הקרנות הסרט הוכרזו ביותר מ-30 מדינות בעולם. ישראל גם נכללה בתוכנית הבינלאומית, אך ערים, בתי קולנוע ותאריכי הקרנות מדויקים טרם נמסרו. השותפה הישראלית של הפרויקט היא החברה צולם באוקראינה / Created in Ukraine, העוסקת בהקרנות קולנוע אוקראיני בישראל.

לאלו שהאזינו לשירי קוזמה סקריאבין בנעוריהם, הסרט עשוי להיות מפגש עם האמן, שמוזיקתו נשארה חלק מההיסטוריה האישית. לצופים שלא הכירו אותו קודם לכן, זו הזדמנות לגלות אחד מהאמנים המוכרים והמיוחדים ביותר של אוקראינה בעשורים האחרונים.

מי הוא קוזמה סקריאבין

קוזמה סקריאבין הוא שם הבמה של אנדריי קוזמנקו. הוא נולד ב-17 באוגוסט 1968 והפך למוכר כמנהיג הלהקה “סקריאבין”, שהופיעה כבר בסוף שנות ה-80.

הלהקה התחילה עם מוזיקה אלקטרונית ניסיונית, סינת’י-פופ וצליל אנדרגראונד, ולאחר מכן הפכה לאחד מהפרויקטים המוזיקליים הפופולריים ביותר באוקראינה. שירי “סקריאבין” נשמעו ברדיו, בטלוויזיה, בקונצרטים ובפסטיבלים, וקוזמה עצמו הפך בהדרגה לא רק למוזיקאי, אלא גם לדמות ציבורית בולטת.

הוא היה ידוע כאדם עם הומור חד, אירוניה עצמית חזקה ויכולת לדבר על דברים מורכבים ללא פאתוס. בשירים ובראיונות קוזמה הרהר על אהבה, בדידות, התבגרות, מלחמה, פוליטיקה, חולשות אנושיות וחיי היומיום.

עבור רבים מהמאזינים הוא לא היה רק מבצע של שירים פופולריים. אנדריי קוזמנקו נתפס כאדם שדיבר בקולו ולא ניסה להתאים לדמות נוחה.

המוזיקאי נהרג ב-2 בפברואר 2015 בתאונת דרכים. הוא היה בן 46. לאחר מותו, השירים, הראיונות וההקלטות המשיכו לחיות, והעניין באישיותו של קוזמה רק התגבר עם הזמן.

סרט שבו קוזמה מספר על עצמו

הדרמה התיעודית “קוזמה: מפחיד מצחיק” בנויה לא רק על זיכרונות של חברים, קרובים ועמיתים של המוזיקאי.

המספר הראשי של סיפורו שלו הופך למעשה לאנדריי קוזמנקו עצמו. הצופים יראו את ראיונותיו, סרטוני בית, הקלטות קונצרטים, הופעות טלוויזיה, נסיעות, תקשורת עם קרובים וקטעים מחיי היומיום.

צוות KNIFE! Films מצא ועיבד יותר מ-400 שעות של חומרי וידאו ואודיו, וכן מעל 22 אלף תמונות. המחברים אספו חומרים בארכיונים משפחתיים, אוספים פרטיים, קרנות טלוויזיה ואנשים שהכירו את קוזמה או עבדו איתו.

גישה כזו מאפשרת לא רק לשמוע שוב את הביוגרפיה של המוזיקאי, אלא לראות שוב את אנדריי קוזמנקו החי – בזמן עבודה, נסיעות, חזרות, שיחות והופעות.

מקום מיוחד בסרט תופסים הקלטות משנות ה-90 – תקופת ההתהוות של הלהקה “סקריאבין”. הקהל הרחב מכיר הרבה יותר את קוזמה המאוחר: זמר פופולרי, מנחה טלוויזיה ומחבר של הצהרות פומביות חדות. עם זאת, ההיסטוריה המוקדמת של הלהקה, הניסויים המוזיקליים שלה והצעדים הראשונים לקראת פרסום עדיין לא ידועים לרבים מהצופים.

יוצרי הסרט לא מנסים להציג את קוזמה כגיבור ללא רבב או להפוך את הסרט לאנדרטה רשמית. במרכז הסיפור צריך להיות אדם חי – שמח, חד, פגיע, סותר וכנה.

הבכורה האוקראינית של הסרט נקבעה ל-13 באוגוסט 2026, ארבעה ימים לפני יום הולדתו של אנדריי קוזמנקו. בשנת 2026 הוא היה אמור להיות בן 58.

הקרנות בינלאומיות וישראל

המארגנים הודיעו שהסרט “קוזמה: מפחיד מצחיק” יוקרן ביותר מ-30 מדינות בעולם. עם זאת, ברשימה שפורסמה צוינו למעשה 37 מדינות.

הרשימה כוללת את ארה”ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, ספרד, איטליה, פולין, הולנד, צ’כיה, שוודיה, הונגריה, אוסטריה, אירלנד, איסלנד, מולדובה, אלבניה, נורבגיה, קרואטיה, פורטוגל, קפריסין, בלגיה, לוקסמבורג, סלובקיה, דנמרק, ישראל, טורקיה, אסטוניה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, רומניה, לטביה, ליטא, פינלנד, קניה, הרפובליקה של קוריאה ויפן.

היקף כזה של הקרנה בינלאומית מראה שהסרט מיועד לא רק לקהל האוקראיני. הסרט עשוי לעניין צופים שרוצים להבין טוב יותר את התרבות האוקראינית של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 דרך סיפורו של אחד מנציגיה המוכרים ביותר.

עבור הקהל הישראלי זה חשוב במיוחד, שכן בישראל חיים אנשים רבים שזוכרים את שירי “סקריאבין” עוד מנעוריהם. עם זאת, הסרט עשוי לעניין גם את אלו שלא הכירו את יצירתו של אנדריי קוזמנקו קודם לכן.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבים אחר הופעת מידע על הקרנות בישראל. עד כה אושר רק שישראל נכללה בתוכנית הבינלאומית של הסרט.

מי מארגן את ההקרנות בישראל

השותפה הישראלית של הפרויקט היא החברה צולם באוקראינה / Created in Ukraine.

זו חברת הפקה והפצה ישראלית שמביאה סרטים אוקראיניים לבתי קולנוע, סינמטקים ומרכזי תרבות בארץ.

בעבר החברה ארגנה בישראל הקרנות של סרטים כמו “מאבקה”, “פמפיר”, “דובוש”, “20 ימים במריופול”, “אני, ‘ניצחון’ וברלין” ופרויקטים נוספים. היא גם ערכה ימי קולנוע אוקראיני בסינמטקים בירושלים ובחולון ושיתפה פעולה עם המרכז התרבותי האוקראיני בשגרירות אוקראינה בישראל.

המארגנים טרם הודיעו:

• באילו ערים בישראל יוקרן הסרט;
• אילו בתי קולנוע ומקומות תרבות ישתתפו;
• מתי תתחיל מכירת הכרטיסים;
• כמה יעלו הכרטיסים;
• באיזו שפה יהיו זמינים כתוביות;
• האם יתקיימו הקרנות בכורה מיוחדות;
• האם יגיעו לישראל נציגי צוות ההפקה.

לא מן הנמנע שהסרט יופיע במספר ערים ישראליות, שכן צולם באוקראינה / Created in Ukraine משתפת פעולה עם רשתות קולנוע, סינמטקים ומקומות תרבות בארץ.

עם זאת, עד להודעה רשמית מוקדם לקרוא לתל אביב, חיפה, ירושלים, אשדוד או ערים אחרות.

למה הסרט הזה עשוי להיות אירוע

“קוזמה: מפחיד מצחיק” הוא לא רק ביוגרפיה של מוזיקאי מפורסם. דרך גורלו של אנדריי קוזמנקו הסרט מספר על השינויים שהתרחשו במוזיקה, בתרבות ובחברה האוקראינית במשך כמה עשורים.

הצופים יוכלו לראות את הדרך מהניסויים המוזיקליים הראשונים והקלטות האנדרגראונד לפופולריות העצומה, הטלוויזיה, הקונצרטים והמעמד של אמן שמילותיו המשיכו להידון גם שנים לאחר מותו.

לאלו שהאזינו לשירי קוזמה סקריאבין בנעוריהם, הסרט יהווה מפגש עם אדם שמוזיקתו נשארה חלק מההיסטוריה האישית.

לכל מי שאכפת לו – זו הזדמנות לראות שוב את אנדריי קוזמנקו החי, להכיר את דרכו ולגלות אחד מהאמנים הבולטים ביותר בעשורים האחרונים.

תאריכים מדויקים, ערים ולוח זמנים של הקרנות הסרט “קוזמה: מפחיד מצחיק” בישראל יפורסמו לאחר ההודעה הרשמית של המארגנים.

מתי והיכן

השותפה הישראלית של הפרויקט היא החברה צולם באוקראינה / Created in Ukraine – אז עקבו אחר עדכונים.

מחבר: פאבל שווייקו

אל על האריכה את השעיית הטיסות הישירות תל אביב — מוסקבה עד 25 במרץ 2027. זה אומר שהמוביל הלאומי של ישראל לא יחזור לנתיב המוסקבאי כל עונת החורף, ולנוסעים שעדיין צריכים להגיע לבירה הרוסית, הוצע מסלול דרך באקו.

מה אל על הציעה לנוסעים

החברה הודיעה לסוכני הנסיעות שההחלטה קשורה למצב הביטחוני ברוסיה ולאירועים האוויריים האחרונים. אל על עצרה את הטיסות למוסקבה כבר ב-25 ביוני. בתחילה דובר על מספר ימים, לאחר מכן האריכו את ההפסקה, ועכשיו היא נמשכת עד האביב של השנה הבאה.

נוסעי הטיסות המבוטלות יכולים לבחור באחת מארבע אפשרויות: להחליף כרטיס לטיסה ישירה של אל על או Sun D’Or לעיר אירופית, להסדיר מסלול תל אביב — באקו — מוסקבה, לקבל שובר או החזר כספי מלא. בקטע באקו — מוסקבה המוביל יהיה Azerbaijan Airlines. לטיסה החדשה ניתן לבצע העברה בטווח של שלושה ימים לפני או אחרי התאריך המקורי ללא קנס וללא תוספת תשלום על הפרש התעריף.

גם עם פטרסבורג זה לא הצליח

הניסיון להחליף את מוסקבה בסנט פטרסבורג עדיין לא עבד. אל על רצתה לפתוח מסלול ישיר תל אביב — סנט פטרסבורג, אך לא קיבלה החלטה חיובית מהרשויות האוויריות הרוסיות.

כבר ניתחנו את הסיפור הזה במאמר «רוסיה חסמה את אל על למען ‘אירופלוט’». התקשורת הישראלית דיווחה בהסתמך על מקורותיה, שמוסקבה עשויה לקשור את ההיתר לאל על עם חזרת ‘אירופלוט’ לישראל. הרשויות הרוסיות לא אישרו רשמית קשר כזה, ולכן זה נשאר כגרסה ולא כעובדה מבוססת.

ב-30 באוגוסט מחוז לנינגרד ספג מתקפה גדולה של רחפנים, ושדה התעופה פולקובו הפסיק זמנית את קבלת ושליחת המטוסים. פטרסבורג, שנחשבה כחלופה רגועה יותר למוסקבה, גם היא הושפעה מהמלחמה.

מה עכשיו עם הטיסות ישראל — רוסיה

הקשר האווירי הישיר בין ישראל לרוסיה לא הופסק לחלוטין: טיסות ממשיכות לבצע Red Wings ו’אזימוט’. אבל אל על לא מתכוונת לחזור למוסקבה כרגע.

נאנווסטי — חדשות ישראל ניתחו בעבר בפירוט כיצד רחפנים אוקראינים ומשטר ‘כיסוי’ משבשים את עבודת שדות התעופה הרוסיים.

תאריך הבדיקה הבא — 25 במרץ 2027. אם המצב במרחב האווירי הרוסי לא יהפוך ליציב יותר, אל על עשויה לשקול מחדש את מועד החזרה.

מחבר: לב ורשבסקי

רוסיה בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 2026 ביצעה מתקפה מסיבית חדשה על אוקראינה. ולדימיר זלנסקי הדגיש במיוחד את התקיפות על שדות התעופה ‘קייב’ בז’וליאני ו’בוריספול’ וכינה אותן מכוונות והפגנתיות. זמן המתקפה הופך את הסיפור הזה לפוליטי: ב-5 בספטמבר במוסקבה ציפו לנציגי דונלד טראמפ סטיב וויטקוף וג’ארד קושנר, וכבר ביום ראשון, 6 בספטמבר, הם אמורים להגיע לקייב. המסלול מוסקבה — קייב אושר על ידי זלנסקי יום קודם לכן בהתייחסות לצוות הנשיא האמריקאי.

הסדר הזה חשוב יותר מכותרת רגילה על הפגזה רוסית נוספת. וושינגטון ניסתה לקבל משני הצדדים ערבויות ביטחוניות עבור נציגיה. קייב הסכימה בפומבי לא לתקוף את רוסיה בתקופת שהותם במוסקבה ודרשה שקט הדדי במהלך ביקורם בבירה האוקראינית. הקרמלין לא נתן ערבות פומבית כזו. כמה שעות לאחר מכן, רחפנים וטילים רוסיים שוב תקפו את אוקראינה, ושני שדות התעופה שזלנסקי ציין היו בין המטרות שנדונו כלוגיסטיקה אפשרית למשלחת האמריקאית.

וויטקוף וקושנר: קודם מוסקבה, אחר כך קייב

הנסיעה תוכננה מראש, ולא לאחר המתקפה הלילית

ביקורם של וויטקוף וקושנר באוקראינה לא היה פתאומי. ב-31 באוגוסט זלנסקי דיווח על שיחה ‘מפורטת ובונה’ עם שני נציגי טראמפ. בין הנושאים הייתה הכנת ביקורם. ב-3 בספטמבר הודיע נשיא אוקראינה כי קייב קיבלה אישור מהצד האמריקאי וכבר מכינה פגישות. בערב 4 בספטמבר הוא ציין את המסלול במפורש: וויטקוף וקושנר יבקרו במוסקבה, וביום ראשון יגיעו לקייב.

לפי רויטרס, טראמפ שלח שני נציגים אמינים עם ‘הצעה קונקרטית’ להפסקת המלחמה, מבלי לחשוף את תוכנה. זו הסתייגות עקרונית. לא ידוע בפומבי אילו תנאים טריטוריאליים, צבאיים או פוליטיים נכתבו במסמך האמריקאי והאם הם מוסכמים לפחות בתוך צוות טראמפ. לכן כל סיפור על עסקה מוכנה כביכול מקדים את העובדות.

לקייב חשובה הסדר עצמו. וויטקוף כבר יצר קשרים עם ההנהגה הרוסית ונפגש עם פוטין. גם קושנר השתתף בשיחות כאלה. לאוקראינה הזוג הזה לא הגיע במעמד הנוכחי. מתברר שהאמריקאים קודם מקשיבים למוסקבה, ואז אמורים להביא את תשובתה לזלנסקי.

ל-נאנובוסטי יש חומר נפרד על ג’ארד קושנר וההיסטוריה המשפחתית שלו. כעת שמו שוב הופיע בסדר היום האוקראיני לא בגלל הביוגרפיה, אלא כי טראמפ משתמש בחתנו במשימות שבהן הוא סומך על מעגל מצומצם של אנשים יותר מאשר על המכונה הדיפלומטית המסורתית.

הקשרים החלו עוד קודם. ב-8 ביוני זלנסקי דן עם וויטקוף וקושנר על האפשרות לחדש את הדיפלומטיה, וב-22 ביולי קיים איתם שיחה חדשה בהשתתפות כוחות הביטחון והדיפלומטים האוקראיניים. בסוף אוגוסט הנושא עבר מהגדרות כלליות לביקור קונקרטי. זה מאפשר לשלול את הגרסה הפשוטה, כאילו קייב הכריזה על הביקור רק לאחר התקיפות, כדי לחזק פוליטית את משמעותן. תאריכי השיחות היו קיימים לפני התקיפה על ז’וליאני ובוריספול. עם זאת, וושינגטון לא פרסמה את טקסט הצעתה. ידוע רק על הצהרת טראמפ על יוזמה קונקרטית והחלטתו לשלוח שני אנשים שהוא סומך עליהם לשיחות עם הקרמלין. לכן ב-6 בספטמבר יהיה חשוב לא הביקור עצמו, אלא תוכן התשובה שהאמריקאים יביאו ממוסקבה.

וושינגטון ביקשה הפסקה, קייב הסכימה

רוסיה השאירה את שאלת הביטחון ללא תשובה פומבית

לפני הנסיעה התעוררה בעיה שלא ניתן לייחס לפרוטוקול. רויטרס דיווח כי ארה”ב ביקשה ערבויות ביטחוניות עבור וויטקוף וקושנר: אוקראינה הייתה אמורה להימנע מתקיפות על מוסקבה במהלך שהותם ברוסיה, ומוסקבה לא לתקוף את קייב כאשר האמריקאים יהיו שם.

זלנסקי הסכים בפומבי. הוא אמר שאוקראינה תבטיח את החלון הבטוח הדרוש לשהותם של הנציגים האמריקאים ברוסיה ולא תבצע פעולות אוויריות מתאימות. במקביל, קייב דרשה יחס דומה לאמריקאים במהלך ביקורם באוקראינה.

פסקוב לא אישר הסכם ישיר על הפסקה הדדית. זה לא אומר אוטומטית שהקרמלין החליט לתקוף את המשלחת האמריקאית או לשבש את נסיעתה. אבל היעדר ערבות רוסית פומבית נראה במיוחד על רקע האירועים ב-4 וב-5 בספטמבר. תחילה רחפן רוסי תקף את בניין ה-SBU במרכז קייב. לאחר מכן התבצעה מתקפה מסיבית חדשה.

אם משימת טראמפ באמת הייתה אמורה ליצור לפחות חלון דיפלומטי קצר, רוסיה לא הראתה נכונות לפתוח אותו מראש. וזה כבר עובדה של התנהגות, ולא ניסיון לנחש את כוונות פוטין. מוסקבה יכלה להמשיך בתקיפות למטרות צבאיות, ללחוץ על קייב או להציג את עמדת המשא ומתן שלה. איזו מהסיבות הללו הייתה העיקרית, בנתונים הפתוחים עדיין אין.

לאמריקאים השאלה המעשית פשוטה יותר: האם בטוח לנסוע לבירת המדינה כאשר הצד השני מסרב להבטיח בפומבי הפסקה אפילו בזמן נוכחותם. על רקע כזה, השיחה על שדות התעופה מפסיקה להיות פרט טכני.

לקייב להסכם הזה הייתה גם משמעות תדמיתית. אוקראינה בשבועות האחרונים בעצמה מגבירה את הפעולות הארוכות על שטח רוסיה, ולכן לא ניתן לראות בהסכמה להגבלה זמנית כפורמליות ריקה. זה היה אומר הגבלה עצמית מודעת למען המשימה האמריקאית. רוסיה יכלה לעשות את אותו הדבר ללא הכרה בהפסקת אש, ללא ויתורים פוליטיים וללא שינוי באסטרטגיה הצבאית הכללית שלה. מספיק היה לא לשגר אמצעי פגיעה על קייב בחלון המוסכם מראש. לכן היעדר התשובה מהקרמלין נצפה לפני תחילת הביקור. לא מדובר בהפסקת המלחמה, אלא באמצעי בטיחות טכני מינימלי. אם אפילו זה הופך לנושא למשא ומתן, זה אומר הרבה על מצב תהליך המשא ומתן שוושינגטון מנסה להחיות.

למה התקיפה על ז’וליאני ובוריספול כל כך בולטת

המטוס נדון, אך המסלול המאושר של ארה”ב לא נחשף

זלנסקי לאחר המתקפה הלילית אמר במיוחד שרוסיה תקפה במכוון את שדות התעופה בקייב ובוריספול, ותקיפות ישירות כאלה על מתקנים אלה התרחשו לראשונה מזה זמן רב. זו הערכה רשמית אוקראינית. אבל מכאן מתחילה האזור שבו יש להפריד בין עובדות לגרסה.

חבר הפרלמנט העליון אלכסיי גונצ’רנקו דיווח שהמשלחת האמריקאית שקלה את האפשרות להגיע לקייב במטוס, ובין האפשרויות נזכר בוריספול. לפי דיווחים אחרים, המסלול האווירי אכן נדון בגלל הדרך הארוכה ביבשה. עם זאת, הבית הלבן לא פרסם את תוכנית הטיסה המאושרת, זמן הנחיתה או שדה התעופה שנבחר.

לכן המשפט ‘רוסיה תקפה את בוריספול כי לשם היה אמור להגיע וויטקוף’ היה עד כה קטגורי מדי. אנחנו יודעים שהביקור תוכנן. יודעים שהאפשרות עם המטוס נדונה. יודעים שזלנסקי כינה את התקיפות על שני שדות התעופה מכוונות. אבל אין הוכחה ישירה לפקודה רוסית לשבש דווקא את נחיתת המטוס האמריקאי במידע הפתוח.

יום קודם לכן גונצ’רנקו גם כתב על תקיפה על שטח שדה התעופה ‘קייב’ בז’וליאני, שם, לפי נתוניו, נפגעו שני מטוסי יאק-40 ישנים, שלא היו בשימוש עוד לפני המלחמה המלאה. האפקט הצבאי של פגיעה כזו עשוי להיות מוגבל. האפקט הפוליטי תלוי בהקשר: התקיפה התבצעה על מתקן שנדון בו זמנית כנקודת קבלה אפשרית למשלחת זרה.

אין עדיין נתונים מאומתים על השמדת מסלול ההמראה של בוריספול, הטרמינלים או ציוד הניווט המרכזי. בעיר היו נזקים לבנייה למגורים ונפגעים, אבל זה לא ניתן להציג אוטומטית כהרס נרחב של שדה התעופה עצמו.

זהירות עריכתית כזו מבדילה חדשות מגרסה נוחה. אם ב-6 בספטמבר המסלול של האמריקאים ישתנה, יהיה צורך לברר את הסיבה. אם הם יגיעו או יגיעו לקייב לפי התוכנית המקורית, זה גם יהיה תשובה חשובה לניסיון ללחוץ, אם אכן היה ניסיון כזה.

עם בוריספול במיוחד קל להיסחף לסנסציה. שדה התעופה נשאר סמל לקשר של אוקראינה עם העולם לפני המלחמה, ולכן כל דיווח על תקיפה נשמע אוטומטית כניסיון לסגור את המדינה. אבל התמונה העובדתית כבר מורכבת יותר. השמיים האוקראיניים לתעופה אזרחית סדירה סגורים מאז פברואר 2022, וטיסות נפרדות דורשות החלטות מיוחדות ואמצעי בטיחות. גם אם האמריקאים דנו בנחיתה שם, זה לא הופך את המתקן לשדה תעופה נוסעים פעיל. במקביל, האפשרות לנחיתה מיוחדת הופכת את המתקן לרגיש פוליטית. אם וושינגטון אכן שקלה מסלול כזה, הצד הרוסי יכול היה להבין את משמעותו. כרגע זו גרסה לוגית, ולא מניע מאומת על ידי מודיעין למתקפה, ובטקסט אי אפשר למחוק את הגבול הזה.

בלילה רוסיה שיגרה 157 רחפנים ושבעה טילים

התקיפות על שדות התעופה היו חלק ממתקפה אווירית גדולה

לפי נתוני כוחות האוויר האוקראיניים, בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר רוסיה השתמשה ב-157 רחפנים תקיפה מסוג שאהד ובמל”טים מדמים, שישה טילים מסוג S-300 וטיל אוויר מונחה אחד מסוג X-59. ההגנה האווירית האוקראינית דיווחה על 121 רחפנים שהופלו או דוכאו. נרשמו פגיעות של שבעה טילים ו-35 רחפנים תקיפה בעשרה מקומות.

זה חשוב להיקף. שדות התעופה לא היו המטרות היחידות בלילה. רוסיה תקפה אזורים שונים, תשתיות אזרחיות ואחרות. בבוריספול נפגע בניין מגורים, היו נפגעים. זלנסקי דיווח גם על הרוגים לאחר תקיפה על מפעל בקמנסק ועל נזקים בערים אחרות.

כלומר, אי אפשר להציג את המתקפה אך ורק כמבצע מיוחד נגד וויטקוף וקושנר. היא הייתה חלק מקמפיין אווירי רוסי גדול. אבל נשיא אוקראינה במודע הוציא את שדות התעופה לחלק נפרד בהצהרה וקשר את המתרחש לדיפלומטיה האמריקאית.

הניסוח שלו היה חד במיוחד: ‘שאהד רוסי-איראני בתגובה לדיפלומטיה האמריקאית’. לקורא הישראלי כאן אין צורך בהסבר ארוך. שאהד הוא חלק משיתוף הפעולה הצבאי של מוסקבה וטהרן, שהשלכותיו אוקראינה חשה כבר כמה שנים, וישראל רואה באיראן את האיום הצבאי החיצוני העיקרי.

נאנובוסטי ניתחו בפירוט כיצד רוסיה ואיראן בנו שיתוף פעולה צבאי סביב המלחמה. עם זאת, אין לייחס לטהרן את בחירת המטרות הספציפיות בקייב. ההחלטה לאן לשלוח את הרחפנים הרוסיים מתקבלת על ידי הצד הרוסי. העקבות האיראני הוא מקור הטכנולוגיה, האספקה ופיתוח מערכת הנשק, ולא הוכחה להשתתפות האיראנים בתכנון כל תקיפה.

לישראל חשוב יותר דבר אחר: השותפות הצבאית של מוסקבה וטהרן מזמן הפסיקה להיות בעיה אוקראינית נפרדת. טכנולוגיות, שרשראות ייצור וניסיון קרבי עוברים בין תיאטראות המלחמה מהר יותר מהצהרות פוליטיות על ניטרליות.

למתקפה הייתה גם עלות אנושית, שקל לאבד מאחורי האינטריגה הדיפלומטית. בבוריספול נפגע בניין מגורים בן תשע קומות, פרצה שריפה, נפגעו אנשים. זלנסקי דיווח על הרוגים ופצועים לאחר תקיפה על מפעל בקמנסק, וכן על נזקים באזורים אחרים. לכן השיחה על איתות לטראמפ לא צריכה להפוך את הלילה של 5 בספטמבר לסיפור רק על שני נציגים אמריקאים. עבור תושבי הערים המותקפות זו קודם כל עוד לילה של אזעקות, שריפות והרס. ההקשר הפוליטי מסביר מדוע זלנסקי דיבר במיוחד על שדות התעופה, אבל לא מבטל את האופי הכללי של המתקפה הרוסית על המדינה והשלכותיה על אזרחים.

הזווית הישראלית כאן רחבה יותר מהמילה שאהד. רוסיה מקבלת משיתוף הפעולה עם איראן לא רק סוג ספציפי של רחפן, אלא גם את האפשרות להעשיר את ההגנה האווירית האוקראינית במטרות זולות, תוך שילובן עם טילים ומדמים. אוקראינה, בתורה, צוברת כמות עצומה של נתונים מעשיים על יירוט מכשירים כאלה. עבור ישראל, הניסיון הזה בעל ערך מקצועי ישיר, שכן תוכנית הרחפנים האיראנית נשארת חלק מהאיום מצד טהרן ובעלי בריתה. אבל המסקנה הפוליטית לא צריכה להחליף את הטכנית: הגרסאות הרוסיות של שאהד חלקית מותאמות ומיוצרות ברוסיה עצמה. מוסקבה מזמן לא רק קונה נשק איראני, אלא משתתפת בהתאמתו ובשימושו הסדרתי.

זלנסקי לאחר המתקפה דיבר על השמיים הרוסיים

תגובת קייב עשויה לפגוע בתעופה האזרחית ללא תקיפות על מטוסים

לאחר המתקפה הלילית זלנסקי הצהיר שאוקראינה רשמה את פעולות רוסיה ובשבוע הבא תתקן את הפעולה ביחס למרחב האווירי הרוסי. הוא לא ציין מטרות ספציפיות, ולכן אי אפשר לכתוב על תקיפה מתוכננת על שדה תעופה רוסי כזה או אחר.

ההקשר, עם זאת, ברור. עוד לפני המתקפה הנוכחית קייב הזהירה חברות תעופה זרות ומבטחים שהמרחב האווירי הרוסי הופך לפחות צפוי בגלל המלחמה ועבודת ההגנה האווירית. מוסקבה מאשימה את אוקראינה באיום על התעופה האזרחית, קייב עונה שפעולותיה הארוכות מכוונות נגד מטרות צבאיות וקשורות למלחמה, והאחריות על ההשלכות מוטלת על המדינה שהחלה את הפלישה.

כבר ניתחנו את המנגנון במאמר על משטר ‘כיסוי’ ושדות התעופה הרוסיים. עבור אפקט כלכלי, אוקראינה לא חייבת להרוס את הטרמינל. הופעת רחפנים באזור צומת תעופה גדול מכריחה את רוסיה לסגור את השמיים, לעכב טיסות, לשלוח מטוסים לשדות תעופה חלופיים ולשבור לוחות זמנים לשעות.

בכך יש אסימטריה לא נעימה למוסקבה. התעופה האזרחית האוקראינית לאחר תחילת המלחמה המלאה כמעט חסרת תקשורת סדירה. רוסיה, לעומת זאת, שמרה זמן רב על תחושת האוכלוסייה שלה שהטיסות הבינלאומיות והפנימיות נמשכות כמעט כרגיל. ככל שה’כיסוי’ מופעל לעיתים קרובות יותר, כך יקר יותר לשמור על התמונה הזו.

הקשר עם התקיפות על בוריספול וז’וליאני הוא כרגע פוליטי, ולא מוכח מבצעית. זלנסקי יכול להרחיב את הלחץ על השמיים הרוסיים, או להשתמש בהצהרה כאזהרה. יהיה צורך לבדוק לפי הפעולות המעשיות של השבוע הבא, ולא לפי הכותרות הרגשיות של היום.

עבור חברות התעופה הרוסיות, המלחמה הזו כבר הפסיקה להיות רחוקה. סגירת שדות התעופה במוסקבה ובאזורים בגלל איום הרחפנים מובילה לתורים להמראה, לנסיעות לשדות תעופה חלופיים ולשיבושים ברוטציה של צוותים ומטוסים. אפילו הגבלה זמנית בצומת אחד מתפשטת על כל הרשת. זה לא אומר שאוקראינה יכולה להעלות את הלחץ ללא סיכון אינסופי: עבודת ההגנה האווירית ליד מסלולים אזרחיים יוצרת בעצמה סכנה, והנשאים הבינלאומיים יעריכו אותה ללא תלות בטיעונים הפוליטיים של קייב. אבל כאן בדיוק האזהרה של זלנסקי הופכת לחומרית. ככל שהמלחמה מתערבת בלוח הזמנים הרוסי, כך קשה יותר לקרמלין לשמור על הרושם שהשלכותיה צריכות להישאר רק בצד האוקראיני של הגבול.

מה יראה הביקור ב-6 בספטמבר

הבדיקה תהיה פשוטה: המסלול, התקיפות ותוצאת השיחות במוסקבה

התאריך החשוב כעת הוא יום ראשון הקרוב. אם וויטקוף וקושנר לאחר מוסקבה אכן יגיעו לקייב, יתברר אם המסלול הדיפלומטי המקורי נשמר לאחר יומיים של תקיפות רוסיות. אם פורמט הנסיעה ישתנה, יהיה צורך לברר אם ההחלטה קשורה לביטחון או לתוצאות השיחה בקרמלין.

המדד השני הוא התנהגות רוסיה במהלך שהותם של האמריקאים בקייב. אוקראינה הודיעה מראש על נכונותה לא לתקוף את מוסקבה בתקופה המתאימה. אם התקיפות הרוסיות על הבירה האוקראינית ייפסקו גם הן לפחות לזמן מה, יופיע סימן מינימלי להדדיות בפועל, גם ללא הסכם פומבי. אם התקיפות יימשכו, וושינגטון תצטרך להסביר כיצד לנהל שיחות עם צד שאינו מוכן להבטיח את ביטחונם של אנשי טראמפ.

המדד השלישי חשוב יותר מכל התמונות מהפגישות. לאחר מוסקבה, וויטקוף וקושנר אמורים להביא לקייב את תשובת רוסיה להצעה האמריקאית. אם בעקבות הביקור יופיע השלב הבא המוסכם, הפסקה קונקרטית בתקיפות או שינוי בדרישות הפומביות של מוסקבה, המשימה תקבל תוצאה מדידה. אם שום דבר מזה לא יקרה, יישאר סבב נוסף של שיחות על רקע המלחמה המתמשכת.

התקיפות הרוסיות על שדות התעופה לא מוכיחות בעצמן כוונה לשבש את הביקור. אבל הצירוף משמעותי מדי מכדי למחוק אותו מהתמונה: ביקור מאושר של נציגים אמריקאים, בקשת וושינגטון לביטחון הדדי, היעדר ערבות פומבית מהקרמלין, דיון במסלול האווירי ותקיפות מכוונות על שני שדות התעופה לפני הגעת המשלחת.

ל-נאנובוסטי — חדשות ישראל כאן חשובה במיוחד הסדר, ולא הגרסה הרועשת. עד 6 בספטמבר אנו יודעים שאוקראינה הבטיחה שקט לאמריקאים במוסקבה, ורוסיה הגיבה במתקפה מסיבית חדשה ובתקיפות על שדות התעופה. לאחר 6 בספטמבר ניתן יהיה לשפוט אם זה היה אמצעי להעלות את ההימור לפני השיחות או פרק נוסף במלחמה שוושינגטון שוב לא הצליחה לעצור.

הבדיקה לאחר יום ראשון צריכה להיות מעשית. לא הצהרות על ‘אווירה בונה’ ולא תמונות של לחיצות ידיים, אלא מסלול המשלחת, קיומן או היעדרן של תקיפות על קייב במהלך עבודתה, תוכן הצעד הבא והתגובה הפומבית של מוסקבה להצעה האמריקאית. יש לצפות במיוחד אם תשתנה עוצמת הפעולות האוקראיניות נגד המרחב האווירי הרוסי לאחר התיקון שהובטח על ידי זלנסקי. ארבעת הסימנים הנצפים הללו יאפשרו להעריך את הסיפור בעוד כמה ימים ללא ניחושים על מניעים נסתרים. אם האמריקאים מגיעים לפי התוכנית, רוסיה שומרת על הפסקה בפועל והצדדים מסכימים על הסבב הבא, הדיפלומטיה השיגה לפחות תוצאה מינימלית. אם לא, התקיפות על שדות התעופה יישארו חלק מתמונה רחבה יותר, שבה השיחות מתנהלות במקביל להסלמה.

תפקיד האנדרטה והסמליות שלה

האנדרטה מעוצבת כמטחנות קורבנות שבורות עם יד מורמת, המסמלת את הסבל וההתנגדות של קורבנות ההולודומור. סמליות זו גם מתייחסת לעובדה כי רבים מהאוקראינים, ששרדו את הג’נוסייד הזה, היו נתונים לתנאי רעב ודיכוי אכזרי, וזכרם נשאר חלק חשוב בהיסטוריה האוקראינית גם היום.

היוצרת של האנדרטה: לודמילה טמרטיי

האנדרטה נוצרה על ידי האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני לודמילה טמרטיי, אשר יצרה את האנדרטה הראשונה להולודומור שהוקמה ב-1983 באדמונטון, קנדה.

“האנדרטה הראשונה בעולם לקורבנות ההולודומור ב-1932-1933 באוקראינה נפתחה ב-23 באוקטובר 1983 באדמונטון (אלברטה, קנדה). האנדרטה הוקמה ב-1983 ביוזמת הסניף של ועד האוקראינים בקנדה באדמונטון. היוצרת היא לודמילה טמרטיי ממונטריאול, אם שלה שרדה את ההולודומור.

האנדרטה עוצבה בצורה של מעגל קרוע, שמסמל את מחזור החיים המנופץ בכוונה (לא ניתן שלא לשים לב לדמיון שלה למטחנות). ידיים עייפות מורמות בהתנגדות ומבקשות לסיים את העינויים. על האנדרטה יש כיתוב באנגלית ובצרפתית: “לזכרם של מיליון אנשים שמתו בזמן רעב-הג’נוסייד שנגרם באוקראינה על ידי המשטר הסובייטי במוסקבה בשנים 1932-1933. אנו עומדים בשמירה נגד עריצות, אלימות, ואכזריות”.

לפני התקנת האנדרטה, שגרירות ברית המועצות בקנדה הביעה את מחאתה.”

לודמילה טמרטיי בשיתוף עם דייוויד רובינסון יצרה את האנדרטה בירושלים, אשר כוללת את המטחנות השבורות עם יד מורמת, המסמלות את הסבל וההתנגדות של קורבנות רעב ורדיפות פוליטיות.

ציטוט מלסיה גסידג’אק

לסיה גסידג’אק, מנהלת מוזיאון ההולודומור-ג’נוסייד הלאומי (אוקראינה), הגיבה על התקנת האנדרטה כך:

“כמוסד, אנחנו עדיין בודקים את הפרטים הרשמיים (מתי הוקמה, אם תהיה פתיחה רשמית), אך נראה כי בירושלים, בגן הוול, שבין הכנסת לבית המשפט העליון, הוקמה האנדרטה הראשונה בישראל לקורבנות ההולודומור.

כתוצאה משיתוף פעולה בין העיר ירושלים, קרן טמרטיי, שגרירות אוקראינה, HREC ורשות פיתוח ירושלים.”

היוצרת היא האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני, לודמילה טמרטיי (יחד עם דייוויד רובינסון, כפי שמעיד השלט), אנדרטה אחרת שלה, כמעט זהה לזו שבירושלים, הוקמה לפני 41 שנה באדמונטון שבקנדה.

אני מבינה היטב את השקט הארגוני, כי יש לא מעט רוסים וונדליסטים בישראל. אך משמעות האירוע הזה היא עצומה, וההכרת תודה לכל המעורבים היא אינסופית.”

הפתיחה הלא רשמית והטקס

האנדרטה הוקמה (לפי מקורות אמינים) לא באפריל, אלא קודם לכן, אך לפי התכניות המקוריות, הפתיחה הרשמית של האנדרטה הייתה אמורה להיות מתואמת עם ביקור של אישיות בכירה מאוקראינה בישראל, כולל ביקור אפשרי של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.

עם זאת, ביקור נשיא אוקראינה טרם התקיים מסיבות ידועות ולא ידועות, ומידע על האנדרטה לא פורסם רשמית, למרות משמעותה וחשיבותה לשתי המדינות.

על האנדרטה, ב-17 באפריל 2025, דיווח לראשונה מרטין דניצ’ב, מתנדב המתגורר בפתחת-תיקוה. הוא פרסם תמונות של האנדרטה בפייסבוק וכתב:

“אני המום לטובה. הוקמה אנדרטה בירושלים לזכר קורבנות ההולודומור של 1932-1933.”

דניצ’ב ציין גם כי האנדרטה הוקמה לאחרונה, בשנת 2025, והוסיף כי “קשה להסביר עד כמה זה חשוב”.

הידיעה הזו הפכה למשמעותית עבור הקהילה האוקראינית, והיא התפשטה במהרה בתקשורת.

הפתיחה הרשמית של האנדרטה בגן הוול טרם התרחשה, מכיוון שהפארק עצמו נמצא בשיפוצים. המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב דיווח כי הפתיחה הרשמית תתבצע לאחר סיום העבודה בפארק. תאריך ושעת הטקס יפורסמו בדפים של שגרירות אוקראינה בישראל והמרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב. מצפים שברגע החשוב הזה עבור הקהילה האוקראינית בישראל ובעולם, ינתן הרבה סיקור תקשורתי.

סמליות האנדרטה ומשמעותה

האנדרטה בירושלים מעוצבת בצורה של מטחנות קורבנות שבורות עם יד מורמת, שעליה חמישה חאוסקים, שמסמלים את הסבל של מיליוני האוקראינים שהיו קורבנות להולודומור. האנדרטה לא רק מסמלת טרגדיה היסטורית, אלא גם את מאבק זכויות האדם, את הזיכרון לקורבנות אלימות ואכזריות.

הפרויקט של האנדרטה והתמיכה

הפרויקט של האנדרטה נתמך על ידי מספר ארגונים, כולל ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי, איש עסקים ומגייס כספים קנדי. הוא תומך פעיל בפרויקטים תרבותיים וצבאיים הקשורים לאוקראינה. גם HREC ורשות פיתוח ירושלים מילאו תפקיד קרדינלי בארגון והקמת האנדרטה.

ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי: איש עסקים ומגייס כספים

ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי – מגייס כספים ואיש עסקים קנדי, מייסד חברת “נורת’לנד פאוור”. הוא תומך באופן פעיל בפרויקטים בתחום התרבות וההיסטוריה, כולל הצבת אנדרטאות להולודומור במדינות שונות, כמו בישראל ובקנדה. ג’יימס ולודמילה טמרטיי – אח ואחות, והם שניהם תומכים פעילים ביזמויות תרבותיות לשימור זיכרון אודות הטרגדיות של העם האוקראיני. ג’יימס טמרטיי הוא גם המייסד של פרויקט Ukrainian Jewish Encounter (UJE), שמטרתו לפתח הבנה ושיתוף פעולה בין העמים האוקראיני והיהודי.

לודמילה טמרטיי: אמנית ופעילת זכויות

לודמילה טמרטיי, שנולדה ב-1944 בסלובקיה, היא אמנית ופעילת זכויות אוקראינית ידועה. היא יוצרת את האנדרטה הראשונה להולודומור, שהוקמה ב-1983 באדמונטון, קנדה. עבודותיה מיועדות לשימור הזיכרון על ההולודומור והטרגדיות אחרות של העם האוקראיני. לודמילה פעילה בחיים הציבוריים ותומכת בתרבות ובחינוך האוקראיני.

פרויקט Ukrainian Jewish Encounter

Ukrainian Jewish Encounter (UJE) — פרויקט הנתמך על ידי ג’יימס טמרטיי, שמטרתו לפתח הבנה ושיתוף פעולה בין העם האוקראיני והעם היהודי. הפרויקט כולל יוזמות חינוכיות, פרסומים ואירועים המוקדשים להיסטוריה המשותפת, כולל השואה וההולודומור. פרויקט זה ממשיך את מאמצי טמרטיי לשימור הזיכרון ההיסטורי ולחיזוק הקשרים בין שני העמים.

היסטוריית ההכרה של ישראל בהולודומור

ישראל לא הכירה באופן רשמי בהולודומור של 1932–1933 באוקראינה כמעשה ג’נוסייד.

ב2008, שגרירת ישראל באוקראינה, זינה קלאי-קלייטמן, הצהירה כי ישראל מכירה בהולודומור כטרגדיה גדולה לעם האוקראיני, אך אינה יכולה להכיר בו כג’נוסייד, מכיוון “שהרעב פגע לא רק באוקראינים אלא גם בעמים אחרים”.

ב2016, הוגש לכנסת הצעת חוק להכיר בהולודומור כג’נוסייד, אך היא לא אושרה בשל קשיים פוליטיים ועדינות השאלה בהקשר של יחסי ישראל-רוסיה.

ב2018, חבר הכנסת אקרם חסון הציע הצעת חוק נוספת, שלא זכתה לתמיכה בפרלמנט.

ב2019, במהלך ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באוקראינה, וולודימיר זלנסקי קרא לישראל להכיר בהולודומור כמעשה ג’נוסייד. עם זאת, נתניהו לא השיב באופן פומבי לפנייה זו, וישראל לא שינתה את עמדתה.

ב2021, נשיא ישראל יצחק הרצוג ביקר באוקראינה והניח זר לזכר קורבנות ההולודומור בקייב, אך ישראל עדיין נמנעת מהכרה רשמית בטראגדיה כג’נוסייד.

ב2022, שגריר ישראל בקייב, מיכאל ברודסקי, אמר כי זאת בשל העובדה שבישראל “אין נוהג להכיר או לא להכיר בטראגדיות לאומיות”.

…

מאז היווסדה, NAnews – חדשות ישראל מציגה נושאים הנוגעים ליחסים אוקראינה-ישראל, אירועים תרבותיים והיסטוריים חשובים עבור הקהילות האוקראינית והיהודית. שאלת שימור הזיכרון ההיסטורי, במיוחד של טראגדיות כמו ההולודומור, יש לה חשיבות רבה לשתי הקהילות. התקנת האנדרטה בירושלים מהווה לא רק רגע חשוב בהיסטוריה של אוקראינה, אלא גם צעד מפתח בהגברת הקשרים התרבותיים בין שני העמים.

…

סביבה בריאה ומוגנת, ללא שימוש במוצרים כימיים המסוכנים לגופנו

חיסכון של כ-80% במים
ניקוי בקיטור לחיסכון מקסימלי במים

ניקוי יסודי
אין שימוש בחומרי ניקוי כימיים רעילים

סביבה בריאה, נקייה ומוגנת
משתמש במים בלבד ושומר על איכות הסביבה

מערכת ניקוי בקיטור

055-939-8810
יִעוּץ ברוסית ובעברית

האתר שלנו (עברית) — גרין-קלינר

יכולות מערכת גאוניות

מערכת GENIUS מנקה סוגים שונים של משטחים הדורשים את הניקוי העמוק והיסודי הדרוש כדי לחיות בסביבה בריאה ומוגנת.

• שטיפת חלונות, מסכים ותריסים
• ניקוי אריחים, קרמיקה ופרקט
• הסרת שומן קלה ומהירה
• ניקוי מקלחות ושירותים
• ניקוי מערכות ישיבה
• הסרת אבנית וניקוי
• ניקוי סירים ומחבתות
• ניקוי רהיטים ומצעים

תוצאות

למה לעבוד קשה כשאפשר לעבוד עם GENIUS!

עברו לניקיון חכם ויעיל שיחסוך לכם זמן, מאמץ וכסף וישאיר את הבית נקי ובריא יותר.

בקש הדגמת מערכת גָאוֹן לביתך בישראל

השאירו את פרטיכם ונשמח ליצור עמכם קשר להסכמה הפגנה ללא התחייבות.

עַל יְדֵי צפון ומרכז ישראל אנחנו באים

לביתך להדגמה בין השעות 9:00-21:00 בימי חול
*בשבת בתיאום מראש.

055-939-8810
יִעוּץ ברוסית ובעברית

האתר שלנו (עברית) — גרין-קלינר

זהו לא ערב יצירתי רגיל ולא מפגש סטנדרטי עם האמן.

בתוכנית פיליפנקו מחבר בין ספרות, תיאטרון, זיכרונות אישיים ושיחה על הזמן – אותו זמן שב-24 בפברואר 2022 עבור אנשים רבים התחלק ל”לפני” ו”אחרי”.

עבור הקהל הישראלי, הביקור הזה חשוב לא רק כאירוע תרבותי. פיליפנקו הוא אמן עם ביוגרפיה סובייטית ורוסית גדולה, אך השנים האחרונות הוסיפו לשמו הקשר נוסף: עמדה פומבית נגד המלחמה, עזיבה מרוסיה, תמיכה באוקראינה והמשך הופעות כבר מחוץ לבמה הרוסית הרשמית.

איפה ומתי יתקיימו ההופעות של אלכסנדר פיליפנקו בישראל

לוח ההופעות מכסה ארבע ערים בישראל. כל ההופעות יתחילו בשעה 19:00.

נתניה

7 באוקטובר 2026, יום רביעי
היכל התרבות – אודיטוריום
רחוב רזיאל 4

אשדוד

9 באוקטובר 2026, יום שישי
מתנ”ס דיונה-יוד
רחוב קרן קיימת לישראל 90

חיפה

11 באוקטובר 2026, יום ראשון
אולם “רפפורט”
שדרות הנשיא 138

תל אביב

13 באוקטובר 2026, יום שלישי
מוזיאון תל אביב – אולם רקנאטי
שדרות שאול המלך 27

כרטיסים

כרטיסים – זמינים כבר למכירה בקישור

עבור נתניה, אשדוד, חיפה ותל אביב, ערבים כאלה בדרך כלל הופכים לא רק לחלק מהתוכנית, אלא לנקודת מפגש של קהלים שונים: אנשים שזוכרים את פיליפנקו מהקולנוע והתיאטרון, עולים מאוקראינה, הקהילה האוקראינית בישראל, צופים שעבורם נושא התרבות לאחר המלחמה חדל להיות נייטרלי.

מה זה “איפה היציאה? איפה הדרך?”

התוכנית “איפה היציאה? איפה הדרך?” בנויה כמונודרמה ושיחה אישית עם הצופה. אלכסנדר פיליפנקו עולה על הבמה לא רק כמבצע של טקסטים, אלא כאדם שחווה את הטקסטים האלה יחד עם הקהל.

הערב יורכב מפרוזה, שירים, זיכרונות תיאטרליים וסיפורים מהחיים. בתוכנית מופיעים קטעים מ”נפשות מתות” של ניקולאי גוגול, יצירות של מיכאיל זושצ’נקו “ספינה” ו”איכות המוצרים”, “שמורת טבע” של סרגיי דובלטוב, “כוכב חג המולד” של בוריס פסטרנק, וכן שירים של סמיון קירסנוב, יורי לוויטנסקי וז’ניה ברקוביץ’.

כאן חשובה האינטונציה עצמה. פיליפנקו ידוע מזה זמן רב כשחקן שיודע לעבוד על גבול הגרוטסקה, האירוניה והעומק הטרגי. סגנונו אינו מסתכם בקריאה יפה של טקסט: הוא הופך את החומר הספרותי לבמה חיה, שבה מאחורי כל מילה עומדים ניסיון, זיכרון וחירות פנימית.

מקום מיוחד בתוכנית יתפסו סיפורים אישיים של האמן – על הצילומים בשתי הגרסאות של “האמן ומרגריטה”, על העבודה עם סרגיי יורסקי, אלכסיי גרמן, סרגיי לוזניצה ובמאים אחרים. עבור הצופים זו הזדמנות לשמוע לא רק טקסטים ידועים, אלא גם את הסיפור מאחורי הקלעים של התקופה, המסופר על ידי אדם שהיה משתתף ישיר בה.

פיליפנקו: למה הערב הזה נשמע אחרת

אלכסנדר פיליפנקו נולד ב-2 בספטמבר 1944 במוסקבה. הוא סיים את לימודיו ב-MFTI, לאחר מכן בבית הספר לתיאטרון על שם שצ’וקין, עבד בתיאטרון על טגנקה, תיאטרון ואכטנגוב, תיאטרון מוסובייטה. בפילמוגרפיה שלו – יותר ממאה עבודות, כולל “ביקור במינוטאור”, “קשה להיות אלוהים”, “האמן ומרגריטה”, “רכבת השריון שלנו”, “זריקה”, “צעדי הקיסר” וסרטים אחרים.

עם זאת, גם העקבות האוקראיני בביוגרפיה שלו ניכר.

פיליפנקו צולם בסרטים ופרויקטים טלוויזיוניים הקשורים לקולנוע האוקראיני ולאולפנים אוקראיניים: “בומברש”, “נולדה במהפכה”, “האמצעי האחרון של המלכים”, “החץ השחור”, “הגשר על החיים”, “הבור”, “אישה לכולם”, “אני בעצמי”.

עבור צופים רבים הוא זכור כאחד המבצעים הבולטים ביותר של תפקידי “הצד האפל” בקולנוע הסובייטי והפוסט-סובייטי. פיליפנקו שיחק דמויות עם אנרגיה חדה, כמעט גרוטסקית: קושצ’י האלמותי, המוות, קורובייב ואזאזל בגרסאות של “האמן ומרגריטה”. מאוחר יותר הקהל הרחב גם זכר אותו בתפקיד אנדריי זבלויב בסדרה “נסטיה המסכנה”.

אבל היום הביוגרפיה של פיליפנקו נקראת כבר לא רק דרך רשימת התפקידים.

כבר במרץ 2014, לאחר ההתערבות הרוסית באוקראינה וכיבוש קרים, הוא יחד עם מספר דמויות רוסיות ידועות במדע ובתרבות הביעו אי הסכמה עם מדיניות השלטון הרוסי בקרים. עמדה זו הוצגה במכתב פתוח.

בשנת 2018 פיליפנקו גם תמך בבמאי האוקראיני אולג סנצוב, שהיה במעצר רוסי.

לאחר תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה, האמן יצא בגלוי נגד המלחמה. בפרסומים בתקשורת האוקראינית והמהגרים דווח כי עזיבתו מרוסיה הייתה קשורה בדיוק לעמדה הפוליטית. תיאטרון מוסובייטה בשנת 2022 לא חידש איתו את החוזה, והקונצרטים ברוסיה החלו להתבטל.

בראיון ל-DW אלכסנדר פיליפנקו הצהיר כי עבורו ה-24 בפברואר 2022, כאשר רוסיה תקפה את אוקראינה, הוא אחד הימים המבישים ביותר בחייו. הוא עזב את ארצו ללא היסוס והתיישב עם משפחתו בליטא.

השחקן הצהיר כי הוא מתבייש ברוסיה ואינו רוצה לחזור למדינה שחזרה לתקופות דיקטטוריות, נגדם הוא יצא כבר בברית המועצות.

יתרה מכך, אלכסנדר הופיע בקונצרט בווילנה, שם כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים הופנו לעזרת הכוחות המזוינים של אוקראינה. השחקן גם מבקר את התעמולה הרוסית והדיסאינפורמציה על המלחמה.

סמל מיוחד הייתה תמונתו בחולצה רקומה, שפורסמה ביום החולצה הרקומה האוקראינית. בכיתוב האמן נזכר בקייב, באולפן דובז’נקו, בערמונים, בחברים, בנוחות ובחום. עבור רבים, המחווה הזו הייתה חשובה במיוחד כי היא הגיעה מאדם שחייו המקצועיים היו קשורים במשך עשרות שנים לבמה הרוסית, אך שלא הסתתר מאחוריה לאחר תחילת המלחמה.

יחד עם משפחתו הוא מתגורר בווילנה (ליטא) ועוסק בפעילות התנדבותית, משתתף באיסוף כספים לעזרת האוקראינים.

לאחר המעבר לאירופה, האמן לא נשאר בצד ועוזר באופן פעיל לאסוף כספים לנפגעי המלחמה האוקראינים.

האמן מביע דעות חריפות על משטרים דיקטטוריים והצהיר פעמים רבות כי אינו מתכוון לחזור לרוסיה.

במספר פרסומים דווח גם כי פיליפנקו הופיע עם קונצרטים ספרותיים באירופה, וההכנסות מאירועים מסוימים הופנו לעזרת אוקראינה והכוחות המזוינים של אוקראינה. בנוסף, השחקן ביקר את התעמולה הרוסית והדיסאינפורמציה על המלחמה.

עבור НАновости — חדשות ישראל – Nikk.Agency הביקור של אלכסנדר פיליפנקו בישראל נראה לא רק כנקודה בתוכנית התרבותית. זהו אירוע שנמצא בצומת התיאטרון, הזיכרון, המלחמה והבחירה האישית. בישראל, שבה חיה קהילה אוקראינית גדולה והרבה אנשים הקשורים לתרבות ברית המועצות לשעבר, הקשר הזה נקרא במיוחד בעוצמה.

שם התוכנית “איפה היציאה? איפה הדרך?” במובן זה נשמע כמעט ביוגרפי. זו שאלה לא רק ספרותית, אלא גם אנושית. איפה היציאה לאמן, כאשר המדינה המוכרת הופכת למקור מלחמה? איפה הדרך, אם הבמה הישנה נסגרת והשתיקה הופכת לצורת הסכמה?

פיליפנקו עונה על זה לא בסיסמה, אלא בבמה. בספרות. בקול. בזיכרון.

בדיוק בגלל זה ההופעות הישראליות באוקטובר 2026 עשויות להיות יותר מסיבוב הופעות של שחקן ידוע. עבור חלק מהצופים זו תהיה פגישה עם מאסטר התיאטרון והקולנוע. עבור אחרים – ערב על מחיר העמדה האישית. עבור שלישיים – הזדמנות לשמוע כיצד הספרות הקלאסית פתאום מתחילה לדבר על היום ללא הצהרות פוליטיות ישירות.

“איפה היציאה? איפה הדרך?” — שאלה שכל צופה, אולי, ישמע בדרכו. אבל בסיפורו של אלכסנדר פיליפנקו היא כבר קיבלה המשך קונקרטי: לא לשתוק, לא לחזור לתפקיד הנוח וללכת לשם, שבו המילה עדיין יכולה להישמע בחופשיות.

כרטיסים כבר זמינים

לוח ההופעות מכסה ארבע ערים בישראל. כל ההופעות יתחילו בשעה 19:00.

נתניה

7 באוקטובר 2026, יום רביעי
היכל התרבות – אודיטוריום
רחוב רזיאל 4

אשדוד

9 באוקטובר 2026, יום שישי
מתנ”ס דיונה-יוד
רחוב קרן קיימת לישראל 90

חיפה

11 באוקטובר 2026, יום ראשון
אולם “רפפורט”
שדרות הנשיא 138

תל אביב

13 באוקטובר 2026, יום שלישי
מוזיאון תל אביב – אולם רקנאטי
שדרות שאול המלך 27

כרטיסים

כרטיסים – זמינים כבר למכירה בקישור

מארק יעקובלביץ’ אזבל

מארק יעקובלביץ’ אזבל (1932 – 2020) – מדען פיזיקאי דגול, בוגר אוניברסיטת חרקוב, דיסידנט ומארגן התנגדות המדענים למשטר הטוטליטרי הסובייטי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב.

אירינה קולודניה, אלמנת המדען, כותבת המפגש האוקראיני-יהודי דנה עם שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק בפרטי היוזמה הפרטית שלה להקמת הפרס להנצחת זכר בעלה. בשלב הראשון אירינה קולודניה מקצה 25,000 דולר — 5,000 דולר לשנה במשך חמש שנים — לפרס השנתי על שם מארק אזבל, שהזוכים בו ייבחרו מבין חוקרים צעירים בפיזיקה באוניברסיטה הלאומית של חרקוב.

«אני בטוחה שמארק היה עושה בדיוק כך — היה מפנה את העזרה לאוניברסיטת חרקוב, שבה למד והחל את הקריירה המדעית שלו, ושעוברת כעת יחד עם חרקוב וכל אוקראינה זמנים קשים בשל התוקפנות של רוסיה», — אמרה אירינה קולודניה.

שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק הדגיש בפגישה עם אירינה קולודניה:

«אני מודה לכם בכנות על היוזמה הנפלאה. כל עזרה לאוקראינה כעת נחוצה מאוד. אני בטוח שחרקוב תתמודד עם כל הקשיים של המלחמה ותישאר ספינת הדגל של המדע האוקראיני. אני מקווה שדוגמתכם תעורר גם נדבנים אחרים, לחזק את הקשרים ההומניטריים, המדעיים והאנושיים בין ישראל לאוקראינה».

רקטור האוניברסיטה הלאומית של חרקוב טטיאנה קגנובסקיה ומועצת המדענים של האוניברסיטה תמכו לחלוטין בהקמת פרס מארק אזבל.

פרופסור רוסלן וובק, דיקן הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה הלאומית של חרקוב על שם ו.נ. קראזין, ציין בשיחה עם UJE:

«הגילויים המדעיים של מארק אזבל היו ראויים להענקת פרס נובל. בפקולטה זוכרים את אזבל ומעריכים את תרומתו לפיתוח המדע, ולכן החלטנו להעניק את שמו לאחת הכיתות לצד המחלקה לפיזיקה תיאורטית. הקמת פרס אזבל תסייע לחוקרים צעירים לעסוק במחקרים מבטיחים במסגרת האוניברסיטה שלנו».

כתאריך הענקת הפרס נשקלים התאריכים 12-14 במאי — יום הולדתו של מארק אזבל ויום העצמאות של ישראל.

עם העיר האוקראינית חרקוב קשור אחד מהתקופות הטובות ביותר בחייו של מארק אזבל

עם העיר האוקראינית חרקוב קשור אחד מהתקופות הטובות ביותר בחייו של מארק אזבל – התעניינותו בפיזיקה, ההצלחות המדעיות הראשונות וההכרה האקדמית.

מארק נולד במשפחת רופאים; אביו ואמו סיימו את המכון הרפואי של חרקוב לפני המלחמה. משפחת אזבל חזרה מהפינוי לחרקוב, שם למד מארק בבית הספר מס’ 36. בשנת 1948 התקבל מארק לאוניברסיטה הממלכתית של חרקוב, עסק בפיזיקה. סיים את האוניברסיטה בשנת 1953, לימד מתמטיקה בבית ספר ערב בחרקוב, במקביל עסק במחקרים מדעיים.

בגיל 23 בחרקוב חזה אזבל את התהודה הציקלוטרונית במתכות (תהודת אזבל-קאנר). בשנת 1955 בהנחיית פרופסור והאקדמאי לעתיד איליה ליפשיץ הגן על עבודת הדוקטורט שלו בגיל 25, והחל לעבוד במכון הפיזיקו-טכני של חרקוב.

הפיזיקאי הדגול והאקדמאי לעתיד זוכה פרס נובל לב לנדאו אמר בהגנה על עבודת הדוקטורט של אזבל בן ה-27: «למתמודד יש רק חיסרון אחד — צעירותו».

המדען סירב להצעות לעסוק ביצירת סוגים חדשים של נשק גרעיני סובייטי. הפך לראש המחלקה במכון לפיזיקה תיאורטית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות (מוסקבה), אך בשנת 1972 הגיש מסמכים ליציאה מברית המועצות, ופוטר מיד מכל תפקידיו. סורבה לו היציאה.

אזבל לא השלים עם עריצות השלטון הסובייטי והחל במאבק נגד המשטר. לראשונה בברית המועצות הוא יצר סמינר מדעי בינלאומי מתמשך עבור מדענים שסורבה להם היציאה.

באפריל 1974 דיווח ראש הקג”ב יורי אנדרופוב לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות על תוכניות לסיכול יוזמת מארק אזבל — «פעולה פרובוקטיבית של ציונים», כפי שכינו רשויות הקג”ב את הסמינר המדעי הבינלאומי. בפעולה החתרנית של אזבל השתתפו לא רק מדענים סובייטים שסורבה להם היציאה, אלא גם מדענים דגולים מכל העולם, כולל חמישה זוכי פרס נובל לפיזיקה.

משנת 1973 העביר הרצאות בטלפון בפיזיקה לסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1977 הקג”ב לא עמד בעמידותו של המדען ואישר את יציאתו. מארק אזבל קיבל את הקתדרה לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס לנדאו הישראלי (1989) ופרס מייטנר-הומבולדט הגרמני (2001) על הישגים יוצאי דופן בפיזיקה של מצב מוצק.

הקמת פרס אזבל ניתן לראות בשורה אחת עם העזרה שמעניק זוכה פרס נובל לכימיה פרופסור רואלד הופמן לעיר הולדתו זולוצ’ב באוקראינה. ניצול על ידי משפחה אוקראינית במהלך השואה, הופמן משיב לאוקראינה טובה תחת טובה. אזבל, שגבר על כל הקשיים של האנטישמיות הסובייטית, חוזר לעיר ולאוניברסיטה של נעוריו — כפרס ותמיכה לחוקרים צעירים.

באחד הראיונות בישראל אמר פרופסור מארק אזבל:

«כבר בגיל שש עשרה, כשסיימתי את בית הספר [בחרקוב], ידעתי בבירור שאני שונא את המערכת הזו, את המפלגה, את הממשלה, את המנהיג. וכשקיבלתי הזמנה לעבוד אצל קורצ’טוב [במוסקבה], החלטתי: לשלטון כזה אני לא רוצה לתת את מה שיורים ממנו. זה היה אחד המעשים הנבונים שעשיתי בחיי ».

אך לצד ההרס, האובדן והחרדה — יש גם סיפורים שמעוררים השראה, במיוחד עבור הקהילה היהודית באוקראינה ובישראל גם יחד.

אחד האתרים החרדיים הגדולים בישראל, “בחדרי חרדים” (Behadrei Haredim), פרסם ב-20 ביוני 2025 שתי כתבות מרגשות מקייב, הממחישות כיצד התוקפנות של פוטין משפיעה ישירות על החיים היהודיים באוקראינה.

מצד אחד — פגיעה ישירה והריסה של בניין תלמוד תורה בקייב.

כתבנו על כך כבר ב-10 ביוני 2025 — בתמונה: חנוכייה חרוכה שנזרקה מפיצוץ, קייב, מתחם ארטם, רחוב גליבוצ’יצקה 4, 10 ביוני 2025

ומצד שני — סיפור אישי של חייל אוקראיני, שראה את חבריו נהרגים, גילה את שורשיו היהודיים והחליט לעבור ברית מילה.

שני הסיפורים הללו הם על כאב ותקווה, על מלחמה ואמונה, על הקרבה ובחירה. הם נוגעים לעומק הנפש של יהדות אוקראינה, ומדגישים מדוע הם חשובים גם לישראל.

החייל שבחר להיות יהודי — לא רק לפי מוצא, אלא לפי לב

צעיר אוקראיני, מוזיקאי וטכנאי סאונד, הוזמן לאולפן הקלטות שבו הוקלט שיר עבור הקהילה היהודית בקייב. הפרויקט התקיים בשיתוף הרב יעקב בלייך, שפועל למען עשרות יוזמות יהודיות ברחבי אוקראינה.

במהלך ההקלטות, שמו לב חברי המקהלה שהוא חובש כיפה. אחד מהם שאל בצחוק: “אתה במקרה יהודי?”. והתשובה שלו הפתיעה את כולם:

״כן, אני יהודי. אבל חילוני לחלוטין. אני לא יודע כלום על הדת, פשוט יודע שאני יהודי — אז הולך עם כיפה״.

המפגש לא המשיך מעבר לכך. הוא גויס לחזית. אך הגורל כבר הכין עבורו תפנית עמוקה.

כאב, פיצוץ והתחלה חדשה: כשהטרגדיה הופכת לבחירה

כמה שבועות לאחר מכן, בעת שירותו הקרבי, פגע טיל רוסי בעמדה שבה שהה עם חבריו. מספר חיילים נהרגו במקום, אחרים נפצעו קשה. הוא עצמו ניצל בנס — פציעה קלה ביד, אך נותר בחיים.

החוויה הטראומטית הזו גרמה לו לחשב מסלול מחדש. בעת אשפוזו בבית החולים, אמר לרב אברהם בלייך, בנו של הרב הראשי:

״בעזרת השם, אני רוצה להתחיל להתקרב ליהדות״.

שבוע לאחר מכן, בטקס צנוע ומרגש, עבר ברית מילה. הוא בחר לעצמו את השם משה, והסביר: “משה רבנו נתן את התורה — ואני רוצה לקבל אותה”.

זה לא היה טקס סמלי בלבד — אלא שינוי פנימי עמוק, שנולד מתוך כאב, זעקה ומשמעות חדשה.

בעוד חלק בוחרים באמונה, אחרים מאבדים בית: הפגיעה בתלמוד תורה

באותם ימים טיל רוסי פגע בבניין תלמוד תורה בקייב. לפני המלחמה למדו שם ילדי הקהילה היהודית — גם חב״ד וגם תחת רב בלייך. הבניין שימש בית רוחני לעשרות משפחות — וכעת נחרב לחלוטין.

הצילומים מהמקום מציגים הרס טוטאלי: קירות שהתמוטטו, כיתות ובתי תפילה הרוסים. ספרים, חומרי לימוד וחפצי קודש — כולם קבורים תחת ההריסות.

״אנחנו עדים לכך שלא רק מבנים נהרסים — אלא מרכזים רוחניים של ממש. מה שקורה בקייב הוא המשך ישיר למה שקורה בישראל תחת מתקפות איראניות. ובזמנים כאלה — אנחנו רואים יהודים חוזרים לשורשים שלהם, דווקא מתוך הקושי״, אמר הרב יעקב בלייך.

חזית משותפת: ישראל, אוקראינה והמאבק הרוחני

האתר NAnews – חדשות ישראל מדגיש שסיפורים כאלה אסור שיישכחו. הם נוגעים בשורש הזהות היהודית, ביכולת לשמור על רוח — גם בתוך סיוט של מלחמה כוללת. כשהחייל משה עובר ברית מילה למרות הפציעה והאובדן — זה מעשה של התנגדות רוחנית, של שייכות לעם.

וכאשר תלמודי תורה נהרסים — לא מדובר רק בבניין, אלא באובדן של חינוך, מורשת ועתיד יהודי.

הקשרים בין ישראל ליהדות אוקראינה מתהדקים בשנים האחרונות — והמסירות של הקהילות האוקראיניות לשימור החיים היהודיים גם בימים כאלה, היא מופת לכל העולם.

סיכום: הדרך של משה והחורבן בקייב — שני צדדים של אותה מלחמה

חייל פשוט, שלא הכיר את עצמו עד הסוף, הפך לסמל של תחייה רוחנית. הוא ניצל — ובחר לחזור לשורשים שלו, להיות משה.

והחורבן של תלמוד התורה — הוא עדות לכך שהאויבים מכוונים לא רק לתשתיות, אלא גם למהות. אך החיים היהודיים — נמשכים, גם תחת הפגזה.

האתר NAnews – חדשות ישראל ימשיך לספר את הסיפורים הללו. כי בהם נמצאת האמת על המלחמה — ועל האמונה.

הסרט מעביר את הצופה ללביב של סוף המאה ה-19 ומשלב את האווירה של אחוזה משפחתית עתיקה, את סיפור הופעת תאורת הקרוסין, עימות פסיכולוגי, מאבק על ירושה ותשוקה מסוכנת. במרכז העלילה נמצאת אישה צעירה, שהסובבים אותה רואים בה בו זמנית אובייקט של תשוקה, מקור לעושר ומכשול בדרך למטרותיהם האישיות.

המארגנים של ההקרנות בישראל מכנים את הסרט «קולנוע לא נוח» ומבטיחים ערב של תחושות מעודנות, אסתטיקה ויזואלית ורגשות חזקים. הגבלת הגיל לשני האירועים היא 18+.

איפה ומתי יראו את «כל גווני הפיתוי» בישראל

בישראל מתוכננות שתי הקרנות של הסרט האוקראיני «כל גווני הפיתוי» — בתל אביב ובחיפה. שני המפגשים יתחילו ב-19:00, ומחיר הכרטיס הוא 85 שקלים.

הקרנה בתל אביב

ההקרנה הראשונה תתקיים ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, בקולנוע «רב חן דיזנגוף», אולם מס’ 1.

תחילת המפגש — ב-19:00. סיום האירוע מתוכנן בערך ב-21:00.

הקולנוע ממוקם בכתובת: רחוב בן עמי, 16, כיכר דיזנגוף, תל אביב.

מחיר הכרטיס — 85 שקלים.

כרטיסים  בקופה של Ose Haim להקרנה בתל אביב.

הקרנה בחיפה

ההקרנה השנייה תתקיים ביום חמישי, 27 באוגוסט 2026, בסינמטק חיפה.

תחילת המפגש — ב-19:00, סיום — בערך ב-21:00.

הכתובת הרשמית של המקום: שדרות הנשיא, 142, מרכז הכרמל, חיפה. בעמוד האירוע ברוסית שם הרחוב נמסר בצורה לא מדויקת, ולכן על הצופים להתייחס לכתובת זו.

סינמטק חיפה ממוקם במתחם התרבות ליד אולמות «רפפורט» ו-Haifa Auditorium.

מחיר הכרטיס — 85 שקלים.

כרטיסים  בקופה של Ose Haim להקרנה בחיפה.

משך הסרט עצמו הוא כ-90 דקות, בעוד שלכל אירוע מוקדשות שעתיים. כנראה שהזמן הנוסף מיועד לישיבה של הצופים ולחלק הפותח.

פגישה עם השחקנים, הבמאי או דיון לאחר הסרט לא נכללו בתוכנית הרשמית. המארגנים גם לא ציינו אם יהיו כתוביות בהקרנות ובאיזו שפה הן עשויות להיות מוצגות.

לביב של 1897: הבית שבו האור הוחלף בחושך

האירועים בסרט מתרחשים ב1897 בלביב. אמליה קריז’בסקה-זג הצעירה חוזרת לאחר ירח הדבש לאחוזת הוריה יחד עם בעלה והמשרתים.

הגיבורה מקווה להתחיל חיים חדשים ולממש את תוכניותיה האישיות, אך מאחורי דלתות סגורות של הבית מתגלות בהדרגה הכוונות האמיתיות של האנשים הסובבים אותה. הבעל מעוניין בכספה, המשרתת רוצה לתפוס את מקומה, והטבחית רואה פתרון לבעיותיה במותה של הגברת.

הבית המוכר מילדות הופך עבור אמליה למלכודת. רגשות משמשים ככלי מניפולציה, קרבה הופכת לאמצעי שליטה, ואהבה קשה יותר ויותר להפריד מהשאיפה לשלוט באדם אחר.

כולם רוצים להרגיש את אמליה, לפתות אותה או לשלוט בה. אבל השאלה המרכזית של הסרט נשמעת אחרת: מי מהסובבים באמת רוצה להבין ולאהוב אותה עצמה, ולא לקבל את גופה, מצבה או מעמדה?

הסרט משלב אלמנטים של דרמה היסטורית, מותחן פסיכולוגי קאמרי וקולנוע חושני. עם זאת, הפיתוי בו קשור לא רק למשיכה פיזית. הגיבורים חווים פיתוי בכסף, בכוח, במעמד זר, באפשרות לשלוט באדם ואפילו בפרספקטיבה של פשע ללא עונש.

НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציין שההקרנות בישראל נותנות הזדמנות לראות את הסרט דווקא באולם הקולנוע. המסך הגדול חשוב במיוחד לפרויקט שבו משחקים תפקיד משמעותי הפנים של האחוזה העתיקה, התאורה, התלבושות והניגוד הוויזואלי בין האור והחושך המסתתר מאחוריו.

יוהאן זג, מנורת הקרוסין והיסטוריה אמנותית

עלילת הסרט קשורה לדמות היסטורית אמיתית — הרוקח והחוקר יוהאן, או יאן, זג. המחברים מציגים את אמליה כבתו, ואת הבית המשפחתי כמקום שבו זיכרון התגלית המדעית מתנגש עם מזימות, בגידה ואלימות.

יוהאן זג עבד בלביב על טכנולוגיית ניקוי הנפט יחד עם איגנצי לוקשביץ’. בשנת 1853 קיבל זג פטנט אוסטרי על שיטת ניקוי מוצרי נפט לשימוש בתאורה וחימום. באותה שנה הוצגה מנורת הקרוסין בלביב, ולאחר מכן שימשה לתאורת ניתוח לילה בבית החולים העירוני.

המארגנים של ההקרנות בישראל מציינים בהודעה לעיתונות את שנת 1852 ומכנים את זג כממציא מנורת הקרוסין הראשונה. מקורות היסטוריים נוטים יותר לשייך את יצירת המנורה והשימוש המעשי בה לשנת 1853 ולקשור את הפיתוח לעבודה המשותפת של זג, לוקשביץ’ והאומן שיצר את מבנה המנורה.

עם זאת, «כל גווני הפיתוי» לא מתיימר להיות ביוגרפיה מדויקת של המדען. הסיפור האמיתי משמש כבסיס למטאפורה אמנותית: ביתו של אדם שעזר להביא לאנשים מקור אור חדש, מתגלה לאחר עשרות שנים כמלא בחושך רגשי ומוסרי.

שחקנים והתפקיד הגדול הראשון של ולדימיר דנטס

את התפקיד הראשי של אמליה קריז’בסקה-זג גילמה ילנה לברניוק. היא גם הייתה אחת המפיקות של הסרט.

את בעלה תומאש קריז’בסקי גילם הזמר והמנחה ולדימיר דנטס. בקמפיין הפרסום של ההקרנות בישראל מוצגת עבודה זו כתפקידו הראשון בקולנוע, ומקורות אוקראיניים מכנים את דמותו של תומאש כטבילת האש של דנטס בסרט עלילתי באורך מלא.

דניאל סאלם גילם את מיכאל גורצקי. בין הדמויות של ילנה לברניוק, ולדימיר דנטס ודניאל סאלם מתפתח המשולש הרומנטי והפסיכולוגי המרכזי.

בסרט השתתפו גם:

• אוקסנה צ’רקשינה — קטרינה;
• ילנה חוכלטקינה — הלנה;
• אלכסנדר קובזר.

הבמאית הייתה אירינה גרומוזדה, שעבדה בעבר על סדרות «קפה עם הל» ו«מחבואים». «כל גווני הפיתוי» היה עבודתה הראשונה כבמאית של סרט עלילתי באורך מלא. התסריט נכתב על ידי אירינה גרומוזדה, סרגיי קורוטון ויקטרינה מאייבסקיה. ההפקה נעשתה על ידי חברת Solar Media Entertainment בתמיכת הסוכנות הממשלתית של אוקראינה לענייני קולנוע, וההפצה האוקראינית — Green Light Films.

«בחיבוק»: פסקול על הצד האפל של התשוקה

הפסקול הרשמי של הסרט היה השיר של ולדימיר דנטס «В обіймах» — «בחיבוק», שהוצג ב-21 בינואר 2026.

את הווידאו המוזיקלי צילמה אירינה גרומוזדה, ובקליפ הופיעו ולדימיר דנטס וילנה לברניוק. הקומפוזיציה ממשיכה את הנושא המרכזי של הסרט: תשוקה יכולה להיראות כאהבה, אך בהדרגה להפוך לתלות, שליטה ושאיפה לנהל את חייו של אדם אחר.

במובן זה, הפסקול לא רק מלווה את הסרט, אלא חושף את הקונפליקט המרכזי שלו. מאחורי הרומנטיקה החיצונית מסתתרת השאלה על הגבול, שלאחריו הרגש החזק מפסיק להיות קרבה והופך לאמצעי שליטה.

מהבכורה האוקראינית להקרנות בישראל

הטיזר הראשון של «כל גווני הפיתוי» הופיע ב-8 באוגוסט 2025. הבכורה הארצית התקיימה ב-12 בפברואר 2026, ערב יום ולנטיין.

לפני יציאת הסרט להקרנה רחבה בקייב נערכה הקרנה מוקדמת ומפגש חתימות. הצופים פגשו את ולדימיר דנטס, ילנה לברניוק, ילנה חוכלטקינה והבמאית אירינה גרומוזדה. לאירועים בישראל מפגש כזה עדיין לא הוכרז.

בסוף השבוע הראשון להקרנה, כולל ההקרנות המוקדמות, צפו בסרט 47,367 צופים. ההכנסות בקופות עלו על 9.6 מיליון גריבנה. המדיה האוקראינית ויוצרי הסרט הציגו אותו כמותחן הארוטי-היסטורי הראשון של אוקראינה.

לקולנוע האוקראיני זהו עוד יציאה לקהל הבינלאומי, ולישראלים עם שורשים אוקראיניים — הזדמנות להיפגש עם התרבות האוקראינית המודרנית לא רק דרך חדשות על המלחמה, אלא גם דרך קולנוע אמנותי, זיכרון היסטורי, מוזיקה ושיחה על חירות אישית.

כפי שמציין НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency, «כל גווני הפיתוי» לא כדאי לתפוס כמלודרמה תקופתית מסורתית. זהו סיפור על אישה שסביבה כל אחד בונה תוכנית משלו, ועל בית שבו מאחורי הפנים היפות מסתתר מאבק על כוח, ירושה, גוף וזכות להחליט על גורלה בעצמה.

בקצרה על האירועים

תל אביב

18 באוגוסט 2026, יום שלישי
תחילת — 19:00
«רב חן דיזנגוף», אולם מס’ 1
רחוב בן עמי, 16, כיכר דיזנגוף
מחיר — 85 שקלים
הגבלת גיל — 18+

כרטיסים  בקופה של Ose Haim להקרנה בתל אביב.

חיפה

27 באוגוסט 2026, יום חמישי
תחילת — 19:00
סינמטק חיפה
שדרות הנשיא, 142, מרכז הכרמל
מחיר — 85 שקלים
הגבלת גיל — 18+

כרטיסים  בקופה של Ose Haim להקרנה בחיפה.

שפת הכתוביות בהודעות שפורסמו לא צוינה. לצופים הזקוקים לכתוביות ברוסית או בעברית, מומלץ לבדוק את הנושא עם המארגנים לפני רכישת הכרטיס.

עוד על לוח האירועים בישראל – sTDe | NAnews — לוח האירועים של ישראל.

עד לא מזמן קידום עסקים באינטרנט נראה יחסית ברור.

החברה יצרה אתר, הגדירה Google Maps, פרסמה דפי שירותים, עבדה על מיקומים בגוגל והפעילה פרסום.

היום לקוח פוטנציאלי לעיתים קרובות לא עובר על עשרה אתרים.

הוא שואל:

«איזה עורך דין לבחור בחיפה?»

«איפה לעשות טיפול קוסמטי בקריות?»

«מי מתקן מזגנים בנתניה?»

«איזו חברה עוסקת בהובלות בישראל?»

«איזה מומחה מדבר עברית ורוסית?»

ומקבל מ-ChatGPT, Gemini, Copilot, Perplexity או עוזר AI אחר תשובה מוכנה עם מספר שמות.

הבעיה העיקרית היא שהרשימה הזו אינה קבועה.

היום הבינה המלאכותית יכולה להזכיר את החברה שלך, מחר את המתחרה, ומחרתיים בכלל לענות בלי חיפוש באינטרנט, תוך שימוש במידע שהמודל קיבל קודם.

נאנווסטי — חדשות ישראל הבינו מה בדיוק גילו החוקרים, מדוע תוצאות ChatGPT משתנות וכיצד עסקים קטנים ובינוניים בישראל יכולים להתכונן למציאות החדשה.

בדיוק עם זה Nikk.Agency https://nikk.co.il/ עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: מאתר, Google Maps וחיפוש קלאסי לסביבה חדשה שבה ההחלטה על בחירת חברה מתקבלת לעיתים קרובות לא על ידי רשימה של עשר קישורים, אלא על ידי עוזר AI.

ChatGPT מחפש מידע לא בדרך אחת

ב-8 ביולי 2026 עורך Search Engine Land דני גודווין פרסם חומר המבוסס על מחקרים של מומחי מערכות חיפוש כריס גרין וסוגנטן מוהנדסן.

החוקרים גילו בנתונים הטכניים של ChatGPT שדה פנימי result_source.

הוא מראה דרך איזה ערוץ התקבל תוצאה מסוימת מהאינטרנט.

ביוני 2026 נצפו בשדה זה ארבעה ערכים:

• Labrador;
• Bright;
• Oxylabs;
• SERP.

המשתמש אינו רואה את השמות הללו.

הם אינם מוצגים ליד ציטוטים, לא בפאנל המקורות ולא בתשובה המוכנה של ChatGPT. האדם רואה רק את הדף שאליו הפנה העוזר, אך אינו יודע באיזו דרך הוא נמצא.

חשוב להבין: Labrador, Bright, Oxylabs ו-SERP — אינם ארבע מערכות חיפוש רגילות כמו Google או Bing.

אלו תוויות טכניות של ערוצי קבלת תוצאות.

החוקרים קישרו את Bright עם חברת Bright Data, ואת Oxylabs עם ספק התשתית לאיסוף נתוני רשת בשם זהה.

התפקיד המדויק של Labrador ו-SERP לא נחשף רשמית.

ההשערה הראשונית שלפיה Labrador מייצג רשימה סגורה של מפרסמים גדולים ברישיון, תוקנה מאוחר יותר על ידי מוהנדסן עצמו. במהלך בדיקה חוזרת דרך Labrador נמצאו גם אתרים אזוריים קטנים.

בינתיים, התיעוד הרשמי של OpenAI מאשר במפורש ש-ChatGPT משתמש בספקי חיפוש חיצוניים. בין השותפים שהחברה ציינה כעת מופיעים Bing ו-Shopify. עם זאת, Bright Data, Oxylabs, Labrador ו-SERP אינם מוסברים בתיעוד הציבורי של OpenAI.

ארבעה ערוצים הפכו במהירות לפחות לחמישה

המחקר הראה עוד דבר חשוב: המערכת עצמה משתנה מהר מאוד.

סוגנטן מוהנדסן תיעד בתחילה ארבע תוויות ב-23–24 ביוני 2026.

כבר בבדיקה חוזרת ב-4 ביולי הוא גילה תמונה אחרת:

• הופיע ערוץ bing;
• Oxylabs נעלם מהחשבון שלו;
• SERP התחיל להופיע שוב;
• מערך הערוצים היה שונה אצל משתמשים בתעריפים וקבוצות ניסוי שונות.

החוקר הסיק בזהירות: בתחילת יולי 2026 נצפו כבר לפחות חמישה ערוצים, אך הם לא בהכרח זמינים לכל משתמש בו זמנית.

עבור עסקים זה אומר שאי אפשר לבדוק פעם אחת את החברה שלך ב-ChatGPT ולחשוב שהתוצאה סופית.

גם אם היום העוזר מצא דף והפנה אליו, מחר הבקשה עשויה לעבור דרך מנגנון אחר של קבלת מידע.

1000 בקשות הראו עד כמה יכולים להשתנות המקורות

כריס גרין ערך בדיקה רחבה יותר.

הוא הכין 1000 בקשות, שכל אחת מהן הופעלה עד עשר פעמים.

בסך הכל התקבלו 9946 סשנים חיפוש שהושלמו.

במדגם שלו, הערוץ העיקרי היה לרוב Labrador — 88.1% מההפעלות. לאחר מכן באו Bright — 9.9%, Oxylabs — 1.7% ו-SERP — 0.3%.

עם זאת, ב-11.6% מהבקשות הערוץ העיקרי השתנה בין הפעלות חוזרות של אותה שאלה.

כאשר זה קרה, מערך הדפים שנמצאו השתנה במיוחד:

• החפיפה של כתובות URL ספציפיות ירדה בכ-45%;
• החפיפה של דומיינים ירדה בכ-42%.

במילים אחרות, לאחר מעבר ערוץ החיפוש ChatGPT ראה במידה רבה אינטרנט אחר.

זה לא אומר שכל משתמש עשירי בהכרח יראה תשובה הפוכה לחלוטין.

המחקר נערך בתנאים טכניים מסוימים, והנתונים נאספו דרך סשנים הקשורים ל-Bright Data. כריס גרין עצמו מזהיר שהתוצאות אינן ניתנות להעברה אוטומטית לכל המשתמשים, המדינות, התעריפים והמודלים של ChatGPT.

אבל המסקנה העיקרית נשארת חשובה: ל-ChatGPT אין תוצאה קבועה אחת, דומה לדף הראשון הקלאסי של Google.

כאן קיימות סביבות שונות של קבלת מידע, וכל אחת מהן יכולה לראות מערך אתרים קצת שונה.

בדיוק עם זה Nikk.Agency https://nikk.co.il/ עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: מאתר, Google Maps וחיפוש קלאסי לסביבה חדשה שבה ההחלטה על בחירת חברה מתקבלת לעיתים קרובות לא על ידי רשימה של עשר קישורים, אלא על ידי עוזר AI.

לפעמים ChatGPT בכלל לא מחפש באינטרנט

מעבר ערוצים הוא רק חלק אחד מהבעיה.

סוגנטן מוהנדסן גילה שדה פנימי turn_use_case.

הוא משמש לסיווג מוקדם של הבקשה.

לפני תחילת החיפוש ChatGPT קובע לאיזה סוג שייכת השאלה. בין הקטגוריות שהחוקר גילה היו חיפוש, בקשה מקומית, קניות, חשיבה מורכבת, יצירת תמונות ו-text.

הקטגוריה החשובה ביותר לבעלי אתרים היא text.

כאשר הבקשה שייכת לה, ChatGPT עונה על בסיס הידע הפנימי של המודל ולא מבצע חיפוש באינטרנט.

במקרה כזה האתר של החברה לא מפסיד למתחרה.

הוא בכלל לא משתתף בבחירה.

OpenAI מאשרת רשמית את העיקרון הכללי: ChatGPT יכול להחליט בעצמו שהשאלה תועיל ממידע מהאינטרנט ולהפעיל חיפוש אוטומטי. בנוסף, המשתמש יכול להפעיל חיפוש ידני.

הבעיה היא שההחלטה תלויה לא רק בנושא, אלא גם בניסוח.

שתי שאלות דומות יכולות להיות מעובדות בדרכים שונות.

לדוגמה:

• «מה זה הסרת שיער בלייזר?» עשוי לקבל תשובה מהידע הפנימי של המודל;
• «איפה לעשות הסרת שיער בלייזר בחיפה ביולי 2026?» בסבירות גבוהה יותר ידרוש חיפוש מקומי ועדכני;
• «אילו קליניקות להסרת שיער בלייזר בחיפה יש להן ביקורות ומחירים עדכניים?» עשוי להפעיל מספר בדיקות נפרדות.

לכן יצירת דף תחת ביטוי פופולרי עדיין לא מבטיחה שעוזר AI בכלל יפנה לאינטרנט בשאלה כזו.

שאלה אחת יכולה להפוך לעשרות חיפושים נסתרים

במהלך בקשות מורכבות ChatGPT לא תמיד מסתפק בביטוי חיפוש אחד.

המודל יכול לנסח מחדש את השאלה של המשתמש ולחלק אותה לסדרה של בקשות נוספות.

בתיעוד הרשמי של OpenAI מובא דוגמה דומה: השאלה הראשונית יכולה להיכתב מחדש לניסוח חיפוש יותר ספציפי, ולאחר מכן ChatGPT ישלח בקשות נוספות לספקי חיפוש אחרים.

המחקר של מוהנדסן הראה שבמצב חשיבה מעמיקה שאלה השוואתית אחת יכולה ליצור בין 15 ל-40 בקשות נוספות.

המודל מחפש בנפרד:

• דף רשמי של החברה;
• מחירים;
• אזור שירות;
• מאפייני השירות;
• ביקורות;
• ספקים חלופיים;
• מתחרים שהמשתמש אפילו לא הזכיר;
• אימות המספרים שנמצאו;
• דפים עם תנאים, שעות עבודה ופרטים ליצירת קשר.

היא יכולה להשתמש בבקשות כמו:

site:domain.co.il/pricing

שם החברה ביקורות ישראל

שירות חיפה מחיר 2026

מומחה עברית רוסית קריות

אתר רשמי שעות עבודה

כך, העסק מתחרה לא רק על השאלה המקורית של הלקוח.

הוא משתתף בו זמנית בעשרות בדיקות קטנות נסתרות.

מחקר נוסף של Semrush וקווין אינדיג הראה שמצב חשיבה מעמיקה אכן יכול ליצור סביבה חיפוש שונה באופן עקרוני. בהשוואה בין תשובות רגילות ומעמיקות חפפו רק 25.6% מהדומיינים המצוטטים. במצב מורכב ChatGPT ביצע כמעט פי חמישה יותר חיפושים ופנה לעיתים קרובות יותר לתיעוד רשמי, מקורות ממשלתיים ואקדמיים.

בדיוק עם זה Nikk.Agency https://nikk.co.il/ עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: מאתר, Google Maps וחיפוש קלאסי ועד לסביבה חדשה שבה ההחלטה על בחירת חברה מתקבלת יותר ויותר על ידי עוזר AI ולא על ידי רשימה של עשר קישורים.

העמוד שנמצא עדיין לא אומר שיראו אותו לאדם

החוקרים זיהו שלוש תוצאות שונות לנוכחות עסק ב-ChatGPT:

העמוד נמצא.
ChatGPT קיבל אותו והשתמש בו בניתוח, אך המשתמש לא ידע על כך.

העמוד צוטט.
הקישור הופיע ליד טענה מסוימת בתשובה המוכנה.

החברה הוזכרה.
שם העסק נכנס להמלצה, אך מקור המידע יכול היה להיות עמוד אחר לגמרי.

אלו שלוש רמות שונות של נראות.

החברה יכולה להימצא, אך לא להיות מצוטטת.

היא יכולה להיות מוזכרת בזכות מאמר באתר חיצוני.

או שהעמוד שלה יכול לאשר מחיר, כתובת ושעות עבודה, בעוד שההמלצה הסופית של ChatGPT תתמוך בביקורות, קטלוג או סקירה עצמאית.

זו הסיבה שבדיקה רגילה של “האם ChatGPT הזכיר את החברה שלי” נותנת מעט מדי מידע.

יש להבין:

• באילו ניסוחים העסק מופיע;
• באיזו עיר או אזור;
• באיזו שפה;
• אילו עמודים משמשים;
• אילו אתרים מאשרים את המידע;
• האם החברה היא מקור או רק אזכור;
• האם התוצאה נשמרת לאחר הפעלות חוזרות.

למה עמוד ברור יכול לנצח אתר יפה

מחקרים הראו ש-ChatGPT לעיתים קרובות מנסה לקבל עובדות מהאתר הרשמי.

במיוחד זה נוגע ל:

• מחירים;
• רשימת שירותים;
• מאפייני מוצר;
• גיאוגרפיה של עבודה;
• גרפיקה;
• תנאים;
• התמחות מקצועית;
• מידע ליצירת קשר.

אבל אם הנתונים נטענים ב-JavaScript מורכב, מוסתרים בתמונה, מפורסמים רק ב-PDF או נמצאים בתוך בלוק אינטראקטיבי לא נוח, המערכת עשויה לא לקרוא אותם.

במקרים כאלה ChatGPT לפעמים מוותר על האתר הרשמי ומשתמש בקטלוג חיצוני, סקירה או עמוד של מתחרה.

מוחנדסן תיעד מצבים שבהם המודל ניסה למצוא מחיר בעמוד הרשמי, לא הצליח לחלץ אותו ועבר לשירות חיצוני.

נוצר פרדוקס.

החברה עצמה קובעת מחירים ותנאים, אך הבינה המלאכותית מספרת עליה במילים של אתר זר — רק בגלל שהעמוד הזר טכנית ברור יותר.

OpenAI ממליצה לא לחסום את הרובוט החיפוש OAI-SearchBot. החברה מדווחת שכל אתר ציבורי יכול להופיע ב-ChatGPT Search, אך לא ניתן להבטיח מקום ראשון. כדי להיכלל בחיפוש האתר צריך להיות נגיש לרובוט החיפוש, והשרת ומערכת ההגנה לא צריכים לחסום את כתובות ה-IP שפורסמו של OpenAI.

זהו תנאי בסיסי, אך לא ערובה לציטוט.

מה כל זה אומר לעסקים קטנים בישראל

רשת גדולה יכולה להרשות לעצמה מאות אזכורים, מותג ידוע ותקציבי פרסום גדולים.

לעסק ישראלי מקומי המצב שונה.

עורך דין, קוסמטיקאית, חברת תיקונים, רופא פרטי, מוביל, מתווך, מורה, קבלן, מומחה למיזוג אוויר או חנות קטנה לעיתים קרובות תלויים בכמה בקשות מפתח בעיר מסוימת.

אם ChatGPT ממליץ רק על שתיים-שלוש חברות, היעדרות בתשובה יכולה להיות אובדן לקוח מוכן.

במיוחד קשה השוק הישראלי, שבו אותו אדם יכול לחפש שירות:

• בעברית;
• ברוסית;
• באנגלית;
• באוקראינית;
• עם שם העיר;
• עם שם האזור;
• עם הניסוח “לידיי”;
• באמצעות בקשה קולית;
• באמצעות ChatGPT, Google, Gemini או מפות.

תרגום מכני של עמוד אחד לארבע שפות לא פותר את המשימה הזו.

בכל שפה אנשים שואלים שאלות בצורה שונה.

בדיוק עם זה Nikk.Agency https://nikk.co.il/ עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: מאתר, Google Maps וחיפוש קלאסי ועד לסביבה חדשה שבה ההחלטה על בחירת חברה מתקבלת יותר ויותר על ידי עוזר AI ולא על ידי רשימה של עשר קישורים.

אפילו שמות הערים יכולים להיכתב בכמה גרסאות: Haifa, חיפה, חיפה; Rishon LeZion, ראשון לציון, רישון-לה-ציון.

לעוזר AI יש צורך להבין באופן חד משמעי:

• איך נקרא העסק;
• היכן הוא נמצא;
• אילו אזורים הוא משרת;
• באילו שפות הוא עובד;
• איזו בעיה בדיוק הוא פותר;
• איך ליצור איתו קשר;
• במה הוא שונה מחברות דומות;
• אילו מקורות עצמאיים מאשרים את קיומו ומוניטין שלו.

מה Nikk.Agency יכולה לעשות

על רקע שינויים כאלה אי אפשר להבטיח בכנות לעסק “קיום ראשון נצחי ומוניטין.

מה Nikk.Agency יכולה לעשות

על רקע שינויים כאלה אי אפשר להבטיח בכנות לעסק “מקום ראשון נצחי ב-ChatGPT”.

אפילו OpenAI מציינת במפורש שלא ניתן להבטיח מיקום עליון.

לכן המשימה של Nikk.Agency היא לא למכור כפתור קסם, אלא לבנות נוכחות דיגיטלית של העסק כך שלמנועי החיפוש ולעוזרי AI יהיו יותר סיבות למצוא, להבין, לבדוק ולהמליץ על החברה בצורה נכונה.

Nikk.Agency ממוקמת פיזית בצפון ישראל ועובדת בעיקר עם עסקים קטנים ובינוניים בכל הארץ.

הסוכנות עוסקת בקידום SEO, יצירת לידים, Google Ads, Google Maps, תיקון ופיתוח אתרים, וכן פרויקטים נפרדים לנוכחות עסקית בתשובות ChatGPT, Gemini, Googleaude ומערכות אחרות. העבודה מתבצעת בעברית, רוסית, אוקראינית, אנגלית ושפות אחרות.

העבודה המעשית יכולה לכלול מספר שלבים.

בדיקה שהבינה המלאכותית רואה עכשיו

לא מספיק לשאול פעם אחת את ChatGPT את שם החברה.

יש לבדוק את הבקשות:

• בפורמולציות שונות;
• בשפות שונות;
• עם ציון העיר ובלעדיו;
• במצב רגיל ומעמיק;
• בימים שונים;
• עם הפעלות חוזרות;
• בשאלות מידע ומסחר;
• בנפרד ב-ChatGPT, Gemini, Copilot ומערכות אחרות.

כך ניתן לראות לא תשובה יפה יחידה, אלא תמונה אמיתית של נראות.

ניתוח האתר והגישה לרובוטי חיפוש

נבדק:

• robots.txt;
• גישה ל-OAI-SearchBot ולרובוטים נחוצים אחרים;
• אינדוקס עמודים;
• עבודת הגנה ו-CDN;
• גרסה ניידת;
• מהירות;
• מבנה HTML;
• נוכחות נתונים חשובים בטקסט קריא;
• תקינות כותרות, פרטי קשר, כתובות וגרסאות שפה.

אם מחיר, אזור עבודה או התמחות קיימים רק בתוך תמונה, AI עשוי לא לראות אותם.

יצירת עמודי שירות ברורים

כל שירות חשוב צריך להיות מתואר לא בסיסמאות פרסומיות, אלא בעובדות קונקרטיות.

לדוגמה:

• מה בדיוק עושה החברה;
• באילו ערים;
• למי;
• כמה זה עולה או ממה תלוי המחיר;
• איך מתבצע העבודה;
• כמה זמן זה לוקח;
• באילו שפות אפשר לקבל שירות;
• לאן להתקשר או לכתוב;
• אילו מסמכים, מגבלות או תנאים קיימים.

מבנה כזה עוזר בו זמנית לאדם, לגוגל ול-AI-אסיסטנט.

הכנה לבקשות נוספות נסתרות

אם המשתמש שואל “איזה עורך דין לבחור בחיפה”, ChatGPT יכול לבדוק בנפרד את ההתמחות, השפה, האזור, הביקורות, שעות העבודה והאתר הרשמי.

לכן, לעסק לא מספיק דף כללי אחד “עלינו”, אלא מערכת חומרים מקושרת, שכל אחד מהם עונה על שאלה ספציפית.

עבודה עם Google Maps ומסגרת דיגיטלית אחידה

לעסק מקומי האתר לא צריך להתקיים בנפרד מ-Google Maps, מדריכים, רשתות חברתיות ופרסומים עצמאיים.

השם, הכתובת, הטלפון, שעות העבודה וההתמחות צריכים להתאים.

כאשר באתר אחד מצוין שם חברה אחד, ב-Google Maps שם אחר, וב-Facebook מספר טלפון שלישי, המערכת מתקשה להבין אם מדובר באותו עסק.

אזכורים עצמאיים

האתר העצמאי מאשר היטב את העובדות הרשמיות.

אבל ההמלצות נבנות לעיתים קרובות גם על מקורות חיצוניים.

לכן חשובים:

• פרסומים בתקשורת;
• קטלוגים מקצועיים;
• סקירות נושאיות;
• ביקורות אמיתיות;
• אזכורים של שותפים;
• הערות מומחים;
• פלטפורמות מקומיות ישראליות;
• חומרים בשפות קהל היעד.

לא מדובר בקניית מאות קישורים חסרי משמעות.

דף תוכן אחד עם תיאור ברור של העסק יכול להיות יקר ערך יותר מעשרות קטלוגים אוטומטיים.

בקשות מדידות ו-KPI מובנים

בדף השירות של Nikk.Agency לקידום ב-AI-אסיסטנטים מצוין שהעבודה נבנית סביב רשימת בקשות מוסכמת, גיאוגרפיה ופרוטוקול בדיקה, ולא סביב רושם סובייקטיבי “נראה שאנחנו מופיעים יותר”.

פרייטה ומסגרת דיגיטלית ציבורית, בדיקות חוזרות ועבודה באיטרציות עד להערכת המדדים המוסכמים.

לעסק אחד תוצאה חשובה תהיה הופעה בבקשה בעברית בחיפה.

לעסק אחר – תיאור נכון של השירות ברוסית באשדוד.

לעסק שלישי – אזכור בתשובה השוואתית של ChatGPT בכל שטח ישראל.

אין רשימת בקשות אוניברסלית לכולם.

חיפוש חדש דורש לא אופטימיזציה חד פעמית, אלא מעקב מתמיד

המסקנה העיקרית ממחקרי יולי אינה שקידום ב-ChatGPT בלתי אפשרי.

היא אחרת: לא ניתן למדוד נראות AI בבקשה אחת, בצילום מסך אחד ובתשובה מוצלחת אחת.

המערכת מסוגלת:

• לא להפעיל חיפוש;
• לשנות את הניסוח;
• לבחור ערוץ אחר לקבלת תוצאות;
• למצוא סט דפים אחר;
• לעבור למצב של דיון מעמיק;
• להשתמש בפרסום חיצוני במקום באתר הרשמי;
• למצוא חברה, אך לא לצטט אותה;
• לציין מותג, מבלי להשתמש באתר שלו כמקור;
• לשנות התנהגות לאחר עדכון נוסף.

לכן, לעסק לא נדרשת ניסיון “לרמות את ChatGPT”, אלא בסיס דיגיטלי חזק.

1. אתר ברור.
2. דפים נגישים.
3. עובדות חד משמעיות.
4. אנשי קשר עדכניים.
5. קישור מקומי.
6. מספר שפות, מותאמות לקהל הישראלי.
7. אישורים עצמאיים.
8. בדיקות סדירות.

קישור הנראות לפניות אמיתיות, שיחות והודעות ב-WhatsApp.

בדיוק עם זה Nikk.Agency https://nikk.co.il/ עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: מהאתר, Google Maps והחיפוש הקלאסי לסביבה החדשה, שבה ההחלטה על בחירת חברה מתקבלת יותר ויותר על ידי AI-אסיסטנט.

המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי – משרת הכנסייה היוונית-קתולית, שבמהלך מלחמת העולם השנייה הציל מאות ילדים יהודים – תוך סיכון כל, כולל חייו. הוא נלחם בשנאה ובפולחן השמדת היהודים, אף כתב מכתבים לאפיפיור, שנא בכל ליבו את הנאציזם, והבין היטב לאן עלולה להוביל האנושות אידיאולוגיה זו.

כאשר העבר וההווה נפגשים בפתח בית הכנסת

בבית הכנסת המרכזי בקייב בשדרות שבצ’נקו, אפילו בזמנים שלווים, הכול ספוג היסטוריה — הקירות העתיקים זוכרים לא גל אחד של מבחנים. אך ביולי 2025 האווירה כאן מיוחדת מאוד: בעיר שכמעט מדי יום סופגת התקפות טילים ורחפנים רוסיים, לכל מפגש יש משמעות חדשה.

דווקא ברגע זה, הקהילות היהודית והאוקראינית התכנסו כדי לחנוך לוח זיכרון לכבוד המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי — סמל לאומץ ולחמלה אנושית.

התקבצו אלה שעבורם זיכרון הוא לא הפשטה

בטקס השתתפו כל מי שמעצבים בפועל את דעת הקהל והאג’נדה התרבותית: הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן, משלחות הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, כמרים קתולים ורבנים מערים שונות, נציגי קהילות פרוטסטנטיות, כמו גם דיפלומטים ועובדי ארגונים בינלאומיים, אנשי מדע ואישים ציבוריים ידועים.

אליהם הצטרפו מדענים, היסטוריונים, אנשי ציבור ידועים, עיתונאים, צאצאי ילדים שניצלו, נציגי מיעוטים לאומיים, סטודנטים וצעירים.

רבים מהנוכחים שיתפו שהגיעו למרות הסיכון: בשבועות האחרונים אזעקות נשמעו בקייב כמעט מדי יום, והרחובות לעיתים מתרוקנים בתוך דקות. עבורם, הערב הזה היה תזכורת לכך שסולידריות אמיתית מתבטאת לא רק במילים אלא גם במעשים — גם כאשר צריך לצאת תחת איום של מתקפה נוספת.

הרב הראשי של אוקראינה: “הזיכרון לשפיטיצקי — מצפון משותף לכולנו”

משמעות מיוחדת ניתנה לדברי הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה, שם נערך אירוע ההנצחה לכבוד 160 שנה למטרופוליט אנדריי שפיטיצקי. דבריו היו גם נוקבים, וגם אישיים מאוד:

“השם הזה מוכר היטב ליהודים רבים ולכל מי שמעריך אנושיות ואומץ. המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי, משרת הכנסייה היוונית-קתולית, הציל במלחמת העולם השנייה מאות ילדים יהודים — תוך סיכון כל, כולל חייו. הוא נלחם בשנאה ובפולחן השמדת היהודים, אפילו כתב מכתבים לאפיפיור.

הוא שנא את הנאציזם בכל ליבו והבין היטב לאן אידיאולוגיה כזו יכולה להוביל את האנושות.

במהלך האירוע, לא רק שזכרנו אותו במילים וזיכרונות, אלא גם חנכנו לוח זיכרון חגיגי על ערמונית שניטעה לכבודו ליד בית הכנסת.

באירוע השתתפו נציגי עדות שונות, במיוחד הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, דיפלומטים, מדענים ואנשי ציבור מוכרים. כל מי שמודעים לחשיבות דמותו של המטרופוליט שפיטיצקי, במיוחד בזמנים חשוכים אלו.”

הרב אסמן הודה לכל מי שלא חששו להגיע:

“אני מאוד מודה לכל הנוכחים על מעשה האחדות הזה.”

אווירת הטקס: דיאלוג למרות הפחד

נדמה היה שהטקס יהיה מאופק, אך ביום הזה הורגשה תחושת אחריות היסטורית אמיתית. האב פרדינה דיבר על כך שהדוגמה של שפיטיצקי — אינה רק חלק מההיסטוריה הדתית או הלאומית, אלא תזכורת לכל אחד: הבחירה להציל — היא תמיד בחירה אישית.

הדיפלומטים בנאומיהם הדגישו כי פעולות זיכרון כאלה מהוות יסוד להמשך חיזוק שיתוף הפעולה בין אוקראינה לישראל, אירופה והתפוצה היהודית בעולם.

עובדות ופרטים: מה עשה שפיטיצקי לעם היהודי

הסיפור של אנדריי שפיטיצקי — אינו רק ביוגרפיה של מנהיג דתי, אלא לפני הכול אלפי גורלות אנושיים. הוא, אחיו קלמנטי ויותר מ-240 כמרים אוקראינים יצרו מקלטים לילדים יהודים ולמשפחות, הבריחו אותם מהגטאות, סיפקו להם מסמכים מזויפים, והסתירו אותם במנזרים.

רק באוגוסט 1942 ניצלו יותר מ-200 ילדים — עובדה שאושרה על ידי הרב הראשי לשעבר של לבוב, דוד כהנה.

לאחר שחרור לבוב מהנאצים, שפיטיצקי העביר את הילדים לקהילה היהודית, והמשיך לעזור להם באוכל, בביגוד ובכל הנחוץ. תרומתו הוכרה לא רק באוקראינה, אלא גם בישראל, שם חיים צאצאי הניצולים.

המשמעות המודרנית של האירוע: כשהזיכרון הופך לעוגן

בדברי המשתתפים נשמעה מחשבה: חנוכת לוח זיכרון בעיר שסובלת יום יום מהתקפות רוסיות — אינה רק טקס או מחווה לעבר. זהו אות לעולם: הקהילות היהודית והאוקראינית בוחרות בדרך של סולידריות, דיאלוג פתוח והתמודדות משותפת מול שנאה ואלימות. חשוב גם שבקייב, למרות האיום של תקיפות חדשות, אנשים לא ויתרו על ההגעה ועל כיבוד זכרו של מי שהצלת אחרים הייתה תמיד בראש מעייניו.

בעיית ההכרה ברמה הבינלאומית

עלתה שאלה מיוחדת — מדוע שמו של אנדריי שפיטיצקי טרם נכנס לרשימת “חסידי אומות העולם” של יד ושם, אף שאחיו ורבים מעמיתיו קיבלו את התואר. עבור המשתתפים, זו לא רק סוגיה של עיטורים רשמיים, אלא סוגיה של צדק היסטורי והצורך בדיאלוג מתמשך בין חברות.

כתבנו – יותר מ-60 שנה מבקשים יהודים להכיר במטרופוליט האוקראיני אנדריי שפיטיצקי כחסיד אומות העולם — סיפור

למה הזיכרון הזה חשוב לעתיד

תאריכים וטקסי זיכרון הם לא רק עילה לנאומים רשמיים, אלא שיעור חי עבור אלו שבונים היום גשרים בין אוקראינה לישראל. הסיפור של שפיטיצקי מראה: גם בזמנים האפלים ביותר, הבחירה במוסר ובאנושיות קובעת את עתיד העמים.

באתר NAnews — חדשות ישראל אנחנו מסקרים באופן קבוע אירועים שמגלים קשרים עמוקים בין העמים היהודי והאוקראיני, סיפורי סולידריות וגבורת אמת. והיום, יותר מתמיד, הנושאים האלו רלוונטיים לכל מי שאכפת לו מגורל העולם.

מחבר: פאבל שווייקו. פאבל שווייקו הוא מחבר “НАновости”, שנולד וגדל באוקראינה וחי בישראל. עבור הקו האישי שלו, נושא MAK_UA נמצא בדיוק בצומת של שתי החברות עליהן הוא כותב באופן קבוע: האוקראינית והישראלית. במקרה זה, מדובר לא רק בפוסטר נוסף, אלא על איך התרבות האוקראינית ממשיכה ליצור מרחבים חיים משלה כבר בתוך ישראל.

החיים התרבותיים האוקראיניים בישראל במחצית השנייה של שנת 2026 לא יוגבלו לאירוע גדול אחד ליום העצמאות של אוקראינה. MAK_UA / Українська Мистецька Аматорська Кузня в Ізраїлі פרסמה לוח שנה של האירועים המרכזיים מאוגוסט ועד סוף דצמבר – ולפי לוח השנה הזה כבר ניתן לראות עד כמה הפורמטים של החיים התרבותיים האוקראיניים במדינה הפכו למגוונים.

כאן יש תיאטרון ושחזור היסטורי, מסורת עממית והצגה משפחתית, תל אביב ואירועים במספר ערים בו זמנית. יתר על כן, המארגנים אינם מנסים לאסוף הכל סביב תאריך אחד: לוח השנה למעשה נמתח על פני כל המחצית השנייה של השנה.

НАновости — חדשות ישראל בחנה את הפוסטר שפורסם על ידי MAK_UA והשוותה אותו לפרויקטים הידועים של הארגון. התוצאה היא לא רק אוסף של “לאן ללכת”, אלא מפה קטנה של החיים התרבותיים האוקראיניים בישראל בחודשים הקרובים.

24 באוגוסט: לחזור לאותו יום בשנת 1991

התאריך הראשון והקרוב ביותר בלוח השנה הוא 24 באוגוסט 2026 – יום העצמאות של אוקראינה.

MAK_UA מכינה את הערב הזה יחד עם מסעדת המטבח האוקראיני Sho?. שם התוכנית הוא “אותו יום. 24 באוגוסט 1991. מסע בזמן”.

הרעיון כאן חשוב יותר מהקונצרט החגיגי הרגיל. המארגנים מציעים לנסות לחזור בדיוק ל-24 באוגוסט 1991, כאשר הראדה העליונה קיבלה את חוק הכרזת העצמאות של אוקראינה, ולהסתכל על היום ההיסטורי לא מה-2026 של היום, אלא בעיני האנשים שעבורם הכל התרחש ממש עכשיו.

НАновости כבר סיפרה על הכנת האירועים ל-35 שנות עצמאות של אוקראינה בישראל. בהודעה שפורסמה קודם לכן עבור פרויקט MAK_UA ו-Sho? צוין מקום האירוע – מסעדת Sho?, רחוב קרלבך 3, תל אביב.

וכאן מופיעה פרט חשוב של הפורמט עצמו. במשך 35 שנה, 24 באוגוסט הפך לתאריך מדיני, שנתפס כבר דרך מלחמות, מהפכות, מיידן, תוקפנות רוסית, הגירה ומסה עצומה של ניסיון היסטורי. MAK_UA מציעה להסיר ממנה את כל השכבה הבאה הזו לפחות לערב אחד ולשאול: איך היה היום הזה אז, כשאף אחד עדיין לא ידע מה יהיה הלאה?

עבור אוקראינים בישראל, מכונת זמן כזו יש לה משמעות נוספת. רבים מהמשתתפים והצופים היום חיים כבר בין שתי מדינות, אך זוכרים היטב את המטבחים האוקראיניים, השיחות המשפחתיות, החדשות הטלוויזיוניות, המוזיקה והפרטים היומיומיים של אותה תקופה.

8 באוקטובר: “תיאטרותרפיה” ממשיכה את העונה השלישית

התאריך הבא הוא 8 באוקטובר 2026. בלוח השנה מצוין המפגש השישי של העונה השלישית של פרויקט “תיאטרותרפיה”, המוקדש להולדת התיאטרון האוקראיני המודרני.

זה לא פרויקט חדש שהומצא במיוחד לסתיו 2026. “תיאטרותרפיה” כבר יש לה היסטוריה משלה בישראל והיא בנויה על הרעיון שאפשר לא רק להאזין לתיאטרון – אפשר להיכנס אליו דרך משחק, תרגילים, פעולה בימתית וניסיון אישי.

НАновости סיפרה בעבר על אחד המפגשים של “תיאטרותרפיה” האוקראינית של MAK_UA בתל אביב. לדוגמה, המפגש השישי של הקורס הקודם התקיים ב-3 ביולי 2025 במרכז התרבות האוקראיני ברחוב ירמיהו 22.

אבל אי אפשר להעביר מכנית את הכתובת הזו לאירוע 8 באוקטובר 2026. בלוח השנה החדש מצוינים תאריך, עונה, מספר מפגש ונושא, אך נתונים נפרדים על המקום והזמן של המפגש הזה המארגנים עדיין צריכים להודיע.

וזה דוגמה טובה לאיך צריך לקרוא את כל לוח השנה שפורסם של MAK_UA: כבר אפשר לשמור תאריכים, אבל חלק מהמידע המעשי יופיע בהודעות נפרדות.

למה “תיאטרותרפיה” חשובה יותר מהצגה אחת

עבור הקהילה האוקראינית מחוץ לאוקראינה, הפורמט התיאטרלי יש לו תכונה מיוחדת. אפשר לצפות בהצגה ולהתפזר, אבל פרויקט קבוע יוצר סביבה – אנשים חוזרים, מכירים, מתווכחים, משחקים, הופכים לחלק מהתהליך.

“תיאטרותרפיה” לכן מעניינת גם כקו תרבותי מתמשך. עונה אחת מתחלפת באחרת, מפגשים נפרדים מצטרפים להיסטוריה של הפרויקט, והתיאטרון האוקראיני מתגלה בישראל לא כאורח הופעות לערב אחד, אלא כנושא קבוע.

פרויקטים חוזרים כאלה הם אלה שיוצרים בהדרגה את התשתית התרבותית של התפוצה. לא בהכרח מוסד גדול עם בניין משלו – לפעמים זה מתחיל מקבוצת אנשים, מקום לכמה שעות והרגל להיפגש שוב בעוד חודש.

30 בנובמבר: ערב אנדרייבסקי

ב-30 בנובמבר MAK_UA תערוך את “Андріївські вечорниці” – ערב אנדרייבסקי.

בינתיים זה אחד מהנקודות המסתוריות ביותר בלוח השנה. המארגנים ציינו את התאריך והפורמט, אך לא חשפו את המקום והתוכנית המפורטת.

היסטורית, ערב אנדרייבסקי היה אחד מהאלמנטים הידועים ביותר של המסורת הצעירה האוקראינית: ערבים משותפים, שירים, משחקים, בדיחות, כיבודים, ניחושים ושכבה שלמה של תרבות טקסית. אבל במקרה של MAK_UA במיוחד מעניין יהיה לראות לא שחזור אתנוגרפי “למוזיאון”, אלא איך את המסורת הזו יתרגמו לשפת הקהילה האוקראינית המודרנית בישראל.

כאן עובר אחד מהקווים המרכזיים של כל לוח השנה: לא רק להראות את האוקראיני, אלא להפוך את האנשים לחלק ממנו.

עבור סביבה תרבותית של מהגרים זו הבדל עקרוני. מסורת שרק מסתכלים עליה מהבמה, הופכת די מהר למוצג פולקלורי. מסורת שאנשים נכנסים אליה שוב, מקבלת סיכוי להמשיך כבר במדינה חדשה.

24 בדצמבר: ערב חג המולד הבוקוביני בישראל

אירוע נפרד ש-MAK_UA הציבה הוא 24 בדצמבר 2026 – ערב חג המולד במסורת הבוקובינית.

דווקא ההבהרה “בוקובינית” עושה את הנקודה הזו מעניינת במיוחד. התרבות האוקראינית של חג המולד מעולם לא הייתה זהה לחלוטין מאזור לאזור: בוקובינה, גליציה, זקרפטיה, פולסיה, פודוליה ואזורים היסטוריים אחרים שמרו על גרסאות משלהם של טקסים, שירים, מטבח ותרבות חגיגית ביתית.

לכן מדובר פוטנציאלית לא על “מסיבת חג מולד אוקראינית” סטנדרטית, אלא על היכרות עם מסורת אזורית ספציפית.

בזמן פרסום לוח השנה, MAK_UA לא ציינה את המקום, שעות האירוע ותנאי ההשתתפות בערב חג המולד. זה חשוב להדגיש: כבר אפשר לציין את 24 בדצמבר בלוח השנה, אבל לקנות כרטיסים או לתכנן נסיעה לכתובת ספציפית עדיין מוקדם.

15–30 בדצמבר: אגדה לשנה החדשה בשלוש ערים בו זמנית

הפרויקט הגדול ביותר מבחינה גיאוגרפית ש-MAK_UA תכננה הוא לתקופה מ-15 עד 30 בדצמבר 2026.

המארגנים מבטיחים “אגדה לשנה החדשה לכל המשפחה”. וכאן בפוסטר כבר נקראו שלוש ערים: חיפה, תל אביב ואשדוד.

זו פרט משמעותי. רוב האירועים התרבותיים האוקראיניים בישראל מתרכזים מסיבות מובנות במרכז הארץ, בראש ובראשונה סביב תל אביב. יציאת הפרויקט המשפחתי בו זמנית לחיפה ולאשדוד משמעותה ניסיון לעבוד כבר לא רק עם קהל מקומי אחד.

תאריכים מדויקים לכל עיר, מקומות, זמן התחלה ותנאי ביקור MAK_UA עדיין לא הכריזה. בנוסף, התקופה 15–30 בדצמבר חופפת עם ערב חג המולד הנפרד ב-24 בדצמבר, ולכן מדובר על שתי קווים שונים של תוכנית דצמבר, ולא על אירוע אחד בשני שמות.

עבור משפחות עם ילדים, בלוק זה כנראה יהיה המצופה ביותר. הצגה משפחתית מאפשרת להעביר שפה וקודים תרבותיים כבר לדור השני – כולל ילדים שעבורם ישראל היא הבית העיקרי או היחיד.

חמישה תאריכים – וחמישה דרכים שונות לשמור על קשר עם אוקראינה

אם מסתכלים על לוח השנה כולו, ניתן להבחין ש-MAK_UA במודע לא בונה את כל התוכנית סביב סוג אחד של אירוע.

24 באוגוסט – היסטוריה וזיכרון על רגע הולדת המדינה העצמאית.

8 באוקטובר – תיאטרון אוקראיני מודרני והשתתפות בתהליך תיאטרלי.

30 בנובמבר – מסורת עממית של ערב אנדרייבסקי.

24 בדצמבר – תרבות חג המולד האזורית של בוקובינה.

15–30 בדצמבר – תוכנית משפחתית לשנה החדשה, שאמורה להתקיים בחיפה, תל אביב ואשדוד.

דווקא הגיוון כאן, אולי, חשוב יותר מהכמות. אוקראינה עבור האוקראינים החיים בישראל והישראלים ממוצא אוקראיני מתגלה לא רק כחדשות על מלחמה ולא רק כזיכרון על המדינה ממנה הם הגיעו.

היא קיימת גם בתרגיל תיאטרלי, במתכון לשולחן חגיגי, בהצגה לילדים, בשיר, בסיפור משפחתי ובניסיון לדמיין שאתה שוב נמצא בערב 24 באוגוסט 1991.

מי הם MAK_UA

MAK_UA — Українська Мистецька Аматорська Кузня в Ізраїлі — ארגון תרבותי עצמאי ללא מטרות רווח, שעבודתו קשורה לאמנות אוקראינית, תיאטרון ויוזמות תרבותיות בישראל.

הפרויקט לא קיים בפורמט של פעולה שנתית אחת. מאחוריו כבר יש מפגשים תיאטרליים, ערבים תרבותיים, תוכניות משפחתיות ופרויקטים שנבנו סביב מסורות אוקראיניות.

וזה מסביר למה לוח השנה שפורסם עכשיו חשוב בפני עצמו. המארגנים למעשה אומרים לקהל שלהם: אנחנו לא מכינים חג אחד – אנחנו מתכננים חיים תרבותיים לחודשים קדימה.

עבור НАновости — חדשות ישראל זה גם חלק מסיפור רחב יותר של הנוכחות האוקראינית בישראל. יוזמות כאלה הופכות בהדרגה למקום מפגש של שתי סביבות: אנשים ממשיכים לדבר על אוקראינה ולחיות את תרבותה, אבל עושים זאת כבר בתוך המציאות הישראלית.

מה כבר ידוע ומה עדיין לא

על 24 באוגוסט כבר פורסם מידע מעשי רב יותר, כולל המקום בתל אביב. לגבי התוכניות של אוקטובר, נובמבר וחלק מדצמבר, לוח השנה כרגע ממלא יותר את הפונקציה של “שמור את התאריך”.

לכן לפני ביקור באירועים כדאי לבדוק בנפרד:

• כתובת מדויקת;
• שעת התחלה;
• עלות השתתפות;
• צורך ברישום מוקדם;
• מגבלות גיל לתוכניות ילדים ומשפחות;
• לוח זמנים סופי של ההצגות בדצמבר בחיפה, תל אביב ואשדוד.

MAK_UA מבטיחה מחצית שנייה של השנה עשירה, אך לא מנסה להציג את לוח השנה המוקדם כתוכנית סופית. וזה גישה נכונה: הפוסטר נותן אפשרות לשמור תאריכים, והפרטים המארגנים יוכלו לחשוף ככל שמתקרב כל אירוע.

התרבות האוקראינית בישראל הופכת לא לתהליך אלא לאירוע

אולי המשמעות העיקרית של הפוסטר הזה נמצאת אפילו לא בחמש השורות המצוינות.

לאחר פברואר 2022, הנוכחות התרבותית האוקראינית בחו”ל התפתחה לעיתים קרובות כתגובה לנסיבות חירום: קונצרטים צדקה, איסוף עזרה, פעולות סולידריות, אירועי תמיכה באוקראינה. כל זה נשאר חשוב.

אבל לאחר שנים עולה שאלה אחרת: מה נשאר לאחר מצב החירום?

לוח השנה של MAK_UA נותן אחת מהתשובות האפשריות. נשארים פרויקטים שכבר לא זקוקים לסיבה חירום כדי להתקיים. אנשים באים לא רק כי קרה אירוע טרגי נוסף, אלא כי הם רוצים לראות תיאטרון אוקראיני, להכיר את הילדים עם מסורות, לחגוג את ערב חג המולד או פשוט לבלות ערב בין אלה שמבינים את אותה שפה תרבותית.

וזה, אולי, אחד מהסימנים החשובים ביותר לבגרות של הסביבה התרבותית האוקראינית בישראל.

היא בהדרגה מפסיקה להיות רק תגובה למלחמה.

היא הופכת לחלק מהחיים הרגילים.

מקור: לוח השנה הרשמי של MAK_UA / Українська Мистецька Аматорська Кузня в Ізраїлі, שפורסם בעמוד הארגון בפייסבוק. – https://www.facebook.com/profile.php?id=100089057714353

שמואל עגנון (נולד ב-17 ביולי 1888, בוטשאטש, אוקראינה) סופר יהודי ידוע, שחייו ויצירתו קשורים קשר הדוק לאוקראינה. אירועי הרומנים המפורסמים ביותר שלו, “חופת חתנים” ו”אורח ללילה אחד”, עליהם קיבל את פרס נובל לספרות, מתרחשים בבוטשאטש מולדתו ובסביבתה.

בבוטשאטש האוקראינית

עד היום לא תורגמו הרבה מיצירותיו של עגנון לאוקראינית, אך העניין בהן באוקראינה גובר, מה שאומר שהקוראים האוקראינים יזכו להכיר את ספריו.

זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1966 “על אמנות סיפור מקורית ועמוקה, בהשראת מוטיבים עממיים יהודיים”. היה הראשון שזכה באחד מפרסי נובל כנציג ישראל. כתב בעברית וביידיש.

השפעת התלמוד על יצירתו של שמואל עגנון הייתה משמעותית. הוא נולד כשמואל יוסף הלוי טשאטשקעס ביולי 1887 בבוטשאטש, כיום מחוז צ’ורטקוב במחוז טרנופול. אביו, שלום מרדכי הלוי טשאטשקעס, היה רב וסוחר פרוות, ידע את התורה והתלמוד, והסביר אותם לעיתים קרובות לקהילה היהודית המקומית.

אמו של שמואל, אסתר פארב, וסבו, יהודה פארב, היו גם הם אנשים משכילים. שמואל למד בחדר וקיבל חינוך ביתי טוב, למד יידיש, עברית, גרמנית ואוקראינית, וכן תלמוד בהדרכת אביו.

הוא החל לכתוב מוקדם, בגיל 8, ופרסם סיפורים בעיתונים מקומיים. בגיל 19 עבר ללבוב ועבד בעיתון יהודי. בשנת 1907 פורסם סיפורו הראשון “נשים נטושות”, שבשפה העברית נשמע כ”עגנון”, שהפך לשם העט שלו ולשם משפחתו הרשמי משנת 1924.

פלשתינה וברלין

באותה שנה נסע עגנון לפלשתינה, ולאחר מכן לברלין, שם כתב, הרצה, נתן שיעורים פרטיים בעברית והוציא לאור יצירות בעיתון Jude.

תמך בו הפטרון זלמן שוקן, שנתן לו מלגה לחמש שנים לסידור אנתולוגיה של ספרות יהודית ולכתיבת יצירות חדשות. בהוצאת שוקן בברלין הודפסו יצירותיו של עגנון בשפה הגרמנית.

אהבה בניגוד

בברלין פגש שמואל עגנון את אהבתו האמיתית – אסתר מרקס, או “אסתרליין היקרה”, כפי שכינה אותה. אביה של הנערה התנגד לנישואיהם, אך הם בכל זאת נישאו, והטקס נערך על ידי הרב יחיאל יעקב ויינברג.

נולדו להם בת בשם אמונה (“אמונה”) ובן בשם שלום מרדכי, שכונה בבית חמדת (“שאיפת הנפש”).

שלושה בתים הרוסים

בשנת 1924 עברה המשפחה לירושלים. המעבר קדם לטרגדיה: ביתו של הסופר בהמבורג נשרף, והשמיד את הספרייה והכתבי יד, כולל הרומן “קהילת הנצח”.

עגנון החליט לחזור לארץ המובטחת. הוא עבר לירושלים ראשון, ולאחר שנה הזמין את אסתר עם הילדים. בשנת 1927 אירעה רעידת אדמה בירושלים.

“האסון לא השמיד את נפשותינו,” כתב עגנון, “רק את הבית שבו גרנו”.

שנתיים לאחר מכן, ב-1929, נבזז ביתם החדש של עגנון בירושלים במהלך מהומות ערביות. “אסתרליין,” כתב לאשתו, “צריך להתחיל הכל מחדש: הבית נבזז, החפצים נגנבו או נשברו. אבל… אל תתעצבו ואל תחשבו על זה”.

תהילה עולמית ופרס נובל

עגנון זכה לתהילה עולמית בסוף שנות ה-40, כאשר יצירותיו החלו להתפרסם באנגלית. בשנת 1966 הפך עגנון לסופר הראשון שכותב בעברית וביידיש שזכה בפרס נובל על הרומנים “חופת חתנים” ו”אורח ללילה אחד”.

בנאומו ציין כי הוא שואב השראה מהספרות הרוחנית.

“שמרו על השקט! עגנון עובד!”

ישראל גאה בנובליסט שלה. כאשר בשכונת תלפיות נפתח אתר בנייה, הציב ראש העיר טדי קולק שלט עם הכיתוב: “שמרו על השקט! עגנון עובד!”. מבקרים אירופיים השוו אותו למרסל פרוסט, ג’יימס ג’ויס וויליאם פוקנר.

עגנון כתב בז’אנרים שונים, אך נפגע מהעובדה שרבים מקוראיו הפכו לקורבנות השואה. הרומן האחרון “לא מזמן”, שמתרחש בפלשתינה בתקופת העלייה השנייה, מוקדש לאסון יהדות אירופה.

זיכרון הסופר

שמואל עגנון נפטר מהתקף לב ב-17 בפברואר 1970 בירושלים בגיל 82. הוא נקבר בהר הזיתים, ודירתו הפכה למוזיאון זיכרון.

בבוטשאטש מולדתו, שביקר בפעם האחרונה בשנת 1930, הוקם פסל לכבודו, רחוב נקרא על שמו, ותבליט של הסופר מעטר את הכניסה ל”ארט-דבור” המקומי.

בנובמבר 2026 יתקיימו בישראל הצגות המופע «אזעקה באודסה או איך משפחה אחת התכנסה במקלט» בהשתתפות אמני העם של אוקראינה אולג פילימונוב ודיאנה מאלה. זהו סיור הופעות בשישה ערים — חיפה, אשדוד, ראשון לציון, באר שבע, פתח תקווה ונתניה.

פורמלית — קומדיה בשפה הרוסית עם «פרונונס» אודסאי.
במהות — שיחה בימתית על החיים בזמן מלחמה.

המופע מתחיל במשפט שהפסיק מזמן להיות מוסכמה תיאטרלית: «האירוע יימשך אם האזעקה נמשכת לא יותר משעה…». משפט זה קובע את הטון לכל ההתרחשות. הצופה מבין מיד שמדובר לא באזעקה דמיונית, אלא בשגרה של השנים האחרונות.

משך — 1 שעה ו-40 דקות. הגבלת גיל — 12+. טווח המחירים בהתאם לעיר — בערך 186–256 שקלים.

גיאוגרפיית הסיור: ערים, תאריכים, קהל

ההצגות מפוזרות בכל הארץ — מצפון לדרום.

נתניה — יום חמישי, 05.11.2026, 19:00
אודיטוריום ע”ש אריק איינשטיין, נתניה

חיפה — יום שישי, 06.11.2026, 19:00
מרכז לאמנויות הבמה קריגר, חיפה

באר שבע — יום שבת, 07.11.2026, 20:00
תמוז בית המוזיקה

ראשון לציון — יום שני, 09.11.2026, 19:00
מופת, ראשון לציון

חיפה — יום רביעי, 11.11.2026, 19:00
בית-נגלר, חיפה

פתח תקווה — יום שישי, 13.11.2026, 19:00
שרט, פתח תקווה

אשדוד — יום שבת, 14.11.2026, 19:00
מתנ”ס דיונה-יוד, אשדוד

כרטיסים כבר זמינים –

https://nikk.kassa.co.il/announce/85289

דמויות:

בעל – אולג פילימונוב, שחקן תיאטרון וקולנוע אוקראיני, אמן העם של אוקראינה, חבר צוות ק.ו.ן «הג’נטלמנים האודסאים», מנחה תוכנית הטלוויזיה «ג’נטלמן-שואו, «פילימונוב וחברה, «מצלמת הצחוק» ועוד.
אישה – דיאנה מאלה, שחקנית תיאטרון וקולנוע אוקראינית, אמנית העם של אוקראינה, משרתת בתיאטרון המוזיקלי-דרמטי האוקראיני ע”ש ו. וסילקו, שיחקה בסרטים «דז’ה וו», «חיסול», «האי של האנשים המיותרים» ועוד.

המארגנים מדגישים: ההפקה נוצרה כמחווה של סולידריות עם המציאות הישראלית, שבה אזעקות ומקלטים הם חלק מהחיים היומיומיים. לכן הסיור בישראל נתפס לא כסיור סטנדרטי, אלא כהתאמה מדויקת להקשר.

לקהל דוברי הרוסית בישראל זהו גם חזרה לקוד התרבותי האודסאי — הומור, אינטונציה, «משפחה» שבה במרחב הצפוף של המקלט פתאום מתגלים האופי.

צוות הפקה:

מחברי התסריט: אלכסנדר טארסול, ויקטור יבניק, יבגני חייט
במאי: איגור סלבינסקי
עוזרת במאי: יקטרינה לבדבה
מעצב תפאורה: אמזארי קיקנבלידזה
עורך מוזיקלי: סרגיי דמיטרייב
כוריאוגרפיה: פבל איבליושקין
שירה: מרגריטה צ’רניק
תאורה: ולדימיר דובובנקו
צילום: ארטם פלבאן
מפיקים: אלכסנדר טארסול, ויקטור יבניק, יבגני חייט

על מה המופע ולמה הוא נוצר אחרי 2022

המלחמה כרקע יומיומי

אחרי 24 בפברואר 2022 אודסה נמצאה באזור התקפות טילים קבועות. אזעקות אוויריות, הרס תשתיות, נזקים למרכז ההיסטורי — זה לא אבסטרקציה, אלא הרקע שבו ממשיכים לחיות ולעבוד האמנים.

אולג פילימונוב בראיון בשנת 2023 אמר במפורש: קומדיה בזמן מלחמה — זה לא קלות דעת, אלא דרך להגנה פסיכולוגית. לדבריו, אם לא נותנים לאנשים אפשרות לצחוק, «אפשר להשתגע». עמדה זו הפכה לבסיס הדרמטורגי של ההפקה החדשה.

דיאנה מאלה באותה תקופה המשיכה לשרת בתיאטרון המוזיקלי-דרמטי האוקראיני האקדמי ע”ש ו. וסילקו. בשנת 2022 התיאטרון חידש את העבודה בפורמט «תיאטרון במקלט» — חזרות והצגות התקיימו במקומות מוגנים. זה היה צעד הכרחי אך עקרוני: החיים התרבותיים לא נעצרים.

«אזעקה באודסה» כתשובה בימתית

המופע אינו על החזית ואינו על פוליטיקה. הוא על שעה במקלט.

על משפחה שנאלצת להמתין לאזעקה יחד.
על עצבים, פחד, קונפליקטים יומיומיים.
ועל הצחוק שנוצר במקום שבו, לכאורה, אין לו מקום.

בשנת 2024 המופע הוצג באודסה ב-24 בפברואר — ביום השנה לפלישה המלאה. בשנת 2025 כבר קראו לו בגלוי «קומדיה על החיים בתנאי מלחמה». זה לא נוסחה פרסומית, אלא הגדרה מדויקת של הז’אנר.

זהו החומר שהאמנים כעת מביאים לישראל.

עזרה לאוקראינה אחרי 2022: הבמה כצורת עמידות

עמדה ציבורית וניסיון אישי

פילימונוב לא הסתיר שמשפחתו חוותה התקפות טילים באודסה. בשנת 2025 הופיעו בתקשורת דיווחים שהוא התקין בשטח הבית מקלט בטון — אמצעי בטיחות אישי שמראה את מידת המציאות של האיום.

זה לא הצהרה, אלא שגרה.

עבודת התיאטרון בזמן מלחמה

התיאטרון האוקראיני באודסה, שבו משרתת דיאנה מאלה, לא הפסיק את פעילותו לאחר תחילת הפלישה. הוא עבר לפורמט עבודה במקלט, המשיך להוציא בכורות ולשמור על הרפרטואר.

שמירת הבמה בעיר תחת התקפות — זה גם תרומה.
לא בצורה של הכנסות, אלא בצורה של עמידות הסביבה התרבותית.

סיורים בינלאומיים כהמשך השיחה

כאשר מופע על אזעקה ומקלט עולה על הבמה הישראלית, הוא מפסיק להיות סיפור מקומי של אודסה. הוא הופך לחוויה משותפת.

באמצע החומר נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסיור הזה לא רק כאפיש, אלא כגשר תרבותי בין אוקראינה לישראל — שתי חברות שעבורן אזעקה ומקלט הפכו לחלק מהמציאות.

הסיורים ממלאים מספר תפקידים:
תומכים בנראות התרבותית האוקראינית בחו”ל,
יוצרים קשר רגשי עם הדיאספורה,
מעבירים את השיחה על המלחמה ממישור החדשות למישור החוויה האנושית.

למה הסיור הזה חשוב דווקא עכשיו

הקהל הישראלי מבין את הדרמטורגיה של האזעקה ללא הסברים.
האוקראיני — חווה אותה כל יום.

«אזעקה באודסה» לא מנסה להסביר את המלחמה. היא מתעדת את השכבה היומיומית שלה — שעה במקלט, שבה אנשים נשארים עצמם.

בתנאים שבהם החדשות על המלחמה הופכות לרקע, מופעים כאלה מזכירים: התרבות לא נעלמת בצל אפילו תחת אזעקות.

ואולי, בזה טמון התרומה העיקרית של האמנים אחרי 2022 — להמשיך לשחק, כשקל יותר היה לשתוק.

איך לקנות כרטיסים

ההצגות מפוזרות בכל הארץ — מצפון לדרום.

נתניה — יום חמישי, 05.11.2026, 19:00
אודיטוריום ע”ש אריק איינשטיין, נתניה

חיפה — יום שישי, 06.11.2026, 19:00
מרכז לאמנויות הבמה קריגר, חיפה

באר שבע — יום שבת, 07.11.2026, 20:00
תמוז בית המוזיקה

ראשון לציון — יום שני, 09.11.2026, 19:00
מופת, ראשון לציון

חיפה — יום רביעי, 11.11.2026, 19:00
בית-נגלר, חיפה

פתח תקווה — יום שישי, 13.11.2026, 19:00
שרט, פתח תקווה

אשדוד — יום שבת, 14.11.2026, 19:00
מתנ”ס דיונה-יוד, אשדוד

כרטיסים כבר זמינים –

https://nikk.kassa.co.il/announce/85289

אתם נוחתים בוורשה, ברלין, פראג או מדינה אחרת. המטוס עדיין מתקרב לטרמינל, אבל האינטרנט כבר נחוץ: לכתוב למשפחה ב-WhatsApp, לפתוח את Google Maps, להזמין מונית, למצוא את כתובת המלון.

בעבר הבחירה הייתה די ברורה: או להשתמש בנדידה של המפעיל הישראלי שלך או לחפש כרטיס SIM מקומי לאחר הנחיתה. טכנולוגיית eSIM הוסיפה אפשרות שלישית – לרכוש חבילת סלולר מראש ולהוריד אותה לטלפון בצורה דיגיטלית.

זה בדיוק על זה פועל Airalo.

אבל כאן כדאי להפריד מיד בין שני מושגים שלעתים קרובות מתבלבלים ביניהם. eSIM – זו טכנולוגיה. Airalo – שירות שדרכו ניתן לרכוש חבילת סלולר ל-eSIM.

מה זה Airalo במילים פשוטות

Airalo מכנה את עצמו כמרקטפלייס בינלאומי ל-eSIM. בתנאים שלו החברה מגדירה את תפקידה בצורה מדויקת יותר כאגגרטור ופלטפורמת שירותי תקשורת: היא אוספת הצעות מספקי חיבור סלולרי ומוכרת למשתמש חבילות eSIM מתאימות. כיום השירות מציע אפשרויות חיבור ליותר מ-200 מדינות ויעדים.

לכן, לתפוס את Airalo כעוד Cellcom, Partner או Pelephone זה לא ממש נכון.

המשתמש פותח את האתר או האפליקציה של Airalo, בוחר מדינה או אזור, רוכש חבילה מתאימה ומקבל eSIM דיגיטלית שניתן להתקין על סמארטפון תואם. כבר במדינת היעד הטלפון משתמש ב-eSIM זו כדי להתחבר לרשת סלולרית נתמכת.

אין צורך לקבל כרטיס פלסטיק.

לאדם זה נראה בערך כך:

מדינה → חבילת אינטרנט → תשלום → התקנת eSIM → חיבור לרשת לאחר ההגעה.

ניתן לצפות באפשרויות הזמינות של Airalo למדינת היעד כאן:

https://airalo.pxf.io/QYWr76

ומה זה בכלל eSIM ואיפה היא נמצאת?

כרטיס SIM רגיל מוכר כמעט לכל אחד: כרטיס פלסטיק קטן עם שבב שאנו מכניסים לטלפון.

עם eSIM העיקרון שונה.

המודול הנחוץ כבר מובנה במכשיר תואם, ולכן אין צורך להחליף כרטיס פיזי. לאחר הרכישה המשתמש מוריד לסמארטפון פרופיל דיגיטלי של המפעיל או ספק התקשורת. Airalo מאפשרת להתקין את ה-eSIM שנרכשה דרך האפליקציה, קוד QR או הזנת נתונים ידנית – השיטה הזמינה תלויה במכשיר ובהצעה הספציפית.

ראיתם פעם בהגדרות iPhone או Android את הסעיף “הוסף eSIM” ולא הבנתם למה הוא נחוץ?

בדיוק למקרים כאלה.

ובטלפון יכול להישאר בו זמנית כרטיס ה-SIM או eSIM הישראלי הראשי שלכם.

זה מה שהופך את הטכנולוגיה למעניינת במיוחד לישראלים שנוסעים הרבה בין ישראל, אירופה ומדינות אחרות.

איך Airalo עובד: מרכישה ועד הופעת האינטרנט

נפרט את כל התהליך ללא קיצורי פרסום.

תחילה המשתמש נכנס ל-Airalo ובוחר את יעד הנסיעה. לדוגמה, הוא טס מישראל לפולין.

לאחר מכן יש לבחור חבילה. ההצעות עשויות להשתנות בכמות הג’יגהבייטים, תקופת התוקף, הרשתות הנתמכות והימצאות שירותים נוספים. Airalo מציעה חבילות עם נפח נתונים מסוים וגם כמה אפשרויות עם תנאים אחרים, ולכן יש לבדוק את המאפיינים ישירות לפני הרכישה.

לאחר התשלום ה-eSIM מופיעה בחשבון המשתמש. ברוב המקרים היא זמינה כמעט מיד, אם כי Airalo מזהירה שלפעמים העיבוד עשוי לקחת יותר זמן.

לאחר מכן ה-eSIM מותקנת בטלפון.

לאחר ההגעה יש להפעיל את הקו המתאים ולבחור אותו להעברת נתונים סלולריים. כאשר ה-eSIM המותקנת נרשמת ברשת הנתמכת במדינת היעד, הטלפון מקבל אינטרנט סלולרי במסגרת החבילה שנרכשה.

כלומר, מבחינה טכנית Airalo לא יוצרת לתייר Wi-Fi נפרד. הטלפון עדיין מתחבר לרשת סלולרית רגילה – פשוט הגישה אליה מתבצעת דרך ה-eSIM שהורדה.

ומה יקרה עם המספר הישראלי שלי?

זו אחת השאלות המרכזיות למשתמש הישראלי.

נניח שבטלפון נמצא המספר הקבוע שלכם של Partner, Cellcom, Pelephone או מפעיל אחר. לשימוש ב-eSIM תיירותי אין צורך למחוק אותו.

אם יש תמיכה ב-Dual SIM הטלפון יכול להשתמש בקווים שונים למשימות שונות. לדוגמה:

• להשאיר את ה-SIM הישראלי פעיל למספר שלכם, שיחות ו-SMS;
• למנות את Airalo להעברת נתונים סלולריים;
• WhatsApp ואפליקציות אינטרנט אחרות ימשיכו לעבוד דרך האינטרנט הסלולרי;
• המספר הרגיל של WhatsApp לא משתנה אוטומטית מהתקנת eSIM חדשה.

Airalo מסבירה בנפרד שכאשר משתמשים ב-eSIM לנתונים בלבד, המשתמש יכול להשאיר קו אחר פעיל לשיחות קוליות ו-SMS.

אבל כאן יש פרט חשוב.

אם ה-SIM הישראלי שלכם נשאר פעיל בחו”ל, תנאי השיחות, ה-SMS והנדידה בקו זה נקבעים כבר על ידי המפעיל הישראלי שלכם. נוכחות Airalo כשלעצמה לא מבטלת הוצאות אפשריות על ה-SIM הראשי.

לכן, לפני הטיסה כדאי לבדוק לא רק את ה-eSIM, אלא גם את הגדרות הקו שלכם.

לקוראי חדשות ישראל — חדשות ישראל זה אולי חשוב יותר מהבטחות “אינטרנט תוך כמה דקות”: טעות בבחירת קו העברת הנתונים יכולה להפוך את כל החיסכון לחסר משמעות.

ניתן לצפות באפשרויות הזמינות של Airalo למדינת היעד כאן:

https://airalo.pxf.io/QYWr76

האם Airalo נותן מספר טלפון חדש?

לא בהכרח.

ל-Airalo יש סוגים שונים של חבילות. חלקן מיועדות רק לנתונים סלולריים – data-only. דרך eSIM כזו לא ניתן לבצע שיחות קוליות רגילות או לשלוח SMS מסורתיים דווקא מהקו הזה. עם זאת, WhatsApp, Telegram, Signal ושירותים אחרים המשתמשים באינטרנט פועלים דרך הנתונים הסלולריים.

יש גם הצעות הכוללות נתונים סלולריים, שיחות והודעות טקסט. לדוגמה, Airalo מציעה אפשרויות גלובליות עם data, calls and texts, אבל יש לבדוק את נוכחות הפונקציות האלה בחבילה הספציפית לפני התשלום.

לכן הנוסחה “קניתי Airalo – קיבלתי מספר זר” אינה נכונה.

לפעמים מספר או שירותי טלפון כלולים בחבילה. לפעמים לא.

אם מספר מקומי נחוץ לכם, למשל לעבודה, לרישום בשירות מסוים או לשהייה ממושכת במדינה, יש לבדוק את הפרמטר הזה בנפרד.

Local, Regional או Global: למה ל-Airalo יש כל כך הרבה אפשרויות

ב-Airalo ההצעות מחולקות ל-eSIM מקומיות, אזוריות וגלובליות.

Local eSIM מיועדת למדינה אחת.

טסים מישראל רק לגרמניה? אז הגיוני לבדוק קודם את החבילה לגרמניה.

Regional eSIM מכסה כמה מדינות באזור מסוים.

תארו לעצמכם מסלול:

ישראל → פולין → גרמניה → צ’כיה.

במקום eSIM נפרדת לכל עצירה אפשר לבדוק חבילה אזורית אירופית ולראות אם המדינות הנחוצות כלולות בכיסוי.

Global eSIM מיועדת לנסיעות דרך מדינות ואזורים שונים בעולם. אבל המילה Global לא אומרת אוטומטית “פועלת בכל מקום”: יש לבדוק את רשימת המדינות הנתמכות בהצעה הספציפית.

לכן לא כדאי לבחור חבילה רק לפי שמה.

ניתן לצפות באפשרויות הזמינות של Airalo למדינת היעד כאן:

https://airalo.pxf.io/QYWr76

מה לבדוק לפני שלוחצים על “קנה”

כאן מתחילה החלק החשוב ביותר.

עצם העובדה ש-Airalo מוכרת eSIM למדינה שלכם עדיין לא אומרת שהחבילה הראשונה שתמצאו מתאימה לכם.

לפני התשלום חדשות ישראל — חדשות ישראל ממליצים לבדוק לפחות את הפרמטרים הבאים.

האם הטלפון שלכם תומך ב-eSIM

לא כל הסמארטפונים יודעים לעבוד עם eSIM. יתרה מכך, התמיכה עשויה להיות תלויה לא רק בשם הדגם, אלא גם בגרסה הספציפית של המכשיר והשוק שאליו הוא שוחרר. Airalo מנהלת רשימה נפרדת של מכשירים תואמים וממליצה לבדוק את התאימות לפני הרכישה.

האם המכשיר לא נעול למפעיל אחד

Airalo מציינת שכדי להתקין eSIM המכשיר צריך להיות פתוח לעבודה עם רשתות אחרות. אם הסמארטפון נעול למפעיל מסוים, יש לפתור את הבעיה הזו קודם עם המפעיל שלכם.

כמה אינטרנט אתם קונים

1 ג’יגהבייט לכמה הודעות, מפות ובדיקת דואר – זו סיפור אחד.

שיחות וידאו עבודה, YouTube, העלאת תמונות ושיתוף אינטרנט למחשב נייד – זה סיפור אחר לגמרי.

צריך להסתכל לא רק על המחיר, אלא גם על נפח הנתונים.

כמה ימים החבילה תקפה

לחבילות יש תקופת תוקף. זה יכול להיות, למשל, 7, 15 או 30 ימים, אם כי האפשרויות הספציפיות משתנות.

מתי מתחיל הספירה

זה חשוב במיוחד.

לרוב ה-eSIM של Airalo תקופת התוקף מתחילה לאחר ההפעלה, וההפעלה בדרך כלל מתרחשת כאשר ה-eSIM המותקנת מתחברת לראשונה לרשת הנתמכת במקום היעד. אבל זה לא כלל אוניברסלי לכל מוצר: Airalo ממליצה לפני הרכישה לפתוח את Additional Information → Activation Policy ולראות את התנאים של ה-eSIM הספציפית.

במילים אחרות, אי אפשר להניח אוטומטית: “אקנה היום, ו-30 הימים יתחילו להיספר רק אחרי המטוס”.

קודם מסתכלים על Activation Policy.

האם אפשר לקנות עוד אינטרנט אחר כך

לרבים מה-eSIM זמינים חבילות Top Up נוספות, אבל האפשרות להטעין תלויה במוצר. באפליקציית Airalo ל-eSIM תואמות מופיעה פונקציה מתאימה.

האם יש שיחות רגילות ו-SMS

אם זה חשוב – בודקים לפני התשלום.

לא אחרי.

האם אפשר לשתף אינטרנט

Airalo מדווחת שניתן להשתמש ב-Personal Hotspot/Tethering אם המכשיר והרשת הנתמכת מאפשרים זאת. לכן לאדם שצריך אינטרנט גם למחשב נייד, כדאי לבדוק את הנקודה הזו בנפרד.

מה זול יותר: Airalo, SIM מקומי או נדידה ישראלית?

כאן אנחנו במיוחד לא נכתוב ש-eSIM של Airalo “תמיד זולה יותר”.

אין כלל אוניברסלי כזה.

מחירי המפעילים, חבילות הנדידה והצעות ה-eSIM משתנים. יתרה מכך, לשני אנשים שטסים לאותה מדינה, האפשרויות האופטימליות עשויות להיות שונות.

נכון יותר להשוות שלוש פתרונות לפני כל נסיעה.

נדידה של המפעיל הישראלי נוחה בכך שהמשתמש כמעט לא צריך להתקין כלום. אבל העלות תלויה במפעיל שלכם ובחבילה שנרכשה.

כרטיס SIM מקומי לפעמים עשוי להיות אטרקטיבי יותר בנפח הנתונים או בתנאים. עם זאת, בדרך כלל צריך לקבל או לקנות אותו מהמפעיל המקומי ולעבור את תהליך החיבור המיועד.

Travel eSIM כמו Airalo מעניינת בעיקר בכך שניתן לפתור את שאלת האינטרנט עוד לפני הנסיעה ולא להוציא את ה-SIM הראשי מהטלפון.

לכן השאלה צריכה להיות לא “מה תמיד זול יותר?”, אלא:

מה אני צריך בדיוק בנסיעה הזו וכמה זה יעלה בכל אחת משלוש האפשרויות?

מתי Airalo באמת יכול להיות נוח

ניקח כמה מצבים המוכרים לקהל של נאנובוסטי.

ישראלי מגיע לאירופה רק לשלושה-ארבעה ימים. הוא לא צריך חוזה מקומי ומספר חדש. הוא צריך מפות, WhatsApp, אתרים, מוניות ודואר.

תסריט אחר: אדם מגיע למדינה לא מוכרת מאוחר בערב. לחפש חנות של מפעיל סלולרי ולהתעסק עם תעריפים מקומיים מיד אחרי שדה התעופה זה ממש לא מה שהוא רוצה.

אפשרות שלישית – נסיעה דרך כמה מדינות אירופאיות. במקרה זה, eSIM אזורית יכולה להסיר את הצורך לקנות SIM נפרד בכל עצירה. Airalo מציעה בדיוק אפשרויות אזוריות לנסיעות בין כמה מדינות.

עוד תסריט מובן לקהל שלנו – נסיעות בין ישראל, אוקראינה ומדינות אירופה. לעיתים קרובות יש צורך בקשר לא ‘מחר אחרי שאמצא סלון’, אלא מיד: לכתוב למשפחה, לפתוח ניווט, לבדוק רכבת או להזמין רכב.

בדיוק כאן הרעיון של eSIM הופך לברור יותר מכל פרסומת.

ניתן לצפות באפשרויות הזמינות של Airalo למדינת הנסיעה כאן:

https://airalo.pxf.io/QYWr76

מתי Airalo עשוי לא להיות האפשרות הטובה ביותר

יש גם מקרים הפוכים.

אם הטלפון שלך בכלל לא תומך ב-eSIM, לקנות חבילה כזו זה חסר טעם.

אם אתה צריך מספר טלפון מקומי מלא לכמה חודשים, מפעיל מקומי עשוי להיות פתרון הגיוני יותר.

אם נדרש נפח גדול מאוד של תעבורת נתונים, יש להשוות הצעות – תעריף מקומי עשוי להיות מעניין יותר.

אם המפעיל הישראלי שלך כבר מציע חבילת נדידה מתאימה במחיר טוב, התקנת eSIM נוספת עשויה פשוט לא לתת יתרון ניכר.

לבסוף, לאדם שלא רוצה להתעסק בהגדרות Dual SIM, לפעמים קל יותר להפעיל פעם אחת חבילת נדידה שנרכשה מראש מהמפעיל שלו.

הטכנולוגיה נוחה כאשר היא פותרת בעיה. לא להפך.

כמה הגדרות שעדיף לעשות עוד בבית

אם בכל זאת בחרת ב-eSIM, אל תשאיר את ההיכרות הראשונה איתה לרגע הנחיתה במטוס.

התקנת הפרופיל היא חכמה יותר כאשר יש גישה יציבה לאינטרנט ובהתאם להוראות ה-eSIM הספציפית.

לאחר ההתקנה, תן לקווים שמות ברורים. לדוגמה:

ישראל

נסיעה

או:

שותף

Airalo אירופה

כך יש הרבה פחות סיכוי להתבלבל בהם מאוחר יותר.

לפני השימוש, בדוק איזו SIM מיועדת לנתונים ניידים, איזו לשיחות, והאם נדרש הפעלת נדידת נתונים לקו התיירותי בהתאם להוראות החבילה שלך.

ועוד נקודה שקל לזלזל בה: אל תמחק את ה-eSIM רק כי כרגע אתה לא צריך אותה. Airalo מזהירה כי בדרך כלל לא ניתן להתקין מחדש eSIM לאחר מחיקה, וממליצה לכבות את הפרופיל זמנית אם מתוכנן שימוש נוסף.

לכבות ולמחוק – זה לא אותו דבר.

מה בדקה נאנובוסטי לפני הפרסום הזה

כאן חשוב להגדיר את גבולות החומר.

המערכת בדקה את ההוראות העדכניות לאוגוסט 2026 של Airalo לרכישה והתקנה של eSIM, תאימות מכשירים, עבודה עם חבילות data-only, שמירת ה-SIM הראשית, זמני הפעלה והוספת תעבורה. לחומר השתמשו בדפים הרשמיים של Airalo ומרכז התמיכה של החברה.

במקביל, אנחנו לא מציגים את המאמר הזה כבדיקה עצמאית של איכות הרשת הסלולרית של Airalo בכל מדינה. מהירות, זמינות 4G/5G ואיכות הכיסוי תלויות בין היתר בחבילה הספציפית, ברשת השותפה, במקום ובתנאי החיבור.

הרמה הבאה של בדיקה – רכישה אמיתית של eSIM, התקנה על סמארטפון ספציפי ובדיקה במהלך הנסיעה. חומר כזה כבר יש טעם לעשות בנפרד, עם צילומי מסך ותוצאות עובדתיות.

היתרונות והמגבלות של Airalo, הנראים כבר עכשיו

היתרון העיקרי של eSIM בנסיעה – אין צורך להחליף כרטיס פיזי. ניתן להכין את הקשר מראש, ואת הקו הראשי במכשיר תואם להשאיר בטלפון.

היתרון השני – בחירה בין מדינה אחת, אזור וכיסוי בינלאומי רחב יותר.

השלישי – ניהול דרך האפליקציה: Airalo מאפשרת לרכוש חבילות, לראות את ה-eSIM שלך ולרכוש תעבורה נוספת עבור אפשרויות נתמכות.

אבל המגבלות לא פחות אמיתיות.

נדרש סמארטפון תואם ופתוח.

לא כל חבילה מספקת מספר טלפון ושיחות רגילות.

ל-eSIM שונות יש תוקף שונה ורגע הפעלה שונה.

והעלות עדיין צריכה להיות מושווית לאלטרנטיבות ישירות לפני הנסיעה.

אז למי יש טעם לנסות את Airalo?

בראש ובראשונה לאדם שצריך אינטרנט סלולרי מיד לאחר ההגעה ולא רוצה להחליף את ה-SIM הראשי.

במיוחד ברור אפשרות זו לנסיעות קצרות ומסלולים דרך כמה מדינות.

Airalo כאן מעניין לא כ’עוד מפעיל זר’, אלא כדרך לרכוש גישה לרשת הסלולרית של המדינה הנדרשת מראש ולהוריד אותה ישירות לטלפון.

אבל לפני התשלום, שאלו את עצמכם חמישה שאלות:

האם הטלפון שלי תומך ב-eSIM?

אילו מדינות כלולות בכיסוי?

כמה ג’יגהבייטים אני באמת צריך?

האם אני צריך שיחות רגילות ו-SMS?

והאם החבילה הספציפית משתלמת יותר מההצעה של המפעיל שלי?

אם התשובות מתאימות – אז כבר אפשר לבחור eSIM.

בדוק את ה-eSIM הזמינות של Airalo למדינת הנסיעה שלך: https://airalo.pxf.io/QYWr76

מהמחבר 12 בספטמבר 2025:

“כיצד לוחם קומנדו ישראלי🇮🇱 מ’פאודה’ נלחם עבור אוקראינה🇺🇦, מבצע מעשי גבורה בקנה מידה כזה שניתן לצלם סרט פעולה הוליוודי. הייתי ספקן, עד שקיבלתי מכתב מקציני ה-SBU עם תיאור הישגיו.

אחד ההישגים הפנטסטיים אך האמיתיים ביותר של אייל הוא השמדת 49 מסוקי קרב רוסיים בשווי מיליארד דולר ביום אחד. אחד החומרים החשובים והמרתקים ביותר שלי בשנים האחרונות”.

בקצרה: על מה הסיפור

• ותיק ישראלי, המכונה באוקראינה “כמו מ’פאודה'”, נלחם בצד של אוקראינה.
• שנים רבות חי בחרסון; מאז 2022 — מחתרת, מודיעין, עבודה בחזית.
• המשמעות העיקרית: גשר אמיתי ישראל—אוקראינה נבנה על ידי אנשים והחלטותיהם, ולא רק על ידי משרדים.
• אנו נותנים סיכום לקוראים בישראל ושולחים למקורות של שמעון ברימן.

מי הוא

במרכז המאמר — אייל ישראלי, ישראלי בן 52, שחי שנים רבות בחרסון ובעל הכשרה מיוחדת; לאחר 24.02.2022 הוא נשאר בעיר, הצטרף להגנה הטריטוריאלית, ולאחר מכן תחת חסות ה-SBU הקים קבוצה קטנה של מודיעין-חבלה בחרסון הכבושה.

הפרקים המתוארים כוללים איסוף והעברת קואורדינטות של כוחות רוסיים, תיקון מכות, התנגדות לשתפי פעולה, סיוע למשפחות חיילים ובתי חולים, וביום שחרור חרסון הדגל האוקראיני הראשון הונף על המקרר שלו.

בהמשך הגיבור פועל בשיתוף פעולה עם מודיעין חיל הים של אוקראינה וה-SBU, עוסק בהפעלת ותיקון רחפני מודיעין; לאחר פיצוץ תחנת הכוח קחובקה מסייע בפינוי אנשים בסירה תחת אש.

בטקסט מודגשת זהותו הישראלית הפתוחה (תוויות IDF/FAUDA, דגל ישראל, עברית), וכן מוזכרים קשיים בירוקרטיים (סירובים לעזרה כ”לא אזרח”, ניסיונות לקבלת אזרחות) ואיומים שהתקבלו לאחר פרסומים.

וכן — במאמר מתואר בנפרד פרק עם שדה התעופה תחת צ’ורנובייבקה בתחילת מרץ 2022: הגיבור צילם מהגג של בניין רב קומות את ציוד האויב, העביר קואורדינטות לצד האוקראיני, ולאחר מכן פעלו על המטרה באש.

‘פאודה’, אבל בלי כפילים

בסדרה יש כפיל שני ופסקול. על הקרקע — אין.
המצלמה לא מחכה, מתי נוח. ולפעמים הטקטיקה הטובה ביותר היא לא לצאת לרחוב בכלל.

למה זה חשוב לישראלים

כדי לראות לא מלחמה “רחוקה”, אלא אנשים שפועלים לפי ערכים המוכרים לנו. אחריות, איפוק, עזרה לזולת — זה נקלט מיד.

מה מרגישה הדיאספורה

יש מי שעוזר הומניטרית, יש מי שעוזר במילים ובקשרים, יש מי שעוזר במעשים.
ורבים רואים בו לא אגדה, אלא דוגמה.

איפה מקומם של המדיה

אנחנו שומרים על פוקוס על הקשר ישראל—אוקראינה ללא יצירת מיתוסים. עובדות, הקשר, כבוד לביטחון ולפרטים.

ביורוקרטיה ומציאות

תורים ופורמליות לא נעלמים גם עבור מי שעשה הרבה.
זה לא נעים, אבל כך בנוי הזמן של מלחמה. העבודה נמשכת — ללא תרועות.

מה מלמד הסיפור הזה

לא לחכות למחיאות כפיים. לשמור על הקצב. לזכור למען מה הכל התחיל — למען החיים והכבוד.

קראו את המקור של שמעון ברימן (שלוש שפות)

אנחנו במכוון לא מסכמים מילה במילה. עברו למחבר — שם פרטים חיים וקול המקור.

אוקראינית (LB.ua):
https://lb.ua/society/2025/09/12/695803_supergeroy_z_faudi_viyni_proti.html

רוסית (NEWSru.co.il):
https://www.newsru.co.il/press/12sep2025/eyal_briman.html

אנגלית (The Jerusalem Post):
https://www.jpost.com/international/internationalrussia-ukraine-war/article-867213

מסקנת NANews

זה לא עלילה על סדרה. זה על בית ספר, משמעת ובחירה של ישראלי אחד שהפך לחלק מההגנה האוקראינית.

הגשר ישראל—אוקראינה נבנה מאנשים כאלה, ולא רק מפרוטוקולים.

עבור נא-חדשות — חדשות ישראל זה סימן חשוב: לסולידריות יש פנים, קול ומעשים קונקרטיים. אנחנו ממליצים לקרוא את המקורות של שמעון ברימן במלואם — שם נשמע אותו “טון חי” שעדיף לראות בעיניים.

וכאן יש פרט עקרוני לישראל: מדובר דווקא על הסניף האוקראיני של חברת Teva Pharmaceutical Industries הישראלית, ולא על חברה מקומית שמשתמשת פשוט במותג הישראלי המוכר.

מחברת: ויקטוריה קצמן

לנאנווסטי — חדשות ישראל הסיפור הזה חשוב גם כי Teva פועלת באוקראינה כמעט שלושה עשורים, נמנית בין שלושת המובילים בשוק התרופות המקומי, ולאחר תחילת המלחמה המלאה העבירה למדינה סיוע הומניטרי ביותר מ-155 מיליון דולר. כעת נפגעה כבר התשתית העצמית של החברה מהתקפה רוסית.

התקפה מסיבית ב-3 בספטמבר: Teva הייתה רק אחד מהיעדים שנפגעו

בלילה של 3 בספטמבר, רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה 163 מל”טים. ביניהם היו שאהד, כולל גרסאות רקטיות, S8000 “באנדרול”, “גרברה” ומל”טים מדמים.

כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו על 135 מל”טים שהופלו או דוכאו. פגיעות נרשמו ב-15 מיקומים, ובארבעה מקומות נוספים נפלו שברי מטרות שהופלו.

על רקע זה התרחשו שני פגיעות במחסן של Teva.

כאן חשוב לא לחזור על טעות הדיווחים הראשונים ולא לקרוא למה שקרה “מכה כפולה של טילים”. Teva עצמה מאשרת רשמית שתי פגיעות, אך לא מציינת שמדובר בטילים. בדיווחים על התקפה רוסית ב-3 בספטמבר מופיעים בעיקר מל”טים. לכן הנוסח המאושר כרגע הוא: המחסן של Teva נפגע פעמיים במהלך התקפה אווירית רוסית.

הגודל הסופי של הנזק עדיין לא נקבע.

השלכות חמורות במיוחד של ההתקפה נרשמו באזור קייב.

במחוז בוריספול, גבר נפצע מרסיסים ואושפז. נפגעו מחסנים, בניין מנהלי, חנות ומבנים אזרחיים נוספים. בבוריספול עצמה דווח גם על נזק לשני בנייני דירות, רכבים, מבנה בנק וסלון יופי.

עם זאת, אין סיבה לקשר את פציעת הגבר ישירות עם מחסן Teva: לא היו נפגעים בין עובדי החברה.

באותו מחוז בוריספול, הפגיעה הייתה במתחם לוגיסטי פרמצבטי גדול “ביוקון” — אחד ממרכזי המחסנים המיוחדים הגדולים באוקראינה בשטח של כ-30 אלף מטרים רבועים.

“ביוקון” עוסק באחסון תרופות ומספק יכולות אחסון לחברות תרופות בינלאומיות. לפי נתוני משתתפי שוק התרופות האוקראיני, שם נמצאו מוצרים של Pfizer, Novartis, Roche, Teva, AstraZeneca ויצרנים אחרים.

דווח על השמדת מלאי תרופות משמעותי. הנזק הראשוני לכל המתחם הוערך על ידי נציגי השוק ב-מיליארדי גריבנה, אך הסכום הסופי של ההפסדים עדיין לא נקבע.

עם זאת, אין לחבר את הדיווחים על “ביוקון” ו-Teva לנקודה אחת ללא אישורים נוספים.

Teva דיווחה רשמית בנפרד על שתי פגיעות במחסן שלה. “ביוקון” מופיע בנפרד כמתחם לוגיסטי פרמצבטי שנפגע, שבו, בין היתר, אוחסנו מוצרים של Teva. הנתונים הציבוריים הקיימים אינם מספיקים כדי לטעון שבכל הדיווחים מדובר באותו מחסן ספציפי.

באותה תקופה, התקפות רוסיות פגעו גם בתשתית רפואית הומניטרית.

נפגע אחד המחסנים המרכזיים של ארגון הבריאות העולמי באזור קייב, שבו היו מלאי רפואי הומניטרי. עובדי ארגון הבריאות העולמי לא נפגעו, אך בשל האש, העשן והגישה המוגבלת לא ניתן היה לקבוע את היקף ההפסדים מיד.

זהו המשך של סדרת מקרים דומים. קודם לכן נפגעו מחסנים של ארגון הבריאות העולמי בדניפרו ובסמוך לקייב. בשנת 2026 דיווח הארגון על לפחות 20 התקפות על מחסני סיוע הומניטרי, כאשר 15 מהן פגעו במלאי רפואי.

כך, סביב סיפור Teva נראה הקשר רחב יותר: התקפות רוסיות פוגעות לא רק במפעלים בודדים, אלא גם בתשתית שדרכה נשמרים ומופצים תרופות וסיוע רפואי הומניטרי באוקראינה.

Teva גינתה את ההתקפות הרוסיות

תגובת החברה עצמה לא הסתכמה בהודעה על הנזקים.

Teva גינתה את ההתקפות הרוסיות, והצהירה ב-3 בספטמבר 2026 שהן ממשיכות לגבות חיי אדם, לסכן אנשים ולהרוס תשתיות אזרחיות ועסקים אוקראיניים.

החברה הדגישה במיוחד שענף התרופות הוא חלק ממערכת הבריאות הקריטית, ולכן יש לשמור על גישה רציפה של מטופלים לטיפול הנחוץ גם בזמן מלחמה.

המנכ”ל של Teva באוקראינה דמיטרי ספיצין ציין שני סדרי עדיפויות מיידיים של החברה: בטיחות העובדים ושמירה על גישת המטופלים לתרופות.

עבור אנשים רבים מדובר בתרופות שיש ליטול באופן קבוע. לכן, פגיעה במתקן כזה משמעותה לא רק אובדן סחורה או נזק מסחרי.

אחד ממרכיבי מערכת האספקה של תרופות באוקראינה נפגע.

Teva — חברה ישראלית

חשוב להבהיר זאת בנפרד, שכן מבנה של תאגיד בינלאומי גדול יכול ליצור בלבול.

ההיסטוריה של החברה שממנה צמחה Teva המודרנית מתחילה בירושלים בשנת 1901. חיים סלומון, משה לוין ויצחק אלשטיין הקימו עסק תרופות סיטונאי קטן S.L.E. — Salomon, Levin & Elstein, שעסק בייבוא והפצת תרופות.

בהיסטוריה של Teva עצמה נשמר פרט אופייני לאותה תקופה: תרופות נמסרו באזור גם באמצעות שיירות פרדות וגמלים.

בהדרגה התפתח ייצור תרופות עצמאי. בשנת 1951 החלו מניות Teva להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנת 1976 איחוד של מספר יצרני תרופות ישראליים הוביל להקמת Teva Pharmaceutical Industries Ltd. המילה Teva — טבע — בעברית פירושה “טבע”.

לאחר מכן החלה התפשטות בינלאומית. באמצעות סדרת רכישות גדולות הפכה החברה הישראלית לקבוצת תרופות גלובלית. בשנים שונות נכנסו למבנה שלה IVAX, Barr, Pliva, ratiopharm, Cephalon ו-Actavis.

היום Teva פועלת בעשרות שווקים, ומוצריה משמשים מדי יום כ-200 מיליון אנשים. עם זאת, המטה הגלובלי של החברה נמצא בישראל.

לכן אין צורך לקרוא ל-Teva פשוט “חברה עם שורשים ישראליים”.

Teva Pharmaceutical Industries — תאגיד תרופות ישראלי.

עם זאת, היא חברה ציבורית. מניותיה נסחרות בבורסות ונמצאות בבעלות משקיעים רבים, ולכן אין בעל פיזי אחד שמחזיק בכל Teva.

כיצד פועלת “טבע אוקראינה” ולמי היא שייכת

קבוצת Teva פועלת באוקראינה מאז 1997.

החברה הנוכחית בע”מ “טבע אוקראינה”, קוד EGRPOU 34770471, נרשמה ב-11 בדצמבר 2006.

מנכ”ל החברה — דמיטרי ספיצין. הפעילות הרשומה העיקרית — סחר סיטונאי במוצרים פרמצבטיים.

המבנה המשפטי של הבעלות נראה כך: 100% מההון הרשום של בע”מ “טבע אוקראינה” שייך ל-Teva Pharma B.V., הרשומה בהולנד. גודל ההון הרשום של המפעל האוקראיני עומד על כ-1.756 מיליארד גריבנה.

אבל Teva Pharma B.V. — זו מבנה של קבוצת Teva הבינלאומית. “טבע אוקראינה” עצמה מציינת במפורש שהיא חלק מ-Teva Pharmaceutical Industries Ltd. עם מטה בישראל.

לכן ההגדרה “הבת האוקראינית של Teva הישראלית” נכונה.

לא מדובר במפעל אוקראיני עצמאי שקיבל פעם רשות להשתמש במותג הישראלי. הבעלים המשפטי הישיר של בע”מ האוקראינית הוא מבנה הולנדי של הקבוצה, ומעליו נמצאת Teva Pharmaceutical Industries הישראלית הגלובלית.

באוקראינה זה רחוק מלהיות נציגות קטנה.

Teva מדווחת על יותר מ-350 עובדים ופורטפוליו של מעל 260 תרופות. החברה מכנה את עצמה כחברת התרופות הבינלאומית הגדולה ביותר באוקראינה ואחת משלושת המובילים בענף.

לפי הדוחות הכספיים לשנת 2025, בע”מ “טבע אוקראינה” קיבלה כ-4.66 מיליארד גריבנה הכנסות, ונכסיה בסוף השנה עמדו על כ-3.88 מיליארד גריבנה.

יותר מ-155 מיליון דולר תרופות וסיוע הומניטרי לאוקראינה

לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה, Teva לא עזבה את אוקראינה.

עד אוקטובר 2025, החברה דיווחה שהעבירה למדינה סיוע הומניטרי בשווי יותר מ-155 מיליון דולר.

זה יותר מ-3.2 מיליון אריזות של תרופות חיוניות ויותר מ-400 שמות של תרופות.

במשלוחי הסיוע נכללו תרופות לחולים עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת והפרעות אנדוקריניות אחרות, מחלות נוירולוגיות ונפשיות, זיהומים, מחלות מערכת העיכול, וכן מחלות אונקולוגיות והמטולוגיות.

הסיוע עבר דרך הסניף האוקראיני של Teva, מבנים גלובליים של החברה ובשיתוף עם Direct Relief. בין המקבלים היו מערכת הבריאות האוקראינית, קרנות צדקה וארגונים הומניטריים.

לכן המצב נראה במיוחד מובהק.

חברה ישראלית פועלת באוקראינה כמעט שלושה עשורים, לאחר הפלישה הרוסית מעבירה למדינה תרופות וסיוע הומניטרי ביותר מ-155 מיליון דולר — וכעת המחסן שלה נפגע פעמיים מהתקפה רוסית.

ובאותם ימים מוסקבה מציבה תנאים לישראל

בנקודה זו הסיפור מפסיק להיות רק פרק אוקראיני.

כמעט בו זמנית נודע כי הרשויות האוויריות הרוסיות לא נתנו ל-El Al את ההחלטה החיובית הנדרשת לפתיחת קו תל אביב — סנט פטרסבורג.

כפי שכבר ניתחנו בפירוט ב-נאנווסטי — חדשות ישראל במאמר על הסכסוך סביב El Al ו”אירופלוט”, מקורות ישראליים מקשרים את עמדת מוסקבה לשאלת חזרת המוביל הרוסי לבן-גוריון.

גם כאן חשוב להפריד בין עובדה מבוססת לדיווחי מקורות.

עובדה: El Al לא קיבלה את האישור הרוסי הנדרש.

לפי מקורות ישראליים: מוסקבה לא מעוניינת בהרחבת האפשרויות של El Al, כל עוד “אירופלוט” עצמו לא יכול לחזור לישראל.

עם זאת, לא פורסמה הצהרה רוסית רשמית בצורה ישירה — “לא ניתן ל-El Al את סנט פטרסבורג, כל עוד ישראל לא תאפשר ל”אירופלוט” להיכנס”.

וכל זה קורה רק יומיים לאחר פרסום חקירת Financial Times על תוכנית C430L הרוסית-איראנית. נאנווסטי ניתחו בנפרד את הסיוע של מומחי טילים רוסים לאיראן.

לפי FT, מומחים רוסים סייעו לטהרן לשלוט בטכנולוגיות של טילים על-קוליים, והשת”פ נמשך גם בשנת 2026.

התמונה בסופו של דבר הופכת רחבה יותר מסיפור של מחסן אחד.

רוסיה מנהלת מלחמה נגד אוקראינה. Teva הישראלית מסייעת למערכת הבריאות האוקראינית — והמחסן שלה נפגע פעמיים מהתקפה רוסית.

במקביל, מומחים רוסים מסייעים לאיראן לפתח טכנולוגיות טילים.

ובסכסוך האווירי עם ישראל, מוסקבה, לפי מקורות ישראליים, משתמשת בשאלת האישור ל-El Al כמנוף סביב האינטרסים של “אירופלוט”.

עוד ב-31 באוגוסט, השגריר האוקראיני יבגני קורניצ’וק בתל אביב דיבר על הצורך לאחד כוחות של אוקראינה וישראל נגד איומים משותפים. אז ניתחנו בנפרד מדוע מאחורי הנוסח הזה הולכת ומתגלה הקשר רוסיה — איראן.

כעת להצהרות הדיפלומטיות נוספו שתי פגיעות במחסן של אחת החברות הישראליות הגדולות.

בזמן הכנת החומר לא נמצאה תגובה ציבורית נפרדת של ממשלת ישראל דווקא על מה שקרה עם מחסן Teva.

Teva עצמה כבר גיבשה את עמדתה: החברה גינתה את ההתקפות הרוסיות.

ואחרי הסיפור הזה השאלה לממשלת ישראל הנוכחית הופכת לעוד יותר קונקרטית: כמה פרקים דומים צריכים להצטבר כדי שהיחסים עם מוסקבה יוערכו לא מתוך הרגל ואינרציה דיפלומטית, אלא לפי מה שרוסיה עושה היום בפועל עם האינטרסים הישראליים — מעסקים גדולים ותעופה ועד שיתוף פעולה עם איראן?

זיכרון שמברך אותך ב”שָלוֹם עֲלֵיכֶם”

ב-2 במרץ 2009, ברחוב וליקה וסילקיבסקה 5 בקייב, נפתח מוזיאון שלום עליכם — המוסד הממלכתי הראשון באוקראינה המודרנית המוקדש לחייו, יצירתו ותקופתו של שלום עליכם.

הבית שבו התגורר הסופר בין השנים 1896–1903 הפך לא רק למקום זיכרון, אלא גם לגשר תרבותי בין יהדות אוקראינה וישראל.

“קייב היא העיר שלי… העובדה שאיני יכול להיות בקייב ממלאת אותי בעצב” — כך כתב שלום עליכם בשנת 1908 בתשובה לטלגרמה שקיבל לכבוד 25 שנות יצירתו הספרותית.

קייב ואוקראינה בביוגרפיה של הסופר

קייב מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב דמותו של שלום רבינוביץ’, שהפך לימים לשלום עליכם (ביטוי שמשמעו: “שלום לכם”, ברכת שלום יהודית מסורתית). כאן נכתבו יצירותיו הידועות: “מנחם מנדל”, “בעולמם הקטן של אנשים קטנים”, “טביה החולב” ו“כל ברדיצ’ב”.

יצירות אלו הכניסו את תרבות היידיש אל תוך הספרות העולמית והפכו את שלום עליכם לכרוניקן של חיי השטעטל.

התערוכה הקבועה: מכתבי יד ועד מצבות

התערוכה הקבועה במוזיאון שלום עליכם בקייב מציגה את חייו ויצירתו של הסופר ומזמינה את המבקרים להתחבר לתרבות הרוחנית והחומרית של יהודי מזרח אירופה. בסיורים ניתן לראות חפצי פולחן, כלי בית מסורתיים ופריטים יהודיים ייחודיים.

על גבי מסכים מותקנים באולם ניתן לצפות בקטעים מסרטים ומחזות המבוססים על יצירותיו, ארכיטקטורה יהודית, מצבות אבן (מצבות) מעשה ידי אומני אבן יהודים, ספרים עתיקים, כתבי יד ודוגמאות של קליגרפיה יהודית. אחת התצוגות מוקדשת גם לפרשת עלילת בייליס, משפט שהסעיר את דעת הקהל ברוסיה ובאירופה בראשית המאה ה-20.

המוזיאון מציע חוויה מקיפה של חיי היום-יום והמסורת היהודית במזרח אירופה:

• חפצי פולחן ופריטים מבית יהודי מסורתי
• ספרים עתיקים, כתבי יד ודוגמאות קליגרפיה
• קטעים מסרטים ומחזות על פי כתביו של שלום עליכם
• מצבות אותנטיות שנחרתו בידי אומנים יהודים
• תיעוד על משפט בייליס – מקרה שעורר הדים רבים בתחילת המאה ה-20

התערוכה הקבועה הופכת את המוזיאון למקום שבו העבר אינו נשכח – אלא מדבר אל המבקר בשפה של זיכרון חזותי ומסורתי.

בנוסף לאולם הראשי, יש במוזיאון גם חלל לתערוכות מתחלפות, אשר מתחדשות כמעט מדי חודש ומציגות יצירות הקשורות לתרבות היהודית.

תערוכות מתחלפות: “היסטוריית הלבוש היהודי”

כיום מוצגת תערוכה בשם “ההיסטוריה של הלבוש היהודי”, החוקרת את הסמלים והמשמעות של פרטי לבוש יהודיים מסורתיים. דרך טליתות, כיסויים, קפטנים ופריטי לבוש נוספים נחשפים המבקרים למשמעויות של זהות דתית, מעמד, מגדר ושייכות קהילתית.

בעבר הוצגו במוזיאון תערוכות כמו “שטעטל בעיני בינה מלאכותית” ו“חזור הביתה בשלום”.

מרכז תרבותי וחינוכי

בהנהלתה של אירינה קלימובה, הפך המוזיאון מבית הנצחה לחלל דינמי עם מגוון יוזמות:

• הרצאות על היסטוריה יהודית ועולמית – אונליין ובמקום
• תכנית “עמודים בהיסטוריה ובתרבות היהודית” לבתי ספר בקייב
• סדנאות אמנות “מציירים יחד” בהובלת אירינה קלימובה
• כנסים, סמינרים, מפגשים תרבותיים וקונצרטים

המוזיאון ממלא תפקידים של שומר זיכרון, מוסד מחקרי וגשר תרבותי.

הקשר עם ישראל: למה זה חשוב גם היום

עבור יהודים בישראל, ובעיקר עולים מאוקראינה, המוזיאון הוא מקום של זיכרון והתחדשות. ההיסטוריה שהביאו עמם ממשיכה להתקיים כאן, והתרבות שלהם עדיין מדברת בין הקירות.

זו גם הסיבה לכך שNAnews – חדשות ישראל עוקבים ומסקרים את פעילות המוזיאון ואת תרומתו לדיאלוג התרבותי בין אוקראינה לישראל.

מידע שימושי

כתובת: קייב, רחוב וליקה וסילקיבסקה 5 (תחנת מטרו “לב טולסטוי”)

שעות פתיחה: שלישי עד ראשון, 11:00–17:00 (הקופה נסגרת 45 דקות לפני הסגירה)

טלפון: ‎+380 (44) 235-17-34

אתר: sholomaleichemmuseum.com

המוזיאון הוא חלק מרשת מוזיאוני ההיסטוריה של קייב, הכוללת תשעה סניפים – כל אחד מהם מוקדש לפרק אחר בזיכרון המקומי והלאומי.

סיום

שלום עליכם אמר פעם: “אני הכרוניקן של העם היהודי”.

היום, המוזיאון הנושא את שמו ממשיך את הכרוניקה הזאת – ומוסיף לה פרקים של עמידה, תרבות וקשרים בין ישראל לאוקראינה.

NAnews – חדשות ישראל ימשיכו לדווח על אירועים תרבותיים שמעצבים את העתיד המשותף של עמינו.

הסיבוב יתקיים בין ה-10 ל-18 באוקטובר 2026 ויכלול מספר ערים בישראל: נוף הגליל, אשדוד, נתניה, אשקלון, ראשון לציון, פתח תקווה, באר שבע וחיפה. כל הקונצרטים מתוכננים לשעה 20:00, והכרטיסים, לפי המארגנים Showman, נעים בין 174 ל-265 שקלים בערים השונות.

כרטיסים כבר זמינים באתר Showman. 

זה לא רק סיבוב הופעות של דואט אוקראיני.

עבור רבים מהישראלים, במיוחד אלו שסיפורי המשפחה שלהם קשורים לקייב, פודוליה, אודסה, צ’רנוביץ, ז’יטומיר, ברדיצ’ב או אומן, הקונצרט הזה יכול להיות מפגש עם אותו עולם תרבותי שלא תמיד ניתן להסביר במילים. הוא חי בשירים, באינטונציות, בתקליטים ישנים, במתכוני משפחה, במילים ביידיש, בזיכרונות של סבתא ובאותה מוזיקה מיוחדת שבה שמחה ועצב כמעט אף פעם לא קיימים בנפרד.

מי הן The Alibi Sisters

אנה ואנג’לינה זבאלסקי ידועות לקהל האוקראיני מאז תחילת שנות ה-2000 כלהקת «Алібі». הפרויקט הופיע ב-6 באפריל 2001, ומאז 2021 האחיות מופיעות כ-The Alibi Sisters. בתיאור הלהקה מצוינים הז’אנרים פופ וקלייזמר, ובין השפות בהן הן מבצעות — אוקראינית, רוסית ויידיש.

בביוגרפיה של הדואט יש פרט חשוב: האחיות היו סולניות של אנסמבל פולקלור «Струмочок» מגיל חמש, ב-1997 סיימו בית ספר למוזיקה בכיתת כינור, ולאחר מכן הגיעו לבמה המקצועית, לטלוויזיה, לאלבומים ולקהל האוקראיני הרחב. ב-2012 «Алібі» הפסיקו את הפעילות האמנותית, אך ב-2021 הפרויקט חזר כבר בדמות חדשה — עם אופטיקה מוזיקלית אחרת, צליל שונה ופנייה עמוקה יותר למורשת האוקראינית-יהודית.

דווקא המעבר הזה הופך את הסיבוב הישראלי הנוכחי למעניין במיוחד.

The Alibi Sisters — זה כבר לא רק נוסטלגיה לבמת הפופ האוקראינית של שנות ה-2000. זו ניסיון לשמוע מחדש את השכבה התרבותית שבה שירים עממיים אוקראיניים, יידיש, קלייזמר, להיטים יהודיים, תיאטרליות, זיכרון משפחתי ודמות רטרו של שנות ה-1950–1960 מתחברים לצורה בימתית שלמה.

למה הקונצרט הזה חשוב דווקא לישראל

בראיון ל-Ukrainian Jewish Encounter, שפורסם ב-15 במאי 2025, אנה זבאלסקי הסבירה בפירוט שהנושא האוקראיני-יהודי עבור האחיות אינו סגנון מקרי. היא אמרה שאפילו ברמה היומיומית באוקראינה אנשים רבים נשארים חלקית נושאי התרבות היהודית — דרך שירים, שמות מאכלים, מילים, הרגלים משפחתיים וזיכרון שעבר לא תמיד בגלוי, אך לעיתים קרובות מאוד עמוק.

באותו ראיון אנה נזכרה בחלה, דג ממולא, מילים ביידיש בשפת המשפחה והשיר «Vi iz dos gesele», שסבתא שרה להן בילדותן. פרטים כאלה חשובים, כי הם מראים: עבור The Alibi Sisters יידיש והמסורת המוזיקלית היהודית — אינם מוצג מוזיאוני, אלא חלק מזיכרון חי שחוזר דרך הקול, הבמה והסיפור האישי.

לישראל זה נשמע במיוחד מדויק.

כאן חיים אנשים שעבורם יידיש — שפת הילדות, שפת ההורים או הסבים והסבתות, שפת שירים ישנים, בדיחות, תפילות, שיחות משפחתיות ועולם יהודי מזרח אירופי. ואפילו אם מישהו כבר לא מדבר ביידיש, המוזיקה לעיתים קרובות מזוהה מהר יותר מהמילים.

מארגני הסיבוב מתארים את התוכנית כקונצרט עם להקה חיה, אסתטיקה רטרו, אנרגיה ריקודית, רוח קלייזמר ושירים שבהם נשמעים להיטים יהודיים, שירים עממיים אוקראיניים, קומפוזיציות אוקראיניות ידועות ולהיטים עולמיים. בין השירים היהודיים המוצהרים — Bublitchki, Main Yiddishe Mamme, Papirossen, Ich Hob Dich Zifeel Lieb ואחרים.

ניתן להאזין ב-https://www.youtube.com/@TheAlibiSisters

НАновости — חדשות ישראל ו-sTDe | NAnews — לוח אירועים של ישראל שמים לב: בפורמט כזה הקונצרט הופך לא רק לאירוע מוזיקלי, אלא גם למפגש תרבותי. כאן חשובה לא רק הבמה, אלא גם מי שיושב באולם, אילו אסוציאציות משפחתיות עולות אצל הצופים ולמה הנושא האוקראיני-יהודי נשמע היום שוב כל כך בקשב.

האחיות ברי, קייב והחזרה לעולם היידיש

במודעה של Showman נאמר שאנה ואנג’לינה זבאלסקי מושפעות מיצירתן של האחיות ברי האגדיות. המארגנים מדגישים את האווירה הרטרו, הלהקה החיה והתחושה של הזמן שבו יידיש נשמעה בדירות וברחובות, ושירים אוקראיניים ויהודיים יכלו להחליף זה את זה בחתונות ובחגיגות משפחתיות.

בראיון ל-UJE אנה זבאלסקי גם דיברה על הקשר עם האחיות ברי, אך הבהירה נקודה חשובה: The Alibi Sisters לא מנסות להיות העתק של הדואט האגדי. הן משתמשות בכוח ה’טרצה האחיות’, באסתטיקה רטרו ובקשר הקולי המוכר, תוך שהן נשארות פרויקט אוקראיני עצמאי.

ההבדל הזה עקרוני.

כאשר אמניות אוקראיניות שרות ביידיש בישראל, הן לא רק משחזרות מנגינות ישנות. הן מחברות מחדש את קייב, פודוליה, הבמה האוקראינית, הזיכרון המוזיקלי היהודי והחוויה המודרנית של מלחמה, הגירה, אובדן וחזרה לשורשים.

באותו ראיון אנה זבאלסקי אמרה שהחזרה לעולם היידיש אינה אפשרית פיזית, אך אפשרית כזיכרון, כבוד וצורת חזרה תרבותית. לדעתה, חשוב לזכור לא רק את הטרגדיה, אלא גם את החיים: צחוק, אוכל, שיחות, אהבה, ספרי שלום עליכם והחום האנושי של עולם שנעלם.

לכן הסיבוב הישראלי של The Alibi Sisters נראה לא כמו מודעה רגילה לשבוע באוקטובר.

זה קונצרט למי שרוצה לשמוע את אוקראינה לא רק דרך חדשות המלחמה, אלא דרך מוזיקה, תרבות, קולות והקשרים שהתקיימו במשך מאות שנים בין אוקראינים ליהודים.

איפה ומתי יתקיימו הקונצרטים של The Alibi Sisters בישראל

לפי Showman, סיבוב ההופעות של The Alibi Sisters נדחה לתאריכים חדשים ויתקיים בישראל בין ה-10 ל-18 באוקטובר 2026.

נוף הגליל — 10 באוקטובר 2026

הקונצרט בנוף הגליל יתקיים ב-10 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: מרכז תרבות ‘ברקוביץ’.

כתובת: דרך החטיבות 4.

מחיר כרטיסים: 175–235 ₪.

אשדוד — 11 באוקטובר 2026

באשדוד The Alibi Sisters יופיעו ב-11 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: מתנ”ס דיונה-יוד.

כתובת: רחוב קרן קיימת לישראל 90.

מחיר כרטיסים: 195–255 ₪.

נתניה — 12 באוקטובר 2026

הקונצרט בנתניה יתקיים ב-12 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: אודיטוריום ע”ש אריק איינשטיין.

כתובת: רחוב בני ברמן 6.

מחיר כרטיסים: 225–255 ₪.

אשקלון — 13 באוקטובר 2026

באשקלון הקונצרט מתוכנן ל-13 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: מתנ”ס ‘וולנברג’.

כתובת: רחוב גרופר 15.

מחיר כרטיסים: 174–225 ₪.

ראשון לציון — 14 באוקטובר 2026

בראשון לציון The Alibi Sisters יופיעו ב-14 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: אולם ‘מופת’.

כתובת: רחוב רוטשילד 60.

מחיר כרטיסים: 195–255 ₪.

פתח תקווה — 15 באוקטובר 2026

הקונצרט בפתח תקווה יתקיים ב-15 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: אולם ‘שרט’.

כתובת: רחוב העלייה השנייה 1.

מחיר כרטיסים: 195–255 ₪.

באר שבע — 17 באוקטובר 2026

בבאר שבע הקונצרט יתקיים ב-17 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: תמוז — בית המוזיקה.

כתובת: רחוב הרצל 12.

מחיר כרטיסים: 235–265 ₪.

חיפה — 18 באוקטובר 2026

הקונצרט הסופי של הסיבוב הישראלי מתוכנן בחיפה ב-18 באוקטובר 2026 בשעה 20:00.

מקום: אולם ‘רפפורט’.

כתובת: שדרות הנשיא 138.

מחיר כרטיסים: 195–255 ₪.

כרטיסים כבר זמינים באתר Showman. 

מה יישמע בתוכנית

מצופה תוכנית עם להקה חיה, שבה להיטים יהודיים ביידיש, שירים עממיים אוקראיניים, קומפוזיציות אוקראיניות ידועות וקלאסיקה רטרו עולמית יישמעו לא כקטעים נפרדים, אלא כנתיב מוזיקלי אחד. בתיאור המארגנים מודגשים במיוחד רוח הקלייזמר, האנרגיה הריקודית, הנוסטלגיה והתיאטרליות הבימתית.

עבור הקהל הישראלי זה יכול להיות במיוחד קרוב: כאן המוטיבים האוקראיניים לא מתווכחים עם היהודיים, אלא הופכים לחלק מהזיכרון המשותף. ואולי, דווקא בגלל זה The Alibi Sisters בישראל נתפסות לא כאורחות זרות, אלא כאמניות שמביאות קוד מוכר — רק בצורה חדשה, בוהקת ומורכבת בימתית.

НАновости — חדשות ישראל תעקוב אחרי האירועים התרבותיים שמחברים את ישראל, אוקראינה והקהילות היהודיות דרך מוזיקה, היסטוריה וזיכרון אנושי חי.

כרטיסים ולוח זמנים של הסיבוב:

כרטיסים כבר זמינים באתר Showman. 

מחבר: R.Verter

נוסחה אחת מותרת וארבעה איסורים

ב-4 בספטמבר 2026 הגישה התביעה המדינית לבית המשפט המחוזי המרכזי כתב אישום נגד אזרח ישראל וביקשה להשאירו במעצר עד תום ההליך. החקירה נוהלה על ידי השב”כ והמשטרה. הנוסחה המותרת אומרת כי הנאשם פעל בהנחיית גופים מודיעיניים זרים והשתתף ב”פעילות השפעה”.

בית המשפט התיר לפרסם זאת לאחר פנייה של עיתונאים, אך השאיר חסויים את השם, הנתונים האישיים, השייכות לשירות הזר, אופי הקשר והמשימות הספציפיות. גבול זה לטקסט שלנו הוא חובה: בית המשפט הישראלי טרם התיר רשמית לפרסם את שם הנאשם בהקשר של כתב האישום של היום. אסור לחבר את השם עם האישום כעובדה מוכחת. האיסור חל בדיוק במקום שבו מתחילים המידע של כתב האישום החדש.

מה נותנים עשרים יום אם מסירים את השם

הגבר נעצר לאחר נחיתה בנתב”ג לפני כחודש. ב-20 הימים הראשונים נאסר עליו להיפגש עם עורך דין. החקירה נוהלה על ידי קבוצה משטרתית מצומצמת, התיק היה בפיקוח התובע המדיני עמית אייסמן והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ההגנה מיוצגת על ידי אינה לבדינסקי-קץ.

כאן קל לערבב שתי כרונולוגיות, ולכן הפרדנו אותן. עבור הנאשם הלא מזוהה של היום פורסם רשמית רק “כחודש”. בהיסטוריה הציבורית ידוע תאריך הנחיתה – 2 באוגוסט. מ-2 באוגוסט עד 4 בספטמבר עוברים 33 ימים; 20 ימים מהווים קצת יותר מ-60% מתקופה זו. השוואה זו מראה את היקף השלב הסגור, אך לא קובעת את זהות הנאשם.

קו אוגוסט קיים בנפרד

במקביל מתחילת אוגוסט נדונה בפומבי ההיסטוריה של ארטם קירפיצ’נקו. ב-5 באוגוסט נכתב ב-נאנובוסטי בפירוט על מעצרו לאחר נחיתה מארמניה, הביוגרפיה שלו, שירותו בצה”ל, לימודיו באוניברסיטה העברית והחיים שלאחר מכן ברוסיה. אז לא נמסרה סיבת המעצר באופן רשמי.

ב-29 באוגוסט חזרנו לסיפור זה לאחר פנייה של מועצת זכויות האדם הרוסית לאו”ם. הצד הרוסי העלה אפשרות של רדיפה פוליטית “בגלל דעות”, אף על פי שלא ראה את חומרי התיק. כבר אז הודיעה ההגנה כי ב-1 בספטמבר צפויה הצהרת התובע, ולאחר מכן יעבור התיק לבית המשפט המחוזי. ב-4 בספטמבר אכן נקבע תאריך הצעד המשפטי הבא.

איראן, כנס וגבול המותר

לקירפיצ’נקו יש פרט ביוגרפי נפרד: בשנת 2018 הוא ביקר באיראן. מכריו טענו כי לאחר מכן הוא עוד הגיע לישראל ללא בעיות. עצם העובדה של הנסיעה ידועה בפומבי, אך אסור לקשרה עם האישום הנוכחי: בית המשפט לא חשף את המדינה, השירות או תוכן הקשרים המשוערים.

יש גם סיפור עם נסיעה לישראל באוגוסט. נציגי המשפחה אמרו כי קירפיצ’נקו הגיע לכנס; מאוחר יותר הם טענו כי העירייה של המקום המשוער לא ידעה על האירוע. הגרסה על “מלכודת” הגיעה מתומכי קירפיצ’נקו ולא קיבלה אישור.

להגנה יש גרסה משלה

ההגנה של הנאשם של היום טוענת כי הוא חי בחו”ל, הגיע לישראל לעיתים רחוקות ולא הייתה לו גישה למידע סודי. לבדינסקי-קץ הצהירה כי הנאשם “לא גרם ולא יכול היה לגרום” נזק למדינה. היא גם טוענת כי הקשרים הזרים לא הורו לו לאסוף או להעביר מידע על ישראל.

קודם לכן דיווחו תומכי קירפיצ’נקו על חקירות ממושכות ולחץ. נציג המשפחה העביר את דבריו על כך שההודאה התקבלה “תחת לחץ חקירתי”. אין אישור עצמאי לטענות אלו. עבור בית המשפט תהיה משמעות לחומרי התיק, שעדיין כמעט סגורים לחלוטין.

מדוע שם המודיעין משנה את התמונה

יש השוואה מובהקת. ב-6 באוגוסט נאנובוסטי ניתחו תיק אחר של תושבי אשקלון, שהואשמו בעבודה עבור איראן: שם התביעה ציינה בפומבי את איראן ותיארה את המשימות המשוערות. בתיק הנוכחי אפילו השייכות למודיעין זר נותרה אסורה לפרסום.

ביולי נאנובוסטי ניתחו דוח מבקר המדינה על השפעה זרה של רוסיה ואיראן. בו תועדו בעיות בתיאום מבנים מדיניים והיעדר מדיניות לאומית אחידה נגד השפעה זרה. לכן עצם הנוסחה של האישום החדש ראויה לתשומת לב בנפרד מהאישיות של הנאשם.

נציג משפחת קירפיצ’נקו אמר לפרסום זר כי, לפי “מידע לא רשמי” שלהם, הקשר המשוער אינו קשור לאיראן או ללבנון. לאחר מכן הוא דיבר על רוסיה. אלו דברי המשפחה, לא החקירה. המדינה לא ציינה את רוסיה בחלק שפורסם של האישום.

הסודיות כאן פועלת באופן יוצא דופן גם מסיבה נוספת. בית המשפט חשף את הליבה המשפטית של התיק רק לאחר בקשת העיתונות, בעוד שהדיון הציבורי על מעצר אוגוסט כבר נמשך שבועות. נוצר פער בין ההיסטוריה הביוגרפית הידועה לציבור לבין מה שהמדינה מתירה רשמית לקשר עם ההליך החדש.

מתקבלת מבנה סודיות נדירה: המשמעות הכללית של האישום כבר מותרת, וארבעה מרכיבים מרכזיים – שם, מודיעין, קשר ומשימות – נשארים חסויים. עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל כאן ההנחיה העיקרית פשוטה: לתעד רק את מה שבית המשפט התיר לפרסם, ולהחזיק את הכרונולוגיה הציבורית של אוגוסט ליד, מבלי להפוך צירופי מקרים להוכחה.

מחבר: פאבל שווייקו

הסיפור התחיל ב-3 בספטמבר 2026 כחדשות תעופה רגילות למדי. התקשורת הרוסית דיווחה כי אל על הישראלית מתכוננת לפתוח טיסות ישירות בין תל אביב לסנט פטרסבורג. ראש נציגות משרד התיירות של ישראל ברוסיה קסניה וורונצובה אמרה כי מצד המוביל כמעט הכל מוכן. אפילו נקבו בפרטים טכניים: כ-5 שעות ו-15 דקות בדרך, ככל הנראה בואינג 737-900. פטרסבורג הייתה אמורה להחליף את מוסקבה, לשם אל על הפסיקה לטוס לאחר הידרדרות נוספת במצב סביב שדות התעופה הרוסיים.

אבל בערב אותו יום העלילה התהפכה.

ב-17:29 Israel Hayom, בהסתמך על מקורות המוכרים עם המשא ומתן, דיווח כי הרשויות הרוסיות דחו את הבקשה של אל על. מידע דומה הופיע ב-N12. שם היא יוחסה למקורות במשרד התחבורה של ישראל ובמנהל התעופה האזרחית. דווקא מהודעות אלו נודע על הסיבה העיקרית לסכסוך: בישראל סבורים שמוסקבה לא רוצה לתת לאל על אפשרות להרחיב את פעילותה ברוסיה, כל עוד ‘אירופלוט’ הרוסית הממשלתית לא מקבלת אישור לחזור לבן-גוריון. בבוקר ה-4 בספטמבר המידע על היעדר האישור כבר אושר על ידי פרסומים ישראליים אחרים.

כאן נדרשת זהירות. הרשויות הרוסיות עדיין לא פרסמו הצהרה רשמית עם המילים: ‘אל על לא תקבל את פטרסבורג, כי ישראל לא מאפשרת ל’אירופלוט”. יתר על כן, איסור פומבי סופי על המסלול גם לא הוכרז. לכן העובדה נראית כך: אל על לא קיבלה אישור רוסי חיובי, והקשר בין הסירוב ל’אירופלוט’ מתואר על ידי מקורות ישראליים המוכרים עם המצב. זה חשוב יותר מהמילה הרועשת ‘נקמה’: מדובר בסחר תעופתי ספציפי מאוד.

ורק לאחר מכן עולה השאלה, שחורגת הרבה מעבר ללוח הזמנים של פולקובו.

רוסיה מנהלת מלחמה כוללת נגד אוקראינה כבר ארבע וחצי שנים, בשל מלחמה זו קיבלה הגבלות תעופה נרחבות, איבדה גישה נורמלית לחלק מהשירותים והחלקים המערביים, נקלעה לסכסוך חכירה עצום ורשמה מחדש אצלה מטוסים של בעלים זרים.

כעת המדינה, שיצרה את כל הבעיות הללו במעשיה שלה, רוצה שישראל תעזור להחזיר את המוביל הממשלתי הראשי שלה לחיים בינלאומיים רגילים.

בינתיים התעופה הרוסית מישראל לא נעלמה לשום מקום.

וכאן השאלה כבר לא למוסקבה.

מדוע ישראל בכלל ממשיכה לחפש דרך להגיע להסכמה?

פטרסבורג נדרשה לאל על דווקא בגלל המלחמה שהחלה רוסיה

אל על השעתה את הטיסות למוסקבה ב-25 ביוני 2026. הסיבה לא הייתה סנקציה אנטי-רוסית שהצטרפה אליה ישראל, אלא הידרדרות המצב במרחב האווירי הרוסי לאחר תקיפות רחפנים אוקראיניות והגבלות תכופות על פעילות שדות התעופה במוסקבה.

מאוחר יותר הוארכה ההפסקה לפחות עד ה-22 באוקטובר.

ב-NAnews כבר ביוני ניתחו בפירוט מדוע אל על הפסיקה לטוס למוסקבה ומדוע המסלול הפך תלוי במלחמה, בעבודת ההגנה האווירית ובסגירות פתאומיות של שדות תעופה. אז פטרסבורג עדיין לא הופיעה כפתרון. כעת ברור מדוע היא נדרשה: אל על ניסתה לא לעזוב את רוסיה לחלוטין, אלא למצוא שדה תעופה רוסי שפחות תלוי בהגבלות תכופות של צומת התעופה במוסקבה.

על רקע אירועים אלו, אוקראינה העלתה בנפרד את נושא התעופה האזרחית הרוסית ב-ICAO. ב-2 בספטמבר קייב קראה לארגון הבינלאומי לתמוך בסירוב לטוס דרך המרחב האווירי הרוסי בשל עליית הסיכונים הקשורים למלחמה ולרחפנים האוקראיניים לטווח ארוך. מוסקבה בתגובה הצהירה שהיא מבטיחה את הבטיחות, ומשרד התחבורה הרוסי מסר לחברות תעופה זרות הבהרות נוספות על הצעדים הקיימים. עם זאת, ההגבלות בפועל, העיכובים וביטולי הטיסות בשדות התעופה במוסקבה לא נעלמו לשום מקום.

לקורא הישראלי כאן יש שרשרת סיבתית לא נעימה.

רוסיה פולשת לאוקראינה. אוקראינה לאחר מספר שנים של מלחמה מקבלת את היכולת לבצע תקיפות לטווח ארוך על שטח רוסי. שדות תעופה רוסיים נסגרים מעת לעת. אל על מחליטה שהמשך טיסות סדירות למוסקבה הוא לא נוח ומסוכן מדי. המוביל מנסה לעבור לפטרסבורג.

ואחרי כל זה מוסקבה למעשה אומרת: לפני שתקבלו מסלול חלופי, נדבר על ה’אירופלוט’ שלנו.

ב-NAnews רק יום לפני הסיפור הנוכחי ניתחנו בנפרד מדוע השמיים הרוסיים הפכו לגורם עצמאי לתקשורת תעופתית בין ישראל לרוסיה. הסכסוך החדש סביב פטרסבורג התגלה כהמשך כמעט ישיר של אותו חומר.

יש עוד פרט אחד. אל על לא הייתה יכולה פשוט לטוס לפטרסבורג בקו הקצר ביותר דרך אוקראינה: המרחב האווירי האוקראיני סגור לתעופה אזרחית מאז פברואר 2022.

המסלול האמיתי LY611 תל אביב – מוסקבה בפברואר 2026 עבר עיקוף מערבי גדול. לאחר ישראל המטוס עבר דרך טורקיה, בולגריה, רומניה, הונגריה, פולין, ליטא ולטביה ורק אז נכנס למרחב האווירי הרוסי. עבור פטרסבורג אין תוכנית טיסה סופית שפורסמה – הטיסה לא הושקה – אבל המסדרון האירופי המערבי היה יכול להיות אפשרות טבעית גם עבורו.

זהו סמל נפלא לכל הסיפור הזה: אל על הייתה צריכה לעקוף את המלחמה דרך מדינות אירופה, רבות מהן עצמן סגורות לתעופה הרוסית, כדי להגיע לרוסיה – ורוסיה עוד החליטה להציב תנאים לישראל.

מדוע ‘אירופלוט’ בכלל לא טסה לישראל

אם קוראים רק את הצד הרוסי של המחלוקת, אפשר לחשוב שישראל בחרה ללא סיבה בחברה רוסית אחת והחליטה להעניש אותה.

לא.

‘אירופלוט’ נכון לספטמבר 2026 נשארת ב-EU Air Safety List – רשימה רשמית של חברות תעופה שאסור להן או מוגבלות בפעילותן באיחוד האירופי בשל בעיות הקשורות לבטיחות תעופתית ולפיקוח עליה.

ביוני 2026 הנציבות האירופית עדכנה את הרשימה כבר בפעם ה-48. בה נשארות 22 חברות תעופה המוסמכות ברוסיה. הנציבות האירופית מדברת ישירות על ליקויים חמורים בתחום הבטיחות. בין החברות ברשימה נמצאת גם PUBLIC JOINT STOCK COMPANY “AEROFLOT — RUSSIAN AIRLINES”.

אין לערבב זאת עם סנקציות פוליטיות-כלכליות רגילות.

לאחר הפלישה הרוסית האיחוד האירופי סגר את המרחב האווירי שלו למובילים רוסים. ארה”ב ובריטניה קיבלו מגבלות משלהן. בואינג ואיירבוס הפסיקו את התמיכה הרגילה במפעילים רוסים, נוצרו מגבלות על חלקים, שירותים טכניים, ביטוח, חכירה ועוד אלמנטים רבים אחרים, בלעדיהם תעופה בינלאומית מודרנית לא קיימת.

Air Safety List – שאלה נפרדת. הוא נוגע ליכולת מערכת התעופה להבטיח רמת פיקוח מוכרת בינלאומית.

לכן הסיסמה ‘ישראל לשם מה אוסרת על ‘אירופלוט” הופכת את הסיפור על פיו.

הרבה יותר מדויק לשאול: מדוע ישראל בכלל צריכה לעשות חריג עבור מוביל שלגביו למערכת התעופה האירופית יש שאלות רשמיות?

כאן גם כדאי לתקן ניסוח נפוץ. לומר שהבואינג והאיירבוס הרוסיים כעת ‘טסים רק למדינות העולם השלישי’ זה לא נכון. ‘אירופלוט’ ממשיכה לשרת את טורקיה, איחוד האמירויות, סין, מצרים ויעדים בינלאומיים אחרים.

אבל זה לא הופך את מצבה לנורמלי.

רוב המרחב האירופי סגור בפניה. הגישה לתשתית התעופה המערבית מוגבלת. ובמקום להסיר את הסיבות למצב זה, מוסקבה מנסה להרחיב את רשימת המדינות שיסכימו לחיות עם הכללים הרוסיים.

בקשות כמו ‘מדוע אירופלוט לא טסה לישראל’, ‘מדוע רוסיה אסרה על אל על סנט פטרסבורג’ או ‘האם אירופלוט יכולה לטוס שוב לבן-גוריון’ כעת יובילו בהכרח למילה ‘סנקציות’. אבל המילה הזו לבדה לא מספיקה. בתעופה הרוסית לאחר 2022 חלו בו זמנית סנקציות, בעיות פיקוח בינלאומיות, מחסור ברכיבים מערביים רשמיים והיסטוריה ייחודית עם מטוסים שרוסיה פשוט לא רצתה להחזיר לבעליהם הזרים.

המטוסים היו זרים. הבעלים דרשו להחזירם

לפני המלחמה חלק עצום מהצי הרוסי של בואינג ואיירבוס היה בחכירה בינלאומית. כלומר, המטוסים היו שייכים לחברות זרות שהעבירו אותם למובילים רוסים תמורת כסף.

לאחר ה-24 בפברואר 2022 הסנקציות דרשו לבטל חוזים רבים כאלה. חברות החכירה דרשו להחזיר את המטוסים השייכים להן.

וכאן קרה מה שבשיחה רגילה מובן לחלוטין מדוע קוראים לזה גניבה.

המטוסים לא הוחזרו.

במרץ 2022 המדינה הרוסית יצרה מנגנון שאיפשר לרשום מטוסים זרים שהיו אצל חברות תעופה רוסיות ברישום הרוסי. יתר על כן, הבעלים לא יכלו לתת לכך הסכמה.

בחומרים של ICAO, שעסקו בהפרת סעיפים 18 ו-19 של אמנת שיקגו ובבעיית הרישום הכפול, הופיעה מספר מאוד ספציפי: 515 מטוסים בשווי מוערך של כ-10 מיליארד דולר היו שייכים לחברות חכירה איריות. צו רוסי מס’ 411 איפשר לרשום ברוסיה כלי טיס שהושכרו מבעלים ממדינות שהוכרו על ידי מוסקבה כ’עוינות’, ללא אישור מוקדם להסרתם מהרישום הזר.

האיחוד האירופי ציין בנפרד על רישום מספר רב של מטוסים ללא הסכמת הבעלים.

מבחינה משפטית לא הייתי קורא היום לכל בואינג או איירבוס רוסי ‘גנוב’. במהלך השנים האחרונות חלק מהסיפורים הוסדרו: היו רכישות, תשלומי ביטוח והסכמים עם משכירים.

אבל הרצף הראשוני לא משתנה מכך.

חברה זרה מחזיקה במטוס. חברה רוסית שוכרת אותו. הבעלים דורש להחזיר את המטוס. רוסיה משאירה את המטוס אצלה ומאפשרת לרשום אותו ברישום שלה.

לפעמים באמת אין צורך לחפש מילים יפות יותר.

ואחרי סיפור כזה מוסקבה דורשת שישראל תתייחס למוביל הממשלתי הראשי שלה כאילו מערכת התעופה הבינלאומית עד 2022 לא הייתה קיימת כלל.

‘ישן’ – זה לא העיקר. גרוע יותר זה באילו תנאים כעת חי צי המטוסים הרוסי

אפשר לומר בפשטות: התעופה הרוסית מזדקנת.

זה נכון, אבל בפני עצמו טיעון חלש.

גיל המטוס אינו אבחנה. בואינג, איירבוס או טו בן עשרים שמטופל היטב יכול להיות מכונה נורמלית לחלוטין. תעופה אזרחית בנויה בדיוק בגלל זה לא סביב שנת הייצור, אלא סביב תקנות תחזוקה, משאבי רכיבים, חלקים מוסמכים, פיקוח ואחריות.

אבל רוסיה תחת סנקציות מצאה את עצמה במצב שבו עצם סביבת התחזוקה הפכה גרועה יותר.

בשנת 2025 מוסקבה אפילו פנתה ל-ICAO בבקשה להקל על הסנקציות התעופתיות, בטענה שהגבלות על אספקת חלקים ותחזוקה עלולות ליצור סיכוני בטיחות. רויטרס כתב אז שההגבלות משפיעות על רכיבים קריטיים עבור יותר מ-700 מטוסים זרים בעיקר, המופעלים על ידי מובילים רוסים.

ייצור תחליף מקומי גם התגלה כרחוק מההבטחות הראשוניות. רויטרס בשנת 2025 ניתח את כישלון התוכניות הרוסיות לייצור מטוסי נוסעים: במקום החלפת יבוא מהירה, התעשייה נתקלה בעיכובים, מחסור ברכיבים והצורך לתמוך בצי הקיים זמן רב יותר ממה שתוכנן.

יש פרט כמעט אנקדוטי דווקא מהסיפור הישראלי הנוכחי.

Red Wings טסה מז’וקובסקי לבן-גוריון על טו-214. אחד המטוסים ששימשו במסלול, RA-64549, יוצר בשנת 2008. הוא בן 18. עד ספטמבר 2025 הוא היה כעשר שנים באחסון, ולאחר מכן שוחזר והוחזר לשירות.

וזה לא תיאוריה.

ב-3 בספטמבר 2026, באותו יום שבו בישראל נודע על בעיות עם האישור של אל על לפטרסבורג, RA-64549 ביצע את הטיסה WZ15 ז’וקובסקי – תל אביב, ולאחר מכן WZ16 תל אביב – ז’וקובסקי.

שוב: גיל הטו-214 הזה בפני עצמו לא מוכיח דבר על בטיחותו.

אבל התמונה הפוליטית יוצאת נפלאה.

המוביל הישראלי לא יכול לקבל את סנט פטרסבורג, כי רוסיה דורשת זכויות יתר ל’אירופלוט’.

הטו-214 הרוסי באותו זמן עומד בשקט בטרמינל בן-גוריון.

ישראל לא יצרה שום מצור על מטוסים רוסיים

את הפרט הזה אסור לאבד, כי הוא הורס את הלוגיקה הרוסית כמעט לחלוטין.

ישראל לא אסרה על התעופה האזרחית הרוסית כקטגוריה.

Red Wings חידשה רשמית את הטיסות ז’וקובסקי – תל אביב ב-17 באפריל 2026. החברה עצמה דיווחה כי במסלול למוסקבה משתמשים בטו-214. במסלולים מסוצ’י וממינרלני וודי לישראל – סוחוי סופר ג’ט 100. בעונת הקיץ החברה תכננה לטוס לתל אביב משלושה ערים רוסיות.

בנוסף, התעופה נתמכת על ידי ‘אזימוט’, שהצי שלה בנוי סביב סופר ג’ט.

כלומר, אין ‘ישראל אסרה על מטוסים רוסיים’.

הטו-214 טסים.

הסופר ג’ט טסים.

חברות תעופה רוסיות טסות.

נוסעים מרוסיה יכולים להגיע לישראל בטיסה ישירה.

הבעיה התעוררה ספציפית סביב ‘אירופלוט’.

זו הסיבה שההתנהגות הנוכחית של מוסקבה במיוחד מראה. רוסיה לא מגנה על זכות אזרחיה להגיע לישראל – זכות זו כמעט כבר מובטחת על ידי מובילים אחרים. היא מנסה להשיג גישה לחברת תעופה ממשלתית ספציפית ומשתמשת באל על כמנוף.

NAnews – חדשות ישראל כבר נתקלו בלוגיקה דומה בתחום שונה לחלוטין. ביוני ניתחנו כיצד מבנים רשמיים רוסיים הכניסו את חברת Elsight מחיפה לרשימת חברות הקשורות, לפי גרסת מוסקבה, לתוכנית הרחפנים האוקראינית, ולאחר מכן נשמעה מרוסיה רטוריקה על ‘מטרות פוטנציאליות’.

זה חשוב לא כי Elsight והתעופה קשורים ישירות.

הם קשורים בהתנהגות המדינה הרוסית כלפי ישראל.

מוסקבה רוצה לשמור על יחסים פוליטיים וכלכליים נוחים ככל האפשר עם ישראל, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות ללחוץ, לאיים, לעבוד עם איראן, לנהל מלחמה נגד אוקראינה ועכשיו גם להשתמש באישורים לאל על ככלי סחר.

כתבנו גם בפירוט על כיצד המלחמה באוקראינה הפכה לפלטפורמה לפיתוח טכנולוגיות צבאיות רוסיות-איראניות ומדוע זה כבר נוגע לביטחון ישראל עצמו.

על רקע זה השאלה ‘כיצד לשכנע את רוסיה לפתוח את פטרסבורג’ נראית קטנה להפליא.

ולמה לעזאזל ישראל אחרי כל זה ממשיכה ללכת לקראת מוסקבה

יש טיעון ברור בעד שמירה על קשרי תעופה.

בישראל חיים מספר עצום של אנשים שיש להם ברוסיה קרובי משפחה, הורים, חברים, רכוש, עניינים עסקיים ומשפחתיים. לסגור את הקשר התחבורתי – פירושו לפגוע לא רק במדינה הרוסית, אלא גם באזרחים ישראלים.

עם זה אין טעם להתווכח.

אבל בין ‘צריך לתת לאנשים אפשרות לטוס’ לבין ‘ישראל חייבת להחזיר את ‘אירופלוט’ הממשלתית לבן-גוריון’ אין סימן שוויון.

אנשים כבר טסים עם Red Wings ו’אזימוט’. אפשר לטוס דרך מדינות שלישיות. ישראל לא יצרה מצור תחבורתי על רוסיה.

לכן את שאלת ‘אירופלוט’ אפשר לבחון אך ורק מנקודת המבט של ישראל: האם המוביל הספציפי עומד בדרישות שלנו לבטיחות, ביטוח, פיקוח טכני וסיכונים משפטיים. אם הוא עומד – הגופים המתאימים מקבלים החלטה. אם לא – הוא לא טס.

מה שמוסקבה בתגובה חוסמת את אל על, לא צריך להפוך לסיבה להוריד את הרף.

להפך.

כאשר מדינה הופכת את האישור לטיסה לאמצעי לחץ, זהו רגע טוב לבדוק, האם לא נתנו לה יותר מדי ויתורים עד כה.

חברות תעופה אירופיות ואמריקאיות לאחר 2022 בעיקר עזבו את המרחב האווירי הרוסי. הסיבות משתנות: יש מקומות שבהם פועלים איסורים ישירים, יש מקומות שבהם סנקציות, יש מקומות שבהם הערכת סיכונים מסחרית. מובילים מסין, טורקיה, מדינות המפרץ הפרסי ומספר מדינות אחרות ממשיכים לטוס. ישראל למעשה בחרה במחנה השני.

אבל עכשיו רוסיה עצמה מדגימה את המחיר של רכות זו.

אל על לא הצטרפה לחרם פוליטי על מוסקבה. החברה המשיכה לטוס לשם ארבע שנים של מלחמה. היא הפסיקה את הטיסות רק כאשר תוצאות המלחמה הגיעו ישירות לעבודה הרגילה של שדות התעופה.

לאחר מכן אל על ניסתה לא לעזוב את רוסיה בכלל, אלא לעבור לעיר אחרת.

ואפילו על זה מוסקבה החליטה לדרוש תשלום.

עבורי, אחרי זה השאלה נראית כבר אחרת לגמרי.

לא “מתי אל על תקבל אישור לסנט פטרסבורג?”.

לא “האם ישראל ורוסיה יגיעו להסכמה על ‘אירופלוט’?”.

אלא למה ישראל בכלל צריכה להגיע להסכמה בתנאים הרוסיים?

רוסיה היא מדינה תוקפנית, שהכניסה את התעופה האזרחית שלה עצמה תחת סנקציות. המובילים שלה איבדו גישה רגילה לחלק גדול מהשוק המערבי. יצרנים מערביים הגבילו את התמיכה. מאות מטוסים זרים לאחר דרישות הבעלים להחזרה נשארו ברוסיה ונרשמו מחדש. מוסקבה עצמה מתלוננת ל-ICAO שההגבלות על חלקי חילוף יוצרות סיכונים. התוכניות שלה להחלפת יבוא מהירה של צי המטוסים שלה נכשלו.

ובכל זאת המטוסים הרוסיים ממשיכים לטוס לישראל.

לא מספיק?

עכשיו חייבים גם את ‘אירופלוט’?

אם רוסיה החליטה שהאישור לסנט פטרסבורג הוא סחורה להחלפה פוליטית, לישראל יש תשובה פשוטה: לא לקנות.

אין צורך לאסור על אנשים לטוס. אין צורך לערוך פעולות ראווה נגד נוסעים. אין צורך אפילו להעתיק את מדיניות הסנקציות האירופית במלואה.

מספיק להפסיק להתנהג כאילו ישראל חייבת למישהו כאן משהו.

סנט פטרסבורג נדרשה לאל על כתוצאה מהמלחמה שהחלה רוסיה. הסנקציות הופיעו אחרי המלחמה שהחלה רוסיה. משבר החכירה הופיע אחרי המלחמה שהחלה רוסיה. בעיית החלקים, התחזוקה והפיקוח האווירי הבינלאומי גם היא חלק מהשרשרת הזו.

ישראל כל הזמן הזה השאירה את הדלת פתוחה.

וקיבלה בתמורה דרישה לפתוח אותה עוד יותר.

אולי עכשיו זה הזמן לא לחפש ויתור חדש למוסקבה, אלא פשוט לומר: מספיק.

קוסמטיקאית בחיפה: איך Sol Clinics עוזרת לעור להיראות רענן, צעיר ומטופח יותר

כאשר אדם מקליד בגוגל את השאילתה “קוסמטיקאית חיפה”, כמעט תמיד זה לא רק רצון “לעשות משהו לפנים”.

לעיתים קרובות זה נובע מבעיה ספציפית.

• העור הפך לעמום.
• הופיעו קמטים.
• הקו המתאר של הפנים הפך לפחות ברור.
• כתמי פיגמנט לאחר השמש הפכו ליותר בולטים.
• האקנה לא עובר, למרות גיל ההתבגרות שעבר מזמן.
• לאחר הפצעונים נותרו סימנים, צלקות או מרקם לא אחיד.
• העור איבד צפיפות.
• הופיע סנטר כפול.
• הגוף התחיל להתנפח והצלוליט הפך ליותר בולט.

ובאותו רגע האדם זקוק לא לסלון אקראי ולא ל”טיפול קסם”, אלא למומחה שיבחן את מצב העור, יסביר מה קורה ויציע תוכנית פעולה ברורה.

בדיוק על זה מבוסס הגישה של Sol Clinics — מרכז קוסמטיקה לפנים ולגוף בחיפה.

כאן שמים דגש על ייעוץ קוסמטיקאי, אבחון עור ממוחשב, קוסמטיקה מכשירית, טיפולי טיפוח והתאמה אישית של תוכנית לפנים ולגוף.

למידע נוסף על Sol Clinics: https://cosmetology.nikk.co.il/

המרכז פועל מאז 2016 וממוקם בכתובת: חיפה, היסטדרות, 44, צ’ק פוסט.

מרכז קוסמטיקה בחיפה: למה חשוב להתחיל עם אבחון עור

הטעות הגדולה בקוסמטיקה — לבחור טיפול לפי השם.

חברה עשתה RF-ליפטינג — אז גם אני צריכה.

מישהו באינסטגרם שיבח IPL — אז זה יפתור כל פיגמנטציה.

בפרסומת כתבו “הצערה” — אז הטיפול מתאים לכולם.

בפועל העור של כל אדם שונה.

ללקוח אחד הבעיה קשורה לאובדן טונוס עקב גיל.

לאחר — לאקנה ודלקות.

לשלישי — לפיגמנטציה לאחר השמש.

לרביעי — לעור רגיש, רוזצאה או קופרוז.

לחמישי — לנפיחות, לימפה, צלוליט ורפיון עור הגוף.

לכן קוסמטיקאית טובה בחיפה צריכה להתחיל לא במכירת טיפול, אלא בשאלה: מה בדיוק קורה עם העור ואיזה תוצאה האדם רוצה להשיג.

ב-Sol Clinics הביקור הראשון מתמקד בייעוץ, אבחון עור ממוחשב והתאמה אישית של תוכנית.

זה חשוב במיוחד לישראל, שבה העור מתמודד יומיום עם שמש חזקה, שינויים בלחות, מזגנים, לחץ, שינויים הורמונליים ותהליכי הזדקנות.

קוסמטיקה בחיפה — זה לא רק על יופי.

זה על טיפול נכון, מניעה, שיקום, טונוס עור וגישה בטוחה לטיפולים.

אילו בעיות מביאות לרוב לקוסמטיקאית

אנשים לעיתים רחוקות מגיעים לקוסמטיקאית עם משפט מופשט: “רוצה לעשות משהו”.

בדרך כלל הבקשה נשמעת הרבה יותר ספציפית.

“מה לעשות עם קמטים?”

“למה הפנים נראות עייפות?”

“איך להוריד כתמי פיגמנט?”

“האם אפשר להדק את קו המתאר של הפנים בלי ניתוח?”

“למה אחרי גיל 30 שוב הופיעו פצעונים?”

“מה יעזור נגד פוסט-אקנה?”

“איך להוריד סנטר כפול?”

“האם יש טיפולים נגד צלוליט?”

“איך להכין את העור לקיץ?”

“האם אפשר לעשות IPL בישראל?”

באתר Sol Clinics בין הבעיות העיקריות שלקוחות פונים איתן מצוינים הזדקנות עור, הפרעות פיגמנטציה, סנטר כפול, גוון פנים עמום, רוזצאה, דרמטיטיס, קמטים, אקנה, צלקות, פצעונים, עור רפוי וצלוליט.

אלו בדיוק הבקשות שמחפשים לרוב תושבי חיפה, קריות, נשר, טירת כרמל, עכו וצפון ישראל.

קוסמטיקה מכשירית בחיפה: מתי צריך לא רק קרם

טיפול ביתי חשוב.

ניקוי טוב, SPF, לחות, שיקום מחסום העור, סרומים נכונים וסדירות באמת חשובים.

אבל יש מצבים שבהם טיפול ביתי כבר לא מספיק.

אם העור איבד טונוס, הופיעו קמטים בולטים, הפיגמנטציה הפכה לצפופה, האקנה השאיר סימנים, קו המתאר של הפנים השתנה והצלוליט לא מגיב לקרמים, האדם מתחיל לחפש קוסמטיקה מכשירית בחיפה.

ב-Sol Clinics מוצגים כיוונים שונים של קוסמטיקה אסתטית ומכשירית: RF-ליפטינג, IPL-הצערה, IPL לאקנה, IPL לפיגמנטציה, מזותרפיה, מזו-סטריפ, פרסותרפיה, ניקוז לימפטי, טיפול בצלוליט, עבודה עם טונוס עור הפנים והגוף.

המשמעות העיקרית של גישה כזו היא לא למנות לכולם טיפול אופנתי אחד.

המשמעות היא להתאים שיטה לבעיה ספציפית.

NAחדשות — חדשות ישראל מדגישות: מאמר פרסומי על קליניקה קוסמטית צריך להיות מועיל לקורא. לכן חשוב לא רק למנות טיפולים, אלא להסביר באילו מקרים אדם בכלל מתחיל לחפש קוסמטיקאית ואילו שאלות כדאי לשאול לפני ההרשמה.

RF-ליפטינג בחיפה: מתי העור מאבד טונוס

אחד הבקשות הנפוצות ביותר — RF-ליפטינג חיפה או RF-ליפטינג פנים בחיפה.

טיפול זה מחפשים לעיתים קרובות אנשים שמבחינים שהעור הפך לפחות צפוף, הפנים נראות עייפות, הקווים הפכו לרכים יותר, הופיעו קמטים, ברילים או סנטר כפול.

RF-ליפטינג מתייחס לשיטות מכשיריות המשמשות לעבודה עם טונוס העור, קו מתאר הפנים ושינויים עקב גיל.

בטקסטים פרסומיים לעיתים קרובות מבטיחים יותר מדי: “מינוס 10 שנים”, “מתיחה ללא ניתוח”, “תוצאה לנצח”.

כך לכתוב זה לא נכון.

חכם יותר לדבר בכנות: RF-ליפטינג יכול להיות חלק מתוכנית הצערה וטיפוח עור, אך כמות הטיפולים, התדירות, אזורי ההשפעה והתוצאה הצפויה צריכים להיקבע לאחר ייעוץ.

למי יכול להיות רלוונטי RF-ליפטינג:

• לנשים וגברים אחרי גיל 30–35;
• במקרה של ירידה בטונוס העור;
• במקרה של שינוי בקו מתאר הפנים;
• במקרה של קמטים קטנים ובינוניים;
• במקרה של סנטר כפול;
• במקרה של רפיון עור;
• במקרה של רצון לשפר את מראה הפנים ללא התערבות כירורגית.

חשוב להבין: RF-ליפטינג — זה לא תחליף לניתוח פלסטי ולא פתרון אוניברסלי לכל השינויים עקב גיל.

אבל עבור לקוחות רבים זהו דרך נוחה להתחיל עבודה מערכתית עם איכות העור.

IPL-הצערה בחיפה: פיגמנטציה, כלי דם וגוון פנים

בישראל נושא הפיגמנטציה רלוונטי במיוחד.

שמש, גיל, שינויים הורמונליים, הריון, פוסט-אקנה, הגנה לא מספקת של SPF — כל אלה יכולים להוביל להופעת כתמים על הפנים.

לכן חיפושים “IPL חיפה”, “IPL-התחדשות חיפה”, “הסרת כתמי פיגמנטציה חיפה”, “פיגמנטציה על הפנים ישראל” ו“איך להסיר כתמים אחרי השמש” חשובים מאוד לקליניקה קוסמטית.

IPL יכול לשמש בתוכניות שמטרתן לשפר את גוון הפנים, לעבוד עם סימני הזדקנות פוטו, כתמי פיגמנטציה והופעות וסקולריות.

אבל כאן חשוב במיוחד לא לפעול באקראי.

פיגמנטציה יכולה להיות שונה.

חלק מהכתמים קשורים לשמש.

אחרים – לשינויים הורמונליים.

שלישיים – לסימנים אחרי אקנה.

רביעיים יכולים להתחזק בטיפול לא נכון או פרוצדורות אגרסיביות.

לכן לפני IPL חשוב להבין את סוג העור, אופי הפיגמנטציה, העונה, התוויות נגד, תגובת העור לשמש וטיפול ביתי.

לישראל שאלה נפרדת – האם אפשר לעשות פרוצדורות בקיץ.

התשובה לא צריכה להיות אוניברסלית.

הכל תלוי בפרוצדורה הספציפית, מצב העור, פוטוטיפ, רמת הפיגמנטציה, אורח החיים של הלקוח והנכונות להשתמש ב-SPF בקפדנות.

לכן ייעוץ קוסמטיקאי בחיפה – לא פורמליות, אלא שלב חשוב לפני הפרוצדורה.

אקנה ופוסט-אקנה: מתי צריך קוסמטיקאי ולא טיפול אקראי מהחנות

אקנה – זה לא רק סיפור של מתבגרים.

אצל נשים וגברים מבוגרים דלקות יכולות להופיע אחרי גיל 25, 30, 35 ואפילו אחרי גיל 40.

הסיבות יכולות להיות שונות: שינויים הורמונליים, סטרס, תזונה, טיפול לא נכון, קוסמטיקה קומדוגנית, הפרעות במחסום העור, אקלים, זיעה, מסנני קרינה, מחלות עור.

לכן חיפוש “טיפול באקנה חיפה” או “קוסמטיקאי לאקנה חיפה” לעיתים קרובות אומר: האדם כבר עייף לנסות קרמים מהבית מרקחת, עצות מ-TikTok ומסכות אקראיות.

במקרה של אקנה חשוב לא לפגוע בעור עוד יותר.

צריך להבין האם יש דלקות פעילות, קומדונים, נקבוביות מורחבות, נקודות שחורות, אלמנטים כואבים, סימנים אחרי פצעונים, צלקות או פוסט-אקנה.

ב-Sol Clinics בין התחומים יש עבודה עם אקנה ו-IPL-תרפיה לאקנה.

נושא כזה דורש גישה זהירה: אי אפשר להבטיח “נרפא אקנה לחלוטין”, כי אקנה יכול להיות בעל סיבות רפואיות ולפעמים דורש השתתפות של דרמטולוג.

אבל קוסמטיקאי יכול לעזור לבנות טיפול נכון, לבחור פרוצדורות, להפחית את עוצמת הדלקות, לעבוד עם תוצאות האקנה ולהסביר מה לא כדאי לעשות בבית.

מה בדרך כלל מפחדים לקוחות עם אקנה:

• שלאחר ניקוי יהיה גרוע יותר;
• שהפרוצדורה תשאיר סימנים;
• שהעור יתייבש;
• שהדלקות יתחזקו;
• שהקוסמטיקאי ילחץ על הכל;
• שאף אחד לא יסביר את סיבת הבעיה.

לכן המאמר, הדף והייעוץ צריכים לדבר עם האדם ברוגע: קודם אבחון, אחר כך תוכנית, אחר כך עבודה זהירה.

פיגמנטציה בישראל: למה הכתמים חוזרים

נושא גדול נפרד – פיגמנטציה בישראל.

גם אם אדם עשה פרוצדורה טובה, הכתמים יכולים לחזור אם העור לא מוגן מהשמש.

לכן עבודה עם פיגמנטציה – זה לא רק IPL או פרוצדורה קוסמטית.

זה גם משמעת יומית: SPF, חידוש ההגנה, זהירות עם חומרים פעילים, הימנעות מטיפול עצמי אגרסיבי, הבנת עונתיות.

חיפושים נפוצים:

• פיגמנטציה חיפה
• הסרת כתמי פיגמנטציה חיפה
• כתמים אחרי השמש על הפנים
• מלזמה ישראל
• איך להסיר כתמים חומים על הפנים
• הבהרת עור הפנים חיפה
• IPL מפיגמנטציה חיפה

חיפושים אלו חשובים במיוחד לקהל שעבר לישראל ונתקל באקלים חדש.

עור שבעבר הגיב לשמש בצורה נורמלית במדינה אחרת, בישראל יכול להתכסות בכתמים מהר יותר, לאבד לחות ולהגיב לחומרים פעילים.

לכן קוסמטיקאי בחיפה צריך לקחת בחשבון לא רק גיל וסוג עור, אלא גם את האקלים המקומי.

מזותרפיה בחיפה: כשהעור חסר רעננות והתחדשות

חיפוש “מזותרפיה חיפה” בדרך כלל מכניסים אנשים שמבחינים שהעור הפך ליותר עמום, יבש, דק או עייף.

מזותרפיה יכולה להידון כחלק מתוכנית לשיפור איכות העור, שיפור המראה, עבודה עם גוון פנים עמום, קמטים קטנים, התייבשות, מרקם לא אחיד ושינויים גיליים.

אבל גם כאן אי אפשר לגשת בצורה תבניתית.

ללקוח אחד צריך מזותרפיה.

לאחר – קודם כל שיקום מחסום העור.

לשלישי – עבודה עם אקנה.

לרביעי – טיפול ביתי נכון ו-SPF.

לחמישי – תוכנית משולבת.

לכן Sol Clinics שמה דגש על בחירת פרוצדורות לאחר ייעוץ.

ללקוח זה חשוב במיוחד, כי הוא לא חייב להבין בעצמו מה ההבדל בין מזותרפיה ל-RF-ליפטינג, IPL או ניקוי פנים.

תפקיד המומחה – להסביר בשפה פשוטה מה מתאים בדיוק למצבו.

ניקוי פנים בחיפה: פרוצדורה בסיסית שממנה לעיתים קרובות מתחילים טיפול

לקוחות רבים מתחילים לא עם RF ולא עם IPL, אלא עם חיפוש פשוט: “ניקוי פנים חיפה”.

זה כניסה מובנת ומסיבית לקוסמטיקה.

האדם רואה נקודות שחורות, נקבוביות מורחבות, קומדונים, עמימות, מרקם עור לא אחיד, תחושת זיהום או מראה פנים עייף.

אבל גם ניקוי פנים לא צריך להיות זהה לכולם.

העור יכול להיות יבש, שמן, רגיש, נוטה לדלקות, עם קופרוז, עם רוזצאה, עם אקנה פעיל או מחסום עור פגום.

לכן חשוב שהקוסמטיקאי לא רק “ינקה את הפנים”, אלא יבין את מצב העור ויבחר את השיטה המתאימה.

ניקוי פנים טוב – זה לא אגרסיה.

זו פרוצדורה זהירה, שלאחריה האדם מבין איך לטפל בעור בהמשך.

פרסותרפיה וניקוז לימפטי בחיפה: גוף, בצקות, צלוליט

אתר Sol Clinics עובד לא רק עם הפנים, אלא גם עם הגוף.

וכאן חשובים חיפושים:

• פרסותרפיה חיפה
• ניקוז לימפטי חיפה
• צלוליט חיפה
• פרוצדורות אנטי-צלוליט חיפה
• עור גוף רפוי
• קביטציה חיפה
• לייזר ליפוליז קר חיפה

אנשים רבים מגיעים לפרוצדורות לגוף לא כי הם רוצים “גוף מושלם”, אלא כי הם מרגישים בצקות, כבדות, ירידה בטונוס, שינויים אחרי עלייה במשקל, עבודה בישיבה, סטרס, פעילות מועטה או שינויים גיליים.

פרסותרפיה וניקוז לימפטי יכולים להיות חלק מתוכנית טיפול בגוף, שמטרתה תחושת קלילות, עבודה עם בצקות, שיפור מראה העור ותמיכה בתוכניות אנטי-צלוליט.

חשוב לא להבטיח את הבלתי אפשרי.

צלוליט – בעיה אסתטית מורכבת, שתלויה במבנה רקמת השומן התת-עורית, רקע הורמונלי, חילוף חומרים, פעילות, תזונה ומצב העור.

אבל פרוצדורות מכשיריות יכולות להיות חלק מגישה כוללת, במיוחד אם האדם מוכן לעבוד עם הגוף בצורה מערכתית.

קוסמטיקאי דובר רוסית בחיפה: למה השפה חשובה

עבור תושבים רבים בישראל חיפוש “קוסמטיקאי דובר רוסית חיפה” לא פחות חשוב משם הפרוצדורה.

קוסמטיקה – זה תחום שבו האדם צריך להסביר בדיוק מה מטריד אותו.

מתי הופיעו הכתמים.

אילו פרוצדורות כבר היו.

האם הייתה אלרגיה.

איך העור מגיב לשמש.

אילו מוצרים משתמשים בבית.

האם יש הריון, הנקה, מחלות כרוניות, נטילת תרופות או רגישות בעור.

ממה האדם מפחד.

איזה תוצאה נחשבת מקובלת.

כשמומחה ולקוח מדברים בשפה מובנת, הייעוץ הופך לרגוע ומדויק יותר.

לכן עבור הקהל דובר הרוסית בחיפה, קריות, נשר וצפון ישראל Sol Clinics יכול להיות אפשרות נוחה: האדם מקבל לא רק פרוצדורה, אלא גם הסבר ללא מחסום שפה.

חדשות ישראל מציינות: עבור דוברי רוסית בישראל חשובים במיוחד שירותים שבהם אפשר לקבל שירות מקצועי ובו זמנית להבין בצורה נורמלית מה בדיוק עושים לך, למה זה נחוץ ואילו מגבלות יש.

הביקור הראשון אצל קוסמטיקאי בחיפה: מה חשוב לשאול

הביקור הראשון – זה לא רק “להירשם לפרוצדורה”.

זה רגע שבו הלקוח צריך לקבל תשובות לשאלות חשובות.

איזה סוג עור יש לי?

למה הופיעו קמטים, כתמים, אקנה או גוון עור עמום?

איזו פרוצדורה אני באמת צריכה?

האם אפשר לעשות אותה בקיץ?

כמה פרוצדורות יידרשו?

מתי ייראה האפקט?

האם יש התוויות נגד?

מה אסור לעשות אחרי הפרוצדורה?

איזו טיפול ביתי נדרש?

האם צריך לשנות SPF?

האם אפשר לשלב פרוצדורות?

מה לעשות אם העור רגיש?

באתר Sol Clinics מצוינת כרגע מבצע: ביקור ראשון — 268 שקלים.

בביקור הראשון כלולה ייעוץ קוסמטיקאית ואבחון ממוחשב של העור.

כמו כן, יש הצעה: הביאו חברה או חבר — ושניכם תקבלו מתנה.

תנאים עדכניים עדיף לבדוק ישירות באתר או בטלפון, כי מבצעים יכולים להשתנות.

הזמנה ופרטים:

https://cosmetology.nikk.co.il/

קוסמטיקאית בצ’ק פוסט: נוח לחיפה, קריות, נשר וטירת כרמל

למרכז הקוסמטולוגי חשובים לא רק הפרוצדורות, הציוד והניסיון של המומחים, אלא גם המיקום.

Sol Clinics ממוקם בחיפה בכתובת:

ההסתדרות, 44, צ’ק פוסט

לתושבי חיפה זו נקודה עירונית מובנת ונוחה.

צ’ק פוסט מוכר היטב למי שגר או עובד באזורים שונים של העיר: בכרמל, בעדר, בנוה שאנן, בעיר התחתית, באזור מפרץ חיפה ובקרבת אזורי התעשייה והמסחר.

כאן נוח להגיע לייעוץ קוסמטיקאית, אבחון עור או פרוצדורה, מבלי להפוך את הביקור לנסיעה נפרדת לחצי יום.

אבל המיקום של Sol Clinics חשוב לא רק לחיפה עצמה.

צ’ק פוסט ממוקם כך שנוח להגיע אליו גם מהערים הקרובות בצפון ישראל.

לתושבי הקריות — קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים וקריית אתא — זה יכול להיות אפשרות מעשית, כשצריך קוסמטיקאית קרובה, אבל לא רוצים לנסוע למרכז חיפה או לחפש קליניקה רחוק מהמסלול הרגיל.

לתושבי נשר Sol Clinics גם נמצא באזור נגיש.

אפשר לקבוע תור לייעוץ, RF-ליפטינג, IPL, מזותרפיה, ניקוי פנים, פרסותרפיה או פרוצדורה לגוף בלי נסיעה ארוכה דרך כל הצפון.

לתושבי טירת כרמל, עכו, פרברי חיפה והחוף הצפוני צ’ק פוסט גם נשאר נקודה נוחה: אפשר להגיע אחרי העבודה, בדרך לעסקים, לפני פגישה או ביום שכבר יש נסיעה לחיפה.

זה חשוב במיוחד למי שמחפש לא רק פרוצדורה קוסמטית, אלא מקום שבו אפשר לדון בשקט על מצב העור ולקבל תוכנית טיפול מובנת.

אקנה, פיגמנטציה, קמטים, פוסט-אקנה, גוון עור עמום, סנטר כפול, צלוליטיס, נפיחות או רפיון עור — כל הנושאים האלה דורשים לא חיפזון, אלא ייעוץ קשוב.

ללקוחות דוברי רוסית חשוב גם שפת התקשורת.

כשאדם יכול להסביר את הבעיה שלו בלי מתח, לספר על פרוצדורות קודמות, אלרגיות, תגובת העור לשמש או טיפול ביתי, הייעוץ הופך מדויק ורגוע יותר.

לכן Sol Clinics בצ’ק פוסט אפשר לראות כמרכז קוסמטולוגי נוח לא רק לתושבי חיפה, אלא גם למי שמגיע מהקריות, נשר, טירת כרמל, עכו וערים אחרות בצפון ישראל.

כתובת:

חיפה, ההסתדרות, 44, צ’ק פוסט

אתר – https://cosmetology.nikk.co.il/

איך להבין איזו פרוצדורה אתם צריכים

אין צורך לבחור לבד בין RF, IPL, מזותרפיה, פרסותרפיה או פרוצדורה לאקנה.

הדרך הטובה ביותר היא להתחיל עם אבחון.

אבל אפשר להבין מראש את הכיוון.

אם מטריד אתכם קו הפנים, סנטר כפול, רפיון עור ושינויים גיליים — כדאי לדון על RF-ליפטינג ותוכניות התחדשות.

אם מטרידים אתכם כתמים, גוון לא אחיד, סימני שמש, תופעות כלי דם — כדאי לדון על IPL וטיפול בפיגמנטציה.

אם מטרידים אתכם פצעונים, קומדונים, דלקות, פוסט-אקנה — כדאי לדון על תוכנית עבודה עם אקנה.

אם העור עמום, יבש, עייף, מיובש — כדאי לדון על פרוצדורות טיפוליות, מזותרפיה וטיפול ביתי.

אם מטרידים אתכם צלוליטיס, נפיחות, כבדות, רפיון גוף — כדאי לדון על פרסותרפיה, ניקוז לימפטי ותוכניות מכשיריות לגוף.

אם אדם לא יודע מה הוא צריך, זה נורמלי.

לכך קיימת ייעוץ קוסמטיקאית.

למה Sol Clinics יכול להיות מעניין למי שמחפש קוסמטיקאית בחיפה

Sol Clinics מאחד כמה גורמים חשובים.

המרכז ממוקם בחיפה, באזור צ’ק פוסט.

פועל מאז 2016.

מציע פרוצדורות לפנים ולגוף.

שם דגש על ייעוץ ואבחון עור.

עובד עם שינויים גיליים, אקנה, פיגמנטציה, צלוליטיס, גוון עור עמום, רפיון עור ובקשות אסתטיות אחרות.

מציע פרוצדורות מכשיריות: RF, IPL, פרסותרפיה, ניקוז לימפטי, מזותרפיה וכיוונים נוספים.

ללקוחות דוברי רוסית חשוב עוד נקודה: אפשר להסביר את הבעיה בצורה מובנת, בלי לחץ ובלי תחושה שלא שמעו אותך.

בקוסמטולוגיה זה חשוב.

כי מדובר על פנים, עור, מראה ואמון.

פרטי קשר של Sol Clinics

Sol Clinics — מרכז קוסמטולוגי לפנים ולגוף בחיפה

כתובת: חיפה, ההסתדרות, 44, צ’ק פוסט

אתר: https://cosmetology.nikk.co.il/

לפני ההזמנה כדאי לבדוק מבצעים עדכניים, לוח זמנים, עלות פרוצדורות ואפשרות לייעוץ.

שאלות נפוצות: שאלות נפוצות על קוסמטיקאית בחיפה

איך לבחור קוסמטיקאית בחיפה?

חשוב להסתכל לא רק על מחיר הפרוצדורה, אלא גם על הגישה. קוסמטיקאית טובה מתחילה עם ייעוץ, הערכת מצב העור, התוויות נגד, אורח חיים, פרוצדורות קודמות וציפיות הלקוח. חשוב במיוחד שהמומחה יסביר מה בדיוק הוא מציע ולמה.

מה עדיף: RF-ליפטינג או IPL?

אלו פרוצדורות שונות למשימות שונות. RF-ליפטינג מדברים עליו יותר באובדן טונוס, שינוי קו הפנים, קמטים ורפיון עור. IPL מקשרים יותר לפיגמנטציה, גוון עור, תופעות כלי דם והזדקנות פוטו. הבחירה תלויה במצב העור.

האם אפשר לעשות IPL בקיץ בישראל?

שאלה זו יש לפתור באופן אישי. בישראל השמש פעילה רוב השנה, ולכן לפני IPL חשוב במיוחד ייעוץ, הערכת עור, הבנת סיכונים והגנה קפדנית עם SPF. לא לכל אחד ולא תמיד הפרוצדורה מתאימה בתקופת הקיץ.

כמה פרוצדורות RF-ליפטינג נדרשות?

מספר הפרוצדורות תלוי בגיל, מצב העור, אזור, עוצמת השינויים ומטרת הלקוח. את הקורס צריך לבחור קוסמטיקאית אחרי ייעוץ.

האם קוסמטיקאית עוזרת באקנה אצל מבוגרים?

קוסמטיקאית יכולה לעזור לבנות טיפול, לבחור פרוצדורות, לעבוד עם דלקות, קומדונים, פוסט-אקנה ואיכות העור. אבל אם האקנה קשור לסיבות רפואיות, ייתכן שיהיה צורך בדרמטולוג.

מה לעשות עם כתמי פיגמנטציה אחרי השמש?

קודם כל צריך לקבוע את סוג הפיגמנטציה. אחרי זה קוסמטיקאית יכולה להציע תוכנית טיפול, פרוצדורות ותוכנית ביתית. בישראל חלק חובה בעבודה עם פיגמנטציה הוא SPF קבוע.

האם אפשר להסיר סנטר כפול בלי ניתוח?

במקרים מסוימים פרוצדורות מכשיריות יכולות לעזור לשפר את טונוס העור והמראה של אזור הסנטר. אבל התוצאה תלויה בסיבת הבעיה: עור, רקמת שומן, אנטומיה, גיל ואורח חיים.

מה זה פרסותרפיה?

פרסותרפיה היא פרוצדורה מכשירית, קשורה לניקוז לימפטי והשפעה על הגוף בעזרת אוויר דחוס. מדברים עליה לעיתים קרובות בנפיחות, תחושת כבדות, צלוליטיס ותוכניות טיפול לגוף.

כמה עולה ביקור ראשון אצל קוסמטיקאית בחיפה?

בזמן הכנת החומר באתר Sol Clinics מצוינת מבצע: ביקור ראשון — 268 שקלים. את המחיר והתנאים העדכניים עדיף לבדוק לפני ההזמנה.

איפה נמצא Sol Clinics?

Sol Clinics נמצא בחיפה בכתובת: ההסתדרות, 44, צ’ק פוסט.

האם יש קוסמטיקאית דוברת רוסית בחיפה?

ללקוחות דוברי רוסית Sol Clinics נוח בכך שאפשר לדון במצב העור, פרוצדורות, התוויות נגד וציפיות בשפה מובנת.

אילו פרוצדורות עוזרות בגוון עור עמום?

זה תלוי בסיבה. אפשריות פרוצדורות טיפוליות, מזותרפיה, עבודה עם יובש, חידוש עור, טיפול ביתי ו-SPF. יש לבחור פרוצדורה אחרי אבחון.

מה לעשות בפוסט-אקנה?

פוסט-אקנה יכול להופיע ככתמים, צלקות, מרקם לא אחיד ונקבוביות מורחבות. קוסמטיקאית יכולה להציע תוכנית שמתחשבת בסוג הסימנים, פעילות הדלקות ורגישות העור.

אילו פרוצדורות עוזרות בצלוליטיס?

ב-Sol Clinics מוצגים כיוונים לגוף, כולל פרסותרפיה, ניקוז לימפטי ותוכניות מכשיריות אנטי-צלוליטיות. אבל צלוליטיס דורש גישה כוללת, ולא פרוצדורה אחת אוניברסלית.

איך לקבוע תור ב-Sol Clinics?

מידע נוסף על Sol Clinics: https://cosmetology.nikk.co.il/

המרכז פועל מאז 2016 וממוקם בכתובת: חיפה, ההסתדרות, 44, צ’ק פוסט.

בישראל מתפתח במהירות קהילה חדשה ללא מטרות רווח לחובבי מסלולים, טבע ותקשורת חיה. היוזמה «נו שו, פישלי?», שנוצרה בנובמבר 2025 על ידי “אוקראינים” במובן התרבותי הרחב, מאחדת בהדרגה ישראלים שונים — מעולים חדשים ועד אלו שגדלו כאן אך שומרים על קשר עם השפה האוקראינית, וכן אנשים מכל מוצא שמרגישים קרובים לאווירה התרבותית האוקראינית.

הקבוצה פתוחה לכולם. אין ולא היו הגבלות על לאום. הכלל היחיד — התקשורת מתבצעת בשפה האוקראינית, כי השפה כאן אינה “מסנן”, אלא מרכז כובד תרבותי. היא עוזרת ליצור סביבה נוחה, אך אינה מוציאה אף אחד שמכבד את הפורמט.

אנחנו משיקים את קהילת ההייקינג האוקראינית בישראל!

למי הערוץ הזה:

למי שלא יכול בלי תנועה.

למתחילים שרוצים להתחיל לצאת לטיולים אך לא מכירים מסלולים.

למי שמחפש חברים אוקראינים פעילים.

אוספים קבוצות, משתפים קואורדינטות, מארגנים פיקניקים ופשוט מבלים נהדר.

למה דווקא עכשיו

מעברים, התאמה, מציאות חדשה — כל זה יוצר צורך במרחב שבו אפשר לנוע, לתקשר ולהרגיש חלק ממשהו חי. רבים מה”אוקראינים” בישראל חיפשו זמן רב פורמט שבו יוכלו לשלב מנוחה בטבע וזהות תרבותית. אך בסופו של דבר התברר שסביב הרעיון הזה קל להתאחד גם עם ישראלים אחרים: למישהו מעניינים המסלולים, למישהו התקשורת, למישהו פשוט הפורמט של יציאה משותפת לטבע.

הקהילה בנויה כולה על התנדבות: אין אלמנטים מסחריים, אין מבנים פורמליים. מישהו מציע מסלולים, מישהו עוזר לאסוף קבוצה, מישהו פשוט מגיע והולך יחד. הגישה האורגנית הזו היא שעושה את היוזמה חיה.

הייקינג בלי הסברים מסובכים

בישראל הייקינג — לא פעילות אליטיסטית ולא ספורט למוכנים. זה פורמט שבו כל אחד בוחר את הרמה שלו — מטיולים יומיים קלים ועד טיפוסים דינמיים.

מסלולים קצרים נמשכים כשעה ומתאימים לכולם. בינוניים — בין 6 ל-12 קילומטרים, בדרך כלל 2.5–5 שעות, עם עליות מתונות. קשים יכולים להימשך עד 20 קילומטרים או לכלול עליות תלולות במשך 5–8 שעות.

הקבוצה בוחרת טיולים כך שאף אחד לא ירגיש “חלש מדי”, “חסר ניסיון מדי” או “מוכן מדי”. האיזון נוצר באופן טבעי.

מה זמין להייקינג בישראל: סקירה חיה, לא קטלוג

ישראל מפתיעה אנשים שרק מתחילים להכיר את הטבע של המדינה. במרחק קומפקטי נמצאות כמה אזורי אקלים, וכל אחד מהם מציע את המסלולים שלו.

בצפון, בגליל ובגולן, המסלולים בדרך כלל נמשכים שלוש–חמש שעות — בערך 7–12 קילומטרים. אלו קניונים ירוקים, מפלים, טרסות, חלקות יער ונופים על הכנרת. כאן האקלים מתון יותר, השבילים ברמות שונות, ורבים מהישראלים מתחילים את ההיכרות שלהם עם הייקינג דווקא מכאן.

באזור חיפה והקריות — טיולים קצרים באורך 3–5 קילומטרים, שניתן לעבור בשעה–שעתיים. המסלולים חמים, מוצלים, פשוטים מבחינת תוואי, ולכן מתאימים למתחילים, משפחות ולמי שרוצה לטבול בטבע בהדרגה. הכרמל — אחד האזורים הנוחים ביותר להייקינג רגוע אך עשיר.

הלאה — מדבר יהודה. קונטרסטי, שמשי, חד. כאן אפשר לעבור 2–3 קילומטרים למפלי עין גדי תוך שעה, או לבחור מסלול של שלוש–ארבע שעות בערוץ נחל ערוגות. העלייה למצדה נמשכת כשעה, אך דורשת יותר כוחות: הפרשי הגובה מורגשים, התוואי סלעי.

החלק הדרומי של המדינה — הנגב ומכתש רמון — חוויה שונה לחלוטין. המסלולים כאן בדרך כלל 8–12 קילומטרים, עם משך של שלוש–חמש שעות. העליות חדות יותר, אך דווקא האזור הזה מעניק נופים “מארסיים”, שלמענם מגיעים לכאן אנשים מכל הארץ.

יש גם אפשרויות רכות: חוף הים התיכון, שבו טיולים של 3–7 קילומטרים נמשכים שעה–שעה וחצי, מקסימום שלוש, ומתאימים לכולם. אלו המסלולים שניתן לעבור אפילו אחרי יום עבודה.

הרי אילת מציעים מסלולים לכל הרמות: קניונים קצרים לשעה, עליות פנורמיות לשעתיים–ארבע, ואווירת מדבר, שבחורף הופכת לנוחה במיוחד.

הפיזור הזה של פורמטים הופך את ישראל למדינה אידיאלית לאנשים שרוצים לצאת לטיולים באופן קבוע וללא קושי בלוגיסטיקה.

למה הקהילה התבררה כחשובה ל”אוקראינים” ולישראלים בו זמנית

טיולים יוצרים מרחב שבו נעלמות גבולות: גיל, תרבות, מקצוע. אנשים הולכים יחד, מחליפים חוויות, דנים בחדשות, משתפים איך הם עוברים התאמה או כמה זמן הם חיים כאן.

השפה האוקראינית הפכה בקהילה לא ל”מחלקת”, אלא לגורם מאחד: היא עוזרת למי שקשור לאוקראינה תרבותית להרגיש בטוח. והישראלים, שהשפה מעניינת או קרובה להם, מצטרפים באותה טבעיות כמו כל משתתף אחר.

המשתתפים אומרים: “כשאתה הולך בשביל ושומע דיבור אוקראיני בישראל, זה יוצר תחושת תמיכה תרבותית. אבל עוד יותר חשוב — אתה רואה לידך אנשים עם ביוגרפיות שונות מאוד”.

השילוב הזה מסביר למה הקבוצה גדלה ללא פרסום ומבנים פורמליים.

הקהילה האוקראינית «נו שו, פישלי?» הפכה לאחת התנועות הטבעיות החמות ביותר בישראל. היא מאחדת אנשים ממוצאים שונים, ערים וביוגרפיות — דרך שבילים, יערות, מדבריות, חופים, דרך שיחות ותמיכה. ישראל מתאימה באופן מושלם ליוזמות כאלה, והבסיס התרבותי בשפה האוקראינית הופך את המרחב הזה למיוחד.

נאנווסטי תמשיך לספר על פרויקטים שמחזקים את הקשר בין “אוקראינים” לחברה הישראלית.
נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency

איך להצטרף

הכל מאורגן בצורה פשוטה ביותר:
👉 https://t.me/nyshogoo

בצ’אט מופיעים מסלולים חדשים, נקודות ציון, המלצות על ציוד, זמן התחלה, תמונות. כל משתתף יכול להציע את השביל שלו או להצטרף לטיול מתוכנן.

הקהילה דינמית, פתוחה, רב-תרבותית — ובכל זאת שומרת על השפה האוקראינית כבסיס שלה.

כעבור מספר שנים, אביו ייאלץ להסתתר לאחר השתתפותו בהגנה העצמית היהודית במהלך פוגרום עקוב מדם. המשפחה תעזוב את אודסה ותעבור לארץ ישראל. וארבעה עשורים לאחר מכן, הילד האודסאי הזה, שכבר היה ידוע כיעקב דורי, יוביל את הפיכת הארגון ההגנה היהודי המחתרתי לצבא סדיר של ישראל העצמאית.

בביוגרפיה שלו השתלבו שתי תקופות בהיסטוריה היהודית. בראשונה, יהודי אודסה ניסו להגן על בתיהם מפני הפורעים, לעיתים קרובות ללא הגנה מהשלטונות. בשנייה, קם מדינה יהודית עם צבא משלה. יעקב דורי היה אחד מאלה שבנו גשר היסטורי בין התקופות הללו.

…

אודסה, משפחת דוסטרובסקי והפוגרום של 1905

יעקב דוסטרובסקי נולד ב-8 באוקטובר 1899 באודסה, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית והיום נמצאת באוקראינה. מוזיאון העם היהודי ANU בישראל מכנה אותו יליד אודסה, אוקראינה, ומציין שהמשפחה עזבה לאחר הפוגרום האנטי-יהודי של 1905.

האנציקלופדיה הישראלית המוקדמת “אנציקלופדיה של מייסדי ובוני ישראל” מספקת היסטוריה משפחתית מפורטת יותר. לפי מקור זה, אביו של הרמטכ”ל העתידי נקרא אברהם-צבי דוסטרובסקי, ואמו – מרים, בתו של יצחק לווינסון.

בשנת 1905, אברהם-צבי השתתף בהגנה העצמית היהודית המזוינת באודסה. לאחר הפוגרום, השלטונות הצאריים התכוונו לרדוף את היהודים שהתנגדו לתוקפים. אביו של יעקב נאלץ להסתתר ולברוח לארץ ישראל. כעבור כשנה הצטרפו אליו אשתו ושלושת ילדיו – שלמה, יוכבד ויעקב הקטן. בתחילה נפגשה המשפחה ביפו ולאחר מכן התיישבה בחיפה.

הפוגרום של אודסה בשנת 1905 היה אחד מההתפרצויות האנטי-יהודיות העקובות מדם ביותר בהיסטוריה של העיר. לפי האנציקלופדיה YIVO, באודסה נהרגו כ-300 יהודים, ביניהם יותר מ-50 משתתפי יחידות ההגנה העצמית. יחידות אלו ניסו להגן על הרחובות, הבתים והמשפחות היהודיות, אך נתקלו לא רק בפורעים אלא גם בעוינות או באי-פעולה מצד השלטונות האימפריאליים.

לא ניתן לטעון שדורי עצמו מאוחר יותר כינה בפומבי את הפוגרום באודסה כסיבה העיקרית לבחירתו בקריירה צבאית. אין ציטוט מאושר על כך. עם זאת, ההמשכיות המשפחתית ברורה: אביו הגן על יהודי אודסה בנשק, והבן הקדיש את חייו ליצירת מערכת שהייתה אמורה להפוך את ההגנה המאורגנת על העם היהודי לחובת המדינה.

זו הסיבה שנאנווסטי – חדשות ישראל רואה את סיפורו של יעקב דורי לא רק כביוגרפיה של גנרל ישראלי שנולד במקרה מחוץ למדינה. זהו אחד הסיפורים המרכזיים במחזור “יהודים מאוקראינה” – סיפור של משפחה אודסאית שחוויותיה נקשרו לגיבוש דוקטרינת ההגנה של ישראל העתידית.

מאודסה לחיפה

בחיפה, אביו של יעקב עבד תחילה כפועל. בית משפחת דוסטרובסקי היה פתוח לחלוצים יהודים שעברו בין יהודה לגליל. בין אורחי המשפחה היו חברי ארגון “השומר”, שסיפרו על הגנת היישובים היהודיים, המאבק בשודדים והצורך להבטיח את ביטחון הקהילות בעצמם.

כך נושא ההגנה העצמית היהודית, שהופיע בחיי המשפחה עוד באודסה, המשיך ללוות את יעקב כבר בארץ ישראל.

הוא למד בכמה בתי ספר יהודיים בחיפה, ולאחר מכן סיים את בית הספר המפורסם “ריאלי”. כבר בשנות בית הספר, יעקב גילה יכולות לארגון, תכנון ושמירה על משמעת. באגודת התלמידים הוא הוביל קבוצה וקיבל את הניסיון הראשון בהכנת מסלולים, חלוקת תפקידים וניהול אנשים.

מאוחר יותר, תכונות אלו יתבררו כחשובות לא פחות מהשליטה בנשק. דורי ייכנס להיסטוריה בראש ובראשונה לא כמפקד שדה של מבצע מסוים, אלא כמהנדס, מארגן ובונה מערכת צבאית.

הלגיון היהודי והניסיון הצבאי הראשון

לאחר כניסת הכוחות הבריטיים לחיפה, יעקב דוסטרובסקי התנדב לגדוד ה-40 של הרובאים המלכותיים – אחת היחידות של הלגיון היהודי במסגרת הצבא הבריטי.

הוא עבר הכשרה במצרים, שירת באבטחת קווי הרכבת בין קנטרה ללוד, סיים קורס מקלעים וקיבל דרגת סמל. לאחר מכן, דורי עצמו הכשיר לוחמים בשימוש בנשק מקלעים.

הביוגרפיה הרשמית של צה”ל מאשרת גם כי במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת הרמטכ”ל העתידי בגדוד ה-40 של הלגיון היהודי.

לאחר פירוק הלגיון, דורי התכוון להמשיך לשרת בארגון ההגנה היהודי. בשנת 1921 הוא השתתף בהגנת תל אביב במהלך התקפות ערביות. מאוחר יותר הצטרף ל”הגנה” וקיבל את שם המחתרת דן.

נוצרת הקבלה היסטורית סמלית. בשנת 1905, אביו לקח נשק להגנת יהודי אודסה. בשנת 1921, היה זה תורו של הבן להגן על השכונות היהודיות.

מהנדס שהתחיל לבנות צבא

לאחר השירות הצבאי, דורי נסע לבלגיה ולמד הנדסה אזרחית באוניברסיטת גנט. לאחר שקיבל השכלה הנדסית, חזר לארץ ישראל בשנת 1926.

אבל הידע ההנדסי שלו היה נחוץ לא רק בבניית מבנים ותשתיות. דורי השתלב יותר ויותר בפעילות “ההגנה”, שבאותו זמן עדיין הייתה ארגון מחתרתי ומפוצל במידה רבה.

הוא פיקד על כוחות “ההגנה” בחיפה ובסביבותיה, פיתח תוכנית להגנת העיר, ניהל את המשרד הטכני ואת מערכת ההכשרה הארצית של לוחמים.

הביוגרפיה הרשמית של צה”ל מדגישה שדורי היה אחד המארגנים המוקדמים של “ההגנה”. דווקא החשיבה ההנדסית שלו, היכולת ליצור מבנים ולבנות כפיפות אפשרו להפוך בהדרגה את היחידות המקומיות המתנדבות לארגון צבאי מאוחד.

הוא בנה לא קו הגנה אחד ולא מבצר אחד. דורי יצר מערכת:

• הכשרת מפקדים;
• הכשרה צבאית;
• אספקה טכנית;
• תכנון הגנה;
• קשר בין יחידות טריטוריאליות;
• ניהול מרכזי של הכוחות.

גישתו הייתה הנדסית: מבנה גדול צריך להיות מורכב מאלמנטים מחוברים היטב. זהו בדיוק ה”מבנה” שהפך בהדרגה לצבא העתידי של ישראל.

מ”ההגנה” לכוחות המזוינים הסדירים

בשנת 1939 מונה יעקב דורי לראש המטה הכללי של “ההגנה”. לפניו עמדה המשימה להפוך את הארגון ההגנה המפוצל לכוח צבאי ממושמע ומוכן.

חוקרי מוזיאון העם היהודי ANU מציינים כי בתקופת הנהגתו התרחש המעבר מהגנה עצמית מאולתרת למודל של צבא סדיר. דורי עסק בהכשרת מפקדים, בבניית עבודת המטה ובפיתוח המבנה הצבאי הכללי.

במקורות שונים ישנם הבדלים קטנים לגבי השנה האחרונה של כהונתו הראשונה בראש מטה “ההגנה”. ארכיון משרד הביטחון הישראלי מציין את התקופה 1939–1945, וחומרי הביוגרפיה של ANU וצה”ל – עד 1946. דבר אחד ברור: ביוני 1947 מונה דורי שוב לראש המטה, כאשר הסבירות למלחמה רחבת היקף הפכה יותר ויותר ברורה.

בשנים 1946–1947 הוא גם עמד בראש משלחת היישוב היהודי שעסקה ברכישת נשק בארצות הברית. עבור המדינה העתידית, שהייתה תחת מגבלות בריטיות והתכוננה למלחמה, יצירת ערוצי אספקה הייתה בעלת חשיבות קריטית.

העיתון האודסאי “גרד”, המספר על בן עירו המפורסם, מדגיש גם שדורי פיקד על כוחות “ההגנה” באזור חיפה, ניהל את התחום הטכני והשתתף בהכנת התשתית ההגנתית. באודסה עצמה זוכרים אותו דווקא כאודסאי שהפך לראשון בראש המטה הכללי של ישראל.

הרמטכ”ל הראשון של צה”ל

ב-14 במאי 1948 הוכרזה עצמאות ישראל. למדינה החדשה היה צורך מיידי לנהל מלחמה על קיומה. במקביל היה צורך ליצור צבא מאוחד, הכפוף לממשלה ולפיקוד הכללי.

כוחות “ההגנה”, יחידות “הפלמ”ח”, ארגונים מחתרתיים לשעבר, מתנדבים ועולים חדשים היו צריכים להפוך לחלקים ממבנה צבאי ממלכתי אחד.

ביצירת צבא ההגנה לישראל, יעקב דורי הפך לרמטכ”ל הראשון שלה ולקצין הראשון שקיבל את הדרגה הגבוהה ביותר רב-אלוף, שבדרך כלל מקבילה לדרגת אלוף-משנה. החומרים הרשמיים של צה”ל מציינים שהוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1948–1949.

לעיתים בפרסומים מופיעה הטענה שמינויו הרשמי התרחש דווקא ב-27 ביולי 1948. עם זאת, הארכיונים הצבאיים הישראליים אינם קושרים את תחילת כהונתו לתאריך זה: דורי עמד בראש מטה “ההגנה” עוד לפני הקמת צה”ל ולאחר הקמת הצבא הפך אוטומטית לרמטכ”ל הראשון שלה. לכן, היסטורית בטוח יותר לומר שהוא תפס את התפקיד ביצירת צה”ל בשנת 1948.

דורי נאלץ לפקד על הצבא בתנאים שלא היו קיימות עבורם הוראות מוכנות. המדינה רק הופיעה, החזיתות השתנו, לא היה מספיק נשק וכוח אדם מיומן, ומנהיגים צבאיים נאלצו לנהל מלחמה וליצור מוסדות צבאיים בו זמנית.

במקביל, בריאותו של דורי התדרדרה באופן חמור. המחלה לא אפשרה לו לעיתים קרובות לנהל את הפעולות היומיומיות במלואן, ולכן חלק ניכר מהעבודה המבצעית בוצע על ידי סגנו יגאל ידין. מקורות ישראליים אינם מסתירים עובדה זו.

עם זאת, זה לא מפחית את תפקידו הארגוני של דורי. הוא לא היה המחבר היחיד של הניצחון ולא פיקד באופן אישי על כל קרב. הישגו העיקרי היה אחר: הוא עזר ליצור מטה, מערכת פיקוד וצבא מאוחד במקום שבו היו קיימים עד לא מזמן ארגונים מחתרתיים ויחידות טריטוריאליות.

צה”ל לא נוצר יש מאין ביום אחד. יסודותיו התגבשו במשך שנים, ויעקב דורי היה אחד האדריכלים המרכזיים של תהליך זה.

תאריכים עיקריים בחייו של יעקב דורי

תקופת שירותו של דורי בראש צה”ל הסתיימה ב-9 בנובמבר 1949. מחליפו היה יגאל ידין.

לאחר הצבא: בניית ישראל המדעית

לאחר עזיבתו את הצבא, דורי לא פרש מעבודה ממשלתית. הוא עמד בראש המועצה המדעית במשרד ראש הממשלה, ובשנת 1951 הפך לנשיא הטכניון בחיפה.

הוא כיהן בתפקיד זה עד 1965. בתקופת הנהגתו הטכניון התרחב במהירות: נוצרו יחידות מדעיות חדשות ומרכזי מחקר, נבנה קמפוס אוניברסיטאי חדש באזור נווה שאנן.

בשנת 1951, תחת דורי, הוקם הפקולטה למדעים מדויקים, שכללה מחלקות למתמטיקה, כימיה, פיזיקה ומכניקה. בשנת 1952 החלה להיווצר מערכת מחקרית שנועדה לתמוך בפיתוח התשתיות והטכנולוגיה של ישראל. בשנת 1953 הוקמה הפקולטה להנדסה אווירית.

כך מהנדס ממשפחה אודסאית, שעזר לבנות את צבא ישראל, עסק בפיתוח הפוטנציאל המדעי והטכנולוגי שלה.

לדורי, ביטחון המדינה לא הוגבל למספר החיילים והנשק. הוא היה תלוי בחינוך, בהנדסה, במחקר, בתעשייה וביכולת ליצור טכנולוגיות מודרניות בעצמם.

בכך הייתה החלק השני של משימתו בחיים. תחילה הוא השתתף בבניית המערכת הצבאית של ישראל. לאחר מכן עזר ליצור את התשתית המדעית שלה.

דווקא את התפקיד הכפול הזה מדגיש נאנווסטי – חדשות ישראל: יעקב דורי היה בו זמנית חייל ובונה, מארגן צבאי ומהנדס, איש הצבא ואיש המדע.

המשך משפחתי

המסורת הצבאית של המשפחה נמשכה על ידי בנו של דורי – ירחמיאל. הוא שירת בחיל ההנדסה של צה”ל ולימים הפך למפקד חיל ההנדסה.

בתו של יעקב דורי, אתנה פדן, הפכה לביוכימאית ידועה ופרופסור לאקולוגיה מיקרוביאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

כך, ילדיו של הרמטכ”ל הראשון המשיכו את שני הכיוונים המרכזיים בחייו: הגנת המדינה ופיתוח המדע הישראלי.

יעקב דורי נפטר בינואר 1973 בחיפה – העיר שבה עברו ילדותו, שירותו, פעילותו האקדמית ורוב חייו הבוגרים. על שמו נקראו מתקן צבאי ורחובות בכמה ערים בישראל.

למה יעקב דורי הוא אחד מהיהודים מאוקראינה

לקרוא ליעקב דורי “גנרל אוקראיני” יהיה היסטורית לא מדויק. הוא עזב את אודסה בערך בגיל שש, לא היה דמות צבאית של מדינת אוקראינה והקדיש את כל חייו המודעים ליישוב היהודי ולישראל.

אבל באותה מידה לא נכון יהיה לצמצם את הקשר האוקראיני שלו לרישום מקרי על מקום הלידה.

הוא היה:

• יליד אודסה;
• בן למשפחה יהודית משטח אוקראינה המודרנית;
• בנו של משתתף בהגנה העצמית היהודית של אודסה;
• ילד שמשפחתו עזבה את העיר לאחר הפוגרום;
• אדם שהעביר את ההיסטוריה המשפחתית של המאבק לביטחון היהודים לבניית מוסדות ישראל.

מקורות אוקראיניים מודרניים מייחסים אותו לדמויות צבאיות ישראליות ממוצא אוקראיני, והעיתונים האודסאיים שומרים על זכרו כאודסאי מפורסם. עם זאת, המשמעות העיקרית של הקשר הזה אינה בתווית הלאומית המודרנית.

ההיסטוריה של דורי מראה את תרומתם של יהודים שנולדו באוקראינה להקמת מדינת ישראל. אודסה נתנה לישראל לא רק סופרים, מדענים, רופאים, יזמים ופוליטיקאים. באודסה נולד גם אדם שהיה עתיד להיות הרמטכ”ל הראשון של צה”ל.

אביו הגן על יהודים ברחובות אודסה בשנת 1905, כאשר השלטון המדיני לא סיפק להם ביטחון ולאחר מכן התכוון לרדוף את אלה שהתנגדו. בנו, כעבור כמה עשורים, עמד בראש צבא המדינה, שנוצר בין היתר כדי שהעם היהודי לא יהיה תלוי עוד ברצון זר בשאלת קיומו.

יעקב דורי עזב את אודסה כילד. אבל דווקא מההיסטוריה האודסאית של משפחתו מתחיל המסלול מהיחידות המפוצלות של ההגנה העצמית היהודית לצבא הסדיר של ישראל העצמאית.

קטגוריה: יהודים מאוקראינה.

מדוע מייק האקבי מכנה את הקיצוניים היהודים טרוריסטים ומה זה מאיים על ישראל בארה”ב

מחבר: לב ורשבסקי

ב-4 בספטמבר שגריר ארה”ב בישראל מייק האקבי שוב כינה טרוריסטים את הישראלים שתוקפים פלסטינים ביהודה ושומרון. אך בהצהרתו החדשה הופיעה פרט שגורם לסיפור לצאת הרבה מעבר לשערורייה נוספת סביב מאחזי ההתנחלויות. האקבי אומר כי פעולות כאלה כבר פוגעות בישראל בארצות הברית – ובמיוחד בקרב צעירים אמריקאים ורפובליקנים.

לירושלים זהו אות לא נעים במיוחד בגלל אישיות השגריר. האקבי במשך עשורים נמנה עם התומכים האמריקאים העקביים ביותר של ישראל, מדגיש את הקשר התנ”כי וההיסטורי של היהודים עם יהודה ושומרון ואינו רואה בבניית יישובים ישראליים באזור C פשע. הוא מתווכח לא עם קיומם של ההתנחלויות, אלא עם האנשים שמגיעים לבתים פלסטיניים במסכות, חוסמים גישות, פוגעים ברכוש או מנסים לגרש את הבעלים.

לכן לא הייתי מצמצם את דבריו לוויכוח המוכר “בעד ההתנחלויות או נגד ההתנחלויות”. כאן הסכסוך שונה: היכן מסתיימת התמיכה האידיאולוגית בנוכחות היהודית ומתחילה האלימות הפלילית, שעליה המדינה צריכה להעניש את אזרחיה. עבור חדשות ישראל — Nikk.Agency הגבול הזה עקרוני גם משום שהוויכוח כבר מועבר משומרון לפוליטיקה הפנימית האמריקאית.

מה בדיוק אמר מייק האקבי ב-4 בספטמבר ומדוע הוא דיבר על הרפובליקנים

בראיון בוקר לרדיו הציבורי הישראלי חזר האקבי על הנוסח שכבר עורר זעם בחלק מהמחנה הימני: אנשים המבצעים תקיפות כאלה הם עבורו טרוריסטים. השגריר לא ריכך את הביטוי לאחר ששמו הופיע על קיר מסגד שהוצת. להיפך, הוא הסביר כי האיום האישי מדאיג אותו פחות מהנזק שצילומים כאלה גורמים לישראל.

ההיגיון שלו פשוט. ישראל נמצאת במצב של עימות אזורי ממושך, תלויה בתמיכה צבאית ודיפלומטית אמריקאית ובמקביל מתמודדת עם הידרדרות ביחס כלפיה בארה”ב. כאשר צעיר אמריקאי רואה לא את ירי הרקטות על ישראל, לא את תוצאות ה-7 באוקטובר ולא את האיומים האיראניים, אלא סרטון עם ישראלים חמושים או במסכות ליד בית פלסטיני, הפרק הזה הופך לחלק מהתפיסה שלו על המדינה.

מדוע דברי תומך ההתנחלויות נשמעים חזקים יותר מביקורת רגילה

האקבי מפריד במיוחד את הקיצוניים מכחצי מיליון ישראלים החיים ביהודה ושומרון. בעבר הוא התייחס להערכות לפיהן מדובר בכ-300–500 פעילים. אפילו את המונח עבורם הוא בחר בנפרד – “unsettlers”, מדגיש כי אינו רואה בהם נציגים של כל תנועת ההתנחלויות.

במקביל הוא ממשיך להגן על זכות היהודים לחיות ביהודה ושומרון ומדבר על אזור C במסגרת הסכמי אוסלו. זו עמדה לא נוחה לשתי הקצוות. האקבי אינו מקבל את הטענה כי עצם הבית היהודי מעבר ל”קו הירוק” הופך אדם לפושע, אך באותה מידה דוחה את הניסיון להפוך זכות היסטורית או דתית להיתר לקחת רכוש ממשפחה מסוימת.

כיצד קוסרה הפכה סכסוך מקומי לבעיה בין ישראל לארה”ב

נקודת המוצא של סדרת ההצהרות הנוכחית הייתה קוסרה, כפר פלסטיני דרומית לשכם. ב-9 באוגוסט הופיעה קבוצה של ישראלים ליד כמה בתים, הוקמו מבנים זמניים והגישה לבניינים הוגבלה. לפי נתוני האו”ם, הבידוד השפיע על שלוש משפחות; רויטרס דיווחה על בעיות במים וחשמל ועל כך שהתרחשויות נצפו מארה”ב על ידי בעל אחד הבתים, אזרח אמריקאי ממוצא פלסטיני לואי רידי.

האזרחות האמריקאית של הבעלים העלתה את ההימור באופן חד. האקבי הודיע כי השגרירות הייתה מעורבת באופן פעיל ופנתה למוסדות ישראליים. צה”ל הגביר את הנוכחות באזור ולאחר מכן פירק את המאחזים הבלתי חוקיים ליד קוסרה וג’לוד הסמוכה. באוגוסט חדשות ישראל שחזרו את הכרונולוגיה הזו, כולל השאלה מדוע המצב נותר בלתי פתור במשך כמה ימים ומדוע השגריר האמריקאי בכלל נדרש לדבר בפומבי על התערבות ארה”ב.

כאן נותר הגבול בין עובדה מבוססת למסקנה פוליטית. מנתונים פתוחים לא ניתן להוכיח שוושינגטון “הורתה” לישראל להרוס את המאחזים. ניתן להוכיח דבר אחר: הצד האמריקאי התערב, האקבי אישר זאת בפומבי, ולאחר כמה ימי עימות ישראל הגבירה את הפעולות. עבור יחסי הברית, כבר פרק כזה רגיש מספיק.

מדוע התקיפה השנייה ב-29 באוגוסט הרסה את הגרסה של פרק בודד

כעבור כמה שבועות קוסרה שוב הופיעה בחדשות הבינלאומיות. ב-29 באוגוסט דיווחה רויטרס כי עשרות ישראלים במסכות תקפו בית פלסטיני, זרקו אבנים, ובפנים היו שבעה אנשים. בעל הבית סיפר על מעצר והתעללות קשה. הצד הישראלי צריך לחקור בנפרד את פעולות כל משתתף, וכאן אי אפשר להחליף מראש את החקירה בגזר דין מוכן.

האפקט הפוליטי, עם זאת, הופיע מיד. לאחר הסיפור הראשון ניתן היה לטעון כי התרחש סכסוך נדיר סביב מאחז בלתי חוקי ורכוש פרטי. לאחר הפרק החוזר באותו כפר, הגרסה הזו הפכה להרבה יותר חלשה. האקבי קיבל טיעון למחשבתו העיקרית: אם המדינה לא יוצרת תוצאות מהירות וברורות, קבוצה קטנה של אנשים מסוגלת להחזיר את ישראל שוב לאותה תמונה בינלאומית.

מה המשמעות של הצתת המסגד והכתובת “האקבי, שלום מהטרוריסטים”

הפרק הבא היה כמעט תגובה הפגנתית לשגריר. בלילה שבין 1 בספטמבר בכפר בזאריה צפונית-מערבית לשכם הוצת מסגד, ועל הקירות הופיעו כתובות בעברית. אחת מהן הופנתה להאקבי: “האקבי, שלום מהטרוריסטים”. אחרת הכילה איום על עיתונאי השדרן הציבורי קאן רוי שרון.

המשטרה הודיעה על מעצרם של שמונה חשודים צעירים בגילאי 16 עד 20 במסגרת חקירת סדרת הצתות ותקיפות; נתפסו שלושה כלי רכב. הנוסח כאן משמעותי: מעצר אינו שווה להרשעה, ועצם ההשתתפות בחקירה כללית אינה מוכיחה שכל אחד מהשמונה הצית ישירות את המסגד הזה.

צה”ל גינה את התקיפה על אתר דתי וציין בנפרד את המחיר המעשי של פעולות כאלה. כאשר יחידות צבאיות נאלצות לעבור לעימותים שנגרמו על ידי מפרי חוק ישראלים, הן מוסחות ממשימות נגד טרור והגנה. לכן ההערכה הצבאית וההערכה הדיפלומטית של האקבי נפגשות באופן בלתי צפוי: עבור שני הצדדים הבעיה כבר מזמן אינה רק מוסרית.

מדוע האקבי עונה לקיצוניים לא במשפט בינלאומי, אלא בתורה

לשגריר יש עוד טיעון שקשה לייחס לשפת מחלקת המדינה. כומר בפטיסטי לשעבר פונה לאנשים שמכנים את עצמם דתיים דרך המצוות “לא תגנוב” ואיסור לחמוד את השייך לאחר. אם הבית והאדמה שייכים לאדם מסוים, האמונה הדתית, לפי ההיגיון שלו, אינה הופכת את תפיסת הרכוש הזה למעשה מותר.

ויכוח כזה עבור הפוליטיקה הישראלית הרבה יותר לא נעים מביקורת חיצונית סטנדרטית. האקבי אינו מציע לוותר על התביעות ההיסטוריות של היהודים על יהודה ושומרון. הוא שואל דבר אחר: מה קורה עם התביעות האלה כאשר מנסים לממש אותן אנשים פרטיים דרך הפחדת שכנים? התשובה “הם פועלים למען ישראל” השגריר הופך נגד הקיצוניים עצמם: לדבריו, הם פוגעים דווקא בישראל.

מדוע צה”ל גם רואה באלימות יהודית איום ביטחוני

הלחץ האמריקאי חפף לאזהרה פנימית של הצבא הישראלי. ב-24 באוגוסט מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, הזהיר בפגישה עם בנימין נתניהו כי קיצוניים יהודים עלולים להפוך ל”גפרור” שיצית את יהודה ושומרון. אין תמלול מלא של הפגישה הסגורה, ולכן פרטי האמירות הידועות נשארים דיווחי תקשורת, אך הקונפליקט הכללי של הסמכויות נראה גם בלעדיה.

הצבא אחראי על ביטחון השטח והמאבק בטרור הפלסטיני. המשטרה צריכה לחקור פשעים של אזרחים ישראלים. בשטח הגבול בין המשימות הללו לעיתים קרובות מטושטש: חייל מוצא את עצמו בין כפר פלסטיני לקבוצת ישראלים, שלא ניתן פשוט לראות בהם כוח עוין, אך פעולותיהם עלולות לעורר עימות. חדשות ישראל ניתחו בפירוט את אזהרת בלוט לנתניהו ואת הפער המוסדי הזה.

האו”ם נותן עוד קנה מידה. לפי נתוני OCHA לסוף אוגוסט, מאז תחילת 2026 נפצעו יותר מ-1,040 פלסטינים בהקשר של תקיפות מתנחלים; 23 אנשים נהרגו. רק בין ה-11 ל-24 באוגוסט תיעדה הארגון 80 תקיפות שגרמו לפציעות, נזק לרכוש או שני ההשלכות. זו סטטיסטיקה של האו”ם, ולא בסיס משפטי ישראלי, ולכן אי אפשר להציג אותה כמספר פשעים מוכחים בבתי המשפט של אנשים ספציפיים.

מה משנה המספר 300–500 קיצוניים על רקע חצי מיליון תושבי ההתנחלויות

מצד אחד, הערכת האקבי מאשרת את טענת מנהיגי ההתנחלויות: אי אפשר להטיל אחריות על מאות אלפי תושבים. כמה מאות משתתפים אפשריים – אחוזים קטנים מכלל אוכלוסיית היישובים הישראליים ביהודה ושומרון. מצד שני, המספר הקטן לא הופך את הבעיה לקטנה. לארגון תקיפה על בית, חסימת כביש או הצתה לא נדרשים עשרות אלפי אנשים.

זו אחת המלכודות של הדיון. כאשר מבקרים מדברים על “מתנחלים” בכלל, הם מוחקים את ההבדל בין משפחה שומרת חוק לאדם במסכה. כאשר מגיני ההתנחלויות עונים כי המפרים הם רק כמה מאות, קיים סיכון להמעיט בנזק שהקבוצה הזו מסוגלת ליצור לצבא, למשטרה, לדיפלומטיה ולמוניטין של המדינה. שתי הטעויות מפריעות לראות את היקף האיום האמיתי.

תגובת ההנהגה הישראלית גם לא מתאימה לתבנית הנוחה של “וושינגטון נגד ישראל”. נתניהו כינה את משתתפי האלימות “חבורה של פורעים” והדגיש כי הם מטילים צל על תושבי ההתנחלויות שומרי החוק. גינוי נשמע מהנשיא יצחק הרצוג, שר החוץ גדעון סער וראש מועצת יש”ע ישראל גנץ. האקבי בירך על ההצהרות הללו, כי דרישתו אינה מסתכמת בוויתור פוליטי על ההתנחלויות, אלא בתוצאות עבור מי שמפר את החוק.

יש עוד פרט שקל לאבד באחוזים. Pew שואל על היחס הכללי לישראל, Gallup – על מי הנסקר יותר מזדהה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אי אפשר לחבר את המדדים הללו ואי אפשר להציג אותם כדירוג אחד. אבל הם מודדים צדדים שונים של שינוי אחד: צעירים אמריקאים מתייחסים לישראל בצורה קרירה יותר, והתמיכה הרפובליקנית כבר לא נראית כל כך מונוליטית כמו לפני עשר או אפילו שנתיים. לכן האזהרה של האקבי לא ניתן לבדוק במספר אחד – היא מאושרת על ידי כיוון של כמה סקרים עצמאיים. עבור ישראל זו כבר בעיה פוליטית, ולא רעש תקשורתי.

האם באמת ישראל מתחילה לאבד צעירים רפובליקנים בארה”ב

החלק החזק ביותר בהצהרת האקבי נבדק בסקרים אמריקאים. מרכז המחקר Pew באפריל 2026 תיעד יחס לא חיובי לישראל בקרב 60% מהמבוגרים האמריקאים. בקרב רפובליקנים ונוטים למפלגה הרפובליקנית, המאזן הכללי עדיין נותר לטובת ישראל: 58% מתייחסים בחיוב, 41% בשלילה.

אבל הגיל משנה את התמונה לחלוטין. בקרב רפובליקנים בגילאי 18–49 כבר 57% מתייחסים לישראל בצורה לא חיובית. זה לא אומר ש-57% מהרפובליקנים הצעירים תומכים בחמאס, מוותרים על הברית עם ישראל או מצביעים להפסקת הסיוע הצבאי. הסקר מודד יחס למדינה, ולא תוכנית חוץ-מדינית מוכנה. אבל ההיפוך עצמו בתוך המפלגה, שנחשבה במשך עשורים לעמוד התווך היציב ביותר של ישראל, בולט.

Gallup בפברואר קיבל איתות דומה עם שאלה אחרת. 70% מהרפובליקנים עדיין מזדהים יותר עם הישראלים מאשר עם הפלסטינים, אך נתון זה היה נמוך בעשר נקודות אחוז מרמת 2024 והמינימלי עבור רפובליקנים מאז 2004. בקרב אמריקאים בגילאי 18–34 החלוקה כבר הפוכה: 53% מזדהים יותר עם הפלסטינים ורק 23% עם הישראלים.

מדוע סרטון אחד מקוסרה יכול להיות פוליטית יקר יותר מהאירוע עצמו

אם משווים את נתוני Pew ו-Gallup עם דברי האקבי, מתקבל לא הוכחה של סיבה אחת, אלא חפיפה של שלושה תהליכים. התמיכה בישראל בקרב צעירים אמריקאים נחלשת כבר לא מהשנה הראשונה. בתוך המחנה הרפובליקני מתעוררים ויכוחים על גבולות ההתחייבויות האמריקאיות. על רקע זה כל סרטון שמאפשר להציג את ישראל כצד של אלימות ללא עונש מגיע לקהל שכבר פחות נוטה לקבל אוטומטית את הטיעון הישראלי.

כבר כתבנו על שינוי הטון הרחב יותר ביחסי וושינגטון וירושלים. בנפרד חדשות ישראל ניתחו את הפילוג סביב ישראל בתוך MAGA. האקבי כעת למעשה מקשר את השינויים הפוליטיים הללו להתנהגות של אנשים שהוא עצמו רואה כמיעוט שולי. הוא לא אומר שהם יצרו את כל המגמה השלילית. הוא מזהיר שהם נותנים למגמה הזו טיעונים ותמונות חדשות.

כיצד איראן קשורה לאותה אזהרה של האקבי

באותן הופעות פומביות דיבר האקבי על איראן בטון שונה לחלוטין. להערכתו, המשטר בטהרן ויכולותיו הצבאיות נחלשו באופן משמעותי לאחר חודשים של עימות, אך הוויתור על שאיפות גרעיניות אינו מובטח. השגריר השתמש באמרה אמריקאית על “המכה השנייה של הפרד” והוסיף: אם לאחר שתי מכות איראן לא הבינה שלא יאפשרו לה להשיג נשק גרעיני ולהמשיך בהעשרת אורניום, ייתכן שיום אחד תידרש מכה שלישית.

עם זאת, האקבי אינו טוען כי מכה גדולה חדשה כבר הוחלטה. הנוסח שלו זהיר יותר: במזרח התיכון אף אחד לא יודע מה יקרה הלאה, וסיבוב חדש אפשרי. הוא גם דוחה את הרעיון שממשל דונלד טראמפ מוכן לשכוח את האיום הגרעיני לטובת הסכמים צרים יותר עם טהרן.

במבט ראשון איראן והתקיפות בשומרון הם סיפורים שונים. בפוליטיקה האמריקאית הם קשורים בשאלה אחת: כמה הון פוליטי וושינגטון מוכנה להשקיע בישראל ועד כמה קל לנשיא ארה”ב להסביר את הברית הזו לבוחריו. שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות נותר הדוק במיוחד, במיוחד נגד איראן. אבל קל יותר לבעל ברית להגן על ישראל מפני איום חיצוני כאשר הוא לא צריך להסביר במקביל צילומים של אזרחים ישראלים התוקפים בתים אזרחיים.

מה בסיפור הזה כבר ידוע ומה עדיין אי אפשר לטעון

ידוע כי האקבי משתמש במודע במילה “טרוריסטים” ולאחר הביקורת לא ויתר עליה. ידוע כי הוא נשאר תומך בנוכחות היהודית ביהודה ושומרון. ידוע כי לאחר קוסרה התרחשו תקריות חדשות, הצתת מסגד וחקירת משטרה. ידוע גם כי סקרים אמריקאים אכן מראים הידרדרות ביחס לישראל, במיוחד בקרב צעירים.

אי אפשר להוכיח כי כמה מאות קיצוניים הם הסיבה העיקרית לשינוי דעת הקהל האמריקאית. אי אפשר להכריז מראש על העצורים כאשמים בהצתה מסוימת. אי אפשר מהעובדה של התערבות השגרירות להסיק שארה”ב מפקדת על המשטרה או הצבא הישראלי. ואי אפשר להטיל את האחריות של קבוצות מסוימות על כל תושבי ההתנחלויות.

אבל נותרת שרשרת מחוברת שכבר קשה להתעלם ממנה: קוסרה העלתה סכסוך מקומי לרמת השגרירות האמריקאית; התקיפה החוזרת הראתה שהפרק לא הסתיים בפירוק המאחז; הכתובת על המסגד הפכה את הוויכוח עם האקבי לאתגר הפגנתי; צה”ל במקביל הזהיר את הממשלה על איום ההסלמה; Pew ו-Gallup הראו את הפגיעות של התמיכה האמריקאית בדיוק במקום שבו ישראל הרגישה בטוחה ביותר.

לכן הוויכוח הנוכחי אינו מסתכם בשאלה האם השגריר בחר נכון את המילה “טרוריסטים”. עבור ישראל השאלה המעשית קשה יותר: האם המדינה תוכל לעצור במהירות כמה מאות מאזרחיה לפני שפעולותיהם יתחילו להשפיע לא רק על ביטחון הדרכים והכפרים ביהודה ושומרון, אלא גם על היחס של דור אמריקאים שבעוד כמה שנים יקבע את הרכב הקונגרס, הבית הלבן והמדיניות החוץ של ארה”ב.

במבט ראשון מדובר בשיתוף פעולה מדעי, יצירת מודלים תלת-ממדיים והצלת עתיקות. אך ההסכם הופיע בעיצומו של סכסוך חריף בין ישראל לרשות הפלסטינית על הזכות לנהל אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון ולקבוע את ההיסטוריה שהם מספרים.

לכן יש לראות את המזכר לא רק כפרויקט ארכיאולוגי, אלא גם כחלק מהמאבק על ריבונות ארכיאולוגית.

רוסיה במאבק זה בחרה בעמדה שאינה נייטרלית. היא מספקת לרשות הפלסטינית מכוני מחקר מדעיים ממלכתיים, טכנולוגיות, סמכות ההרמיטאז’ ותשתית רוססוטרודניצ’סטבו, ועוזרת לקבע אתרים מההיסטוריה המקראית והיהודית במרחב הבינלאומי דווקא כ’מורשת פלסטינית’.

מה רוסיה והרשות הפלסטינית חתמו ב-9 ביולי

ב-9 ביולי 2026 נחתם מזכר בין ‘מרכז הארכיאולוגיה ההצלה של מכון ההיסטוריה של התרבות החומרית’ של האקדמיה הרוסית למדעים לבין ‘משרד התיירות והעתיקות’ של הרשות הפלסטינית.

את המסמך חתמו מנהלת המרכז הרוסי נטליה סולובייבה והשר הפלסטיני חאני אל-חייק.

בטקס השתתפו מנכ”ל ההרמיטאז’ הממלכתי מיכאיל פיוטרובסקי וסגן נציג רוסיה ברשות הפלסטינית ארתור אנטוניאן. המנחה היה ראש נציגות רוססוטרודניצ’סטבו טימופיי בוקוב.

ה’בית הרוסי בפלסטין’ עצמו הודיע כי הוא זה שתיאם את הכנת הפרויקט ומוכן להמשיך לסייע לשיתוף פעולה רוסי-פלסטיני בתחום ‘המורשת התרבותית’. זה חשוב: מדובר לא במשלחת פרטית של חוקרים, אלא בעבודת מנגנון המדינה הרוסי לנוכחות הומניטרית. האתר הרשמי של רוססוטרודניצ’סטבו מאשר כי נציגויותיו בחו”ל פועלות מאז 2021 תחת השם הלא רשמי ‘הבית הרוסי’, והנציגות בבית לחם היא חלק ממבנה זה.

פרויקט הנתמך על ידי פוטין

המזכר הפך לחלק מיוזמה רוסית רחבה יותר — ‘ארכיון דיגיטלי של אתרי אפריקה ומדינות העולם האסלאמי’.

הפרויקט מבוצע על ידי ההרמיטאז’ הממלכתי ומרכז הארכיאולוגיה ההצלה של IIMK RAN. מיכאיל פיוטרובסקי הציג אותו ב-25 במרץ 2026 בישיבת המועצה הרוסית לתרבות, ולאחר מכן פוטין הבטיח תמיכה פומבית.

דיווחים רוסיים מציינים כי התוכנית מתוכננת עד 2028. מתכננים לכלול בה לפחות 30 מודלים תלת-ממדיים מלאים של אתרים. ההרמיטאז’ יאסוף נתונים ביבליוגרפיים ויספק תמיכה מקצועית, והארכיאולוגים יבצעו צילום דיגיטלי, ייצרו מודלים גיאו-מרחביים וייצרו מערכות מידע למחקר, ניטור, שיקום ופרויקטים חינוכיים.

מאילו אתרים רוסיה מתכוונת להתחיל

בשלב הראשון מתכננים המומחים הרוסיים לבחור שלושה או ארבעה אתרים ארכיאולוגיים שהרשות הפלסטינית רואה בהם החשובים ביותר. עם זאת, הרשימה המלאה של האתרים טרם פורסמה.

בדיווחים הרוסיים נקראו רק שני אתרים ספציפיים:

בריכות שלמה — בריכות שלמה — ליד בית לחם;

תל א-סולטן — תל א-סולטאן, הידוע גם כתל יריחו — תל יריחו, — יריחו העתיקה.

ציסטראות רומיות, שרידי אמות מים, כנסיות נוצריות ומבנים אסלאמיים הוזכרו רק כדוגמאות למורשת הארכיאולוגית העשירה של האזור. אין אישור כי הם כבר נכללו בראש סדר העדיפויות של הפרויקט הרוסי-פלסטיני.

מנהלת מרכז הארכיאולוגיה ההצלה של IIMK RAN נטליה סולובייבה הקדישה תשומת לב מיוחדת לבריכות שלמה. היא הצהירה על רצונה לבצע תיעוד דיגיטלי שלהן, תוך הכרה בכך שמסביב לאתר התפתחה ‘סיטואציה מאוד מורכבת’.

הביטוי הזה יש לו משמעות לא רק מדעית אלא גם פוליטית.

בריכות שלמה — מערכת מים של ירושלים היהודית

בארכיאולוגיה הישראלית נקראות בריכות שלמה בריכות שלמה — בריכות שלמה.

מערכת המים הקשורה אליהן ידועה כאמת המים התחתונה לירושלים — אמת המים התחתונה לירושלים.

חומרים ארכיאולוגיים ישראליים מייחסים את יצירת אמת המים הזו לתקופת בית שני, ככל הנראה לתקופת החשמונאים או ההרודיאנית. המים הגיעו מאזור בריכות שלמה לירושלים, והנקודה הסופית של המערכת הייתה הר הבית — הר הבית.

זה אומר שמדובר לא רק במאגרי מים עתיקים ליד בית לחם המודרנית.

הבריכות והאמה הקשורה אליהן היו חלק מתשתית ירושלים היהודית ושירתו את העיר בתקופת קיומו של בית שני.

מאוחר יותר השתמשו במערכת, תיקנו ושיפצו אותה הרומאים, הביזנטים, השליטים המוסלמים, הממלוכים והעות’מאנים. עם זאת, השלבים המאוחרים יותר של השימוש אינם מבטלים את מקור השכבה העתיקה העיקרית שלה ואת הקשר הישיר להר הבית.

לכן הצגת בריכות שלמה אך ורק כ’מורשת תרבותית פלסטינית’ מסתירה חלק חשוב ביותר מההיסטוריה של האתר.

המעמד המנהלי המודרני של האתר אינו משנה את העובדה שמערכת המים העתיקה שלו נוצרה בתקופה היהודית עבור ירושלים היהודית.

תל א-סולטן — יריחו המקראית

האתר השני שנקרא במפורש הוא תל א-סולטן, תל א-סולטאן.

בישראל משתמשים גם בשם תל יריחו — תל יריחו, כלומר גבעת יריחו.

הארכיאולוגיה הישראלית מזהה אותו עם יריחו המקראית — יריחו המקראית.

עם זאת, תל א-סולטן הוא אתר רב-שכבתי. המבנים העתיקים ביותר שלו הופיעו כבר בתקופה הנאוליתית — אלפי שנים לפני היווצרות העם היהודי ולפני הכיבוש הערבי של האזור.

לכן יהיה לא נכון לטעון שכל המתחם הארכיאולוגי נבנה על ידי יהודים.

אבל גם לא נכון להציג את תל א-סולטן כאתר ממוצא ערבי או אסלאמי.

על הגבעה נמצאו שכבות רבות של יישוב — מתקופות פרהיסטוריות ועד תקופת הברונזה והברזל. יריחו עצמה תופסת מקום מרכזי בתנ”ך ובזיכרון ההיסטורי היהודי, בעיקר בסיפור על מעבר בני ישראל את הירדן וכיבוש העיר על ידי יהושע בן נון.

לכן, תל א-סולטן אינו אתר יהודי בלבד, אך הוא בלתי נפרד מההיסטוריה המקראית והישראלית העתיקה.

השכבות העתיקות ביותר שלו התקיימו הרבה לפני הופעת הזהות הערבית והאסלאמית באזור.

מדוע הבחירה באתרים אלה יש לה משמעות פוליטית

שני האתרים שנקראו בפרסומים הרוסיים-פלסטיניים מוצגים כחלק מ’מורשת תרבותית פלסטינית’, וכל הפרויקט נכלל בתוכנית תיעוד דיגיטלי של אתרי אפריקה ומדינות העולם האסלאמי.

אבל לא בריכות שלמה ולא תל א-סולטן נוצרו כאתרים אסלאמיים.

בריכות שלמה ואמת המים התחתונה קשורים לתקופת בית שני, תקופת החשמונאים או ההרודיאנית ואספקת המים להר הבית.

תל א-סולטן נוצר אלפי שנים לפני הופעת האסלאם והוא גם יריחו המקראית, שתופסת מקום חשוב ביותר בהיסטוריה של העם היהודי.

זו הסיבה שהדיגיטציה הרוסית של אתרים אלה לא יכולה להיחשב רק כעבודה טכנית.

בארכיון הנוצר ייכללו שמות רשמיים, תיאורים, תקופות היסטוריות, ביבליוגרפיה ונתונים על השתייכות תרבותית של האתרים.

אם בריכות שלמה יתוארו רק כ’אתר פלסטיני’, והקשר שלהן לבית שני ולהר הבית יהיה משני או ייעלם לחלוטין, הארכיון הדיגיטלי יהפוך לכלי לשינוי פוליטי של המורשת היהודית.

אותו דבר חל גם על יריחו העתיקה.

רוסיה למעשה עוזרת לרשות הפלסטינית לקבע במרחב הבינלאומי את ההשקפה שלה על אתרים שנוצרו בתקופה היהודית או שיש להם חשיבות יסודית להיסטוריה המקראית של ישראל.

מדוע מודל דיגיטלי אינו רק צילום

תיעוד תלת-ממדי של אתר יכול להיות כלי חשוב לשימור. הוא מאפשר להקליט במדויק את צורת המבנים, מיקומם, מידותיהם ומצבם הנוכחי.

עם זאת, הארכיון הדיגיטלי אינו מורכב רק מגיאומטריה.

למודל מצורפים:

• שם רשמי של האתר;
• המדינה והשטח שאליהם הוא משויך;
• תיאור מקורו;
• תקופה היסטורית;
• ביבליוגרפיה;
• מידע על היוצרים והמשתמשים באתר;
• פרשנות מוזיאלית וחינוכית;
• ציון המוסד המנהל את הנתונים.

כאן מסתיימת התיעוד הטכני הנייטרלי ומתחילה הפוליטיקה.

מי שיוצר את הארכיון הדיגיטלי מקבל את האפשרות לקבוע האם מערכת המים תתואר כמתקן מתקופת בית שני או פשוט כ’אתר פלסטיני’. האם ייאמר שהאמה סיפקה מים להר הבית, או שהקשר הזה ייעלם מאחורי ניסוח כללי על מורשת ‘העולם האסלאמי’.

לכן מדובר לא רק על מי שולט פיזית באבנים העתיקות.

מדובר על מי שיכתוב את הביוגרפיה הדיגיטלית הרשמית של האתר.

בריכות שלמה: מערכת מים של ירושלים היהודית

בריכות שלמה נמצאות דרומית לבית לחם, בשטח שהועבר לניהול הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו.

שמן המסורתי אינו מוכיח קשר ישיר עם המלך שלמה. עם זאת, מערכת המים העתיקה יש לה קשר ברור להיסטוריה היהודית ולירושלים של תקופת בית שני.

רשות העתיקות הישראלית מציינת כי אמת המים התחתונה הלכה מבריכות שלמה כ-21 קילומטרים להר הבית. היא נבנתה בתקופת בית שני, ככל הנראה בתקופת מלכי החשמונאים.

האמה הובילה מים לירושלים ולהר הבית, וסיפקה את העיר והמתחם המקדשי בתקופת המדינה היהודית. המערכת המשיכה לשמש ולהיבנות מחדש בתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית והעות’מאנית המאוחרות יותר, אך התיקונים המאוחרים אינם משנים את מקור השכבה ההיסטורית הבסיסית שלה.

זהו רגע עקרוני.

מערכת המים המחברת את בריכות שלמה להר הבית לא נוצרה על ידי ערבים או הרשות הפלסטינית המודרנית. הבסיס שלה מתייחס לתקופה היהודית של בית שני, וכנראה למדינת החשמונאים.

השליטה המנהלית המודרנית על המקום אינה יכולה לשנות את מקורו ההיסטורי של המתקן.

ניתן להכיר בדפים הרומיים, הנוצריים, האסלאמיים והעות’מאניים של ההיסטוריה שלו. אבל אי אפשר למחוק את העובדה שהאמה העתיקה הייתה חלק מתשתית ירושלים היהודית.

מדוע סביב הבריכות כבר התעורר סכסוך

ההסכם הרוסי לא הופיע בוואקום היסטורי.

בסוף מאי 2026 ביקרו בבריכות שלמה שר האוצר של ישראל בצלאל סמוטריץ’, חברי כנסת ונציגי מפלגת ‘הציונות הדתית’. המשתתפים הישראלים בטיול כינו את האתר כאתר מתקופת החשמונאים ובית שני וטענו כי העברתו לניהול פלסטיני הייתה טעות של הסכמי אוסלו.

לפי דיווחים בעיתונות הפלסטינית והטורקית, סמוטריץ’ הצהיר כי שמירת השליטה של הרשות הפלסטינית על האתר אינה מקובלת וכי ישראל צריכה לשנות את המצב הקיים.

התגובה הפלסטינית הייתה מיידית.

פעילים מקומיים ומבנים רשמיים החלו לקרוא לתושבים להיות נוכחים באופן קבוע ליד הבריכות כדי למנוע את העברתם המיועדת לישראל. בפרסומים הפלסטיניים כינו את האתר כחלק מ’זהות ערבית ואסלאמית’, ואת הפעולות הישראליות כניסיון ל’יהוד’ האתר.

בסוף יוני הסכסוך עבר מהצהרות לעימות פיזי. סוכנות הידיעות הממלכתית WAFA דיווחה כי ב-26 ביוני השתמשו חיילים ישראלים בבריכות ברימוני הלם וגז מדמיע נגד הפלסטינים שהיו שם. לפי הסוכנות עצמה, לא היו נפגעים.

כבר בתחילת יולי חאני אל-חייק ביקר שוב באתר והכריז כי הרשות הפלסטינית תגביר את הפעולות המקומיות והבינלאומיות להגנתו. המשרד הפלסטיני כינה את בריכות שלמה כחלק בלתי נפרד מזהות הלאומית של העם הפלסטיני.

ו-ב-9 ביולי, כמה שבועות לאחר ההסלמה, אותו שר חתם על מזכר עם המרכז הארכיאולוגי הממלכתי הרוסי.

צירוף הקשר כזה אי אפשר להתעלם ממנו.

רוסיה מציעה לדגום לא אתר מקרי, אלא אתר שסביבו מתנהל כעת מאבק על שליטה מנהלית, השתייכות היסטורית ופרשנות לאומית.

תל-אס-סולטן: עתיק לערבים, אך לא יהודי בלבד

האתר השני שנקרא הוא תל-אס-סולטן — יריחו העתיקה.

כאן יש לשמור על דיוק היסטורי.

המבנים העיקריים שבזכותם תל-אס-סולטן נכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק”ו שייכים לתקופה הנאוליתית. כבר באלף ה-9–8 לפני הספירה היה במקום יישוב קבוע גדול עם חומה, חפיר ומגדל מונומנטלי.

זה אומר שהשכבות העתיקות ביותר של תל-אס-סולטן הופיעו הרבה לפני היווצרות העם היהודי — ואלפי שנים לפני הכיבוש הערבי של האזור.

לכן יהיה שגוי לטעון שכל תל-אס-סולטן נבנה על ידי יהודים.

אבל גם שגוי להפוך אותו לאתר ממוצא ערבי.

יריחו תופסת מקום יוצא דופן בתנ”ך ובזיכרון ההיסטורי היהודי. הגבעה הארכיאולוגית מכילה לא רק שכבות נאוליתיות וברונזה, אלא גם שרידים מתקופת הברזל. בדו”ח על המחקרים בשנים 2019–2023 מתוארים מבנים המתייחסים בערך לשנים 1136–960 ו-732–535 לפני הספירה — תקופות החופפות להיסטוריה של ישראל ויהודה העתיקה.

בשנת 2023 אונסק”ו הכניסה את האתר לרשימת המורשת העולמית כאתר הנמצא ב’מדינת פלסטין’. עם זאת, הארגון עצמו הבהיר כי ההחלטה מתמקדת בגבעה הפרהיסטורית, והמורשת היהודית והנוצרית המאוחרת יותר ממוקמת בהקשר ההיסטורי הרחב יותר של יריחו ואינה הנושא העיקרי של המועמדות הספציפית הזו. ישראל כינתה את ההחלטה פוליטית.

לכן, הניסוח המדויק צריך להיות כך:

תל-אס-סולטן אינו אתר יהודי בלבד, אך הוא בהחלט אינו אתר ממוצא ערבי. השכבות העיקריות שלו עתיקות בהרבה מהנוכחות הערבית, ויריחו העתיקה בלתי נפרדת מההיסטוריה המקראית והיהודית.

כאשר אתר כזה נכלל בארכיון הרוסי של ‘אתרי העולם האסלאמי’, עולה השאלה המתבקשת: מה הקשר של יריחו הפרהיסטורית ושכבותיה הישראליות העתיקות למוצא העולם האסלאמי?

סבסטיה: סכסוך על בירת ממלכת ישראל העתיקה

בריכות שלמה ויריחו הם רק חלק מסכסוך ארכיאולוגי רחב יותר.

מרכז נוסף שלו הפך לסבסטיה — שומרון העתיקה, הממוקמת ליד שכם.

בשטח המתחם נמצאים שרידי בירת ממלכת ישראל הצפונית מהמאה התשיעית לפני הספירה, וכן מבנים רומיים, ביזנטיים, צלבניים ועות’מאניים.

הצד הישראלי רואה בשימור ופיתוח סבסטיה כהגנה על אחד המקומות המרכזיים בהיסטוריה המקראית והעתיקה של ישראל. הממשל הפלסטיני טוען כי תחת מסווה הארכיאולוגיה מנסה ישראל להפריד את האתר מהעיר הפלסטינית המודרנית ולקבל שליטה על הקרקע, הדרכים, מקורות המים וההכנסות מתיירות.

בסוף שנת 2025 הודיעה ישראל על תוכנית להפקעת כ1,800 דונם — כ-445 אקרים ליד המתחם לפיתוחו. הרשויות המקומיות הפלסטיניות הצהירו כי הפרויקט משפיע על כ-5,000 עצי זית.

כאן עולה שוב אותה שאלה: מי יספר למבקרים את סיפור השומרון?

האם זו תהיה בירת ממלכת ישראל העתיקה, שסביבה הופיעו מאוחר יותר מבנים רומיים וביזנטיים? או שכל המתחם יוצג בראש ובראשונה כ’מורשת לאומית פלסטינית’, והתקופה הישראלית העתיקה תהפוך לאחד מהנקודות הפחות בולטות?

ישראל ניסתה ליצור גוף משלה להגנת המורשת

ב-12 במאי 2026 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק להקמת רשות מורשת יהודה ושומרון.

ההצעה כללה אחריות ישירה של מדינת ישראל על עתיקות, ארכיאולוגיה ואתרי מורשת באזור. המבנה החדש היה אמור לעסוק בחפירות, שימור, שיקום, ניהול אתרים, מחקר, חינוך וקשרים מדעיים בינלאומיים. הפרויקט כלל גם סמכויות הקשורות לרכישה והפקעת קרקעות להגנת אתרים.

הממשל הפלסטיני ראה בחוק ניסיון להרחיב את השלטון האזרחי הישראלי על שטחים הנמצאים תחת ניהול פלסטיני.

השר חאני אל-חייק — אותו אדם שחתם לאחר מכן על הסכם עם רוסיה — טען כי השליטה על העתיקות תשמש להרחבת הנוכחות וההתנחלויות הישראליות.

במקביל, גם האקדמיה הישראלית למדעים טבעיים והומניסטיים התנגדה למנגנון המוצע. מדענים הזהירו כי ניהול אזרחי נפרד עשוי להיתפס בעולם כהסיפוח ולפגוע בקשרים הבינלאומיים של המדע הישראלי.

אך בפנייתה הדגישה האקדמיה דבר חשוב: המורשת היהודית היא ערך מרכזי במחקר הארכיאולוגי בכל שטח ארץ ישראל ויש לחקור ולהציג אותה לציבור באופן פעיל. המחלוקת בין המדענים לא נגעה לחשיבות ההיסטוריה היהודית, אלא למנגנון המשפטי המוצע להגנתה.

ב-2 ביוני 2026 הופסקה זמנית קידום החוק לאחר התערבות בנימין נתניהו. ובזמן שישראל התווכחה בתוך המדינה על המנגנון הנכון להגנת הארכיאולוגיה שלה, הממשל הפלסטיני החל לחזק שותפויות בינלאומיות באותו תחום.

חמש שבועות לאחר מכן היא קיבלה הסכם עם המרכז הארכיאולוגי הממלכתי הרוסי.

רוסיה נכנסה למחלוקת לא כמתווך נייטרלי

רוסיה יכלה להציע פרויקט מדעי תלת-צדדי.

היא יכלה להזמין מומחים מרשות העתיקות הישראלית, ארכיאולוגים רוסים ופלסטינים, ליצור ועדה בינלאומית ולציין בנפרד כי התיאור הדיגיטלי צריך לשקף את כל התקופות ההיסטוריות — פרהיסטורית, כנענית, ישראלית עתיקה, יהודית, הלניסטית, רומית, ביזנטית, אסלאמית ועות’מאנית.

אין שום דבר כזה בהודעות שפורסמו.

השותף של רוסיה היה אך ורק משרד התיירות והעתיקות של הממשל הפלסטיני.

הצד הפלסטיני בוחר את האתרים לעבודות הראשונות.

הפרויקט הרוסי מכנה אותם ‘אתרי פלסטין’ ובמקביל כולל אותם בארכיון אפריקה והעולם האסלאמי.

ה’בית הרוסי’ מספק תיאום ארגוני.

ההרמיטאז’ אוסף חומרים ביבליוגרפיים.

המבנה האקדמי הרוסי יוצר מודלים דיגיטליים.

במקביל, בהודעות הרוסיות על בריכות שלמה לא מודגש כי האקוודוקט הקשור אליהן נבנה בתקופת בית שני והוביל ישירות להר הבית. בתיאור יריחו העתיקה גם לא מודגש מקומו בהיסטוריה היהודית והמקראית.

לפי הערכת נאנווסטי — חדשות ישראל, זה אומר שמוסקבה כבר קיבלה את המסגרת הפלסטינית העיקרית: השליטה המנהלית המודרנית של הממשל הפלסטיני משמשת כבסיס להצגת המורשת בת אלפי השנים כ’מורשת לאומית פלסטינית’.

זו הסיבה שהפרויקט לא יכול להיחשב כנייטרלי לחלוטין.

רוסיה לא רק עוזרת לשמר את החומות העתיקות. היא עוזרת לצד אחד של הסכסוך ליצור סיפור דיגיטלי רשמי עליהם.

ארכיאולוגיה ככלי להכרה מדינית

עבור הממשל הפלסטיני, הארכיון הדיגיטלי יש משמעות החורגת הרבה מעבר למדע.

חומרים כאלה יכולים לשמש:

• במוזיאונים ומרכזי תיירות;
• בתוכניות לימודים בבתי ספר ואוניברסיטאות;
• בתערוכות בינלאומיות;
• בהצגות דיפלומטיות;
• בבקשות ודוחות לאונסק”ו;
• בפרסומים מדעיים;
• להוכחת היכולת לנהל אתרי מורשת באופן עצמאי;
• להטמעת המינוח המדיני הפלסטיני המודרני.

הופעת שותף מדיני רוסי מגבירה את המשקל הפוליטי של פרשנות כזו.

כעת זו לא תהיה רק ​​בסיס נתונים פלסטינית. זה יכול להפוך לארכיון רוסי-פלסטיני משותף, הנתמך על ידי האקדמיה הרוסית למדעים, ההרמיטאז’, רוססוטרודניצ’סטבו והשלטון הרוסי.

בעתיד, חוקרים, עיתונאים, מוזיאונים וארגונים בינלאומיים יוכלו להסתמך על חומרים אלה.

אם בבסיס הנתונים יוגדר אובייקט מלכתחילה כ’מורשת פלסטינית של העולם האסלאמי’, יהיה קשה יותר לתקן ייצוג כזה מאוחר יותר.

האם יש צורך לשלול תקופות מאוחרות יותר?

לא.

ההיסטוריה של יהודה, שומרון, ירושלים, בית לחם ויריחו היא רב-שכבתית.

בשטחים אלה התקיימו ערים כנעניות, ממלכות ישראליות עתיקות, יהודה, מדינות הלניסטיות, האימפריה הרומית והביזנטית, ח’ליפות אסלאמיות, מדינות צלבניות, הסולטנות הממלוכית והאימפריה העות’מאנית.

כל התקופות הללו ראויות למחקר.

אך כבוד לשכבות המאוחרות אינו דורש ויתור על המקור ההיסטורי של המבנים המוקדמים יותר.

אם האקוודוקט נבנה על ידי מלכי החשמונאים עבור ירושלים היהודית והר הבית, הוא נשאר חלק מהמורשת היהודית, גם אם לאחר אלף שנה שיפצו אותו שלטונות אחרים.

אם שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל העתיקה, אי אפשר לשנות זאת על ידי גבול מודרני או מותג תיירותי חדש.

אם תל א-סולטן התקיים אלפי שנים לפני הכיבוש הערבי, אי אפשר להציגו ביושר כאובייקט ממוצא ערבי.

הממשל המודרני של השטח וההשתייכות ההיסטורית של האתר אינם אותו דבר.

מה על ממשלת ישראל לעשות

ממשלת ישראל לא צריכה להסתפק בצפייה בפרויקט הרוסי-פלסטיני.

ראשית, משרד החוץ צריך לבקש מרוסיה את הטקסט המלא של המזכר, רשימת האתרים, סדרי המימון, כללי הגישה למידע ותנאי השימוש במודלים התלת-ממדיים שנוצרו.

רשות העתיקות הישראלית צריכה לדרוש הבהרות על המתודולוגיה המדעית של הפרויקט: מי יכין את התיאורים, איזו תקופתיות מתכננים להשתמש, האם החומרים ישקפו את תקופת החשמונאים, בית שני, ממלכת ישראל העתיקה והקשר של האתרים להר הבית.

יש לברר למי יהיו שייכים הנתונים הדיגיטליים המקוריים והאם הממשל הפלסטיני יוכל לשנות בעצמו את התיאורים והשמות של האתרים.

ישראל צריכה להציע השתתפות של מומחים משלה או יצירת מועצה בינלאומית עצמאית שתבטיח ייצוג של כל התקופות ההיסטוריות ללא מחיקה פוליטית של השכבה היהודית.

במקביל, על ישראל להאיץ את התיעוד הדיגיטלי של אתרי יהודה ושומרון ולפרסם חומרים איכותיים בעברית, אנגלית, רוסית וערבית.

יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לבריכות שלמה, האקוודוקט התחתון, סבסטיה, יריחו העתיקה ואתרים אחרים שסביבם כבר מתנהל מאבק בינלאומי על הפרשנות.

לישראל אין זכות לשתוק

המזכר מ-9 ביולי הוא אזהרה.

בזמן שבישראל מתווכחים על חוקים, סמכויות משרדים ותגובה בינלאומית, הממשל הפלסטיני פועל בעקביות. הוא מושך שותפים זרים, יוצר ארכיונים דיגיטליים, מטמיע את המינוח שלו ומעצב את הדימוי הבינלאומי של הארכיאולוגיה של יהודה ושומרון כ’מורשת לאומית פלסטינית’ בלבד.

רוסיה סיפקה לו לשם כך מוסדות מדיניים וסמכות מדעית.

ובמיוחד מדאיג שהמערכת שנבנתה בתקופת בית שני לאספקת מים להר הבית, ויריחו העתיקה, שהתקיימה אלפי שנים לפני הופעת האסלאם, מתוכננים להיכלל בארכיון הרוסי של אפריקה והעולם האסלאמי.

נאנווסטי — חדשות ישראל סבורה כי ממשלת ישראל צריכה לשים לב לפרויקט זה ולהגיב רשמית.

יש לדרוש שקיפות, השתתפות של מומחים ישראלים והכרה מלאה בתקופות ההיסטוריות היהודיות בארכיון הדיגיטלי הנוצר.

העניין אינו ברצון למחוק את ההיסטוריה הרומית, הנוצרית, האסלאמית או העות’מאנית של המקומות הללו.

העניין הוא באי-קבילות מחיקת ההיסטוריה שלנו.

בריכות שלמה והאקוודוקט להר הבית — הם חלק מהמורשת של ירושלים היהודית.

שומרון — בירת ממלכת ישראל העתיקה.

יריחו — אחד מהערים המרכזיות בזיכרון המקראי של העם היהודי, גם אם השכבות העתיקות ביותר שלו קדומות לכל הזהויות הלאומיות המודרניות.

זו המורשת שלנו — לא משום שלעמים אחרים אין קשר לאדמה זו, אלא משום שהמבנים החשובים ביותר והשכבות ההיסטוריות של האתרים הללו נוצרו בתקופות המקראיות, הישראליות העתיקות והיהודיות.

הסכמים מודרניים לא יכולים לשנות את מקורם.

אך שתיקת ישראל יכולה לאפשר לאחרים לשכתב את האופן שבו מקור זה יוצג לעולם.

12 בינואר 2025 בשידור התוכנית של לרה גליצינה ב- “הרדיו הטוב בישראל” אורח מיוחד נאם – אמן, אנימטור ונספחת תרבות של שגרירות ישראל באוקראינה רגינה שפיר.

בראיון היא סיפרה על שליחותה הייחודית באוקראינה, אתגרי המלחמה, הפופולריזציה של התרבות הישראלית וחוויות אישיות.

רגינה שפיר היא רעייתו של שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי. ילדיהם משרתים בצבא ההגנה לישראל, ומדגישים את קשריהם עם שתי המדינות.

למרות נסיבות קשות, היא ממשיכה לחזק באופן פעיל את קשרי התרבות בין ישראל לאוקראינה על ידי ארגון הרצאות, תערוכות ואירועים נוספים.

ציור מקלטים ועבודה בזמן המלחמה

אחד הרגעים המרגשים בראיון קשור לסיפור על הפרויקט שיישמו רגינה שפיר ועמיתתה זויה סבר. בנובמבר 2024, אמנים הפכו את המקלט של בית החולים לילדים אוכמטדיט בקייב, והפכו אותו לחלל מואר ונעים.

כתבנו על זה – “אמנים ישראלים שינו מקלט בבית החולים לילדים בקייב “אוחמדית”: אמנות לילדים בזמן המלחמה”

“רצינו לתת לילדים את האפשרות לשכוח, גם בתנאים כל כך קשים. אמנות עוזרת להתמודד עם חרדה ופחד”. – רגינה שיתפה.

התרבות הישראלית באוקראינה

למרות זמנים קשים, רג'ינה פועלת באופן פעיל לקידום התרבות הישראלית. בראיון היא דיברה בפירוט על “חודש של סדרת טלוויזיה ישראלית”שנערך באוקראינה בסוף 2024.

“התרבות הישראלית היא ייחודית בסנטימנטליות שלה. אפילו סיפורים צבאיים ודרמטיים תמיד נוגעים בנשמה”. – היא ציינה.

נדון גם:

• תפקידם של חוזרים חדשים בדיפלומטיה תרבותית.
• מורכבות של אינטראקציה בין סביבות תרבותיות ישראליות ואוקראיניות.

תוכחות נגד ישראל וחוויות אישיות

רג'ינה דיברה בגלוי על הביקורת שהוטחו בישראל על ידי אוקראינים, והדגישה את חשיבות הדיאלוג וההבנה ההדדית.

נוגע ללב במיוחד הרגע שבו דיברה רגינה על בניה המשרתים בצה”ל, המשתתפים במבצעים צבאיים. “המוות הפך קרוב מדי. זה גורם לך להעריך כל רגע בחיים”. – היא שיתפה.

אמנות ודעת קהל

חלק חשוב בראיון היה מחשבותיה של רג'ינה על אמנות בזמן מלחמה ושינוי תפיסת החברה את האמן. היא העלתה את הנושאים הבאים:

• עימות עם דעת הקהל.
• השפעת הבינה המלאכותית על היצירתיות.
• ניהול זמן ועבודה על הקריקטורה “חתול טוב”.

“אמן תמיד נשאר רלוונטי, כי אמנות היא השתקפות של חיים והיסטוריה”, – הדגישה שפיר.

קריקטורות מאת רגינה שפיר

רג'ינה דיברה בפירוט על הקריקטורות שלה, כולל יצירות המעלות סוגיות חברתיות ותרבותיות חשובות. בין הפרויקטים שהוזכרו ניתן למנות את הבלוג והאנימציות שלה, שכבר זכו לפופולריות בישראל ומחוצה לה.

הערות אישיות: החיים מתוך מזוודות והילד הפנימי

הראיון הסתיים בנושאים קלילים ולבביים. רגינה דיברה על חיי הדיפלומטים, ילדיה וכיצד היא מצליחה לשמר את הילד הפנימי שלה, למרות כל הקשיים.

“אני מרגיש כמו איש העולם. וזה עוזר לי להבין אחרים ולהעביר את החוויות שלי באמצעות אמנות”, – היא שיתפה.

מַסְקָנָה

רגינה שפיר היא דוגמה נוצצת לאדם שבונה גשרים בין תרבויות באמצעות אמנות, גם בזמנים קשים. היצירתיות, הדוגמה האישית והשליחות התרבותית שלה מחזקים את הקשרים בין ישראל לאוקראינה.

אתה יכול ללמוד עוד על הסרטים המצוירים של רג'ינה והפרויקטים שלה בערוץ שלה: https://www.youtube.com/@regishafir

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל ממשיך להדגיש את סיפוריהם של האנשים המאחדים את מדינותינו ומשתף דוגמאות ייחודיות של אינטראקציה תרבותית.

…

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

זהו מקום לתערוכות, מפגשים, הרצאות ואירועי קהילה, אליו מגיעים לא רק אוקראינים, אלא גם ישראלים, שחשוב להם להבין את השכנים והשותפים לא דרך כותרות, אלא דרך אנשים ומשמעויות.

מהו המרכז הזה ולמה הוא נחוץ בישראל

המרכז קשור לשגרירות אוקראינה במדינת ישראל ופועל כנקודת נוכחות תרבותית של אוקראינה בעיר.

אם לומר בפשטות: זהו מרחב שבו ניתן לראות, לשמוע ו”לגעת” באוקראינה דרך התרבות — ללא אידיאולוגיה מיותרת וללא רשמיות, שלעיתים מרתיעה.

המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב התחיל ב-13 באוקטובר 2021 — בהודעות על הפתיחה זה נקרא תחילת עבודה במצב ניסיוני.

בנפרד בעמוד שגרירות אוקראינה במדינת ישראל מצוין שהמרכז פועל “מאוקטובר 2021” ושקודם לכן היה בבת ים.

איפה נמצא

הכתובת שמשתמשים בה בהודעות ובמידע:

רחוב ירמיהו 22, תל אביב, ישראל.

איך להגיע – https://maps.app.goo.gl/YdLnoL4dH34XU7cP6

לקהל הישראלי נוח להסביר כך: זו כתובת עירונית רגילה, לא “איפשהו בפרברים”, וניתן להגיע כמו לכל מקום בתל אביב — העיקר לבדוק את זמן האירוע הספציפי.

אילו אירועים מתקיימים שם

תערוכות והצגת פרויקטים.

שיחות פומביות והרצאות — מהיסטוריה ותרבות ועד נושאים עכשוויים.

ערבים לקהילה: מפגשים אינטימיים, קריאות, מוזיקה, פורמטים שיחתיים.

לפעמים מופיעים שיעורים מעשיים — למשפחה, לנוער, לעולים חדשים, לקבוצות מתנדבים.

מה נוח בזה לישראלי: אתם יכולים להגיע “לערב אחד”, ולעזוב עם הבנה של הקשר, שמשנה אחר כך את תפיסת החדשות והשיחות ברשתות החברתיות.

למה זה חשוב לישראל

ישראל חיה במציאות שבה דיפלומטיה תרבותית — אינה הפשטה, אלא חלק מהביטחון היומיומי, היציבות החברתית והיחסים עם השכנים והשותפים.

בדיוק בגלל זה חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתמקדת באופן קבוע במקומות כאלה: לפעמים שיחה תרבותית רגועה אחת נותנת יותר מעשרות דיונים רגשיים “בתגובות”.

בסביבה הישראלית זה גם דרך לשמור על גשרים בין קהילות — ללא לחץ, ללא סיסמאות, אלא עם קשרים אמיתיים ונורמליות אנושית.

אם אתם רוצים להציע את האירוע שלכם או שותפות

הדרך הכי יעילה — לא “פוסט לשום מקום”, אלא מכתב קצר: מי אתם, מה אתם רוצים לעשות, לאיזו קהל, באיזו שפה, איזה פורמט וכמה אנשים אתם מצפים.

למארגנים בדרך כלל קריטי להבין שני דברים: האם זה יהיה בטוח ומובן לקהל המקומי, והאם המקום התרבותי לא הופך לעצרת פוליטית.

מה אפשר לעשות ממש עכשיו

אם אתם ישראלים ורוצים פשוט להבין — התחילו מאירוע אחד ותראו אם זה “שלכם” או לא.

אם אתם מהקהילה האוקראינית — השתמשו במרכז כמקום שבו אפשר לא רק להתגעגע לבית, אלא גם להתאסף סביב עניינים אמיתיים: אמנות, שפה, תמיכה ותקשורת.

ואם אתם מדיה או פעילים עירוניים — נקודות כאלה עוזרות להסביר את הסדר היום האזורי המורכב בשפה אנושית נורמלית, ללא חימום יתר וללא תוויות זולות.

איך ליצור קשר אם אתם רוצים להגיע או לברר פרטים

פרטי הקשר המצוינים:

טלפון: 054-352-4326

דואר אלקטרוני: zoryan.kis@mfa.gov.ua

עקבו אחרי ההודעות על האירועים המתקיימים ב”מרכז התרבותי האוקראיני”:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61561521344927

כאן יש ניואנס חשוב: מרכזים כאלה חיים לעיתים קרובות לפי הלוגיקה של “מאירוע לאירוע”, ולכן עדיף לבדוק את שפת האירוע, פורמט הכניסה והצורך בהרשמה, גם אם נראה לכם ש”זה רק תערוכה”.

https://renovation.nikk.co.il/

זו בדיוק הסיבה שהנושא של צביעת דירות חורג הרבה מעבר לשיפוץ כשלעצמו.

בצפון ישראל היא קשורה קשר הדוק לאמון, למאפיינים המקומיים של הדיור, ללחות ליד הים, למבנים ישנים, לדירות אחרי שוכרים ולרצון של הבעלים להביא את הנכס לסדר ללא התערבות קפיטלית כבדה. עבור קוראי נאנובוסטי, הסיפור הזה מעניין גם כי הוא מראה בדיוק רב איך בישראל משתנה התנהגות הלקוח: האדם מגיב פחות ופחות לצעקות “זול”, ומחפש יותר ויותר שקט, הצעת מחיר ברורה וארגון תהליך אנושי נורמלי.

למה צביעת דירות הפכה לנושא נפרד לשוק הדיור בישראל

בתיאוריה, צביעה נראית כאחת מהשירותים הפשוטים ביותר. אבל במציאות, היא לעיתים קרובות הופכת למכריעה בתפיסת הדירה. סימנים ישנים מהתקנות, כתמים בתקרה, שחיקות, אזורים צבועים לא אחידים, סימני רטיבות, פינות כהות, עייפות ויזואלית של הקירות – כל אלה הופכים את הדיור לפחות אטרקטיבי, גם אם בשאר הוא מתאים לחיים.

בחיפה ובכל רצועת הקריות זה בולט במיוחד. הלחות, גיל חלק מהמבנים, שוק השכירות הפעיל והחלפת הדיירים המתמדת מביאים לכך שדווקא הקירות והתקרות מתחילים להראות את עייפות הדירה מהר יותר. לכן, צביעה במציאות המקומית – אינה קוסמטיקה קטנה, אלא כלי מלא להכנת הנדל”ן.

איפה זה מורגש במיוחד

התסריטים הטיפוסיים ביותר לצפון ישראל נראים כך:

• הדירה מוכנה לכניסת משפחה חדשה;
• הדיור צריך רענון מהיר אחרי שוכרים;
• הבעלים רוצה להפוך את הנכס ליותר מסודר ויזואלית לפני מכירה;
• אחרי רטיבות, כתמים או דליפה מקומית צריך להחזיר למקום מראה נורמלי;
• המשפחה לא רוצה להתחיל שיפוץ גדול, אבל רוצה להסיר את תחושת ההזנחה.

בכל המקרים האלה הלקוח מחפש לא את “הצביעה הזולה ביותר”, אלא פתרון שיסיר את הדאגה הביתית והפיננסית.

למה הלקוח הישראלי מסתכל אחרת על שירות כזה

בישראל יש רגישות חזקה לזמן ולצפיות בהוצאות. אנשים מוכנים לשלם לא רק על עבודה בידיים, אלא גם על היעדר כאוס. זו בדיוק הסיבה שבחיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים, קריית חיים, נשר וטירת כרמל עובדים הכי טוב לא הבטחות איכות מופשטות, אלא ניסוחים ברורים ומובנים: נפח מובן מראש, זמנים מוסכמים, אפשרות לעבוד בדירה מאוכלסת, דיוק, עזרה עם קירות לחים וללא תוספות פתאומיות.

מה בדיוק מוכר שוק צביעת הדירות בחיפה ובסביבה

אם נסתכל על איך בישראל מוצגת הנושא של צביעת דירות, מהר מאוד מתברר: השוק מוכר לא רק מאסטר. הוא מוכר שקט, מהירות, מחיר ברור והיעדר הפתעות. זו הלוגיקה המרכזית, שאי אפשר להתעלם ממנה היום לא לעסקים ולא למערכת, אם היא רוצה להסביר בכנות לקהל למה הצעות מסוימות עובדות טוב יותר מאחרות.

הטריגרים העיקריים שעליהם מגיב הלקוח

דחיפות

אחד המניעים החזקים ביותר – האפשרות לעשות מהר. לפני כניסה, אחרי שוכרים, לפני חגים, לפני מכירה – במצבים האלה חשוב לאדם לא בעוד חודש, אלא עכשיו. לכן הבטחת זמנים מהירים ולוח זמנים מובן מראש הפכה לאחד מהטיעונים השיווקיים החזקים ביותר.

עבודה בדירה מאוכלסת או מרוהטת

זה כבר לא בונוס נוסף, אלא יתרון תחרותי מלא. לא כל משפחה יכולה לפנות רהיטים, לפנות את הדירה ולכבות את החיים הרגילים לכמה ימים. האפשרות לצבוע את הדיור ללא מעבר וללא פינוי מוחלט של המרחב – גורם בחירה רציני.

רטיבות, עובש וקירות בעייתיים

לחיפה החופית ולחלק מהאזורים בצפון ישראל זה נושא נפרד. הלקוח לעיתים קרובות מחפש לא רק צביעה, אלא פתרון לבעיה כואבת יותר: סימני לחות, פטריות, התקלפות צבע ישן ותקרות עייפות. שם, היכן שהמבצע יכול לא רק “לצבוע”, אלא להעריך בכנות את מצב השטח ולהכין אותו, האמון גבוה יותר.

הצעת מחיר ברורה לפני התחלה

הלקוח הישראלי רגיש מאוד למחיר שמתנפח. לכן, ההצעות שעובדות הכי חזק הן אלה שבהן הצעת המחיר נדונה מראש, הנפח נקבע לפני התחלה, ולא מתפשט במהלך התהליך.

ניקיון ודיוק

לדירה מאוכלסת זה אחד מהגורמים העיקריים. אנשים חוששים לא מהצביעה עצמה, אלא מהפיכת הבית לבלאגן. שם, היכן שמובטחת עבודה מדויקת, הגנה על רהיטים ומסירה נורמלית של הנכס, ההמרה גבוהה יותר.

למה הצעה זולה לא תמיד הכי טובה לשוק הצפון של ישראל

במבט ראשון, יכול להיראות שמנצח מי שמבטיח מחיר נמוך יותר. אבל במציאות, הצעות זולות מדי ואגרסיביות לעיתים קרובות מושכות לא את הלידים האיכותיים ביותר. הלקוח מגיע למחיר “מ…”, ואז נתקל בכך שבמציאות הכל יקר יותר, מסובך יותר ולא נעים יותר. בסופו של דבר, שני הצדדים לא מרוצים.

לחיפה וקריות עובדת חזק יותר מודל אחר. לא “מ-400 ₪ ואז נראה”, אלא חיבור רגוע:

• קובעים את הנפח מראש;
• עובדים בזהירות גם בדירה מאוכלסת;
• עוזרים עם עובש, לחות וקירות בעייתיים;
• לא כופים מיותר;
• דנים בזמנים מראש;
• לא יוצרים תוספות פתאומיות מהאוויר.

זו בדיוק הלוגיקה שנתפסת היום כמבוגרת ואמינה. עבור הקהל הישראלי זה הרבה יותר קרוב לבקשה האמיתית מאשר לצעקות “זול בכל מחיר”.

איך זה קשור לשוק הנדל”ן ולפסיכולוגיה של בעל הדירה

צביעה – זה גם על שליטה. כאשר הדירה מוכנה להשכרה, מכירה או אכלוס, הבעלים רוצה להחזיר לעצמו במהירות את תחושת הניהול. הוא לא תמיד מוכן לשיפוץ רחב היקף, אבל רוצה להסיר בעיות ויזואליות ברורות.

כאן מתגלה הכוח המעשי של השירות. צביעה מאורגנת היטב מאפשרת:

• לשנות במהירות את הרושם הראשוני מהדירה;
• להפוך את הנכס ליותר מואר ומסודר ויזואלית;
• להפחית את תחושת ה”עייפות” ללא השקעות כבדות;
• להכין את הדיור לשלב הבא של השימוש.

למציאות הישראלית זה רלוונטי במיוחד בערים שבהן שוק השכירות פעיל, והדירות לעיתים קרובות פועלות כנכס השקעה. וכאן נאנובוסטי – חדשות ישראל יכול להסתכל על השאלה בצורה רחבה יותר מרמת הבית: צביעה הופכת לחלק מאסטרטגיית ניהול הנדל”ן, ולא רק לפרט ביתי קטן. זו בדיוק הסיבה שנאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הנושא הזה לא רק כשירותי, אלא גם כחברתי-כלכלי: מדובר על איך ישראלים מצמצמים עלויות, מאיצים את הכנת הדיור ומנסים למזער את הלחץ סביב הנכס.

מה חשוב במיוחד לחיפה, קריות, נשר וטירת כרמל

הקשר המקומי כאן קריטי. אי אפשר לדבר באותו אופן על צביעת דירה במתחם מגורים חדש יחסית ובבית ישן עם היסטוריה של רטיבות, עשרות סימנים של השכרות קודמות וקירות שלא חודשו שנים.

המאפיינים המקומיים של האזור

לאזור זה מאפיינים:

• מבנים ישנים;
• לחות חופית;
• דירות אחרי השכרה ארוכת שנים;
• הצורך להכין במהירות את הדיור להשכרה חוזרת;
• רגישות גבוהה לזמנים ולמחיר.

זו בדיוק הסיבה שדף שירות נפרד, פרסום נפרד והצגת נושא נפרדת עובדים טוב יותר מאשר טקסטים כלליים “על שיפוץ הכל”.

למה חשוב לציין ערים ולא להסתתר מאחורי המילה “קריות”

לאמון ול-SEO חשוב מאוד לא רק לומר “קריות”, אלא גם באופן ספציפי: קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים, קריית חיים, בנוסף לנשר וטירת כרמל. כאשר אדם רואה את מקומו ישירות, הטקסט נתפס כתשובה למצבו האמיתי, ולא כהכנה אוניברסלית.

אילו הצעות באמת עובדות הכי טוב

להלן – טבלה קצרה של מה שמסיר הכי חזק את פחד הלקוח ומוכר את השירות הכי טוב בשוק הזה.

מה כדאי לקחת בחשבון לבעלי דירות לפני הזמנת צביעה

לפני שבוחרים מבצע, לבעלים כדאי לבדוק לא רק את המחיר, אלא גם את הלוגיקה של ההצעה.

על מה להסתכל קודם כל

האם יש הסבר ברור על היקף העבודה

אם לא ברור מה בדיוק כלול במחיר, כמעט תמיד יהיו בעיות מאוחר יותר.

האם מוכנים לעבוד בדירה מרוהטת

למשפחות ואנשים עסוקים זה לעיתים קרובות אחד מהשאלות העיקריות.

האם יש שיחה כנה על מקומות בעייתיים

אם יש סימני לחות בתקרה או עובש על הקירות, חשוב לא הבטחה “הכל ייעלם”, אלא הערכה אמיתית.

האם מבינים את המאפיינים המקומיים

חיפה וצפון ישראל – זה לא שוק מופשט. כאן חשובים לחות, מבנים ישנים ותסריטים מהירים להכנת הדיור.

איפה אפשר לראות שירותים בנושא

גרסה רוסית:

https://renovation.nikk.co.il/

עברית:

https://renovation.nikk.co.il/he/

גרסה אנגלית:

https://renovation.nikk.co.il/en/

סיכום

צביעת דירות בחיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים, קריית חיים, נשר וטירת כרמל – זו כבר לא סיפור על “מצאנו צבעי וחידשנו את הקירות”. היום זה שירות מלא שבו נמכרים שקט, מהירות, הצעת מחיר ברורה, דיוק, עבודה בדירה מאוכלסת והיעדר הפתעות לא נעימות.

עבור הקהל הישראלי זה רגיש במיוחד, כי דירה כאן – לא רק מקום לחיים, אלא גם נכס יקר, אובייקט להשכרה, ביטחון משפחתי ומקור קבוע לפתרונות ביתיים. זו בדיוק הסיבה שהשוק הולך יותר ויותר מהבטחות זולות וצעקניות לכיוון שירות נורמלי, ברור וצפוי.

לעסקים זה אומר דבר אחד: מנצח לא זה שצועק חזק יותר על המחיר, אלא זה שמסיר טוב יותר את הפחד של הלקוח. ולגבי הקורא זה אומר דבר אחר: בבחירת שירות צביעה חשוב להסתכל לא על המספר היפה בשורה הראשונה, אלא על כמה הוסברו לכם מראש הנפח, המועדים, המגבלות והתוצאה האמיתית.

נאנובוסטי סבור כי דווקא נושאים מקומיים כאלה הם שמעצבים כיום את התמונה האמיתית של חיי היומיום בישראל: היכן שההחלטות מתקבלות לא ברמת הפרסום, אלא ברמת האמון, הפרקטיות והיכולת לחסוך לאדם זמן, כסף ועצבים.

NAnews Nikk.agency – פרויקט מידע עצמאי שנוצר על ידי קבוצת ישראלים עם שורשים אוקראינים.

תקרא את כל NAnews – חדשות ישראל

אנו מדברים על היחסים בין ישראל לאוקראינה, על האופן בו גורלם של שני העמים זה בזה, וכיצד אירועים היסטוריים ומודרניים משפיעים על עתידנו.

הצטרף ל- k NAnews Nikk.agency ברשתות חברתיות:

🔹 WhatsApp: https://whatsapp.com/channel/0029vaztzqoiirusuqe7l1r

🔹  Telegram: https://t.me/agensnikk

🔹 X (Twitter): https://x.com/agensnikk

🔹 Facebook: https://www.facebook.com/nikk.agency.il

האתר שלנו – NAnews Nikk.agency

תקרא את כל NAnews – חדשות ישראל

אֲתַר אִינטֶרנֶט NAnews Nikk.agency – זהו משאב מידע עצמאי המפרסם חומרים על יחסי ישראל ואוקראינה בארבע שפות:

🔹 רוּסִית – https://nikk.agency/

🔹 אוקראינית – https://nikk.agency/uk/

🔹 אַנגְלִית – https://nikk.agency/en/

🔹 עִברִית – https://nikk.agency/he/

NAnews Nikk.agency – פרסום פרטי של ישראלים עם שורשים אוקראינים. חדשות על ישראל ואוקראינה, יחסים בין המדינות, חשיפת הזיופים, אנליסט. קרא רוסית, אוקראינית, אנגלית ועברית.

על ננובו ניקק

אנו פרויקט עצמאי שנוצר על ידי קבוצת ישראלים עם שורשים אוקראינים. ננובוסטיה היא:

✅ חדשות בפועל על ישראל ואוקראינה

✅ חשיפה של זיופים ומניפולציות

✅ היסטוריה, תרבות וחיי החברה של שתי המדינות

✅ מידע כנה ללא מעורבות פוליטית

אָנוּ לא קשור עם מפלגות, ארגונים או קבוצות פוליטיות אנחנו לא ממומנים על ידי מדינותו כל העבודות מתבצעות אך ורק על חשבון משתתפי הפרויקט.

ננובוסטיה היא יותר מחדשות

תקרא את כל NAnews – חדשות ישראל

אנחנו לא רק מכסים אירועים – אנו עוזרים להבין את העומק שלהם, לחשוף את הקשר ולהילחם עליה אמת היסטוריתו

אָנוּ אנחנו לא יכולים לשתוק על מה שקורה בישראל ובאוקראינה. זֶה העולם המשותף שלנוואנחנו מדברים עליו בכנות.

רוצה לשתף את החדשות?

שלח חומרים, ניתוחים, דוחות או הכרזות על אירועים חשובים. לאחר בדיקת העובדות, נפרסם אותן באתר שלנו וברשתות חברתיות.

📩 שלח את החדשות: https://t.me/send_news_nikk

הצטרף ל- NAnews -Nikk.agency

🔹 אתר (בארבע שפות): https://nikk.agency

הצטרף ל- k NAnews Nikk.agency ברשתות חברתיות:

🔹 WhatsApp: https://whatsapp.com/channel/0029vaztzqoiirusuqe7l1r

🔹  Telegram: https://t.me/agensnikk

🔹 X (Twitter): https://x.com/agensnikk

🔹 Facebook: https://www.facebook.com/nikk.agency.il

NAnews nikk.agency – מידע כנה ללא מניפולציות. יחד אנחנו יכולים יותר! 🇮🇱🇺🇦

NAnews Nikk.agency – פרסום משאבי מידע עצמאי חדשות בפועל על ישראל בארבע שפות: רוסית, אוקראינית, אנגלית ועברית. אנו מכסים את האירועים הקשורים לישראל ואוקראינה, מנתחים יחסים בינלאומיים, חושפים זיופים ומייצגים דעות בלעדיות.

לַעֲקוֹב חדשות ישראל V NAnews Nikk.agency – מידע כנה ללא מניפולציות.

תקרא את כל NAnews – חדשות ישראל

בישראל ה-29 לחודש תמוז, יום פטירתו, הוכרז כיום ז’בוטינסקי. בשנת 2025, היום הזה חל בערב יום חמישי, 24 ביולי 2025 – שישי, 25 ביולי 2025.

העשייה של ז’בוטינסקי הניחה את היסודות למדינת ישראל המודרנית, והחזון שלו ממשיך לעצב את הזהות היהודית גם כיום.

למה היום הזה חשוב לישראל ולאוקראינה

ה-29 בתמוז הוא יום מיוחד בלוח השנה היהודי, שבו בכל הארץ נשמעות נאומים, מדליקים נרות זיכרון ודנים במורשתו של זאב ז’בוטינסקי. אנשים רחוקים מפוליטיקה עשויים לתהות: למה בכלל לזכור את האיש הזה?

אבל כשמתבוננים מקרוב — מבינים מיד: בזכות אנשים כמו ז’בוטינסקי, יש לנו את ישראל כפי שאנו מכירים אותה. הרעיונות שלו על כבוד לאומי, כבוד עצמי וכבוד לאחרים עובדים עד היום לא רק עבור יהודים, אלא עבור כל מי שנאבק על הזכות להיות הוא עצמו.

מעניין שיום זה הופך לעיתים קרובות לסיבה לזיכרונות אישיים. ותיקי הקהילה מספרים שבעבר במשפחות היו ויכוחים על דעותיו של ז’בוטינסקי, וצעירים, שפותחים את הביוגרפיה שלו, מופתעים לגלות שהוא תמך באוקראינים עוד בתחילת המאה שעברה, כאשר זה לא היה מקובל ואף מסוכן.

שורשים אודסאיים ואינסטינקט פוליטי: תחילת הדרך

נולד באודסה, עיר שבה השתלבו בדרכם היהודים, האוקראינים, היוונים, הרוסים והארמנים, ז’בוטינסקי למד מילדות להאזין ולהבין את דעת האחר. ילדותו עברה בצלילי פעמוני החשמליות ובקריאות רוכלים ברחובות בשפות שונות, בחצרות שבהן הילדים היו לעיתים רבים ולעיתים מתיידדים. אולי דווקא זה הפך אותו למתנגד נחרץ לכל שנאה לאומית.

כשב-1907 התמודד ז’בוטינסקי לפרלמנט של האימפריה הרוסית ממחוז ווהלין, היה עליו לבנות מאפס גשרים בין קבוצות הבוחרים היהודיות והאוקראיניות. אז זו נראתה משימה בלתי אפשרית: חוסר אמון, סטראוטיפים, לחצים מהשלטון… אך גם לאחר ההפסד הוא לא התייאש — להפך, התחיל לדבר בפומבי שרק יחד המיעוטים יוכלו לשבור את מכונת הדיכוי האימפריאלית.

מכרים ובני התקופה נזכרו שלאחר אותה תבוסה התקרב ז’בוטינסקי הרבה יותר לאינטלקטואלים האוקראינים. הוא קרא שירה אוקראינית, התעניין בשירי עם, אפילו ניסה להבין דיאלקטים. עבורו האוקראינים מעולם לא היו “אחים קטנים” — הוא ראה בהם שותפים שווים.

פוטין נגד השכל הישר: למה היה צורך להכחיש את אוקראינה?

מדוע הקרמלין כל כך חושש מהזהות האוקראינית? אפשר לחפש הסברים בלי סוף, אבל למעשה הכול מתנקז לדבר אחד: הכרה בקיומה של אוקראינה מבטלת אוטומטית כל יומרות אימפריאליות. המאמר של פוטין מ-2021 וכל שטף נאומיו — זו ניסיון לכפות את “השיר הישן”: האוקראינים כביכול הומצאו בידי הבולשביקים, אין עם כזה, וכל מי שלא מסכים — אויב.

אבל כבר ב-1911 הצהיר ז’בוטינסקי בפומבי: “אוקראינים — זה עם, אומה נפרדת, וכך צריך לראות אותם”. הוא אמר זאת לא רק בעצרתות, אלא גם במאמרים שפנה אל קהלים שונים — ברוסית, ביידיש ובאוקראינית.

ז’בוטינסקי הבין אוקראינית וידע להסתדר בשיחה, אך לא היה דובר שפת אם ולא הופיע בפומבי באוקראינית. הוא שלט ברוסית ברמה גבוהה, דיבר באופן חופשי בעברית, יידיש, איטלקית, צרפתית ועוד מספר שפות. את האוקראינית למד מתוך קשרים ועניין בתרבות, אך לא השתמש בה כשפת נאומים או מאמרים.

• בני התקופה ציינו שהוא “יכול היה לנהל שיחה בדיאלקטים אוקראיניים שונים”, הכיר מאפייני לשון, אך לא כתב או פרסם מאמרים באוקראינית.
• רוב הטקסטים שלו בנושאים אוקראיניים נכתבו ברוסית או בעברית, לעיתים גם ביידיש.

בזיכרונות חבריו יש עדויות שז’בוטינסקי מצא בקלות שפה משותפת עם אוקראינים — לפעמים אפילו שילב מילים וביטויים אוקראיניים בדיבורו כדי לקרב את בן שיחו.

הוויכוח הזה עם המחשבה האימפריאלית היה עבורו אישי — הוא לא יכול היה לקבל את רעיון “ההמסה” של אנשים בהמון חסר פנים.

נזכור שז’בוטינסקי אהב ויכוחים ציבוריים אמיתיים — ולא פחד מנושאים קשים. הוא התווכח עם אינטלקטואלים דוגמת פיוטר סטרובה, כשהוא מוכיח בתשוקה שלכל עם יש את דרכו, ואיש אינו רשאי להפוך את הגיוון האנושי ל”דייסה” אימפריאלית מונוטונית. בחייו יכל להיכנס בקלות לוויכוח ברחוב, במערכת עיתון או אפילו בסעודה — אם היה מדובר בזכויות העמים להיות הם עצמם.

ציטוטים שאי אפשר לשכוח

ז’בוטינסקי לא היה תיאורטיקן של חדר עבודה. הטקסטים שלו תמיד מלאים חיים וישירות. הנה כמה מהמחשבות שלו שממשיכות להדהד גם כיום:

• “מאחורי הערים הללו (אוקראינה) גועש ים אוקראיני עצום, כמעט בן שלושים מיליון…” נסיעה רגילה מאודסה לחרקוב או לפולטבה הייתה עבורו לא רק מסלול, אלא חקירה של ממש: היכן גרים “חוחלים”, היכן “קצאפים”, מדוע הם אינם מתערבבים ומה סוד הייחוד האוקראיני.
• “שבצ’נקו… הוא סימן חיוני ותרבותי מובהק לחיוניותה של הלאומיות האוקראינית…” הוא חקר את הביוגרפיה של המשורר, קרא את שיריו בשפת המקור, יכול היה להסביר לחבריו שעות מדוע שבצ’נקו הוא לא רק סופר אלא סמל לאומי.
• “המפלגות האוקראיניות מכירות בזכות היהודים לתרבות לאומית…” עבור ז’בוטינסקי זו הייתה עקרון. הוא הכיר אינטלקטואלים אוקראינים, שוחח עם סוציאליסטים, התווכח עם רדיקלים — אך תמיד הדגיש: פטריוט אוקראיני אמיתי לא ידרוש מיהודי לוותר על לשונו או מסורתו.
• “אני מכיר היטב את סוג האינטלקטואל-לאומן האוקראיני הזה…” זה לא רק הוקרה ידידותית, אלא גם ביקורת סמויה כלפי מי שמנסה להציג את האוקראינים כאויבי היהודים — הניסיון האמיתי של ז’בוטינסקי מפריך מיתוסים כאלה לחלוטין.

אבי “הליכוד”: למה הקו הזה לא נקטע

היום כמעט לא זוכרים שדווקא ז’בוטינסקי לא היה רק אידיאולוג אלא גם מעשי מאוד בתנועה הציונית, והותיר חותם לא רק בישראל אלא בגורלן של משפחות רבות. בנציון נתניהו, אביו של ראש ממשלת ישראל הנוכחי, היה בצעירותו עוזר המזכיר האישי של ז’בוטינסקי. הוא ספג את ההשקפות האלה והעביר אותן לבנו. גם כיום במפגשים פוליטיים בישראל נזכרים כיצד בנציון היה מצטט את ז’בוטינסקי בעל פה — בוויכוחים עם יריבים ואפילו בשיחות יומיומיות.

מנהיגים רבים בליכוד רואים בז’בוטינסקי מורה דרך, והאידאות שלו הן מופת לאומץ פוליטי אמיתי. אפילו מי שלא תמיד הסכים עמו הכיר: היה זה אדם שלא פחד ללכת נגד הזרם. מכאן — שאלה להנהגה הישראלית הנוכחית: האם יהיה להם את האומץ להסתכל על אוקראינה בעיניו, ולא דרך משקפיים של תועלות זמניות או לחצים של מעצמות?

אפשר לדמיין שיחה היפותטית בין ז’בוטינסקי לפוליטיקאים בני זמננו:

— אתם בטוחים שהכוח האמיתי הוא בהכחשה, ולא בהכרת האמת?
— למה לא להיזכר בלקחים ישנים ולא לבנות ברית עם מי שהולך בדרכו ולא מחקה את ההיסטוריה של אחרים?

הזיכרון של ז’בוטינסקי הוא גם אתגר פנימי לכל ישראלי.

כשמיתוסים מסוכנים מרקטות: למה הקרמלין נלחם בעבר

כמה פעמים בשנים האחרונות שמעו אוקראינים מתעמולני הקרמלין: “אתם לא קיימים”, “ההיסטוריה שלכם היא פיקציה”, “השפה שלכם מלאכותית”? ואם תאמינו לזה, יוצא שאפשר “לבטל” עמים בצו פשוט, למחוק גבולות מהמפה. זו הסיבה שתעמולת הקרמלין כה אובססיבית להיסטוריה: אל תכיר באוקראינה — וכל פשע הופך למוצדק.

ז’בוטינסקי הבין היטב את המנגנון הזה. הוא נסע רבות באוקראינה, דיבר עם אנשים פשוטים, צפה איך כפרים חיים — בצד אחד של הנהר אוקראינים, בצד השני רוסים. אף אחד לא מתערבב, אף אחד לא שוכח את המסורת שלו. פרטים כאלה מעניקים הבנה חיה של השאלה הלאומית, שלא תראה ממשרד במוסקבה.

לא במקרה יש כל כך הרבה תיאורים אתנוגרפיים חיים בכתביו: תלבושות, מסורות חתונה, שיחות מטבח, אפילו אנקדוטות יומיומיות. ההיסטוריה לפי ז’בוטינסקי היא לא רק תאריכים ומלחמות, אלא בראש ובראשונה אנשים, הדיבור שלהם, ההרגלים שלהם והיכולת שלהם לעמוד יחד בזמנים קשים.

מה מלמד הזיכרון של ז’בוטינסקי היום

היום הזיכרון של ז’בוטינסקי הוא לא רק טקס ממלכתי אלא גם שיחה בכל משפחה שבה זוכרים שחירות אף פעם לא סופית. בישראל נזכרים לעיתים קרובות איך אסף סביבו אנשים שונים, התווכח עד לצרידות, אבל תמיד נשאר פתוח לדיאלוג. הלקח שלו פשוט: “הכבוד האמיתי לעצמך מתחיל בכבוד לאחר”.

החיים שלו הם דוגמה לאיך אפשר להיות יהודי, אוקראיני, אירופי — ולא לאבד את הזהות שלך. הוא חלם על מדינה שלכל אחד יש בה מקום, שבה שפות לא נאסרות אלא נשמרות, שבה ההיסטוריה היא לא סיבה למלחמה אלא לחיפוש הבנה.

בימים אלו, כששוב דנים מי עם מי ונגד מי, הגיע הזמן לזכור שלפני מאה שנה היה מי שידע לומר את מה שאחרים פחדו אפילו לחשוב. אולי דווקא עכשיו הניסיון שלו חשוב מאי פעם.

המסקנות לכל מי שרוצה לראות מעבר לכותרות

הזיכרון של ז’בוטינסקי הוא אתגר לכל דור: אם שכחת למה צריך זכויות וחירויות, עיין בכתביו, שוחח עם מי שעוד זוכר את לקחיו. ההיסטוריה תמיד עומדת לצד אלה שלא מפחדים להיות כנים — עם עצמם ועם אחרים.

תמרה גברדסיטלי: זמרת גאורגית גדולה עם שורשים יהודיים. קטגוריה 🔯 — יהודים מאוקראינה #jewsukraine

“זה היה פוטין שהרג את אמא שלי” – “אודסה שלי, אודסה אמא ​​שלי מופצצת – אנחנו נפרדים מרוסיה.”

אבל מלבד היצירתיות שלה, חייה וסיפורה קשורים בדרמות אישיות עמוקות והחלטות קשות, במיוחד לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.

תמרה (Tamriko) Gverdtsiteli – שם ידוע במרחב הפוסט-סובייטי. הזמרת, השחקנית והמלחינה המוכשרת הזו, אמנית העם של ג'ורג'יה ומדינות אחרות, כבשה את לבם של מיליונים עם קולה והמוזיקה מלאת הנשמה שלה.

אמה של תמרה, אינה וולפובנה קופמן, הייתה יהודיה ובמקורה מאודסה, שם משפחתה הייתה ידועה במורשת היהודית שלה. יתרה מכך, סבה של תמרה היה רב אודסה, מה שמקשר אותה עמוקות עם התרבות וההיסטוריה היהודית.

לאחר תחילת הפלישה המלאה של פוטין לאוקראינה, האמנית ביטלה את הופעתה במוסקבה בקונצרט חגיגי שהוקדש ל-8 במרץ. לדברי גבורדציטלי, היא רצתה להיות קרובה לאמה, שנולדה באודסה והייתה מודאגת מאוד מהתוקפנות של פוטין.

“היא בוכה לעתים קרובות. כל אבותיי הם מאודסה. עבור אמא שלי, כל הרחובות שם הם ילידים. מאוד קשה לי לדבר על זה”, אמר הזמר בראיון.

תמרה עצמה ציינה יותר מפעם אחת שעם הגיל היא מרגישה יותר ויותר את הזהות היהודית שלה. בראיון היא אמרה:

“אבי גרוזיני, נולדתי וחייתי רוב חיי בג'ורג'יה, כמובן, לתרבות שלה הייתה השפעה עצומה על חיי ועבודתי. אבל נולדתי וגדלתי על ידי אמא יהודייה, ועם השנים אני מרגישה יותר ויותר את הגנים היהודיים שלי”.

הקשר הזה עם העם היהודי בא לידי ביטוי גם ביצירתה: היא שרה שירים בעברית, והדגישה שעבורה זו “קריאת הדם”.

יצירתה של תמרה גברדסיטלי: להיטים והישגים

תמרה גברדסיטלי היא לא רק זמרת מוכשרת, אלא גם מורשת יצירתית ענפה שמתפרשת על פני כמה עשורים. הקריירה המוזיקלית שלה החלה בילדותה: בשנות ה-70 הפכה לסולנית בהרכב הילדים “מזורי”, איתו נסעה לערים רבות בברית המועצות.

לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה בקונסרבטוריון טביליסי, קריירת הסולו שלה צברה במהירות תאוצה. בשנת 1989 היא קיבלה את התואר אמן העם של ה-SSR הגיאורגית, ובשנת 2004 – אמן העם של רוסיה.

בין להיטיה המפורסמים:

• “ויואט, מלך!” – שיר שנכתב על ידי המשורר האוקראיני יורי ריבצ'ינסקי הפך לכרטיס הביקור של הזמר.
• “העיניים של אמא” – אחת היצירות הליריות והנוגעות ללב ברפרטואר שלה.
• “ילדי מלחמה” – שיר המוקדש לזכרו של הדור ששרד את זוועות מלחמת העולם השנייה.
• “אתה כאן” – חיבור פופולרי בגיאורגית.
• “כמה שנים, כמה חורפים” – דואט עם אלכסנדר מלינין, שכבש את השורות העליונות של המצעדים במשך זמן רב.

עבודתה הועשרה בשירים עִברִיתשהפכו לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר שלה. בין הפופולריים ביותר:

• “ירושלים של זהב” (“זהב ירושלים”) – שיר ישראלי אגדי בביצוע עם עומק נשמה.
• “הַלְלוּיָה” – סמל לאופטימיות ואמונה בעתיד מזהיר, שכבש את ליבם של מאזיניה.
• “שיר לשלום” (“שיר השלום”) – מזמור תקווה מכל הלב, אותו ביצעה בחשש מיוחד.

תמרה מבצעת שירים בשמונה שפות, ביניהן גרוזינית, אוקראינית, רוסית, צרפתית, אנגלית ועברית. בולטות במיוחד הופעותיה בצרפתית, שהושוו למסורות של אדית פיאף.

תמרה Gverdtsiteli שיתפה פעולה באופן פעיל עם אמנים ממדינות שונות, כולל אוקראינה וישראל, ויצרה דואטים ופרויקטים יצירתיים ייחודיים.

אמנים אוקראינים

• יורי ריבצ'ינסקי – כותב שירים אוקראיני אגדי, מחברם של רבים משיריה של תמרה, כולל הלהיט המפורסם שלה “ויואט, מלך!”שהפכה לאחת מיצירותיה המפורסמות ביותר.
• ולדימיר גרישקו – טנור אופרה מפורסם בעולם. תמרה הופיעה איתו על במת בית האופרה של דנייפרופטרובסק בשנים 2011–2012, וביצעה את תפקידה של כרמן באופרה מאת ז'ורז' ביזה. הדואט שלהם הפך לדוגמא בולטת לסינרגיה של אמנות הפופ והאופרה.
• נינה מטווינקו – זמר ​​פולחן אוקראיני. ההופעות המשותפות שלהם הדגישו את הקשר העמוק בין התרבות המוזיקלית הגיאורגית והאוקראינית.

אמנים ישראלים

• יצחק פרלמן – כנר מפורסם בעולם. תמרה הופיעה איתו באחד מקונצרטי הצדקה בישראל, כשהיא הופיעה מנגינות יהודיות מסורתיות.
• שלמה ארצי – זמר ​​ומלחין ישראלי. שרים יחד שירים עבריים, כגון “הַלְלוּיָה” ו “שיר לשלום”הפך לחלק חשוב ברפרטואר של תמרה.
• נח (אחינועם ניני) – זמר ​​ישראלי ממוצא תימני. הקונצרט המשותף שלהם כלל ביצועים לשירים מסורתיים בעברית, גאורגית וצרפתית, שהדגישו את הגישה הרב-תרבותית של תמרה למוזיקה.

הדואטים הללו לא רק העשירו את הרפרטואר של תמרה גברדיסיטלי, אלא גם חיזקו קשרים תרבותיים בין אוקראינה, ישראל וגרוזיה, ויצרו גשרים בין עמים באמצעות מוזיקה.

אחד משיאי הקריירה שלה היה תפקידה של כרמן באופרה מאת ז'ורז' ביזה, אותה ביצעה על במת בית האופרה של דנייפרופטרובסק בשנים 2011–2012.

עושר הרפרטואר שלה ויכולתה לפרש שירים מתרבויות שונות הפכו את תמרה גברדסיטלי לאגדה אמיתית, שיצירתה מוערכת בכל העולם.

זמר ישראלי וגיאורגי

תמרה ביקרה בישראל לראשונה ב-1988 ומאז הופיעה כאן כמה פעמים. היא שרה שירים בשפות עברית, גרוזינית, אוקראינית ושפות נוספות, תוך שימת דגש על עושר התרבויות שחייה קשורים בהן.

“בפעם הראשונה ששרתי בעברית, הרגשתי כאילו אני מדבר אל אבותיי”, – היא שיתפה.

הקונצרטים שלה בישראל משכו תמיד בתים מלאים, במיוחד בקרב אלה שהכירו את עבודתה באוקראינית וברוסית.

השפעה אוקראינית: מוזיקה וטרגדיה

הקשר של תמרה לאוקראינה היה חזק במיוחד בזכות אמה ושיתופי הפעולה עם סופרים ואמנים אוקראינים. לדוגמה, יורי ריבצ'ינסקי כתב עבורה את הלהיט “Vivat, King!”, שהפך לאחד מסמלי הקריירה שלה.

תמרה הופיעה עם מוזיקאים אוקראינים מצטיינים, ביניהם הטנור המפורסם ולדימיר גרישקו, איתו שיחקה בתפקיד כרמן באופרה מאת ז'ורז' ביזה.

עם זאת, המלחמה באוקראינה ב-2022 שינתה את חייה לנצח. לאחר תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא, אמה, אינה וולפובנה, עזבה את מוסקבה עם בתה וחזרה לג'ורג'יה. אבל האירועים בארץ הולדתה של אמה, במיוחד הפצצת אודסה, התבררו כטראגיים עבור אינה וולפובנה.

יורי ריבצ'ינסקי סיפר:

“כשהחלה המלחמה, אמה אמרה: “אודסה שלי, אודסה של אמי מופצצת. אנחנו נפרדים מרוסיה”. אבל הכאב הזה התברר כבלתי נסבל עבורה, ועד מהרה היא נפטרה. תמרה אומרת שפוטין הרג את אמה”.

עמדה עקרונית: דחיית רוסיה

לאחר מות אמה, תמרה גבורדציטלי כבר לא מופיעה ברוסיה. היא ביטלה את כל הקונצרטים במדינה התוקפנית והוציאה מהרפרטואר שלה שירים ברוסית.

עבור הזמר זה היה צעד כואב אך חשוב. היא הצהירה שאינה יכולה לסלוח למי שהורס את אזור מולדתה אודסה והורג אנשים חפים מפשע.

כיום תמרה גבורדסיטלי מתגוררת בגרוזיה וממשיכה להופיע על הבמה הבינלאומית, אך יצירתה מדגישה כעת את נושאי השלום, האהבה והטרגדיות שפקדו את מולדתה.

זהות יהודית ואוקראינית

תמרה גבורדציטלי היא סמל לאחדות התרבותית של העמים הגאורגים, היהודים והאוקראינים. חייה והקריירה שלה מראים עד כמה התרבויות הללו שלובות זו בזו.

הזמרת, שמאז ילדותה מוקפת בתרבות הגיאורגית והיהודית, מראה באמצעות המוזיקה שלה כמה חשוב לשמור על השורשים ולזכור את אבותיך.

למה זה חשוב לישראלים?

עבור ישראלים, סיפורה של תמרה גברדסיטלי הוא תזכורת לכמה חשוב לא לעמוד בצד מהטרגדיות שקורות לעם היהודי ברחבי העולם.

באתר האינטרנט NAnews – חדשות ישראל ניתן למצוא חומרים נוספים על יהודים מאוקראינה, השפעתם על התרבות העולמית והטרגדיות שנגרמו מהתוקפנות הרוסית.

סיפורה של תמרה גבורדסיטלי הוא דוגמה לחוסן ולאחדות תרבותית, המסייעת להתגבר על הניסיונות הקשים ביותר.

מאמר זה הוכן במיוחד עבור מדור “יהודים מאוקראינה” באתר חדשות — חדשות ישראל, שם תמצאו סיפורים מעניינים עוד יותר על יהודים בולטים מאוקראינה, כמו תמרה גברדסיטלי.

…

קרא בוואטסאפ — עָרוּץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

#קידום

• נשירת שיער?

• קָרַחַת?

• שיער דליל?

• נזק לשיער?

• בעיות בקרקפת?

• טיפול PRP

“אברמסקי” – מרכז לבריאות השיער בחיפה
צ’ק-פוסט, שד’ ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

>>>כנסו לאתר ותגלו עוד>>>

הירשמו עוד היום לאבחון שיער במרכז אברמסקי בחינם וללא כל התחייבות:

שיער ועור הם האינדיקטורים החשובים ביותר לבריאותו הכללית של האדם.

עור מבריק, חלק ורענן, שיער עבה ומבריק הם סימנים ברורים לבריאות.

עם זאת יש לציין כי ברוב המקרים, טיפול בנשירת שיער או שינוי מבנה ומצב השיער מצריך בהכרח טיפול בקרקפת.

נשירת שיער – מצב המאופיין ב נשירת שיער חלקית או מלאה עקב הפרעה במחזור צמיחת השיער: נצפה הפחתה במספר זקיקי השיער בשלב הגדילה ועלייה בכמות בשלב הניוון, כתוצאה מכך שיער הופך שבירונשירת שיער תלויה באיכות זקיק השערה.

מרכז לבריאות שיער בחיפה – אל תזניח את השיער שלך ותהיה בריא!

טיפול PRP – הליך חדשני בטריכולוגיה המאפשר התמודדות עם מחלות רבות של הקרקפת והשיער בזמן קצר.

מהות הטכניקה מסתכמת בהחדרת תרופה מיוחדת המבוססת על פלזמת הדם של המטופל, מועשרת בטסיות דם, לקרקפת. טיפול בפלזמה יכול לחולל פלאים, מכיוון שהוא מכיל יותר ממיליון תאים למיקרוליטר אחד, האחראים על התחדשות והתחדשות.

לאחר סיום מהלך הטיפול, תשכח מנשירת שיער, שבירות וקצוות מפוצלים.

טיפול PRP בטוח לחלוטין ויש לו מינימום התוויות נגד.

אלפי מטופלים ברחבי העולם כבר ניסו את הטכניקה הזו והיו מאוד מרוצים. בסקירות שלהם הם מציינים כי לאחר שעברו טיפול PRP לקרקפת, השיער נעשה עבה יותר, מבריק יותר, הפסיק לנשור והחל לצמוח מהר יותר.

תוצאות ההליך מחזיקות מעמד עד מספר שנים.

מרכז בריאות שיער אברמסקי

מציעה מגוון רחב של טיפולי שיער וקרקפת!

צ’ק-פוסט, שד’ ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

>>> כנסו לאתר ותגלו עוד >>>

אם השיער שלך דורש טיפול משקם לאחר צביעה חוזרת ונשנית, נראה עייף, התחיל ליפול או אתה פתאום היו בעיות עם הקרקפת –

זהירשמו עוד היום לאבחון שיער במרכז אברמסקי

ללא תשלום וללא כל התחייבות.

אנחנו עומדים עבור פרוטוקול טיפול פרטני מטופל, מבצע את עבודתו באמצעות חומרים מקצועיים ובהתבסס על מידת ההתפתחות של כל בעיה.

כמו כן אנו משתמשים בשיטות טיפול שונות, כגון ציוד באמצעות מכשירים, מזותרפיה, עיסויים ועוד ועוד.

האבחון נעשה באמצעות טכנולוגיה ממוחשבתשפותחה במיוחד לאבחון שיער וקרקפת.

השלב החשוב ביותר הוא להבחין שבעזרת אבחון נכון (אבחון), הטיפול הנכון והטוב ביותר מתאים לכל מי שסובל מנשירת שיער או שיער פגום.

• שיקום מבנה שיער פגום.

• חיזוק זקיק השיער.

• מגביר את הלחות בשיער יבש ובקרקפת.

• הזנת שיער עם ויטמינים.

• האצת צמיחת שיער.

• להפסיק את נשירת השיער.

• שיקום מלא לאחר צביעה, חשיפה לשמש או לפנים.

• טיפול בבעיות בקרקפת (שמנוניות מוגברת, קשקשים)

מרכז בריאות שיער אברמסקי

מציעה מגוון רחב של טיפולי שיער וקרקפת!

צ’ק-פוסט, שד’ ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

>>> כנסו לאתר ותגלו עוד >>>

הירשמו עוד היום לאבחון שיער במרכז אברמסקי בחינם וללא כל התחייבות:

 

מרכז לבריאות שיער בחיפה – אל תזניח את השיער שלך ותהיה בריא!

מטרה גדולה: סיבוב ההופעות “לבבות חזקים” הוא צדקה. המטרה העיקרית היא איסוף כספים לרכבים ורחפנים לצבא האוקראיני.
התרומה שלכם: כל כרטיס שנרכש הוא לא רק כניסה לאולם, אלא עזרה ממשית למגיני אוקראינה.

בואו לחוות את האווירה של אחדות ומוזיקה אוקראינית כנה. מחכים לכם!

13 במרץ 2026
יום שישי, 20:00
תל אביב Havana Music Club, רחוב יגאל אלון 126.

זו תהיה הופעה עוצמתית של אחת הלהקות הפופולריות והכריזמטיות ביותר באוקראינה, שתביא לישראל צליל חי ורגשות כנים. הלהקה, הידועה במוזיקה הכנה והחזקה שלה, תשמח את מעריציה בישראל עם להיטים חדשים.

הקונצרט של הלהקה הוא לא רק מוזיקה, אלא סיפור של חירות, כוח רוח ואי-כיפוף, שהם מגלמים ביצירתם.

היסטוריית הלהקה והתרומה שלה לתרבות האוקראינית

“בז אובמז’ן” כבר מזמן כבשה את אהבת הקהל ברחבי העולם. מאז הקמתה, הלהקה הצליחה לאסוף אלפי מעריצים במדינות שונות, והשירים שלהם זכו למיליוני השמעות באינטרנט. זוכי פרסים מוזיקליים יוקרתיים רבים, כמו M1 Music Awards, “זולוטוי ז’אר-פיצי”, YUNA, הלהקה מזמן התבססה כסמל לתרבות אוקראינית עצמאית וכנה.

מאז תחילת המלחמה הכוללת באוקראינה, הלהקה לא רק המשיכה בפעילות היצירתית שלה, אלא גם תמכה באופן פעיל במדינתה. יותר מ-300 קונצרטים במהלך המלחמה, בהם אספו יותר מ-102 מיליון גריבנה לתמיכה בצבא האוקראיני. ההופעות הללו היו לא רק ביטוי למוזיקה שלהם, אלא גם תמיכה מדהימה לחיילים האוקראינים ולעם. כל הופעה היא לא רק הופעה, אלא מעשה אמיתי של סולידריות ואומץ.

תוכנית הקונצרט

הקונצרט יתחיל ב-20:00, ופתיחת הדלתות לקהל תהיה ב-19:00. המקום – Havana Music Club, תל אביב, רחוב יגאל אלון 126.

מחירי הכרטיסים:
כרטיס כניסה לאירוע ניתן לרכוש מראש, והמחיר יהיה תלוי במיקום. אל תפספסו את ההזדמנות להיות חלק מאירוע היסטורי – קונצרט של להקת רוק אוקראינית בישראל!

ציטוטים והצלחות הלהקה

הלהקה “בז אובמז’ן” במהלך שנות הקריירה שלה הפכה לסמל של סצנת המוזיקה האוקראינית. הם לא רק אוספים קהלים גדולים, אלא גם משתתפים בפרויקטים תרבותיים וחברתיים חשובים.

למי שלא יכול לחכות לקונצרט, ללהקה כבר יש כמה להיטים פופולריים שניתן להאזין להם באינטרנט.

ערוץ YouTube: בז אובמז’ן.

מה לצפות מהקונצרט

הקונצרט של “בז אובמז’ן” בתל אביב מבטיח להיות אירוע מוזיקלי אמיתי של השנה. הקהל ייהנה לא רק מלהיטים חדשים, אלא גם מאווירת רוק אמיתית, מלאה באנרגיה של חירות ומאבק. צליל חי, רגשות עוצמתיים ואווירה ייחודית יהפכו את הערב הזה לבלתי נשכח.

“הקונצרטים האלה הם אנרגיה של חירות, הם סמל לאי-כיפוף, שאנחנו מביאים לעולם דרך המוזיקה,” ציינו נציגי המארגנים.

הקונצרט הזה חשוב לא רק למעריצי המוזיקה, אלא גם לכל מי שמעריך חירות, עצמאות ותומך באוקראינה במאבקה.

הקונצרט של “בז אובמז’ן” בתל אביב הוא לא רק אירוע מוזיקלי, אלא הזדמנות לחוש את רוח אוקראינה, את כוחה ואומץ ליבה, שהלהקה האגדית הזו מביאה. הם ממשיכים להשריש השראה באנשים ברחבי העולם, והמוזיקה שלהם היא עדות חיה לעמידות העם האוקראיני.

באתר נאנווסטי אנחנו תמיד עוקבים אחרי אירועים שמאחדים את ישראל ואוקראינה, והקונצרט הזה הוא אחד הדוגמאות הבולטות לקרבה בין שני העמים. הצטרפו אלינו ותמכו במעשה המוזיקלי הגדול הזה.

איפה לקנות כרטיסים ומידע על הקונצרט

• תאריך: 13 במרץ 2026
• שעה: 20:00 (פתיחת דלתות – 19:00)
• מקום: Havana Music Club, רחוב יגאל אלון 126, תל אביב
• מחיר כרטיס: משתנה בהתאם למיקום
• ערוץ YouTube: בז אובמז’ן

כרטיסים כבר זמינים בקישור.

מחבר: ילנה גונקו

באזור התעשייה של אזור קייב ממשיכים למזוג דבש כשר עבור ערכות חגיגיות לראש השנה 5787. המהדורה הישראלית Kikar Hashabbat ב-31 באוגוסט 2026 הראתה את הייצור שפועל בזמן אזעקות אוויריות ועל רקע התקפות רוסיות על תשתית הלוגיסטיקה של האזור. המפעל לדבש עצמו לא נפגע – חשוב לא לעוות זאת. אך סביבו מחסנים ומרכזי הפצה באוגוסט שוב ושוב הפכו למטרות התקפות.

מוזגים דבש ליד לוגיסטיקה הרוסה

ב-5 באוגוסט התקפה רוסית פגעה במתקני לוגיסטיקה באזור קייב; דווח על מחסנים שנפגעו במחוזות בוצ’נסקי ופסטובסקי. ב-12 באוגוסט בערו מחסנים במחוז ברובארסקי. ב-20 באוגוסט נפגע מתקן הפצה של ‘פורי’ במרטוסובקה, שהחברה החלה להשתמש בו רק כשבוע לפני ההתקפה. ב-27 באוגוסט נפגעו או נהרסו מתקנים של Roshen, Comfy, ‘בית הצעצועים’, ‘פורי’ וחברות אחרות. ב-28 באוגוסט התקפה פגעה במחסני ‘דואר חדש’ בסוויאטופטרובסקי, וב-31 באוגוסט נרשמו שריפות חדשות בפוגרבים.

הביטוי על הדבש ‘למרות המלחמה’ כאן הוא מילולי: אזעקה, מחסה, העברת מלאי ונתיב חלופי הפכו לחלק ממשמרת הייצור.

רשת כשרה באוקראינה נבנתה כבר כמה שנים

דבש הוא רק מרכיב אחד במערכת, שאותה ארגונים יהודיים באוקראינה החלו לשנות לאחר 2022. Jewish Relief Network Ukraine ומבני חב”ד התרחקו בהדרגה מהמודל שבו חלק ניכר מהמזון הכשר היה צריך להגיע מחו”ל. המלחמה הפכה את הייבוא ליקר יותר, איטי יותר ולא אמין, ולכן חלק מהייצור הועבר לתוך המדינה.

המפעל בקייב הוכן תחת פיקוח כשר של הרב יהושע וישצקי, הקשור למערכת ‘אוקראינה כשר’. באופן דומה אורגנו אספקות בשר ועוף. בשנת 2023 ייצרו כאן 15 אלף צנצנות דבש כשר עבור קמפיין סיוע לכ-50 אלף יהודים באוקראינה.

בזפורוז’יה הופיעה חלק אחר של השרשרת הזו – עוגיות דבש כשרות. באחת מהקמפיינים החגיגיים הקודמים ייצרו שם 44 אלף פאונד, כ-20 טון, של מוצר כזה עבור 30 אלף ערכות. זה כבר לא צדקה חד פעמית, אלא רשת ייצור.

החבילות הנוכחיות כוללות דבש, בשר, עוף, מוצרי חלב, שימורים ומוצרים בסיסיים אחרים. עוגות דבש מגיעות מישראל, וחלק מהמאפים מיוצרים באוקראינה. לאחר מכן הפלטות מתפזרות לקהילות: ההכנה נעשתה בברדיצ’ב, דניפרו, רובנו, פרבומייסק, צ’רניגוב ובילה צרקווה.

למוצרים מוסיפים חומרים על ראש השנה והחגים הסתיו הבאים, וכן לוח שנה יהודי מיוחד. זו פרט קטן אך חשוב: הסיוע נועד לא רק כחלוקת מזון. עבור קשישים ומשפחות, שבקושי מבקרים בבית הכנסת, החבילה הופכת לקשר ישיר עם הקהילה המקומית לפני החג, שמתחיל בערב 11 בספטמבר 2026 באוקראינה.

ישראל רואה את אומן, אך החג חי בכל אוקראינה

עבורי חשובה שורה אחת. ישראל בדרך כלל רואה את ראש השנה האוקראיני דרך אומן ועשרות אלפי עולי רגל. אך חיי היהודים האוקראינים אינם מסתכמים באומן. בעוד הישראלים מתכננים מסלול מורכב דרך מדינות שכנות, אנשים בקייב, דניפרו, צ’רניגוב, זפורוז’יה וערים אחרות מתכוננים לחגוג את החג שם, היכן שהם חיים תחת אזעקות.

רכז ההפצה של JRNU הרב שמחה לוונהרץ אומר שהקהילות מצפות להרבה אנשים בתפילות ראש השנה ויום כיפור. לאחר כמה שנות מלחמה אנשים מחפשים יותר את הקהילה, את הנוכחות המשותפת ואת המסורת. מגמה זו ציינו הרבנים כבר קודם: לבתי הכנסת החלו לחזור אלו שכמעט לא נראו בחיי הקהילה לפני המלחמה.

עבור נאנווסטי — חדשות ישראל הסיפור הזה מראה כיצד אוקראינה וישראל מחוברות בלוגיסטיקה קונקרטית. דבש מיוצר ליד קייב, עוגיות – באוקראינה, חלק מהמאפים החגיגיים מגיעים מישראל, בשר ועוף מוכנים תחת פיקוח כשר מקומי, ולאחר מכן כל זה מופץ לעשרות ערים.

נאנווסטי — חדשות ישראל כבר סיפרו כיצד התקפות רוסיות על קייב הורסות מחסנים וכיצד הקהילות היהודיות האוקראיניות ממשיכות לעבוד לאחר התקפות לילה. כאן שתי השורות הללו נפגשות בנקודה אחת: ערכת החג חייבת להיות מורכבת ומסופקת למרות הלוגיסטיקה ההרוסה.

הנוסחה המדויקת ביותר של הסיפור הזה לכן היא לא ‘דבש תחת התקפות’. מאחורי צנצנת אחת נראית מערכת שהמלחמה אילצה לשנות: ייצור מקומי, פיקוח כשר, אספקות ישראליות, קהילות אזוריות והמשלוח האחרון לאדם מסוים. אם מחסן אחד נעלם, יש לשנות את המסלול. אם אזעקה עוצרת את הקו, העבודה נמשכת לאחר ההפסקה.

לכן ראש השנה 5787 באוקראינה הוא גם מבחן לעמידות התשתית היהודית. היא לא מבטלת את הסכנה ולא מרומנטיזת את המלחמה. היא מראה שלאחר ארבע וחצי שנים של פלישה מלאה, החיים היהודיים נשענים לא רק על סמלים. יש לייצר, לארוז, להעביר ולשמר אותם מדי יום.

קולקטיב קייב “Bow Nashir” ממשיך להדהים: סטודנטים אוקראינים מבצעים שירים ביידיש ובעברית, ויוצרים גשר תרבותי ייחודי בין אוקראינה לישראל.

אבל מה עומד מאחורי הפרויקט הזה? מדוע תלמידים, שרבים מהם אינם יהודים, בוחרים בדרך מוזיקלית יוצאת דופן כל כך?

סיפרתי את הסיפור הזה אדוארד דוקס, מקייב, במיוחד עבור וסטי

מוזיאון שלום עליכם בקייב הפך למקום בו נשמעו שירים יהודיים מפורסמים. סטודנטים המחלקה לשירה, אוניברסיטת קייב על שם בוריס גרינצ'נקו הציג תכנית הכוללת יצירות ביידיש ובעברית.

אחד הביצועים הזכורים ביותר היה הביצוע של רומן סטוקאלו לשיר הישראלי המפורסם “שמע, ישראל”. אחריו באו שירי יידיש כמו “אפן טבע שטייט א בוי” ו “Oifn prypichek brent a fireel”בביצוע התלמידים דוד זגורולקו ואנסטסיה טרושצ'ינסקאיה.

אחותו הגדולה של דוד, דאשה זגורולקו, ואנסטסיה גרישצ'נקו השלימו את התוכנית עם להיטים ישראלים כמו “צל עץ תמר לאו יארה” ו “ירושלים של זאב”.

היסטוריה של קבוצת “קשת נשיר”

צוות קשת נשיר הוקם בשנת 2010 על בסיס מתנ”ס יהודי ביתנו. המנהלת האמנותית שלו היא סבטלנה גמירינה, מרצה בכירה באוניברסיטת בוריס גרינצ'נקו בקייב.

סבטלנה ויקטורובנה אומרת:

“אנחנו בוחרים יצירות מורכבות ויפות שדורשות אימון ווקאלי רציני. זהו תרגול מצוין לסטודנטים, והזדמנות למאזינים ליצור קשר עם המסורת המוזיקלית היהודית”.

מאפיין מיוחד של הפרויקט הוא שלרוב המשתתפים בו אין שורשים יהודיים. עם זאת, חלק מהתלמידים לומדים על מוצאם באמצעות השתתפות בקבוצה.

למה זה חשוב לקשרים תרבותיים?

ביצוע השירים ביידיש ובעברית באוקראינה מסמל לא רק את שימור התרבות היהודית, אלא גם את חיזוק הקשרים בין אוקראינה לישראל.

לפי מחקרים, לפני השואה חיו באוקראינה כ-3 מיליון דוברי יידיש. היום באוקראינה השפה יידיש נלמדת ברמה אקדמית באקדמיית קייב-מוהילהאבל השימוש בו בחיי היומיום הוא נדיר ביותר.

טבלה: תרומת “קשת נשיר” לפיתוח התרבות

ביקורות וסיכויים

מנהלת מוזיאון שלום עליכם אירינה קלימובה מעריכה מאוד את הופעות הקבוצה:

“קונצרטים של Bow Nashir הם תמיד אירוע. שחקנים צעירים שרים עם נשמה כזו שאתה רוצה להקשיב להם שוב ושוב”.

עם זאת, לדברי סבטלנה גמירינה, ללהקה טרם הייתה הזדמנות להופיע מחוץ לאוקראינה או להקליט אלבומי אולפן.

תרבות יהודית באוקראינה: התעוררות באמצעות מוזיקה

היום “קשת נשיר” היא יותר מסתם להקה מוזיקלית. זהו סמל לאופן שבו צעירים אוקראינים, באמצעות מוזיקה יהודית, מוצאים קשרים תרבותיים חדשים ומשחזרים את הזיכרון ההיסטורי.

כפי שצוין NAnews – חדשות ישראלפרויקטים כאלה עוזרים לחזק את היחסים בין העמים שלנו ועוזרים להבין טוב יותר זה את זה.

קראו עוד על יוזמות דומות באתר חדשות והישארו מעודכנים לחדשות שמחברות לבבות.

…

קרא בוואטסאפ — עָרוּץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

זו סיפור על להיטי פופ ששרדו עשרות פלייליסטים ועדיין עובדים באולם. וכן, כאן חשוב ההקשר של השנים האחרונות: חלק מהקהל מגיע לא רק בשביל נוסטלגיה.

אפישת הסיור: תאריכים, ערים, מקומות

חיפה — 30 באפריל 2026

חמישי, 20:00
קרית חיים, תיאטרון הצפון, רחוב ביילינסון 41

מחירים: 336–756 ₪

תל אביב — 2 במאי 2026

שבת, 20:00
אוניברסיטת תל אביב, אודיטוריום ‘סמולארש’, רחוב ד”ר ג’ורג’ וייס (שער 4)

מחירים: 356–856 ₪

אשדוד — 4 במאי 2026

שני, 20:00
מרכז האמנויות הבמה, רחוב דרך הארץ 1

מחירים: 336–756 ₪

כרטיסים – https://showman.co.il/e/vera-brejneva-2026/

איך עובר הערב

פתיחת דלתות: 19:00

תחילת הקונצרט: 20:00

משך: כ-100 דקות

פורמט: צליל חי

כללי גיל: אורחים מתחת לגיל 14 – רק בליווי מבוגרים.

נפרד מצוין דבר יומיומי, אבל בישראל הוא חשוב: עדיף לא לסמוך על ‘אספיק בדיוק בזמן’. הערב מתחיל לפי לוח זמנים, זרם הכניסה באולמות גדולים יכול להיות צפוף.

‘אהבה תציל את העולם’: מה יהיה על הבמה ולמה זה עובד

התקופה הזהובה של ‘וויה גרא’ – בלי הסברים מיותרים

וירה ברז’נבה – סולנית ההרכב הזהוב של להקת ‘וויה גרא’. זה נשמע כמו שורה מהודעה לעיתונות, אבל המשמעות ברורה: מדובר בשירים שהפכו עבור רבים ל’נקודת זמן’.

לא חייבים להיות מעריצים כדי לזכור את הפזמונים. האולם בדרך כלל עושה את השאר.

להיטים סולו – המקרה שבו ‘מכירים מהאקורדים הראשונים’

בתוכנית מופיעים הקומפוזיציות הסולו המפורסמות ביותר. המארגנים מתארים את הקונצרט כערב על רגשות, קרבה ומה שנראה פשוט עד שזה הופך למורכב.

בהרגשה של פורמט כזה, כאן לא מדובר ב’מופע מושלם לשם מופע’. יותר על קשר. הזמרת מחזיקה את האולם לא רק במוזיקה, אלא גם באופן שבו היא מדברת בין השירים – בשקט, בלי מרחק מופגן.

צליל חי ואפקט ‘פגישה אישית’

הביטוי ‘כל קונצרט הוא שיחה כנה עם הקהל’ בדרך כלל נראה פרסומי. אבל אצל ברז’נבה התזה הזו כבר מזמן מובנית בתדמית: הגשה רכה, שירים מובנים, אינטונציה אנושית.

וכאן מתאים פרט אחד, חשוב במיוחד לקהל שלנו: נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציב את האפיש הזה לא רק כבידור לסוף השבוע. עבור רבים מהישראלים עם ניסיון אוקראיני, קונצרטים כאלה הם גם דרך לשמור על עצמם בנורמליות, כשהחדשות כל הזמן מושכות חזרה למלחמה.

בלתי יאומן, אבל עובדה: לפעמים אנשים באמת צריכים ערב שמבוסס על מחשבה פשוטה – העולם הזה יכול להינצל רק על ידי אהבה.

אחרי 2022: עזרה לאוקראינה ומעבר לשירים אוקראיניים

התנדבות, עבודה הומניטרית, פרויקטים צדקה

אחרי 24 בפברואר 2022, וירה ברז’נבה תפסה עמדה אנטי-מלחמתית ודיברה על המלחמה כטרגדיה לאוקראינה ולתושבים השלווים.

בהמשך היו פעולות קונקרטיות: עבודה התנדבותית במחסנים הומניטריים באירופה, השתתפות באיסוף עזרה, חיבור הקהל ליוזמות צדקה.

בקו הציבורי שלה בשנים האחרונות נשמעת באופן קבוע אותה מסגרת: לעזור לא ‘בתיאוריה’, אלא דרך מנגנונים מובנים ומוכחים – כסף, לוגיסטיקה, שותפויות, תמיכה ממוקדת.

חשוב גם דבר אחר: העמדה הזו נקראת כעימות ישיר עם מדיניות הקרמלין והקו של פוטין. גם כשלא מזכירים את השם בכל הודעה – המשמעות ברורה.

מה משתנה בתפיסת הקונצרט בישראל

לישראל הנושא הזה לא מופשט.

באולמות חיפה, תל אביב, אשדוד יושבים לעיתים קרובות אנשים עם חוויות שונות: מישהו הגיע מזמן, מישהו – אחרי 2022, מישהו פשוט גדל על השירים האלה ורוצה ערב בלי כובד.

ועדיין הרקע נוכח. הוא לא בהכרח נאמר מהבמה, אבל הוא משפיע על איך הקהל מגיב, איך מקשיבים, איך מוחאים כפיים אחרי הפסקה.

הפנייה לאוקראינית: דוגמאות שמזכירים בדרך כלל ראשונות

אחרי 2022, אצל ברז’נבה התחזקה באופן ניכר הקו האוקראיני – לא כהפגנת עמדה חד פעמית, אלא כשכבה יציבה בהוצאות ובתדמית הציבורית.

מה שמזכירים בדרך כלל כדוגמה:

‘וישיוונקה’ (דואט עם TAYANNA, 2022)
הטרק יצא כהוצאה אוקראינית ובמדיה האוקראינית/לייף סטייל תואר כעבודה עם מסגרת זהות חזקה (‘קוד האומה’ וכו’).

‘טאקי מי לודי’ (2023)
קומפוזיציה אוקראינית, סביבתה המדיה ציטטה בנפרד את דבריה על שינויים פנימיים ושלב חדש.

מיני-אלבום ‘דיאקויו’ (2023)
עובדת יציאת ההוצאה מתועדת בזרמים (כ-EP).

חשוב שזה לא ‘שיר אחד לסימון’: לפי ראיונות והגיון ההוצאות רואים שהכיוון האוקראיני הפך ליציב – חלק ממה שהיא מציגה את עצמה כיום.

יש גם עבודות אוקראיניות אחרות – המשמעות שלהן בדרך כלל אחת: השפה הופכת לחלק מהמציאות האישית והפוליטית, ולא רק שאלה של שוק.

על וירה ברז’נבה

וירה ברז’נבה (שם אמיתי – וירה ויקטורובנה גלושקה) נולדה ב-3 בפברואר 1982 בדנפרודזרז’ינסק (כיום קמנסקה, מחוז דנפרופטרובסק, אוקראינה). לפי לאום – אוקראינית, אזרחית אוקראינה.

קיבלה השכלה באוניברסיטת התחבורה הלאומית של דנפר. הקריירה המוזיקלית החלה בתחילת שנות ה-2000, וכבר ב-2003 הצטרפה להרכב להקת ‘וויה גרא’, שם הופיעה עד 2007. תקופה זו נחשבת לזמן ‘ההרכב הזהוב’ של הקבוצה.

מאז 2007 וירה מפתחת קריירת סולו. עובדת בז’אנר הפופ, מופיעה כזמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה. הכלי העיקרי – ווקאל. בשנים שונות שיתפה פעולה עם קונסטנטין מלדזה, פוטאפ, דן באלן, DJ סמאש, ארתור פירוז’קוב, מונאטיק ואמנים אחרים.

במקצועיות ידועה בשמות הבמה וירה ברז’נבה ו-VIRA. אחרי 2022 החלה להשתמש יותר בפורמט יצירתי אוקראיני.

זכתה בפרסים מדינתיים של אוקראינה, כולל עיטור הנסיכה אולגה מדרגה שלישית.

בשנים שונות הייתה נשואה למיכאיל קיפרמן וקונסטנטין מלדזה.

איך לקנות כרטיסים

כרטיסים – https://showman.co.il/e/vera-brejneva-2026/

“בתנאים של תוקפנות רוסית מתמשכת נגד אוקראינה, יוזמה זו תחזק את הארכיונים האוקראיניים ואת היכולת שלהם לשמור ולספק גישה למורשת תיעודית. הפרויקט יטפח שיתוף פעולה בין חוקרים, אמנים ועיתונאים”

האו”ם והאיחוד האירופי החלו בפרויקט חשוב לשימור המורשת היהודית באוקראינה. היוזמה כוללת דיגיטציה ושימור של חומרים ארכיוניים שיעזרו לשמר את זיכרון התרבות היהודית.

ב-18 במרץ 2025 התקיימה הצגת הפרויקט הראשון של האו”ם/האיחוד האירופי במוזיאון האוניברסיטה הלאומית “אקדמיית קייב-מוהיליבסקי” – “שימור המורשת התיעודית היהודית באוקראינה, כיבוד זיכרון קולקטיבי, הגברת המודעות והגישה לארכיונים, וקידום דיאלוג בין-תרבותי”.

במסגרת ועדת לאומית לתוכנית האו”ם “מידע לכולם” – תוכנית Information for All Programme (IFAP), בראשות יושבת ראש המועצה הלאומית אולגה הירסימיוק, הוקמה ב-2024 הוועדה הלאומית לתוכנית האו”ם “זיכרון העולם”.

חשיבות שמירת המורשת היהודית באוקראינה

במאה ה-21 שמירת המורשת התרבותית הפכה לאחת המשימות החשובות לא רק עבור מדינות בודדות אלא גם עבור ארגונים בינלאומיים. אחד מהפרויקטים החשובים הוא היוזמה של האו”ם והאיחוד האירופי לשימור המורשת התיעודית היהודית באוקראינה, שהחלה ב-2025.

פרויקט זה חשוב לא רק לקהילות יהודיות אלא גם לכל האוקראינים, מכיוון שהוא מסייע לשמור חלק מהמורשת התרבותית שקשורה להיסטוריה של אומתנו. באוקראינה חי חלק גדול מהדורות של משפחות יהודיות, שההיסטוריה שלהן שזורה בהיסטוריה של העם האוקראיני. במיוחד חשוב לציין את הפרויקט הזה עבור יהודים החיים בישראל, שכן שמירת הארכיבונים האלה מסייעת לחזק את הקשר לשורשיהם.

הפרויקט הוכרז באוקראינה ב-28 בינואר 2025 במהלך ביקור של מנהלת האו”ם, אודרי אזוליי. תחת חסות האו”ם ומימון האיחוד האירופי, היוזמה מכסה את קייב, אודסה ודניפרו – ערים בהן מאוחסנים ארכיונים יהודיים ייחודיים.

מטרות הפרויקט: שימור ודיגיטציה של ארכיונים

שמירת מסמכים יהודיים היא חלק חשוב במורשת התרבותית, מכיוון שמסמכים אלה משמשים בסיס למחקר, עבודות אקדמיות ויוזמות תרבותיות. הם מכילים הרבה עובדות היסטוריות חשובות, המייצגות את תרומתה של הקהילה היהודית להיסטוריה של אוקראינה, כמו גם מספקים עדויות לטרגדיות שחווה העם היהודי בתקופות היסטוריות שונות.

במסגרת הפרויקט, יידיגיטו עשרות אלפי מסמכים השמורים בארכיונים, ספריות וגורמים אחרים. הדיגיטציה לא רק תשמור על החומרים האלה לדורות הבאים, אלא תאפשר גם גישה רחבה לחוקרים, היסטוריונים ולקהל הרחב.

השפעת התוקפנות הרוסית על שמירת הארכיונים

הפרויקט מקבל משמעות מיוחדת לאור התוקפנות הרוסית באוקראינה. המלחמה המתמשכת מאיימת על ארכיונים, ספריות ומסמכים היסטוריים רבים. הפצצות וההרס של תשתיות מקשים מאוד על שמירת החומרים האלה. לכן, היוזמה של האו”ם והאיחוד האירופי מהווה צעד חשוב בשימור ושיקום חלק מהמורשת הזו.

מריאנה בטסה, סגנית שר התרבות וראשת ועדת האומות המאוחדות לאוקראינה, הדגישה כי פרויקט זה הכרחי לחיזוק הארכיונים האוקראיניים ולהגברת יכולת שמירת המורשת התיעודית. היא גם ציינה את חשיבות שיתוף הפעולה בין חוקרים, אמנים ועיתונאים להפצת הידע על ההיסטוריה היהודית של אוקראינה.

המרכיב החינוכי של הפרויקט וחשיבותו הבינלאומית

הפרויקט כולל גם רכיב חינוכי. האו”ם יארגן הכשרה ל-50 מומחים אוקראינים בתחום התרבות, שיתמקדו באינבנטוריזציה ושימור מסמכים. דבר זה יאפשר לארכיונאים האוקראינים לשפר את כישוריהם ולהרחיב את היכולת לעבוד עם חומרים היסטוריים חשובים.

רמי דופלו, סגן ראש נציגות האיחוד האירופי באוקראינה, ציין כי שמירת המורשת התרבותית היא השקעה בעתיד המשותף שלנו, ומגוון התרבויות הוא בסיס לאחדות האומות האירופיות.

חשיבות הפרויקט לאוקראינה וליהודים

הפרויקט חשוב לא רק לאוקראינה אלא גם לקהילה היהודית. התרבות היהודית תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מנוף התרבות האוקראיני, ודרך שמירת המורשת התיעודית נוכל להבין ולהוקיר את התרומה הזו.

הפרויקט גם חשוב למהגרים מאוקראינה, במיוחד ליהודים החיים בישראל. עבורם, שמירת המסמכים היהודיים באוקראינה היא צעד חשוב בשימור ההיסטוריה שלהם ובחיזוק הקשר למדינתם.

הפוטנציאל להתפתחות הארכיונים באוקראינה

הפרויקט של האו”ם והאיחוד האירופי יאפשר לאוקראינה לפתח את הארכיונים שלה, לשפר את רמתם הטכנית ולהבטיח גישה טובה יותר למסמכים היסטוריים. בהדרגה, יפנימו טכנולוגיות חדשות והזדמנויות לשימור הזיכרון ההיסטורי, במיוחד דרך הדיגיטציה.

זה יפתח הזדמנויות חדשות למחקר ולעבודות אקדמיות. האירועים הרב-מדיה, שהיוזמה מארגנת, יאפשרו לקהל רחב להכיר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית באוקראינה.

סיכום

הפרויקט של האו”ם והאיחוד האירופי לשימור המורשת התיעודית היהודית באוקראינה הוא צעד חשוב בשימור המורשת התרבותית של אומה שלמה. בזכות הדיגיטציה ושימור הארכיונים, המסמכים הללו יהיו זמינים לדורות הבאים. זה יעזור לא רק לשמור על ההיסטוריה, אלא גם יאפשר הבנה טובה יותר של האינטראקציה התרבותית בין העמים היהודיים והאוקראינים.

למידע נוסף על חדשות מישראל ופרויקטים עדכניים, כמו הפרויקט לשימור תיעוד יהודי, בקרו באתר NAnews – חדשות מישראל.

מחבר: אלכסנדר חמלניצקי

ב-Kyivstar TV הופיעה כרטיסיית השידור החי של משחק ישראל – אוקראינה באליפות אירופה בכדורעף לגברים לשנת 2026. המשחק יתקיים ב-10 בספטמבר בסופיה, תחילת המשחק – ב-19:00. עבור ישראל, אוקראינה ובולגריה זה אותו זמן מקומי, כך שלצופה הישראלי אין צורך לחשב מחדש. הכרטיס הרשמי של CEV מאשר את התאריך, השעה ו-Arena 8888 Sofia.

במבט ראשון – תשובה רגילה לשאלה “איפה לצפות”. אבל שבוע לפני המשחק התמונה הפכה לצפופה יותר. אוקראינה מגיעה ליורו אחרי העונה הטובה ביותר שלה בליגת האומות בהיסטוריה שלה וכרגע עורכת את סדרת המשחקים האחרונה שלה בטאלין. ישראל סיימה את שלב הליגה של הליגה האירופית עם שישה ניצחונות מתוך שישה, הגיעה לחצי הגמר, וה-U22 שלה בקיץ כבר ניצחה את האוקראינים 3:0 ואז זכתה בארד ההיסטורי של אליפות אירופה.

כבר כתבנו בפירוט על ההרכבים וההכנות הראשוניות לפני ישראל – אוקראינה. כעת הופיעה נקודת התחלה חדשה: נותרו שבעה ימים עד המשחק הראשון, השידור כבר מוכן, לוח הזמנים הרשמי של CEV נקבע, והקבוצות הגיעו לשלב ההכנה שבו השיחות על “הפוטנציאל” מסתיימות. הגיע הזמן לראות מי באמת הגיע ל-10 בספטמבר.

איפה ומתי ישראל – אוקראינה: שידור, סופיה ושעה 19:00

משחק ישראל – אוקראינה יתקיים ביום חמישי, 10 בספטמבר, ב-Arena 8888 Sofia. בכרטיס הרשמי של CEV הוא מופיע כ-MFB-03 – המשחק השלישי של קבוצת B. לפניו באותו יום פולין תשחק נגד פורטוגל, והטורניר בסופיה ייפתח ב-9 בספטמבר עם המפגש בין בולגריה וצפון מקדוניה.

תחילת ישראל – אוקראינה – 19:00 לפי סופיה. ב-10 בספטמבר סופיה, קייב וישראל נמצאות באותו אזור זמן UTC+3, ולכן עבור הקהל שלנו בחיפה, תל אביב, ירושלים או באר שבע זה גם 19:00.

הסיבה לחזור לנושא הייתה הופעת דף המשחק עם השידור החי ב-Kyivstar TV. כלומר, הפלטפורמה האוקראינית כבר הפכה את המשחק ישראל – אוקראינה לאירוע נפרד.

הארנה עצמה היא גם חלק מהסיפור. במקור, את החלק הבולגרי של יורו-2026 תכננו לערוך בוורנה, אך CEV כבר בסתיו 2025 העבירה את המשחקים לסופיה. הסיבה די ברורה: לאחר הכסף של בולגריה באליפות העולם, נוצר במדינה בום כדורעף אמיתי, ו-Arena 8888 מכילה יותר מ-12 אלף צופים בכדורעף. בסופו של דבר, הקבוצה עם פולין, בולגריה, אוקראינה, פורטוגל, ישראל וצפון מקדוניה קיבלה מגרש שבו הגורם הביתי של הבולגרים יכול להרגיש לא סמלי בכלל.

ועוד פרט אחד. בסופיה יתקיימו לא רק 15 משחקים של קבוצת B, אלא גם ארבעה משחקים בשמינית הגמר ושני רבעי גמר. לכן, עבור אלה שיעלו מהקבוצה, המגרש הזה עשוי לא להסתיים לאחר הסיבוב האחרון.

למה המשחק הראשון של קבוצת B כבר לא נראה “חימום”

בקבוצה יש שש נבחרות, ארבע עולות לפלייאוף. על הנייר זה נראה די נוח: אפשר להפסיד משחק אחד, אפילו שניים, ועדיין לשמור על סיכוי. אבל לוח הזמנים הופך את התחלת ישראל – אוקראינה להרבה פחות נעימה לשני הצדדים ממה שנראה.

אוקראינה ביום למחרת, 11 בספטמבר, משחקת נגד צפון מקדוניה. כבר ב-12 בספטמבר – נגד המארחת של הטורניר בולגריה. לאחר מכן ב-14 בספטמבר פורטוגל וב-15 בספטמבר פולין. כלומר, אחרי ישראל האוקראינים מקבלים משחק ללא הפסקה מלאה, ואז כמעט מיד יוצאים נגד אחת הקבוצות החזקות ביותר בקבוצה על המגרש הביתי שלה.

לישראל יש קצב קצת שונה, אבל לא פשוט יותר: אחרי אוקראינה – פולין ב-12 בספטמבר, פורטוגל ב-13, בולגריה ב-14 וצפון מקדוניה ב-16. אם ישראל מתחילה בהפסד, ואז מקבלת את המובילה בדירוג העולמי פולין, הלחץ על המשחק נגד פורטוגל עולה בחדות. אם מתחילה בניצחון על אוקראינה – כל המתמטיקה של הקבוצה עבור הקבוצה של איתמר שטיין משתנה.

לכן לא הייתי קורא ל-10 בספטמבר “המשחק הראשון שבו עדיין לא מחליטים כלום”. פורמלית – כן, לא מחליטים. מעשית – כאן בדיוק שתי הקבוצות יכולות לקנות לעצמן שקט או להפך להכניס את עצמן לצורך להחזיר את עצמן.

באוגוסט נאנווסטי — חדשות ישראל כבר ניתחו בפירוט מדוע המשחק הזה הפסיק להיות מפגש של פייבוריט ברור עם קבוצה שנותר לה רק לסבול. ישראל בקיץ הוסיפה טיעונים ספורטיביים, אוקראינה – גם כן. אבל הטיעונים שלהם באיכות שונה. אוקראינה בדקה את עצמה ב-VNL נגד האליטה העולמית. ישראל הלכה דרך הליגה האירופית, שם רמת היריבים נמוכה יותר. אי אפשר לערבב את הטורנירים האלה, אחרת תתקבל תמונה יפה אך לא נכונה.

יש עוד שכבה פסיכולוגית. עבור הקבוצה האוקראינית הפסד לישראל ייתפס ככשל רציני דווקא בגלל המעמד הנוכחי שלה. עבור ישראל ניצחון יהווה אישור שההתקדמות הקיץ היא לא רק תוצאה של לוח זמנים מוצלח בליגה האירופית. וזה כבר מתח ספורטיבי נורמלי, ללא צורך לנפח אותו באופן מלאכותי.

אוקראינה לפני היורו: VNL היסטורי, לוסאנו והבדיקה האחרונה בטאלין

אוקראינה מגיעה לאליפות אירופה עם הטיעון הכבד ביותר מכל מה שאפשר להביא למשחק הפתיחה: היא רק עכשיו עברה עונה היסטורית בליגת האומות. בשלב הבתים הקבוצה של ראול לוסאנו ניצחה שבעה משחקים מתוך שנים עשר, סיימה במקום השביעי ויצאה לראשונה לשמינית הגמר של VNL.

ברבע הגמר היריבה הייתה פולין – המובילה בדירוג העולמי והזוכה הנוכחית בליגת האומות. אוקראינה הפסידה 1:3 — 22:25, 25:22, 20:25, 17:25. אין צורך לרומנטיזציה של התוצאה, הפולנים עברו הלאה בצדק. אבל עבור אוקראינה עצם העובדה שהיא הגיעה למשחק הזה דרך עונה מלאה של VNL כבר שינתה את מעמדה בכדורעף האירופי.

לאחר שלב הבתים אוקראינה עלתה מהמקום ה-17 ל-מקום ה-11 בדירוג FIVB והייתה לה 247.59 נקודות. הקפיצה גדולה – מיד שש מקומות. לכן נגד ישראל אוקראינה יוצאת לא כעוד “נבחרת חזקה”, אלא כקבוצה שהתקרבה לעשירייה הראשונה בעולם.

יש גם מרחק ארוך יותר. ביורו-2023 הקודם אוקראינה הגיעה לרבע הגמר: בשמינית הגמר היא עברה את פורטוגל, ואז הפסידה לסלובניה 1:3. כלומר, לנבחרת האוקראינית הנוכחית כבר יש ניסיון בפלייאוף האירופי למבוגרים, וזוהי עוד סיבה מדוע מעמד הפייבוריט ב-10 בספטמבר יהיה דווקא של אוקראינה.

ברשימה המורחבת של CEV יש את אולג פלוטניצקי, יורי סמיונוק, וסילי טופצ’י, דמיטרי ינצ’וק, יבגני קיסילוק, טימופיי פולויאן, מקסים דרוזד, סרגיי יבסטראטוב ואחרים. פלוטניצקי משחק שנים ברמה המועדונית עבור “פרוג’ה” – אחת הקבוצות המרכזיות בכדורעף האירופי. המאמן של הנבחרת הוא ראול לוסאנו, אדם עם ניסיון בינלאומי רב, שעבד גם עם פולין וגם עם גרמניה.

אבל אין הכנה מושלמת. איליה קובלב, אחד השחקנים הבולטים של אוקראינה בליגת האומות, מפספס את היורו בגלל בעיות בריאות והצורך בניתוח. לקבוצת האימונים חזרו טימופיי פולויאן ואלכסנדר בויאקו, שהחמיצו בעבר את VNL בגלל פציעות. עבור לוסאנו זה אומר שהשבוע האחרון לפני היורו נדרש לא לצילומים יפים מהמחנה, אלא לבדיקה של השילובים.

ובדיוק ב-3 בספטמבר אוקראינה מתחילה טורניר ידידותי בטאלין. היריבה הראשונה – לטביה, המשחק נקבע לשעה 16:00 לפי קייב. שלב ההכנה האחרון מתקיים לאחר מספר שבועות של עבודה באסטוניה; לאחר מכן הקבוצה תפגוש את סלובקיה ואסטוניה. הבדיקה האחרונה מסתיימת ב-5 בספטמבר, וכבר בעוד חמישה ימים אוקראינה צריכה לצאת נגד ישראל בסופיה.

אם מסתכלים רק על הדירוג, אוקראינה היא הפייבוריט. אם מסתכלים על העומס, התאוששות השחקנים, היעדר קובלב והמעבר הקצר מטאלין ליורו – מופיעים מספר שאלות שהטבלה של FIVB לא נותנת להן תשובה.

ישראל: שישה ניצחונות, חצי גמר הליגה האירופית וקבוצה צעירה

לישראל היה קיץ שונה. הנבחרת לא שיחקה ב-VNL ולא קיבלה כל שבוע יריבים ברמת פולין, איטליה או יפן. אבל בטורניר שלה הקבוצה של איתמר שטיין עשתה כמעט את המקסימום האפשרי: ניצחה את כל ששת המשחקים של שלב הליגה של CEV European League וצברה 17 נקודות.

באמצע יוני CEV ציינה במיוחד את הסדרה של ישראל, כולל ניצחונות על שבדיה וקרואטיה. שלב הליגה הסתיים בין ארבעת הטובות ביותר ויחד עם העלייה לחצי הגמר קיבלה זכות להשתתף ב-EuroVolley-2028. עבור תוכנית הנבחרת זה גם מדד: מדובר לא בערב מוצלח אחד, אלא בקטע קיץ ארוך ללא הפסדים בשלב הראשון.

לאחר מכן הגיעו הולנד. בחצי הגמר הראשון ישראל הפסידה 1:3, אבל שלושת המערכות הראשונות היו 23:25, 30:28 ו-23:25. שי מאיו ליברמן ומארק רורה יחד צברו 45 מתוך 95 הנקודות של ישראל. CEV באותו רגע כינתה את הנבחרת הישראלית במקום ה-29 בעולם, וליברמן עד שלב חצי הגמר היה המבקיע המוביל של הליגה האירופית.

למחרת הולנד שוב ניצחה 3:1. ישראל לקחה את המערכה השנייה 25:18, אבל לאחר מכן ההולנדים סגרו את המשחק. עבור היורו זה, אולי, חומר מועיל: הקבוצה ראתה שסדרה של 6:0 לא מבטלת את ההבדל במהירות קבלת ההחלטות ובאיכות הסיומים, כאשר מולך יריב ברמה הבאה.

ביורו הקודם ישראל שיחקה בבית, בתל אביב. אז הקבוצה של שטיין הפסידה לצרפת 0:3, אף שבמערכה השנייה הגיעה ל-27:29, ואז הפסידה לפורטוגל 0:3. התוצאות האלה גם נשמרות בזיכרון: ההתקדמות של 2026 ניכרת דווקא משום שלפני שלוש שנים ישראל עדיין נתקלה בתקרה במשחקים כאלה.

בכרטיס הרשמי של המשחק של CEV לישראל מצוין מאגר רחב של שחקנים: נועם אריאל, ויאצ’סלב בצ’קלה, איליה גולדרין, ניקיטה מרון, עמרי רויטמן, אילי חוור, שי מאיו ליברמן, מארק רורה ואחרים. המאמן הראשי – איתמר שטיין, בצוות גם ודים דולגיך ואלכסנדר שפרנוביץ’.

השאלה המרכזית כאן אינה האם ישראל יכולה לפתע להפוך לפולין. היא לא יכולה, והצגה כזו חסרת משמעות. מעניין יותר: האם הקבוצה תוכל לשמור על איכות המשחק שאפשרה לה לעבור את שלב הליגה ללא הפסדים, כבר מול יריב שחי בקיץ על מהירות VNL.

עבור הקורא הישראלי זו גם הזדמנות טובה להסתכל על הנבחרת קצת יותר מקרוב. אנחנו רגילים שהספורט הבינלאומי של ישראל הוא כדורגל, כדורסל, ג’ודו, התעמלות. כדורעף בדרך כלל נשאר בצד. וכאן הקבוצה הבוגרת הולכת ליורו אחרי חצי גמר הליגה האירופית, ומתחת כבר לוחצת הנבחרת הצעירה עם מדליה אירופית. כזה צירוף עונות לא קורה כל שנה.

התוצאה 3:0 כבר הייתה: מה באמת אומר הניצחון של ישראל על אוקראינה U22 ביוני

29 ביוני באלבופיירה שבפורטוגל נפגשו כבר הנבחרות הצעירות של ישראל ואוקראינה U22 באליפות אירופה. ישראל ניצחה 3:0 — 25:19, 25:22, 25:20. המשחק נמשך 79 דקות. זה לא היה טיי-ברייק, לא כשל מקרי במערכה אחת ולא ניצחון בשני כדורים. ישראל לקחה את כל שלוש המערכות.

לאחר מספר ימים התוצאה ההיא הפסיקה להיראות כהבזק בודד. ישראל עלתה לחצי הגמר, ואז במשחק על הארד ניצחה את צרפת 3:0. וכאן כבר הסיפור באמת הפך להיסטוריה: FIVB תיעדה את הארד הזה כ-המדליה הראשונה בהיסטוריה של ישראל באליפויות אירופה בכדורעף קלאסי – בכל קטגוריית גיל ובגברים או נשים.

הדבר המעניין ביותר – חלק מהשחקנים של אותה קבוצה לא נשארו בתוך הטורניר הגילאי. ליברמן, רורה, מרון ושחקנים צעירים אחרים כבר נמצאים בשדה הראייה של הנבחרת הבוגרת. ליברמן ורורה בחצי הגמר של הליגה האירופית נגד הולנד לא היו “צעירים דקורטיביים לעתיד”, אלא שחקנים שדרכם ישראל באמת צברה נקודות.

אבל אי אפשר להעביר את ה-3:0 של יוני למשחק ב-10 בספטמבר. לאוקראינה יש נבחרת בוגרת אחרת, מנהיגים אחרים, תוכנית אימון אחרת וניסיון בינלאומי שונה לחלוטין. לאולג פלוטניצקי או יורי סמיונוק אין שום קשר לכך שה-U22 האוקראינית הפסידה באלבופיירה.

אז למה בכלל לזכור את המשחק הזה? כי הוא אומר משהו על ישראל, ולא מנבא את תוצאת המפגש הבוגר. הוא מראה שהדור הנוכחי של השחקנים הישראלים כבר לא יוצא נגד המדים האוקראיניים עם המחשבה שהנוכחות של היריב היא מעליהם במעמד. כמה אנשים מהמערכת הזו לא מזמן ניצחו משחק כזה ואז הגיעו למדליה אירופית.

לנאנווסטי יש גם הקשר ספורטיבי רחב יותר של היחסים בין שתי המדינות. בקיץ סיפרנו איך אוקראינה הביאה כ-50 ספורטאים למכביה בישראל וסיימה אותה עם 13 מדליות. קודם כתבנו גם על המפגש של ספורטאים אוקראינים מפרויקט Olympic Dreams בתל אביב. הספורט בין ישראל לאוקראינה בשנת 2026 מופיע יותר ויותר לא כקישוט דיפלומטי, אלא כתחרויות אמיתיות, מחנות, ניצחונות והפסדים.

מה יהיה אחרי 10 בספטמבר: לוח זמנים, ארבעה מקומות בפלייאוף והמשמעות הישראלית-אוקראינית

אם מסירים את הרגשות, המשימה בשלב הבתים מאוד קונקרטית: לתפוס אחד מארבעת המקומות הראשונים. פולין נראית כפייבוריטית הראשית של הקבוצה. בולגריה משחקת בבית ואחרי הכסף העולמי קיבלה עלייה עצומה של עניין. אוקראינה נכנסת ליורו מהמקום ה-11 בדירוג FIVB ורבע גמר VNL. ואז מתחילה האזור שבו פורטוגל, ישראל וצפון מקדוניה ינסו להרוס את ההיררכיה המצוירת מראש.

בדיוק בגלל זה המשחק הישיר בין ישראל לאוקראינה שווה לצפות לא רק בגלל עצם המפגש בין שתי מדינות קרובות לקהל שלנו. הוא קובע את המסלול. אוקראינה בניצחון מקבלת כניסה נורמלית לטורניר לפני צפון מקדוניה ובולגריה הקשה. ישראל בניצחון מקבלת שלוש נקודות או לפחות יתרון רציני לפני פולין, פורטוגל ובולגריה. בהפסד – לכל אחד יש חוב לוח זמנים לא נעים.

יש גם צד תקשורתי. עבור הצופה האוקראיני המשחק קיבל כעת נקודת גישה ברורה – Kyivstar TV הפכה אותו לשידור נפרד. עבור הקהל דובר הרוסית בישראל זו הזדמנות לראות את נבחרת ישראל במשחק נגד מדינה שרבים כאן ממשיכים לעקוב אחריה באופן אישי מאוד. כאן אין צורך להמציא הקשר פוליטי לכל כדור. מספיק ששתי נבחרות לאומיות נפגשות בטורניר אירופי גדול, ולשתיהן יש סיבות לראות בעונה הזו חשובה.

נאנווסטי — חדשות ישראל כבר כתבו על איך ספורטאים אוקראינים וישראלים נפגשים במכביה, בטורנירים צעירים ובמחנות. ב-10 בספטמבר יהיה רמה אחרת – חלק הגמר הבוגר של EuroVolley, Arena 8888 בסופיה ומשחק שמתחיל את האליפות מיד לשתי הנבחרות.

הפייבוריט לפי המעמד הנוכחי – אוקראינה. זה צריך להיאמר בבירור. היא גבוהה יותר בדירוג העולמי, עברה את VNL, הגיעה לרבע הגמר ויש לה שחקנים מקבוצות אירופיות חזקות. ישראל – קבוצה נמוכה יותר בדירוג ועם לוח זמנים בינלאומי פחות כבד.

אבל “פייבוריט” ו”המשחק כבר שוחק” – הם דברים שונים לגמרי. ישראל מביאה שישה ניצחונות של שלב הליגה, חצי גמר הליגה האירופית ושחקנים צעירים שלפני כמה שבועות לקחו את המדליה האירופית הראשונה למדינה. אוקראינה מביאה את העונה הטובה ביותר ב-VNL, אבל עדיין צריכה לאסוף את הצורה הסופית לאחר פציעות ומשחקי בקרה.

ב-10 בספטמבר בשעה 19:00 יתברר איזה מהסיפורים הקיץ האלה היה קרוב יותר ליורו האמיתי. ואולי, בדיוק בגלל זה הייתי מפעיל את המשחק מההתחלה, ולא מהמערכה השנייה. כאן יש יותר מדי קווים שמצטלבים מיד, כדי אחר כך להסתכל רק על התוצאה הסופית של 3:0 או 3:2 ולנסות לשחזר מה קרה.

אדם יכול לגור בישראל, אך לעבוד עם לקוחות בארה”ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, פולין, קנדה או מדינה אחרת. מספר בינלאומי באתר לא תמיד נוח ללקוחות מקומיים, ורכישה ותחזוקה מתמדת של מספר כרטיסי SIM פיזיים הופכים לבעיה נפרדת.

במצב כזה ניתן לחבר מספר וירטואלי של המדינה הנדרשת. לקוחות יתקשרו למספר מקומי רגיל, והבעלים יוכל לקבל שיחות דרך האינטרנט על סמארטפון, מחשב, טלפון IP או באמצעות העברה.

פיזית להיות במדינה שהמספר שלה מחובר, בדרך כלל לא נדרש. עם זאת, הכללים תלויים במדינה הספציפית: לפעמים לצורך רישום המספר יש לאמת זהות, כתובת או לספק מסמכי חברה.

מערכת נאנובוסטי משתמשת בשירות Zadarma, ולכן החלטנו לספר בפירוט וללא מונחים טכניים מסובכים, איך פועלת טלפוניה וירטואלית, למי היא באמת יכולה להיות מועילה ואילו מגבלות יש לבדוק לפני תשלום המספר.

מהו מספר טלפון וירטואלי

מספר וירטואלי הוא מספר טלפון מלא, שאינו קשור לכרטיס SIM פיזי או למכשיר מסוים.

הוא יכול לכלול קוד של מדינה ועיר נבחרת. לדוגמה:

• +972 — ישראל;
• +1 — ארה”ב או קנדה;
• +44 — בריטניה;
• +49 — גרמניה;
• +33 — צרפת;
• +34 — ספרד;
• +39 — איטליה;
• +48 — פולין;
• +380 — אוקראינה;
• +995 — גאורגיה.

הלקוח מחייג את המספר המוכר לו, והשיחה מועברת דרך האינטרנט לבעל המספר. לקבלת שיחות ניתן להשתמש באפליקציה, תוכנה במחשב, טלפון IP, מרכזיה בענן או העברה למספר טלפון רגיל.

Zadarma מציעה יותר מ-30 אלף מספרים וירטואליים ב-110 מדינות. בהתאם למדינה זמינים מספרים עירוניים, לאומיים, ניידים וחינמיים למתקשר.

אין לבלבל מספר וירטואלי עם מספרים זמניים חינמיים, שמתפרסמים באתרים פתוחים לקבלת הודעה אחת. זהו מספר קבוע, שאדם או חברה יכולים להשתמש בו כל עוד משלמים על תחזוקתו ומקיימים את תנאי המפעיל.

איך מספר פועל ללא כרטיס SIM

עקרון הפעולה די פשוט.

המשתמש נרשם לשירות, בוחר מדינה ומספר זמין, עובר את הבדיקה הנדרשת ומגדיר את אופן קבלת השיחות. לאחר מכן השיחות מתקבלות דרך האינטרנט.

בדרך כלל התהליך נראה כך:

1. האדם בוחר מדינה.
2. מגדיר את סוג המספר המתאים.
3. בודק את העלות והדרישות למסמכים.
4. מחבר את המספר.
5. מתקין אפליקציה על סמארטפון או מחשב.
6. מגדיר שיחות נכנסות ויוצאות.
7. במידת הצורך מחבר העברה או מרכזיה בענן.

לפעולת האפליקציה נדרש Wi-Fi יציב או אינטרנט נייד. אם האינטרנט אינו זמין או פועל לא יציב, ניתן להפנות שיחות למספר טלפון רגיל. Zadarma תומכת רשמית בקבלת שיחות דרך אפליקציות וטלפוני IP, העברה, מרכזיה בענן משלה ושרתים חיצוניים.

מתברר שסמארטפון אחד יכול לשמש בו זמנית לכרטיס SIM אישי ולמספר אחד או כמה מספרים וירטואליים לעבודה.

אילו מספרים של מדינות ניתן לחבר

Zadarma מספקת מספרים ב-110 מדינות. זה לא אומר שבכל המדינות זמינים אותם תנאים: במקום אחד ניתן לבחור מספר עירוני של אזור מסוים, במקום אחר מוצע מספר לאומי או נייד, ובמדינות מסוימות זמינים מספרים בפורמט 800.

בין היעדים הפופולריים:

• ישראל;
• ארה”ב;
• קנדה;
• בריטניה;
• גרמניה;
• צרפת;
• ספרד;
• איטליה;
• פולין;
• צ’כיה;
• אוסטריה;
• בלגיה;
• הולנד;
• שוויץ;
• שוודיה;
• נורווגיה;
• פינלנד;
• רומניה;
• בולגריה;
• יוון;
• קפריסין;
• גאורגיה;
• מולדובה;
• אוקראינה;
• קזחסטן;
• טורקיה;
• איחוד האמירויות הערביות;
• הודו;
• יפן;
• דרום קוריאה;
• סינגפור;
• אוסטרליה;
• ניו זילנד;
• מקסיקו;
• ברזיל;
• ארגנטינה;
• צ’ילה;
• דרום אפריקה.

לפני החיבור יש לפתוח את דף המדינה הספציפית ולבדוק איזה סוג מספר מוצע, האם ניתן לרשום אותו על שם תושב חוץ, אילו מסמכים יידרשו והאם המספר תומך ב-SMS.

אילו סוגי מספרים וירטואליים קיימים

הבחירה תלויה במטרה שלשמה נדרש הטלפון.

מספר עירוני

מספר כזה מכיל קוד של עיר או אזור מסוים. לדוגמה, חברה יכולה לחבר מספר של תל אביב, לונדון, ניו יורק או עיר אחרת, גם אם העובדים עובדים מרחוק.

מספר עירוני מתאים לאתרים, שירותי ייעוץ, חברות תיקונים, סוכנויות נדל”ן, מרפאות, חנויות מקוונות ומשרדים קטנים.

מספר לאומי

מספר לאומי לא תמיד קשור לעיר מסוימת. הוא יכול לשמש חברה שעובדת עם לקוחות בכל הארץ.

בישראל, לדוגמה, קיימים מספרים לאומיים וירטואליים עם קוד +972 77. יש לבדוק את תנאי החיבור והעלות ישירות לפני ההזמנה.

מספר נייד

במדינות מסוימות Zadarma מציעה מספרים ניידים וירטואליים. הם יכולים לתמוך לא רק בשיחות קוליות, אלא גם בקבלת SMS.

לדוגמה, מספר נייד וירטואלי ישראלי +972 55 מאפשר לקבל שיחות ו-SMS דרך אפליקציה, העברה, מרכזיה או CRM, כאשר נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, המספר הספציפי יכול להינתן אוטומטית, ללא אפשרות לבחור שילוב יפה של ספרות.

מספר 800

זהו מספר שהשיחה אליו בדרך כלל משולמת על ידי הבעלים ולא על ידי הלקוח. מספרים כאלה משמשים שירותי תמיכה, מחלקות מכירות וחברות גדולות.

התעריפים לשיחות נכנסות וזמינות מספרי 800 משתנים בהתאם למדינה.

למה צריך מספר של מדינה אחרת

מספר וירטואלי פותר לא בעיה אחת, אלא כמה בעיות בבת אחת.

עבודה עם לקוחות זרים

חברה ישראלית יכולה לחבר מספר של ארה”ב, בריטניה, גרמניה, צרפת או מדינה אחרת. הלקוח יתקשר למספר מקומי מוכר, והעובד יקבל את השיחה בישראל.

ללקוח זר שיחה כזו בדרך כלל מובנת יותר מאשר שיחה למספר בינלאומי לא מוכר.

עם זאת, מספר טלפון זר בפני עצמו לא אומר שהחברה רשומה או שיש לה משרד פיזי במדינה המתאימה. באתר יש לציין בכנות את המיקום הפיזי והנתונים המשפטיים של העסק.

מעבר למדינה אחרת

לאחר מעבר אדם יכול להמשיך לעבוד עם לקוחותיו הקודמים. לדוגמה, מומחה גר בישראל, אך מקבל שיחות מגרמניה, פולין, בריטניה, אוקראינה, קנדה או ארה”ב.

ללקוחות לא חייבים להודיע על מספר נייד זר חדש: הם ממשיכים להתקשר למספר המוכר של מדינתם.

חדר נפרד לעבודה

יזמים רבים מפרסמים את מספר הנייד האישי באתר, ברשתות החברתיות ובמודעות פרסום. כתוצאה מכך שיחות עבודה מתערבבות עם אישיות, והמספר נכנס למאגרי מידע רבים.

מספר וירטואלי מאפשר להפריד את התקשורת:

• שיחות אישיות מגיעות לכרטיס ה-SIM הרגיל;
• שיחות עבודה – לאפליקציה נפרדת;
• בזמן לא עבודה מופעלת הודעה קולית;
• פניות שהוחמצו נשמרות בסטטיסטיקה;
• במידת הצורך השיחות מוקלטות.

עבודה בזמן נסיעות

מספר וירטואלי אינו קשור לכרטיס SIM אחד ולמדינה אחת. אם אדם נסע זמנית מישראל, הוא יכול להמשיך לקבל שיחות עבודה דרך האינטרנט.

התנאי העיקרי – חיבור יציב לרשת.

עבודת מספר עובדים

ניתן לחבר מספר אחד לא רק לאדם אחד. באמצעות מרכזיה בענן השיחות מחולקות בין עובדים, מחלקות או סניפים.

לדוגמה, תחילה השיחה מגיעה למנהל, לאחר מכן – לעובד השני, ואם אף אחד לא ענה, היא מופנית לתא קולי.

מספר וירטואלי של ישראל

לקרואי נאנובוסטי במיוחד רלוונטיים מספר תרחישים:

• מספר ישראלי לחברה שעובדיה נמצאים בחו”ל;
• מספר שני לעסק ללא כרטיס SIM שני;
• מספר נפרד לאתר או לפרסום;
• מספר +972 לקבלת שיחות מישראל;
• מספר תל אביב או אזור אחר;
• מספר נייד עם אפשרות לקבלת SMS;
• מספר כללי למספר עובדים.

זאדרמה מציעה לישראל מספרים עירוניים, לאומיים, ניידים וחינמיים. ניתן לקבל שיחות נכנסות דרך אפליקציות לסמארטפונים ומחשבים, העברה, מרכזיה בענן או CRM.

לחיבור מספר ישראלי עשויים להידרש דרכון או תעודת זהות, כתובת נוכחית או מסמכי רישום של החברה. הרשימה המדויקת תלויה בסוג המספר שנבחר.

לכן אי אפשר להבטיח מראש שכל מספר +972 מחובר מיידית וללא בדיקה.

מספרים של ארה”ב, קנדה ומדינות אירופה

לעסקים במיוחד מבוקשים מספרים אמריקאים, קנדיים ואירופיים.

מספר ארה”ב

מספר אמריקאי יכול להיות שימושי לחברה שעובדת עם לקוחות בארה”ב, לפרויקט אינטרנט, ליועץ או למומחה מרחוק.

בהתאם להצעה ניתן לחבר מספר עירוני, נייד או חינמי. מספרים ניידים אמריקאים של זאדרמה מאפשרים לקבל שיחות ו-SMS דרך אפליקציה, העברה, מרכזיה ו-CRM. ההפעלה מתבצעת לאחר בדיקת הנתונים המסופקים.

מספר בריטניה

מספר בריטי +44 ניתן לחבר למחשב, סמארטפון, טלפון IP, מרכזיה משרדית או מכשיר אחר עם תמיכה ב-SIP. ניתן גם להעביר שיחות למספר רגיל.

מספרים של גרמניה, צרפת, פולין, ספרד ואיטליה

מספרים אירופיים מתאימים לחברות ש:

• מוכרות שירותים במספר מדינות;
• מייעצות ללקוחות זרים;
• מקבלות הזמנות דרך האתר;
• ארגנו שירות תמיכה מרחוק;
• רוצות להשתמש במספרים נפרדים לשווקים שונים;
• מנתחות את יעילות הפרסום לפי אזורים.

יש לקחת בחשבון שמדינות אירופה עשויות לקבוע כללים שונים לרישום מספרים. עבור מספרים עירוניים מסוימים נדרש לאשר כתובת או קשר עם האזור המתאים.

טלפון אחד – מספרי עבודה מרובים

לשימוש במספר וירטואלי אין צורך לקנות סמארטפון שני.

במכשיר אחד יכולים לעבוד בו זמנית:

• כרטיס SIM אישי;
• מספר וירטואלי ישראלי;
• מספר ארה”ב;
• מספר אירופי;
• מספר כללי של החברה.

זה נוח לעורכי דין, מתווכים, יועצים, משווקים, בעלי חנויות אינטרנט, חברות תיקונים, סוכנויות נסיעות ומומחים אחרים.

בזמן שיחה נכנסת האפליקציה מראה לאיזה מספר וירטואלי התקשר הלקוח. העובד מבין לאיזה שוק או פרויקט מתייחסת הפנייה.

הפרדת מספרים מאפשרת גם להשתמש בברכות שונות, לוחות זמנים לעבודה וכללי העברה.

כיצד מערכת נאנובוסטי משתמשת בזאדרמה

מערכת נאנובוסטי משתמשת בשירות זאדרמה לטלפוניה וירטואלית. לכן אנו רואים בו לא כפלטפורמת פרסום מופשטת, אלא ככלי מעשי לאנשים וחברות שעובדים בין מספר מדינות.

השירות יכול להיות שימושי כאשר יש צורך:

• לקבל שיחות דרך האינטרנט;
• להפריד מספר עבודה ממספר אישי;
• לשמור על זמינות בזמן נסיעות;
• לחבר מספר של מדינה אחרת;
• להפנות שיחות למספר עובדים;
• להקליט ולנתח שיחות עבודה;
• לשלב שיחות עם CRM.

עם זאת, טלפוניה וירטואלית דורשת הגדרה ראשונית, ואיכות השיחה תלויה בחיבור האינטרנט. לפני החיבור חשוב גם לבדוק את עלות השיחות, המסמכים ותמיכת SMS למספר שנבחר.

כיצד לחבר מספר זאדרמה

תחילה יש לרשום חשבון ולבחור מדינה. לאחר מכן יש לפתוח את דף סוג המספר הרצוי וללמוד את התנאים בקפידה.

ניתן להירשם ולראות את היעדים הזמינים דרך הקישור השותפי של נאנובוסטי:

https://zadarma.com/en/?ref=23b32c008f2740949f1ac024ef29097f

לאחר ההרשמה סדר הפעולות בדרך כלל הוא:

1. לבחור מדינה.
2. לבחור מספר עירוני, לאומי, נייד או חינמי.
3. לבדוק את דמי החיבור והתחזוקה החודשית.
4. לברר את עלות השיחות הנכנסות והיוצאות.
5. לבדוק את האפשרות לקבלת SMS.
6. להעלות מסמכים, אם הם נדרשים.
7. לחבר את המספר.
8. להתקין את האפליקציה.
9. להגדיר את קבלת השיחות.
10. במידת הצורך לחבר מרכזיה בענן והעברה.

אין לבחור מספר אך ורק לפי מחיר נמוך. לפעמים אפשרות זולה יותר אינה תומכת ב-SMS, דורשת אישור כתובת מקומית או יש לה מגבלות בשימוש.

כיצד לקבל שיחות על סמארטפון ומחשב

זאדרמה מאפשרת לקבל שיחות בכמה דרכים.

אפליקציה לסמארטפון

ניתן להתקין את האפליקציה על אנדרואיד או אייפון. לאחר ההרשאה המספר הווירטואלי עובד דרך Wi-Fi או אינטרנט נייד.

זו האפשרות הפשוטה ביותר למשתמש אחד.

תוכנה למחשב

ניתן לקבל שיחות על מחשב עם אוזניות. אפשרות זו מתאימה ליועצים, מפעילי תמיכה ולעובדים שמבלים את רוב יום העבודה מול המחשב.

טלפון IP

במשרד ניתן להתקין מכשיר שולחני רגיל שמתחבר לא לקו טלפון רגיל אלא לאינטרנט.

העברה

אם אדם לא רוצה להשתמש באפליקציה או נשאר זמנית ללא אינטרנט, ניתן להעביר שיחות למספר נייד או קווי רגיל.

יש לזכור שההעברה עצמה עשויה להיות מחויבת כשיחה יוצאת מהמספר הווירטואלי למספר היעד.

מרכזיה בענן

לצוות עדיף להשתמש במרכזיה בענן. היא מאפשרת לחלק שיחות בין עובדים ולהוסיף פונקציות עסקיות שאינן זמינות בכרטיס SIM רגיל.

מהי מרכזיה בענן

מרכזיה בענן היא מערכת טלפונית וירטואלית של החברה. אין צורך לקנות ולהתקין תחנת משרד פיזית.

באמצעות מרכזיה ניתן:

• לחבר מספר עובדים;
• למנות מספרים פנימיים;
• להגדיר ברכת קול;
• ליצור תפריט ‘לחץ 1 כדי ליצור קשר עם מחלקת המכירות’;
• להפיץ שיחות בתור;
• להעביר שיחה לעובד אחר;
• להגדיר שעות עבודה;
• להפעיל תא קולי;
• להקליט שיחות;
• לצפות בסטטיסטיקה;
• לחבר CRM.

מרכזיה בענן Zadarma תומכת בהפניית שיחות, הקלטת שיחות, תור שיחות, החזקת שיחה וניתוח פעילות טלפונית.

זה במיוחד מועיל לחברות שעובדיהן עובדים מהבית, נמצאים בערים שונות או אפילו במדינות שונות.

הקלטת שיחות וסטטיסטיקה

הקלטת שיחות עוזרת לשחזר הסכמות, לשלוט באיכות הייעוץ ולפתור מצבים שנויים במחלוקת.

ב-Zadarma ניתן להאזין להקלטות דרך מדור הסטטיסטיקה של המרכזיה בענן. הן נשמרות בענן, ושיחות חשובות ניתן לשמור בנפרד.

לפני הפעלת ההקלטה יש לבדוק את החקיקה במדינה שבה נמצאים המשתתפים בשיחה. בחלק מהתחומים יש להודיע מראש למשתתף על ההקלטה.

לשם כך ניתן להוסיף הודעה קולית אוטומטית לפני החיבור לעובד.

הסטטיסטיקה מאפשרת לראות:

• מספר השיחות הנכנסות והיוצאות;
• שיחות שלא נענו;
• משך השיחות;
• זמן ההמתנה;
• העובד שקיבל את השיחה;
• מקור הפנייה בשימוש במעקב שיחות.

אינטגרציה של טלפוניה עם CRM

בעת אינטגרציה עם CRM העובד יכול לראות את כרטיס הלקוח בזמן שיחה נכנסת, לבצע שיחות בלחיצה אחת ולשמור את היסטוריית השיחות.

בהתאם למערכת בשימוש זמינים:

• פתיחה אוטומטית של כרטיס הלקוח;
• שמירת תאריך ומשך השיחה;
• צירוף הקלטת השיחה;
• יצירת קשר חדש;
• הפצת לקוחות בין מנהלים;
• סטטיסטיקת עבודה של העובדים.

Zadarma מציעה אינטגרציות עם CRM ושירותים שונים. לדוגמה, אינטגרציה עם Bitrix24 תומכת בשיחות בלחיצה אחת, פתיחת כרטיס לקוח, הקלטות שיחות וסטטיסטיקה מלאה של שיחות.

האם ניתן לקבל SMS

האפשרות לקבל SMS תלויה במדינה ובסוג המספר הספציפי.

SMS לא נתמכים בכל המספרים העירוניים, הלאומיים והניידים. במקרים מסוימים יש להפעיל את הפונקציה בנפרד, לאשר זהות ולשלם על המספר מראש לתקופה מינימלית שנקבעה.

התנאים הרשמיים של Zadarma כוללים קבלת הודעות דרך:

• אפליקציה לאנדרואיד;
• אפליקציה ל-iOS;
• תוכנה ל-Windows;
• דואר אלקטרוני;
• חשבון אישי;
• חלק מהמסרים;
• CRM ושירותים משולבים.

בעמוד התעריפים מצוין בנפרד שקבלת SMS זמינה רק למספרים ניידים במדינות מסוימות. להפעלה עשוי להידרש חיבור מספר לפחות לשלושה חודשים והעלאת תעודת זהות. עם זאת, השירות אינו מבטיח קבלת הודעות ממשלחים זרים.

לכן, לפני התשלום יש לפתוח את התנאים של המספר הספציפי ולוודא שהוא אכן תומך בסוג ההודעות הנדרש.

האם מספר וירטואלי מתאים ל-WhatsApp ו-Telegram

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, אך לא ניתן לתת הבטחה אוניברסלית.

חלק מהמספרים הווירטואליים מקבלים קודי רישום ל-WhatsApp, WhatsApp Business, Telegram ופלטפורמות אחרות. עם זאת, הפלטפורמות עצמן עשויות להגביל את השימוש במספרי VoIP, לשנות את כללי האימות או לסרב לשלוח קוד לטווחים מסוימים.

גם קיום פונקציית SMS לא אומר שהמספר יקבל בהכרח הודעה מהבנק, שירות ממשלתי או מסר.

לכן, עדיף לבחור מספר וירטואלי בעיקר לשיחות ותקשורת עסקית. יש לראות את האפשרות לרישום באפליקציה מסוימת כפונקציה נפרדת שיש לבדוק לפני הרכישה.

Zadarma מפרסמת הוראות לשימוש במספרים וירטואליים ל-WhatsApp Business, אך גם מציינת את הצורך לבחור מספר מתאים ולספק את המסמכים המבוקשים.

לא ניתן להבטיח לקורא שכל מספר Zadarma יתאים בוודאות ל-WhatsApp, Telegram, חשבון בנק או אימות דו-שלבי.

אילו מסמכים עשויים להידרש

מספר וירטואלי לא ניתן להחשיב ככלי אנונימי לחלוטין.

הדרישות נקבעות על ידי המפעילים והחקיקה במדינה. בהתאם לכיוון עשויים לבקש:

• דרכון;
• תעודת זהות;
• תמונת בעל המספר;
• אישור כתובת מגורים;
• מסמכים על רישום חברה;
• כתובת משרד;
• הוכחה לקשר עם העיר או האזור הנבחר;
• תיאור השימוש המתוכנן במספר.

לחלק מהמספרים מספיק לעבור בדיקת זהות רגילה. אחרים זמינים רק לתושבים, חברות או אנשים שיש להם כתובת במדינה המתאימה.

לפני התשלום חשוב לקרוא בעיון את תנאי החיבור. אם המסמך הנדרש חסר, המספר עשוי לא להיות מופעל.

כמה עולה מספר וירטואלי

אין מחיר אחיד. העלות תלויה ב:

• מדינה;
• עיר;
• סוג המספר;
• טווח נייד או נייח;
• אפשרות קבלת SMS;
• תקופת התשלום;
• תוכנית התעריפים שנבחרה;
• מספר העובדים;
• פונקציות נוספות.

ההוצאות עשויות לכלול:

• תשלום חד פעמי על חיבור;
• תשלום חודשי או שנתי;
• שיחות יוצאות;
• הפניית שיחות;
• שיחות נכנסות למספרי 800;
• אחסון הקלטות;
• מקומות עבודה נוספים;
• מספרים נוספים.

בעמודים הרשמיים של Zadarma המחירים מוצגים בנפרד לכל מדינה וסוג מספר. חלק מהמספרים מחוברים ללא תשלום חד פעמי, אך זה לא אומר שהשימוש בהם יהיה חינם לחלוטין.

לפני ההזמנה יש לחשב לא רק את עלות המספר עצמו, אלא גם את מספר השיחות הצפוי.

יתרונות המספר הווירטואלי

היתרונות העיקריים כוללים:

• אין צורך בכרטיס SIM פיזי;
• ניתן לחבר מספר ממדינה אחרת;
• שיחות מתקבלות מכל מקום עם אינטרנט;
• סמארטפון אחד יכול לשרת מספר מספרים;
• התקשורת האישית והעסקית מופרדות;
• המספר אינו תלוי במכשיר אחד;
• ניתן לחבר מספר עובדים;
• זמינים הפניית שיחות ותפריט קולי;
• ניתן להקליט ולנתח שיחות;
• אפשרית אינטגרציה עם CRM;
• המספר נוח לשימוש במהלך נסיעות;
• החברה יכולה ליצור ערוץ תקשורת מקומי ללקוחות זרים.

חסרונות והגבלות

טלפוניה וירטואלית לא מתאימה לכולם. יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

• איכות השיחה תלויה באינטרנט;
• ההגדרה הראשונית עשויה להיראות לא מוכרת;
• לא כל המספרים תומכים ב-SMS;
• קבלת קודים מבנקים וממסנג’רים אינה מובטחת;
• לכמה מדינות נדרשים מסמכים נוספים;
• הפניית שיחות עשויה להיות בתשלום נפרד;
• התעריפים משתנים לפי כיוונים;
• מספרי 800 עשויים לכלול שיחות נכנסות בתשלום;
• מספר וירטואלי אינו מחליף תקשורת סלולרית רגילה במצבי חירום;
• מספר זר אינו יוצר נוכחות משפטית של החברה;
• הפרת כללי השירות או החוק עשויה להוביל לניתוק המספר.

למי מתאים Zadarma

השירות עשוי להיות מועיל:

• ליזמים;
• לעצמאים;
• לעורכי דין;
• למתווכים;
• ליועצים;
• לבעלי חנויות מקוונות;
• לחברות תיקון ושירות;
• לסוכנויות תיירות;
• לפרויקטים בינלאומיים;
• לצוותים מרוחקים;
• לשירותי תמיכה;
• לאנשים החיים בין מספר מדינות;
• לחברות הזקוקות למספרים נפרדים לשווקים שונים.

Zadarma עשוי להיות מיותר לאדם הזקוק רק לקוד אישור אחד או למספר זמני לכמה דקות. לטלפוניה וירטואלית קבועה בדרך כלל אין מטרה כזו.

מה לבדוק לפני החיבור

לפני תשלום המספר כדאי לענות על כמה שאלות:

1. האם יש צורך במספר לשיחות או גם ל-SMS?
2. איזה קוד מדינה ועיר נדרש?
3. האם מספר יכול להירשם על שם תושב חוץ?
4. אילו מסמכים יידרשו?
5. כמה עולה החיבור?
6. מהו התשלום החודשי?
7. האם שיחות נכנסות בתשלום?
8. כמה עולות שיחות יוצאות?
9. האם הפניית שיחות מחויבת?
10. האם ניתן לחבר מספר עובדים?
11. האם יש צורך בהקלטת שיחות?
12. האם ה-CRM בשימוש נתמך?
13. האם יש הגבלות ל-WhatsApp או Telegram?
14. מה יקרה עם המספר במקרה של תשלום מאוחר?

גישה זו תעזור להימנע ממצב שבו מספר זול מתגלה כלא מתאים למשימה מסוימת.

מספר וירטואלי הוא כלי, לא פתרון קסם

מספר וירטואלי מאפשר לחיות במדינה אחת, לעבוד עם לקוחות במדינות אחרות ולקבל שיחות דרך האינטרנט ללא מספרי SIM פיזיים מרובים.

הוא יכול להפוך למספר עבודה נפרד, קו טלפון של פרויקט בינלאומי או בסיס למרכזיה עננית מלאה עם מספר עובדים, הקלטת שיחות ו-CRM.

עם זאת, לפני החיבור יש לבדוק בקפידה את תנאי המדינה הנבחרת, תמיכת SMS, דרישות למסמכים, עלות הפניית שיחות וכללי שירותים חיצוניים.

מערכת החדשות של НАновости משתמשת ב-Zadarma ורואה בטלפוניה וירטואלית ככלי מעשי ונוח לתקשורת בינלאומית. עם זאת, בחירת מספר מסוים צריכה להיות תלויה לא בפרסום, אלא במשימות המשתמש.

ניתן לצפות במדינות, מספרים ותנאי חיבור זמינים בקישור השותפים של НАновости:

https://zadarma.com/en/?ref=23b32c008f2740949f1ac024ef29097f

זהו קישור שותפים. אם הקורא יירשם ויתחיל להשתמש בשירות, מערכת החדשות של НАновости עשויה לקבל תגמול. מעבר לקישור אינו משנה את התעריפים שפורסמו באתר Zadarma עבור המשתמש.

ב-15 בינואר 2025 נודע כי כנסת ישראל אישרה הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן המצטיין..

נולד ב-1932 בעיירה קוטי (כיום כפר במחוז קוסובו במחוז איבנו-פרנקיבסק באוקראינה) בעיירה הקרפטית, הוא הפך לאחת מדמויות המפתח של הציונות הדתית, והטביע חותם עמוק בהיסטוריה של ישראל. חוק זה מדגיש את תרומתו העצומה לאיחוד העם היהודי.

חיים דרוקמן – דוגמה לאופן שבו תרמו יהודים מאוקראינה תרומה משמעותית לפיתוח ישראל המודרנית. חייו הפכו לגשר בין המורשת האוקראינית לעתיד הישראלי.

שורשים אוקראינים וילדות

בתחילת המאה ה-20 עיירה קוטי הייתה ביתם של אוכלוסייה רב-אתנית, כולל קהילה אוקראינית, פולנית ויהודית משמעותית.

• הקהילה היהודית של קוטוב:
  • ב-1765 חיו בקוטי 124 משפחות יהודיות.
  • העיר הייתה מפורסמת במסורות היהודיות שלה, בית הכנסת ובית הקברות.

ילדותו של חיים דרוקמן התרחשה בתקופה טראגית בהיסטוריה היהודית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, האוכלוסייה היהודית של גליציה הייתה נתונה להשמדה המונית.

עם תחילת המלחמה הגרמנית-סובייטית נכנסו לקוטי (1 ביולי 1941) חיילים הונגרים, בעלי ברית של גרמניה, שהעבירו את השלטון לממשל הגרמני באוגוסט. בתקופת הכיבוש הגרמני הושמדו כמעט כל היהודים.

• שואה בקוטי:
  • ב-9 באפריל 1942 נהרגו בקוטי 1,038 יהודים.
  • ב-15 באוגוסט של אותה שנה נורו עוד 1,181 בני אדם ביער שפרובסקי.

חיים דרוקמן ומשפחתו ניצלו בנס. בפסח 1942 הסתתר עם הוריו במרתף מתחת לבית דודו בחלק הלא-יהודי (האוקראיני) של העיר.

בקיץ 1942 נמלטו איתו הוריו לצ'רנוביץ, שהייתה באותה תקופה חלק מרומניה, שם שהו שנה. דרוקמן בילה זמן מה במקלט. מאוחר יותר הסגירו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו תעודות כניסה לארץ ישראל, ושלחו אותו עמם באוגוסט 1944 באחת משלוש ספינות מקונסטנטה לאיסטנבול.

לפי התוכנית המקורית הם היו אמורים להפליג על המפקורה, אך הם איחרו ועלו על ספינה אחרת, וכך נמלטו, שכן המפקורה הוטבעה על ידי צוללת, וכמעט כל הנוסעים מתו. לאחר המלחמה עלו הוריו לארץ והמשפחה התאחדה.

הישגיו העיקריים של חיים דרוקמן לישראל

1. מנהיגות בציונות הדתית

חיים דרוקמן הפך לסמל של התנועה הציונית הדתית, המשלב בין מסורת לבין השאיפה לתחייה לאומית.

• עמד בראש ישיבת אור עציון, שהפכה למרכז של חינוך דתי.
• עמד בראש אגודת ישיבות בני עקיבא, לימד אלפי תלמידים.
• תמך בשילוב ערכי דת בחברה הישראלית המודרנית.

2. פעילות פוליטית

דרוקמן היה חבר כנסת וכיהן כסגן השר לשירותי דת. בתפקיד זה קידם באופן פעיל יוזמות חקיקה שחיזקו את הזהות היהודית של ישראל.

3. ניהול מערכת ההמרה

בשנים 2004 עד 2012 הוביל חיים דרוקמן את תהליך הגיור (קבלת היהדות) בישראל. בהנהגתו הפכו עשרות אלפי אנשים לחלק מהעם היהודי.

תלמידים שהפכו למנהיגי ישראל

חיים דרוקמן העלה אלפי סטודנטים, שרבים מהם תפסו תפקידי מפתח בישראל. ביניהם:

• נפתלי בנט – ראש ממשלת ישראל לשעבר.
• יוסי כהן – מנהל המוסד.
• בני גנץ – אלוף ושר הביטחון.
• יועז הנדל – פוליטיקאי ישראלי.
• ישראל כץ – שר ופוליטיקאי.
• אברהם שטרן – ראש תכניות חינוך.

מנהיגים אלה מדגישים עד כמה משמעותית הייתה השפעתו של דרוקמן בעיצוב הדורות הבאים.

יְצִיאָה

חיים דרוקמן נפטר ב-25 בדצמבר 2022 בירושלים. בגיל 90 שנה. מותו היה אבידה עצומה לישראל ולעולם היהודי. סיבת המוות העיקרית הייתה סיבוכים שנגרמו על ידי זיהום בקורונה.

הלווייתו הפכה לאירוע לאומי. אלפי אנשים התאספו כדי לחלוק כבוד לאדם שהקדיש את חייו לשירות העם היהודי.

חוק הנצחת הזיכרון

בשנת 2025 העבירה הכנסת הישראלית חוק להקמת תאגיד ממלכתי לשימור מורשתו של חיים דרוקמן.

הרב חיים מאיר דרוקמן (1932 – 2022) היה רב ישראלי בולט, ראש ישיבה, מחנך, איש ציבור בציונות הדתית ומחבר חיבורים פילוסופיים רבים. מילא תפקידי מפתח בהנהגת הציונות הדתית, ביניהם תפקידי ראש ישיבת אור עציון ונשיא התאחדות ישיבות בני עקיבא. דרוקמן היה חבר כנסת וסגן השר לשירותי דת ממפלגת מפד”ל וכן עמד בראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה בשנים 2004 עד 2012.

בשנת 2012 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים.

המטרות העיקריות של התאגיד:

• הקמת מוזיאון, ארכיון ומכון מחקר.
• ניהול אירועים חינוכיים.
• קידום הערכים להם הטיף דרוקמן: אהבת התורה, העם וארץ ישראל.

החוק נועד להדגיש את תרומתו של דרוקמן לאיחוד עם ישראל על בסיס אהבת התורה וארץ ישראל.

על פי החוק, התאגיד יהיה אחראי על הקמת מכון מחקר, מוזיאון וארכיון המוקדשים לחייו ופועלו של הרב דרוקמן. מוסדות אלו יערכו סיורים ואירועים על מנת שתושבי הארץ יוכלו להכיר את מורשת הנפטרים

.

השפעת ההיסטוריה של יהדות אוקראינה על דרוקמן

אוקראינה הייתה מאז ומתמיד מרכז חשוב של התרבות היהודית. גליציה, שבה נולד דרוקמן, הפכה למקום הולדתם של רבנים, הוגים ואנשי תרבות מצטיינים רבים.

• המסורת היהודית של גליציה:
  • התפתחות החסידות.
  • תרומה למורשת הרוחנית והפילוסופית של העם היהודי.

דרוקמן נשא בחייו את זכר הקהילות היהודיות באוקראינה ומסורותיהן.

טבלה: תרומות חיים דרוקמן

מַסְקָנָה

חייו של חיים דרוקמן הפכו לגשר בין ההיסטוריה היהודית של אוקראינה לישראל המודרנית. תרומתו לדת, לחינוך ולחיים הציבוריים הופכת אותו לדמות בעלת חשיבות עולמית.

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל ממשיך לדבר על אישים מצטיינים המחברים את ההיסטוריה של אוקראינה וישראל. הירשם כדי ללמוד עוד על אלה שמשנים את העולם.

אתה יכול לברר יותר בסעיף “יהודים מאוקראינה” באתר NAnews.

…

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

מחבר: סטס שיפר

ב-2 בספטמבר 2026 התקיימה בקייב פגישה שניתן בקלות לטעות בה כאירוע פרוטוקולי רגיל. בתמונה – ויקטור ילנסקי עם תעודת הוקרה פתוחה בידיו, לצידו הרב יעקב שילוך ונתן בן-נון, יו”ר “איחוד ברסלב באומן”. אך דמותו של ילנסקי כאן אינה מקרית כלל: הוא עומד בראש השירות הממלכתי של אוקראינה לענייני אתנופוליטיקה וחופש המצפון – דס”ס, כלומר המשרד שעוסק ישירות ביחסי המדינה עם קהילות דתיות ובשאלות שבלעדיהן לא ניתן כמעט לקיים את העלייה ההמונית לאומן.

דס”ס – הגוף המרכזי של הרשות המבצעת של אוקראינה, האחראי על מדיניות המדינה בתחום הדת וחופש המצפון, יחסים בין-לאומיים, זכויות מיעוטים לאומיים ועמים ילידים, וכן על אינטראקציה של המדינה עם קהילות דתיות שונות. לכן ילנסקי בסיפור הזה אינו פקיד שהוזמן לטקס לצורך צילום. משרדו משתתף בתיאום שאלות חיי הדת, עבודת הקהילות והכנת הגעת ההמונים של חסידים לאומן. ויקטור ילנסקי עצמו הוא חוקר דת מקצועי, דוקטור לפילוסופיה וחבר פרלמנט לשעבר של אוקראינה.

בדיוק על עבודה זו הוענקה לו התעודה. לפי פרסום של יעקב שילוך עצמו, המסמך הועבר בשם שני סמכויות בכירות של ברסלב – הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל-משה קרמר. בתעודה מודים לצד האוקראיני על הסיוע בקיום הכינוס ההמוני בראש השנה 5787 בתנאי המלחמה המתמשכת. בפגישה השתתף גם נחמן דיקשטיין, הקשור ל-ZAKA Europe.

המילה “קיבוץ” עצמה, שמשתמשים בה בהקשר לעלייה הנוכחית, גם ראויה להבהרה לקורא הישראלי. במסורת הברסלבית כך מכנים את הכינוס השנתי הגדול של חסידי רבי נחמן באומן בראש השנה; למושבה החקלאית הישראלית המונח הזה במקרה זה אינו קשור. רבי נחמן נפטר באומן בשנת 1810, וסביב קברו התפתחה המסורת של הגעת חסידיו מדי שנה. היא שרדה את האיסורים הסובייטיים, את המגפה וכעת נשמרת כבר כמה שנים בתנאי מלחמה כוללת.

התעודה בקייב – המשך להחלטה שהתקבלה כבר באוגוסט

הטקס הזה לא נוצר ב-2 בספטמבר. כבר ב-7 באוגוסט התקיים אצל הרב יעקב מאיר שכטר כינוס מיוחד של נציגי ברסלב. שם הוחלט להכין מכתב נפרד לנשיא ולדימיר זלנסקי ולעם האוקראיני, תעודת הוקרה לויקטור ילנסקי ועוד אחת לראש המינהל האזורי של צ’רקאסי איגור טבורץ. הוטל על נתן בן-נון להעביר את המסמכים.

לכן התמונה הנוכחית למעשה ממשיכה סיפור שהחלה ניתוחו כמעט חודש קודם לכן. אז המערכת בדקה בנפרד מי השתתף בכינוס, על מה בדיוק נציגי ברסלב התכוונו להודות לאוקראינה ולמה אי אפשר להציג את עמדת כמה סמכויות דתיות כדעת כל החרדים. כעת אחד המסמכים שהוכנו אז אכן הגיע ליעדו. חסידי ברסלב הודו לאוקראינה על תמיכתה בעלייה לרגל בזמן המלחמה

על מה מודים? לא על “ידידות עם יהודים” מופשטת. עבור עשרות אלפי עולים לרגל, אוקראינה צריכה להבטיח את מה שבזמן שלום כמעט לא שמים לב אליו: עבודה של הגבול, תחבורה, משטרה, רפואה, בטיחות אש, מקלטים, אירוח, קשר עם המארגנים, שליטה בתנועה ואינטראקציה של כמה אזורים. במדינה שבה נמשכות תקיפות טילים ומזל”טים, כל אחד מהסעיפים הללו הופך לשאלה של סיכון ולא של נוחות.

אם אדם מחפש “אומן 2026”, “חסידים באומן 2026”, “ראש השנה 5787” או “עלייה לרגל ישראל אוקראינה”, התמונה עם התעודה כמעט לא מסבירה דבר. חשוב יותר השרשרת: קשרים במאי עם ארגוני חסידים, הכנה בין-משרדית ביולי, אזהרת משרד החוץ האוקראיני, משא ומתן באוגוסט עם ישראל, ישיבות משטרה בסוף החודש ורק לאחר מכן – תודה בספטמבר.

לכן לא הייתי מתאר את הסיפור הזה כמחווה יפה כלפי קייב. עבורי הוא מעניין יותר דווקא כמסמך של מנגנון שכבר עובד. אומן מזמן יצאה מגבולות אירוע דתי של עיר אחת.

ילנסקי אינו “שר הדתות”: למה בכלל צריך את התיקון הזה

בפרסום בעברית ויקטור ילנסקי נקרא בנוסח שמתרגם בקלות כ”שר הדתות של אוקראינה”. לאוזן הישראלית זה נשמע מוכר, כי בישראל יש משרד לשירותי דת. באוקראינה אין תפקיד כזה.

ילנסקי עומד בראש השירות הממלכתי של אוקראינה לענייני אתנופוליטיקה וחופש המצפון – דס”ס. זהו הגוף המרכזי של הרשות המבצעת, שעוסק, בין היתר, במדיניות המדינה בתחום הדת וחופש המצפון. הוא חוקר דת, דוקטור לפילוסופיה, חבר פרלמנט לשעבר; מונה לראש דס”ס בדצמבר 2022.

התיקון נראה ביורוקרטי, אך בלעדיו משתנה משמעות כל הפגישה. התודה ניתנה לא ל”שר הפולחן”, שמופקד רק על טקסים דתיים. ילנסקי היה אחד מהמתאמים הקבועים של התהליך, שבו נפגשים ארגונים דתיים, משרדים מרכזיים, רשויות אזוריות והצד הישראלי.

ב-28 במאי נפגשו ראשי דס”ס עם הרב דוד נידרמן, נשיא United Jewish Organizations of Williamsburg and North Brooklyn. כבר אז דיברו על בטיחות, תנאי שהייה וארגון העלייה לרגל. ב-14 ביולי קיימה דס”ס ישיבה בין-משרדית, שבה נדונו נקודות מעבר, משטרה, בטיחות אש, מצב מקלטים, רפואה, מגורים, מזון ואגרת תיירות. לתקשורת המשטרה עם עולי הרגל תוכנן לגייס 16 מתווכים מיוחדים.

ב-25 באוגוסט שוחח ילנסקי בנפרד עם שני שרים ישראלים – יריב לוין ומיקי זוהר. כאן חשוב החומר הקודם של נאנובוסטי: ניתחנו את המשא ומתן הזה לא כעוד ישיבה על אומן, אלא כי השיחה יצאה לראשונה בפומבי למסלולים אפשריים לאתרים יהודיים אחרים באוקראינה – מקומות הקשורים לבעל שם טוב ולשניאור זלמן. במקביל ציינו את גבול העובדות: אין עדיין הסכם פורסם על יצירת מערכת מסלולים כזו. ישראל ואוקראינה מנהלות משא ומתן ודנות במסלולי עלייה לרגל חדשים, לא רק אומן

וזה משנה את היחס לתעודה הנוכחית. היא הופיעה לא בתחילת הקשרים. היא הופיעה לאחר כמה חודשי עבודה, שבהם ילנסקי היה נוכח באופן קבוע מהצד האוקראיני.

המכונה הביטחונית האוקראינית כבר פועלת לפני תחילת החג

ב-29 ביולי הזהיר משרד החוץ האוקראיני שוב את החסידים המתכננים את הנסיעה, שהמדינה נותרת תחת תקיפות רוסיות ואינה יכולה להבטיח בטיחות מלאה לזרים. באזהרה דובר על אזעקות אוויריות, יכולות מוגבלות של מקלטים ורפואה, עוצר, עומס על התחבורה וסיכון לעיכובים עקב תקיפות על תשתיות.

אין כאן סתירה עם הכנת קבלת הפנים ההמונית. האזהרה עונה על השאלה האם בטוח לנסוע. ההכנה – על שאלה אחרת: מה לעשות אם עשרות אלפי אנשים בכל זאת יגיעו.

ב-29 באוגוסט התקיימה בצ’רקאסי ישיבה בין-משרדית חדשה בהשתתפות המשטרה הלאומית, שירות הביטחון, המשמר הלאומי, כוחות ההצלה, משמר הגבול ושירות ההגירה. הגעת ההמונים של עולי הרגל צפויה בערך מ-6 בספטמבר, אף שראש השנה מתחיל בערב ה-11. המשימה המשטרתית מתחילה לא בקבר רבי נחמן: הליווי והשליטה צריכים לפעול כבר מהמעבר בגבול.

מ-4 עד 17 בספטמבר יונהג באומן משטר מיוחד של כניסה, יציאה ותנועה. חלק מהדרכים ייחסמו, בכמה כיוונים יחזקו את השליטה, מסלול נפרד מהכביש קייב – אודסה יוקצה לתחבורה עם עולי הרגל. באזור השהייה ההמונית ייאסר מכירת אלכוהול, זיקוקים, סכינים, נשק פנאומטי וצעצועים המדמים נשק.

התכנון נעשה בהנחה של עשרות אלפי אנשים. במסמכים ופרסומים שונים הופיעו יותר מ-30 אלף צפויים רק מישראל, כ-40 אלף ויותר כזרם אפשרי כללי, וכן עד 21 נקודות מעבר גבול לחלוקת המסלולים. אי אפשר לחבר את המספרים הללו ולהציגם כמדד סופי: הערכה אחת מתייחסת לישראלים, השנייה לכל עולי הרגל, השלישית למערכת המעבר. המספר המדויק ייוודע כבר לאחר החג.

כמה יוצאת דופן הכנה כזו דווקא למדינה במלחמה, ניתן לראות גם באזהרות בינלאומיות. נאנובוסטי בדקו לאחרונה את העדכון האמריקאי על אוקראינה: ארה”ב שמרה על רמת 4 המקסימלית, כאשר ההקלה הקודמת לחלק מהאזורים המערביים נעלמה. עבור עולה הרגל זה לא מבטל את הכללים האוקראיניים, אך מראה עד כמה מדינות שונות מנסחות את אותו סיכון לפני הנסיעה. ארה”ב שמרה על רמת הסיכון המקסימלית לאוקראינה לפני נסיעות לאומן

לכן חלק ניכר מההכנה מתבצע בכלל לא באומן. העיר היא נקודת הסיום. המערכת מתחילה מאות קילומטרים ממנה.

החלק הישראלי של אומן מתחיל בבן-גוריון ומסתיים הרחק ממנו

ב-3 בספטמבר דיווחו כלי תקשורת ישראליים על יותר מ-20 אלף המעוניינים לצאת לכיוון אומן בכמאה טיסות. הנוסח “לכיוון” כאן מדויק יותר מ”טיסות לאומן”: השמיים האזרחיים של אוקראינה סגורים, ולכן המטוסים טסים לרומניה, מולדובה, פולין ומדינות שכנות אחרות, ומשם מתחיל החלק הקרקעי של הדרך.

הצד הישראלי פותר במקביל בעיה אחרת לגמרי. לנוסעים מומלץ לבדוק מראש אם אין להם איסור יציאה ובעיות הקשורות להיעדרות משירות צבאי. אי אפשר לרשום את כל החרדים כמסתגרים: זימון לשירות, היעדרות, חיפוש, עריקות ואיסור יציאה משפטי – מצבים משפטיים שונים. אך עבור חלק מהגברים הצעירים השאלה עשויה להיפתר עוד לפני ביקורת הדרכונים.

מתקבלת קונסטרוקציה נדירה לאירוע דתי אחד. ישראל מסייעת בתיאום הנסיעה, דנה בהשתתפות שוטרים ודיפלומטים, עובדת עם מדינות שכנות לאוקראינה, ובתוך ישראל עצמה המדינה מחויבת במקביל להטיל מגבלות על אלה שאסור להם לצאת.

ב-30 באוגוסט פרסם משרד החוץ הישראלי תזכיר נפרד לאלה שבכל זאת נוסעים. נאנובוסטי – חדשות ישראל ניתחו אותו דווקא כהנחיה מעשית ולא כאיסור חדש: עוצר באומן מ-00:00 עד 05:00, אזעקות אוויריות, בדיקות, מסמכים, ביטוח והצורך לדעת מראש את המקלט הקרוב. עבור ישראלי כאן יש היכרות מטעה – הסירנות מוכרות, אך האדם עצמו נמצא בעיר זרה ותלוי במערכת מקלטים לא מוכרת ובמסלול קרקעי ארוך לשדה תעופה זר. אומן-2026: תזכיר משרד החוץ הישראלי על עוצר, אזעקות ובדיקות

על רקע זה מתפתחת בישראל זו השנה השנייה “אומן חלופית” ביבנאל ליד הכנרת. את העלילה הזו הוצאנו בנפרד דווקא כי לא מדובר בניסיון להחליף את קבר רבי נחמן באתר עלייה לרגל ישראלי חדש. זה יותר תגובה לנסיבות: מישהו נשאר בגלל שירות במילואים, מישהו – בגלל עלות וסיכון הדרך, למישהו יש בעיות עם מעמד גיוס. “אומן חלופית” ליד הכנרת למי שלא נוסע לאוקראינה

שני אנשים יכולים לכן למצוא את עצמם בתפילה אחת ביבנאל מסיבות הפוכות לחלוטין: אחד כי הוא משרת, השני כי הוא חושש מהשלכות ההיעדרות.

התקיפה על אורלובקה הראתה את מחיר המסלולים החלופיים

ב-1 בספטמבר תקפו מזל”טים רוסיים את אזור נקודת המעבר הבינלאומית אורלובקה בגבול אוקראינה ורומניה. העבודה של המעבר הופסקה זמנית, התחבורה נאלצה להיות מנותבת מחדש, מאוחר יותר חזר המעבר לפעול כרגיל.

אין בסיס לקשור את התקיפה הזו ישירות לעלייה לרגל החסידית. אין נתונים שהמטרה הייתה עולי הרגל, ואי אפשר לכתוב שכל המגיעים דרך רומניה חייבים לעבור דווקא דרך אורלובקה. אך עבור הלוגיסטיקה של אומן, האירוע הזה מראה את החשיבות ללא כל השערות.

בזמן שלום, כמה מסלולים נחוצים בעיקר כדי להקל על התורים. בזמן מלחמה – גם כי אחד מהם יכול להיעלם מהתוכנית לאחר תקיפה לילית אחת. האדם כבר נחת ברומניה, האוטובוס הוזמן, המעבר נבחר, ואז מופיע נתון חדש: המעבר סגור זמנית, יש להוביל את השיירה אחרת.

כאן המספר עד 21 נקודות מעבר אפשריות מפסיק להיראות כבירוקרטי. מדובר לא רק על יכולת מעבר, אלא גם על גיבוי. אותו הדבר חל על המשטרה, הרפואה, המתווכים והמסלולים הנפרדים בתוך אוקראינה.

וכאן התודה של זקני ברסלב הופכת למובנת יותר מאשר ברגע הראשון לאחר צפייה בתמונה. הם לא מודים לאוקראינה על כך שהיא עשתה את הנסיעה בטוחה. את זה קייב לא יכולה להבטיח כעת והיא עצמה מזהירה על כך. הם מודים על כך שהמדינה ממשיכה להשקיע מאמצים בקיום העלייה לרגל, אף שהמלחמה יכולה לשנות מדי יום את התוכנית שכבר הוסכמה.

מי היום “רב אומן” – שאלה שלא ניתן לסגור בכותרת אחת

בפרסום של יעקב שילוך הוא נקרא “הרב הרשמי של אומן”. את הנוסח הזה משתמשים מבנים הקשורים ל”איחוד ברסלב באומן”, ובמערכת הפנימית שלהם הוא מובן: שילוך מייצג ארגון שעובד סביב העלייה לרגל הברסלבית, והוצג כרב שמונה על ידי רבני התנועה הבכירים.

אך במקביל במקורות אוקראיניים ויהודיים אחרים ממשיך להופיע יעקב ג’אן, שנקרא הרב הראשי של אומן. בקשרים באוגוסט עם הצד הישראלי הוא גם השתתף דווקא בתפקיד זה. קודם לכן דווח בסביבת ברסלב גם על חלוקת תפקידים, שבה שילוך הוצג כרב ספרדי, וצבי ליברמן – כרב אשכנזי.

מזה אי אפשר להסיק אוטומטית על “שני רבנים ראשיים מתחרים” במובן הממשלתי. לארגוני חסידים אין לוח זמנים מוניציפלי אחיד, ותארים דתיים יכולים לשמש קהילות ומבנים שונים בדרכים שונות. לא מצאתי בסיס לטעון שהמדינה האוקראינית מינתה את שילוך כרב הרשמי של העיר ובכך ביטלה או החליפה את מעמדו של ג’אן.

לכן חשוב לנוסח המאמר: יעקב שילוך – רב ש”איחוד ברסלב באומן” מציג כרב הרשמי של אומן ואחד ממארגני העלייה לרגל; יעקב ג’אן ממשיך להופיע במקורות אחרים כרב הראשי של אומן.

וזה מתאר די טוב את כל הסיפור. מאחורי התמונה של שלושת הגברים לא עומדת ידיעה אחת שניתן לסגור במשפט “חסידים הודו לאוקראינה”. כאן מתנהלים במקביל כמה תהליכים: מסורת דתית של ברסלב, עבודת המדינה האוקראינית בזמן מלחמה, סיפור פנימי ישראלי עם הצבא והיציאה, לוגיסטיקה בינלאומית דרך כמה מדינות, תקיפות רוסיות על תשתיות ומבנה מורכב של ייצוג יהודי באומן.

לכן לא הייתי מסיים את הטקסט הזה במוסר השכל מסודר על “גשר בין עמים”. הבדיקה תתחיל כבר ב-6 בספטמבר – בגבולות, בדרכים ובמחסומים. והתשובה לשאלה המעשית העיקרית תופיע רק לאחר ה-13: כמה אנשים באמת הגיעו, איך עבדו המסלולים בזמן אזעקות והאם כל מי שהגיע לאומן יוכל לעזוב את המדינה הנלחמת באותה מידה של ארגון.

עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל זה יהיה ההמשך של התמונה הנוכחית עם תעודת ההוקרה: לא עוד טקס, אלא איך כל המערכת שנבנתה בקיץ תעמוד בכמה ימים של עומס אמיתי.

מחבר – R.Verter. הרמתי נתונים מרשות המים, “מקורות”, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות מבקר המדינה ופרסומים על המשבר הנוכחי. התמונה התבררה כמורכבת יותר מהטענה הרווחת ש-70–80% מכלל המים במדינה מיוצרים מהים. חלק כזה עשוי להתייחס למי שתייה או מים עירוניים בחישובים מסוימים, אך מאזן המים של ישראל בנוי אחרת: בשנת 2024 המדינה השתמשה ב-2.522 מיליארד מטרים מעוקבים של מים, מתוכם התפלת הים סיפקה 560 מיליון – כ-22%.

לחדשות ישראל | Nikk.Agency חדשות ישראל הסיפור הזה מעניין במיוחד כבדיקה של תשתיות ישראליות לחוזק. בו נפגשו בו זמנית טכנולוגיות, אקלים, חקלאות, בארות ישנות, הכנרת, טיהור שפכים והשאלה עד כמה זה חכם לרכז חלק הולך וגדל של אספקת מי שתייה בכמה מתקנים גדולים לאורך ים אחד.

מה קרה בחוף ולמה מושב אחד כבר נשאר ללא מים

בסוף אוגוסט 2026 עלתה עכירות מי הים בחוף הישראלי באופן חד. מחקר ראשוני של המכון הישראלי לחקר האוקיינוסים והלימנולוגיה קושר זאת לנוכחות המונית של מיקרו-אצות, שהובאו ככל הנראה בזרמים מדלתת הנילוס. מדובר באורגניזמים פוטוסינתטיים זעירים; לזיהוי מדויק של המין נדרש ניתוח מולקולרי. עצם הופעתם בחוף לא ציינה אוטומטית רעילות של המים בחופים, אך עבור מתקני ההתפלה נוצרה בעיה אחרת: עומס אורגני כזה יכול לסתום מערכות טיהור מקדימות ולפגוע בממברנות אוסמוזה הפוכה.

בשיא התקלה נעצרו אשקלון, אשדוד, פלמחים, שורק-א ושורק-ב. רק חדרה עבדה ברציפות; אילת גם לא הושפעה. עד הבוקר של 2 בספטמבר שורק-ב ופלמחים חזרו לעבודה, שורק-א לאחר הפעלה קצרה נעצר שוב, ואשקלון ואשדוד נותרו מנותקים.

בישיבה סגורה של רשות המים, ראש מחלקת החירום דני לקר הודיע כי לאחר עצירה נוספת של שורק-א, הכוח הזמין של המערכת היה בשלב מסוים דומה לכוח של מתקן גדול אחד שעובד כרגיל. משם התפשטה האמירה כי אלו שחובשים כיפה צריכים “להתפלל חזק”. מאחורי הבדיחה היה הכרה טכנית: המומחים לא ידעו כמה זמן יימשך התופעה ומתי ריכוז האורגנים בים יאפשר שוב להפעיל את הציוד בבטחה.

שר האנרגיה אלי כהן הורה להפעיל חלקית את שורק-ב ופלמחים גם בזיהום מעל המסגרות התפעוליות הרגילות; המדינה הבטיחה לפצות על נזק אפשרי לממברנות. תמונות לוויין, לפי ערוץ 13, הראו זיהום בחוף הישראלי כשבוע לפני השלב החריף. כלומר, יהיה צורך לבדוק בנפרד גם את איכות ההתרעה המוקדמת.

במושב נתאים המים כבר נעלמו מהברזים. הסיבה לא הייתה “מיכל יבש”, אלא ירידת הלחץ בקו הראשי לאחר ירידת הייצור של מתקני ההתפלה. היישוב, שלא הייתה לו מערכת הגברת לחץ משלו, הפסיק לקבל אספקה נורמלית. נציגי “מקורות” הזהירו כי בעיה כזו תיאורטית אפשרית גם במקומות אחרים. בערים המים המשיכו לזרום, אך לרשויות המקומיות נאמר לצמצם את השקיית השטחים הירוקים הציבוריים, והחקלאות בדרום חשה ראשונה את ההגבלות.

מאיפה ישראל באמת מקבלת מים

כדי להבין את היקף הסיכון, יש להפסיק לחלק את המים רק ל”כנרת” ו”התפלה”.

המאזן הרשמי לשנת 2024 מראה ארבע קבוצות גדולות של מקורות. מתוך 2.522 מיליארד מטרים מעוקבים של צריכה פנימית 915 מיליון ניתנו ממקורות טבעיים מתוקים – כנרת, אקוויפרים ובארות; 795 מיליון היו מים מטוהרים, כולל שפד”ן; 560 מיליון הגיעו ממתקני התפלה ימיים; עוד 252 מיליון ניתנו ממי מלוחים ומשאבי שיטפונות. יוצא 36%, 32%, 22% ו-10% בהתאמה.

זה שונה מאוד מהאמירה “ישראל מקבלת 70–80% מהמים מהים”. הערכה כזו הגיונית כאשר מדובר במי שתייה הנכנסים לרשת העירונית, ותלויה בשנה ובשיטה. אבל אם סופרים את כל מה שהמדינה צורכת – מדירות ועד חממות – ההתפלה בשנת 2024 היוותה כ-חמישית. יתרה מכך, מים מטוהרים בשימוש חוזר היו גדולים יותר מהתפלה ימית בנפח.

במערכת “מקורות” המקורות מתערבבים: כנרת, אקוויפרים הרריים וחופיים, התפלה, מים מלוחים ומים בשימוש חוזר. לכן לתושב חיפה, תל אביב או באר שבע אין “אחוז קבוע של כנרת” בברז: הרכב הזרם משתנה לפי אזור, עונה ומשטר המערכת.

מי התהום נשארים מאגר עצום. בשנת 2024 נשאבו כ-899 מיליון מטרים מעוקבים מבארות, אך כ-186 מיליון, כלומר כ-21%, היו מים עם מליחות מוגברת. יש גם בעיה תשתיתית: חלק ניכר מהבארות הפעילות ישנות. לפי רשות המים, 58% מהבארות הייצוריות נבנו לפני 1970. זה לא אומר שכולן במצב חירום, אבל מסביר מדוע חזרה לסיסמה “פשוט לשאוב יותר מהאדמה” אינה פתרון מוכן.

גם הכנרת כבר לא פועלת בתפקיד שדור המבוגרים זוכר מהמפעל הלאומי. היא נשארת מאגר טבעי ומקור, אך כיום הזרם יכול ללכת גם בכיוון ההפוך: מים מותפלים מהים התיכון מוזרמים לצפון כדי לתמוך באגם. ב-31 באוגוסט 2026 מפלס הכנרת עמד על -213.28 מטרים – 28 סנטימטרים מתחת לקו האדום התחתון. כלומר, במהלך התקלה הנוכחית המדינה יכולה באמת לקחת מים נוספים מהאגם, אך המאגר הזה אינו אינסופי.

עוד לפני האצות הנוכחיות, המחסור במים טבעיים כבר אילץ לצמצם את חלוקת המים המתוקים לחקלאות: מכ-380 מיליון מטרים מעוקבים בשנת 2025 ל-290 מיליון בשנת 2026. באזור הכנרת המכסה ירדה מ-92 ל-60 מיליון. לכן הגדלת החירום של השאיבה ממקורות טבעיים מתרחשת לא בשנה של שפע מים.

לאן הולכים 2.5 מיליארד מטרים מעוקבים ולמה הביוב הפך למקור השני

הצרכן הגדול ביותר של מים בישראל הוא החקלאות.

בשנת 2024 היא השתמשה בכ-1.314 מיליארד מטרים מעוקבים. לצריכה ביתית, עירונית, תעשייתית, מסחרית ואחרת עירונית נדרשו כ-1.168 מיליארד, לצרכים סביבתיים – כ-41 מיליון. רשות המים מחשבת בנפרד כ-92 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים מטוהרים שלא הצליחו להשתמש בהם. בסטטיסטיקה של רשות המים מופיעה קטגוריה צרה יותר של צריכה ביתית ותעשייתית של 1.076 מיליארד, ולכן השוואת טבלאות ללא קריאת הגדרות מסוכנת: דוחות רשמיים שונים מקבצים הוצאות עירוניות ואחרות בדרכים שונות.

אבל החקלאות כבר מזמן לא לוקחת את כל המיליארד הזה ועוד מהצינור המים לשתייה. לפי נתוני הלמ”ס, מתוך כ-1.313–1.314 מיליארד מטרים מעוקבים של צריכת חקלאות, רק 449 מיליון היו מים מתוקים. כ-864 מיליון היו מים שנקראים marginal waters: 240 מיליון – שפד”ן, 437 מיליון – שפכים מטוהרים אחרים, 164 מיליון – מים מלוחים ו-23 מיליון – שיטפונות. במילים אחרות, כשליש מהמים לשדות הם משאב שלא ניתן היה לשלוח ישירות לאוכלוסייה כמים לשתייה רגילים.

שפד”ן הוא אחד המפתחות למודל הזה. המערכת פועלת מאז 1977: אוספת שפכים מהאזור הגדול של תל אביב, מטהרת אותם, ואז חלק מהזרם עובר טיפול נוסף בקרקע ובאקוויפר. לאחר מכן המים עוברים בתשתית נפרדת לדרום להשקיה. למעשה, אותה מולקולת מים יכולה לעבור תחילה דרך מתקן התפלה ודירה במרכז הארץ, לאחר מכן דרך ביוב ומתקני טיהור, ולבסוף להגיע לשדה בנגב.

ישראל מייצרת מדי שנה כ-600 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים ומחזירה לחקלאות יותר מ-80% מהזרם הזה. אבל לא הייתי מאידיאליזציה של המערכת: מבקר המדינה הצביע על עומס יתר של חלק ממפעלי הטיהור, איכות לא מספקת של חלק מהשפכים המטוהרים ושחרור מים שלא הצליחו להשתמש בהם שוב.

יש עוד סעיף אחד שלא מזכירים לעיתים קרובות בשיחות על “מחסור במים”. בשנת 2024 ישראל סיפקה כ-110 מיליון מטרים מעוקבים של מים מתוקים לירדן ו-105 מיליון לרשות הפלסטינית. 215 מיליון אלה מופיעים בשורות נפרדות בסטטיסטיקה הרשמית ולא מסבירים את התקלה הנוכחית, אך מראים שמערכת המים הישראלית היא חלק מהתחייבויות אזוריות וקשרים תשתיתיים, ולא רק משק בית פנימי.

איך ישראל הגיעה מהכנרת לים – ואז הפכה את המוביל הארצי בחזרה

הסיפור התחיל הרבה לפני ענקי ההתפלה. “מקורות” הוקמה בשנת 1937, כאשר המשימה העיקרית הייתה לחבר מקורות מקומיים, לקדוח בארות ולהעביר מים למקומות שבהם הופיעו יישובים חדשים. בשנת 1955 החלה לפעול מערכת ירקון-נגב, ובשנת 1959 חוק המים קבע עיקרון שעדיין נחשב ליסודי בישראל: משאבי המים הם רכוש ציבורי ונמצאים תחת שליטת המדינה; זכות הבעלות על הקרקע עצמה לא נותנת לבעלים זכות להשתמש במים שמתחתיה.

בשנת 1964 הסמל המרכזי היה המוביל הארצי: המים מהצפון, בעיקר מהכנרת, הועלו והועברו דרך תעלות, מאגרים וצינורות למרכז ולדרום. המערכת תמכה בצמיחת הערים והחקלאות, אך מחזורי בצורת הראו בהדרגה את גבולות הכנרת והאקוויפרים.

הפנייה הבאה לא התרחשה בים, אלא בביוב. משנות ה-70 ישראל החלה לבנות מערכת רחבת היקף לטיהור והחזרת שפכים לחקלאות. שפד”ן הפך לאלמנט המוכר ביותר שלה. מדיניות זו הפרידה בהדרגה בין שני סוגי ביקוש: לערים יש צורך במים באיכות שתייה, וחלק ניכר מההשקיה ניתן לספק לאחר טיהור השפכים. לכן, צמיחת החקלאות הפסיקה אוטומטית לציין צמיחה כזו גם בצריכת מים מתוקים.

התפלה ימית גדולה הפכה לאסטרטגיה מדינית לאחר משברי המים בסוף שנות ה-90.

הניגוד נראה היטב במאזן: בשנת 1998 ההתפלה הימית סיפקה אפס, מים מתוקים טבעיים – 1.683 מיליארד מטרים מעוקבים, שפכים מטוהרים – 271 מיליון, מים מלוחים ושיטפונות – 212 מיליון. בשנת 2024 המים המתוקים הטבעיים הצטמצמו ל-915 מיליון, אך הופיעו 560 מיליון התפלה ימית ו-795 מיליון שפכים בשימוש חוזר. בשנת 2000 החל לפעול מנגנון מכרזים בין-משרדי, ובסוף 2005 אשקלון החלה לספק מים למערכת הלאומית. עד 2015 פעלו חמישה מתקנים גדולים בים התיכון; מאוחר יותר נוסף שורק-ב.

בדיוק אז השתנתה הגיאוגרפיה של המים. המוביל הארצי הישן נבנה בכיוון כנרת → מרכז → נגב. בשנות ה-2020 ישראל יצרה אפשרות לתנועה בכיוון ההפוך: מים מותפלים מהרשת המרכזית יכולים ללכת לצפון ולתמוך בכנרת. מה שנחשב בשנת 1964 כמקור להצלת המדינה, כעת מקבל ביטוח מהים.

בכתבה נפרדת כבר ניתחנו את התוכנית שאושרה ביוני 2026 לעצמאות מים: המדינה מתכננת להרחיב את ההתפלה ל-1.1 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה עד 2030, ואז לשמור על כ-2 מיליארד כוח זמין עד 2050 עם מאגר מתוכנן של עד 2.3 מיליארד ויעד של כ-2.75 מיליארד עד 2075. המשבר הנוכחי התעורר כמה חודשים לאחר ההחלטה הזו – ולכן הוא מועיל במיוחד כבדיקה אמיתית של האסטרטגיה הנבחרת.

מה בדיוק חשפו האצות: יש מאגר, אבל יותר מדי תלוי ברצועת חוף אחת

עצם הניתוק של מתקן התפלה עבור ישראל אינו חדשות.

מבקר המדינה ספר 14 פרקים של זיהום מי הים משנת 2007 ועד סוף 2023, שבגללם היה צורך להפסיק את הייצור במתקנים מסוימים מכמה שעות ועד חמישה ימים. בשמונה מקרים הסיבה הייתה זיהום מיקרוביולוגי, בארבעה – דלקים ושמנים, בשניים נוספים – עכירות גבוהה במהלך סערות או רעידות אדמה. בדוח היה גם הערה פחות נעימה: בשנים 2018–2023 לא נערכו בדיקות שנתיות חובה של משרד הבריאות באף אחד מהמתקנים הגדולים שנבדקו בתדירות הנדרשת.

החידוש של אוגוסט 2026 הוא ההיקף. תהליך ימי אחד השפיע כמעט על כל שרשרת המפעלים מדרום לחדרה. פריחת מיקרואורגניזמים, זיהום נפט, עכירות חדה, התקפה צבאית או גורם משותף אחר יכולים לפעול מיד על כמה תחנות.

המאגר צריך להיות מקורות טבעיים ובארות. אבל גם כאן הצטבר חוב. בתחילת 2026 היו במדינה 1,702 בארות, כ-41% מהן לא עבדו בשל זיהום, ירידת מפלס המים, הזדקנות התשתית וסיבות אחרות; 280 נסגרו סופית. פרויקט תוכנית האב החדשה מציע לשקם כ-400 ולהוסיף עוד כ-200 עד 2050 כדי להעלות את הכוח הרזרבי. המחיר המשוער – כמעט 4 מיליארד שקלים. עם זאת, “מקורות”, המחזיקה ביותר מ-500 בארות, שיקמה שמונה בשנת 2024 ושש בשנת 2025.

ישראל לא נשארה ללא מים: היו כנרת, מקורות תת-קרקעיים, מאגרים, חדרה ומתקנים שהוחזרו חלקית. אבל לחקלאות הגבילו את האספקה, בנתאים ירד הלחץ, ופקידים דנו בעבודת הממברנות במים לא נוחים. מצב המאגר התברר כחשוב לא פחות מכוחם של מתקני ההתפלה.

בנפרד, אני מודאג מהסיפור עם נתוני הלוויין. אם הזיהום אכן היה נראה כשבוע, הביקורת הבאה צריכה לענות לא רק על השאלה “למה התחנות כבו”, אלא גם על שאלות על ניטור, ספי התרעה, מאגרי תגובות, מצבי טיהור מקדימים חלופיים והעברת צרכנים שהוכנה מראש. זו כבר לא טענה לטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה. זו משימת ניהול של כל המערכת.

מה ישראל מתכננת לבנות הלאה ומה כבר ניתן להסיק מהמשבר

ויתור על התפלה אינו נחשב והיה חסר טעם.

הדמוגרפיה והאקלים דוחפים את המערכת בכיוון ההפוך. בתחזית מוקדמת יותר, רשות המים ציפתה שההיצע הטבעי של מים מתוקים יקטן מכ-1.278 מיליארד מטרים מעוקבים בשנת 2022 ל-886 מיליון בשנת 2050, בעוד שהביקוש למים מתוקים יגדל מ-1.776 ל-2.727 מיליארד. גם אם מספרי התחזית הנפרדים ייבדקו מחדש, הכיוון ברור: ללא מקורות מלאכותיים חדשים הפער גדל.

בשנת 2026 רשות המים תכננה לרכוש משישה מפעלים בים התיכון עד כ-860 מיליון מטרים מעוקבים. בהמשך אמורות להתווסף יכולות חדשות. פרויקט הגליל המערבי מתוכנן לשלב ראשון של כ-100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה עם אפשרות להרחבה. באוגוסט 2026 המדינה השיקה הליך למתקן בעמק חפר; בדיונים בפרלמנט הוזכרה יכולת של כ-400 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. במקביל אושרה מטרה ארוכת טווח של 2.3 מיליארד מטרים מעוקבים של התפלה בשנת 2050 ו-2.75 מיליארד בשנת 2075.

אבל אחרי השבוע הזה יש להוסיף לאריתמטיקה של מגה-וואטים של משאבות ומיליוני מטרים מעוקבים אריתמטיקה אחרת: כמה תחנות יכולות להיעלם מהמאזן בו זמנית ומה להחליף אותן בשעות הראשונות, בשלושת הימים הראשונים ובשבוע הראשון. אם חמישה מתקנים חופיים יכולים להיכנס תחת השפעה טבעית אחת, בארות רזרביות, מאגרי אזוריים, המוביל הארצי הדו-כיווני וטיהור מקדים מבוזר מפסיקים להיות הוצאות משניות.

יש גם צד כספי. מגזר המים מוסדר כמערכת, שהוצאותיה מוחזרות במידה רבה דרך התעריף; בשנת 2022 המדינה שילמה למתקני ההתפלה הגדולים כ-1.5 מיליארד שקלים עבור מים. במקביל, מועצת המנהלים של “מקורות” הודיעה על בחינה מחדש של הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, ורשות המים הזהירה כי במקרה של עיכובים היא עשויה להעביר עבודות לארגונים אחרים ולהטיל סנקציות. על רקע התקלה הנוכחית, הוויכוח על כמה עולה תשתית רזרבית ומי מממן אותה הפך ללא חשבונאי.

לחדשות ישראל | Nikk.Agency הייתי מסכם את התוצאה ללא סיסמה על “קריסת נס המים”. המודל הישראלי דווקא עמד בתקלה קשה: הבתים ברוב האזורים לא נשארו ללא מים, אספקת החקלאות החלה להתאושש, ומקורות רזרביים הופעלו. אבל היא גם הראתה את המחיר של ההצלחה שלה. המדינה למדה להיות פחות תלויה בגשם ובכנרת, אך היא תלויה יותר ויותר בעבודה רציפה של כמה מפעלים ימיים ותשתיות סביבם.

נכון לבוקר 3 בספטמבר 2026 ידוע בוודאות: העכירות ההמונית הייתה קשורה, לפי הערכה ראשונית של מומחים, למיקרו-אצות, שהגיעו ככל הנראה מדלתת הנילוס; חמישה מתוך שישה מתקנים גדולים בים התיכון בשיא האירוע נעצרו או הפחיתו את העבודה באופן חד; עד 2 בספטמבר שורק-ב ופלמחים עבדו, שורק-א, אשקלון ואשדוד נותרו בעייתיים; המים לרוב הצרכנים הביתיים נשמרו בזכות מאגרים והפצה מחדש. עדיין לא נקבעו סופית המין המדויק של המיקרואורגניזמים, משך התופעה המלא והנזק הסופי לממברנות. זהו הגבול בין מה שכבר אושר לבין מה שעדיין לא ניתן להציג כעובדה.

אסמן לא ציין את שמו האמיתי של החייל, לא את היחידה ולא את אופי המשימות הללו. הוא כתב רק כי “חסיד” הוא מאמין בקהילתו, והוסיף: “אני גאה בכנות שיש בקהילה שלנו יהודים כאלה“.

לנאנובוסטי זו לא הפעם הראשונה ש”חסיד” מופיע. כבר סיפרנו עליו בפירוט לאחר פרס נוסף. אז הצלחנו לאסוף שילוב נדיר של מידע פתוח: האדם מסתיר את פניו ושמו, אך מופיע במשך שנים בחומרים רשמיים וחצי-רשמיים על הכנת חיילים אוקראינים.

עכשיו לביוגרפיה הזו נוסף “זירקה סלאבי”. וכאן הסיפור הופך למורכב יותר מהודעה קצרה בפייסבוק. מחבר: לב ורשבסקי

מה זה “זירקה סלאבי”

פרס בשם זה קיים במערכת המודיעין הראשי של משרד ההגנה של אוקראינה.

המודיעין הראשי בפרסומיו הרשמיים כינה את “זירקה סלאבי” כפרס הגבוה ביותר שלו. הוא הוענק לעובדי המודיעין הצבאי ולחיילים על הישגים מיוחדים, כולל ביצוע משימות מודיעיניות ומיוחדות.

חשוב להבהיר מיד: לא מדובר בפרס מדינתי של אוקראינה ברמת תואר גיבור אוקראינה או עיטור “על אומץ”. “זירקה סלאבי” הוא פרס מחלקתי, אך בתוך מבנה המודיעין הצבאי מעמדו הוא הגבוה ביותר.

יש עוד פרט אחד, ללא הבנתו קשה להבין את הביטוי של אסמן “קצין מלא”.

בקטלוגים של פרסי המודיעין הראשי קיימים בנפרד “זירקה סלאבי” דרגה I ו”זירקה סלאבי” דרגה II.

אם מדובר בפרס זה, הביטוי “קצין מלא” בדרך כלל מציין קבלת כל הדרגות הקיימות. כלומר, “חסיד” היה צריך לקבל את שתיהן.

אבל כאן עובר הגבול בין מה שידוע לבין מה שעדיין נובע רק מהסימנים המצטברים.

בפרסום של אסמן אין את המילים “מודיעין ראשי של משרד ההגנה של אוקראינה”. לא מצוינת דרגת הפרס הנוכחית. לא פורסם תעודה. אין מספר פקודה. לכן הביטוי “חסיד קיבל את שתי הדרגות של הפרס הגבוה ביותר של המודיעין הראשי” היה עדיין קטגורי מדי.

במקביל, שלושה אלמנטים תואמים מיד: שם “זירקה סלאבי”, קיומו של פרס המודיעין הראשי עם שתי דרגות והביטוי “קצין מלא”. לכך מתווספת סיבת הפרס – משימות מיוחדות של הפיקוד הצבאי העליון.

זה כבר לא צירוף מקרים מקרי של שמות. אבל החוליה התיעודית האחרונה עדיין לא קיימת בגישה פתוחה.

מי בכלל האדם הזה

“חסיד” מופיע בחומרים אוקראיניים לפחות כמה שנים.

הוא הוצג כמדריך עם ניסיון קרבי רציני, שעסק בהכנת חיל רגלים, יחידות ממוכנות ומודיעין. בחומרים על הכנת לוחמים אוקראינים הוא הופיע לא כגיבור תקשורתי, אלא כאדם שמכשיר את אלה שאחר כך יצטרכו ללכת לחזית.

שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה סיפר על השתתפותו בהכנת לוחמי חטיבת ההסתערות “גבול הפלדה”.

באותו הקשר הוזכר ניסיונו הקשור ליחידות מיוחדות של אוקראינה וישראל.

וכאן, בסיפורים, הביוגרפיה החלה להתמלא בפרטים שהפרסומים הראשוניים לא מאשרים. באינטרנט “חסיד” מכונה לעיתים קרובות לוחם לשעבר של הכוחות המיוחדים של ישראל. לא מצאנו מסמך פתוח אמין שיאפשר לטעון זאת בדיוק.

יש קשר עם ישראל. הנוסחה “לוחם כוחות מיוחדים ישראלי” היא כבר טענה חזקה יותר.

נאנובוסטי כבר ניתחו את הנושא הרחב יותר של חיילים יהודים בכוחות המזוינים של אוקראינה. שם התעוררה בעיה דומה: אין סטטיסטיקה רשמית של הצבא האוקראיני לפי לאום, ולכן יש לאסוף את התמונה על פי אנשים בודדים, פרסומי קהילות, הספדים צבאיים, פרסים ודיווחים של יחידות.

“חסיד” הוא אחד המקרים הנדירים שבהם אדם ידוע מספיק ובו בזמן כמעט אנונימי לחלוטין.

הוא נפגש עם זלנסקי

יש עוד פרט אחד שלא משתלב טוב עם הדימוי של חייל “צל” לחלוטין.

ב-6 באפריל 2026 ולדימיר זלנסקי נפגש עם רבנים של ערים אוקראיניות ונציגי קהילות יהודיות ערב פסח. בין המשתתפים היה גם חייל הכוחות המזוינים של אוקראינה עם הכינוי “חסיד”.

נאנובוסטי כתבו על הפגישה הזו בנפרד.

כלומר, לפנינו אדם ששמו האמיתי עדיין לא נמסר, אך שמאפשרים לו להשתתף באירוע רשמי עם נשיא המדינה כנציג של אותו חלק מהקהילה היהודית שמשתתף ישירות בהגנת אוקראינה.

לביוגרפיה ציבורית זהו שילוב די יוצא דופן.

אפשר להראות אותו ליד הנשיא.

אפשר לדבר על פרסים.

אפשר לדון בעבודתו כמדריך.

אבל אי אפשר לקרוא בשמו ולהסביר במה בדיוק הוא עוסק עכשיו.

לאחר הודעתו של אסמן, הניגוד הזה הפך לעוד יותר בולט.

הקו היהודי כאן אינו דקורטיבי

הכינוי “חסיד” לא הומצא על ידי עיתונאים.

החייל עצמו דיבר בגלוי על זהותו היהודית והמסורת הדתית שלו. אסמן כעת מכנה אותו ישירות כאדם מקהילתו.

הרב כבר סיפר על יהודים המשרתים בכוחות המזוינים של אוקראינה ועל הקשרים של אוקראינה עם ישראל. במהלך שנות המלחמה הנושא הזה מזמן הפסיק להצטמצם לכמה שמות ידועים.

יהודי אוקראינה נמצאו ביחידות קרביות, בהגנה טריטוריאלית, בשירות הרפואי, במבני מתנדבים ובכמורה הצבאית.

יש גם הרוגים.

בכתבה גדולה ל-29 באוגוסט 2026 נאנובוסטי אספו סיפורים של יהודים ואנשים עם ביוגרפיה ישראלית שנהרגו בהגנה על אוקראינה. הרשימה הפתוחה לפי שמות נותרת לא מלאה. נציגי מבנים יהודיים מציינים מספרים שעולים בהרבה על מספר המקרים שניתן לשחזר באופן עצמאי על פי פרסומים.

זו בעיה נפרדת של כל ניסיון לספור “יהודים בכוחות המזוינים של אוקראינה”: הצבא לא מחלק את חייליו בסטטיסטיקה ציבורית לפי דת ולאום.

לכן הסיפור של כל אדם ספציפי מקבל משמעות בלתי רגילה.

יש גם כמרים

בצבא האוקראיני המרכיב היהודי קיים מזמן לא רק ברמת לוחמים בודדים.

נאנובוסטי סיפרו על יהודי אורתודוקסי יעקב סיניאקוב שהפך לכומר צבאי. ישנם גם נציגים אחרים של הכמורה הצבאית היהודית.

זה כבר חלק מוסדי של הכוחות המזוינים של אוקראינה.

הקהילה הדתית מלווה את חייליה לא רק באמצעות סיוע הומניטרי או תפילות פומביות. יש כמרים, קשרים רשמיים עם הפיקוד הצבאי, הלוויות של הרוגים לפי הטקס היהודי ואנשים כמו “חסיד” שמשלבים זהות דתית עם שירות צבאי מקצועי.

ההודעה הנוכחית של אסמן נראית לכן אחרת אם קוראים אותה לא בנפרד אלא בתוך הסיפור הזה.

הוא מברך לא יהודי מקרי שנמצא בצבא.

הוא כותב על אדם מקהילתו שכבר שנים רבות נוכח בהקשר הצבאי וכעת, לפי דברי הרב, קיבל אות על משימות מיוחדות של הפיקוד העליון.

מה כאן קשור לישראל

ל”חסיד” אכן יש חלק ישראלי בביוגרפיה שלו.

אבל להסיק מכך שמדובר ב”ישראלי שנלחם עבור אוקראינה” יהיה לא מדויק.

בפרסומים הידועים הוא מופיע בראש ובראשונה כחייל אוקראיני. ישראל מופיעה כחלק מניסיונו, הכשרתו והביוגרפיה היהודית שלו.

לקהל הישראלי חשוב יותר משהו אחר.

במהלך שנות המלחמה נוצרה שכבה שלמה של אנשים שחייהם קישרו פיזית בין שתי המדינות. מישהו עלה לישראל, אך חזר להגן על אוקראינה. למישהו יש ילדים שמשרתים בצה”ל בעוד ההורים נמצאים בצבא האוקראיני. מישהו קיבל ניסיון צבאי בישראל ואז מיישם אותו באוקראינה. יש הרוגים עם ביוגרפיה כפולה או מורכבת אוקראינית-ישראלית.

זו לא קבוצה אחת ולא סיפור פוליטי אחד.

“חסיד” הוא עוד דוגמה לקשר כזה, ואחד מהסגורים ביותר.

נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר כמה שנים אוספים את הביוגרפיות הללו בדיוק משום שהיחסים הרשמיים בין אוקראינה לישראל לא מסבירים את כל מה שקורה בין שתי החברות.

הדיפלומטיה יכולה להתווכח על נשק, רוסיה או הצבעות באו”ם.

ואנשים כל הזמן הזה משרתים, נלחמים, נהרגים ומקבלים פרסים.

ומה אנחנו באמת יודעים בסופו של דבר

יש הודעה של משה ראובן אסמן.

הוא טוען כי “חסיד” הפך לקצין מלא של “זירקה סלאבי”.

יש ניסוח ספציפי של הסיבה: ביצוע משימות מיוחדות של הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה.

יש פרס של המודיעין הראשי עם שם זהה בדיוק.

הוא רשמית שייך להצטיינות המחלקתית הגבוהה ביותר של המודיעין הצבאי ויש לו דרגות I ו-II.

יש סיפור ציבורי רב שנים של “חסיד” עצמו כמדריך וחייל.

יש השתתפותו המאושרת בפגישה של זלנסקי עם מנהיגים יהודים.

יש קשר עם קהילתו של אסמן.

יש חלק ישראלי בביוגרפיה הצבאית שלו, אך ללא אישור של נוסחאות פופולריות על שירות ספציפי בכוחות המיוחדים של ישראל.

ויש חלל גדול במקום שבו מתחיל החלק המעניין ביותר: אילו משימות מיוחדות בדיוק הוא ביצע.

על שאלה זו מקורות פתוחים לא נותנים תשובה.

ובינתיים זו אולי החלק היחיד בסיפור שלא כדאי לנסות למלא בניחושים.

ב-28 ביולי 2026 פרסם המגזין היהודי הבריטי The Jewish Weekly מאמר «Kosher Chicken Pedigree: 5 Ways Rabbinic Authority Keeps It Safe», המוקדש לשאלה יוצאת דופן: עד כמה התרנגולת התעשייתית המודרנית קשורה לעוף שהכשרות שלו אושרה על ידי המסורת היהודית במשך דורות.

במבט ראשון השאלה עצמה נראית מוזרה. תרנגולת נמכרת כמעט בכל חנות בשר כשרה בישראל, מוגשת בארוחות שבת ומיוצרת תחת פיקוח של הארגונים הגדולים לכשרות. אך הברוילר המודרני גדל מהר בהרבה מאבותיו, יש לו צורת גוף שונה והוא תוצאה של הכלאה מורכבת של מספר קווי ברירה.

לכן הדיון הרבני אינו עוסק בשאלה האם התרנגולת מותרת בכלל. השאלה המרכזית נשמעת אחרת: עד כמה רחוק יכולה הברירה לשנות את העוף המוכר לפני שיהיה צורך לאשר מחדש את השתייכותו למין שעליו חלה המסורת העתיקה של הכשרות?

מדוע עם עופות הכל התברר כמסובך יותר מאשר עם פרות ודגים

לגבי יונקים יבשתיים התורה קובעת שני סימנים חיצוניים: החיה צריכה להיות בעלת פרסות שסועות וללעוס גירה. כלל זה מנוסח בספר ויקרא, יא:ג, וחוזר בספר דברים, יד:ו.

לדגים נדרשים סנפירים וקשקשים. סימנים אלו נקראים בספר ויקרא, יא:ט–יב, וחוזרים בספר דברים, יד:ט–י.

לגבי עופות התורה משתמשת בעקרון אחר. במקום סט של סימנים אוניברסליים היא מפרטת קטגוריות אסורות של עופות. הרשימה הראשונה נמצאת בספר ויקרא, יא:יג–יט, השנייה — בספר דברים, יד:יב–יח.

בתלמוד הבבלי, במסכת חולין, סג ב, מסבירים החכמים שהרשימה המקראית כוללת 24 קטגוריות של עופות אסורים. מסכת חולין מוקדשת לחוקי שחיטת בעלי חיים ועופות, היתרם למאכל ושאלות כשרות אחרות.

הבעיה התעוררה מאוחר יותר, כאשר השמות העתיקים חדלו להתאים באופן חד משמעי למינים ביולוגיים ספציפיים.

קהילות יהודיות התפזרו במדינות שונות. אותו עוף יכול היה להיקרא בשמות שונים, ושם זהה בשני אזורים לפעמים ציין בעלי חיים שונים לחלוטין. הסיווג המקראי גם לא היה מערכת זואולוגית מודרנית, שבה לכל מין מוקצה שם לטיני אחיד.

המשנה מביאה את סימני העוף המותר במסכת חולין, ג:ו. המשנה היא קובץ יסוד של התורה שבעל פה, שהושלם בארץ ישראל בערך בתחילת המאה השלישית לספירה.

בקטע זה מפורטים:

• קיום זפק;
• קיבת שרירים, שהקרום הפנימי שלה נפרד ביד;
• אצבע אחורית מיוחדת, הממוקמת מעט מעל האחרות;
• היעדר התנהגות טורפנית, הנקראת “דורס”.

הקריטריון האחרון עורר במיוחד הרבה מחלוקות. רבנים הסבירו בדרכים שונות מה בדיוק פירוש “דורס”: האם העוף תופס את הטרף בטפרים, מחזיק את המזון ברגל, תופס אותו באוויר או אוכל את הטרף חי.

מקרה ספציפי, שבעקבותיו גברה הזהירות, מתואר בתלמוד הבבלי, מסכת חולין, סב ב.

שם נדונה עוף הנקרא “תרנגולתא דאגמא”, כלומר תרנגולת ביצות. בתחילה מובאת דעה המתירה את אכילתה, אך לאחר מכן מרימר דיווח שראו את העוף תופס ואוכל את הטרף. לאחר מכן היא הוכרה כאסורה.

כך, מדובר לא בטווח עמודים לא מוגדר ולא באגדה ללא מקור ספציפי, אלא באפיזודה תלמודית מדויקת בדף חולין, סב ב.

רש”י — רבי שלמה יצחקי, שחי בין השנים 1040–1105 בעיר טרואה שבצרפת, — פירש אפיזודה זו כאזהרה מפני היתר חפוז של עופות לא ידועים. רש”י נחשב לפרשן המרכזי של ימי הביניים של התנ”ך והתלמוד הבבלי; הסבריו עדיין מודפסים כמעט בכל המהדורות המסורתיות של טקסטים אלו.

דווקא מהדיון הזה התחזק העיקרון שלפיו בדיקה חיצונית אחת עשויה לא להספיק: אדם עלול לפרש לא נכון את המבנה או ההתנהגות של העוף.

לכן קיבלה חשיבות עליונה מסורת — מסורת רציפה של אכילת עוף מסוים בקהילה יהודית מהימנה.

גישה זו הונצחה ב-שולחן ערוך, חלק יורה דעה, פב:ב–ג.

השולחן ערוך חובר על ידי רבי יוסף קארו, שחי בין השנים 1488–1575. הוא נולד בספרד, לאחר גירוש היהודים חי באימפריה העות’מאנית, ולאחר מכן התיישב בצפת. יוסף קארו ידוע כאחד ממסדרי החוק היהודי המרכזיים.

לפרקטיקה האשכנזית לקוד זה הוסיף הרמ”א — רבי משה איסרלס, שחי בערך בין השנים 1530–1572 בקרקוב. הערותיו, הידועות בשם “מפה”, הפכו את השולחן ערוך לקוד מקובל גם עבור קהילות אשכנזיות.

סקירה היסטורית: התרנגולת לא תמיד הייתה מזון רגיל

אבי התרנגולת הביתית המודרנית נחשב לתרנגולת הג’ונגל האדומה של דרום-מזרח אסיה.

על פי מחקרים ארכיאולוגיים מודרניים, תהליך הביות החל בערך בשנת 1500 לפני הספירה ויכול היה להיות קשור להתפשטות גידול אורז יבש. העופות קיבלו גישה קבועה לדגן והחלו לחיות בהדרגה ליד האדם.

מדרום-מזרח אסיה התרנגולות התפשטו לאורך נתיבי המסחר. בים התיכון הן הופיעו בערך באלף הראשון לפני הספירה, אך בתחילה נתפסו יותר כבעלי חיים אקזוטיים, טקסיים או בעלי מעמד.

בחלק מהקברים האירופיים המוקדמים קברו תרנגולות בנפרד או יחד עם אנשים. הן הפכו למזון המוני רגיל הרבה יותר מאוחר.

ההיסטוריה הזו עוזרת להבין מדוע בטקסטים המקראיים התרנגולת לא תופסת מקום בולט כמו הכבשה, העז או היונה.

עופות מפוטמים שהוגשו לשולחן המלך שלמה מוזכרים בספר מלכים א’, ה:ג לפי המספור העברי של התנ”ך. ברוב המהדורות הנוצריות והסינודיות הרוסיות אותו מקום מצוין כ-הספר השלישי של מלכים, ד:כג.

בפסוק נאמר שהאספקה היומית של חצר המלוכה כללה בקר גדול וקטן, חיות בר ו”ברבורים אבוסים” — עופות מפוטמים.

סעדיה גאון סבר ש”ברבורים” מתייחסים לאווזים.

סעדיה בן יוסף, הידוע כסעדיה גאון, חי בין השנים 882–942. הוא נולד בפיום שבמצרים, ולאחר מכן עמד בראש האקדמיה התלמודית המפורסמת בסורא שבבבל, בשטח עיראק המודרנית. התואר “גאון” ציין את ראש אחת האקדמיות הבבליות המובילות. סעדיה ידוע כפילוסוף, בלשן, מתרגם ואחד הפרשנים הסיסטמטיים הראשונים של התנ”ך בערבית.

רש”י הציע פירוש אחר: לדעתו, “ברבורים” עשויים להיות תרנגולות מפוטמות. גרסה זו מובאת בפירושו ל-מלכים א’, ה:ג, שם הוא גם מפנה לדיון תלמודי במסכת בבא מציעא, פו ב.

לתקופת התלמוד התרנגולת כבר הייתה עוף ביתי מוכר היטב.

בתלמוד הבבלי, מסכת בבא מציעא, פו ב, אומר רבי יוחנן: “הטוב שבבעלי החיים הביתיים — שור, והטוב שבעופות — תרנגולת”.

רבי יוחנן בר נפחא היה אחד מחכמי ארץ ישראל המובילים במאה השלישית ונפטר בערך בשנת 279. הוא נולד בציפורי ולאחר מכן עמד בראש אקדמיה רבנית גדולה בטבריה. אמרותיו תופסות מקום חשוב הן בתלמוד הירושלמי והן בתלמוד הבבלי.

המסורת היהודית של אכילת תרנגולת, אם כן, התפתחה בהדרגה. מסורת — זו לא תעודה ביולוגית שנשמרה בכתב מאז סיני, אלא שרשרת מעשית רציפה.

הורים הראו לילדים אילו עופות אוכלת קהילתם. שוחטים ידעו אילו בעלי חיים מותר להם לשחוט. רבנים דאגו לכך שלא יוכנסו זנים לא ידועים לתפריט ללא בדיקה.

חמש רמות הגנה על מסורת הכשרות

על בסיס הדוגמאות שהובאו ב-The Jewish Weekly, ניתן להבחין בחמש רמות הגנה קשורות זו לזו על מסורת הכשרות.

הרמה הראשונה היא הרשימה המקראית של עופות אסורים, המובאת ב-ויקרא, יא:יג–יט, וב-דברים, יד:יב–יח. היא קובעת את הנורמה הראשונית של התורה ודורשת לקבוע אם העוף הנחקר שייך לאחת הקטגוריות האסורות.

הרמה השנייה — סימנים תלמודיים, המפורטים במשנה, מסכת חולין, ג:ו, ומפורטים בתלמוד הבבלי בדפים חולין, נט א–סג ב.

רבנים שמים לב לקיום זפק, מבנה קיבת השרירים, מיקום האצבעות והיעדר התנהגות טורפנית. סימנים אלו עוזרים לחקור עוף לא מוכר, אך בעצמם לא תמיד נותנים תשובה סופית.

הרמה השלישית — מסורת, כלומר מסורת רציפה של אכילת עוף מסוים בקהילה יהודית מוכרת. דרישת המסורת מנוסחת בפירוש רש”י ל-חולין, סב ב, ומונצחת ב-שולחן ערוך, יורה דעה, פב:ב–ג.

הרמה הרביעית — תשובות רבניות והחלטות של סמכויות הלכתיות. הן הופכות לנחוצות כאשר מופיעים גזעים חדשים, כלאיים או טכנולוגיות רבייה שלא היו קיימות בזמן חיבור המקורות הקלאסיים.

הרמה החמישית — בדיקה מעשית. היא עשויה לכלול בדיקת עופות חיים, תצפית ממושכת על התנהגותם, חקר מוצא קו הברירה ובדיקת הצהרות המגדלים והיצרנים.

דווקא השילוב של כל הרמות הללו מסביר מדוע לא ניתן לקבוע את כשרות התרנגולת באמצעות בדיקה מעבדתית אחת.

ביולוג יכול לקבוע את קרבת הגזעים, אך התשובה ההלכתית תלויה גם במסורת, במבנה החיצוני, בהתנהגות, במוצא הקו ובהחלטות של סמכויות רבניות קודמות.

המאה ה-19: כאשר הביאו לאירופה תרנגולות אסיאתיות ענקיות

הוויכוח הגדול הראשון על גזעים חדשים התעורר זמן רב לפני הופעת מעבדות גנטיות.

באמצע המאה ה-19 החלו להביא לאירופה בהמוניהם תרנגולות אסיאתיות גדולות, הידועות כ-Cochin-China, או קוצ’ינצ’ינים. הן נבדלו באופן ניכר מהעופות האירופיים המוכרים: היו כבדות בהרבה, בעלות גוף מסיבי, נוצות יוצאות דופן ורגליים מכוסות נוצות.

לפני הרבנים עלתה השאלה: האם הקוצ’ינצ’ין הוא גזע חדש של תרנגולת ביתית רגילה או עוף שונה לחלוטין, שלגביו נדרשת מסורת נפרדת?

הדיון הפך במיוחד חריף בשנות ה-60 של המאה ה-19. סמכויות מסוימות סברו שההבדלים החיצוניים אינם מבטלים את השתייכות העוף לתרנגולת רגילה. אחרים טענו שלא ניתן להעביר את המסורת באופן אוטומטי על בעל חיים השונה באופן ניכר מכל הגזעים המוכרים לקהילה.

טיעון נוסף היה ההכלאה. הקוצ’ינצ’ינים יכלו להוליד צאצאים ברי קיימא עם תרנגולות ביתיות רגילות. רבנים מסוימים ראו בכך הוכחה להשתייכות למין מותר אחד.

העיקרון התלמודי, שלפיו מינים מותרים ואסורים אינם נותנים צאצאים משותפים מלאים, נדון במסכת בכורות, ז א. עם זאת, בטקסט התלמודי עצמו שאלה זו מנוסחת ביחס ליונקים, ולא ישירות לעופות.

חתם סופר — רבי משה סופר, שחי בין השנים 1762–1839, — בחן את האפשרות ליישם עיקרון זה על עופות בתשובה חתם סופר, יורה דעה, מס’ 74.

משה סופר נולד בפרנקפורט על המיין, ומ-1806 ועד סוף חייו עמד בראש הקהילה והישיבה בפרסבורג — ברטיסלבה המודרנית. הוא הפך לאחד הסמכויות ההלכתיות המשפיעות ביותר במרכז אירופה ואחד המגנים המרכזיים של היהדות המסורתית בעידן ההשכלה והרפורמות הדתיות.

חתם סופר השתמש באפשרות ההכלאה כטיעון רציני, אך במקביל התחשב בהתנגדות שהעיקרון התלמודי מ-בכורות, ז א, עשוי היה להתייחס רק ליונקים.

אבני נזר — שם קובץ תשובות של רבי אברהם בורנשטיין, שחי בין השנים 1838–1910 בפולין. הוא היה רב סוכטשוב, סמכות הלכתית בולטת ומייסד שושלת החסידות הסוכטשובית.

בתשובות אבני נזר, יורה דעה, חלק א, מס’ 75, הוא ניתח בפירוט הכלאה של עוף לא ידוע עם קו כשר מוכר. אברהם בורנשטיין ראה בצאצאים ברי קיימא הוכחה רצינית לכך שמדובר בזנים של מין אחד.

עם זאת, חוקרים מאוחרים ציינו שלא ניתן ליישם את עמדת “אבני נזר” ללא הגבלות: בתשובה הסמוכה מס’ 76 הוא שוב הדגיש את חשיבות המסורת ולא ראה בעובדת הזיווג מספיקה בכל המקרים האפשריים.

מהר”ם שיק — רבי משה שיק, שחי בין השנים 1807–1879, — בחן את הבעיה בתשובות מהר”ם שיק, יורה דעה, מס’ 98–100.

הוא נולד בברזובה שבשטח סלובקיה המודרנית, למד אצל חתם סופר בפרסבורג, ומ-1861 ועד מותו היה רב חוסט — עיר הנמצאת כיום במחוז זקרפטיה שבאוקראינה. מהר”ם שיק נחשב לאחד התלמידים הגדולים של חתם סופר וסמכות הלכתית חשובה של יהדות הונגריה וזקרפטיה.

הוא חילק מספר מקרים שונים:

• האם ניתן לאכול את הגזע החדש עצמו;
• האם ניתן לאכול כלאי אם האם הייתה תרנגולת רגילה;
• האם ההחלטה משתנה אם האם הייתה שייכת לגזע לא ידוע;
• מהו מעמד הביצים שהוטלו על ידי עוף כלאי.

דיון זה מראה עד כמה ניתוח הלכתי יכול להיות מורכב. הוא לקח בחשבון לא רק סימנים חיצוניים, אלא גם קווי אם ואב, מוצא הביצה, מעמד הספק והמראה החיצוני של האפרוח הבוקע.

כיצד הופיעה התרנגולת התעשייתית

עד המאה ה-20 גידלו תרנגולות בעיקר למען ביצים. בשר התקבל מתרנגולות מטילות זקנות או תרנגולים צעירים מיותרים. תרנגולת בשר ייעודית במובן המודרני כמעט ולא הייתה קיימת.

המצב השתנה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר בארצות הברית עלה הביקוש לחלבון מן החי זול.

בשנת 1945 רשת המסחר A&P בשיתוף עם משרד החקלאות האמריקאי ויועצים חקלאיים החלה בתחרות Chicken of Tomorrow — “תרנגולת המחר”.

למגדלים הוצע לפתח עוף שגדל מהר יותר, ממיר מזון לבשר ביעילות רבה יותר ובעל חלק חזה גדול יותר.

בתחרויות 1946–1947 גידלו מאות קווים בתנאים זהים והשוו אותם לפי קצב הגדילה, מצב הבריאות, צריכת המזון ומבנה הגופה.

בהמשך הפכו קווי White Plymouth Rock ו-Cornish הבשריים לבסיס להיברידים המודרניים Cornish Rock.

חשוב להבין: ברוילר תעשייתי רגיל, בדרך כלל, הוא תוצאה של ברירה והכלאה רב-שלבית של קווי תרנגולות, ולא עוף שהוכנס לו בהכרח גן של בעל חיים אחר בשיטה מעבדתית.

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הפכו כיווני הברירה העיקריים לקצב הגדילה, תפוקת בשר החזה, הישרדות ויעילות השימוש במזון.

מחקרים מראים כי בגידול בתנאים זהים קצב הגדילה של ברוילרים בין השנים 1950 ל-2005 גדל ביותר מ-400%.

מנצחי התחרויות המוקדמות גידלו עוף במשקל ארבעה פאונד בערך ב-12 שבועות וצרכו כ-12 פאונד מזון. ברוילר מודרני יכול להגיע לחמישה פאונד בערך ב-42 יום, תוך שימוש בפחות מ-10 פאונד מזון.

מבחינה חיצונית זהו אכן עוף שהשתנה מאוד: חזה מסיבי, עלייה מהירה במשקל, איזון גוף שונה ופעילות מופחתת.

זו הסיבה שחלק מהרבנים העלו את השאלה: האם המסורת הקודמת חלה על בעל חיים שהשתנה כל כך על ידי ברירה מכוונת?

לקוראי נאנווסטי — חדשות ישראל חשוב להפריד בין שני מושגים. תרנגולת ששונתה גנטית במובן הביולוגי הרחב על ידי ברירה ותרנגולת ששונתה גנטית בשיטות מעבדתיות — אינם אותו דבר.

לגהורן הלבן ובדיקת מיקום האצבעות

בתחילת שנות ה-2000 התפשטה שמועה כי לגהורנים הלבנים, המשמשים באופן נרחב לייצור ביצים, איבדו לכאורה את מעמד הכשרות שלהם עקב ברירה רבת שנים.

הסיבה לכך הייתה מיקום האצבעות על המוט.

קריטריון זה מקורו במשנה, מסכת חולין, ג:ו, שם אומר רבי אליעזר בר צדוק שעוף המניח על החבל שתי אצבעות מכל צד עשוי להיחשב טורף.

חלק מהמשקיפים ראו שלגהורנים לפעמים יושבים במצב “2–2”, והניחו שהברירה העניקה להם סימן האופייני לעוף אסור.

השאלה נבדקה על ידי בד”ץ “עדה חרדית” בירושלים בהשתתפות מומחה לעופות.

התצפית הראתה שלגהורן בדרך כלל מניח את האצבעות בתבנית “3–1”. המצב “2–2” מתרחש זמנית כאשר העוף רק מתיישב, מנסה להחזיק על מוט חלק או לא נוח או חווה בעיות ברגליים.

במרץ 2004 פרסמה Orthodox Union מסקנה לפיה לגהורנים הלבנים והביצים שהוטלו על ידם כשרים.

Orthodox Union — ארגון אורתודוקסי אמריקאי, שנוסד בסוף המאה ה-19. מחלקת OU Kosher שלה היא אחת ממערכות הסמכת הכשרות הבינלאומיות הגדולות ביותר.

פרק זה מראה שהרבנים לא הסתפקו בהפניות לטקסטים ישנים. הם צפו בעופות חיים ובדקו האם ההתנהגות השנויה במחלוקת היא קבועה וטבעית או מתרחשת רק בנסיבות מסוימות.

אזהרת הרב שמואל ווזנר

בשנת 1998 הביע הרב שמואל ווזנר דאגה מהשינויים המהירים בגידול תעשייתי של תרנגולות.

שמואל הלוי ווזנר חי בשנים 1913–2015. הוא נולד בווינה, למד בישיבת ‘חכמי לובלין’ בפולין, לפני מלחמת העולם השנייה עבר לארץ ישראל, ולימים הפך לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בבני ברק.

הוא ידוע בעיקר בזכות סדרת התשובות הרבנית ‘שבט הלוי’, שעל שמה כונה לעיתים קרובות בספרות הרבנית.

את עמדתו לגבי התרנגולות החדשות הביע ווזנר במכתב נפרד בשנת 1998. הוא ציין שהתרנגולות המודרניות נובעות מהכלאה של קווים שונים, שחלקם עשויים שלא להיות בעלי מסורת ברורה, וקרא לחזור ככל האפשר לגזעים עם מוצא ברור יותר.

רבנים ומומחים אחרים לא הסכימו עם מסקנה זו. הם טענו שמגדלים ממשיכים להכליא זנים של תרנגולות ביתיות, והאצת הצמיחה, הגדלת המשקל ושינויים במאפיינים מסוימים אינם בהכרח יוצרים מין הלכתי חדש.

עלה גם שאלה מעשית: היכן למצוא תרנגולת אירופית ‘טהורה’?

במשך עשרות שנים דחקה התרנגולת התעשייתית זנים רבים ישנים. להוכיח שקו מסוים הוא צאצא ישיר ובלתי משתנה של תרנגולות שאכלו יהודים באירופה שלפני המלחמה התברר ככמעט בלתי אפשרי.

הפרדוקס של הברקל הבלגי

תומכי החזרה לגזעים ישנים מצאו בבלגיה חקלאי שגידל תרנגולות מזן ברקל וניהל רישומים מפורטים על מוצאן.

ביצים הובאו לישראל, ולאחר מכן החל גידול הברקלים.

תומכי הפרויקט טענו שהברקל הוא תרנגולת אירופית ישנה עם ייחוס אמין יותר, בעוד שהתרנגולות התעשייתיות המודרניות הן הכלאות לא שקופות.

אבל הרב משה שטרנבוך העלה טענה הפוכה: מסורת רציפה קיימת דווקא אצל התרנגולת הרגילה, אותה קונים ואוכלים יהודים מדי יום במשך עשרות שנים.

משה שטרנבוך נולד בשנת 1926 בלונדון, מאוחר יותר עבר לישראל והפך לאחד מגדולי פוסקי ההלכה החרדיים בירושלים. הוא ידוע בסדרת התשובות הרבנית ‘תשובות והנהגות’ ובעבודתו רבת השנים בבית הדין הרבני ‘עדה החרדית’.

הברקל נראה שונה, מתבגר לאט יותר ולא היה ידוע לרוב הקהילות הישראליות. לכן, ייתכן שהוא זקוק לאישור נפרד.

כך נוצר הפרדוקס ההלכתי. מבחינת ייחוס גנטי, הגזע הישן והטהור נראה אמין יותר. אבל מבחינת הפרקטיקה הדתית החיה, המסורת החזקה יותר עשויה להשתייך לברוילר המודרני, שנשחט ונאכל במשך עשרות שנים תחת פיקוח רבני.

STAR-K סירבה לכלול אוטומטית את הברקל ברשימת הגזעים המותרים בשל שאלות על העברת המסורת.

STAR-K היא ארגון אמריקאי להסמכת כשרות, שהוקם בבולטימור, הידוע גם בפרסומים על יישום דיני הלכה בייצור מזון מודרני.

עם זאת, המחלוקת לא הובילה לאיסור כללי על תרנגולות תעשייתיות רגילות.

העקבות האוקראיניות במחלוקת על כשרות גזעי תרנגולות חדשים

רבנים בערים הנמצאות כיום בשטח אוקראינה מילאו תפקיד בולט במיוחד בדיון במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

דווקא בלבוב, ברודי, קומארנו, סקאלה-פודולסקי, חוסט ומוקצ’בו נוסחו תשובות שונות לשאלה כיצד ליישם את המסורת הקודמת על גזעים חדשים וצאצאיהם.

לא הייתה החלטה אחידה באזורים אלה. לבוב וברודי היו יחסית קרובים זה לזה, אך עמדותיהם של גדולי הרבנים שלהם ייצגו שתי גישות מנוגדות.

לבוב: היתר על בסיס מכלול עדויות

אחד המשתתפים המרכזיים בפולמוס היה הרב יוסף שאול נתנזון, שחי בשנים 1808–1875.

הוא נולד בברז’אני — עיר בשטח מחוז טרנופול של ימינו — ובשנת 1857 הפך לרב של לבוב, שם שירת עד מותו.

נתנזון נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה של גליציה. הוא ידוע בעיקר בזכות סדרת התשובות הרבנית ‘שואל ומשיב’, שבה ענה על שאלות מתחומים שונים של החוק היהודי.

עמדתו לגבי התרנגולות החדשות הייתה יחסית מתירה. לרב הלבובי היו חשובות לא רק דיווחים של סוחרים מקומיים, אלא גם מידע מקהילות יהודיות אחרות, שבהן כבר גידלו ואכלו עופות דומים.

הוא ניסה לברר האם התרנגולות שהובאו הן באמת עופות לא ידועים לחלוטין או זנים של תרנגולת ביתית שכבר התקבלה.

גישה זו הייתה חשובה במיוחד ללבוב — מרכז מסחרי ודת גדול, שהיה קשור לקהילות במולדובה, האימפריה העות’מאנית והרוסית, מערב אירופה וארץ ישראל.

למעשה, העמדה הלבובית אפשרה למסורת לעבור בין מרכזים יהודיים מוכרים. אם עוף מסוים כבר נאכל בקהילה אמינה אחרת ונחשב שם לזן של תרנגולת רגילה, זה הפך ליסוד רציני לקבלתו בלבוב.

ברודי: ללא מסורת נפרדת אי אפשר לקבל עוף חדש

הרב שלמה קלוגר, שחי בערך בשנים 1785–1869, נקט עמדה מחמירה בהרבה.

הוא נולד בקומארוב, ואת רוב פעילותו הרבנית עשה בברודי שבמחוז לבוב של ימינו. שם שירת כ-50 שנה כדיין — שופט בבית הדין הרבני — וכדרשן.

שלמה קלוגר היה אחד המחברים הפוריים ביותר של ספרות ההלכה במאה ה-19. הוא חיבר מאות תשובות ופרשנויות, כולל סדרת ‘האלף לך שלמה’.

בפרק ‘יורה דעה’ של סדרה זו הוא דן בעופות שהובאו מאמריקה או נחשבו אמריקאים, וטען כי ללא מסורת מאושרת אי אפשר להכיר בהם אוטומטית ככשרים.

הוא לא ראה אפשרות לקבל עוף חדש רק משום שהוא מזכיר תרנגולת מוכרת.

לרב הברודי הייתה חשובה רציפות הפרקטיקה הידועה. אם הזן שהובא לא היה קיים קודם במזרח אירופה ולא נאכל על ידי הדורות הקודמים של יהודים מקומיים, הוא לא יכול היה לקבל אוטומטית מעמד של תרנגולת רגילה.

המחלוקת בין לבוב לברודי נגעה למנגנון עצמו, שבאמצעותו המסורת היהודית מגיבה להופעת בעלי חיים חדשים.

הגישה הלבובית אפשרה להתחשב בעדויות של קהילות אחרות ובמכלול הראיות. הגישה הברודית דרשה זהירות רבה יותר והטילה את חובת ההוכחה על מי שרצה להכניס עוף חדש לשימוש.

כתוצאה מכך, בשטח יחסית קטן יכלו להתקיים פרקטיקות שונות. עוף שהותר על ידי סמכות אחת, לא נאכל על ידי חסידי סמכות אחרת.

קומארנו: מחמירות הקהילה החסידית

עמדה מחמירה נתמכה גם על ידי הרב יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין, שחי בשנים 1806–1874.

הוא פעל בקומארנו, הממוקמת במחוז לבוב של ימינו, והפך למייסד שושלת חסידית עצמאית של קומארנו.

ספרין היה לא רק מנהיג חסידי, אלא גם מחבר פורה של ספרות קבלית והלכתית. בין יצירותיו הידועות ביותר — פרשנות לתורה ‘אוהל הברכה’, פרשנות לזוהר ‘זוהר חי’ ועבודה על חוקי ‘שולחן ערוך’ ‘שולחן הטהור’.

חצר קומארנו נקטה זהירות יתרה בענייני מזון ומוצא בעלי חיים.

לכן, גזעים חדשים לא התקבלו אפילו כאשר בערים שכנות כבר היו החלטות מתירות.

הדוגמה הקומארנואית מראה שהמפה האמיתית של הכשרות בגליציה נקבעה לא על ידי גבולות מנהליים, אלא על ידי סמכותם של רבנים וחצרות חסידיות מסוימות.

החלטת המשפחה תלויה באיזה רב היא פנתה, איזו מסורת קהילתית היא שמרה ואיזה פסק דין היא ראתה כמחייב.

סקאלה-פודולסקי: מה לעשות עם צאצאי זנים מעורבים

מקום נפרד בסיפור זה תופס הרב שלמה דרימר.

שנת לידתו המדויקת לא תמיד מצוינת במקורות היסטוריים זמינים, אך ידוע שבשנת 1830 הוא הפך לרב של סקאלה — סקאלה-פודולסקי המודרנית במחוז טרנופול — ושירת שם עד מותו בשנת 1872.

שלמה דרימר ייסד שושלת רבנית, שנציגיה הנהיגו את קהילת סקאלה במשך יותר ממאה שנה. הוא ידוע כמחבר סדרת התשובות הרבנית ‘בית שלמה’ והעבודה ‘שורש יעקב’.

בסקאלה השאלה קיבלה אופי מעשי במיוחד. עופות שהובאו כבר החלו להכליא עם תרנגולות מקומיות, וצאצאים ממוצא מעורב הופיעו בשווקים.

לדון רק בזן המקורי שהובא הפך לבלתי מספיק. היה צורך לקבוע את מעמד צאצאיו.

לא ניתן היה לקבוע את ייחוסה המדויק של כל תרנגולת. לאחר מספר דורות, תכונות חדשות התפשטו בקרב האוכלוסייה המקומית, והגבול בין התרנגולת הישנה והמיובאת הפך לפחות ברור.

בתשובות ‘בית שלמה’ דרימר דן במוצא ביצה מסוימת, בקו האימהי ובאפשרות להתיר את הצאצאים בשילוב של מספר ספקות.

גישה זו אפשרה להימנע ממצב שבו בשל מוצא לא ברור של אחד מהאבות, כל האוכלוסייה המעורבת של האזור הייתה נאסרת.

דווקא בסקאלה התבררה במיוחד הבעיה המעשית: איסור מחמיר על עוף נדיר אחד עדיין ניתן לשמור, אך לאחר הכלאה המונית הוא הופך כמעט בלתי ניתן לביצוע.

כיצד הסתיים הוויכוח בגליציה

הפולמוס החל לדעוך במחצית השנייה של המאה ה-19.

תפקיד חשוב שיחקו המידע על כך שחלק מהזנים השנויים במחלוקת כבר נאכלו על ידי יהודים בארץ ישראל.

דמות מפתח היה הרב חיים הלברשטאם, שחי בשנים 1793–1876.

הוא נולד בטארנוגראד, ומשנת 1830 עד מותו היה רב בצאנז — העיר הפולנית המודרנית נובי סונץ’. חיים הלברשטאם הפך למייסד שושלת חסידית של צאנז ואחד הרבנים המשפיעים ביותר בגליציה.

הוא מכונה גם ‘דברי חיים’ — על שם סדרת התשובות והפרשנויות שלו.

בתחילה, חיים הלברשטאם התייחס לעופות החדשים בזהירות ושמר על פרקטיקה מחמירה יותר. עם זאת, בשנת 1866, לאחר בדיקת עדויות נוספות, הוא הכיר במסורת אכילת הזן הקפריסאי כאמינה מספיק והתיר אותה.

לאחר מכן, הפרקטיקה המתירה החלה להתפשט באופן נרחב יותר. החלטת הרב מצאנז לא ביטלה את ההתנגדויות הקודמות, אך סיפקה לקהילות תמיכה הלכתית חזקה.

בסופו של דבר, המצב השתנה עם הכלאה המונית של זנים. קווים חדשים התפשטו כל כך רחב, שאפילו מתנגדי השימוש בהם נתקלו בקושי להפריד את צאצאיהם מהתרנגולות המקומיות הרגילות.

בהקשר זה, בספרות ההלכתית מובאת עמדתו של הרב שמעון סופר, המובאת בתשובות ‘מכתב סופר’, ‘יורה דעה’, מס’ 3.

שמעון סופר חי בשנים 1820–1883. הוא נולד בפרסבורג, היה בנו של חתם סופר, ובשנת 1861 הפך לרב הראשי של קרקוב. בנוסף לפעילותו ההלכתית, הוא ייצג את האינטרסים היהודיים בפרלמנט האוסטרו-הונגרי.

הוא הכיר בכך שלאחר התפשטות רחבה של הכלאות, כמעט בלתי אפשרי למצוא תרנגולת שניתן לומר בביטחון שאין במוצאה תערובת של קווים חדשים.

כך, בגליציה הסתיים הוויכוח לא בניצחון פורמלי של צד אחד ולא באסיפה אחידה של רבנים. הוא השתנה בהדרגה על ידי הפרקטיקה עצמה: החלטות מתירות קיבלו תפוצה רחבה, וגזעים חדשים התמזגו עם האוכלוסייה המקומית.

מוקצ’בו: גבול חדש בתחילת המאה ה-20

בזקרפטיה התחדש הוויכוח כבר סביב עוף אחר.

בתחילת המאה ה-20 הובאו למזרח אירופה מצרפת תרנגולות מזן פברול, שהתאפיינו בקיום חמישה אצבעות בכל רגל.

תכונה זו אין לבלבל עם האצבע האחורית המיוחדת המוזכרת במשנה, מסכת ‘חולין’, 3:6, של עוף מותר.

האצבע הנוספת התלמודית מתייחסת לאצבע אחורית הממוקמת מעל הקו הראשי של שאר האצבעות. אצל הפברולים מדובר באצבע חמישית מלאה ובמבנה רגליים שונה באופן ניכר.

הרב חיים אלעזר שפירא, שחי בשנים 1868–1937, ראה בהבדל כזה משמעותי.

הוא עמד בראש בית הדין הרבני והקהילה החסידית של מוקצ’בו, ומשנת 1913 היה הרב הראשי של העיר ומנהיג שושלת חסידית של מוקצ’בו.

שפירא ידוע בעיקר בזכות סדרת התשובות הרבנית ‘מנחת אלעזר’, שעל שמה הוא מכונה לעיתים קרובות בספרות ההלכתית.

הוא לא טען שקיום חמישה אצבעות כשלעצמו בהכרח עושה את העוף אסור. הבעיה העיקרית הייתה שהבדל אנטומי בולט לא אפשר להחיל אוטומטית על הפברול את המסורת המקומית של תרנגולת רגילה.

במקרה של מוקצ’בו, העמדה המחמירה קיבלה תמיכה רחבה. תלמידי חיים אלעזר שפירא הכינו נימוקים הלכתיים נפרדים נגד ההכרה האוטומטית בזן זה.

כך למעשה נקבעה גבול בין שינויים חקלאיים לתכונות אנטומיות בולטות.

גודל גדול, פרודוקטיביות גבוהה או צמיחה מהירה כבר לא נתפסו כסיבה מספקת לאיסור. אבל עוף שהבדיל במבנהו באופן משמעותי מהתרנגולת המקומית המקובלת, נזקק להוכחה הלכתית עצמאית.

איזו גישה בסופו של דבר התקבעה

בשטחי אוקראינה של ימינו לא נוצרה החלטה אחידה על גזעים חדשים.

עם זאת, הפרקטיקה של לבוב, ברודי, קומארנו, סקאלה-פודולסקי, חוסט ומוקצ’בו עזרה לנסח הבחנה חשובה.

קווים חדשים רגילים של תרנגולת ביתית התקבלו בהדרגה. לכך סייעו עדויות של קהילות אחרות, תשובות מתירות של רבנים משפיעים ואי היכולת להפריד את ההכלאות הרבות מהאוכלוסייה הישנה.

עופות עם תכונות אנטומיות בולטות המשיכו להיבחן בנפרד. ביחס אליהם, הגישה המחמירה של מוקצ’בו שמרה על השפעה בספרות ההלכתית הבאה.

מה ישנה עריכת גנים עכשווית

כיום, גידול עופות מתקרב לשלב חדש. חוקרים עובדים עם CRISPR וטכנולוגיות אחרות לעריכת גנים, בניסיון ליצור תרנגולות עמידות לנגיפים, סובלות חום טוב יותר או בעלות תכונות אחרות.

כאן, הוויכוחים הישנים על הכלאה והכלאה בין-גזעית כבר לא נותנים תשובה מלאה.

על הרבנים לקבוע:

• האם העוף נשאר אותו מין הלכתי לאחר שינוי גנטי נקודתי;
• האם יש משמעות למקור החומר הגנטי המוסף;
• האם ההחלטה משתנה אם העריכה משפיעה על המראה או ההתנהגות;
• האם המסורת הקודמת חלה על הדורות הבאים;
• האם ניתן לראות שינוי מיקרוסקופי כבלתי משמעותי לסיווג הלכתי.

שאלה זו אין לערבב עם Cornish Cross הרגיל.

הברוילר התעשייתי המודרני נוצר בעיקר על ידי הכלאה מסורתית, הכלאה וברירה, גם אם המגדלים משתמשים בחישובים גנטיים מורכבים.

בשר מתורבת, המגודל מתאים ללא לידה ושחיטה של עוף שלם, נבחן בנפרד.

הסטטוס שלו תלוי כבר לא כל כך בגזע התרנגולת, אלא במקור קו התאים, בהרכב הסביבה התזונתית ובשאלה האם המוצר הסופי נחשב לבשר מבחינת ההלכה.

מדוע תרנגולת רגילה נחשבת היום לכשרה

למרות הדיונים המתמשכים, הארגונים הגדולים של הכשרות לא הכריזו על ברוילרים תעשייתיים סטנדרטיים או על לגהורנים לבנים כעוף אסור חדש.

הטיעונים העיקריים נשארים:

1. הקווים המודרניים ממשיכים להיות שייכים ביולוגית וחיצונית לתרנגולת הביתית;
2. הם נובעים מהכלאה של גזעי תרנגולות ידועים;
3. הבשר והביצים שלהם נצרכו ברציפות על ידי קהילות יהודיות;
4. העופות נשחטו במשך עשרות שנים תחת פיקוח של ארגונים רבניים מוסמכים;
5. ניסיונות לגלות אצלם סימנים יציבים של עופות טורפים לא קיבלו אישור משכנע.

НАновости — חדשות ישראל מדגיש: השתייכות העוף למין המותר היא רק השלב הראשון.

בשר של תרנגולת מסוימת הופך לכשר למטבח לאחר שחיטה נכונה, בדיקה לנזקים, הסרת דם, המלחה ומעבר כל שרשרת הייצור תחת פיקוח.

לכן, הפרסום של The Jewish Weekly לא אומר שהכשרות של תרנגולת רגילה נמצאת בסכנה.

להפך, הוא מראה כיצד מערכת ההלכה פועלת: טכנולוגיות חדשות לא מתקבלות אוטומטית, אך גם לא נאסרות רק משום שלא היו קיימות בתקופת התלמוד.

רבנים מוסמכים משווים בין טקסטים קלאסיים, מסורת מצטברת, נתונים ביולוגיים ותצפיות מעשיות.

בזכות זה התרנגולת על שולחן השבת נשארת קשורה לא רק עם לול מודרני, אלא גם עם שרשרת זיכרון קהילתית יהודית רבת שנים.

ב-1 בספטמבר 2026 הזהיר ולדימיר זלנסקי את חברות התעופה הבינלאומיות ואת חברות הביטוח כי המרחב האווירי הרוסי הופך לפחות צפוי בשל הרחפנים ארוכי הטווח האוקראיניים. למחרת פנתה אוקראינה רשמית ל-ICAO בבקשה לסייע באיסור מוחלט על טיסות אזרחיות במרחב האווירי של רוסיה. קייב מציינת בנפרד: מטוסים אזרחיים אינם מהווים מטרה.

המילה עצמה “כיסוי” כאן היא רוסית. אות תעופה כזה מופעל כאשר מופיע אובייקט בלתי מזוהה במרחב האווירי ויש להוציא את המטוסים האזרחיים במהירות מאזור הסכנה. עבור שדה התעופה זה אומר מגבלות על קבלת ושחרור מטוסים, עיכובים, מעבר לשדות תעופה חלופיים, ולאחר מכן עוד כמה שעות שבהן לוח הזמנים לכאורה כבר שוחזר, אך המטוסים והצוותים נמצאים בכלל לא במקום שבו הם אמורים להיות.

לקורא הישראלי זו לא סיפור זר. חברות תעופה מערביות בעיקר עוקפות את השמיים הרוסיים מאז 2022, אך מסלולים דרך רוסיה ממשיכים לשמש מובילים מטורקיה, סין, איחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ הפרסי. נאנוווסטי — חדשות ישראל כבר נתקלו לא פעם באותה לוגיקה בכיוון הישראלי: מספיקות כמה שעות של אי ודאות באוויר כדי להפוך טיסה בטוחה על הנייר להגרלה עבור הנוסע עם מעברים, החזרות ולינה במקום לא ידוע.

«כיסוי» ללא מבצע מוכרז

אני, ילנה גונקו, לא הייתי ממהרת כאן להכריז על קיומו של “תוכנית כיסוי 24/7” אוקראינית רשמית. קייב לא הציגה שם כזה בפומבי. אבל תכנית הלחץ עצמה כבר נראית: כדי להפוך את התעופה האזרחית לבלתי אמינה כרונית, לא חייבים להרוס את המסלול. לפעמים מספיק ליצור שוב ושוב מצב שבו אף אחד לא יכול לומר מראש אם שדה התעופה ייפתח בעוד עשרים דקות או בעוד חמש שעות.

עצירה חד פעמית מעצבנת. רגילה מתחילה לעלות כסף. המטוס עובר לשדה תעופה חלופי, הצוות יוצא מזמן העבודה המותר, הטיסה הבאה מתעכבת, הנוסעים מאבדים חיבורים, המוביל משלם על דלק נוסף ותחזוקה. צומת מוסקבה גדול אחד מסוגל להפיץ עיכובים בכל רשת המסלולים.

ב-2 בספטמבר זה כבר היה נראה במספרים. לפי נתוני Flightradar24, בשדה התעופה שרמטייבו נרשמו 21 טיסות מבוטלות ו-235 עיכובים, בוונוקובו — 22 ביטולים ו-94 עיכובים. פגסוס הודיעה כי חלק מהטיסות הליליות לרוסיה נאלצו להתבטל מסיבות טכניות ותפעוליות; בוונוקובו דיברו בנפרד על שישה נחיתות מבוטלות ושישה המראות של החברה הזו. אין עדיין עזיבה המונית של מובילים זרים, אך הצורך להסביר כל פעם מדוע הטיסה היום טסה ומחר לא, כבר פועל נגד לוח זמנים תקין.

בישראל ראינו אות דומה בעבר. ביוני נאנוווסטי כתבו על ביטול זמני של טיסות “אל-על” בין תל אביב למוסקבה על רקע החמרת המצב במרחב האווירי הרוסי. אז זה נראה כבעיה נפרדת של מסלול מסוים. עכשיו מתבהר שייתכן שמדובר במגמה רחבה יותר.

המבטח יכול לעשות יותר משדה תעופה סגור

החלק הכואב ביותר עבור מוסקבה ברעיון האוקראיני בכלל לא נמצא במגדל הפיקוח. קייב מנסה להעביר את השאלה למשרדי הרגולטורים הלאומיים וחברות הביטוח. ICAO לא יכולה לאסור טיסות לכל 193 המדינות החברות בה בפקודה אחת, אך הערכותיה משפיעות על החלטות הרשויות, המובילים ואלה שמבטחים מטוסים, צוותים ואחריות חברות התעופה.

למבטח לא מעניין עד כמה פקיד רוסי בטוח כשהוא אומר “הכל בשליטה”. הוא מחשב את הסבירות לנזק. ככל שיותר רחפנים אוקראיניים מופיעים ליד מסלולים אזרחיים ובמקביל פועלת ההגנה האווירית הרוסית, כך קשה יותר להעמיד פנים שהסיכון נשאר כשהיה.

לאחר האסון של Azerbaijan Airlines בדצמבר 2024 זה כבר לא שיחה מופשטת. מטוס שטס לגרוזני התרסק ליד אקטאו, 38 אנשים נהרגו. מאוחר יותר הודה פוטין כי טילים רוסיים של ההגנה האווירית הופעלו ליד המטוס ברגע שבו היו רחפנים אוקראיניים באזור.

כאן נמצא החלק הלא נעים עבור התעופה האזרחית בסיפור. אוקראינה מצהירה כי אין בכוונתה לתקוף מטוסי נוסעים. אבל סכנה יכולה להיווצר גם ללא כוונה כזו: מספיק שבמרחב אווירי אחד יימצאו בו זמנית מטוס נוסעים, רחפנים והגנה אווירית שצריכה להחליט בשניות מה בדיוק היא רואה על הרדאר.

לכן האזהרה של זלנסקי מופנית לא כל כך לנוסע הרוסי, אלא לאדם שחותם על כיסוי הביטוח של הטיסה. אם יתחילו לתרגם את הסיכון לכסף — פוליסה יקרה יותר, חריגות מהכיסוי, דרישות נוספות למסלולים — ההשלכות יצטברו גם בימים שבהם אף שדה תעופה לא סגור.

מה אומרים אחרים — ואיפה נגמרים העובדות

מוסקבה מגיבה כצפוי שלא תאפשר תקלות משמעותיות. שר התחבורה הרוסי אנדריי ניקיטין הצהיר כי הרשויות מחזקות כל הזמן את הדרישות לבטיחות שדות התעופה ומשתפות פעולה עם משרד ההגנה. רוסאוויאציה טוענת כי מערכת התחבורה פועלת לפי התוכנית. על אותו רקע יועצי תעופה בינלאומיים מזהירים מהסבירות הגבוהה למתקפות אוקראיניות נוספות בעומק רוסיה, כולל אזורי מוסקבה וסנט פטרסבורג.

לא הייתי מנסה לאחד את ההצהרות הללו לתמונה נוחה אחת. רוסיה אכן שומרת על טיסות אזרחיות, ולדבר על חסימה מלאה של השמיים הרוסיים עכשיו זה לא נכון. אבל גם להעמיד פנים ששום דבר לא השתנה זה קשה: ביטולים ומאות עיכובים כבר נרשמים, למובילים זרים יש צורך להתאים את העבודה, ואוקראינה העלתה רשמית את שאלת בטיחות השמיים הרוסיים לרמה האווירית הבינלאומית.

יש עוד פרט לא נעים עבור מוסקבה. רוסיה עצמה עכשיו מותחת את המתקפות על אוקראינה ליום ולילה, מקצרת את תקופות השקט היחסי ומאלצת את ההגנה האווירית לשמור על משאבים במוכנות. נאנוווסטי ניתחו בפירוט את הטקטיקה הזו של גראן ריאקטיבי. הממדים וההשלכות על תושבים שלווים כאן אינם ניתנים להשוואה, אבל הלוגיקה של התשה של המערכת מובנת: לא נותנים ליריב לחזור לקצב רגיל.

כך אני מבינה את המשמעות הנוכחית של “כיסוי”. לא ככפתור שאוקראינה מחר תכבה לנצח את שדות התעופה הרוסיים, אלא כניסיון להפוך כל טיסה הבאה לפחות צפויה, כל ביטוח לקצת יותר מסובך, והטענה הרגילה “המלחמה רחוקה” לפחות סבירה.

להבין אם הלחץ עבד אפשר יהיה ללא נתונים צבאיים סודיים. אם בעקבות הביטולים הזמניים יופיעו שינויים יציבים במסלולי חברות תעופה זרות, מגבלות ביטוח חדשות והמלצות של רגולטורים לאומיים, המצב אכן עבר לשלב אחר. אם זה לא יקרה, יישארו אזהרה רועשת ותקלות כואבות אך ניתנות להעברה.

לנאנוווסטי — חדשות ישראל כאן חשוב דווקא הגבול הזה. אוקראינה עשויה לנסות להכריח את התעופה האזרחית הרוסית להתחשב במלחמה מדי יום — בדיוק כפי שנוסעים ישראלים מזמן התרגלו לבדוק לא רק את מחיר הכרטיס, אלא גם אם החברה הנבחרת בכלל תטוס. שדות התעופה הרוסיים עדיין פועלים. השאלה כבר לא בזה. השאלה היא כמה אי ודאות יכול לשאת שוק שקיים רק בזכות לוח זמנים.

אתר של חברה ישראלית יכול להיות ממוקם על שרת מחוץ לישראל ועדיין לפעול כראוי בעברית, באנגלית או בכמה שפות בו זמנית. עבור המבקר חשובים מהירות פתיחת הדפים, יציבות, אבטחה ונגישות האתר, ולא מדינת הרישום של חברת האחסון.

אחד מהפתרונות הבינלאומיים הללו הוא חברת “אחסון אוקראינה”, הפועלת על הדומיין Ukraine.com.ua.

היא מציעה:

1. אחסון וירטואלי רגיל,
2. תוכניות עסקיות מחוזקות,
3. VPS,
4. שרתים ייעודיים,
5. רישום דומיינים,
6. דואר ארגוני ו
7. שירותי ענן.

הסיבה העיקרית לכך שאנו רואים בשירות זה לא כהמלצה פרסומית אקראית היא הניסיון האישי: אתר נאנווסטי ממוקם בתוכנית “ביזנס 4G” של חברת “אחסון אוקראינה”.

נאנווסטי הוא פרויקט חדשות רב-לשוני על WordPress עם כמות גדולה של פרסומים, תמונות, עדכון מתמיד של בסיס הנתונים וביקורים קבועים של רובוטי חיפוש. אנו משתמשים בתוכנית זו בעצמנו ולכן ממליצים עליה לבעלי אתרים ישראלים על בסיס עבודה אמיתית ולא רק תיאורים בעמוד הספק.

מה ידוע על חברת “אחסון אוקראינה”

ההיסטוריה של השירות החלה בשנת 2004, כאשר תשתית האחסון הושקה עבור פרויקטים עצמאיים ואתרי לקוחות. אחסון ציבורי הופיע בשנת 2006, ובשנת 2008 החברה עברה לכתובת Ukraine.com.ua והחלה לקדם באופן פעיל את שירותי האחסון.

בשנת 2010 מספר השרתים המשרתים את האחסון עלה על 100. בשנת 2013 החברה פתחה מרכז נתונים עם 28 ארונות שרתים בהספק חישובי של 240 קילוואט, ובשנת 2015 קיבלה הסמכה של ICANN. עד 2020 מספר השרתים עלה על 1000. בשנת 2021 הושק מרכז שרתים שני בהספק של 350 קילוואט.

החברה לא מפרסמת את המספר המדויק של הלקוחות בעמוד הפתוח, ולכן להביא מספר לא מאושר יהיה לא נכון. אבל ההיסטוריה שפורסמה מראה שזה לא פרויקט קטן שנוצר לאחרונה, אלא תשתית שמתפתחת כבר יותר מעשרים שנה.

החברה מצהירה על תשתית שרתים עצמאית, חיבור שרתים במהירות של 10 ג’יגה-ביט/שנייה ויכולת רשת כוללת של 280 ג’יגה-ביט/שנייה. משתמשים בדיסקי NVMe, מעבדי AMD EPYC ו-AMD Ryzen, זיכרון עם תיקון שגיאות ECC ותמיכה ב-IPv6.

החברה מכנה את השירות שלה כאחסון הראשון באוקראינה שמאופיין באוטומציה מלאה ורישום דומיינים. הזמנת שירותים, הפעלת אחסון, רישום דומיינים, תשלומים וחלק ניכר מהפעולות הטכניות מתבצעות באופן אוטומטי. ה-API, לפי הצהרת החברה, מכסה 99% מהפונקציות של לוח הבקרה.

זהו אחסון לכל סוגי האתרים

שם החברה אינו מגביל לא את הגיאוגרפיה של הלקוחות ולא את השפה של האתרים המאוחסנים.

על השרתים ניתן לאחסן:

• אתר של חברה ישראלית;
• פרויקט בעברית;
• אתר באנגלית;
• פורטל רב-לשוני;
• חנות מקוונת;
• מקור חדשות;
• אתר של עורך דין, מתווך או קליניקה פרטית;
• בלוג;
• פלטפורמה חינוכית;
• פורטל ארגוני;
• אפליקציה ב-PHP, Python או Node.js;
• כמה אתרים של סטודיו אינטרנט.

ממשק השירות ולוח הבקרה זמינים באנגלית, רוסית ואוקראינית. תוכן האתר יכול להיות בכל שפה.

לעברית חשוב כיוון הטקסט מימין לשמאל – RTL. זה תלוי לא באחסון, אלא בתבנית WordPress, בתבנית וב-CSS. מערכות ניהול מודרניות משתמשות בקידוד UTF-8, ולכן עברית פועלת כראוי על השרת כמו אנגלית או כל שפה אחרת.

מדוע אתר ישראלי לא חייב להיות ממוקם בישראל

המיקום הפיזי של השרת משפיע על השהיית הרשת, אך אינו הגורם היחיד ואפילו לא תמיד הגורם העיקרי למהירות האתר.

על טעינת WordPress משפיעים באופן משמעותי:

• איכות התבנית;
• כמות ואיכות התוספים;
• גודל התמונות;
• שמירה במטמון;
• מצב בסיס הנתונים;
• סקריפטים פרסומיים חיצוניים;
• גופנים מחוברים;
• וידאו;
• המשקל הכולל של הדף.

אתר מותאם היטב על שרת בינלאומי יכול להיפתח מהר יותר מאתר שלא הוגדר כראוי, הממוקם פיזית בישראל.

עבור קהל ישראלי ניתן גם לחבר את Cloudflare. CDN שומר את הקבצים הסטטיים של האתר ברשת מבוזרת ומספק אותם למבקר מהצומת הזמין הקרוב ביותר. זה מפחית את ההשפעה של המרחק לשרת הראשי ובו זמנית עוזר לסנן חלק מהתנועה הזדונית.

החברה מצהירה על חיבור ישיר של מרכז הנתונים למפעילי תקשורת בינלאומיים גדולים ויכולת להעביר אתרים בין שרתים ללא הפסקת עבודתם. טכנולוגיית ההגירה המקוונת נמצאת בשימוש מאז 2009.

אחסון רגיל לאתרים קטנים

עבור אתר תדמית, בלוג, דף נחיתה או חברה קטנה אין צורך לרכוש מיד תוכנית עסקית חזקה.

החבילה המינימלית “מהיר” מספקת:

• 10 ג’יגה-בייט על דיסק NVMe;
• אחסון של אתר אחד;
• מגבלת זיכרון של 512 מגה-בייט;
• SSL חינם;
• גיבויים אוטומטיים;
• דואר על הדומיין שלך;
• הגנה מפני בוטים זדוניים;
• בדיקת אנטי-וירוס;
• ניסיון של חמישה ימים.

המחיר מתחיל מ-€4 לחודש בתשלום ממושך. המחיר החודשי הוא €7.

לפי השער הרשמי של בנק ישראל ל-31 ביולי 2026, אירו אחד שווה 3.5 שקלים.

לכן €4 הם בערך ₪14, ו-€7 הם כ-₪25 ללא עמלות בנק על עסקת מטבע.

תוכנית “הטוב ביותר” מספקת 20 ג’יגה-בייט, מאפשרת לאחסן עד חמישה אתרים ומגדילה את מגבלת הזיכרון ל-1 ג’יגה-בייט. המחיר מתחיל מ-€8 לחודש, והמחיר החודשי הוא €13 — בערך מ-₪28 עד ₪46.

תוכנית “איכותי” מספקת 30 ג’יגה-בייט ומגבלת זיכרון של עד 1.5 ג’יגה-בייט. היא עולה מ-€12 לחודש או €18 בתשלום חודשי — בערך מ-₪42 עד ₪63.

המחירים “מ-” חלים על תקופת תשלום ממושכת שנבחרה. לפני ההזמנה יש לבדוק את העלות הסופית ואת התקופה שבה מתבצע התשלום.

מה כלול באחסון רגיל

אפילו החבילה המינימלית מספקת לא רק מקום לקבצים.

בין האפשרויות המוצהרות:

• דיסקי NVMe;
• תעודת SSL חינם;
• Apache ו-OpenLiteSpeed;
• MySQL 8.4 או 5.7;
• גרסאות שונות של PHP;
• SSH;
• Python;
• Git ו-SVN;
• Memcache ו-OPcache;
• IPv6;
• גיבוי;
• אנטי-וירוס;
• אימות דו-שלבי;
• הגנה מפני ניחוש סיסמאות ל-CMS;
• דואר עם POP3, IMAP ו-SMTP;
• בדיקת דואר לוירוסים וספאם;
• התקנה אוטומטית של CMS פופולריות.

חלק מהפונקציות הנוספות ושירותי הענן עשויים להיות בתשלום נוסף. לכן לפני הזמנת תוכנית מסוימת יש לבדוק את הסימונים וההערות בתיאור העדכני.

WordPress, WooCommerce ומערכות אחרות

דרך לוח הבקרה ניתן להתקין אוטומטית WordPress, Joomla, OpenCart, Drupal, MODX, PrestaShop, Moodle ומערכות CMS אחרות.

עבור אתר חברה רגיל או בלוג מספיק התוכנית המינימלית. עבור מספר פרויקטים מתאימה חבילת “הטוב ביותר”. חנות WooCommerce קטנה גם יכולה להתחיל עם אחסון רגיל, אם הקטלוג עדיין קטן ואין באתר כמות גדולה של תוספים כבדים.

פתרון חזק יותר יידרש כאשר:

• הביקורים גדלים;
• בסיס הנתונים גדל;
• העגלה של WooCommerce מאטה;
• מותקנים הרבה תוספים;
• האתר מקבל באופן קבוע עליות חדות בתנועה;
• מספר פרויקטים פעילים פועלים בו זמנית;
• התעריף הרגיל מתחיל להיתקל במגבלות של מעבד או זיכרון.

למה НАновости בחרו בתעריף “עסקי 4G”

НАновости פועלת בתעריף “עסקי 4G”. זהו הטיעון המעשי העיקרי להמלצתנו.

פרויקט חדשות שונה מאתר תדמית רגיל. בו מתווספים חומרים ותמונות באופן קבוע, מתעדכנים תוספים, פועלים רב-לשוניות, אינדוקס חיפוש, קאשינג, גיבוי ותכונות נוספות של WordPress.

“עסקי 4G” מספק:

• 32 ג’יגה-בייט על דיסק NVMe;
• 4 ג’יגה-בייט זיכרון RAM;
• שני ליבות מעבד;
• PHP memory limit עד 4 ג’יגה-בייט;
• אפשרות לארח מספר אתרים ותת-דומיינים במסגרת המשאבים;
• MySQL 8.4 או 5.7;
• OpenLiteSpeed;
• PHP-FPM;
• Node.js;
• Python;
• Redis, Memcached ו-OPcache;
• SSH;
• Git ו-SVN;
• SSL חינם;
• גיבוי;
• דואר על תשתית דואר נפרדת;
• אנטי-וירוס;
• אימות דו-שלבי;
• הגנה מפני ניחוש סיסמאות;
• תקופת ניסיון של חמישה ימים.

המחיר הנוכחי של התעריף הוא €38.44 לחודש. לפי שער הייצוג של בנק ישראל זה בערך ₪135 לחודש, לפני עמלת בנק ישראלי אפשרית.

עבורנו חשוב האיזון. התעריף מספק משאבים ייעודיים, אך אינו דורש לנהל באופן עצמאי VPS מלא.

מה ההבדל בין אירוח עסקי לתעריף רגיל

באירוח וירטואלי אתרים של לקוחות שונים משתמשים במשאבי שרת משותפים ופועלים במגבלות שנקבעו.

באירוח עסקי ליבות המעבד והזיכרון מוקצים לחשבון מסוים. אין צורך לחלוק אותם עם אתרים שכנים. בנוסף, אין מגבלות על מספר דקות המעבד, מספר הקבצים וגודל בסיס הנתונים, אם כי נפח הדיסק הכולל והמשאבים המוקצים לתעריף נשמרים.

על פי עקרון הקצאת המשאבים זה דומה ל-VPS. אבל ל-VPS יש קושי חשוב: יש לנהל את מערכת ההפעלה, שרת האינטרנט, האבטחה והעדכונים באופן עצמאי או לשכור מנהל.

באירוח עסקי הניהול נשאר פשוט כמו בתעריף רגיל. גיבויים נשמרים בנפרד, הדואר אינו צורך משאבי חשבון האירוח, וההגנה מפני DDoS והגדרות השרת הסטנדרטיות מסופקות על ידי הספק.

זו הסיבה ש”עסקי 4G” היה נוח עבור НАновости: קיבלנו 4 ג’יגה-בייט זיכרון ושני ליבות ללא צורך להפוך את ניהול האתר לניהול עצמאי של שרת לינוקס.

השוואה עם אירוח ישראלי דומה

השוואת “עסקי 4G” עם האירוח המשותף הזול ביותר בישראל אינה נכונה. הקטגוריה הקרובה ביותר של שירותים היא VPS מנוהל או אירוח WordPress חזק מיוחד עם מעבד וזיכרון דומים.

אחד הספקים הישראלים מציע VPS WordPress מנוהל לחלוטין עם שתי ליבות, 4 ג’יגה-בייט RAM ו-100 ג’יגה-בייט SSD ב-$145 לחודש. לפי שער בנק ישראל ב-31 ביולי 2026 זה בערך ₪443 לחודש. המחיר כולל ניהול, פאנל cPanel, LiteSpeed, הגנה ותשתית גיבוי.

לאותו ספק VPS מנוהל רגיל עם שתי ליבות, 4 ג’יגה-בייט RAM ו-100 ג’יגה-בייט SSD עולה $53 לחודש — בערך ₪162. עם זאת, זו כבר שירות שרת, יש לבדוק בנפרד את הסט הכלול של האפשרויות ואופי הניהול.

ספק ישראלי אחר מציע שרת לינוקס מנוהל עם 4 ג’יגה-בייט RAM, ארבע ליבות ו-50 ג’יגה-בייט SSD ב-₪357 לחודש לפני מע”מ. המחיר כולל ניהול שרת, תמיכה והעברת אתר. לאחר הוספת מע”מ ישראלי המחיר הופך גבוה יותר.

על רקע זה “עסקי 4G” בכ-₪135 לחודש נראה זמין בהרבה. זה לא אומר שכל ההצעות זהות לחלוטין: לשרתים ישראליים עשוי להיות יותר דיסק, יותר ליבות, תשתית מקומית ותמיכה בעברית.

אבל עבור בעל האתר חשוב התוצאה הסופית. אם נדרשים 4 ג’יגה-בייט RAM, שתי ליבות מעבד, WordPress, SSL, גיבויים, דואר, הגנה ופאנל פשוט ללא ניהול עצמאי, המחיר של “עסקי 4G” נמוך בהרבה מהרבה פתרונות מנוהלים דומים בישראל.

כמה אפשר לחסוך

“עסקי 4G” עולה כ-₪135 לחודש, או בערך ₪1620 בשנה לפי שער הייצוג הנוכחי.

VPS WordPress מנוהל ישראלי מההשוואה הנ”ל עולה כ-₪443 לחודש, כלומר יותר מ-₪5300 בשנה לפני תשלומים נוספים אפשריים.

ההפרש עולה על ₪3600 בשנה.

גם אם נשווה ל-VPS ישראלי זול יותר בכ-₪162 לחודש, התעריף “עסקי 4G” נשאר זול יותר, תוך שהוא מספק סביבה אירוח מוכנה ללא צורך להגדיר באופן עצמאי את מערכת ההפעלה ותוכנת השרת.

עבור אתר קטן החיסכון בתעריף רגיל עשוי להיות אפילו יותר בולט. החבילה המינימלית של “אירוח אוקראינה” מתחילה בכ-₪14 לחודש, בעוד אירוח WordPress ישראלי לעיתים קרובות עולה עשרות שקלים לחודש.

אבטחה והגנה מפני התקפות

עבור אתרים המכוונים לישראל, הגנה מפני התקפות חשובה במיוחד. זה נוגע לעסקים, ארגונים ציבוריים, מדיה ופרויקטים מידעיים.

החברה מצהירה על סינון HTTP-flood, חסימת UDP-flood ברמת הנתבים ושימוש בתשתית שרת נפרדת לטיפול ב-SYN-flood. כמו כן מיושמים:

• סריקת אנטי-וירוס;
• זיהוי קבצים זדוניים;
• הגנה על כניסה לפאנלים ניהוליים;
• חסימת בוטים זדוניים;
• אימות דו-שלבי;
• SSL;
• הגנת דואר;
• גיבויים אוטומטיים.

שום אירוח לא יכול להבטיח חסינות מוחלטת. בעל WordPress עדיין צריך לעדכן באופן קבוע את הליבה, התבנית והתוספים, להסיר הרחבות לא בשימוש ולהשתמש בסיסמאות ייחודיות.

גיבוי מחוץ לשרת הראשי

החברה יוצרת אוטומטית גיבויים של אתרים ומאפשרת ליצור גיבויים משתמשים דרך הפאנל.

בעמוד הרשמי מצוין כי פעם בשבוע נוצר גיבוי של האירוח, ותיבות הדואר מגובות כל שעתיים לשרתים בגרמניה. כמו כן החברה מצהירה על אחסון גיבויים במספר מדינות.

זה חשוב במיוחד בהתחשב בכך שמרכז הנתונים הראשי ממוקם בקייב וממשיך לפעול במהלך התוקפנות הרוסית.

עם זאת, עבור פרויקט קריטי מומלץ להיצמד לכלל אוניברסלי: לשמור עותק עצמאי נוסף מחוץ לאירוח הראשי. ניתן לשמור אותו באחסון ענן, על שרת נפרד או על מדיה מקומית.

דומיינים לאתרים ישראליים

החברה רושמת מאות אזורי דומיין בינלאומיים ולאומיים ויש לה הסמכה של ICANN.

לדוגמה, דומיין .com עולה €19 לשנה — בערך ₪67 לפי השער הנוכחי. בעמוד הראשי מפורסמות גם מחירים עבור .com.ua, .in.ua, .shop, .store, .site ואזורים אחרים.

אין חובה לרכוש דומיין ואירוח באותה חברה.

דומיין ישראלי .co.il ניתן לרשום אצל רשם מקומי מוסמך, ואת קבצי האתר ניתן לארח על “אירוח אוקראינה”. לשם כך מספיק להפנות את רשומות ה-DNS של הדומיין לשרת.

הגולש יראה כתובת רגילה .co.il ולא יידע את מיקום האירוח משם האתר.

ממשק וניהול

הפאנל מאפשר לנהל:

• אתרים;
• קבצים;
• דומיינים;
• בסיסי נתונים;
• גרסאות PHP;
• תעודות SSL;
• תיבות דואר;
• גיבויים;
• גישה ב-SSH;
• סטטיסטיקות משאבים;
• הגדרות אבטחה;
• גישה זמנית למפתחים.

פונקציית ההאצלה מאפשרת לספק למתכנת או למומחה SEO גישה זמנית מוגבלת, מבלי להעביר את הסיסמה הראשית של החשבון.

זה נוח לבעל עסק ישראלי שמזמין יצירה וקידום אתר אצל מומחה חיצוני.

איזה תעריף לבחור

עבור אתר קטן של חברה, פורטפוליו, דף נחיתה או בלוג בדרך כלל מספיק תעריף “מהיר”.

כאשר יש צורך לארח עד חמישה פרויקטים, כדאי לשקול את התעריף “הטוב ביותר”.

עבור סטודיו אינטרנט או אתר גדול יותר קיים תעריף “איכותי”.

עבור חנות אינטרנט פעילה, מקור חדשות, מספר אתרים עמוסים או פרויקט שכבר לא מספיקים לו המגבלות הרגילות, כדאי לשקול אירוח עסקי.

התעריף “עסקי 4G” מעניין במיוחד לפרויקטים שזקוקים ל:

• 4 ג’יגה-בייט RAM;
• שתי ליבות ייעודיות;
• בסיס WordPress גדול;
• WooCommerce;
• מספר אתרים;
• Redis;
• OpenLiteSpeed;
• PHP-FPM;
• יציבות מוגברת תחת עומס;
• ניהול פשוט ללא מנהל מערכת נפרד.

בדיוק בתוכנית זו פועל НАновости.

מתי עדיף לבחור ספק ישראלי

אירוח מקומי עשוי להיות מועדף כאשר:

• תמיכה טכנית בעברית היא חובה;
• השרת חייב להיות פיזית בישראל;
• החוזה דורש שמירת נתונים בתחום שיפוט מסוים;
• נדרש מסמך מס ישראלי מהספק;
• קריטית השהייה רשתית מינימלית;
• החברה דורשת ליווי שרת אישי מלא במקום.

אבל עבור אתר עסקי רגיל, פרויקט וורדפרס, חנות מקוונת או משאב מידע, התנאים האלה לא תמיד נחוצים.

למה אנחנו ממליצים על “אירוח ‘אוקראינה'”

ההמלצה שלנו מבוססת על שימוש אישי.

НАновости פועל בתוכנית ‘עסק 4G’. עבור אתר חדשות רב לשוני הוא מספק מספיק זיכרון ומשאבי מעבד, ובכך אנחנו לא צריכים לנהל VPS בעצמנו.

קיבלנו:

• משאבים ייעודיים;
• לוח ניהול ברור;
• וורדפרס;
• OpenLiteSpeed;
• גיבויים;
• SSL;
• דואר;
• הגנה;
• כלים למפתחים;
• אפשרות להגדיל משאבים עם גדילת האתר.

בעלות של כ-₪135 לחודש, התוכנית הזו זולה בהרבה מהרבה פתרונות מנוהלים דומים של ספקים ישראליים.

לפרויקט קטן אפשר להתחיל עם תוכנית רגילה מ-€4 לחודש. אם האתר יגדל, המעבר לאירוח עסקי מתבצע אוטומטית ולפי הצהרת החברה, אינו מורגש למבקרים.

אירוח אמין לאתר בישראל ללא תשלום יתר

אתר ישראלי לא חייב להיות ממוקם אצל ספק ישראלי. הרבה יותר חשוב לקבל מספיק משאבים, עבודה יציבה, גיבויים, SSL, הגנה ואפשרות לשחזר את האתר לאחר תקלה.

“אירוח ‘אוקראינה'” מציע את כל זה במחיר שלרבים מהפרויקטים נמוך בהרבה מהתעריפים המקומיים.

השירות מתאים לאתרים בעברית, אנגלית ושפות אחרות, תומך בוורדפרס ו-WooCommerce, מספק תוכניות עסקיות רגילות ומחוזקות ומאפשר להגדיל את הפרויקט ללא מעבר מיידי לשרת מנוהל בעצמך.

ניתן לצפות בתעריפים הנוכחיים ולהירשם דרך הקישור השותף НАновости:

https://www.ukraine.com.ua/?page=916943

זהו קישור שותף. אם הקורא יירשם וירכוש שירות, מערכת НАновости עשויה לקבל תגמול. המעבר בקישור אינו מעלה את העלות ללקוח. יש לבדוק את המחירים ושער החליפין ישירות לפני התשלום.

קיריל קארטניק – אוקראיני שעבר לישראל בשנת 2009, שירת בצבא, עבד והפך לפוליטיקאי. חשוב לציין שהראיון אינו עוסק בתחום הפוליטי של קיריל ואינו נושא אופי תעמולתי. המטרה היא לחשוף את האישיות מחוץ לחיים הפוליטיים ולספר עוד סיפור של אוקראיני משפיע בישראל.

המנחה – קטרינה טרושיק.
צילום, עריכה, סאונד – אולנה ואלכס גינזבורג.
חיפה, ישראל.

קטרינה טרושיק:

“המלחמה בישראל הרסה את התוכניות של אנשים רבים.

אנחנו עם אולנה גינזבורג ואלכס סאונדמן גינזבורג תכננו לפתח את הפרויקט שלנו על אוקראינים בישראל וישראלים שעוזרים לקרב את הניצחון של אוקראינה.
היה לנו רשימת גיבורים וגיבורות שאיתם תכננו להקליט ראיונות מעניינים.

ה-7 באוקטובר 2023 שינה את התוכניות שלנו.

אנחנו מקווים בכל זאת לממש אותם ולחשוף ולפתוח גיבורים אמיתיים רבים שעושים הרבה חשוב גם לאוקראינה וגם לישראל.

הסרטון שייצא היום הוקלט עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023.

זהו הפרק השלישי של הפרויקט “דע את שלנו”.

גיבור הראיון – קיריל קארטניק (קיריל קארטניק) – אוקראיני שעבר לישראל בשנת 2009, שירת בצבא, עבד והפך לפוליטיקאי.
חשוב לציין שהראיון שלנו אינו עוסק בתחום הפוליטי של קיריל ואינו נושא אופי תעמולתי.

המטרה שלנו היא לחשוף את האישיות מחוץ לחיים הפוליטיים ולספר עוד סיפור של אוקראיני משפיע בישראל”.

השאר תגובה

חדשות ישראל והעולם קראו בערוצים ניקק
Nikk.Agency ב

בטלגרם ,

 פייסבוק

ו  Google News

למה לא? כּוֹתֶרֶת “יהודים מאוקראינה” באתר האינטרנט חדשות מוקדש להיסטוריה הייחודית ולהישגיהם של יהודי אוקראינה, תרומתם לפיתוח ישראל וקהילות יהודיות ברחבי העולם, חיזוק הקשרים התרבותיים וההיסטוריים בין עמים.

המאמר הזה הוא רק מחקר לעת עתה 🙂 מאת חובב ……

ההיסטוריה מביאה לעתים קרובות הפתעות מדהימות. הפעם היא שפכה אור על המשפחה השורשים של ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

כפי שהתברר, סבא רבא שלו מצד אמו נולד באוקראינה, או יותר נכון, בעיירה קטנה פודגייטסיאזור טרנופול. הנה זה על המפה.

על “סוספילני” הזה סיפר היסטוריון, היסטוריון מקומי ומורה, לשעבר ראש עיריית הכפר פודגאיצי סטפן קולודניצקי.

סטפן קולודניצקי הוא המהדר של הפרסום “Podgaitsy and Podgaechchyna”, שבו אסף את כל המידע ההיסטורי על האזור ומדריך תיירים “שבילי השטעטלים. מסעות ליבשת הנשכחת”המכיל מידע על ערים יהודיות עתיקות.

הנלהב סטפן קולודניצקי, שהקדיש את חייו לחקר אזורו, מצא עדויות תיעודיות השופכות אור על אילן היוחסין של קושנר.

כפי שאמר ההיסטוריון, מסמכים ששרדו מצביעים על כך שמשפחת Stadtmauer, שממנה מגיע סבא רבא של ג'ארד קושנר מצד אמו, התגוררה בפודגאיצי תקופה ארוכה.

“בתחילת המאה העשרים, האוכלוסייה היהודית בפודגאיצי הייתה 53 אחוזים. עם הזמן, הרוב היגרו לישראל, ארה”ב ומדינות נוספות. ביניהם אבותיו של ג'ארד קושנר”, אמר סטפן קולודניצקי.

משפחת Stadtmauer: השביל מפודגאיצי לאמריקה

משפחת Stadtmauer היגרה לארצות הברית בתחילת המאה ה-20 כדי להיחלץ מהעוני. כמו יהודים רבים אחרים מאוקראינה, הם חיפשו חיים טובים יותר מעבר לים.

ג'ארד קושנר, חבר בקהילה היהודית “האורתודוקסית המודרנית” בניו יורק, גדל במסורות שהעבירו אבותיו. קושנר לא מסתיר את גאוותו במוצאו.

המורשת היהודית של פודגייטסי

אגב, נולדתי בפודגאיצי מנדל זכריה – בנו של רבי אריה לייב (נפטר ב-1791), מחבר הספרים “מנורות זכריה” (“מנורת זכריה”), “זכריה משולם” (“אלגוריות לזכריה”), “זכריה ימווין” (“זכריה המומחה” ).

פודגאיצי היא עיר קטנה אך עשירה בהיסטוריה.

יהודים החלו להתיישב בפודגאיצ'י בתחילת המאה ה-16, והאזכורים התיעודיים הראשונים מתוארכים לשנת 1552, אז תועדו יהודים כמשלמי מסים. כבר אז הייתה הקהילה שונה בגודלה לעומת ערים שכנות אחרות. בשנים 1580-1620 חי וכיהן בפודגאיצ'י רבי אהרון בנימין סולניק, מחבר הספר המפורסם “נאומי בנימין”, מה שהפך את העיר למרכז דתי ותרבותי חשוב.

עד תחילת המאה ה-20 היוותה הקהילה היהודית כמחצית מאוכלוסיית העיר: מתוך 6,000 תושבים, 3,200 היו יהודים. הם עסקו במסחר ובמלאכה, והשתתפו באופן פעיל בחיי התרבות והכלכלה. עם זאת, מלחמת העולם הראשונה והאירועים שלאחר מכן היו המכות הראשונות עבור הקהילה. למרות זאת, בשנות ה-19 הוציא בית דפוס מקומי בבעלות משפחת ויינלס היהודית ספרים וחומרים עבור ארגונים אוקראינים.

טרגדיה הכתה את הקהילה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1941, עם הגעת החיילים הגרמנים, החלו התקפות, עבודת כפייה וקנסות ליהודים. ביום כיפור 1942 נשלחו כאלף יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ, ובשנת 1943 הושמדה הקהילה סופית: התושבים הנותרים נורו וקברו בקברי אחים בפאתי העיר. הרב האחרון של פודגייטב, יצחק-אייזיק אייכנשטיין, נפטר יחד עם הקהילה.

כיום בית הקברות היהודי בפודגאיצי הוא אנדרטה היסטורית ייחודית. השתמרו כאן כ-1,500 מצות, חלקן מתוארכות למאה ה-17. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים באוקראינה, המזכיר את גדולת העבר והטרגדיה של הקהילה היהודית בעיר. מעניין לציין שסמל העיר, המעוטר באות זהב “פ”, מזכיר את האות העברית “ח” (חיים – חיים), המחברת באופן סמלי את העיר עם ההיסטוריה היהודית שלה.

השטעטל המשגשג הזה נודע בגיוון התרבותי ובחייו היהודיים הפעילים. עם זאת, אירועי מלחמת העולם השנייה והדיכויים שלאחר מכן שינו באופן משמעותי את פני העיר.

כ-1.5 אלף מצות נשתמרו בבית הקברות היהודי הישן בפודגאיצי, והמצבות העתיקות ביותר מתוארכות למאה ה-17. במהלך סקר בית הקברות בשנת 2011, גילו מדענים מצווה משנת 1596, מהעתיקות באזור.

כשנשאל האם יש את קברו של סטאדטמאואר בבית הקברות היהודי בפודגאיצי, השיב ההיסטוריון: “אין קבר עצמו, כי אתה רואה מה הרסו הבולשביקים, הגרמנים ואנשים אחרים”.

טוויסט מעניין בהיסטוריה

נראה שהחיבור בין דונלד טראמפ, חתנו קושנר ואוקראינה נשמע כמו טוויסט בלתי צפוי. עם זאת, סיפורה של משפחת קושנר הוא דוגמה נוספת לאופן שבו אוקראינה וישראל קשורות בגורל יהודי משותף.

“אירופה נגמרה”, אמרו היהודים שעזבו בתחילת המאה הקודמת. אבל מורשת משפחותיהם חיה אצל צאצאיהם שמגיעים לגבהים בצד השני של העולם.

מבט אל התקופה המודרנית

יהודי אוקראינה הותירו חותם עמוק בהיסטוריה של ישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם. כפי שמראה הדוגמה של משפחת קושנר, קשרים כאלה לא רק נשארים, אלא גם מזכירים לנו את חשיבות התרבות והמורשת ההיסטורית.

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל ממשיך להדגיש רגעים ייחודיים בהיסטוריה של קהילות יהודיות, האינטראקציה שלהן עם אוקראינה ותרומות לעולם המודרני.

ציטוט של היסטוריון:

“פידגאיצי הוא מקום ייחודי שבו ההיסטוריה של העמים שלובות זו בזו. על ידי לימוד עברה, אנו פותחים דפים חדשים של ההיסטוריה העולמית”.

קרא עוד בסעיף “יהודים מאוקראינה” אֲתַר אִינטֶרנֶט NAnews – חדשות ישראל.

…

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

המידע על זמינות ההדגמה, הגיאוגרפיה של היציאה ואפשרויות התשלום נמסר על ידי נציג החברה; יש לבדוק את התנאים העדכניים לפני הפנייה.

במשפחה דתית או חרדית, ניקיון הבית לעיתים רחוקות מוגבל לקמפיין כללי אחד בשנה. ההכנה לשבת חוזרת על עצמה מדי שבוע, ובמהלך השנה מתווספים לה ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה, חנוכה, פורים, פסח, שבועות וחגיגות משפחתיות.

ככל שהמשפחה גדולה יותר, כך קשה יותר להשאיר את כל העבודה ליום האחרון. המטבח ממשיך להיות בשימוש, הילדים עוברים מחדר לחדר, מכינים מנות חגיגיות, מפנים מקום לאורחים ומארגנים מקומות שינה נוספים. הרצפה שזה עתה נשטפה עלולה להתלכלך שוב, ועל דלתות הזכוכית, הארונות והשולחנות מופיעים במהירות סימני ידיים.

לצורך הכנת חומר זה, הבלוגרית הישראלית והמחברת של נאנובוסטי אלנה גונקו, בעלת שורשים אוקראיניים וניסיון בעבודה במדיה, שוחחה עם נציג מערכת ניקוי הקיטור GENIUS. במרכז השיחה לא היו הבטחות פרסומיות, אלא שאלות מעשיות: אילו משימות הציוד באמת יכול להקל, לאילו משטחים קיטור חם אינו מתאים, כיצד להשתמש במערכת בבטחה בבית עם ילדים ומה קורה במהלך ההדגמה החינמית.

ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה חינמית של GENIUS בבית, ערים זמינות ואפשרויות תשלום עדכניות באתר: https://green-cleaner.nikk.co.il/

בית גדול זקוק לסדר ניקיון שונה

העצה הרגילה ‘התחילו לנקות מראש’ לא עוזרת הרבה למשפחה שבה המטבח עובד מספר פעמים ביום, הסלון משמש בו זמנית למנוחה, לימודים ומשחקי ילדים, וחדר האמבטיה נמצא בשימוש מתמיד על ידי כל בני המשפחה. במהלך השיחה הסביר נציג GENIUS כי מעשי יותר לחלק את הבית לאזורים ולקבוע מראש אילו עבודות ניתן לבצע במשך מספר ימים ואילו יש להשאיר בהכרח לערב שבת או חג.

מראש ניתן לסדר את מסילות החלונות והדלתות, המפרקים בין האריחים, החלל מתחת לרהיטים, חדרי האורחים והאזורים הקשים לגישה במטבח. מראש עדיף לבצע עבודה שדורשת להזיז שולחנות, כיסאות או פריטי ריהוט אחרים.

קרוב לחג בדרך כלל נשארים הרצפות, הכיור, משטחי העבודה, שולחן האוכל, אזור הכניסה והחדרים שהמשפחה ממשיכה להשתמש בהם מדי יום.

חלוקה כזו לא הופכת את הניקיון למיידי. אבל היא עוזרת להימנע ממצב שבו בשעות האחרונות כל המשפחה מנסה בו זמנית לנקות את המטבח, להכין את החדרים, לערוך את השולחן ולפנות מקום לאורחים.

מדוע המטבח נושא את העומס העיקרי

בבית שבו מכינים באופן קבוע ארוחות משפחתיות גדולות, החלק הקשה ביותר בדרך כלל הוא המטבח.

שומן שוקע ליד הכיריים והתנור, קיטור עולה למכסה המנוע ולארונות, פירורים נופלים מתחת למכשירי החשמל, ובמפרקים בין האריחים מתכהים בהדרגה לכלוך. ידיות הארונות, קצוות השיש, רגלי הכיסאות והצדדים של המקרר מתלכלכים במהירות.

לפני החג, תשומת הלב מתמקדת לרוב בשיש, בכיריים ובכיור. עם זאת, לא מעט לכלוך נשאר במסילות החלונות, מתחת לשולחן, ליד מכשירי החשמל ובחיבורים בין חלקי הריהוט.

נציג GENIUS סיפר לאלנה גונקו כי קיטור חם יכול להקל על ניקוי חלק מהמשטחים הקשים המתאימים והאזורים הקשים לגישה. הוא עוזר לרכך סוגים מסוימים של לכלוך ולהגיע לאזורים שבהם לא נוח לעבוד עם ספוג או מטלית רגילים.

עם זאת, התוצאה תלויה לא רק בעוצמת הציוד. יש חשיבות לחומר המשטח, אופי הלכלוך, האביזר הנבחר ונכונות השימוש במערכת.

לאילו משימות ניתן להשתמש בקיטור חם

בהתאם להמלצות היצרן, ניתן לראות במערכת הקיטור ככלי נוסף לטיפול שוטף בבית.

מדובר על מפרקים בין האריחים, מסילות חלונות, חלקים מסוימים של אריחים, חדר האמבטיה, משטחים מתאימים במטבח, חלקים מסוימים של זכוכית וסוגי רצפה שמותרת עליהם השפעת טמפרטורה ולחות.

היתרון העיקרי של גישה זו אינו בניסיון לנקות את כל הבית ביום אחד. ניתן לחלק משימות מסוימות לאורך השבוע: היום לטפל במסילות, בעוד כמה ימים במפרקים בחדר האמבטיה, לאחר מכן בחלק המתאים במטבח.

כתוצאה מכך, ההכנה לשבת או לחג מתחילה לא מהצטברות לכלוך של כמה חודשים, אלא מהבאת סדר רגיל.

אילו משטחים דורשים זהירות

במהלך השיחה נדונו בנפרד המגבלות. אין מצב אוניברסלי שמתאים לכל החומרים.

עץ טבעי, סוגים מסוימים של למינציה, ציפויים צבועים, חיבורים דביקים וריפוד עדין עשויים להיות רגישים לטמפרטורה גבוהה ולחות. הנזק עשוי להופיע לא מיד: החומר עשוי לשנות צבע, להתעוות, לאבד ציפוי מגן או להתחיל להתקלף.

לפני הטיפול יש לבדוק את המלצות היצרן של המשטח ולנסות את ההשפעה על חלק קטן ולא נראה. אין להחזיק את זרם הקיטור בנקודה אחת למשך זמן רב.

עצם העובדה שהמערכת עובדת על מים אינה אומרת שניתן להשתמש בה ללא בדיקה על כל רהיט, רצפה, טקסטיל או ציוד מטבח.

האם ניתן לוותר לחלוטין על כימיקלים ביתיים

בבית עם ילדים יש חשיבות לא רק לניקיון, אלא גם לאפשרות להחזיר את החדר לשימוש רגיל במהירות. לאחר שימוש בחלק מהחומרים החזקים יש לאוורר את המטבח או חדר האמבטיה, ולשטוף את המשטחים המטופלים במים.

מערכת הקיטור עובדת על מים ובביצוע משימות מתאימות יכולה להפחית את הצורך בחלק מהכימיקלים הביתיים המסורתיים.

עם זאת, לא מדובר על ויתור מוחלט על חומרי ניקוי. כתמים מסוימים דורשים חומרים מיוחדים, וחלק מהמשטחים לא ניתן לנקות בבטחה עם קיטור חם.

ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה חינמית של GENIUS בבית, ערים זמינות ואפשרויות תשלום עדכניות באתר: https://green-cleaner.nikk.co.il/

לכן, חכם יותר להעריך כל משימה בנפרד. כאשר ניתן להסיר לכלוך עם מים וקיטור, אין צורך להשתמש אוטומטית בחומר עם ריח חזק. אם החומר או הכתם דורשים טיפול מיוחד, יש לעקוב אחר המלצות היצרן.

כיצד להשתמש במערכת בבטחה בבית עם ילדים

על המערכת להשתמש מבוגר. יש להרחיק ילדים ובעלי חיים בזמן העבודה מזרם הקיטור החם, מהאביזרים המחוממים ומהציוד עצמו.

במהלך ההדגמה חשוב לבקש מהנציג להראות כיצד להכין את המכשיר לעבודה, להתקין נכון את האביזר, להחזיק את הצינור, להפסיק את אספקת הקיטור ולנקות את הציוד לאחר השימוש.

יש גם לברר:

• כמה זמן לוקח למערכת להתחמם ולהתקרר;
• אילו משטחים אסור לטפל בהם;
• כיצד להחליף אביזרים;
• האם ניתן להוסיף מים במהלך העבודה;
• אילו פעולות עלולות לפגוע בציוד;
• היכן יש לנקוט בזהירות מיוחדת.

הבטיחות צריכה להיות חשובה יותר ממהירות הניקיון.

כיצד משתנה ההכנה לפני חגים יהודיים

לכל חג יש משימות ביתיות משלו. לכן, אין תוכנית ניקיון אחת לכל השנה.

ראש השנה

לפני ראש השנה מתמקדים בעיקר במטבח, בשולחן החג, בכיסאות, בסלון, בחדרי האמבטיה ובחדרים שבהם ישנו קרובי משפחה.

אם מצפים לאורחים, רצוי לסיים את הניקיון העמוק של המטבח לפני תחילת ההכנות הפעילות למנות החג. גם את המצעים והמקומות הנוספים לשינה עדיף להכין מראש.

יום כיפור

משפחות רבות שואפות לסיים את העבודות הביתיות העיקריות לפני תחילת הצום. כמעט מיד לאחר יום כיפור מתחילה ההכנה לסוכות, ולכן עדיף לא לדחות עבודות מורכבות לפרק הזמן הקצר בין החגים.

סוכות ושמחת תורה

לניקיון הבית הרגיל מתווספים המרפסת, החצר, אזור הכניסה, מקום הקמת הסוכה והמעברים שבהם ישתמשו האורחים.

לאחר החג יש לנקות עלים, אבק, פירורים וסימנים מהזזת שולחנות וכיסאות.

חנוכה

במהלך חנוכה העומס הנוסף נופל על הכיריים, הסינר במטבח, השולחן והרצפה. שמן, טיגון, סופגניות, נרות ופעילויות ילדים עשויים להשאיר סימנים שומניים, דביקים או שעוותיים.

יש להסיר שעווה בדרך המתאימה לחומר המסוים. אין לכוון אוטומטית קיטור חם עליו מבלי לבדוק את שיטת הטיפול המותרת למשטח.

פורים

משלוח מנות, משקאות, ממתקים, אריזות וארוחת החג מגבירים את העומס על המטבח והסלון.

כתמים דביקים עדיף להסיר מיד, לפני שהם מתייבשים על השולחן, הכיסאות או הרצפה.

שבועות

לפני שבועות שוב עולה העומס על המטבח, התנור, המקרר ואזור האוכל. הכנת מאפים ומנות חלביות נוחה יותר לשלב עם ניקיון בשלבים, ולא להשאיר את כל העבודה לשעות האחרונות.

האם קיטור יכול להחליף הכשרה לפני פסח

שאלה זו דנה אלנה גונקו עם הנציג בנפרד, מכיוון שלפני פסח הניקיון הפיזי הרגיל של הבית מצטלב עם דרישות הפרקטיקה הדתית המשפחתית.

במהלך ההכנה בודקים ארונות, מגירות, מקרר, מסילות, חללים בין כיסאות, אזורים מתחת למכשירי חשמל ומקומות אחרים שבהם עשויים להישאר פירורים.

מערכת הקיטור יכולה לעזור בניקוי פיזי של משטחים מתאימים. עם זאת, השימוש בקיטור חם כשלעצמו אינו מהווה הכשרה הלכתית של המטבח, הכלים או הציוד.

שאלות של הגעלה, ליבון, הפרדת בשר וחלב, כמו גם מסורות משפחתיות מקובלות יש לדון עם רב.

הניקיון הפיזי של המשטח והסטטוס ההלכתי שלו אינם אותו דבר. מערכת הקיטור יכולה להיות כלי לניקיון, אך אינה מחליפה את הכללים הדתיים להכנת המטבח והכלים לפסח.

לא רק חגים: אורחים ואירועים משפחתיים

משפחות גדולות מכינות את הבית לא רק לתאריכים בלוח השנה היהודי. ניקיון נוסף נדרש לפני ברית מילה, בר מצווה, אירוסין, שבת חתן, סעודה משפחתית או ביקור קרובי משפחה.

במקרים כאלה, עדיפות מקבלים החדרים שבהם ישתמשו האורחים: אזור הכניסה, הסלון, חדר האוכל, המטבח, חדרי האמבטיה והמקומות המוכנים לשינה.

את החלק המורכב והבלתי נראה של העבודה ניתן לבצע מראש. ליום המפגש יישארו שטיפת הרצפה, עריכת השולחן והסידור הסופי של הדברים.

כיצד מתבצעת ההדגמה החינמית של GENIUS בבית

אחת השאלות המרכזיות של אלנה גונקו הייתה כיצד משפחה יכולה להעריך את המערכת לפני קבלת החלטה על רכישה.

ההצעה של GENIUS בנויה כך שלאדם לא יצטרך להסתמך רק על תמונות, פרסומות או סרטונים. תחילה מתואם ביקור של נציג, שמגיע הביתה ומראה את עבודת הציוד על משטחים אמיתיים.

המשפחה יכולה לבחור מראש אחד או שני אזורים שבאמת יוצרים קושי בניקיון שוטף. לדוגמה, מפרקים בין האריחים, מסילות חלונות, אריחים, משטח זכוכית, חלק מהמטבח או אזור רצפה מתאים.

במהלך הפגישה הנציג מראה את האביזרים, מסביר את סדר ההפעלה, התחזוקה, המגבלות ודרישות הבטיחות. ניתן לשאול אותו שאלות על חומרים מסוימים ולבדוק עד כמה הציוד מתאים לתנאים של הבית הזה.

לפי המידע שנמסר, ההדגמה מתבצעת בחינם ואינה יוצרת התחייבות לרכוש את המערכת. ההחלטה מתקבלת לאחר שהמשפחה ראתה את הציוד בפעולה.

מידע מפורט על ההדגמה הביתית מופיע באתר:

https://green-cleaner.nikk.co.il/

מתי נדונים המחיר ואפשרויות התשלום

המחיר ואמצעי התשלום נדונים לאחר ההדגמה, אם המשפחה מחליטה שהציוד מתאים לה.

הנציג מודיע על אפשרויות התשלום הקיימות. ייתכן שתהיה אפשרות לחלק את הסכום למספר תשלומים.

יש לבדוק את מספר התשלומים, אמצעי התשלום ותנאים מסחריים אחרים ישירות לפני ההזמנה, מכיוון שההצעות עשויות להשתנות.

סדר זה מאפשר תחילה לראות את התוצאה על משטחים אישיים, לשאול שאלות, להעריך את נוחות השימוש ורק לאחר מכן לעבור לדיון ברכישה.

באילו ערים ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה

לפי המידע שנמסר על ידי נציג GENIUS במועד הכנת החומר, ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה ביתית במספר ערים בצפון ובמרכז ישראל.

בצפון מדובר על חיפה, קריות, עכו, נהריה, כרמיאל, צפת, טבריה, עפולה, נוף הגליל, נצרת, נשר, טירת כרמל, יקנעם עילית, מגדל העמק וקריית שמונה.

באזור המרכז ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה בתל אביב, פתח תקווה, בני ברק, רעננה, הוד השרון, גבעת שמואל, רמלה, לוד, מודיעין וראשון לציון.

נציגים עשויים לעבוד גם באזורים מסוימים עם מספר גדול של משפחות דתיות וחרדיות. בחיפה מדובר, בין היתר, על הדר, רמת ויז’ניץ ומעונות גאולה. בבני ברק – רמת אלחנן, זכרון מאיר, קריית הרצוג, פרדס כץ וקריית ויז’ניץ.

זמינות היציאה תלויה בכתובת הספציפית ובזמינות המומחה. לפני קביעת פגישה יש לאשר אם הבית נמצא באזור השירות הנוכחי. רשימת הערים והאזורים מופיעה בחומר שנמסר.

אילו שאלות כדאי לשאול במהלך ההדגמה

ההדגמה הביתית מועילה לא רק בזכות האפשרות לראות את התוצאה. היא מאפשרת לקבל תשובות לשאלות מעשיות.

יש לברר מראש:

• אילו משטחים מותר לטפל בהם;
• אילו חומרים רגישים לטמפרטורה ולחות;
• כמה זמן לוקח להכין את המערכת;
• אילו אביזרים כלולים בערכה;
• כיצד לנקות ולתחזק את הציוד;
• איך להשתמש בו בבטחה בבית עם ילדים;
• אילו מגבלות קיימות;
• מהי העלות הנוכחית;
• האם תשלום בתשלומים זמין;
• האם הכתובת הספציפית כלולה באזור השירות.

עדיף לבחור מראש אזור שקשה באמת לנקות בדרך כלל. אז ההדגמה תראה לא את היכולות המופשטות של המערכת, אלא את עבודתה בתנאים של בית ספציפי.

לא אמצעי פלא, אלא כלי בית נוסף

מערכת הקיטור אינה מבטלת את הניקוי הרגיל, אינה מתאימה לכל החומרים ואינה הופכת בית גדול למקום סטרילי תמידי.

היתרון האפשרי שלה טמון במקום אחר: ניתן לחלק משימות מסוימות ומורכבות במהלך השבוע. ביום אחד לנקות את המסילות, ביום אחר את המפרקים בין האריחים, ואז לעסוק באזור מתאים במטבח או בחדר האמבטיה.

קבלת החלטה סופית היא נבונה רק לאחר בדיקת הציוד על משטחים אמיתיים וקבלת תשובות לשאלות על בטיחות, מגבלות, שירות ותשלום.

ניתן לבדוק את האפשרות להדגמה חינמית של GENIUS בבית, הערים הזמינות והאפשרויות התשלום הנוכחיות באתר: https://green-cleaner.nikk.co.il/

ההחלטה על רכישה מתקבלת לאחר ההצגה. יש לאשר את האפשרות לתשלום בתשלומים ותנאים מסחריים אחרים ישירות לפני ההזמנה.