למרות שאנחנו אופים די הרבה עוגיות, אף פעם לא באמת הצלחנו לעשות עוגיות שוקולד צ'יפס כמו שצריך. זה לא שהן לא יוצאות טעימות, אבל המרקם שלהן לא מושלם לטעמנו. כנראה שעוד לא מצאנו את המתכון הנכון…

המתכון הבא סוג של פותר אותנו מעולה של העוגייה עם המרקם המושלם – בגלל שהיא נאפית כמקשה אחת, העוגייה הענקית הזאת מקבלת ציפוי פריך, ותוך רך, גם אחרי שהיא מתקררת לחלוטין. האמת, אל תתייחסו למה שיוצא לכם כ"עוגייה" אלא כקינוח חברתי מהיר: משהו שכיף לאכול אותו ביחד עם חברים וערימת כפיות כשהוא חם, או לחתוך ולחלק כשהוא בטמפרטורת החדר. העובדה שמלכלכים רק כלי אחד ולוקח בדיוק 25 דקות להכין אותו, היא רק פלוס. רק תשתמשו במחבת בלי ידית מפלסטיק, בחייכם.

עוד מילה לפני המתכון: אפשר להשתמש בשוקולד צ'יפס קנוי, אבל עדיף להשתמש בטבלת שוקולד קצוצה. זה משנה את מרקם העוגייה – במקום לקבל עוגיית וניל עם נקודות שוקולד בתוכה, תקבלו נהרות של שוקולד שיתערבלו לכם בתוך העוגייה הבהירה, וזה יותר שווה. המתכון מתוך הבלוג הזה.

Laura Veirs – King Kong Kitchie Kitchie Ki Me O

מרכיבים
100 גרם חמאה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
כפית תמצית וניל
ביצה אחת
1/2 1 כוסות קמח
1/2 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח
150 גרם שוקולד קצוץ או שוקולד צ'יפס

מחממים תנור ל-180º

ממיסים את המחאה במחבת. כשהחמאה נמסה כמעט לחלוטין מוסיפים את שני סוגי הסוכר וכפית תמצית וניל. מערבבים היטב עד שהסוכר נמס לחלוטין.

מסירים מאש ומניחים לתערובת להתקרר כמה דקות, עד שהיא כבר לא רותחת.
שוברים ביצה לתוך המחבת ומערבבים אותה במרץ לתוך התערובת. אנחנו לא חיכינו מספיק זמן כדי שהתערובת תתקרר בפעם הראשונה כשהכנו את העוגייה, והביצה נקרשה לנו בתוך החמאה.
מוסיפים קמח, סודה לשתייה ומלח ומערבבים רק עד שהקמח נטמע בתערובת.
מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומערבבים.
אופים כחמש-עשרה דקות.

גרסה להדפסה

חורף וזה.
זוהי שעתם היפה של התבשילים הארוכים והמחממים, תבשילי קדרה עמוסים שנותנים קונטרה מנחמת לגשם והסגריריות שמחוץ לחלון.
לפני כמה שבועות התארחנו בבית של עליזה, דודתו של ערן. עוד לא היה ממש חורף, אך היא הגישה לשולחן סיר גדול של גולאש נפלא שהתבשל עם תפוחי אדמה שחומים וירקות נוספים. עכשיו, כשסוף סוף התחיל לרדת פה גשם כמו שצריך, נראה לנו שהגיע הזמן להכין אותו בעצמנו. שימו לב, הכמויות במתכון לא מדויקות, כי ככה דודות טובות מבשלות.

Mumford & Sons – Winter Winds

מרכיבים (ל-4 אנשים)
1 ק"ג בשר בקר לגולאש חתוך לקוביות גדולות, ללא שומן וגידים
1 בצל קצוץ
4 גזרים חתוכים לחתיכות לא קטנות
1 ראש סלרי (ללא העלים) חתוך לרבעים
1 שורש פטרוזילה חצוי (אופציונלי)
2-3 עגבניות, חתוכות לרבעים
4-5 תפוחי אדמה חתוכים לרבעים
מלח ופלפל
פפריקה מתוקה / חריפה / מעושנת
פלפל אנגלי
עלי דפנה
1-2 כפיות של סוכר חום
1 כוס יין אדום

מחממים שמן זית בסיר. כשהוא חם מוסיפים את הבשר וסוגרים אותו מכל הצדדים.

מוסיפים את כל הירקות ואת התבלינים. מפזרים קצת סוכר חום מלמעלה ושופכים את כוס היין על הכל.

מביאים לרתיחה על אש גבוהה, ומחכים שהירקות יגירו נוזלים. אם צריך, מוסיפים עוד יין.
מכסים וממשיכים לבשל כשעה על אש קטנה, או בתנור בחום של 180 מעלות.
הגולאש מוכן כשתפוחי האדמה בושלו והשחימו כמו שצריך.

כמה נקודות חשובות:
* כדאי להשתמש בסיר עמוק ורחב, כדי שהבשר והירקות יהיו בשכבה מספיק נמוכה כדי להתכסות בנוזלים. לנו לא היה סיר כזה, לכן הוספנו עוד יין.
* אם יש לכם סיר ללא ידיות פלסטיק, כדאי מאוד להמשיך את בישול הגולאש בתנור ולא על הכיריים, כך התבשיל יקבל מכת חום שווה מכל הכיוונים. סיר ברזל יצוק הוא הכי טוב.
* הבשר חייב להיות בטמפרטורת החדר כאשר אתם שמים אותו בסיר, אחרת הוא יגיר נוזלים כמו משוגע ואחרי הבישול יהיה יבש מדי.
* אנחנו משתמשים בפפריקה מעושנת שנותנת טעם מעושן ומדהים לגולאש (ולכל דבר אחר).

גרסה להדפסה

כשחושבים על אידוי, בדרך כלל חושבים על ירקות, דגים וכיסונים. הדבר האחרון שחושבים עליו הוא כיפלי בצל, והדבר הלפני אחרון שעולה במחשבה זו עוגת ספוג. כי מה הקשר בין טכניקת בישול אסיאתית לבין קינוח עוגתי? כשחושבים על זה, גם הסבתות שלנו הכינו עוגות על הכיריים, אבל המרחק בין סלסלת אידוי מבמבוק לסיר פלא מתכתי הוא כמו המרחק בין בייג'ינג לוורשה.

נתחיל מהכלים: הרעיון הוא לאדות את העוגות בתוך כוסות תה קטנות (לא מאגים עבים וענקיים בבקשה) כדי לקבל מנות אישיות קטנות ותפוחות. אפשר להשתמש גם בתבניות סופלה, או כל כלי קטן ועמיד לחום שיש לכם.

את העוגות מאדים בכלי מעל מים רותחים, ממש כמו שמאדים אפונה – אפשר להשתמש בכלי אידוי מבמבוק, כזה שיושב מעל סיר, גם סיר אידוי כפול יהיה טוב ואפילו בשעות דחק אפשר להשתמש במסננת של סיר הפסטה. דווקא שושנת האידוי הרגילה לא ממש מתאימה, מאחר והיא לא מאפשרת לכוסות לעמוד באופן ישר מעל הסיר.

את התוצאה הסופית אפשר להגדיר כעוגת ספוג לחמנייתית, או לחמנייה עוגתית. זה מאוד מזכיר באו (לחמניות מאודות, מינוס השמרים), אבל מתוקות יותר, עם טעם שמזכיר מאוד פנקייק. הקוקוס במרכיבים נועד לנטרל מעט את הטעם הבצקי. אל תצפו לפיצוץ של מתיקות, או איזה גראנד פינאלה שיפיל את האורחים שלכם מהרגליים. זאת פשוט עוגת ספוג עדינה בלי הרבה צלצולים, שמכינים אותה בדקות והולכת טוב עם תה – משהו שהיינו מצפים לקבל בסוף ארוחת דים סאם בצ'יינהטאון.

מבוסס על מתכון של דונה היי עם שינויים שלנו. שימו לב – עד סוף החודש, אפשר למצוא מלא ספרי בישול ב-50% הנחה בצומת ספרים. שווה, וככה מצאנו את הספר של דונה היי שאף פעם לא יצא לנו לקנות.

Monty Python – I Like Chinese

המרכיבים (ל-6 כוסות)

1/4 כוס סוכר חום
1/2 כוס סוכר לבן
4 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/4 1 כוסות קמח (או 1/4 1 כוסות קמח תופח ללא אבקת האפייה)
1/4 1 כפיות אבקת אפייה
4 כפות שבבי קוקוס יבשים

מקציפים את הביצים, הסוכר ותמצית הוניל במהירות גבוהה עד לקבלת תערובת אוורירית מאוד ותפוחה.

מקפלים פנימה את הקמח, אבקת האפייה והקוקוס.

ממלאים את הכוסות עד לשלושת רבעי הגובה, מניחים בסיר האידוי, מכסים ומאדים כ-15 דקות. אחרי שאתם ממלאים את הכוסות בבלילה, נגבו את השוליים הפנימיים, אחרת העוגות לא יעלו יפה.

העוגות תופחות מאוד במהלך האידוי וכאשר הן מוצקות למגע – הן מוכנות.

גרסה להדפסה

השבוע מתחילה אחת התקופות שאנחנו הכי אוהבים בשנה – החגים. חודש שלם המנוקד בימי חופשה, מפגשים משפחתיים (כן, אנחנו מוזרים, אנחנו אוהבים את המשפחה שלנו), מתנות וכמובן – הרבה אוכל טעים. תקופת החגים היא הזדמנות טובה להכנס למטבח ולצאת ממנו עם מתנות טעימות. יש מי שהולכים לקניון ויוצאים עם ספרים, דיסקים או מצעים כמתנה. אנחנו אוהבים להכין דברים טעימים לאנשים.  השנה נביא במתנה למשפחה בארוחת החג צנצנות מלאות באפרסקים מתובלים, לפי מתכון של נייג'לה לוסון. ג'לי מכינה אותם בחג המולד, כמשהו קטן ליד מנה בשרית או בצנצנת מתנה.

האפרסקים האלו באמת מביאים איתם ניחוחות חג-מולדיים של תבלינים חמים שמשתלבים מעולה עם מזג האוויר המושלג שבחוץ והחמים שבפנים. אמנם אין לנו חג מולד [דדי! כריסמס! הילדים שלכם אולי ישראליים, אבל הנכדים שלכם יבוסים] ואין לנו שלג, אבל הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לכך היא תקופת החגים, החגיגיות שמלווה אותה והגשם שאולי גם יגיע לביקור. אז אם אתם רוצים להביא מתנה קטנה למשפחה, האפרסקים האלו לא דורשים שום מאמץ מעבר לפתיחת כמה אריזות והעמדת סיר על הכיריים. רק מה, הם חריפים – אז קחו את זה בחשבון.

Beck – Peaches & Cream

מרכיבים
1,600 גרם אפרסקים משומרים בסירופ [2 קופסאות]
4 מקלות קינמון
2 כפות חומץ אורז / חומץ יין לבן
ג'ינג'ר מקולף וחתוך לטבעות [לפי הטעם]

כפית פתיתי צ'ילי
קמצוץ-שניים מלח
חצי כפית של פלפלים שחורים שלמים
6 מסמרי ציפורן

שופכים את האפרסקים עם הסירופ אל תוך סיר. מוסיפים את שאר המרכיבים ומביאים לרתיחה. מבשלים במשך דקה-שתיים ומורידים מהאש.
מעבירים אל תוך צנצנות מעוקרות ומוסיפים פתק יפה. איך מעקרים צנצנת אתם שואלים? לחצו כאן להסבר קצר.

את הצנצנות שומרים במקרר.

שנה טובה!

אנחנו מאוד אוהבים את רוטב העגבניות שלנו. כל כך אוהבים אותו, שאנחנו לפעמים מוותרים על הפסטה ואוכלים אותו עם כף. התלבטנו אם להביא לכם את המתכון, כי מתכון לרוטב עגבניות הוא בנאלי כמעט כמו מתכון לסלט ירקות. העלנו את השאלה הזו בעמוד הפייסבוק שלנו וקיבלנו פידבקים טובים. אז הנה, המתכון האהוב עלינו לרוטב עגבניות פשוט וממכר. אמנם יש בו מעט מרכיבים, אבל כל מרכיב הוא מדוייק לטעם שאנחנו אוהבים.

מרכיבים
400 גרם עגבניות משומרות קלופות [אנחנו אוהבים את הסוג pelati של חברת mutti]
400 גרם עגבניות מרוסקות [שוב של חברת mutti, זה נקרא polpa]
200 גרם רסק עגבניות [2 מיכלים קטנים]
3-5 שיני שום [תלוי אם השום טרי או לא. אם הוא טרי, שימו פחות]
שמן זית [החל מחצי כף ועד כמה שאתם מרשים לעצמכם]
מלח
פפריקה מעושנת
קמצוץ סוכר
צרור עלי בזיליקום

כמה מילים בכל זאת.
הבישול. מכניסים את כל המרכיבים מלבד הסוכר, הפפריקה והבזיליקום לסיר ושמים על האש. מחכים כמה דקות עד לרתיחה קלה ואז מורידים את האש לנמוכה-בינונית. אחרי עשרים דקות מועכים עם הכף את העגבניות השלמות ומוסיפים קמצוץ סוכר ופפריקה מעושנת. מוסיפים מלח אם צריך. מבשלים עוד מינימום 10-15 דקות. אחרי שמכבים את האש, קורעים את עלי הבזיליקום, מוסיפים לסיר ומערבבים.

העגבניות. הרוזנת היחפה פעם אמרה "החיים קצרים מדי כדי לקלף עגבניות". וכך גם האיטלקים חושבים. הם מרשים לעצמם להשתמש בעגבניות משומרות שנקטפו בשיאן ושומרו מיד. לקח לנו קצת זמן למצוא את הסוג שאנחנו אוהבים, אבל ברגע שגילינו את העגבניות של mutti – נשארנו איתן. אנחנו קונים אותן ב'עדן טבע מרקט', כל כמה זמן הן נמכרות במבצע ואנחנו קונים מהן סטוקים. השילוב הכי טוב לרוטב הזה הוא קופסא אחת של עגבניות שלמות קלופות וקופסא אחת של עגבניות מרוסקות.

הפפריקה המעושנת. נקראת פימנטון והיא שינתה את חיינו. קיבלנו אותה מספרד, אבל גם בארץ קל מאוד למצוא פפריקה מעושנת. (קראו עוד עליה כאן). למי שאין, אפשר להשתמש בפפריקה רגילה + צ'ילי גרוס יבש.

המוטו. "לעולם אל תבשלו רוטב עגבניות בסיר מכוסה, שכן הוא יצא תפל וחלש טעמים" (מרצ'לה חזן, שעל פי מתכון שלה מבוסס המתכון שלנו). רשת נגד השפרצות מצד שני, מותרת.

אנחנו מאוד אוהבים סנדביצ'ים, פתוחים כסגורים. לפעמים כל מה שצריך בן אדם הוא שתי פרוסות של לחם טוב וביניהם עולם שלם של טעמים שיכול לנוע בין הים התיכון, דרך הפיורדים של נורווגיה ועד ערבות לואיזיאנה. אנחנו אוהבים את הסנדביצ'ים שלנו מגוונים והרבה פעמים מחפשים איזה טוויסט מעניין, כמו ממרח קצת אחר לצבוע איתו את הלחם. וזה בדיוק מה שיש לנו כאן.
זה ממרח פשוט להכנה, שיכול לשמש גם כמטבל. וכל כולו חגיגה ירוקה של קיץ. את מרכז הבמה תופסת אפונה ירוקה טרייה שאותה מלווים נענע ולימון, צמד שתמיד הולך טוב ביחד.

אפשר להשתמש בממרח בפני עצמו, כשכבה עבה על לחם, או לשלב אותו בכריך סגור עם ירקות ואולי פסטרמה. המשחקים פה כמעט אינסופיים.

המתכון הזה הוא גם הזדמנות טובה להמליץ על הבלוג My New Roots שאותו כותבת השפית שרה בריטון, שפית ותזונאית מקופנהגן. כשפית היא מתמחה בבישול צמחוני, ולבלוג היא מביאה מתכונים צמחוניים (ובין השאר גם מתכונים לבישול "טבעונאי" למי שמעוניין) וכמובן – תמונות יפות.

The Jb`s – Pass The Peas

מרכיבים
3 כוסות אפונה טרייה [בעונה] או אפונה קפואה [330 גרם]
גרידה של לימון אחד
3 כפות של מיץ לימון [משהו כמו חצי לימון]
שן שום אחת קצוצה
1/4 כוס של מנטה [צרור נאה]
2 כפיות שמן זית
1/4 כפית מלח

מבשלים או מאדים את האפונה עד שהיא תפוחה ופריכה. אנחנו מעדיפים לאדות את הירוקים שלנו. את האפונה הקפואה אידינו בשושנת אידוי בערך 7 דקות מעל מים רותחים. ככל שהאפונה תהיה רכה יותר בתום הבישול או האידוי, כך הממרח יהיה חלק יותר. מאחר ואנחנו אוהבים ממרחים גושיים, שמרנו על האפונה יחסית קשה (אך מוכנה למאכל). אם התמזל מזלכם, ואתם קוראים את הפוסט הזה בתחילת הקיץ בו יש אפונה טריה -אדו או בשלו אותה 2-3 דקות וזהו.

(לא יהיה פשוט לעשות את המתכון הזה בלי מעבד מזון/בלנדר מוט)
הכניסו למעבד המזון את שן השום וקצצו אותה דק. הכניסו את שאר המרכיבים וקצצו עד שכל המרכיבים מתאחים למחית. טעמו ותקנו טעמים אם צריך.

את הממרח אפשר לשמור במקרר בערך 3-4 ימים. בתאבון!

גרסה להדפסה

אנחנו לא רוצים לזלזל במייפל או הוקי, אבל חמאת בוטנים היא התרומה הכי גדולה של הקנדים לאנושות (כן, זה קנדי). ומה יותר הגיוני מלקחת חמאת בוטנים ולשלב אותה עם שוקולד? Reese's חשבו על זה ועשו מליונים.
העוגיות האלו מייצגות בדיוק את השילוב המושלם בין מלוח ומתוק, בין פריכות ורכות ובין עוגיה לבטן.

המתכון הזה לקוח מספר המתכונים הראשון של מאפיית Baked בניו יורק, ספר שכבר הוכיח את עצמו עם אחד המתכונים הפופולאריים ביותר אצלנו במטבח – מאפינס בננה, שוקולד וקפה.
מחברי הספר מדגישים שעדיף לא להתפתות ולהשתמש בשוקולד מריר (כמו שנהוג בעוגיות שוקולד צ'יפס) מכיוון שהעוגיות האלו כבדות למדי והמרירות רק תכביד עליהן עוד יותר. דווקא השימוש בשוקולד חלב משלים ומחמיא לחמאת הבוטנים.

Vince Guaraldi Trio – Linus and Lucy

מרכיבים
3/4 1 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
כפית מלח
200 גרם חמאה רכה
כוס סוכר לבן
כוס דחוסה של סוכר חום
2 ביצים גדולות
כפית תמצית וניל
כוס חמאת בוטנים חלקה
200 גרם שוקולד חלב

מנפים יחד את הקמח, אבקת האפיה והמלח בקערה.

בקערת מיקסר, מקרימים את החמאה עם שני סוגי הסוכר את שמתקבלת תערובת טעימה ואוורירית. מוסיפים את הביצים, אחת בכל פעם, ומערבבים עד שהן נטמעות בתערובת. מוסיפים את הוניל וחמאת הבוטנים וממשיכים לערבב עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים כמחצית מכמות תערובת הקמח ומערבבים מספר שניות עד שהקמח נטמע כמעט כולו בתערובת. מוסיפים את יתרת הקמח ומערבבים שוב עד שכל הקמח נטמע בתערובת.
קוצצים את השוקולד. כדאי לא לקצוץ אותו לחתיכת קטנות מדי, כי אתם רוצים להרגיש את השוקולד בעוגיות.

מוסיפים את השוקולד לתערובת הבצק ומערבבים מעט כדי שהפיזור יהיה אחיד. מכסים את הקערה ומכניסים למקרר לשלוש שעות לפחות. קשה מאוד לעבוד עם התערובת כשהיא בטמפרטורת החדר, וכדאי לקרר אותה עד שהיא מתקשה מאוד.

כשהתערובת קרה מחממים תנור ל-190º.

יוצרים מתערובת הבצק כדורים בערך בגודל של כדור גולף מוקטן. העוגיות משתטחות בתנור – ככל שהכדור גדול יותר, כך העוגיה תהיה רחבה יותר. בנוסף, ככל שהכדור יהיה קר יותר, הוא פחות ישתטח לדיסקוס דקיק. בגלל זה, צריך לשמור על 2 דברים:
1. שהתערובת תכנס קרה לתנור (צננו את המגש במקרר לעשר דקות לפני האפייה)
2. שהכדורים לא יהיו גדולים מדי. הם עלולים להשתטח בתבנית ולהפוך למשטח אחד גדול ומחובר.

כדי לעצב את הכדורים, אפשר להשתמש בכף גלידה קטנה אם יש לכם, או פשוט בשתי כפיות. הכדורים לא צריכים להיות מושלמים בצורתם, אז אל תתחילו לגלגל כל כדור בידיים. אפשר לעזור לצורת הכדור עם קצות האצבעות, אם נחת לכם גוש חסר צורה על התבנית. מניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ברווחים של לפחות 3-4 ס"מ, כדי שהעוגיות לא יתחברו במהלך האפייה.

אופים 10-12 דקות. באמצע האפיה כדאי לסובב את התבנית כדי לקבל אפיה אחידה. מוציאים את העוגיות כאשר הן מתחילות להזהיב. נותנים לעוגיות להתקרר כמה דקות על התבנית ומעבירים להמשך התקררות על רשת (או שאוכלים אותן ככה, כי הן ממש טעימות כשהן חמות והשוקולד עוד נמס…)

גרסה להדפסה

חג שמח חברים! האמת היא שאנחנו לא חוגגי שבועות גדולים. בדרך כלל החג הזה נגמר לפני ששמנו לב שהתחיל ומבלי שהספקנו לטעום אפילו עוגת גבינה אחת. ככה זה כנראה כשגדלים בעיר ולא בקיבוץ.

המתכון הזה של הצזיקי והבטטות שימש אותנו לצילומי הפיילוט של קטעי הוידאו שהכנו יחד עם פורטל יורם לימודים (זוכרים?). הפיילוט היה די מביך ולא שודר, אבל את המתכון הזה שמרנו במיוחד לשבועות. ביום שישי האחרון, במוסף האוכל של "ישראל היום", התפרסמה כתבה על מתכוני וידאו של חובבי בישול המתפרסמים באינטרנט. גם אנחנו רואיינו לכתבה, שאותה אפשר לקרוא כאן.

כמה מילים על הצזיקי. יש הרבה דרכים להכין צזיקי והן נבדלות אלו מאלו בעיקר בתיבול. אנחנו בחרנו בנענע ואורגנו אבל אפשר להשתמש בשמיר, פטרוזיליה, עירית, כוסברה, או כל עשב תיבול אחר שאתם אוהבים. הצזיקי הוא למעשה הכוכב של המתכון כאן, ולא חייבים להכין אותו עם בטטות. אפשר להגיש אותו עם קרקרים, כמטבל לירקות חתוכים, או אפילו עם בייגלה או נאצ'וס.

Rufus Wainwright – Greek Song

מרכיבים

לצזיקי
כ- 600 גרם יוגורט, עדיף עזים [למשל- 4 גביעים של יוגורמה, או 3 גביעים של יוגורט עיזים צוריאל, או 3 גביעי דנונה רגילים]
1 מלפפון מגורר וסחוט
1-2 שיני שום כתושות
צרור קטן של עלי נענע טריים
צרור קטן של עלי אורגנו טריים
מלח ופלפל שחור
כפית שמן זית

לבטטות
2 בטטות
שמן זית
מלח ופלפל

מתחילים עם היוגורט. אנחנו מאוד אוהבים להשתמש ביוגורט כבשים של "יוגורמה" שבא בדליים קטנים, אבל כל יוגורט מכל חלב (פרות, כבשים, עיזים, נאקות וגו') יתאים.
באופן טבעי, היוגורט נוזלי למדי, ואנחנו רוצים שיהיה סמיך יותר. הדרך לעשות זאת היא על ידי סינון. לוקחים בד חיתול או מגבת מטבח דקה למי שאין, מניחים בקערה קטנה ויוצקים את היוגורט פנימה. קושרים את הבד ותולים לכשעה, אפשר גם למשך הלילה. השלב הזה לא הכרחי וייצא לכם צזיקי גם בלעדיו, אבל אנחנו אוהבים את הצזיקי שלנו סמיך יותר.

בינתיים, נעבור לבטטות. מחממים תנור ל-180°. קולפים את הבטטות ופורסים אותן לפרוסות של כסנטימטר וחצי. ככל שהן יהיו דקות יותר, זמן הצלייה שלהן יהיה קצר יותר.

מסדרים בתבנית ומזרזפים עליהן שמן זית. כף של שמן זית תספיק כאן, אך מי שיכול להרשות לעצמו יותר – מוזמן. ממליחים, מפלפלים ומכניסים לתנור למשך כחצי שעה, עד שהן רכות.

ממשיכים עם הצזיקי. מגררים מלפפון בפומפיה דקה (לא בחורים הבונגילות). המלפפון מגיר המון נוזלים שאותם אנחנו לא רוצים להכניס ליוגורט אחרי שעבדנו קשה כדי לסנן אותו. סוחטים את המלפפון היטב בידיים ומוציאים לו את כל המיץ.

קוצצים את עלי הנענע והאורגנו. הדרך הכי קלה לקצוץ עלי תבלין היא לעשות להם מה שנקרא בעגה המקצועית "שיפונד". מניחים את העלים זה על זה, מגלגלים לסיגר קטן ופורסים לרצועות דקות.
מערבבים לתוך היוגורט את המלפפון הסחוט, העלים הקצוצים ושן אחת או שתיים של שום כתוש. מוסיפים מלח, פלפל וכפית שמן זית. מערבבים היטב, טועמים ומתקנים את הטעם אם צריך.

כשהבטטות מוכנות, מסדרים יפה על צלחת, מניחים תלולית צזיקי על כל פרוסה ומגישים.

חג שמייח!

גרסה להדפסה

השבוע רצינו לאפות עוגה שתסטה מתֶּמָת הבחושה הרגילה. קצת נמאס לנו מהעוגות הרגילות שלנו (שוקולד/פירות/קישואים…) וחיפשנו עוגה עם טעם קצת יותר מיוחד. את המתכון המיוחל מצאנו בספר "Cook With Jamie" של ג'יימי אוליבר שקנינו בשבוע הספר האחרון (כבר עברה כמעט שנה?) שנח על שולחן הסלון כאחרון ספרי שולחנות הקפה. עוגת הלימון והפרג שלו נראתה בדיוק כמו מה שחיפשנו. קפיצה קטנה לחנות התבלינים השכונתית להצטיידות מהירה וכבר בחשנו במטבח וגיררנו קליפות לימונים.
כמו בצבא, העוגה הזאת בנויה מ-3 חלקים: העוגה, הסירופ והזיגוג. שני החלקים הראשונים הם קריטיים לעוגה (אי אפשר לעשות עוגה בלי עוגה), אך הזיגוג לדעתנו אופציונלי. אפשר להסתפק באבקת סוכר, אפשר להסתפק גם בציפוי של אוויר.

Paul Simon – Rewrite

מרכיבים

לעוגה:
115 גרם חמאה לא מלוחה, רכה
115 גרם סוכר [חצי כוס וכף גדושה]
4 ביצים גדולות
180 גרם שקדים טחונים [3/4 1 כוס]
30 גרם פרג טחון [1/3 כוס]
קליפה מגוררת ומיץ משני לימונים בינוניים
125 גרם קמח [3/4 כוס ושתי כפות]
קצת-פחות-מכפית-שטוחה של אבקת אפייה [או פשוט להשתמש ב-125 גרם קמח תופח, ללא אבקת האפייה]

לסירופ:
100 גרם סוכר
90 גרם מיץ לימון [1/3 כוס ועוד כף]

לזיגוג [אופציונלי]:
200 גרם אבקת סוכר [2 שקיות]
קליפה מגוררת ומיץ מלימון אחד

המתכון המקורי נעשה בעזרת תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ. אנחנו העדפנו עוגה מלבנית, אז השתמשנו בתבנית לחם (או באנגלית Loaf Pan). זו תבנית מלבנית, כמו אינגליש קייק, אך קצרה יותר, רחבה יותר וגבוהה יותר – כמו זאת. אם אין לכם תבנית כזו ואתם לא רוצים עוגה עגולה, אפשר לנסות להשתמש בשתי תבניות אינגליש קייק מהסוג החד פעמי.

כמה מילים על פרג ולימונים. במתכון משתמשים בלא מעט קליפת לימון מגוררת. אם אתם קונים לימונים אורגניים, או מקבלים ישירות מעץ של אחרים, אתם לא צריכים לדאוג. אך אם אתם קונים לימונים בסופר, רוב הסיכויים שיש עליהם שכבה דקה של שעווה שנועדה לשמור עליהם לאורך זמן. כדי לא להכניס שעווה לעוגה, חשוב לשטוף ולקרצף את הלימונים היטב. כשאתם מגררים את הקליפה, שימו לב שאתם מגררים רק את הקליפה החיצונית, הצהובה, ולא את הקליפה הלבנה שתחתיה. היא מרה ותעשה לכם עוגה עצובה.

בעניין הפרג, אנחנו ממליצים להשתמש תמיד בפרג טרי שנטחן עכשיו. יש לא מעט חנויות שניתן להשיג בהן פרג שנטחן במקום ותמיד עדיף להשתמש בפרג כזה. אפשר לקנות גם פרג טחון בסופר אך מכיוון שפרג נוטה להתעפש במהרה, יש סיכוי טוב שהפרג מהסופר יהיה, ובכן, מעופש, ואז תצא לכם עוגה עצובה ומעופשת. כנ"ל השקדים הטחונים אגב, אבל פה זה פחות קריטי.

מחממים תנור ל-180º. משמנים את התבנית בחמאה או תרסיס שמן.

בעזרת מיקסר, מקרימים את החמאה עם הסוכר עד שנוצרת תערובת קלילה וקרמית. מוסיפים את הביצים אחת-אחת ודואגים להטמיע כל ביצה היטב בתערובת.
מקפלים לתוך התערובת את השקדים הטחונים, הפרג, מיץ וקליפת הלימון, הקמח ואבקת האפייה עד לקבלת תערובת אחידה (נזהרים לא לעבד יותר מדי, כדי לא לקבל עוגה דחוסה) אפשר גם לסיים את הקיפול עם לקקן.

מעבירים את התערובת לתבנית משומנת ואופים כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה. כדי לדעת עם העוגה מוכנה תוקעים קיסם במרכז, מחכים מספר שניות ומוציאים. הקיסם צריך לצאת יבש כמעט לחלוטין.

מוציאים את התבנית ומניחים על רשת לקירור. בינתיים מכינים את הסירופ. מחממים את מיץ הלימון והסוכר על אש נמוכה עד שכל הסוכר מתמוסס לתוך המיץ. בעזרת מזלג עושים חורים קטנים על כל פני העוגה. יוצקים את הסירופ על העוגה ונותנים לה לספוג את הכל. אל תחששו מהצפה, העוגה תשתה את כל הסירופ. אם החלטתם לוותר על הסירופ, תדעו שהעוגה תצא יבשה מדי – אז לא כדאי לוותר.

לאחר שהעוגה ספגה את הסירופ והתקררה מעט, ניתן להוציא אותה מהתבנית ולתת לה להמשיך להתקרר על הרשת.

אם רוצים לשים זיגוג, מערבבים את אבקת הסוכר עם מיץ וקליפת הלימון עד שהתערובת אחידה. יוצקים את הזיגוג על העוגה כשהיא כמעט קרה ונותנים לו לזלוג כלפי מטה. אנחנו לא מתים על זיגוגים, אז פידרנו את העוגה באבקת סוכר בלבד.

גרסה להדפסה

בתור אוהבי לחם, קשה לנו עם לחמניות של בית. בדרך כלל הן פשוט וריאציה על חלה, ולרוב יש להן מרקם עוגתי חלתי שקצת כבד עלינו. אם היינו רוצים כזה, היינו פשוט מכינים חלה עם שומשום. משפט דומה לזה, כתבו אורנה אגמון ואלה שיין בספר "המתכונים של אורנה ואלה" בפתיח המתכון של לחמניות הכוסמין. ההרגשה שסוף סוף מישהו מבין אותנו גרמה לנו לרוץ לחנות הטבע הקרובה אלינו ולקנות קמח כוסמין.

קמח הכוסמין לא קשור לכוסמת (או קאשה) – כוסמין היא סוג של חיטה שמכילה כמות עצומה של חלבון (17%) ומאחר ואפשר להשיג אותה בעיקר בחנויות ובבתי טבע, היא גם אורגנית. הקמח עצמו נמכר כלבן ומלא. אנחנו קונים את הלבן בחבילות של 500 גרם, שזה קצת מעצבן, כי המתכון דורש 450. אולי בגלל זה אנחנו כל הזמן עושים את הלחמניות האלו, כי תמיד אנחנו קונים עוד חבילת קמח ומאחדים אותה עם מה שנשאר מהנגלה הקודמת. וגם בגלל שהן כל כך טעימות לעזאזל.

חוץ מלאכול אותן באורנה ואלה, אנחנו חושדים כי הן הבסיס ללחמניות הסלק המעולות של מסעדת "אסיף" שהשפית שלה, עינב ברמן, עבדה באורנה ואלה וגם חתומה על הספר הנ"ל. בלשות 101.

Iron and Wine – Bird Stealing Bread

מרכיבים
450 גרם [3/4 3 כוסות] קמח כוסמין לבן
15 גרם [4 כפיות] מלח
15 גרם [3 כפיות] שמרים יבשים
30 גרם [2.5 כפיות] סוכר
300 מ"ל [1/4 1 כוסות] מים פושרים

לפני הכל – הדרך הקלה להכין את הבצק היא במיקסר. למי שאין, הכנו את הבצק גם ביד – זה קל כמעט כמו המיקסר + קצת בצק על הידיים. אל תרגישו מקופחים!
מערבבים שמרים עם סוכר ומעט מהמים הפושרים עד לקבלת בלילה אחידה [ודי טעימה, אם אתם בעניין של שמרים].

מערבבים את הקמח והמלח בקערה וגדולה. מוסיפים את בלילת השמרים ואת שאר המים – ומערבבים עד לקבלת בצק.
לשים את הבצק עד שהוא חלק (ביד, או במיקסר).

כאשר אתם מרגישים שהמרקם של הבצק מספיק חלק, מכסים את הקערה בניילון נצמד, או מגבת לחה ושמים בצד, עד שהבצק מכפיל את נפחו.

בינתיים, מחממים תנור ל-240°
את הבצק שופכים בזהירות מתוך הקערה אל שיש מקומח קלות ומנסים לא להוציא את האוויר מהבצק. מחלקים עם סכין גדולה או שפכטל את הבצק ל-16 חלקים.
מגלגלים כל חלק לכדור. אוספים ומותחים את הבצק מהקצוות בצורה מקומרת אל המקום שיהיה תחתית הכדור. בצורה זו אנחנו מחליקים את החלק העליון של הכדור.

על שיש מקומח מעט מאוד מכדררים את הבצק בתוך אגרוף פתוח עד שהוא נהיה עיגול קטן וחמוד. כמות הקמח המינימלית על השיש היא חשובה – אם יש יותר מדי קמח, הבצק לא ירצה להתכדרר. אם אין בכלל קמח – רוב הסיכויים שהוא ידבק לשיש. שימו קמצוצון קטנטון של קמח.

מניחים את הכדורים בתבנית עם נייר אפייה ומתפיחים עוד 20 דקות. בינתיים בודקים אם התנור הגיע כבר ל-240°. אם כן, מרתיחים מים בקומקום ומוזגים לתוך תבנית עמוקה אותה מניחים בתחתית התנור. הדבר החכם לעשות פה, הוא להניח את התבנית בתנור, קצת מבצבצת החוצה ואז לשפוך את המים… המים צריכים לרתוח ולהעלות אדים לפני שמכניסים את הלחמניות לאפייה. האדים עוזרים לחום להכנס בצורה טובה יותר אל תוך הבצק, שומרים עליו מהתייבשות ועוזרים לקראסט החיצוני.

מפזרים קצת קמח על הלחמניות (אל תנסו להרים ולטבול בתוך צלוחית קמח, זה יעוות את הכדור ויוציא ממנו את האוויר) ובעזרת סכין מאוד חדה יוצרים חתך רוחבי עמוק (כמעט עד התבנית, אבל בלי לחלק את הכדור לגמרי לשניים) בתוך כל אחת מהלחמניות.

אופים את הלחמניות בין 15 ל-20 דקות, עד שהן משחימות מעט, אבל לא יותר מדי.

גרסה להדפסה