‫אוכל זה טעים‬

‫מטעמים: מאפינס בננה קפה ושוקולד צ'יפס‬

‫ערן ועידית‬ — Sat, 04 Sep 2010 01:01:23 +0000

מטעמים שלישי מגיע אליכם מארצות הברית השלמה. מאפינס בננה, קפה ושוקולד צ'יפס קלים להכנה, שבטח זכורים לכם מהפוסט הזה.

ניתן לראות את הסרטון בעמוד שלנו בפורטל וואלה! יורם לימודים ממש כאן, או פה בעמוד.

זה הזמן גם לספר לכםשיצאנו לירח דבש ואנחנו מטיילים בארצות הברית. בינתיים אנחנו לוקחים חופשה מהבלוג ונחזור אחרי החגים, אז שתהיה לכולם שנה טובה וחגים שמחים. אנחנו כן נמשיך ונעדכן את העמוד שלנו בפייסבוק עם חוויות טעימות מארצות הברית, אז תעשו לנו לייק כדי להתעדכן.

קרדיטים:
צילום ועריכה: תמי אייזנברג
הפקה: מורן ראדה
הסרט הופק על ידי פורטל 'יורם לימודים'

‫לכל שיר יש מכסה: דניס אפוי ועגבניות ממולאות של איתמר ציגלר‬

‫ערן ועידית‬ — Sun, 29 Aug 2010 18:09:42 +0000

כשפתחנו את הבלוג, החלטנו שכתוספת בצד האוכל אנחנו נגיש גם קצת מוזיקה, כי אם יש משהו שאנחנו אוהבים לפחות כמו אוכל ובישול, זה מוזיקה. זו הסיבה שלכל מתכון אנחנו מצרפים שיר.
מתישהו בשנה שעברה החלטנו לקחת את החיבור בין המוזיקה לאוכל ולחנוך את הפינה לכל שיר יש מכסה שבה נארח מוזיקאי שיגיש לכם מתכון שהוא אוהב מלווה באחד משיריו. עד היום התארח אסף גברון, עם הזיטי אל פורנו של הסופרנוס, והיום אנחנו שמחים לארח מוזיקאי מוכשר נוסף – איתמר ציגלר.

ציגלר חבר בלהקת Pink Noise וגם אומן סולו מוכשר גר ויוצר בברוקלין ניו יורק. אלבומו הקודם The Birds, The Sky, The Trees…all That Shit היה אחד האהובים עלינו (שירים ממנו תוכלו לשמוע במייספייס של ציגלר) ובאופן משמח בימים הקרובים ייצא בלייבל אנובה אלבומו השני, Memories of Now (באתר ניתן להקשיב לאלבום המלא).
זה שיר הנושא מתוכו:
איתמר ציגלר – Memories of Now

אם אהבתם, תוכלו להוריד אותו מכאן. את האלבום תוכלו לרכוש ישירות מאנובה, כשיצא.

ועכשיו – לאוכל.
נפגשנו בצהרי שבת אצל עבדו הדייג ביפו, שם הוא בחר דגי דניס יפים וטריים שפולטו במקום.

ציגלר הכין בצורה מרהיבה דניס אפוי עם עגבניות ממולאות ורוטב יוגורט אלוהי (שהיה אלתור מוצלח של הרגע האחרון). רואים שהוא מרגיש בנוח במטבח ולא פוחד לאלתר ולנסות.

מרכיבים
לעגבניות הצלויות:
כ-8 עגבניות
אופציה א: רבע חבילת בורגול מוכן על פי הוראות היצרן
צרור עשבי תיבול לפי הטעם כמו – תימין, נענע, שמיר, פטרוזיליה, בזיליקום ועוד
אופציה ב: חבילת עלי תרד, בצל אחד
ולשתיהן: שמן זית, פלפל, מלח וצנוברים קלויים

לדגים:
4 פילטים של דג ים לבן [במקרה שלנו - דניס]
מלח גס
פלפל
קליפת לימון מגוררת
שמן זית

לרוטב יוגורט:
יוגורט עיזים [כחצי כוס]
2-3 שיני שום קצוצות
שמן זית
חומץ בן-יין אדום
2-3 כפיות של מיץ לימון
מלח ופלפל

מתחילים עם העגבניות.
מילוי ראשון של בורגול ועשבי תיבול:
קולים על מחבת יבשה צנוברים. עושים זאת על אש נמוכה ושומרים שהצנוברים לא ישרפו על ידי טלטול המחבת בערך כל 10 שניות. קולים עד שהם מזהיבים קצת. שמים בצד לקירור.
מורידים לעגבניות את הראש ושומרים אותו בצד. מרוקנים את תכולת העגבניות בעזרת כף לקערה.

קוצצים את עשבי התיבול ומערבבים עם בורגול מוכן. מוסיפים מלח, פלפל ושמן זית וחלק ממילוי העגבניות. מוסיפים את הצנוברים הקלויים ומערבבים.

ממלאים חצי מהעגבניות בתערובת הבורגול וסוגרים אותן עם החלק העליון ששמרנו בצד, שישמש כמכסה.

מילוי שני של תרד מוקפץ:
קוצצים בצל בינוני ומטגנים עד שהוא הופך שקוף. מוסיפים את התרד ומקפיצים/מערבבים עד שהתרד מאבד מנפחו ומפריש נוזלים. מוסיפים מלח ופלפל.
ממלאים את העגבניות הנותרות במילוי התרד וסוגרים ב"מכסים".

אופים את העגבניות בתנור שחומם מראש לחום של 190º לחצי שעה.

נעבור לדגים.
חורצים כל פילה 3-4 פעמים בצד של העור. נזהרים לא לחרוץ עמוק מדי דרך כל בשר הדג.

מפזרים בנדיבות מלח גס, פלפל וקליפת לימון מגורדת.
מורחים כל צד בשמן זית ומעסים מעט כדי שכל חלקי הדג יצופו בשמן ותבלינים.

מניחים את הדגים בתנור שחומם מראש ל-250º (או החום הכי גבוה שהתנור שלכם מגיע אליו), בקומה הכי גבוהה מתחת לגריל. חשוב להניח את הדגים כך שהחלק עם העור יפנה כלפי מעלה. את הדגים אופים במשך 6-7 דקות עד שהעור נפרד בקלות מבשר הדג כשנוגעים בו.

לסיום, מכינים רוטב יוגורט.
מערבבים בקערה את היוגורט עם מעט שמן זית, חומץ בן יין אדום ולימון. מוסיפים את שיני השום הקצוצות, מלח פלפל ומערבבים. מתקנים תיבול ומגישים בצד המנה.

גרסה להדפסה

‫מטעמים: סלט פנצנלה‬

‫ערן ועידית‬ — Tue, 24 Aug 2010 18:39:36 +0000

עוד סרטון מבית 'יורם לימודים' ואוכל זה טעים והפעם: סלט פנצנלה.

פנצנלה הוא סלט איטלקי שמקורו באיזור טוסקנה ואומבריה. הסלט נולד, ככל הנראה, כאוכל של עניים, מכיוון שהוא מבוסס על מוצרים מאוד פשוטים ועושה שימוש בלחם ישן ויבש. הרבה פעמים כשקונים כיכר לחם מגלים שאחרי יומיים שלושה נשאר שליש/חצי מהלחם שכבר התייבש ובדרך כלל הוא הולך לפח, וחבל. יש כמה דרכים לנצל את הלחם היבש, כמו הסלט הזה.

מרכיבים
לחם בן כמה ימים (בערך חצי כיכר)
4-5 עגבניות חתוכות באופן גס
חופן עגבניות מיובשות
חופן עלי בזליקום קרועים
חופן זיתי קלמטה מגולענים
בצל סגול פרוס דק
חופן עלי רוקט
כדור מוצרלה באפלו
שמן זית
חומץ בן יין אדום
שן שום
אפשרויות נוספות: ירקות מסוגים שונים לפי הטעם (פלפלים, סלרי, פטרוזיליה צנוניות), אנשובי, צלפים ועוד.

מסירים מהלחם את הקרום וקורעים את הלחם לחתיכות בגודל בינוני. מכניסים לקערה עם העגבניות ומפזרים מעל מלח. נותנים לעגבניות להגיר את נוזליהן על הלחם וללחלח אותו קצת. בינתיים קוצצים את הבצל, מכינים את העלים ומוסיפים לקערה. קורעים מעל זה את המוצרלה, קוצצים את השום ומוסיפים. מתבלים בשמן זית וחומץ, מלח ופלפל.

אפשר וכדאי לתת לסלט לעמוד כ-10 דקות לפני שאוכלים כדי שהלחם יתרכך ויספוג טעמים.

קרדיטים:
צילום ועריכה: תמי אייזנברג
הפקה: מורן ראדה
הסרט הופק על ידי פורטל 'יורם לימודים'

‫מטעמים: עוגיות טחינה (או – חדש בבלוג: וידאו!)‬

‫ערן ועידית‬ — Wed, 11 Aug 2010 09:27:32 +0000

אוכל זה טעים הפקות בשיתוף פורטל יורם לימודים מבית וואלה! גאים להציג: גרסת הוידאו לבלוג!

אנחנו שמחים לבשר על שיתוף פעולה חדש בינינו לבין פורטל 'יורם לימודים' שנקרא "מטעמים: ערן ועידית עושים את זה ביחד". בכל שבוע, פחות או יותר, יעלה ביורם לימודים סרטון חדש שלנו בו אנחנו מציגים מתכון קל, שמטרתו העיקרית היא להראות לסטודנטים (ולכולם, בעצם) שאפשר להכין אוכל טעים בבית, גם אם אין לכם גאדג'טים יקרים של מטבח. הסרטון הראשון הוא המתכון לקלאסיקת הבלוג – עוגיות טחינה (AKA עוגיות אהבה משגעות). אפשר לצפות בסרטון באתר של יורם (יש עם אופציה ל- Like, אהם אהם), או ממש כאן:

קרדיטים:
צילום ועריכה: תמי אייזנברג
הפקה: מורן ראדה
הסרט הופק על ידי פורטל 'יורם לימודים'

‫חמוצים אסיאתיים‬

‫ערן ועידית‬ — Thu, 29 Jul 2010 16:06:38 +0000

חמוצים אסיאתיים, להבדיל מחמוצים מערביים, לא צריכים זמן כבישה רב. כבר לאחר כמה שעות הם טובים למאכל, אבל כמו כל חמוץ טוב, הם משתבחים כל יום במקרר. המתכון הזה הוא מתכון של אהרוני שרץ בפורומים כבר כמה שנים. הכמויות במתכון הזה צריכות להתחלק באופן שווה בין הסוכר, המים והחומץ. אנחנו משתמשים בכוס ורבע מכל דבר לשתי צנצנות בינוניות של חמוצים. טיפ מאיתנו בקשר לנוזל התחמיץ: כדאי תמיד להכין קצת יותר ממה שצריך, כי מבעס להשלים במים את הירקות שנשארו בחוץ. עם הזמן תלמדו להכיר את גודל הצנצנות שלכם ותדעו להתאים מידות מדוייקות למתכון.

The Vapors – Turning Japanese

מרכיבים
1/3 כמות סוכר
1/3 כמות מים
1/3 כמות חומץ
מעט מלח
מעט ג'ינג'ר פרוס לטעם
ירקות קשים כמו: כרוב לבן, גזר, מלפפון, פלפל אדום ועוד
לטעם: עוד ג'ינג'ר, פלפל אדום/ירוק חריף

מבשלים על אש בינונית-קטנה את הסוכר, המים, החומץ, המלח והג'ינג'ר רק עד שהסוכר נמס.
מכינים צנצנת מעוקרת (עוד על זה – פה) ומכניסים אליה את הירקות החתוכים. מכסים עם הנוזל החם ומשאירים על השיש לצינון. ברגע שהצנצנת מתקררת מספיק אפשר להכניס אותה למקרר.

הירקות הכבושים יהיו מוכנים למאכל תוך כמה שעות. ככל שתתנו להם יותר זמן במקרר, ככה הם יספגו יותר את טעמי התחמיץ ויהיו יותר טעימים.

‫לימונצ'לו ביתי – חלק אחרון‬

‫ערן ועידית‬ — Tue, 13 Jul 2010 17:30:34 +0000

ימי הקיץ הגיעו סוף סוף ואיתם החום והלחות. זהו תזמון מצוין לסיים את הכנת הלימונצ'לו שהתחלנו לפני כמעט ארבעה חודשים (!) ולהנות סוף סוף מליקר לימוני קר וטוב. אבל לפני שנעבור ללימונצ'לו – יש לנו כמה חדשות לחלוק אתכם.

1. פייסבוק. זה לא מאוד חדש, אך טרם סיפרנו על כך בבלוג. אם אתם משתמשים בפייסבוק, תוכלו להצטרף לעמוד של "אוכל זה טעים" בפייסבוק. בעמוד תוכלו לספר לנו מה אתם הכנתם ולהעלות תמונות, למצוא עדכונים מהבלוג, כמו גם תמונות של מאכלים שבישלנו ולא הגיעו לבלוג והפתעות נוספות שיצטרפו בעתיד. אנחנו מבטיחים לא להפגיז בשטויות.

2. אלף מילים. כמו שאולי שמתם לב, החלפנו את התמונה המופיעה בראש הבלוג, ליד השם שלו (ואם אתם נוהגים לקרוא את הבלוג ברסס, הכנסו רק הפעם לבלוג ותוכלו לראות את התמונה החדשה). סוף סוף מופיעה בתמונה גם עידית, ולא רק ערן, והיא גם תרמז לכם במה היינו עסוקים לאחרונה. ואם התמונה הזו לא מספיקה לכם, יש גם תמונה חדשה בעמוד האודות.

3. אוכל זה טעים בתקשורת. בשבוע שעבר נחנך מדור חדש באתר נענע10 ובו מדי שבוע ימליצו לקוראים על בלוג בישול. לשמחתנו היינו הראשונים במדור ותוכלו לקרוא את הכתבה ולגלות עלינו עוד כמה דברים כאן.
ועוד משהו מעט יותר ישן אך עוד לא עלה לבלוג – בעשירי לאפריל התארחנו בתכנית "תוכניות לשבת" בגלי צה"ל ושוחחנו עם ליעד מודריק וליאור פרידמן על הבלוג. אם אתם רוצים, אפשר להקשיב לאירוח ממש כאן.

ועכשיו ללימונצ'לו
תזכורת. לפני שלושה וחצי חודשים קיבלנו לימונים מעץ של חברנו הטוב בנימין אסתרליס והם שימשו אותנו, בין השאר, להכנת לימונצ'לו. בפוסט הראשון הסברנו על קילוף הלימונים והשריית הקליפה באלכוהול ובפוסט השני, חודש וחצי אחר כך, הוספנו סירופ סוכר. עכשיו עבר מספיק זמן ואפשר להמשיך לשלב האחרון – סינון הלימונצ'לו וביקבוקו.

למעשה הלימונצ'לו שלנו כבר מוכן, אבל חשוב לסנן אותו מכיוון שהוא מלא בחתיכות קטנות של קליפות לימון שהופכות אותו לפחות נעים לשתיה. יש כמה דרכים לסנן את הלימונצ'לו וחשוב להשתמש במסננת דקה כמה שיותר, כדי לקבל נוזל סופי שיהיה צלול ככל האפשר (זה נכון במיוחד עם הקילוף של הלימונים נעשה בעזרת מגררת טובה כמו מיקרופליין אשר יוצרת חלקיקים קטנים).
ניתן לסנן את הלימונצ'לו בעזרת בד חיתול דק, בד לגבינות או אפילו סדין נקי. דרך טובה נוספת, שבה אנחנו השתמשנו, היא פילטרים של קפה, שהם פילטרים מאוד עדינים ולכן מספקים סינון טוב. כל מה שצריך לעשות הוא לרפד משפך בפילטרים ולהציב אותו מעל לצנצת נקייה, למזוג מעט לימונצ'לו ולחכות.

השלב הזה לוקח זמן, אז תדאגו לעשות את זה כשאתם פנויים ונמצאים בבית. לא צריך להשגיח על הלימונצ'לו בזמן שהוא זורם באיטיות דרך הפילטר, אלא פשוט מדי פעם לבוא ולמזוג עוד מעט לימונצ'לו לתוך המשפך. מדי פעם הפילטר ייסתם, ותצטרכו לנקות אותו או להחליף באחר (לכן השימוש בפילטרים לקפה, שהם חד פעמיים, נוח במיוחד).

לאחר שמסיימים לסנן את הלימונצ'לו, ניתן לבקבק אותו, אך המהדרין יעשו סינון נוסף בדרך לבקבוק. פשוט הניחו את המשפך בתוך פיית הבקבוק ושפכו את הלימונצ'לו דרך פילטר חדש. זה ייקח זמן, שוב, אבל המטרה היא לקבל ליקר צלול ככל האפשר.

הלימונצ'לו אמור להתקבל בצבע צהוב בוהק וצלול. המרקם שלו מעט סמיך, בזכות הסוכר שנכנס בשלב השני להכנס. למעשה בשלב זה הליקר מוכן אך כדאי להכניס את הבקבוקים למקפיא לכמה ימים לפני שמתחילים לשתות כדי לתת לטעמים להתייצב.

לימונצ'לו נהוג לשתות קר מאוד, ולכן כדאי להחזיק לפחות בקבוק אחד במקפיא בכל רגע נתון. מכיוון שהליקר מכיל אחוז גבוה של אלכוהול הוא לא אמור לקפוא. אם אתם רואים שהנוזל קופא, תזהרו שהוא לא יפוצץ את הבקבוק. במקרה כזה כדאי אולי לשמור אותו במקרר ולהגיש עם מעט קרח (או בכוסיות קפואות). זהו ליקר חזק מאוד, שהאיטלקים אוהבים לשתות בסוף הארוחה מכוסיות קטנות. אפשר כמובן להשתמש בליקר בצורות נוספות כמו הכנה של פאי לימון או עוגות. עוד דרך שאנחנו מאוד אוהבים היא טפטוף של מעט לימונצ'לו על גלידת וניל אמיתית.

‫טראפלס שוקולד עם מרווה ובוטנים קלויים‬

‫ערן ועידית‬ — Tue, 01 Jun 2010 11:29:44 +0000

הערה: המתכון הזה נוצר במסגרת פרויקט בהשתתפות בלוגרים מכל העולם שנסביר עליו עוד מעט. כדי שגם אזרחי העולם יוכלו להנות ממנו הוא מתפרסם במקביל גם באנגלית.

בחודש האחרון הסתובב ערן והציק לאנשים עם השאלה הבאה: אם הייתם נאלצים לוותר על אחד מחמשת החושים הסטנדרטיים, באיזה חוש הייתם בוחרים?
התוצאות היו די חד-משמעיות. כמעט 70% בחרו לוותר על חוש הריח, ו-20% על חוש הטעם. באופן מפתיע, אגב, 5-6 אחוזים בחרו לוותר על חוש המישוש או השמיעה. אף לא אחד בחר לוותר על הראייה.

למה ערן הציק לאנשים בשאלות הרות גורל כאלו ואיך זה קשור לבלוג על בישול? ובכן, כולם יודעים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. אבל ניסיתם לחשוב פעם למה השתרבב הריח לביטוי הזה שאמור להתייחס לטעם האישי של כל אחד?

המשפט הזה הוא דווקא די חכם, כי כשאנחנו מדברים על טעם (באוכל, לא בדברים אחרים כמו טעם מוזיקלי) אנחנו למעשה מדברים על טעם ועל ריח – ובעיקר על ריח. הטעם שאנו חווים כשאנו אוכלים או שותים מגיע משני מקורות: בלוטות הטעם שבלשון וקולטני הריח שבאף. למעשה, ההערכות הן שתפיסת הטעם שלנו מורכבת למעשה מ-20% טעם ו-80% ריח… זה די הגיוני בהתחשב בעובדה שכמות קולטני הריח שלנו גדולה פי כמה מאות מכמות קולטני הטעם. ובכלל, קולטני הטעם די מוגבלים – הם מזהים רק חמישה טעמים בסיסיים: מתוק, מלוח, מר, חמוץ ואוממי (אם טעם כזה באמת קיים…) – חריף איננו טעם אלא תחושת כאב. לעומתם, קולטני הריח הם תותחים של ממש ומסוגלים לזהות יותר מעשרת אלפים ריחות שונים. לא פלא שאם מנסים לאכול עם אף סתום לא באמת מרגישים את הטעם. אז תחשבו לרגע שוב על השאלה ההיא: על איזה חוש הייתם מוותרים – הטעם או הריח?

ושוב, למה להטריח אתכם בכל זה? הכל כי ערן נתקל לאחרונה בתיאוריה שלפיה אם ריחות הם כל כך קריטיים לחוויית הטעם, ואם ניתן לזהות את מולקולות הריח של כל מאכל – ניתן לשער ששילוב מזונות בעלי רכיבי ריח דומים יהיה מוצלח במיוחד – גם אם מדובר במאכלים שלכאורה אין קשר ביניהם. הסטון בלומנטל הוא אחד החלוצים של העניין הזה, ולדוגמה השילוב שעשה בין קוויאר ושוקולד לבן, שנולד בזכות התיאוריה הזו.

הבלוג khymos.org הוא בלוג של כימאי נורווגי חובב בישול, שמוקדש להבנת הכימיה של המזון והטעמים, או במילותיו: "החקירה המדעית של deliciousness". שם נחשפנו לתיאוריה על צירופי הריחות ולפרויקט הנחמד שנולד ממנה: TGRWT. אלו הם ראשי התיבות של “They Go Really Well Together”, או בשפת הקודש: וואלה! הם הולכים ממש טוב יחד! בפרויקט זה, מזה שלוש שנים הוא בוחר שני חומרי גלם שלפי התיאוריה אמורים ללכת ממש טוב יחד, ומזמין בלוגרים מכל העולם להתנסות איתם, ליצור מנות המשלבות את שניהם ולספר לעולם איך יצא. מה שמביא אותנו סוף כל סוף אל הסיבה האמיתית שלשמה התכנסנו.

בסבב האחרון של TGRWT הוחלט לנסות את השילוב בין מרווה לבוטנים קלויים, וכמעט באופן מיידי החלטנו לזרוק שוקולד לעניין ולהכין את הטראפלס האלו, שיתוגברו בטעמי מרווה וייעטפו בציפוי דקיק של בוטנים קלויים. ומה אתם יודעים? הם הולכים ממש טוב יחד!

Bob Dylan – Don't Think Twice, It's Allright

מרכיבים
300 גרם שוקולד מריר משובח [במטבעות, שבור לקוביות או קצוץ]
175 מ"ל שמנת מתוקה [להקצפה, לא לבישול]
30 גרם חמאה
5-10 עלי מרווה נקיים
2 כפות סירופ תירס או דבש
כף וויסקי [או ליקר אחר שאתם אוהבים]
100 גרם בוטנים קלופים וקלויים
אבקת קקאו לציפוי [תשתדלו להשיג קקאו איכותי]

בסיר קטן מחממים את השמנת המתוקה וחולטים בה את עלי המרווה. כמות העלים תלויה בכם ובגודל העלים. ככל שיהיו יותר עלים, השמנת תספוג יותר טעם מהמרווה, ומכיוון שמרווה יכולה להיות דומיננטית למדי, כדאי להזהר. אנחנו ממליצים להתחיל עם 5-6 עלים בינוניים ובמידת הצורך לתגבר.

מחממים את השמנת עם המרווה עד שהיא מתחילה לרתוח, אבל לא נותנים לה להגיע לרתיחה. ברגע שרואים שהשמנת מתחילה לרתוח בשוליים מורידים את הסיר מהאש ונותנים לו לנוח כרבע שעה – זה יעזור לשמנת לספוג את טעמי המרווה.

אחרי שהשמנת ספגה את הטעמים אפשר לטעום ולראות אם הטעם מספיק מודגש (אם כי זכרו שעוד יתווספו טעמים שיעדנו אותה). אם ממש רוצים, אפשר להחזיר את השמנת לאש עם תוספת של עלי מרווה ולחזור על התהליך. ברגע שמחליטים שזה מספיק טוב, שולים את העלים מהשמנת ומחזירים את השמנת לחימום ממש קצר על האש, כדי שתוכל להמיס את השוקולד.

מכניסים את השוקולד לקערה נוחה ומוזגים עליו את השמנת. מערבבים היטב עד שכל השוקולד נמס ומתקבלת תערובת שוקולדית אחידה. בדרך זה ייראה כאילו השוקולד מתפורר ולא מתערבב עם השמנת. זה בסדר וזה יעבור.

כשהתערובת אחידה מוסיפים את החמאה ומערבבים היטב עד שהיא נמסה לחלוטין.

מוסיפים את סירופ התירס או הדבש. הסירופ נותן מרקם חלק ואלסטי יותר לטראפלס. אם אין לכם סירופ תירס, תוכלו להשתמש בדבש, אבל קחו בחשבון שהוא משנה מעט את הטעם.

לסיום מוסיפים את הוויסקי או כל ליקר אחר שאתם אוהבים ומערבבים היטב.

עכשיו צריך לקרר את התערובת כדי שניתן יהיה לעצב ממנה טראפלס. יש שתי דרכים עיקריות לעיצוב הטראפלס. דרך אחת היא לקרר את התערובת כמו שהיא, בקערה, וכשהיא קרה לדלות ממנה כפית שוקולד בכל פעם, לגלגל ביד לכדור ולשים בצד. זה כיף מאוד, אבל מלכלך. דרך שניה, שבה בחרנו הפעם, היא ליצוק את התערובת לתבנית מרובעת ולקרר אותה כך. כאשר התערובת קרה ומוצקה, אפשר לפרוס אותה לפסים ומכל פס לחתוך קוביות.

בשתי הדרכים צריך לשים לב שהתערובת מתחממת במהירות וקשה יותר לעבוד איתה. כשזה קורה פשוט מכניסים אותה לכמה דקות במקפיא וממשיכים לעבוד.

בזמן שהתערובת מתקררת מכינים את הציפוי. טוחנים את הבוטנים הקלויים טוב טוב עד שמתקבלים פירורים דקים להפליא.

כשהטראפלס מעוצבים כל מה שצריך הוא לגלגל אותם בבוטנים ובקקאו. מגלגלים קודם בבוטנים, מנערים כדי להפטר מהעודף, מגלגלים בקקאו, מנערים שוב ושמים בצד.

זהו. הטראפלס האלו יהיו נהדרים לצד כוס קפה קצרה או כנשנוש. בכל מקרה יש לשמור אותם בקירור כי הם מתרככים מאוד מהר ופחות כיף לאכול אותם כך.

גרסה להדפסה

‫Sage and Roasted Peanuts Dark Chocolate Truffles‬

‫ערן ועידית‬ — Tue, 01 Jun 2010 11:29:08 +0000

Welcome TGRWT enthusiasts. We are Eran and Idit, and we love food. This is our food and cooking blog (with a twist of music). Our blog, whose name translates to "Food is Tasty", is written in Hebrew, but for the sake of TGRWT we post this also in English. But feel free to visit the rest ot the blog. There are many photos to enjoy and if you want something translated, feel free to contact us. And now – for the chocolate.

Over the last month Eran has pested other people over the next question: Should you have to give up on one of your five senses, which one would you choose?

The results showed that almost 70 percent of the people chose to give up on their smell sense, and 20% on the taste sense. The rest were divided between the tactile or auditory sense.

What does that have to do with a cooking blog? Well, it is a well known fact that when we talk about flavor, we are really talking about a combination of taste and smell. The taste we feel when we bite into something comes from both our taste buds and our olfactory receptors. As a matter of fact, it is estimated that our taste perception is comprised from 20% taste and 80% odor… This is quite logical, because we have so much more olfactory receptors than taste buds. Plus, our taste buds can only differentiate between five tastes: sweet, sour, salty, bitter and the elusive umami (spicy, or hot, is not actually a taste, but a pain sensation). The olfactory receptors on the other hand – well, they are capable of identifying more than ten thousand different odors… This is why when you can’t smell your food, it doesn’t taste as good. Sometimes you cannot even identify what you taste if you don’t smell it. So now think again about that question: what sense would you give up? Taste or smell?

And why should we bother you with all that? Well, recently we came across a theory according to which one can create a combination of two different foods according to their smell signature, and if they have similar odor molecules, they should go well together. Heston Blumenthal uses this method quite often; see for example his combination between Caviar and White Chocolate.

This method and theory is being explored in the Norwegian blog khymos.org, written by a chemist who is also a food lover. Martin Lersch, the writer of that blog, has started a project called “These Go Really Well Together”, or TGRWT. In this project, two ingredient are chosen who theoretically should go well together, according to their odor molecules. Then, food bloggers around the world come up with recipes using those ingredients. So, naturally, we decided to join the wagon and give it a try with the latest installment – using Sage and Roasted Peanuts.

Ingredients
300 grams high quality dark chocolate [chopped or broken to cubes]
175 ml whipping cream
30 grams unsalted butter
5-10 clean sage leaves
2 tablespoons corn syrup [or honey]
1 tablespoon Whiskey [or any other liquor that you like]
100 grams peeled, roasted peanuts
Cocoa powder

Start with scalding the sage leaves in the cream. How many leaves is a function of their size and your taste. The more leaves, the more sage taste. But sage can be quite dominant so you might want to be careful. We recommend starting with 5-6 medium sized leaves.

Heat the cream with the sage in a small pot until it starts to boil on the sides. Don’t let it boil all over. Remove the pot from the heat and let it cool down and sit for 15 minutes – this will help the cream soak the flavor from the sage.

When you are ready with the cream, remove the sage leaves and re-heat the cream only a little bit, so it can melt the chocolate. Put the chocolate in a bowl and pour the cream on top of it. Now stir until you get a smooth mixture.

Add the butter and stir until it is completely dissolved in the mixture.

Add the corn syrup. This will give the truffles an elastic texture. If you don’t have corn syrup you can use honey, but it will slightly alter the taste.

As a finishing touch, add the Whiskey or liquor and stir well.

Now it is time to cool down the truffle mixture so you can shape it. There are two “schools” for this. One way is to put the bowl with the mixture in the refrigerator and let it harden. Then, using a spoon, take a little bit of chocolate mixture, roll it in your hand and put it aside. It is very messy, but fun.

The other method, shown here, is to pour the mixture into a square dish and let it cool. Then, cut it stripes and cut each stripe to cube.

Whatever method you choose, you will notice that the mixture is melting quickly and becomes less comfortable to work with. All you have to do is put it in the freezer for a couple of minutes and then you can continue.

While the mixture is cooling, you can make the roasted peanuts coating. Just grind the peanuts to a very fine powder.

When the truffles are shaped (either in balls or cubes), roll them in the peanut powder, shake to get rid of excess powder, and roll in the cocoa powder. Now you’re sage and roasted peanuts are done. They will go lovely with a good cup of coffee after a nice meal or just like that, as a snack. Just remember to always keep them in the refrigerator.

‫עוגת גבינה מנוקדת ורוד‬

‫ערן ועידית‬ — Sun, 16 May 2010 19:13:35 +0000

חג השבועות בפתח ויחד איתו שטף של מתכוני גבינות מכל הסוגים. עוגות גבינה, בורקסים, קישים…

כשערן היה ילד, היו מחלקים בגן הילדים שלו עוגת גבינה אפויה שאף עוגת גבינה שטעם בחייו לא השתוותה לה. יכול להיות שהיא לא היתה כזו מיוחדת, אלא הוא פשוט זוכר לה חסד ילדות – אך אין ספק שהיא פתחה אצלו את האהבה לעוגות גבינה. אהבה שהגיעה לשיאה בפעם הראשונה שבה ביקר בניו יורק ואכל כל יום 'ניו-יורק צ'יזקייק'. ועידית? עידית סתם אוהבת עוגות גבינה.

לכבוד החג, בחרנו להביא לכם מתכון לעוגת גבינה לא אפויה, קלה להכנה ונטולת חשש קריסה בתנור. העוגה עשירה (מאוד) ומנוקדת בפיסות דובדבנים חמוצים-מתוקים. בתקופה זאת של השנה כשהדובדבנים רק מתחילים להופיע בחנויות, מאוד לא כלכלי לקנות כמות כל כך גדולה של דובדבנים בשביל המתכון הזה. לכן, אנחנו השתמשנו בדובדבנים משומרים ומגולענים. אם עדיין תרצו לשבור קופת חיסכון בשביל המתכון הזה, רוצו וקנו לכם צנצנת גדולה של דובדבני אמרנה מיובאים מאיטליה (אפשר להשיג בחנויות של פיינשמעקרים). לנו הספיקו דובדבנים משומרים רגילים. טיפ קטן: תשמרו את המיץ הדובדבנים המסונן. הוא טעים כתוספת ליוגורט, או לגלידה או סתם ככה עם כף.
כמובן שאת הדובדבנים אפשר להחליף בפירות אחרים, עם עדיפות לפירות יער: תותים, פטל, אוכמניות וכו.

מבוסס על מתכון של איילת הירשמן מהספר "יומן מטבח". מתאים לתבנית בקוטר 24 ס"מ (או 26 אם אין – היא תצא יותר נמוכה ושטוחה)

Laura Veirs – Pink Light

מרכיבים
לתחתית:
200 גרם ביסקוויטים פתי-בר או עוגיות חמאה [26 עוגיות פתי בר]
100 גרם חמאה מומסת

למלית:
500 גרם גבינת שמנת [לפחות 30% שומן]
250 מ"ל שמנת מתוקה [מיכל אחד]
שני שליש כוס סוכר [80 גרם]
250 גרם דובדבנים מגולענים, חתוכים לקוביות קטנות [ומסוננים, אם הם משומרים]

לרוטב:
250 גרם דובדבנים מגולענים [ומסוננים]
גרידה מחצי לימון
3 כפות מיץ לימון
2 כפות סוכר

מתחילים מהכנת התחתית. טוחנים את הביסקוויטים במעבד מזון לפירורים. מוסיפים את החמאה המומסת ומערבבים עד שכל הפירורים ספוגים בחמאה. מעבירים את התערובת לתבנית ומשטחים אותה היטב לשכבה אחידה. מעבירים למקרר עד שהמלית תהיה מוכנה.

להכנת המלית מתחילים עם השמנת המתוקה והסוכר. מקציפים אותם היטב עד שמתקבלת קצפת יציבה מאוד. זה אומר שכאשר אתם מפסיקים את פעולת המיקסר העומד או הידני שלכם, נוצרות גבעות שעומדות בזכות עצמן בקצפת. המבחן האולטימטיבי הוא – אם תהפכו את הקערה מעל לראש, הקצפת לא תזוז.

מוסיפים את גבינת השמנת בתנועות קיפול – מערבבים את התערובת בתנועות עדינות ונזהרים לא להוציא את האוויר מהמסה. מוסיפים את הדובדבנים הקצוצים ומערבבים בעדינות עד שהם מתפזרים באופן שווה במלית.

יוצקים את המלית על תחתית הפירורים ומעבירים למקרר לחמש שעות לפחות.

בינתיים מכינים את הרוטב. שמים את מרכיבי הרוטב במעבד מזון ומעבדים למחית. אפשר לחסוך בדובדבנים ולהשתמש רק ב-100 גרם דובדבנים ועוד כמה כפות מהמיץ המסונן. אפשר להשתמש באבקת סוכר במקום בסוכר הרגיל כדי להסמיך יותר את הרוטב. המידות המדוייקות לא כל כך משנות פה. המהדרין מוזמנים לסנן את המחית במסננת דקה כדי לקבל רוטב צלול, עדין ונטול 'פאלפ'.

לשמור בקירור

גרסה להדפסה

‫להכין לימונצ'לו ביתי – חלק שני‬

‫ערן ועידית‬ — Sat, 08 May 2010 09:07:16 +0000

לפני כחודש וחצי התחלנו בהכנת לימונצ'לו ביתי ועכשיו הגיע הזמן להמשיך את התהליך. בפוסט ההוא פירטנו את החלק הראשון של הכנת הלימונצ'לו: מקלפים את הקליפה הצהובה מלימונים משובחים, מערבבים את הקליפות עם אלכוהול וסוגרים הכל בצנצנת ל-45 יום.

ובכן עברו 45 יום והגיע הזמן לפתוח את הצנצנת ולהמשיך לשלב השני. זהו שלב קצר ופשוט, וכך גם יהיה הפוסט.

עדכון חשוב: הקורא גיל מדווח שהוא הכין את הלימונצ'לו בשני כלים. האחד מזכוכית והשני מפלסטיק. בבקבוק הפלסטיק התפתחה שכבה של כמה מילימטרים שנראתה כמו לכלוך. מסתבר שפלסטיק ואלכוהול עלולים לעבור ריאקציה כימית שמפרקת את הפלסטיק וככל הנראה זה מה שיוצר את השכבה (שלא נוצרה בבקבוק הזכוכית). לכן אנו ממליצים להשתמש רק בכלי זכוכית (ולעקר אותם לפני השימוש).

מרכיבים
5 כוסות מים [מומלץ להשתמש במים מסוננים]
3.5 כוסות סוכר לבן

הכנה
למעשה בשלב הזה כל מה שיש לעשות הוא להכין סירופ סוכר דליל ולהוסיף אותו לאלכוהול שבצנצנת.

מוזגים את המים לסיר, מוסיפים את הסוכר ומרתיחים במשך כמה דקות עד אשר כל הסוכר נטמע במים.
מכבים את האש ומחכים שהנוזל יתקרר.

כאשר הנוזל קר מוזגים אותו לתוך הצנצנת, מערבבים מעט וסוגרים את הצנצנת.

זהו. עכשיו צריך לחכות שוב. רשמו על פתק את התאריך שבו ביצעתם שלב זה וספרו 45 יום נוספים קדימה. סמנו את התאריך ביומן – זהו היום המאושר שבו הלימונצ'לו שלנו יהיה מוכן ונוכל לבקבק אותו.