תנסו להזכר בפעם האחרונה שהייתם באמסטרדם, אני יודע שזה קצת קשה, אבל תנסו. אתם בטח זוכרים את התחלת הטיול ואולי גם את הסוף, כי בין לבין בטח הייתם מסטולים מהתחת. אבל אם במקרה אתם זוכרים, אז אתם בטח זוכרים לטובה את כל ה-coffeeshops הפזורים בעיר וכמה קל למצוא שם משהו לעשן (ואף יותר). עכשיו תחשבו על אותו מפה קסומה שיכולה לעזור לכם למצוא גראס בכל מקום בעולם. כן כן, גראס בכל מקום. אז אמנם אנחנו מדברים על גראס רפואי (אהא) אבל עדיין יש כאן אתר מגניב בשם WeedMaps שנותן לכם את כל הכתובות של כל המקומות שמוכרים גראס חוקי, עם דירוגים וחוות דעת של גולשים.

מפת ההתמצאות המדהימה של WeedMaps

האתר כולו מעוצב בסגנון ירוק לגמרי (כמו חברינו מאתר joint.co.il), והוא נותן הרבה מאד השראה, גם למי שלא בדיוק מעשן. הקטע המדהים הוא שמרוב שזה חוקי, ויש כבר המון חנויות שמוכרות גראס בארה"ב, אז כבר כל שיטות המכירה נכנסו לתמונה. כך לדוגמא תוכלו להרשם לשירות של קבלת קופונים דרך SMS כך שתוכלו לרכוש את המנה הבאה שלכם בזול יותר!!

כל עסק מקבל כרטיס באתר, שבו אפשר לקרוא על המקום, לראות חוות דעת שאנשים הזינו והקטע הכי מגניב – לקבל את התפריט המלא, כולל מחירים, של כל סוג גראס שהם מוכרים. רק הקריאה עצמה מביאה את החשק לטוס ללוס אנג'לס ולשחק אותה חולה עם כאבים שצריך קצת גראס להרגעת המצב. סתם משיטוט באתר אפשר לראות שחלק מהחנויות מציעות ג'וינט חינם מתנה לדוגמא בימי שני על כל רכישה, ובחנות אחרת יש בימי חמישי טעימות של סוגי הגראס השונים. פשוט גן-עדן!

כל זה קורה בארה"ב וקצת באירופה, ועם ההתקדמות שיש בנושא בישראל בימים האחרונים, אפשר רק לקוות שבקרוב תהיה גרסה עברית של האתר שבה נוכל כולנו לגלוש ולבחור את המקום ממנו נשיג גראס (רפואי).

פוסטים בנושאים דומים:

1. גראס כפתרון לגלולה הגברית
2. סמים כפי שלא הכרתם
3. לוסי בסמי דיהלומים

סרטי מדע בדיוני הם מצד אחד הסרטים המועדפים על ידי חנונים שכל פורים מתחפשים לדמויות מתוך סטאר-טרק, אבל מצד שני יש לא מעט סרטים כאלו שכמעט כולנו ראינו, התרגשנו וחלקנו אפילו בכה בהם. קשה מאד לעשות רשימה של הקלאסיקות הכי גדולות ולכן הרשימה כאן היא אמנם מקיפה ומשתרעת על פני כמה עשורים, אך אין בה את כל הקלאסיקות הכי גדולות בתולדות סרטי המדע הבדיוני, אלא רק את העיקריות שבהן. ישנם הרבה סרטים לדוגמא שהיו בתחילת המאה הקודמת ודיברו על איך יראה העתיד, כמו מטרופוליס, אבל סרטים אלה לא נכנסו לרשימה היות והם לא השפיעו לדעתי על האנשים שחיים היום (למעט אולי על התסריטאים), וגם הרמה הויזואלית שלהם לא מספיק גבוהה כדי להכנס לרשימה. אז בלי יותר מדי להרחיב – הנה הקלאסיקות הגדולות ביותר שכל חובב מדע בדיוני (וגם לא) חייב לראות לפחות פעם אחת בחיים:

1. אודיסאה בחלל 2001 (סטנלי קובריק, 1968) – אז את שנת 2001 כבר עברנו במציאות, אבל בשנת 1968 הם חשבו שנהיה במקום שונה לגמרי. הסרט מדגים בצורה ויזואלית ומסתורית את החיים של האנושות בחלל בשנת 2001, כשהפוקוס העיקרי בסרט הוא על מערכת היחסים המוזרה בין האישיות האינטלגנטית המלאכותית "האל" שהוא המחשב בחללית לבין דייב, גיבור הסרט. מספר הרימייקים שעשו לסצינות מהסרט, וכמובן הדיאלוגים השנונים בין האל לדייב, נצרבו במוחותיהם של המוני חובבי מדע בדיוני. דבר נוסף שנשאר חזק בתודעה האנושית היא כמובן סצינת הפתיחה בה רואים את המונוליט לפני עשרות אלפי שנים שלקח חלק בהיווצרות האנושות, וכמובן המוסיקה שמלווה סצינה זו. קלאסיקת חובה, למרות שהקצב שלה יכול להיות מעט משעמם היום.
2. כוכב הקופים (1968) – עוד קלאסיקה מאותה שנה, אבל הפעם קצת שונה. הסרט מראה קבוצת אסטרונאוטים שנתקעה קצת בחלל וכשהיא נוחתת סוף סוף על כוכב, היא מגלה שהוא נשלט על ידי קופים אינטיליגנטים, ואילו בני האדם על הכוכב נחשבים לפראי אדם ולחיות. האסטרונאוטים כמובן מנסים להחזיר את הכוח לידי בני האדם, אבל בדרך הם נתקלים בקופים חכמים מאד, שמקיימים חיי אצולה ורואים בהם כניסוי מעניין וכ"חיות אינטילגנטיות" יחסית לשאר בני האדם על הכוכב. (ספוילר) הסוף של הסרט, שגם הוא היה בסיס להמון רימייקים בסרטים אחרים, מראה על חוף הים את הקצה של פסל החירות, ואז הגיבורים שלנו קולטים שהם בעצם נמצאים על כדור הארץ ומשהו השתבש בו מאד. מאז הסרט הזה נעשו לו מספר סרטי המשך, ואף גרסה חדשה של טים ברטון עם מארק וולברג. בקרוב אמור גם לצאת עוד סרט בסדרה שיראה את התהליך שעבר על כדור הארץ בין שליטת בני האדם לשליטת הקופים.
3. הנוסע השמיני (רידלי סקוט, 1979) – אוי הזוועה. מי לא מכיר את הסצינה שבה רואים את האסטרונאוט החמוד אוכל עם חברים שלו כשלפתע מגיחה מהבטן שלו המפלצת שלאט לאט גודלת ומחסלת את כל הנוסעים על החללית? הסצינה הזו, וכמובן דמותה ההירואית של סיגורני וויבר כלוחמת ריפלי, עשו הסטוריה בקולנוע והכניסו את עולם המדע בדיוני חזק לתמונה, וכמובן גם לז'אנר סרטי האימה. הפחד ממה אפשר לפגוש בחלל גבר מאד מאז הסרט הזה, ובעקבותיו קיבלנו מבול של סרטי המשך וסרטים דומים על מפלצות שנתקלים בהם בטעות בחלל והן מחסלות את בני האדם בצורה שיטתית וללא בעיה. בתור ילד אני זוכר את האימה שחשתי בסרט הראשון, ואת ההנאה מהסרטים הבאים בתור. לפי דעתי המוצלח ביותר בסדרה הוא דווקא הסרט השני, בגלל הריבוי במפלצות ובמלחמות. כמובן שיש גם את התת-סדרת המשך של Alien Vs. Predator שגם היא נחמדה, אבל לא יותר.
4. מלחמת הכוכבים – האימפריה מכה שנית (1980) – למה דווקא בחרתי בפרק הזה מתוך ששת הסרטים של מלחמת הכוכבים? כי למרות שהראשון מסמל את כניסת סרטי המדע הבדיוני לקטגוריית סרטי המשפחה, דווקא השני הוא הטוב ביותר מבחינת התסריט ומה שהוא הביא לקולנוע. מלחמת הכוכבים הראשון הביא לפריצת דרך מדהימה בתחום הויזואלי, ולראשונה ראינו בצורה מדהימה קרבות בחלל, ספינות ענק שטות על המסך, וכמובן קרבות חרבות אור. אבל התסריט היה קצת משפחתי מדי, ודווקא הסרט השני הביא את התמורה. באימפריה מכה שנית יש לנו סיפור מדהים עם סוף עצוב. בפרק הזה אנחנו מגלים את הקשר המשפחתי בין לוק לדארת' ויידר, שזה היה אחד הטוויסטים הגדולים בהסטוריה של הקולנוע, וכמובן יש את כל הסוף הקשה שבו כולם סובלים וידה של האימפריה הרעה יוצאת על העליונה. המסעות שעוברות כאן הדמויות, וההתפתחות שלהן הן דבר ראוי להערצה, וצריך להגיד תודה שלוקאס לא כתב את התסריט לבד (וגם לא ביים).
5. מקס הזועם בדרכים 2 (1981) – כואב להכניס לרשימה סרט שבה נמצא מל גיבסון האנטישמי, אבל למרות זאת, הסדרה של מקס הזועם, ובמיוחד הסרט הזה היא חיונית בתולדות המדע בדיוני. הסרט הראשון, שגם היה טוב מאד, מראה את התפרקות האנושות, וכיצד האלימות והזוועה השתלטו על העולם לאחר המלחמה הגרעינית שהיתה. הסרט השני כבר מראה את החיים אחר כך, והוא בעצם המדע הבדיוני האמיתי כאן. בסרט אפשר לראות איך הכנופיות מסתדרות ואיך האנשים ההגונים סובלים. הסרט מראה בצורה ברורה איך החיים נראים ללא התשתיות שהתרגלנו אליהן, וכיצד הכל יכול במהרה לחזור להיות פראי כמו פעם. סרטים רבים העתיקו את הקונספט הזה של פוסט-אפוקליפטי, ולכן ראוי לתת את הכבוד לאחד הסרטים הראשונים שפרחו בתחום. למרות שהסרט בן 30 שנה כמעט, הרלוונטיות שלו עדיין קיימת, ואפילו המלחמות הבלתי פוסקות על נפט ממשיכות לשלוט בעולם שלנו היום.
6. בלייד ראנר (רידלי סקוט, 1982) – שוב פעם קלאסיקת מדע בדיוני של רידלי סקוט, והפעם בכיכובו המדהים של האריסון פורד. מה לא נאמר על הסרט הזה? שהוא מדהים, פורץ דרך בתחומו, שהוא מגדיר מחדש את עולם המדע בדיוני ועוד המון סופרלטיבים. מלבד הויזואליות המדהימה שסקוט הכניס לסרט, יש בו גם פן חזק מאד של אפלוליות וניסיון להבין את הטבע האנושי. הסרט סובב הרבה מאד מסביב לשאלת ההגדרה של האדם, ואיך הוא מתקשר לאחרים, המיוצגים בסרט הזה על ידי רובוטים המופיעים כבני אדם. הסרט, המבוסס על ספרו של פיליפ ק. דיק, נותח כל כך הרבה ב-28 שנים שעברו מאז, והוא ללא ספק אחת הקלאסיקות הכי גדולות בתולדות המדע בדיוני. אחד הדברים היפים שנולדו בעקבות הסרט הוא אופנת הסייברפאנק, שעד היום אפשר לראותה בכל מיני מקומות בעולם.
7. אי.טי. (סטיבן שפילברג, 1982) – סיפורו העצוב והמרגש של אי.טי. שנשכח בטעות על כדור הארץ בעת ביקור חללית האם שלו כאן, והדרך שהוא עובר בעזרת חבריו הילדים עד שהם באים לאסוף אותו בחזרה. לא יודע מה זכור יותר מהסרט, הקטע שבו הוא אומר – E.T. Phone Home, או הקטע שהם עפים עם האופניים על רקע הירח? אולי זה בכלל האצבע שלו זוהרת בחושך? או בכלל העובדה שדרו ברימור מופיעה שם כילדה קטנה בת 4? מה שזה לא יהיה, שפילברג עשה כאן סרט מדע בדיוני מרגש ולכל המשפחה, כמו שהוא תמיד יודע לעשות, וזה היה אחד הסרטים שהקפיצו אותו הכי גבוה בהוליווד. באותה תקופה רץ סרט דומה בשם "מפגשים מהסוג השלישי" שגם דיבר על המפגש שלנו עם יצורים נחמדים מהחלל החיצון, אבל אי.טי. לקח את זה עוד כמה צעדים קדימה וממש ריגש אותנו. בעקבותיו אפילו קיבלנו את הסדרה "אלף" שהפכה את היצור החמוד מהחלל החיצון לדמות מצחיקה בפריים טיים הטלוויזיוני.
8. טרון (1982) – סרט נוסף מאותה שנה, והראשון שהשתמש בגרפיקה ממוחשבת כדי להמחיש את העתיד. טרון היה פורץ דרך בכך שהוא הראה לנו דברים שלא ראינו עד כה. הסיפור מראה את המפגש בין המרחב של המציאות לבין זה של המחשב העתידני, דרך כניסתו של גיבור הסרט לתוך המחשב. הסצינות מרובות בצבעים כחולים ומראה עתידני וחלק, ובכלל כל הקונספט של מציאות מדומה נתפס לראשונה אצל האנשים דרך הסרט הזה. מי לא חלם אחר כך שהוא עוזב את המציאות שלנו ונכנס לתוך המציאות הזו? אין ספק שהסרט הזה גם הניח את הבסיס להרבה מאד משחקי מחשב, סרטים ותפיסת עולם מדומה שהיום הרבה מאיתנו חיים דרך האינטרנט והמחשבים האישיים. שווה יהיה לראות בקרוב את סרט ההמשך שבטח יהיה פחות חזק מבחינת התסריט, אבל הרבה יותר ויזואלי ומדהים. בינתיים אפשר להתנחם במדריך הקאמה-סוטרה של טרון שסיקרנו כאן בעבר.
9. שליחות קטלנית (ג'יימס קמרון, 1984) – ארנולד שוורצנגר כרובוט רע, מסתובב עם עיניים אדומות ומחפש את הבחורה המסכנה שאותה הוא רוצה לחסל. כמה דמויות אפיות נולדו בסרט הזה. הדמות של המחסל שבא מן העתיד בעל הכוחות המדהימים, שרה קונור האמא של הלוחם שעתיד להציל את האנושות, וכמובן החייל האמיץ ריס שנשלח להגן על האמא כנגד כל הסיכויים. הרעיון של לחזור לעבר ולחסל מישהו כדי לשנות את העתיד היה חדשני מאד בסרט הזה, וג'יימס קמרון הראה לנו תמונה קודרת מאד של איך העתיד נראה וכמה עוד גרוע הוא עלול להיות אם הרובוט הנורא יצליח לחסל את שרה קונור המסכנה. בהמשך הגיע גם הפרק השני בסדרה שבו שוורצנגר הפך להיות הגיבור הטוב, והסרט עצמו הפך מסרט אפור ומותח לסרט אקשן לכל המשפחה. איך שלא מסתכלים על זה, המשפט "I'll be back" ייזכר תמיד בזכות הסדרה הזו.
10. בחזרה לעתיד (רוברט זמקיס, 1985) – קלאסיקה מדהימה שהכניסה את כל העולם לדילמה של מסע בזמן והשפעתו על המציאות. השאלה של מה יקרה אם נחזור בזמן ונשנה את העתיד, התחילה להעסיק בעקבות הסרט הזה לא רק את המתמטיקאים והפיסיקאים, אלא את כלל האוכלוסיה שנהנתה לראות את מרטי מקפליי עוזר לאבא שלו לכבוש את ליבה של אמו, כדי שהוא יצליח לשמור על הקיום שלו. אם קודם דיברנו על שליחות קטלנית שהציגה את הרעיון של לחזור לעבר כדי לפגוע בעתיד, אז הסרט הזה הראה את ההשפעה האמיתית על שינוי העבר רק בצורה יותר מהנה ועבור כל המשפחה. סרט ההמשך שהציג את העתיד גם היה מדהים, אבל הסרט השלישי כבר היה מיותר לגמרי. יש המון בעיות בסרט עם התסריט, אבל הקונספט היה חדשני ולכן היו את כל הבעיות. מצד שני, המכונית דולוריאן, הפרופסור המשוגע וכמובן מייקל ג'י פוקס נצרבו בזכרון הקולקטיבי, והביאו לנו חוויה קולנועית מגניבה ומהנה.
11. המטריקס (האחים וושובסקי, 1999) – את הרשימה החלטתי לסגור בסרט שגם נעל את האלף הקודם. קשה לתאר את המגניבות שהמטריקס הכניס לתוך עולם המדע בדיוני. בבת אחת כולם התאהבו בז'אנר, ברעיונות שלו ובמה שהוא מייצג בזכות התצוגה המדהימה שהאחים הראו כאן. אפילו המשחק הגרוע של קיאנו ריבס לא הצליח להרוס את הסרט הזה. מבחינת צילום ובימוי, נכנסה כאן לראשונה השימוש בצילום איטי עם כמה מצלמות כדי להראות סצינות קרבות מדהימות. בנוסף היה כאן שימוש אדיר בגרפיקה ממוחשבת, ובתוספת התסריט הקבוע של האם המציאות שלנו אמיתית או לא, הצליחו האחים להביא לנו סרט מדהים. הסרטים הבאים בסדרה היו בסדר אבל לא משמעותיים כמו הראשון, שהוא בגדר חובה לכולם ולא רק לחובבי המדע הבדיוני.

הרשימה הזו התחילה כ-7 קלאסיקות, גדלה ל-10, יכלה להיות הרבה יותר ובסוף נעצרה על 11. כפי שאפשר לראות בשנות ה-80 היתה הצלחה אדירה לתחום, שהתבטאה בלא מעט סרטים פורצי דרך, אחר כך באה תקופה לא קצרה של רימייקים ולעיסת תסריטים ידועים מראש. המטריקס הביא איתו את פריצת הדרך המחודשת של הגרפיקה הממוחשבת שאיתה באו הרבה מאד סרטים טובים בעשור האחרון.

חשוב לציין שבנוסף לרשימה זו יש כמובן גם את סדרת סרטי מסע בין כוכבים (אבל היות ואני לא חובב הז'אנר אני לא יודע מה הכי טוב מביניהם), ובשנתיים האחרונות קיבלנו 3 פנינים לדעתי – District 9 שמראה זווית שונה לגמרי של מדע בדיוני דרך החיים שלהם על כדור הארץ והנסיון להשתלב בינינו, הסרט הפחות מוכר Moon שהוא סיפור מדהים על עובד שנשלח לירח, וחובה לכל מי שלא ראה את הסרט עדיין. והאחרון הוא כמובן "התחלה" של כריסטופר נולאן, המציג את הטכנולוגיה של שליטה בחלומות של אנשים ואת כל הסחרור (תרתי משמע) מסביב לכך.

פוסטים בנושאים דומים:

1. זה כריש? זה תמנון? זה כרישמנון!
2. 7 סרטי אימה שחייבים לראות
3. פסטיבל ביג לבובסקי

טוב לפעמים חייבים להראות משהו מטורף מיפאן, והפעם זה תוכנית שהחליטה לעשות תחרות הרמת משקולות בין חתולים! ככל שזה נשמע מטומטם, אני חייב להודות שהצפייה בסרטון ביוטיוב הוכיחה שזה קצת מצחיק, כנראה בעיקר בגלל המנחים המתלהבים והאופן בו הם מסקרים את התחרות. בכל מקרה מדובר על קבוצה של חתולים, שבכל פעם שמים להם דג ששוקל 100 גרם יותר ובודקים מי מהם יכול להרים אותו. משתתף שלא מצליח להרים את הדג יוצא מהתחרות. היפאנים ערכו את זה מאד יפה ואשקרה יש מתח כשמגיעים לדגים הגדולים של למעלה מקילו וחצי! אני לא אהרוס לכם את תוצאות התחרות, אבל אני כן אגיד שבסוף הצליח חתול אחד להרים דג של 2 קילוגרם. פחד אלוהים

פוסטים בנושאים דומים:

1. ביקורוטיוב – שוורצנגר
2. מקבץ פרסומות פסיכיות מיפאן
3. הטור דה פראנס 2010 יוצא לדרך!

לפני הרבה שנים היה לנו את מבחן חווה והוא הלך ככה – היינו יוצאים כל פעם לאותו פאב שכונתי שבו היתה ברמנית בשם חווה שנראתה לא משהו בפנים אבל עם גוף נחמד. היינו יושבים שם ושותים, נהנים מהזמן וכל פעם מסתכלים עליה. ברגע שהיא נראתה לנו כבר מספיק חמודה וסקסית בשביל להתחיל איתה, הבנו ששתינו מספיק לאותו ערב ושהגיע הזמן ללכת הביתה לפני שמישהו מאיתנו יתחיל לעשות שטויות.

עוד כמה בירות ואולי גם היא תסכים? (תמונה: graur razvan ionut / FreeDigitalPhotos.net)

חוקרים לאחרונה אוששו את מה שידענו מזמן – האלכוהול אכן מטעה לנו את כוח השיפוט לגבי מה באמת מושך אותנו ומה לא. במחקר שפורסם באתר של רשת ABC, הצליחו צוות של חוקרים מאנגליה להוכיח סופית את התלות בין השניים. החוקרים הראו על ידי בדיקה פשוטה מאד, שאנשים נמשכים יותר לפנים סימטריות, וככל שאנשים שותים יותר, כך הם שמים לב פחות לסימטריות שבפנים מולם ולכן נפתחים לאפשרות של משיכה לאנשים עם פנים לא סימטריות.

הקטע היפה כאן הוא שמסתבר שנשים מושפעות מכך הרבה יותר מגברים. גברים, ככל שהם יהיו שיכורים, הם גם יאבדו את הכוח להבדיל, אבל בשביל להגיע לנקודה זו הם יצטרכו לשתות הרבה יותר. לעומת זאת נשים מאבדות יחסית מהר את הכוח להבדיל ולכן קורה יותר שנשים מתעוררות בבוקר עם מישהו מכוער לצידם ולא ההפך (לראיה הסרט Coyote Ugly שמסביר תופעה זו).

אז מה אנחנו לומדים מזה? שאם אתם בפאב, ורואים בנות ששותות בצורה יפה, לא משנה כמה רע תראו, הם לא יחשבו כך עליכם. כל שעליכם לעשות הוא לחכות שהן יהיו מבושמות ואז לנסות את מזלכם. לכו תדעו, אולי החוסר סימטריה בפנים שלכם תסתדר להם והם יענו לחיזורים שלכם. השאלה היחידה היא האם אתם בורחים באמצע הלילה כדי לא לברר מה בדיוק היה שם, או שאתם מעיזים ונשארים לבוקר כדי לראות אם יש כאן משהו אמיתי ולא רק מסכת של שקרי אלכוהול.

פוסטים בנושאים דומים:

1. האם הנשים עושות עלינו מניפולציות במיטה?
2. 10 דברים שאסור לעשות כששיכורים
3. חנות הסקס המוסלמית הראשונה

בתור ילד קטן אני זוכר במעורפל את הסרט האגדי טרון. בסרט הזה, לפי מה שאני זוכר, היו אנשים לבושים בבגדים עם אורות כחולים, והם התמודדו בכל מיני תחרויות במבוכים ובמרחבים ממוחשבים, שכללו מרוץ אופנועים, תחרות עם בומרנג ממוחשב ועוד. כל אלה התקיימו בתוך עולם ממוחשב אליו נמשכה הדמות הראשית של הסרט. בסוף השנה יוצא סרט ההמשך שמספר את סיפורו של הילד של אותו אדם שנשאב לתוך המכונה. הילד כבר גדול וגם הוא מוצא את עצמו בתוך העולם של טרון, מתמודד עם אותם דברים, רק בגרפיקה המדהימה שיש היום בסרטים.

תנוחת הלוטוס המפורסמת ע"פ טרון (מתוך האתר WonderHowTo)

העולם כולו נכנס לטירוף בגלל הסרט (טוב אולי לא כל העולם, אבל בעיקר הצד הגיקי של העולם), וכבר יש די הרבה מרצ'נדייס וסרטונים על הסרט. אחד הדברים היותר משעשעים שמצאתי בנושא זה דווקא שימוש מעניין בדמויות של טרון כדי להדגים 20 תנוחות נפוצות של הקאמה סוטרה. כל התצוגה היא מאד ממוחשבת, והמידע המורחב על התנוחות מופיע בפונטים רובוטיים להפליא. אל תצפו כאן לפורנו, אלא למשהו אירוטי משעשע, שנראה כמו סרטון שיעור מיני מהעתיד הרחוק. אולי ככה ילמדו ילדים בעוד עשרים שנה על מין, ולא על ידי זקנה חרמנית שהיא במקרה גם החברה של ההורים שלך.

אז אם בא לכם ללמוד על תנוחת המיסיונר, 68, 69, נערת הפרה ועוד – כנסו לאתר של WonderHowTo ותראו את כל סרטוני העתיד. ואם סתם בא לכם לדעת מה מצפה לכם בסרט טרון, אז הנה טריילר נחמד של הסרט:

פוסטים בנושאים דומים:

1. חנות הסקס המוסלמית הראשונה
2. צפתה בסקס והעיר הגדולה ושכבה עם 1000 גברים
3. המדריך המלא כיצד לקיים יחסי מין בגסטהאוס

לפני כשבוע פרסמנו כאן את תוצאות המחקר שקבע כי משתמשי iPhone עושים יותר סקס. לפי אותו המחקר היחס היה פי 2 בממוצע למשתמשי iPhone לעומת משתמשי אנדרואיד. גרסנו שהסיבה לכך היא שמשתמשי אנדרואיד הם יותר גיקים ואחוז הגברים בהם גבוה יותר, ולכן זאת כנראה הסיבה לפער הגדול בין המשתמשים השונים.

מחקר חדש שביצע האתר Ashley Madison, המתמחה בסידור בגידות לבני זוג תפוסים, מראה מגמה אחרת מעניינת על המשתמשים הסלולאריים. לפי אותו מחקר, משתמשי האנדרואיד בוגדניים יותר ממשתמשי iPhone. המחקר, שמתבסס על כניסות של אנשים לאתר דרך מכשירים סלולאריים, מצא שמתוך 305,000 כניסות, 46% היו של משתמשי אנדרואיד, לעומת 37% של משתמשי iPhone. לכאורה יש כאן עדיפות למשתמשי האנדרואיד כבוגדים פוטנציאליים, אבל האמת היא שיש גם יותר מכשירי אנדרואיד בעולם ולכן היחס הוא יחסית זהה.

מה שבטוח הוא שכנראה מי שנכנס לאתר הזה, הם שוב פעם אותם חנונים עם מכשירי סלולאר חכמים, שמחפשים איזה אשה נשואה שמחפשת ריגוש מחוץ לנישואים. קשה להאמין שמדובר כאן בחבורה של נשים, שמסתובבות עם מכשיר ה-Nexus One של גוגל, ומחפשות לעצמן רומן עם גבר נשוי דרך המכשיר. לנשים יש את השיטות שלהן, והן יודעות טוב מאד להריח מרחוק גבר תפוס ולרוץ אליו.

אני אישית כבר לא קונה את המחקרים האלה, אבל מה שבטוח הוא שעברתי מ-iPhone לאנדרואיד לפני שבוע, ואני מקווה מאד שחברה שלי לא קוראת את זה וחושבת שעכשיו אני פתאום אתחיל לבגוד בה. אין מצב מותק שזה יקרה. מבטיח

אבל אם אותכם זה מעניין, ובמקרה אתם בחגים בארה"ב, אז שווה לכם לנסות את האתר של Ashley Madison כי הוא נראה מעניין למחפשים ריגושים מהסוג שהורס בתים, או כמו שהם אומרים – Life is short, have an affair…

פוסטים בנושאים דומים:

1. בעלי iPhone עושים את זה יותר?
2. ושוב פעם עולם הפורנו מקדים את כולם

בתור מישהו שחי בסין והסתובב המון במזרח אני יכול להגיד לכם שאפשר לטגן הכל בשמן עמוק ולאכול את זה. בבייג'ין עצמה יש רחוב שבו ישנם דוכני אוכל כל ערב, ובהם אפשר למצוא את החיות הכי לא מעוררות תאבון במצב של טיגון בשמן עמוק. בין היתר אפשר למצוא שם עקרבים, נחשים, כוכבי ים, סוסוני ים, חרקים למיניהם, גלמים ואפילו כלבים.

האתר של שיקאגו טריביון אסף בשבילכם אוסף מכובד מאד של תמונות של מאכלים שטוגנו בשמן עמוק. לרובם יש טעם זהה, והוא של משהו קריספי בשמן עמוק, אבל משעשע לראות דברים כמו הפיצה וכדומה.

שוק האוכל בבייג'ין

קוקה קולה שעברה טיגון עמוק (צילום: Willrad / Flickr)

פיצה בטיגון עמוק (צילום: Retromoderns / Flickr)

לשאר אלבום התמונות (66 במספר) כנסו לכאן.

פוסטים בנושאים דומים:

לא נמצאו פוסטים דומים

אתר ההיכרויות OKCupid עשה מחקר "קטן" שהתבסס על מידע שנאסף מ-11 מליון דעות של אנשים על אנשים אחרים. המידע הזה התבסס על השאלה הפשוטה מאד של הצגת שתי בחורות (או בחורים) והמשתמש צריך להגיד מי מהם יותר יפה. בנוסף לכך מחזיק האתר מידע על מי יצא עם מי מה והאם הם שכבו. כשאוספים את כל הנתונים ומבצעים מספר ניתוחים סטטיסטיים מסתבר שמתקבלות כמה תוצאות מאד מעניינות, אך קצת מוטלות בספק.

משתמשי iPhone עושים יותר סקס (גרף: האתר OKCupid)

התוצאה הראשונה היא הנתון הפשוט שבעלי מכשיר ה-iPhone שוכבים הרבה יותר מאשר בעלי המכשירים האחרים. הנתון המעניין ביותר הוא שבעלי iPhone שוכבים עם פי 2 בממוצע אנשים יותר מבעלי מכשירי אנדרואיד. הרבה מאד מזה קשור לעובדה שבנות משתמשות ב-iPhone ושהמכשיר הוא מאד מקובל, בעוד שמשתמשי אנדרואיד הם לרוב גיקים והמכשיר עדיין לא חצה את קו הגיקיות אל תוך המיינסטרים. בכל מקרה, אם תראו אשה בת 30 בערך, מחזיקה מכשיר iPhone, תוכלו לדעת שהיא בממוצע שכבה עם 12 בנים ושיהיה לכם מזל איתה. כנראה היא אוהבת להתנסות בדברים חדשים ולשחק עם האצבעות הרבה…

ועכשיו למספר טיפים נוספים שאפשר ללמוד מהמידע שנותח:

1. אם אתם רוצים לפרסם את עצמכם באתר היכרויות, תצטלמו עם מצלמה טובה, ובעיקר עם פנסוניק. מסתבר שהאחוז הכי גבוה של אנשים שדורגו כאטרקטיביים צולמו על ידי מצלמה זו. במקביל, מה שאתם לא עושים, תמנעו מלהצטלם על ידי מכשיר סלולארי של מוטורולה או של מיקרוסופט, היות והתמונות שצולמו במכשירים אלה דורגו במקום האחרון בטבלה.
2. אל תשתמשו בפלאש בשביל הצילום לאתר ההיכרויות. מסתבר שהפלאש מוסיף מספר שנים ובאופן מובהק, ובכל גיל, שימוש בפלאש מוריד את המשיכה והיופי של האדם המצולם. יכול להיות שזה בגלל שרואים אותם יותר טוב, ואי אפשר להסתיר את כל הקמטים וכו', אבל בשורה התחתונה זה פשוט עושה רע.
3. הזמן הנכון להצטלם ולהראות במיטבנו הוא בשעות הלילה המאוחרות (אפילו לגלוש לתוך הזריחה) או לחילופין בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כך עולה מניתוח המידע הנ"ל. יכול להיות שזה סתם שטויות ובעצם המביט בתמונה נהנה מהנוף מסביב, ובמיוחד מהצבעים של השקיעה או הזריחה ולכן הוא נותן ציון גבוה יותר לבחורה שבתמונה, ויכול להיות שזה בדיוק הפוך – היות ואנחנו גברים ואנחנו בדרך כלל לא מצליחים לראות מעבר לציצים של הבחורה שמולנו. בכל מקרה אלה השעות העדיפות.

בשורה התחתונה, אם אתם מחפשים אשה ופונים לאתרי היכרויות, תעשו טובה, תפסו איזה חבר צלם, לכו איתו בשקיעה לים ותרביצו כמה צילומים במצלמה איכותית. אם תעשו את זה, והפרצוף שלכם לא נראה זוועה, אז כנראה תצליחו למצוא בנות לצאת איתן. אה כן, ואל תשכחו לקנות מכשיר iPhone כדי שלפחות ייצא לכם משהו בדייטים

כל הנתונים נלקחו מתוך האתר OKCupid

פוסטים בנושאים דומים:

1. משתמשי אנדרואיד בוגדים יותר
2. ושוב פעם עולם הפורנו מקדים את כולם
3. רוצה לעשות סקס? לך ללמוד הסטוריה!

איך יודעים שסרט הוא טוב? בימינו זה נמדד בדרך כלל לפי כמות החיקויים שיש לו ביוטיוב, כולל ליפסינקים של ילדים, אנשים שמתלבשים כמו הדמויות בסרט ועושים סצינות בו, וכל מיני מאש-אפים עם סרטים אחרים. היום יותר מתמיד כמות הסרטונים שעולים ביוטיוב לסרט מצליח בדרך כלל מקדימה את רוב הקהל שהולך לסרטים, ולכן כבר עכשיו אפשר למצוא המון קטעים מצחיקים על הסרט "התחלה".

אז בלי הרבה דיבורים, הנה מספר מאש-אפים שעשו על הטריילר לסרט "התחלה" ביחד עם סרטים אחרים.

צעצוע של סיפור

דורה

טיטאניק (די-קאפריו מחקה את עצמו)

הסימפסונים (הסרט)

מפלצות בע"מ

האביר השחור – מחווה לכריסטופר נולאן

מלך האריות

ואחרון חביב – ET

(ספוילר!!) ולמי שלא קלט, לפי דעתי בסוף הוא עדיין בחלום, כי הילדים שלו לבשו את אותם בגדים כמו בזכרון שלו, רק שהפעם הוא הסכים לראות את הפנים שלהם…

פוסטים בנושאים דומים:

1. 7 סרטי אימה שחייבים לראות
2. פסטיבל ביג לבובסקי
3. Tekken – הסרט

הסרטון הזה כבר רץ ברשת מספר שבועות, אבל בכל פעם שאני נתקל בו הוא מפחיד אותי קצת יותר. מדובר על סרטון שעשה אמן יפני בשם איסאו האשימוטו, שבו הוא מדגים על מפת העולם את כל הפיצוצים הגרעיניים שהיו משנת 1945 ועד 1998. הפיצוצים כוללים כמובן את הירושימה ונגסקי, שזה השימוש היחידי בזמן מלחמה, ועוד 2051 פיצוצים אחרים שנועדו לשם הניסוי. הסרטון מסיים בניסויים הגרעיניים של הודו ופקיסטן בשנת 1998, אך כידוע לכולנו זה כל הזמן ממשיך וסביר להניח שנוספו עוד די הרבה פיצוצים ב-12 שנים האחרונות.

היופי בסרטון שהוא יצר זה התיעוד של כמה פיצוצים גרעיניים עשתה כל מדינה לאורך השנים. לפי חישוב מתמטי מהיר אפשר לראות שבממוצע כל 10 ימים היה פיצוץ גרעיני בעולם! הנתון הזה מטורף כשאנחנו חושבים על עולם נקי מגרעין, ועל עולם שבו הטבע שולט ואנחנו בני האדם לא מזהמים אותו כל הזמן.

לא יודע מאיפה היפני הזה שאב את המידע שלו, אבל חסרים לו כמובן כל הפיצוצים שאנחנו בטח עשינו בכל מיני מקומות בעולם (אלא אם כן זה נרשם תחת הצרפתים ו/או האמריקאים), וכמובן הניסויים הלכאורה ידועים של דרום אפריקה בשנות ה-70 (אולי איתנו), ואלו של צפון קוריאה בשנים האחרונות.

מעניין יהיה לראות איזה שכבת מידע על גבי המפה שתראה את הנשורת הגרעינית מכל הניסויים האלה ואת התוצאות ההרסניות שהותרנו על הטבע. אולי אז תתבהר התמונה לגבי הנזק שאנחנו עושים ומה זה גורם לכדור שלנו. נקווה שהקצב יירד בשנים הקרובות, כי זה לא נראה בריא בכלל.

פוסטים בנושאים דומים:

לא נמצאו פוסטים דומים