונה ועל תהליך הולדתה מספרת אורית כאן.

את השקת הספר החליטה אורית לחגוג בדרך מקורית ויצירתית ולארגן לנונה מסיבת בדים. איוריה הנפלאים של איה גורדון נוי תורגמו בקצב מסחרר לבדי כותנה מודפסים בדמויותיהן של נונה וחברים, ואני קיבלתי לידיי הנרגשות את הספר "נונה קוראת מחשבות", בתוספת בדים מנוקדים בשלל צבעים ופיסת "בד נונה". מכל ההשראה הזאת התבקשתי להוציא תחת ידי פרויקט חגיגי למסיבת הבדים.

כשלב ראשון של הפרוייקט – התיישבתי בטקס חגיגי לקרוא את הספר. מי שמכיר אותי יודע שאין לי בבית מלאי של ילדים בגיל תואם, מה שלא מנע ממני להתפעם בעצמי מהקסם ממש כמו ילדה קטנה...

"הסיפור על נונה ומכשיר הקסמים,

הכלב של השכנים,

הדג המדבר

ולא מגלים יותר"

"נונה קוראת מחשבות" הוא אחד מספרי הילדים הענוגים שעברו תחת ידי. הספר הוא מלאכת מחשבת מתואמת להפליא בין סיפור ואיורים מלאי אהבה, חן והומור. מכשיר הקסמים מספק לילדים ולילדים בנפשם דרך מופלאה להסתכל על העולם ולהתמודד אתו באהבה, ואני בהחלט ממליצה (ומסתכנת בלהשמע כמו ג. יפית…) על מכשיר הקסמים לשימוש יומיומי גם למבוגרים שבינינו!

ונחזור לחגיגת הבדים שלשמה התכנסנו -

כאמור, קיבלתי לידי את בד נונה בתוספת בדים מנוקדים בארבעה צבעים. לאחר התחבטויות לרוב החלטתי לתפור מהם משהו שידבר ישר לידיהם של ילדים. מכיוון שלאורית ולי יש רומן משולש עם הארנב של טילדה (ובכלל אני בפרץ ארנבים) החלטתי להקדיש לנונה ארנב טלאים מנוקד, אותו אלביש בשמלת נונה צחורה ומלכותית.

שלב א' בפרוייקט – תפירת ארנב טלאים ערום. עיניכן אינן טועות - הארנב איננו ארנב טילדה רגיל אלא מגה-ארנב מוגדל.

את הבדים המנוקדים חתכתי ל 144 פיסות רבועיות של ''2.5 ומהן תפרתי שתי יריעות מטולאות (8X9 טלאים בכל יריעה). שמלת האפליקציות למגה-ארנב נתפרה מבד כותנה לבן ומעט מבריק.

את גזרת הארנב המקורית הגדלתי ב 25% על מנת שדמותה המקסימה של נונה תוכל להכנס בשלמותה לשמלה המלכותית ואני לא אצטרך (חלילה) לקפד לה את הרגליים :-)

הכפתור הימני בשמלה מוקם כך שיראה כאילו הוא בועה המשכית לבועות שיוצאות מפיו של הדג והסרט הוורדרד נבחר על מנת לתת לכל הנקודות בסביבה קצת קונטרה משובצת :-)

לשם המחשה צילמתי את המגה-ארנב עם חבר בגודל "אמיתי" (שנמצא כאן ב"מעבר יונקים" מכיוון שטרם נמסר לידיים הקטנטנות שאמורות לקבל אותו!)

במהלך הצילומים היה זה אך מתבקש להתייחס אליו בתור מגה-ארנבית ולבקש ממנה שתספר סיפור לבנה הקטן…

אחרי הסיפור המשכנו וערכנו מסיבה צנועה -

אבל התמונה עם הפירות מעלינו הזכירה לי יותר מסיבת עיתונאים מאשר מסיבת בדים, ולכן מיהרתי להזמין לחגיגה הספונטנית עוד חברים ותיקים, או לפחות את אלו שהיו בבית וזמינים באותו רגע :-)
הכיבוד הדיאטטי כלל בלוטים סרוגים לסנאי, הופעת בכורה של פטריות קרמיקה קטנטנות מדגם חדיש ועוגיות אוריאו מפימו שאורית המגה-מוכשרת פינקה אותי בהן פעם.

וכך חגגנו לנו בקטנה את המחשבות מלאות הקסם של נונה!

ממליצה בחום לכולכם לחגוג לעצמכם או לילדיכם את המחשבות האלו גם!

ולעניין קצת אחר – הפוסט הקודם נכתב בהשראת אקמול, ואני מודה לכן מאוד מאוד על ההתעניינות, איחולי ההבראה המחבקים וההצעות המעשיות למרק עוף עד הבית - התרגשתי (והבראתי)!...

בנוסף נפלה עלי למחרת התרגשות נוספת עת זכה "קיפודים" להכלל (בחברה משובחת) בין ששת בלוגי היצירה השווים ברשת בכתבה המפרגנת של גלית וינקלר ב XNET .

מברכת את כל הקוראים החדשים שהתווספו לכאן ומקווה שתמצאו כאן עניין והשראה להישאר!

*

שבועיים ושני אקמול

2011-12-04T21:07:00.000+02:00

*
שבועיים זה מרווח הזמן המקסימלי שיצא לי לא לעדכן כאן, ולכן אני עושה את זה כעת - אמנם בהשפעה נקודתית של שני אקמול להורדת החום, אבל מי סופר?

הסיבה שהזנחתי את הכתיבה במהלך השבועיים הללו, היא בעיקר מכיוון שאני עסוקה עד מעל הראש בפרוייקטים שונים ומשונים, ולכן לא מספיקה לצלם או לכתוב – צרות טובות. הפוסט הזה יקבץ את מה שכן הספקתי לצלם ולמסור :-)

בהחלפת משאלות שבה השתתפתי ביקשה צליל "בובה תפורה ומתוקה", ואני, שדגדג באצבעותי לנסות לתפור ארנב טילדה מפליז שיחדתי את חתולי (שארגנה את ההחלפה) כדי שזו תהיה המשאלה שאוכל להגשים (אמנם לצליל, אבל גם לעצמי... ברור!)

מלבושי הארנב הותאמו לצליל מבחינת הצבעים העדינים והרגועים…

והפעם גם שיניתי לטילדה המקורי את אופן חיבור האוזניים במקצת – הרבה יותר מוצלח כאשר לא חובשים לו כובע!

ועוד צילום דרמטי בתאורת חלון -

תפרתי כבר ארנבי טילדה מפשתן, ויניל, והגרסה הזו – מפליז (מדובר בפליז "קשיח" שאינו נמתח) היא הנעימה מכולן – גם לתפירה וגם לחיבוק, וכבר הספקתי לתפור עוד אחד דומה שטרם נמסר ליעדו.

עוד פרוייקטים שעברו תחת ידי הם כמה ספלים מוזמנים ואישיים שהכנתי – מכייוון שהם יצאו מהתנור בימי מזג אויר קודר ומבאס לצילום – אלו התמונות היחידות שתיעדתי.

שלושה מהספלים הוזמנו על ידי אמא יפה אחת לשלוש בנותיה על פי ספרי הילדים האהובים עליהן. הרביעי - "ספל הברז" (הימני העליון) הוזמן על ידי עדיה כמתנת יומולדת לבעלה חובב הקפה, ומצוייר עליו ברז קפה שמקיף את הספל וממלא את הבטריה בנוזל החום. בבלוג של עדיה תוכלו לראות צילומים טובים מזה, ובכלל עבודות צבעוניות, מוקפדות ומקסימות שלה :-)

באותו יום צילום סגרירי התרחבה לה גם משפחת כלי שמוליקיפוד וצולמה אך בקושי-

אני פשוט אוהבת את ליין הכלים הזה, ונהנית מכל אחד יחיד ומיוחד שיוצא תחת ידי!

ולכבוד יום ההולדת של יקירתי גלי, נתבקשתי להכין דגלון אישי שיחובר לו יחדיו עם דגלוני חברותי לשרשרת דגלונים אישית ויצירתית. זו היתה התנסותי הראשונה עם עולם הדגלונים הטרנדי, וזה מה שיצא -

ציור הילדה הוא חלק שנזגר מדוגמא של בד (כאן ניתן לראות אותו בשלמותו), ואת בועת הטקסט הדפסתי במדפסת ביתית על כותנה רגילה על פי השיטה הזאת .

וזה צידו האחורי של הדגלון, עם תוית שקיבלתי פעם מזוהר, וחותמת קיפודית -

פינת התשובות לשאלות מפוסט קודם: למושית 10 – הפטריות צבועות בצבעי אנגובים אדומים ומעליהן גלזורה שקופה מבריקה.

(לכל מי שמחכות לפטריות/כלים ממני – לא שכחתי אף אחת, אני בשלבי ייצור מתקדמים והפטריות בוא תבואנה…אוטוטו!)

זהו, השפעתם של שני האקמול עלי עומדת להתפוגג ואני חוזרת למיטה, ומאחלת לכולכן המשך שבוע מקסים, רגוע ובריאות לכל!

צבעים של חורף

2011-11-20T22:00:00.008+02:00

*
לפני הכל – תודה על הפרגון והברכות ל"קיפודים בסגנון" בפוסט הקודם. מאחר ועשיתי את זה בעיקר בשביל השעשוע (נו, טוב...גם בשביל שתהיה לי על המדף חוברת סגנון להראות לנכדים בבוא היום :-)) הרי שתגובותיכן המפרגנות הן השכר המקסים להרפתקה הזאת – המון תודה!

השבוע החלטתי לפנק את עצמי ולהתלבש סוף סוף על פרוייקט שאני חולמת עליו כבר המון זמן. לצורך העניין אני אוספת בקפידה כבר למעלה משנה חולצות טריקו אהובות שיצאו מכלל שימוש - שלי ושל בני הבית. בהיותי טיפוס סנטימנטלי, אני קשורה באופן אישי לכל אחת ואחת מפיסות הטריקו הרכות והנעימות… שהפכו בדמיוני במשך שנה שלמה לצעיף טלאים זרוק ומרופט כהלכה.
אין כמו מזג אויר חורפי נפלא כדי לתת את הדחיפה האחרונה לפרוייקט, ואחרי יום של בילוי בחיתוך חלקים ראויים ומעניינים, תכנון והינדוס הצבעים והדוגמאות בהשראת הגשם השוטף שבחוץ, וחיבור כל החלקים תוך קללות בהונגרית, התקבלה התוצאה הבאה -

בצילום הזה ניתן לראות מעט מחלקו האחורי של הצעיף, גם הוא ממוחזר מחולצה ישנה וירקרקה, עם בד עבה ונעים שנחתכה לפיסות שנוצלו עד קצה השרוול בכדי לחבור ליריעה אחת ששימשה כבסיס הצעיף.

אל הבסיס האחורי חיברתי בתפר זיגזג את כל הטלאים הרבועים – בהיותי מצויידת במכונת תפירה ביתית רגילה - קל זה לא היה (ע"ע קללות בהונגרית...).

בין שני החלקים הכנסתי רצועת טריקו דקיק שקיצרתי מאיזו חולצה. לאחר החיבור, חתכתי אותה לרצועות שנקשרו לכדי פרנזים מתאימים -

והנה – הצעיף החדש והאקולוגי שלי בצילום דוגמנות מהמם (ותודה לינשוף על הצילומים!)

כפטריות אחר הגשם יצא מהתנור שלי מאז הפוסט הקודם שלל הפטריות הזה שנועד לענות על הביקוש הגואה… (אבל בינתיים עוד לא הדבקתי את הקצב :-)). אם אתן רוצות לראות איך נראות הפטריות כשמתרוצצים סביבן ומעליהן דרדסים – אתן מוזמנות לפוסט החורפי המקסים של לילך - ויטרינה.

גם סט הכוסות והקנקן הזה יצא מהתנור – לטובת חברה יקרה שהזמינה אותו וחיכתה לו הרבה זמן ועם המון סבלנות (תודה!)

בפוסט הקודם הראיתי תמונה של הכלים הללו לאחר השריפה הראשונה, וכאן אני מצרפת תמונה של "לפני ואחרי" (לפני ואחרי - גלזורה ושריפה שניה). השריפה השניה משפיעה גם על החימר החשוף (בחלק התחתון של הכלים) שמשנה את צבעו מחרדל לטרקוטה.

צבעים חורפיים של ממש קיבל גם זוג הקומקומים האלה -

מחימר טרקוטה עם שכבות של גלזורות שונות -

בצורתן של הקומקומים יש משהו גמלוני שמאוד שעשע אותי בזמן העבודה עליהם. בשביל לחדד את האפקט עיצבתי את החיבור בין הזרבובית לגוף הקומקום בצורת משושה -

וכך נראה קומקום ממעוף ציפור… :-)

ולסיום סיומת, מכיוון שיצאתי כל כך מרוצה מצילומי הדוגמנות של הצעיף, אני מרשה לעצמי לפרגן לינשוף הצלם ולהעלות כאן עוד תמונה אחת… ושיהיה המשך שבוע נפלא !

*

קיפודים בסגנון

2011-11-11T23:38:00.002+02:00

*
(והזמנה לסדנא בסוף הפוסט!)

יציאתו לאקרנים של הסרט "אלגנטיות של קיפוד" פתחה טרנד קיפודי חדש, וכך התגלגלה אלי בשבוע שעבר שיחת טלפון מכתבת סגנון של מעריב (תודה אילאיל :-)) שביקשה לצרף קיפוד שלי לדף בנושא היצורים הקוצניים שיתפרסם במוסף. הסכמתי בשמחה, אלא שאז התברר שהצילומים ששמורים אצלי מעשרות הקיפודים שכבר תפרתי לא עומדים בסטנדרטים - הם לא איכותיים מספיק, ולא על רקע לבן, ולכן אני צריכה לצלם מחדש.
לבושתי הרבה, הסנדלר הולך יחף, ולצורך צילום לא היה לי בבית אף לא קיפוד אחד לרפואה. לטובת העניין התיישבתי לתפור שני קיפודים טרנדיים ועשיתי להם בוק בסטייל הולם את מעמדם הסלבריטאי ;-)

זו התמונה שאני הכי אהבתי –

וזו התמונה שעורכת המדור הכי אהבה -

וכך הופיעו הקיפודים שלי בעמוד העיתון היום – כבוד למגזר הקיפודי!

תפירת הקיפודים הוותה אתנחתא מהמשימה העיקרית שבה אני עוסקת בשבועיים האחרונים, מאז התפרסמה כאן ובפייסבוק תמונת פטריות הסתיו. אחרי ספתח פטריות נאה של נתנאלה, קיבלתי לא מעט הזמנות ללהיט המנוקד, מה שאומר שאני בעיצומו של "מבצע פטריות"!
כך נראה כעת הסטודיו שלי, עם מלאי פטריות לאחר שריפה ראשונה, ממתינות לקבל גלזורה, ולחזור לתנור לשריפה שניה בסופה הן תצאנה מבריקות ויפות!

ואם כבר סיור על המדפים – גם הכוסות האלו ממתינות לשריפה… בפוסט הבא אני מקווה כבר להראות אותן בתצורתן הסופית – שכרגע קצת קשה לדמיין אותה :-)

ובכל זאת כמה דברים מוכנים שטרם העליתי לכאן (וכולם כבר מצאו להם בתים חדשים וטובים!)

צלוחיות פרחוניות קטנות -

ואלו ידיותיהן של קנקנים חדשים -

שנראים כך בזוית הנכונה -

ובסגנון קצת אחר – קעריות בכל מיני משחקי גלזוורת צבעוניות -

בעקבות הטרנד הקיפודי, אני מזמינה אתכן לסדנת קיפודים כייפית ומפנקת שבה נתפור קיפודי לבד. התפירה היא ידנית ועם חוטי רקמה - זהו פרוייקט כייפי וממכר שמתאים לכל אחת (ואחד ;-)). הידע הבסיסי הנדרש הוא יכולת להחזיק חוט ומחט.

מחיר הסדנא 120 ש"ח והוא כולל את כל החומרים, שתיה וכיבוד קל – אין צורך להביא אתכן כלום למעט מחט ומספריים!

הסדנא תתקיים בתאריך 8 בדצמבר, יום ה', בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא.

מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. הסדנא מיועדת למקסימום 10 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה.

שיהיה סוף שבוע קיפודי ורגוע!

הארנב שטילדה לא דמיינה

2011-10-29T23:31:00.004+02:00

*
כששואלים אותי למה אני נרשמת להחלפות כשיש לי כל כך הרבה דברים לעשות ממילא, אני תמיד מסבירה שהדברים היצירתיים, המיוחדים, והמגניבים באמת נוצרים בהחלפות.
אני תמיד משתדלת שמה שאני מכינה יתאים לראש של הנמענת, אבל גם יפתיע עם איזה טויסט משמח. במקרה של ההחלפה הוורודה שהכנתי ל רוני-מילשייק בקומונת צומת צבעים (וכבר סיפרתי כאן שהיא בחורה צבעונית ומגניבה ביותר :-)), ידעתי מראש מה החומר שאני עומדת להשתמש בו, אבל שברתי לא מעט את הראש לגבי מה אני עומדת להכין ממנו.

החומר הנבחר שצעק לי "רוני" היה בד-ויניל בצבע ורוד עז שקניתי פעם והשתמשתי בו כבר כאן למטרה אחרת לגמרי. לבחירת הפרוייקט המתאים הלכתי עם הלב והאהבה לארנבים של טילדה, ועם החלום שלי לנסות לתפור אותם מחומרים לא קונבנציונאליים.

מכיוון שממש לא ידעתי איך יתנהג הויניל בזמן הפיכת החלקים הדקיקים והמילוי, עשיתי קודם כל ניסוי – תפרתי ומילאתי רגל ארנבית אחת, ומשהניסוי עבר בשלום – המשכתי לשאר החלקים…

בסופו של פרויקט שהיה פחות מסובך ממה שחשבתי, נולד ארנב הטילדה הוורוד והמאאאגניב, אני די בטוחה שטילדה לא דמיינה את הארנבים שלה בתצורה הזאת :-)

ומכיוון שהתאהבתי בו - זכה הארנב לסשן צילומים שלא היה מבייש את בר רפאלי…

אחרון ודי… בתור סלקטור על סף דלת הבית :-)

אם יש מקרים שבהם קשה לי להפרד ממשהו שהכנתי, הרי שזה בדיוק המקרה… אבל אני יודעת שהוא הגיע לידיים טובות שאוהבות אותו מאוד!

משפחת הפטריות ביער שלי גדלה לכדי פס ייצור נאה – והפעם הן צולמו באווירה סתווית משהו…

חלק מהפטריות נמסרו זה מכבר, וחלקן מונחות על המדף – ומוצעות למכירה (לפרטים ניתן לפנות אלי במייל)

בשבוע שעבר חיפשתי רעיון למתנת יומולדת שתהיה גם משמחת ומשפרת מצב רוח על הדרך…
תפרתי שני ארנקונים מבד פטריות שרכשתי באמסטרדם (גם סרטי הפטריות מאותה אמסטרדם ממש :-))

ומתנתי בסימן הפטריות נמסרה באהבה - שתי פטריות קרמיקה עם ארנקון פטריות משמח, תחת הסלוגן "פטריות למצב-רוח טוב!" - מה שנכון, נכון :-)

וכאן בפה פעור – הבד הפנימי הופך את מתנה הפטריות למתנה מנוקדת במיוחד!

הפוסט הקודם זיכה אותי בהרבה תגובות חמות, הרבה מיילים והרבה שאלות. אז הנה כמה תשובות -

ספל שמוליקיפוד – אני מכינה כעת המשך לסדרה, ואוכל למכור בכמות מוגבלת.

כלים פרחוניים – יש מלאי קטן, וניתן לפנות במייל לגבי הזמנות.

הכיתוב yanshoofim love kipodim על כיסוי המחשב הוטבע באמצעות סט חותמות של אותיות באנגלית על פס מבד כותנה מגוהץ לפליזלין.

ואישית לרוסאנה – השארתי לך תגובה מתחת לתגובה שלך.

תודה לכן על המילים החמות והמפרגנות תמיד!!!

ולא נסיים בלי רגע של נחת -

לימים ורודים שקטים ואופטימיים :-)